#THE UNBOUND BIBLE (www.unboundbible.org)
#name Hebrew OT: Aleppo Codex
#filetype Unmapped-BCV
#copyright 
#abbreviation 
#language hbo
#note 
#columns orig_book_index orig_chapter orig_verse text
The Aleppo Codex without Vowel Points or Punctuation Based on the electronic edition at http://www.mechon-mamre.org
The Textus Receptus; base text is Stephens 1550, with variants of Scrivener 1894.
--------------------------------------------------------
#THE UNBOUND BIBLE (www.unboundbible.org)
#name Greek NT: Textus Receptus (1550/1894)
#filetype Unmapped-BCVS
#copyright 
#abbreviation 
#language gko
#note 
#columns orig_book_index orig_chapter orig_verse orig_subverse order_by text
The Textus Receptus; base text is Stephens 1550, with variants of Scrivener 1894.
--------------------------------------------------------
    000:000 Hebrew OT: Aleppo Codex and Greek NT: Textus Receptus (1550/1894)
01O 001:001 א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ 
01O 001:002 ב והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים 
01O 001:003 ג ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור 
01O 001:004 ד וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך 
01O 001:005 ה ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד  {פ} 
01O 001:006 ו ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים 
01O 001:007 ז ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן 
01O 001:008 ח ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני  {פ} 
01O 001:009 ט ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן 
01O 001:010 י ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב 
01O 001:011 יא ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן 
01O 001:012 יב ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב 
01O 001:013 יג ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי  {פ} 
01O 001:014 יד ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים 
01O 001:015 טו והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן 
01O 001:016 טז ויעש אלהים את שני המארת הגדלים  את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים 
01O 001:017 יז ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ 
01O 001:018 יח ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב 
01O 001:019 יט ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי  {פ} 
01O 001:020 כ ויאמר אלהים--ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים 
01O 001:021 כא ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב 
01O 001:022 כב ויברך אתם אלהים לאמר  פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ 
01O 001:023 כג ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי  {פ} 
01O 001:024 כד ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן 
01O 001:025 כה ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב 
01O 001:026 כו ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ 
01O 001:027 כז ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו  זכר ונקבה ברא אתם 
01O 001:028 כח ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ 
01O 001:029 כט ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע  לכם יהיה לאכלה 
01O 001:030 ל ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן 
01O 001:031 לא וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי  {פ} 
01O 002:001 א ויכלו השמים והארץ וכל צבאם 
01O 002:002 ב ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה 
01O 002:003 ג ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו  כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות  {פ} 
01O 002:004 ד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם  ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים 
01O 002:005 ה וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח  כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה 
01O 002:006 ו ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה 
01O 002:007 ז וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה 
01O 002:008 ח ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר 
01O 002:009 ט ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע 
01O 002:010 י ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים 
01O 002:011 יא שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב 
01O 002:012 יב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם 
01O 002:013 יג ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש 
01O 002:014 יד ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת 
01O 002:015 טו ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה 
01O 002:016 טז ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר  מכל עץ הגן אכל תאכל 
01O 002:017 יז ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו  כי ביום אכלך ממנו--מות תמות 
01O 002:018 יח ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו 
01O 002:019 יט ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו 
01O 002:020 כ ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו 
01O 002:021 כא ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה 
01O 002:022 כב ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם 
01O 002:023 כג ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת 
01O 002:024 כד על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד 
01O 002:025 כה ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו 
01O 003:001 א והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן 
01O 003:002 ב ותאמר האשה אל הנחש  מפרי עץ הגן נאכל 
01O 003:003 ג ומפרי העץ אשר בתוך הגן--אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו  פן תמתון 
01O 003:004 ד ויאמר הנחש אל האשה  לא מות תמתון 
01O 003:005 ה כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע 
01O 003:006 ו ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל 
01O 003:007 ז ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת 
01O 003:008 ח וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן--לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן 
01O 003:009 ט ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה 
01O 003:010 י ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא 
01O 003:011 יא ויאמר--מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו--אכלת 
01O 003:012 יב ויאמר האדם  האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל 
01O 003:013 יג ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל 
01O 003:014 יד ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך 
01O 003:015 טו ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה  הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב  {ס} 
01O 003:016 טז אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך--בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך  {ס} 
01O 003:017 יז ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו--ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך 
01O 003:018 יח וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה 
01O 003:019 יט בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת  כי עפר אתה ואל עפר תשוב 
01O 003:020 כ ויקרא האדם שם אשתו חוה  כי הוא היתה אם כל חי 
01O 003:021 כא ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור--וילבשם  {פ} 
01O 003:022 כב ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם 
01O 003:023 כג וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן--לעבד את האדמה אשר לקח משם 
01O 003:024 כד ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים  {ס} 
01O 004:001 א והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה 
01O 004:002 ב ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה 
01O 004:003 ג ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה--ליהוה 
01O 004:004 ד והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו 
01O 004:005 ה ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו 
01O 004:006 ו ויאמר יהוה אל קין  למה חרה לך ולמה נפלו פניך 
01O 004:007 ז הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו 
01O 004:008 ח ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו 
01O 004:009 ט ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי 
01O 004:010 י ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה 
01O 004:011 יא ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך 
01O 004:012 יב כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ 
01O 004:013 יג ויאמר קין אל יהוה  גדול עוני מנשא 
01O 004:014 יד הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני 
01O 004:015 טו ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו 
01O 004:016 טז ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן 
01O 004:017 יז וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך 
01O 004:018 יח ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך 
01O 004:019 יט ויקח לו למך שתי נשים  שם האחת עדה ושם השנית צלה 
01O 004:020 כ ותלד עדה את יבל  הוא היה--אבי ישב אהל ומקנה 
01O 004:021 כא ושם אחיו יובל  הוא היה--אבי כל תפש כנור ועוגב 
01O 004:022 כב וצלה גם הוא ילדה את תובל קין--לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה 
01O 004:023 כג ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי--נשי למך האזנה אמרתי  כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי 
01O 004:024 כד כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה 
01O 004:025 כה וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת  כי שת לי אלהים זרע אחר--תחת הבל כי הרגו קין 
01O 004:026 כו ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה  {ס} 
01O 005:001 א זה ספר תולדת אדם  ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו 
01O 005:002 ב זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם 
01O 005:003 ג ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת 
01O 005:004 ד ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות 
01O 005:005 ה ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת  {ס} 
01O 005:006 ו ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש 
01O 005:007 ז ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות 
01O 005:008 ח ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת  {ס} 
01O 005:009 ט ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן 
01O 005:010 י ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות 
01O 005:011 יא ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת  {ס} 
01O 005:012 יב ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל 
01O 005:013 יג ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות 
01O 005:014 יד ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת  {ס} 
01O 005:015 טו ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד 
01O 005:016 טז ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות 
01O 005:017 יז ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת  {ס} 
01O 005:018 יח ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך 
01O 005:019 יט ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות 
01O 005:020 כ ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת  {ס} 
01O 005:021 כא ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח 
01O 005:022 כב ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות 
01O 005:023 כג ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה 
01O 005:024 כד ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים  {ס} 
01O 005:025 כה ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך 
01O 005:026 כו ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות 
01O 005:027 כז ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת  {ס} 
01O 005:028 כח ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן 
01O 005:029 כט ויקרא את שמו נח לאמר  זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה 
01O 005:030 ל ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות 
01O 005:031 לא ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת  {ס} 
01O 005:032 לב ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת 
01O 006:001 א ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם 
01O 006:002 ב ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו 
01O 006:003 ג ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה 
01O 006:004 ד הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם  המה הגברים אשר מעולם אנשי השם  {פ} 
01O 006:005 ה וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום 
01O 006:006 ו וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו 
01O 006:007 ז ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים  כי נחמתי כי עשיתם 
01O 006:008 ח ונח מצא חן בעיני יהוה  {פ} 
01O 006:009 ט אלה תולדת נח--נח איש צדיק תמים היה בדרתיו  את האלהים התהלך נח 
01O 006:010 י ויולד נח שלשה בנים--את שם את חם ואת יפת 
01O 006:011 יא ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס 
01O 006:012 יב וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה  כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ  {ס} 
01O 006:013 יג ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני--כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ 
01O 006:014 יד עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר 
01O 006:015 טו וזה אשר תעשה אתה  שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה 
01O 006:016 טז צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה 
01O 006:017 יז ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים  כל אשר בארץ יגוע 
01O 006:018 יח והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה--אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך 
01O 006:019 יט ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה--להחית אתך  זכר ונקבה יהיו 
01O 006:020 כ מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו--שנים מכל יבאו אליך להחיות 
01O 006:021 כא ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה 
01O 006:022 כב ויעש נח  ככל אשר צוה אתו אלהים--כן עשה 
01O 007:001 א ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה  כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה 
01O 007:002 ב מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה--איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים--איש ואשתו 
01O 007:003 ג גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ 
01O 007:004 ד כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה 
01O 007:005 ה ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה 
01O 007:006 ו ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ 
01O 007:007 ז ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו--אל התבה  מפני מי המבול 
01O 007:008 ח מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף--וכל אשר רמש על האדמה 
01O 007:009 ט שנים שנים באו אל נח אל התבה--זכר ונקבה  כאשר צוה אלהים את נח 
01O 007:010 י ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ 
01O 007:011 יא בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש--ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו 
01O 007:012 יב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה 
01O 007:013 יג בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם--אל התבה 
01O 007:014 יד המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף 
01O 007:015 טו ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים 
01O 007:016 טז והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו 
01O 007:017 יז ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ 
01O 007:018 יח ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים 
01O 007:019 יט והמים גברו מאד מאד--על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים 
01O 007:020 כ חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים 
01O 007:021 כא ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ--וכל האדם 
01O 007:022 כב כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה--מתו 
01O 007:023 כג וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה 
01O 007:024 כד ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום 
01O 008:001 א ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים 
01O 008:002 ב ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים 
01O 008:003 ג וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים--מקצה חמשים ומאת יום 
01O 008:004 ד ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט 
01O 008:005 ה והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים 
01O 008:006 ו ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה 
01O 008:007 ז וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ 
01O 008:008 ח וישלח את היונה מאתו--לראות הקלו המים מעל פני האדמה 
01O 008:009 ט ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה--כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה 
01O 008:010 י ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה 
01O 008:011 יא ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ 
01O 008:012 יב וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד 
01O 008:013 יג ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה 
01O 008:014 יד ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש--יבשה הארץ  {ס} 
01O 008:015 טו וידבר אלהים אל נח לאמר 
01O 008:016 טז צא מן התבה--אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך 
01O 008:017 יז כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ--הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ 
01O 008:018 יח ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו 
01O 008:019 יט כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ--למשפחתיהם יצאו מן התבה 
01O 008:020 כ ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח 
01O 008:021 כא וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי 
01O 008:022 כב עד כל ימי הארץ  זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה--לא ישבתו 
01O 009:001 א ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ 
01O 009:002 ב ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו 
01O 009:003 ג כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה  כירק עשב נתתי לכם את כל 
01O 009:004 ד אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו 
01O 009:005 ה ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו--אדרש את נפש האדם 
01O 009:006 ו שפך דם האדם באדם דמו ישפך  כי בצלם אלהים עשה את האדם 
01O 009:007 ז ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה  {ס} 
01O 009:008 ח ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר 
01O 009:009 ט ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם 
01O 009:010 י ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ 
01O 009:011 יא והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ 
01O 009:012 יב ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם--לדרת עולם 
01O 009:013 יג את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ 
01O 009:014 יד והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן 
01O 009:015 טו וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר 
01O 009:016 טז והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ 
01O 009:017 יז ויאמר אלהים אל נח  זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ  {פ} 
01O 009:018 יח ויהיו בני נח היצאים מן התבה--שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען 
01O 009:019 יט שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ 
01O 009:020 כ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם 
01O 009:021 כא וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה 
01O 009:022 כב וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ 
01O 009:023 כג ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו 
01O 009:024 כד וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן 
01O 009:025 כה ויאמר ארור כנען  עבד עבדים יהיה לאחיו 
01O 009:026 כו ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו 
01O 009:027 כז יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו 
01O 009:028 כח ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה 
01O 009:029 כט ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת  {פ} 
01O 010:001 א ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול 
01O 010:002 ב בני יפת--גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס 
01O 010:003 ג ובני גמר--אשכנז וריפת ותגרמה 
01O 010:004 ד ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים 
01O 010:005 ה מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו--למשפחתם בגויהם 
01O 010:006 ו ובני חם--כוש ומצרים ופוט וכנען 
01O 010:007 ז ובני כוש--סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן 
01O 010:008 ח וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ 
01O 010:009 ט הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה 
01O 010:010 י ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער 
01O 010:011 יא מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח 
01O 010:012 יב ואת רסן בין נינוה ובין כלח--הוא העיר הגדלה 
01O 010:013 יג ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים--ואת נפתחים 
01O 010:014 יד ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים--ואת כפתרים  {ס} 
01O 010:015 טו וכנען ילד את צידן בכרו--ואת חת 
01O 010:016 טז ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי 
01O 010:017 יז ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני 
01O 010:018 יח ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני 
01O 010:019 יט ויהי גבול הכנעני מצידן--באכה גררה עד עזה  באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים--עד לשע 
01O 010:020 כ אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם  {ס} 
01O 010:021 כא ולשם ילד גם הוא  אבי כל בני עבר--אחי יפת הגדול 
01O 010:022 כב בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם 
01O 010:023 כג ובני ארם--עוץ וחול וגתר ומש 
01O 010:024 כד וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר 
01O 010:025 כה ולעבר ילד שני בנים  שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן 
01O 010:026 כו ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח 
01O 010:027 כז ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה 
01O 010:028 כח ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא 
01O 010:029 כט ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן 
01O 010:030 ל ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם 
01O 010:031 לא אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם 
01O 010:032 לב אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ--אחר המבול  {פ} 
01O 011:001 א ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים 
01O 011:002 ב ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם 
01O 011:003 ג ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר 
01O 011:004 ד ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם  פן נפוץ על פני כל הארץ 
01O 011:005 ה וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם 
01O 011:006 ו ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות 
01O 011:007 ז הבה נרדה ונבלה שם שפתם--אשר לא ישמעו איש שפת רעהו 
01O 011:008 ח ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר 
01O 011:009 ט על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ  {פ} 
01O 011:010 י אלה תולדת שם--שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד  שנתים אחר המבול 
01O 011:011 יא ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות  {ס} 
01O 011:012 יב וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח 
01O 011:013 יג ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות  {ס} 
01O 011:014 יד ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר 
01O 011:015 טו ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות  {ס} 
01O 011:016 טז ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג 
01O 011:017 יז ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות  {ס} 
01O 011:018 יח ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו 
01O 011:019 יט ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות  {ס} 
01O 011:020 כ ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג 
01O 011:021 כא ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות  {ס} 
01O 011:022 כב ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור 
01O 011:023 כג ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור--מאתים שנה ויולד בנים ובנות  {ס} 
01O 011:024 כד ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח 
01O 011:025 כה ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות  {ס} 
01O 011:026 כו ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן 
01O 011:027 כז ואלה תולדת תרח--תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט 
01O 011:028 כח וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים 
01O 011:029 כט ויקח אברם ונחור להם נשים  שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה 
01O 011:030 ל ותהי שרי עקרה  אין לה ולד 
01O 011:031 לא ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם 
01O 011:032 לב ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן  {פ} 
01O 012:001 א ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך 
01O 012:002 ב ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה 
01O 012:003 ג ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה 
01O 012:004 ד וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן 
01O 012:005 ה ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען 
01O 012:006 ו ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ 
01O 012:007 ז וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו 
01O 012:008 ח ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל--ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה 
01O 012:009 ט ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה  {פ} 
01O 012:010 י ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ 
01O 012:011 יא ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את 
01O 012:012 יב והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו 
01O 012:013 יג אמרי נא אחתי את--למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך 
01O 012:014 יד ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד 
01O 012:015 טו ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה 
01O 012:016 טז ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים 
01O 012:017 יז וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם 
01O 012:018 יח ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא 
01O 012:019 יט למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך 
01O 012:020 כ ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו 
01O 013:001 א ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו--הנגבה 
01O 013:002 ב ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב 
01O 013:003 ג וילך למסעיו מנגב ועד בית אל--עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי 
01O 013:004 ד אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה 
01O 013:005 ה וגם ללוט--ההלך את אברם  היה צאן ובקר ואהלים 
01O 013:006 ו ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו  כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו 
01O 013:007 ז ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ 
01O 013:008 ח ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך  כי אנשים אחים אנחנו 
01O 013:009 ט הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי  אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה 
01O 013:010 י וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה--לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער 
01O 013:011 יא ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו 
01O 013:012 יב אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם 
01O 013:013 יג ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד 
01O 013:014 יד ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם--צפנה ונגבה וקדמה וימה 
01O 013:015 טו כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם 
01O 013:016 טז ושמתי את זרעך כעפר הארץ  אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ--גם זרעך ימנה 
01O 013:017 יז קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה  כי לך אתננה 
01O 013:018 יח ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא--אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה  {פ} 
01O 014:001 א ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים 
01O 014:002 ב עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער 
01O 014:003 ג כל אלה חברו אל עמק השדים  הוא ים המלח 
01O 014:004 ד שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו 
01O 014:005 ה ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים 
01O 014:006 ו ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר 
01O 014:007 ז וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי--וגם את האמרי הישב בחצצן תמר 
01O 014:008 ח ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים 
01O 014:009 ט את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר--ארבעה מלכים את החמשה 
01O 014:010 י ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו 
01O 014:011 יא ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם--וילכו 
01O 014:012 יב ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם 
01O 014:013 יג ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם 
01O 014:014 יד וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן 
01O 014:015 טו ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק 
01O 014:016 טז וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם 
01O 014:017 יז ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו--אל עמק שוה הוא עמק המלך 
01O 014:018 יח ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון 
01O 014:019 יט ויברכהו ויאמר  ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ 
01O 014:020 כ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל 
01O 014:021 כא ויאמר מלך סדם אל אברם  תן לי הנפש והרכש קח לך 
01O 014:022 כב ויאמר אברם אל מלך סדם  הרמתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ 
01O 014:023 כג אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם 
01O 014:024 כד בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי  ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם  {ס} 
01O 015:001 א אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר  אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד 
01O 015:002 ב ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר 
01O 015:003 ג ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי 
01O 015:004 ד והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה  כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך 
01O 015:005 ה ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך 
01O 015:006 ו והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה 
01O 015:007 ז ויאמר אליו  אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה 
01O 015:008 ח ויאמר  אדני יהוה במה אדע כי אירשנה 
01O 015:009 ט ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל 
01O 015:010 י ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר 
01O 015:011 יא וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם 
01O 015:012 יב ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו 
01O 015:013 יג ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה 
01O 015:014 יד וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול 
01O 015:015 טו ואתה תבוא אל אבתיך בשלום  תקבר בשיבה טובה 
01O 015:016 טז ודור רביעי ישובו הנה  כי לא שלם עון האמרי עד הנה 
01O 015:017 יז ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה 
01O 015:018 יח ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר  לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת 
01O 015:019 יט את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני 
01O 015:020 כ ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים 
01O 015:021 כא ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי  {ס} 
01O 016:001 א ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר 
01O 016:002 ב ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת--בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי 
01O 016:003 ג ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה 
01O 016:004 ד ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה 
01O 016:005 ה ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך--אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך 
01O 016:006 ו ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך--עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה 
01O 016:007 ז וימצאה מלאך יהוה על עין המים--במדבר  על העין בדרך שור 
01O 016:008 ח ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת--ואנה תלכי ותאמר--מפני שרי גברתי אנכי ברחת 
01O 016:009 ט ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה 
01O 016:010 י ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב 
01O 016:011 יא ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך 
01O 016:012 יב והוא יהיה פרא אדם--ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן 
01O 016:013 יג ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי  כי אמרה הגם הלם ראיתי--אחרי ראי 
01O 016:014 יד על כן קרא לבאר באר לחי ראי--הנה בין קדש ובין ברד 
01O 016:015 טו ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל 
01O 016:016 טז ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם  {ס} 
01O 017:001 א ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי--התהלך לפני והיה תמים 
01O 017:002 ב ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד 
01O 017:003 ג ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר 
01O 017:004 ד אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים 
01O 017:005 ה ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך 
01O 017:006 ו והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו 
01O 017:007 ז והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם--לברית עולם  להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך 
01O 017:008 ח ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים 
01O 017:009 ט ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר--אתה וזרעך אחריך לדרתם 
01O 017:010 י זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך  המול לכם כל זכר 
01O 017:011 יא ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם 
01O 017:012 יב ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר--לדרתיכם  יליד בית--ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא 
01O 017:013 יג המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם 
01O 017:014 יד וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה  את בריתי הפר  {ס} 
01O 017:015 טו ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי  כי שרה שמה 
01O 017:016 טז וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו 
01O 017:017 יז ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד 
01O 017:018 יח ויאמר אברהם אל האלהים  לו ישמעאל יחיה לפניך 
01O 017:019 יט ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו 
01O 017:020 כ ולישמעאל שמעתיך--הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד  שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול 
01O 017:021 כא ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת 
01O 017:022 כב ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם 
01O 017:023 כג ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו--כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים 
01O 017:024 כד ואברהם--בן תשעים ותשע שנה  בהמלו בשר ערלתו 
01O 017:025 כה וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה  בהמלו--את בשר ערלתו 
01O 017:026 כו בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו 
01O 017:027 כז וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר--נמלו אתו  {פ} 
01O 018:001 א וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום 
01O 018:002 ב וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה 
01O 018:003 ג ויאמר  אדני אם נא מצאתי חן בעיניך--אל נא תעבר מעל עבדך 
01O 018:004 ד יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ 
01O 018:005 ה ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו--כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת 
01O 018:006 ו וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת--לושי ועשי עגות 
01O 018:007 ז ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו 
01O 018:008 ח ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו 
01O 018:009 ט ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל 
01O 018:010 י ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו 
01O 018:011 יא ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים 
01O 018:012 יב ותצחק שרה בקרבה לאמר  אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן 
01O 018:013 יג ויאמר יהוה אל אברהם  למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד--ואני זקנתי 
01O 018:014 יד היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה--ולשרה בן 
01O 018:015 טו ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת 
01O 018:016 טז ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם--הלך עמם לשלחם 
01O 018:017 יז ויהוה אמר  המכסה אני מאברהם אשר אני עשה 
01O 018:018 יח ואברהם--היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו--כל גויי הארץ 
01O 018:019 יט כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט--למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו 
01O 018:020 כ ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם--כי כבדה מאד 
01O 018:021 כא ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה 
01O 018:022 כב ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם--עודנו עמד לפני יהוה 
01O 018:023 כג ויגש אברהם ויאמר  האף תספה צדיק עם רשע 
01O 018:024 כד אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה 
01O 018:025 כה חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך--השפט כל הארץ לא יעשה משפט 
01O 018:026 כו ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר--ונשאתי לכל המקום בעבורם 
01O 018:027 כז ויען אברהם ויאמר  הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר 
01O 018:028 כח אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה--התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה 
01O 018:029 כט ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים 
01O 018:030 ל ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה--אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים 
01O 018:031 לא ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני--אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים 
01O 018:032 לב ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם--אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה 
01O 018:033 לג וילך יהוה--כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו 
01O 019:001 א ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה 
01O 019:002 ב ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין 
01O 019:003 ג ויפצר בם מאד--ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו 
01O 019:004 ד טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן  כל העם מקצה 
01O 019:005 ה ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם 
01O 019:006 ו ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו 
01O 019:007 ז ויאמר  אל נא אחי תרעו 
01O 019:008 ח הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש--אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי 
01O 019:009 ט ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט--עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת 
01O 019:010 י וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו 
01O 019:011 יא ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח 
01O 019:012 יב ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה--חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר  הוצא מן המקום 
01O 019:013 יג כי משחתים אנחנו את המקום הזה  כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה 
01O 019:014 יד ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו 
01O 019:015 טו וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר  קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת--פן תספה בעון העיר 
01O 019:016 טז ויתמהמה--ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר 
01O 019:017 יז ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך--אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר  ההרה המלט פן תספה 
01O 019:018 יח ויאמר לוט אלהם  אל נא אדני 
01O 019:019 יט הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה--פן תדבקני הרעה ומתי 
01O 019:020 כ הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה--והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא--ותחי נפשי 
01O 019:021 כא ויאמר אליו--הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה  לבלתי הפכי את העיר אשר דברת 
01O 019:022 כב מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער 
01O 019:023 כג השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה 
01O 019:024 כד ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה--גפרית ואש  מאת יהוה מן השמים 
01O 019:025 כה ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה 
01O 019:026 כו ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח 
01O 019:027 כז וישכם אברהם בבקר  אל המקום--אשר עמד שם את פני יהוה 
01O 019:028 כח וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן 
01O 019:029 כט ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט 
01O 019:030 ל ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה--הוא ושתי בנתיו 
01O 019:031 לא ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ 
01O 019:032 לב לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע 
01O 019:033 לג ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה 
01O 019:034 לד ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע 
01O 019:035 לה ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן--יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה 
01O 019:036 לו ותהרין שתי בנות לוט מאביהן 
01O 019:037 לז ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב  הוא אבי מואב עד היום 
01O 019:038 לח והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי  הוא אבי בני עמון עד היום  {ס} 
01O 020:001 א ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר 
01O 020:002 ב ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה 
01O 020:003 ג ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל 
01O 020:004 ד ואבימלך לא קרב אליה ויאמר--אדני הגוי גם צדיק תהרג 
01O 020:005 ה הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת 
01O 020:006 ו ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה 
01O 020:007 ז ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב--דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך 
01O 020:008 ח וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד 
01O 020:009 ט ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה  מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי 
01O 020:010 י ויאמר אבימלך אל אברהם  מה ראית כי עשית את הדבר הזה 
01O 020:011 יא ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי 
01O 020:012 יב וגם אמנה אחתי בת אבי הוא--אך לא בת אמי ותהי לי לאשה 
01O 020:013 יג ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי  אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא 
01O 020:014 יד ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו 
01O 020:015 טו ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך  בטוב בעיניך שב 
01O 020:016 טז ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך--הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת 
01O 020:017 יז ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו--וילדו 
01O 020:018 יח כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם  {ס} 
01O 021:001 א ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר 
01O 021:002 ב ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים 
01O 021:003 ג ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק 
01O 021:004 ד וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים 
01O 021:005 ה ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו 
01O 021:006 ו ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים  כל השמע יצחק לי 
01O 021:007 ז ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה  כי ילדתי בן לזקניו 
01O 021:008 ח ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק 
01O 021:009 ט ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק 
01O 021:010 י ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה  כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק 
01O 021:011 יא וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו 
01O 021:012 יב ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה  כי ביצחק יקרא לך זרע 
01O 021:013 יג וגם את בן האמה לגוי אשימנו  כי זרעך הוא 
01O 021:014 יד וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע 
01O 021:015 טו ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם 
01O 021:016 טז ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך 
01O 021:017 יז וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם 
01O 021:018 יח קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו  כי לגוי גדול אשימנו 
01O 021:019 יט ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער 
01O 021:020 כ ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת 
01O 021:021 כא וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים  {פ} 
01O 021:022 כב ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר  אלהים עמך בכל אשר אתה עשה 
01O 021:023 כג ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה 
01O 021:024 כד ויאמר אברהם אנכי אשבע 
01O 021:025 כה והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך 
01O 021:026 כו ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום 
01O 021:027 כז ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית 
01O 021:028 כח ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן 
01O 021:029 כט ויאמר אבימלך אל אברהם  מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה 
01O 021:030 ל ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי  בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת 
01O 021:031 לא על כן קרא למקום ההוא--באר שבע  כי שם נשבעו שניהם 
01O 021:032 לב ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים 
01O 021:033 לג ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם 
01O 021:034 לד ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים  {פ} 
01O 022:001 א ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני 
01O 022:002 ב ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך 
01O 022:003 ג וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים 
01O 022:004 ד ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום--מרחק 
01O 022:005 ה ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם 
01O 022:006 ו ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו 
01O 022:007 ז ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה 
01O 022:008 ח ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו 
01O 022:009 ט ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים 
01O 022:010 י וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו 
01O 022:011 יא ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני 
01O 022:012 יב ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה  כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני 
01O 022:013 יג וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו 
01O 022:014 יד ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה 
01O 022:015 טו ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים 
01O 022:016 טז ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה  כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך 
01O 022:017 יז כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו 
01O 022:018 יח והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי 
01O 022:019 יט וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע  {פ} 
01O 022:020 כ ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר  הנה ילדה מלכה גם הוא בנים--לנחור אחיך 
01O 022:021 כא את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם 
01O 022:022 כב ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל 
01O 022:023 כג ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם 
01O 022:024 כד ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה  {פ} 
01O 023:001 א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים--שני חיי שרה 
01O 023:002 ב ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון--בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה 
01O 023:003 ג ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר 
01O 023:004 ד גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני 
01O 023:005 ה ויענו בני חת את אברהם לאמר לו 
01O 023:006 ו שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו--במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך 
01O 023:007 ז ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת 
01O 023:008 ח וידבר אתם לאמר  אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני--שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר 
01O 023:009 ט ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו  בכסף מלא יתננה לי בתוככם--לאחזת קבר 
01O 023:010 י ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר 
01O 023:011 יא לא אדני שמעני--השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך 
01O 023:012 יב וישתחו אברהם לפני עם הארץ 
01O 023:013 יג וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני  נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה 
01O 023:014 יד ויען עפרון את אברהם לאמר לו 
01O 023:015 טו אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר 
01O 023:016 טז וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת--ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר 
01O 023:017 יז ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא  השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב 
01O 023:018 יח לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו 
01O 023:019 יט ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא--הוא חברון  בארץ כנען 
01O 023:020 כ ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם--לאחזת קבר  מאת בני חת  {ס} 
01O 024:001 א ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל 
01O 024:002 ב ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו  שים נא ידך תחת ירכי 
01O 024:003 ג ואשביעך--ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ  אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו 
01O 024:004 ד כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק 
01O 024:005 ה ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם 
01O 024:006 ו ויאמר אליו אברהם  השמר לך פן תשיב את בני שמה 
01O 024:007 ז יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת--הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם 
01O 024:008 ח ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך--ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה 
01O 024:009 ט וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה 
01O 024:010 י ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים--אל עיר נחור 
01O 024:011 יא ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת 
01O 024:012 יב ויאמר--יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם 
01O 024:013 יג הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים 
01O 024:014 יד והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה--אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני 
01O 024:015 טו ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה 
01O 024:016 טז והנער טבת מראה מאד--בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל 
01O 024:017 יז וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך 
01O 024:018 יח ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה--ותשקהו 
01O 024:019 יט ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת 
01O 024:020 כ ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו 
01O 024:021 כא והאיש משתאה לה מחריש--לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא 
01O 024:022 כב ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו--ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם 
01O 024:023 כג ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין 
01O 024:024 כד ותאמר אליו בת בתואל אנכי--בן מלכה אשר ילדה לנחור 
01O 024:025 כה ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו--גם מקום ללון 
01O 024:026 כו ויקד האיש וישתחו ליהוה 
01O 024:027 כז ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני 
01O 024:028 כח ותרץ הנער ותגד לבית אמה--כדברים האלה 
01O 024:029 כט ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין 
01O 024:030 ל ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין 
01O 024:031 לא ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים 
01O 024:032 לב ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו 
01O 024:033 לג ויישם (ויושם) לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר 
01O 024:034 לד ויאמר  עבד אברהם אנכי 
01O 024:035 לה ויהוה ברך את אדני מאד--ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים 
01O 024:036 לו ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו 
01O 024:037 לז וישבעני אדני לאמר  לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו 
01O 024:038 לח אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני 
01O 024:039 לט ואמר אל אדני  אלי לא תלך האשה אחרי 
01O 024:040 מ ויאמר אלי  יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי 
01O 024:041 מא אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי 
01O 024:042 מב ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה 
01O 024:043 מג הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך 
01O 024:044 מד ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב--הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני 
01O 024:045 מה אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא 
01O 024:046 מו ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה 
01O 024:047 מז ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה 
01O 024:048 מח ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו 
01O 024:049 מט ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני--הגידו לי ואם לא--הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל 
01O 024:050 נ ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב 
01O 024:051 נא הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה 
01O 024:052 נב ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה 
01O 024:053 נג ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת--נתן לאחיה ולאמה 
01O 024:054 נד ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו--וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני 
01O 024:055 נה ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך 
01O 024:056 נו ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני 
01O 024:057 נז ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה 
01O 024:058 נח ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך 
01O 024:059 נט וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו 
01O 024:060 ס ויברכו את רבקה ויאמרו לה--אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו 
01O 024:061 סא ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך 
01O 024:062 סב ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב 
01O 024:063 סג ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים 
01O 024:064 סד ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל 
01O 024:065 סה ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס 
01O 024:066 סו ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה 
01O 024:067 סז ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו  {פ} 
01O 025:001 א ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה 
01O 025:002 ב ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין--ואת ישבק ואת שוח 
01O 025:003 ג ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושם ולאמים 
01O 025:004 ד ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה 
01O 025:005 ה ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק 
01O 025:006 ו ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם 
01O 025:007 ז ואלה ימי שני חיי אברהם--אשר חי  מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים 
01O 025:008 ח ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו 
01O 025:009 ט ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה  אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא 
01O 025:010 י השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת--שמה קבר אברהם ושרה אשתו 
01O 025:011 יא ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי  {פ} 
01O 025:012 יב ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם  אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה--לאברהם 
01O 025:013 יג ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם  בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם 
01O 025:014 יד ומשמע ודומה ומשא 
01O 025:015 טו חדד ותימא יטור נפיש וקדמה 
01O 025:016 טז אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם--שנים עשר נשיאם לאמתם 
01O 025:017 יז ואלה שני חיי ישמעאל--מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו 
01O 025:018 יח וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל  {פ} 
01O 025:019 יט ואלה תולדת יצחק בן אברהם  אברהם הוליד את יצחק 
01O 025:020 כ ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם--אחות לבן הארמי לו לאשה 
01O 025:021 כא ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו 
01O 025:022 כב ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה 
01O 025:023 כג ויאמר יהוה לה שני גיים (גוים) בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר 
01O 025:024 כד וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה 
01O 025:025 כה ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו 
01O 025:026 כו ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם 
01O 025:027 כז ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים 
01O 025:028 כח ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב 
01O 025:029 כט ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף 
01O 025:030 ל ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה--כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום 
01O 025:031 לא ויאמר יעקב  מכרה כיום את בכרתך לי 
01O 025:032 לב ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה 
01O 025:033 לג ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב 
01O 025:034 לד ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה  {פ} 
01O 026:001 א ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה 
01O 026:002 ב וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה  שכן בארץ אשר אמר אליך 
01O 026:003 ג גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך  כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך 
01O 026:004 ד והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ 
01O 026:005 ה עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי 
01O 026:006 ו וישב יצחק בגרר 
01O 026:007 ז וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא  כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא 
01O 026:008 ח ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו 
01O 026:009 ט ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה 
01O 026:010 י ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם 
01O 026:011 יא ויצו אבימלך את כל העם לאמר  הנגע באיש הזה ובאשתו--מות יומת 
01O 026:012 יב ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה 
01O 026:013 יג ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד 
01O 026:014 יד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים 
01O 026:015 טו וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו--סתמום פלשתים וימלאום עפר 
01O 026:016 טז ויאמר אבימלך אל יצחק  לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד 
01O 026:017 יז וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם 
01O 026:018 יח וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו 
01O 026:019 יט ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם--באר מים חיים 
01O 026:020 כ ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר--לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו 
01O 026:021 כא ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה 
01O 026:022 כב ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ 
01O 026:023 כג ויעל משם באר שבע 
01O 026:024 כד וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי 
01O 026:025 כה ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר 
01O 026:026 כו ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו 
01O 026:027 כז ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם 
01O 026:028 כח ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך 
01O 026:029 כט אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה 
01O 026:030 ל ויעש להם משתה ויאכלו וישתו 
01O 026:031 לא וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום 
01O 026:032 לב ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים 
01O 026:033 לג ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה  {ס} 
01O 026:034 לד ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי--ואת בשמת בת אילן החתי 
01O 026:035 לה ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה  {ס} 
01O 027:001 א ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני 
01O 027:002 ב ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי 
01O 027:003 ג ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה (ציד) 
01O 027:004 ד ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי--ואכלה  בעבור תברכך נפשי בטרם אמות 
01O 027:005 ה ורבקה שמעת--בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא 
01O 027:006 ו ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר  הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר 
01O 027:007 ז הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי 
01O 027:008 ח ועתה בני שמע בקלי--לאשר אני מצוה אתך 
01O 027:009 ט לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב 
01O 027:010 י והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו 
01O 027:011 יא ויאמר יעקב אל רבקה אמו  הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק 
01O 027:012 יב אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה 
01O 027:013 יג ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי 
01O 027:014 יד וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו 
01O 027:015 טו ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן 
01O 027:016 טז ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו--ועל חלקת צואריו 
01O 027:017 יז ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה 
01O 027:018 יח ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני 
01O 027:019 יט ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך--עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי--בעבור תברכני נפשך 
01O 027:020 כ ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני 
01O 027:021 כא ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני  האתה זה בני עשו אם לא 
01O 027:022 כב ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו 
01O 027:023 כג ולא הכירו--כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו 
01O 027:024 כד ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני 
01O 027:025 כה ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני--למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת 
01O 027:026 כו ויאמר אליו יצחק אביו  גשה נא ושקה לי בני 
01O 027:027 כז ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה 
01O 027:028 כח ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ--ורב דגן ותירש 
01O 027:029 כט יעבדוך עמים וישתחו (וישתחוו) לך לאמים--הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך 
01O 027:030 ל ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו 
01O 027:031 לא ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו--בעבר תברכני נפשך 
01O 027:032 לב ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו 
01O 027:033 לג ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה 
01O 027:034 לד כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי 
01O 027:035 לה ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך 
01O 027:036 לו ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים--את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה 
01O 027:037 לז ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני 
01O 027:038 לח ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי--ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך 
01O 027:039 לט ויען יצחק אביו ויאמר אליו  הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל 
01O 027:040 מ ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך 
01O 027:041 מא וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי 
01O 027:042 מב ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך 
01O 027:043 מג ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה 
01O 027:044 מד וישבת עמו ימים אחדים--עד אשר תשוב חמת אחיך 
01O 027:045 מה עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד 
01O 027:046 מו ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ--למה לי חיים 
01O 028:001 א ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען 
01O 028:002 ב קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך 
01O 028:003 ג ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים 
01O 028:004 ד ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך--לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם 
01O 028:005 ה וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם--אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו 
01O 028:006 ו וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה  בברכו אתו--ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען 
01O 028:007 ז וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם 
01O 028:008 ח וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו 
01O 028:009 ט וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו--לו לאשה  {ס} 
01O 028:010 י ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה 
01O 028:011 יא ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא 
01O 028:012 יב ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו 
01O 028:013 יג והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה--לך אתננה ולזרעך 
01O 028:014 יד והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך 
01O 028:015 טו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת  כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך 
01O 028:016 טז וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי 
01O 028:017 יז ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה  אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים 
01O 028:018 יח וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה 
01O 028:019 יט ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה 
01O 028:020 כ וידר יעקב נדר לאמר  אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש 
01O 028:021 כא ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים 
01O 028:022 כב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה--יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך 
01O 029:001 א וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם 
01O 029:002 ב וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה--כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר 
01O 029:003 ג ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה 
01O 029:004 ד ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו 
01O 029:005 ה ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו 
01O 029:006 ו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום--והנה רחל בתו באה עם הצאן 
01O 029:007 ז ויאמר הן עוד היום גדול--לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו 
01O 029:008 ח ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן 
01O 029:009 ט עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה--כי רעה הוא 
01O 029:010 י ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו 
01O 029:011 יא וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך 
01O 029:012 יב ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה 
01O 029:013 יג ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה 
01O 029:014 יד ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים 
01O 029:015 טו ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך 
01O 029:016 טז וללבן שתי בנות  שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל 
01O 029:017 יז ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה 
01O 029:018 יח ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה 
01O 029:019 יט ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי 
01O 029:020 כ ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה 
01O 029:021 כא ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה 
01O 029:022 כב ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה 
01O 029:023 כג ויהי בערב--ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה 
01O 029:024 כד ויתן לבן לה את זלפה שפחתו--ללאה בתו שפחה 
01O 029:025 כה ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי--הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני 
01O 029:026 כו ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו--לתת הצעירה לפני הבכירה 
01O 029:027 כז מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות 
01O 029:028 כח ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה 
01O 029:029 כט ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו--לה לשפחה 
01O 029:030 ל ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות 
01O 029:031 לא וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה 
01O 029:032 לב ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן  כי אמרה כי ראה יהוה בעניי--כי עתה יאהבני אישי 
01O 029:033 לג ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון 
01O 029:034 לד ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי 
01O 029:035 לה ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה--על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת 
01O 030:001 א ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי 
01O 030:002 ב ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן 
01O 030:003 ג ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה 
01O 030:004 ד ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב 
01O 030:005 ה ותהר בלהה ותלד ליעקב בן 
01O 030:006 ו ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן 
01O 030:007 ז ותהר עוד--ותלד בלהה שפחת רחל  בן שני ליעקב 
01O 030:008 ח ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי--גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי 
01O 030:009 ט ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה 
01O 030:010 י ותלד זלפה שפחת לאה--ליעקב בן 
01O 030:011 יא ותאמר לאה בגד (בא גד) ותקרא את שמו גד 
01O 030:012 יב ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב 
01O 030:013 יג ותאמר לאה--באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר 
01O 030:014 יד וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך 
01O 030:015 טו ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך 
01O 030:016 טז ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא 
01O 030:017 יז וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי 
01O 030:018 יח ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר 
01O 030:019 יט ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב 
01O 030:020 כ ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב--הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון 
01O 030:021 כא ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה 
01O 030:022 כב ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה 
01O 030:023 כג ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי 
01O 030:024 כד ותקרא את שמו יוסף לאמר  יסף יהוה לי בן אחר 
01O 030:025 כה ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי 
01O 030:026 כו תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן--ואלכה  כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך 
01O 030:027 כז ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך 
01O 030:028 כח ויאמר  נקבה שכרך עלי ואתנה 
01O 030:029 כט ויאמר אליו--אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי 
01O 030:030 ל כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי--לביתי 
01O 030:031 לא ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה--אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר 
01O 030:032 לב אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי 
01O 030:033 לג וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך  כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים--גנוב הוא אתי 
01O 030:034 לד ויאמר לבן הן  לו יהי כדברך 
01O 030:035 לה ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו 
01O 030:036 לו וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן--הנותרת 
01O 030:037 לז ויקח לו יעקב מקל לבנה לח--ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות--מחשף הלבן אשר על המקלות 
01O 030:038 לח ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים--אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות 
01O 030:039 לט ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים 
01O 030:040 מ והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן 
01O 030:041 מא והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים--ליחמנה במקלות 
01O 030:042 מב ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב 
01O 030:043 מג ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים 
01O 031:001 א וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו--עשה את כל הכבד הזה 
01O 031:002 ב וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום 
01O 031:003 ג ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך 
01O 031:004 ד וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו 
01O 031:005 ה ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי 
01O 031:006 ו ואתנה ידעתן  כי בכל כחי עבדתי את אביכן 
01O 031:007 ז ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי 
01O 031:008 ח אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך--וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך--וילדו כל הצאן עקדים 
01O 031:009 ט ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי 
01O 031:010 י ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים 
01O 031:011 יא ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום--יעקב ואמר הנני 
01O 031:012 יב ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים  כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך 
01O 031:013 יג אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך 
01O 031:014 יד ותען רחל ולאה ותאמרנה לו  העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו 
01O 031:015 טו הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו 
01O 031:016 טז כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו--לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך--עשה 
01O 031:017 יז ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים 
01O 031:018 יח וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש--מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם  לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען 
01O 031:019 יט ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה 
01O 031:020 כ ויגנב יעקב את לב לבן הארמי--על בלי הגיד לו כי ברח הוא 
01O 031:021 כא ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד 
01O 031:022 כב ויגד ללבן ביום השלישי  כי ברח יעקב 
01O 031:023 כג ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד 
01O 031:024 כד ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב--מטוב עד רע 
01O 031:025 כה וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד 
01O 031:026 כו ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב 
01O 031:027 כז למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור 
01O 031:028 כח ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו 
01O 031:029 כט יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב--מטוב עד רע 
01O 031:030 ל ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי 
01O 031:031 לא ויען יעקב ויאמר ללבן  כי יראתי--כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי 
01O 031:032 לב עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה--נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם 
01O 031:033 לג ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת--ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל 
01O 031:034 לד ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל--ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא 
01O 031:035 לה ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים 
01O 031:036 לו ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי 
01O 031:037 לז כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך--שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו 
01O 031:038 לח זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי 
01O 031:039 לט טרפה לא הבאתי אליך--אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה 
01O 031:040 מ הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני 
01O 031:041 מא זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים 
01O 031:042 מב לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי--כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים--ויוכח אמש 
01O 031:043 מג ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו 
01O 031:044 מד ועתה לכה נכרתה ברית--אני ואתה והיה לעד ביני ובינך 
01O 031:045 מה ויקח יעקב אבן וירימה מצבה 
01O 031:046 מו ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל 
01O 031:047 מז ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד 
01O 031:048 מח ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד 
01O 031:049 מט והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך  כי נסתר איש מרעהו 
01O 031:050 נ אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי--אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך 
01O 031:051 נא ויאמר לבן ליעקב  הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך 
01O 031:052 נב עד הגל הזה ועדה המצבה  אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה 
01O 031:053 נג אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו--אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק 
01O 031:054 נד ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר 
01O 031:055   
01O 032:001 א וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו--ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו 
01O 032:002 ב ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים 
01O 032:003 ג ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים  {פ} 
01O 032:004 ד וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום 
01O 032:005 ה ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו  כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה 
01O 032:006 ו ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך 
01O 032:007 ז וישבו המלאכים אל יעקב לאמר  באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו 
01O 032:008 ח ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים--לשני מחנות 
01O 032:009 ט ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו--והיה המחנה הנשאר לפליטה 
01O 032:010 י ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק  יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך--ואיטיבה עמך 
01O 032:011 יא קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך  כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות 
01O 032:012 יב הצילני נא מיד אחי מיד עשו  כי ירא אנכי אתו--פן יבוא והכני אם על בנים 
01O 032:013 יג ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב 
01O 032:014 יד וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה--לעשו אחיו 
01O 032:015 טו עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים 
01O 032:016 טז גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה 
01O 032:017 יז ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר 
01O 032:018 יח ויצו את הראשון לאמר  כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך 
01O 032:019 יט ואמרת לעבדך ליעקב--מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו 
01O 032:020 כ ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר  כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו 
01O 032:021 כא ואמרתם--גם הנה עבדך יעקב אחרינו  כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני 
01O 032:022 כב ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה 
01O 032:023 כג ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק 
01O 032:024 כד ויקחם--ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו 
01O 032:025 כה ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר 
01O 032:026 כו וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו 
01O 032:027 כז ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני 
01O 032:028 כח ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב 
01O 032:029 כט ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך--כי אם ישראל  כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל 
01O 032:030 ל וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם 
01O 032:031 לא ויקרא יעקב שם המקום פניאל  כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי 
01O 032:032 לב ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו [ (Genesis 32:33) לג על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה  כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה ] 
01O 033:001 א וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות 
01O 033:002 ב וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים 
01O 033:003 ג והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו 
01O 033:004 ד וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו 
01O 033:005 ה וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר--הילדים אשר חנן אלהים את עבדך 
01O 033:006 ו ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין 
01O 033:007 ז ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל--וישתחוו 
01O 033:008 ח ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני 
01O 033:009 ט ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך 
01O 033:010 י ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי  כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים--ותרצני 
01O 033:011 יא קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח 
01O 033:012 יב ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך 
01O 033:013 יג ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן 
01O 033:014 יד יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה 
01O 033:015 טו ויאמר עשו--אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני 
01O 033:016 טז וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה 
01O 033:017 יז ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות  {ס} 
01O 033:018 יח ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר 
01O 033:019 יט ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם--במאה קשיטה 
01O 033:020 כ ויצב שם מזבח ויקרא לו--אל אלהי ישראל  {ס} 
01O 034:001 א ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ 
01O 034:002 ב וירא אתה שכם בן חמור החוי--נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה 
01O 034:003 ג ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער 
01O 034:004 ד ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר  קח לי את הילדה הזאת לאשה 
01O 034:005 ה ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם 
01O 034:006 ו ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו 
01O 034:007 ז ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד  כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה 
01O 034:008 ח וידבר חמור אתם לאמר  שכם בני חשקה נפשו בבתכם--תנו נא אתה לו לאשה 
01O 034:009 ט והתחתנו אתנו  בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם 
01O 034:010 י ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם--שבו וסחרוה והאחזו בה 
01O 034:011 יא ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן 
01O 034:012 יב הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה 
01O 034:013 יג ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה--וידברו  אשר טמא את דינה אחתם 
01O 034:014 יד ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה--לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה  כי חרפה הוא לנו 
01O 034:015 טו אך בזאת נאות לכם  אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר 
01O 034:016 טז ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד 
01O 034:017 יז ואם לא תשמעו אלינו להמול--ולקחנו את בתנו והלכנו 
01O 034:018 יח וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור 
01O 034:019 יט ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו 
01O 034:020 כ ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר 
01O 034:021 כא האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם 
01O 034:022 כב אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו--להיות לעם אחד  בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים 
01O 034:023 כג מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו 
01O 034:024 כד וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר--כל יצאי שער עירו 
01O 034:025 כה ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר 
01O 034:026 כו ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו 
01O 034:027 כז בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר--אשר טמאו אחותם 
01O 034:028 כח את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו 
01O 034:029 כט ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית 
01O 034:030 ל ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי 
01O 034:031 לא ויאמרו  הכזונה יעשה את אחותנו  {פ} 
01O 035:001 א ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח--לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך 
01O 035:002 ב ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו  הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם 
01O 035:003 ג ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי 
01O 035:004 ד ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם 
01O 035:005 ה ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב 
01O 035:006 ו ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען--הוא בית אל  הוא וכל העם אשר עמו 
01O 035:007 ז ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל  כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו 
01O 035:008 ח ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות  {פ} 
01O 035:009 ט וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו 
01O 035:010 י ויאמר לו אלהים שמך יעקב  לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל 
01O 035:011 יא ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה--גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו 
01O 035:012 יב ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק--לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ 
01O 035:013 יג ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו 
01O 035:014 יד ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו--מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן 
01O 035:015 טו ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים--בית אל 
01O 035:016 טז ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה 
01O 035:017 יז ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן 
01O 035:018 יח ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין 
01O 035:019 יט ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם 
01O 035:020 כ ויצב יעקב מצבה על קברתה--הוא מצבת קברת רחל עד היום 
01O 035:021 כא ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר 
01O 035:022 כב ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל  {פ} ויהיו בני יעקב שנים עשר 
01O 035:023 כג בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון 
01O 035:024 כד בני רחל יוסף ובנימן 
01O 035:025 כה ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי 
01O 035:026 כו ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם 
01O 035:027 כז ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע--הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק 
01O 035:028 כח ויהיו ימי יצחק--מאת שנה ושמנים שנה 
01O 035:029 כט ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו  {פ} 
01O 036:001 א ואלה תלדות עשו הוא אדום 
01O 036:002 ב עשו לקח את נשיו מבנות כנען  את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי 
01O 036:003 ג ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות 
01O 036:004 ד ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל 
01O 036:005 ה ואהליבמה ילדה את יעיש (יעוש) ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען 
01O 036:006 ו ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו 
01O 036:007 ז כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם--מפני מקניהם 
01O 036:008 ח וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום 
01O 036:009 ט ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר 
01O 036:010 י אלה שמות בני עשו  אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו 
01O 036:011 יא ויהיו בני אליפז--תימן אומר צפו וגעתם וקנז 
01O 036:012 יב ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו 
01O 036:013 יג ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו 
01O 036:014 יד ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעון--אשת עשו ותלד לעשו את יעיש (יעוש) ואת יעלם ואת קרח 
01O 036:015 טו אלה אלופי בני עשו  בני אליפז בכור עשו--אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז 
01O 036:016 טז אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה 
01O 036:017 יז ואלה בני רעואל בן עשו--אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום--אלה בני בשמת אשת עשו 
01O 036:018 יח ואלה בני אהליבמה אשת עשו--אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה--אשת עשו 
01O 036:019 יט אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום  {ס} 
01O 036:020 כ אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ  לוטן ושובל וצבעון וענה 
01O 036:021 כא ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום 
01O 036:022 כב ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע 
01O 036:023 כג ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם 
01O 036:024 כד ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו 
01O 036:025 כה ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה 
01O 036:026 כו ואלה בני דישן--חמדן ואשבן ויתרן וכרן 
01O 036:027 כז אלה בני אצר--בלהן וזעון ועקן 
01O 036:028 כח אלה בני דישן עוץ וארן 
01O 036:029 כט אלה אלופי החרי  אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה 
01O 036:030 ל אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר  {פ} 
01O 036:031 לא ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום--לפני מלך מלך לבני ישראל 
01O 036:032 לב וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה 
01O 036:033 לג וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה 
01O 036:034 לד וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני 
01O 036:035 לה וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית 
01O 036:036 לו וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה 
01O 036:037 לז וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר 
01O 036:038 לח וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור 
01O 036:039 לט וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב 
01O 036:040 מ ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם  אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת 
01O 036:041 מא אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן 
01O 036:042 מב אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר 
01O 036:043 מג אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם--הוא עשו אבי אדום  {פ} 
01O 037:001 א וישב יעקב בארץ מגורי אביו--בארץ כנען 
01O 037:002 ב אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם 
01O 037:003 ג וישראל אהב את יוסף מכל בניו--כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים 
01O 037:004 ד ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו--וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם 
01O 037:005 ה ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו 
01O 037:006 ו ויאמר אליהם  שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי 
01O 037:007 ז והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי 
01O 037:008 ח ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו 
01O 037:009 ט ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי 
01O 037:010 י ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת  הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה 
01O 037:011 יא ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר 
01O 037:012 יב וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם 
01O 037:013 יג ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם--לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני 
01O 037:014 יד ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה 
01O 037:015 טו וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש 
01O 037:016 טז ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים 
01O 037:017 יז ויאמר האיש נסעו מזה--כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן 
01O 037:018 יח ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו 
01O 037:019 יט ויאמרו איש אל אחיו  הנה בעל החלמות הלזה--בא 
01O 037:020 כ ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו 
01O 037:021 כא וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש 
01O 037:022 כב ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם--השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו  למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו 
01O 037:023 כג ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו 
01O 037:024 כד ויקחהו--וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים 
01O 037:025 כה וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט--הולכים להוריד מצרימה 
01O 037:026 כו ויאמר יהודה אל אחיו  מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו 
01O 037:027 כז לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו 
01O 037:028 כח ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה 
01O 037:029 כט וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו 
01O 037:030 ל וישב אל אחיו ויאמר  הילד איננו ואני אנה אני בא 
01O 037:031 לא ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם 
01O 037:032 לב וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו  הכר נא הכתנת בנך הוא--אם לא 
01O 037:033 לג ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף 
01O 037:034 לד ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים 
01O 037:035 לה ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו 
01O 037:036 לו והמדנים--מכרו אתו אל מצרים  לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים  {פ} 
01O 038:001 א ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה 
01O 038:002 ב וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה 
01O 038:003 ג ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער 
01O 038:004 ד ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן 
01O 038:005 ה ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו 
01O 038:006 ו ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר 
01O 038:007 ז ויהי ער בכור יהודה--רע בעיני יהוה וימתהו יהוה 
01O 038:008 ח ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך 
01O 038:009 ט וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו 
01O 038:010 י וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו 
01O 038:011 יא ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני--כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה 
01O 038:012 יב וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי--תמנתה 
01O 038:013 יג ויגד לתמר לאמר  הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו 
01O 038:014 יד ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה  כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה 
01O 038:015 טו ויראה יהודה ויחשבה לזונה  כי כסתה פניה 
01O 038:016 טז ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי 
01O 038:017 יז ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך 
01O 038:018 יח ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו 
01O 038:019 יט ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה 
01O 038:020 כ וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה 
01O 038:021 כא וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה 
01O 038:022 כב וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה 
01O 038:023 כג ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה 
01O 038:024 כד ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף 
01O 038:025 כה הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא--למי החתמת והפתילים והמטה האלה 
01O 038:026 כו ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה 
01O 038:027 כז ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה 
01O 038:028 כח ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה 
01O 038:029 כט ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ 
01O 038:030 ל ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח  {ס} 
01O 039:001 א ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה 
01O 039:002 ב ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי 
01O 039:003 ג וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו 
01O 039:004 ד וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו 
01O 039:005 ה ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו--בבית ובשדה 
01O 039:006 ו ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה 
01O 039:007 ז ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי 
01O 039:008 ח וימאן--ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי 
01O 039:009 ט איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים 
01O 039:010 י ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה 
01O 039:011 יא ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם--בבית 
01O 039:012 יב ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה 
01O 039:013 יג ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה 
01O 039:014 יד ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו  בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול 
01O 039:015 טו ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה 
01O 039:016 טז ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו 
01O 039:017 יז ותדבר אליו כדברים האלה לאמר  בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו--לצחק בי 
01O 039:018 יח ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה 
01O 039:019 יט ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו 
01O 039:020 כ ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר--מקום אשר אסורי (אסירי) המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר 
01O 039:021 כא ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר 
01O 039:022 כב ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה 
01O 039:023 כג אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח  {פ} 
01O 040:001 א ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה--לאדניהם למלך מצרים 
01O 040:002 ב ויקצף פרעה על שני סריסיו--על שר המשקים ועל שר האופים 
01O 040:003 ג ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים--אל בית הסהר  מקום אשר יוסף אסור שם 
01O 040:004 ד ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם--וישרת אתם ויהיו ימים במשמר 
01O 040:005 ה ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד--איש כפתרון חלמו  המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר 
01O 040:006 ו ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים 
01O 040:007 ז וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו--לאמר  מדוע פניכם רעים היום 
01O 040:008 ח ויאמרו אליו--חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים--ספרו נא לי 
01O 040:009 ט ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו--בחלומי והנה גפן לפני 
01O 040:010 י ובגפן שלשה שריגם והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים 
01O 040:011 יא וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה 
01O 040:012 יב ויאמר לו יוסף זה פתרנו  שלשת השרגים--שלשת ימים הם 
01O 040:013 יג בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו 
01O 040:014 יד כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה 
01O 040:015 טו כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור 
01O 040:016 טז וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי 
01O 040:017 יז ובסל העליון מכל מאכל פרעה--מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל--מעל ראשי 
01O 040:018 יח ויען יוסף ויאמר זה פתרנו  שלשת הסלים--שלשת ימים הם 
01O 040:019 יט בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך 
01O 040:020 כ ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים--בתוך עבדיו 
01O 040:021 כא וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה 
01O 040:022 כב ואת שר האפים תלה  כאשר פתר להם יוסף 
01O 040:023 כג ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו  {פ} 
01O 041:001 א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר 
01O 041:002 ב והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו 
01O 041:003 ג והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר 
01O 041:004 ד ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה 
01O 041:005 ה ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד--בריאות וטבות 
01O 041:006 ו והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים--צמחות אחריהן 
01O 041:007 ז ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום 
01O 041:008 ח ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה 
01O 041:009 ט וידבר שר המשקים את פרעה לאמר  את חטאי אני מזכיר היום 
01O 041:010 י פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים--אתי ואת שר האפים 
01O 041:011 יא ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא  איש כפתרון חלמו חלמנו 
01O 041:012 יב ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו  איש כחלמו פתר 
01O 041:013 יג ויהי כאשר פתר לנו כן היה  אתי השיב על כני ואתו תלה 
01O 041:014 יד וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה 
01O 041:015 טו ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו 
01O 041:016 טז ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי  אלהים יענה את שלום פרעה 
01O 041:017 יז וידבר פרעה אל יוסף  בחלמי הנני עמד על שפת היאר 
01O 041:018 יח והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו 
01O 041:019 יט והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר  לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע 
01O 041:020 כ ותאכלנה הפרות הרקות והרעות--את שבע הפרות הראשנות הבריאת 
01O 041:021 כא ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ 
01O 041:022 כב וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד--מלאת וטבות 
01O 041:023 כג והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים--צמחות אחריהם 
01O 041:024 כד ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי 
01O 041:025 כה ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא  את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה 
01O 041:026 כו שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה  חלום אחד הוא 
01O 041:027 כז ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים--יהיו שבע שני רעב 
01O 041:028 כח הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה  אשר האלהים עשה הראה את פרעה 
01O 041:029 כט הנה שבע שנים באות--שבע גדול בכל ארץ מצרים 
01O 041:030 ל וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ 
01O 041:031 לא ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן  כי כבד הוא מאד 
01O 041:032 לב ועל השנות החלום אל פרעה פעמים--כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו 
01O 041:033 לג ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים 
01O 041:034 לד יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע 
01O 041:035 לה ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים--ושמרו 
01O 041:036 לו והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב 
01O 041:037 לז וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו 
01O 041:038 לח ויאמר פרעה אל עבדיו  הנמצא כזה--איש אשר רוח אלהים בו 
01O 041:039 לט ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך 
01O 041:040 מ אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך 
01O 041:041 מא ויאמר פרעה אל יוסף  ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים 
01O 041:042 מב ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו 
01O 041:043 מג וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים 
01O 041:044 מד ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו--בכל ארץ מצרים 
01O 041:045 מה ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים 
01O 041:046 מו ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים 
01O 041:047 מז ותעש הארץ בשבע שני השבע--לקמצים 
01O 041:048 מח ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים  אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה 
01O 041:049 מט ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד--עד כי חדל לספר כי אין מספר 
01O 041:050 נ וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און 
01O 041:051 נא ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה  כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי 
01O 041:052 נב ואת שם השני קרא אפרים  כי הפרני אלהים בארץ עניי 
01O 041:053 נג ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים 
01O 041:054 נד ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם 
01O 041:055 נה ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו 
01O 041:056 נו והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים 
01O 041:057 נז וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף  כי חזק הרעב בכל הארץ 
01O 042:001 א וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו 
01O 042:002 ב ויאמר--הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות 
01O 042:003 ג וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים 
01O 042:004 ד ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו  כי אמר פן יקראנו אסון 
01O 042:005 ה ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים  כי היה הרעב בארץ כנען 
01O 042:006 ו ויוסף הוא השליט על הארץ--הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה 
01O 042:007 ז וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל 
01O 042:008 ח ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו 
01O 042:009 ט ויזכר יוסף--את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם 
01O 042:010 י ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל 
01O 042:011 יא כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים 
01O 042:012 יב ויאמר אלהם  לא כי ערות הארץ באתם לראות 
01O 042:013 יג ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד--בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו 
01O 042:014 יד ויאמר אלהם יוסף  הוא אשר דברתי אלכם לאמר--מרגלים אתם 
01O 042:015 טו בזאת תבחנו  חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה 
01O 042:016 טז שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא--חי פרעה כי מרגלים אתם 
01O 042:017 יז ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים 
01O 042:018 יח ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא 
01O 042:019 יט אם כנים אתם--אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם 
01O 042:020 כ ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן 
01O 042:021 כא ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת 
01O 042:022 כב ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד--ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש 
01O 042:023 כג והם לא ידעו כי שמע יוסף  כי המליץ בינתם 
01O 042:024 כד ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם 
01O 042:025 כה ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן 
01O 042:026 כו וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם 
01O 042:027 כז ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו--במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו 
01O 042:028 כח ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו 
01O 042:029 כט ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר 
01O 042:030 ל דבר האיש אדני הארץ אתנו--קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ 
01O 042:031 לא ונאמר אליו כנים אנחנו  לא היינו מרגלים 
01O 042:032 לב שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען 
01O 042:033 לג ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם  אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו 
01O 042:034 לד והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו 
01O 042:035 לה ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם--וייראו 
01O 042:036 לו ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם  יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה 
01O 042:037 לז ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך 
01O 042:038 לח ויאמר לא ירד בני עמכם  כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה 
01O 043:001 א והרעב כבד בארץ 
01O 043:002 ב ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל 
01O 043:003 ג ויאמר אליו יהודה לאמר  העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם 
01O 043:004 ד אם ישך משלח את אחינו אתנו--נרדה ונשברה לך אכל 
01O 043:005 ה ואם אינך משלח לא נרד  כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם 
01O 043:006 ו ויאמר ישראל למה הרעתם לי--להגיד לאיש העוד לכם אח 
01O 043:007 ז ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע--כי יאמר הורידו את אחיכם 
01O 043:008 ח ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי--ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו 
01O 043:009 ט אנכי אערבנו--מידי תבקשנו  אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים 
01O 043:010 י כי לולא התמהמהנו--כי עתה שבנו זה פעמים 
01O 043:011 יא ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו--קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה  מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים 
01O 043:012 יב וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם--אולי משגה הוא 
01O 043:013 יג ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש 
01O 043:014 יד ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי 
01O 043:015 טו ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף 
01O 043:016 טז וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים 
01O 043:017 יז ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף 
01O 043:018 יח וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים--להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו 
01O 043:019 יט ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית 
01O 043:020 כ ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל 
01O 043:021 כא ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו 
01O 043:022 כב וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו 
01O 043:023 כג ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם--כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון 
01O 043:024 כד ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם 
01O 043:025 כה ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים  כי שמעו כי שם יאכלו לחם 
01O 043:026 כו ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה 
01O 043:027 כז וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם--העודנו חי 
01O 043:028 כח ויאמרו שלום לעבדך לאבינו--עודנו חי ויקדו וישתחו (וישתחוו) 
01O 043:029 כט וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני 
01O 043:030 ל וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה 
01O 043:031 לא וירחץ פניו ויצא ויתאפק--ויאמר שימו לחם 
01O 043:032 לב וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם--כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים 
01O 043:033 לג וישבו לפניו--הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו 
01O 043:034 לד וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו 
01O 044:001 א ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו 
01O 044:002 ב ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר 
01O 044:003 ג הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם 
01O 044:004 ד הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה 
01O 044:005 ה הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם 
01O 044:006 ו וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה 
01O 044:007 ז ויאמרו אליו--למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה 
01O 044:008 ח הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו--השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב 
01O 044:009 ט אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים 
01O 044:010 י ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא  אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים 
01O 044:011 יא וימהרו ויורדו איש את אמתחתו--ארצה ויפתחו איש אמתחתו 
01O 044:012 יב ויחפש--בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן 
01O 044:013 יג ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה 
01O 044:014 יד ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה 
01O 044:015 טו ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני 
01O 044:016 טז ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך--הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו 
01O 044:017 יז ויאמר--חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם  {ס} 
01O 044:018 יח ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך  כי כמוך כפרעה 
01O 044:019 יט אדני שאל את עבדיו לאמר  היש לכם אב או אח 
01O 044:020 כ ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו 
01O 044:021 כא ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו 
01O 044:022 כב ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו  ועזב את אביו ומת 
01O 044:023 כג ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם--לא תספון לראות פני 
01O 044:024 כד ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו--את דברי אדני 
01O 044:025 כה ויאמר אבינו  שבו שברו לנו מעט אכל 
01O 044:026 כו ונאמר לא נוכל לרדת  אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו--כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו 
01O 044:027 כז ויאמר עבדך אבי אלינו  אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי 
01O 044:028 כח ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה 
01O 044:029 כט ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון--והורדתם את שיבתי ברעה שאלה 
01O 044:030 ל ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו 
01O 044:031 לא והיה כראותו כי אין הנער--ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון--שאלה 
01O 044:032 לב כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר  אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים 
01O 044:033 לג ועתה ישב נא עבדך תחת הנער--עבד לאדני והנער יעל עם אחיו 
01O 044:034 לד כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי  פן אראה ברע אשר ימצא את אבי 
01O 045:001 א ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו 
01O 045:002 ב ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה 
01O 045:003 ג ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו 
01O 045:004 ד ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה 
01O 045:005 ה ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה  כי למחיה שלחני אלהים לפניכם 
01O 045:006 ו כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר 
01O 045:007 ז וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה 
01O 045:008 ח ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים 
01O 045:009 ט מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד 
01O 045:010 י וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי--אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך 
01O 045:011 יא וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב  פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך 
01O 045:012 יב והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין  כי פי המדבר אליכם 
01O 045:013 יג והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה 
01O 045:014 יד ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן--בכה על צואריו 
01O 045:015 טו וינשק לכל אחיו ויבך עלהם ואחרי כן דברו אחיו אתו 
01O 045:016 טז והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו 
01O 045:017 יז ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו  טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען 
01O 045:018 יח וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ 
01O 045:019 יט ואתה צויתה זאת עשו  קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם 
01O 045:020 כ ועינכם אל תחס על כליכם  כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא 
01O 045:021 כא ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך 
01O 045:022 כב לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת 
01O 045:023 כג ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו--לדרך 
01O 045:024 כד וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך 
01O 045:025 כה ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם 
01O 045:026 כו ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם 
01O 045:027 כז וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם 
01O 045:028 כח ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות 
01O 046:001 א ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק 
01O 046:002 ב ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני 
01O 046:003 ג ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם 
01O 046:004 ד אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך 
01O 046:005 ה ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו 
01O 046:006 ו ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה  יעקב וכל זרעו אתו 
01O 046:007 ז בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו--הביא אתו מצרימה  {ס} 
01O 046:008 ח ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו  בכר יעקב ראובן 
01O 046:009 ט ובני ראובן--חנוך ופלוא וחצרן וכרמי 
01O 046:010 י ובני שמעון ימואל וימין ואהד--ויכין וצחר ושאול בן הכנענית 
01O 046:011 יא ובני לוי--גרשון קהת ומררי 
01O 046:012 יב ובני יהודה ער ואונן ושלה--ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרן וחמול 
01O 046:013 יג ובני יששכר--תולע ופוה ויוב ושמרן 
01O 046:014 יד ובני זבלון--סרד ואלון ויחלאל 
01O 046:015 טו אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו  כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש 
01O 046:016 טז ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי 
01O 046:017 יז ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה--ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל 
01O 046:018 יח אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש 
01O 046:019 יט בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן 
01O 046:020 כ ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן--את מנשה ואת אפרים 
01O 046:021 כא ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד 
01O 046:022 כב אלה בני רחל אשר ילד ליעקב--כל נפש ארבעה עשר 
01O 046:023 כג ובני דן חשים 
01O 046:024 כד ובני נפתלי--יחצאל וגוני ויצר ושלם 
01O 046:025 כה אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה 
01O 046:026 כו כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב--כל נפש ששים ושש 
01O 046:027 כז ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים  כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים  {ס} 
01O 046:028 כח ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן 
01O 046:029 כט ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד 
01O 046:030 ל ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי 
01O 046:031 לא ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי 
01O 046:032 לב והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו 
01O 046:033 לג והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם 
01O 046:034 לד ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה--גם אנחנו גם אבתינו  בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן 
01O 047:001 א ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן 
01O 047:002 ב ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה 
01O 047:003 ג ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך--גם אנחנו גם אבותינו 
01O 047:004 ד ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן 
01O 047:005 ה ויאמר פרעה אל יוסף לאמר  אביך ואחיך באו אליך 
01O 047:006 ו ארץ מצרים לפניך הוא--במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך  ישבו בארץ גשן--ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי 
01O 047:007 ז ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה 
01O 047:008 ח ויאמר פרעה אל יעקב  כמה ימי שני חייך 
01O 047:009 ט ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה  מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם 
01O 047:010 י ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה 
01O 047:011 יא ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס--כאשר צוה פרעה 
01O 047:012 יב ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו--לחם לפי הטף 
01O 047:013 יג ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב 
01O 047:014 יד וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה 
01O 047:015 טו ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך  כי אפס כסף 
01O 047:016 טז ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם--אם אפס כסף 
01O 047:017 יז ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא 
01O 047:018 יח ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני  לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו 
01O 047:019 יט למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו--קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם 
01O 047:020 כ ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה 
01O 047:021 כא ואת העם--העביר אתו לערים  מקצה גבול מצרים ועד קצהו 
01O 047:022 כב רק אדמת הכהנים לא קנה  כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה--על כן לא מכרו את אדמתם 
01O 047:023 כג ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה 
01O 047:024 כד והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם--ולאכל לטפכם 
01O 047:025 כה ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה 
01O 047:026 כו וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה--לחמש  רק אדמת הכהנים לבדם--לא היתה לפרעה 
01O 047:027 כז וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד 
01O 047:028 כח ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו--שבע שנים וארבעים ומאת שנה 
01O 047:029 כט ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים 
01O 047:030 ל ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך 
01O 047:031 לא ויאמר השבעה לי--וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה  {פ} 
01O 048:001 א ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו--את מנשה ואת אפרים 
01O 048:002 ב ויגד ליעקב--ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה 
01O 048:003 ג ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי 
01O 048:004 ד ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך--אחזת עולם 
01O 048:005 ה ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה--לי הם  אפרים ומנשה--כראובן ושמעון יהיו לי 
01O 048:006 ו ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם 
01O 048:007 ז ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם 
01O 048:008 ח וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה 
01O 048:009 ט ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם 
01O 048:010 י ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם 
01O 048:011 יא ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך 
01O 048:012 יב ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה 
01O 048:013 יג ויקח יוסף את שניהם--את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו 
01O 048:014 יד וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה  שכל את ידיו כי מנשה הבכור 
01O 048:015 טו ויברך את יוסף ויאמר  האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק--האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה 
01O 048:016 טז המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ 
01O 048:017 יז וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים--וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים--על ראש מנשה 
01O 048:018 יח ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי  כי זה הבכר שים ימינך על ראשו 
01O 048:019 יט וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי--גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים 
01O 048:020 כ ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה 
01O 048:021 כא ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם 
01O 048:022 כב ואני נתתי לך שכם אחד--על אחיך  אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי  {פ} 
01O 049:001 א ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים 
01O 049:002 ב הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם 
01O 049:003 ג ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני--יתר שאת ויתר עז 
01O 049:004 ד פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה  {פ} 
01O 049:005 ה שמעון ולוי אחים--כלי חמס מכרתיהם 
01O 049:006 ו בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי  כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור 
01O 049:007 ז ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל  {פ} 
01O 049:008 ח יהודה אתה יודוך אחיך--ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך 
01O 049:009 ט גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו 
01O 049:010 י לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים 
01O 049:011 יא אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה 
01O 049:012 יב חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב  {פ} 
01O 049:013 יג זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על צידן  {פ} 
01O 049:014 יד יששכר חמר גרם--רבץ בין המשפתים 
01O 049:015 טו וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד  {ס} 
01O 049:016 טז דן ידין עמו--כאחד שבטי ישראל 
01O 049:017 יז יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח--הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור 
01O 049:018 יח לישועתך קויתי יהוה  {ס} 
01O 049:019 יט גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב  {ס} 
01O 049:020 כ מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך  {ס} 
01O 049:021 כא נפתלי אילה שלחה--הנתן אמרי שפר  {ס} 
01O 049:022 כב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור 
01O 049:023 כג וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים 
01O 049:024 כד ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל 
01O 049:025 כה מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם 
01O 049:026 כו ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו  {פ} 
01O 049:027 כז בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל 
01O 049:028 כח כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם--איש אשר כברכתו ברך אתם 
01O 049:029 כט ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי--קברו אתי אל אבתי  אל המערה--אשר בשדה עפרון החתי 
01O 049:030 ל במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא--בארץ כנען  אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי--לאחזת קבר 
01O 049:031 לא שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה 
01O 049:032 לב מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת 
01O 049:033 לג ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו 
01O 050:001 א ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו 
01O 050:002 ב ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל 
01O 050:003 ג וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום 
01O 050:004 ד ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר  אם נא מצאתי חן בעיניכם--דברו נא באזני פרעה לאמר 
01O 050:005 ה אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת--בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי--ואשובה 
01O 050:006 ו ויאמר פרעה  עלה וקבר את אביך כאשר השביעך 
01O 050:007 ז ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים 
01O 050:008 ח וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו  רק טפם וצאנם ובקרם--עזבו בארץ גשן 
01O 050:009 ט ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד 
01O 050:010 י ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים 
01O 050:011 יא וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן 
01O 050:012 יב ויעשו בניו לו--כן כאשר צום 
01O 050:013 יג וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה  אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי--על פני ממרא 
01O 050:014 יד וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו 
01O 050:015 טו ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו 
01O 050:016 טז ויצוו אל יוסף לאמר  אביך צוה לפני מותו לאמר 
01O 050:017 יז כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו 
01O 050:018 יח וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים 
01O 050:019 יט ויאמר אלהם יוסף אל תיראו  כי התחת אלהים אני 
01O 050:020 כ ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב 
01O 050:021 כא ועתה אל תיראו--אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם 
01O 050:022 כב וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים 
01O 050:023 כג וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה--ילדו על ברכי יוסף 
01O 050:024 כד ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב 
01O 050:025 כה וישבע יוסף את בני ישראל לאמר  פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה 
01O 050:026 כו וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים  {ש} 
02O 001:001 א ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה  את יעקב איש וביתו באו 
02O 001:002 ב ראובן שמעון לוי ויהודה 
02O 001:003 ג יששכר זבולן ובנימן 
02O 001:004 ד דן ונפתלי גד ואשר 
02O 001:005 ה ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים 
02O 001:006 ו וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא 
02O 001:007 ז ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם  {פ} 
02O 001:008 ח ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף 
02O 001:009 ט ויאמר אל עמו  הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו 
02O 001:010 י הבה נתחכמה לו  פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ 
02O 001:011 יא וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס 
02O 001:012 יב וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל 
02O 001:013 יג ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך 
02O 001:014 יד וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך 
02O 001:015 טו ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה 
02O 001:016 טז ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים  אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה 
02O 001:017 יז ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים 
02O 001:018 יח ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים 
02O 001:019 יט ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית  כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו 
02O 001:020 כ וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד 
02O 001:021 כא ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים 
02O 001:022 כב ויצו פרעה לכל עמו לאמר  כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון  {פ} 
02O 002:001 א וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי 
02O 002:002 ב ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים 
02O 002:003 ג ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר 
02O 002:004 ד ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו 
02O 002:005 ה ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה 
02O 002:006 ו ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו--ותאמר מילדי העברים זה 
02O 002:007 ז ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד 
02O 002:008 ח ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד 
02O 002:009 ט ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו 
02O 002:010 י ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו 
02O 002:011 יא ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו 
02O 002:012 יב ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול 
02O 002:013 יג ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך 
02O 002:014 יד ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו--הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר 
02O 002:015 טו וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר 
02O 002:016 טז ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן 
02O 002:017 יז ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם 
02O 002:018 יח ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום 
02O 002:019 יט ותאמרן--איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן 
02O 002:020 כ ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם 
02O 002:021 כא ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה 
02O 002:022 כב ותלד בן ויקרא את שמו גרשם  כי אמר--גר הייתי בארץ נכריה  {פ} 
02O 002:023 כג ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה 
02O 002:024 כד וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב 
02O 002:025 כה וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים  {ס} 
02O 003:001 א ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו--כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה 
02O 003:002 ב וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש--מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל 
02O 003:003 ג ויאמר משה--אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה  מדוע לא יבער הסנה 
02O 003:004 ד וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה--ויאמר הנני 
02O 003:005 ה ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך--כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא 
02O 003:006 ו ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים 
02O 003:007 ז ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו 
02O 003:008 ח וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש--אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי 
02O 003:009 ט ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם 
02O 003:010 י ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים 
02O 003:011 יא ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים 
02O 003:012 יב ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך  בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה 
02O 003:013 יג ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם 
02O 003:014 יד ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם 
02O 003:015 טו ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר 
02O 003:016 טז לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר  פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים 
02O 003:017 יז ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי--אל ארץ זבת חלב ודבש 
02O 003:018 יח ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו 
02O 003:019 יט ואני ידעתי--כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך  ולא ביד חזקה 
02O 003:020 כ ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם 
02O 003:021 כא ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם 
02O 003:022 כב ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים 
02O 004:001 א ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי  כי יאמרו לא נראה אליך יהוה 
02O 004:002 ב ויאמר אליו יהוה מזה (מה זה) בידך ויאמר מטה 
02O 004:003 ג ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו 
02O 004:004 ד ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו 
02O 004:005 ה למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם  אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב 
02O 004:006 ו ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג 
02O 004:007 ז ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו 
02O 004:008 ח והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון--והאמינו לקל האת האחרון 
02O 004:009 ט והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך--ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת 
02O 004:010 י ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך  כי כבד פה וכבד לשון אנכי 
02O 004:011 יא ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור--הלא אנכי יהוה 
02O 004:012 יב ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר 
02O 004:013 יג ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח 
02O 004:014 יד ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי--ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו 
02O 004:015 טו ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון 
02O 004:016 טז ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים 
02O 004:017 יז ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת  {פ} 
02O 004:018 יח וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום 
02O 004:019 יט ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים  כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך 
02O 004:020 כ ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו 
02O 004:021 כא ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם 
02O 004:022 כב ואמרת אל פרעה  כה אמר יהוה בני בכרי ישראל 
02O 004:023 כג ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו--הנה אנכי הרג את בנך בכרך 
02O 004:024 כד ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו 
02O 004:025 כה ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי 
02O 004:026 כו וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת  {פ} 
02O 004:027 כז ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים--וישק לו 
02O 004:028 כח ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו 
02O 004:029 כט וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל 
02O 004:030 ל וידבר אהרן--את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם 
02O 004:031 לא ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו 
02O 005:001 א ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה  כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר 
02O 005:002 ב ויאמר פרעה--מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל  לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח 
02O 005:003 ג ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו--פן יפגענו בדבר או בחרב 
02O 005:004 ד ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם 
02O 005:005 ה ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם 
02O 005:006 ו ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר 
02O 005:007 ז לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים--כתמול שלשם  הם ילכו וקששו להם תבן 
02O 005:008 ח ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם--לא תגרעו ממנו  כי נרפים הם--על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו 
02O 005:009 ט תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר 
02O 005:010 י ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר  כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן 
02O 005:011 יא אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו  כי אין נגרע מעבדתכם דבר 
02O 005:012 יב ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן 
02O 005:013 יג והנגשים אצים לאמר  כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן 
02O 005:014 יד ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר  מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם--גם תמול גם היום 
02O 005:015 טו ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר  למה תעשה כה לעבדיך 
02O 005:016 טז תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך 
02O 005:017 יז ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה 
02O 005:018 יח ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו 
02O 005:019 יט ויראו שטרי בני ישראל אתם--ברע לאמר  לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו 
02O 005:020 כ ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה 
02O 005:021 כא ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט  אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו 
02O 005:022 כב וישב משה אל יהוה ויאמר  אדני למה הרעתה לעם הזה--למה זה שלחתני 
02O 005:023 כג ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך 
02O 006:001 א ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה  כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו  {ס} 
02O 006:002 ב וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה 
02O 006:003 ג וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב--באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם 
02O 006:004 ד וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען--את ארץ מגריהם אשר גרו בה 
02O 006:005 ה וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי 
02O 006:006 ו לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים 
02O 006:007 ז ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים 
02O 006:008 ח והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה 
02O 006:009 ט וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה  {פ} 
02O 006:010 י וידבר יהוה אל משה לאמר 
02O 006:011 יא בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו 
02O 006:012 יב וידבר משה לפני יהוה לאמר  הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים  {פ} 
02O 006:013 יג וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים--להוציא את בני ישראל מארץ מצרים  {ס} 
02O 006:014 יד אלה ראשי בית אבתם  בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרן וכרמי--אלה משפחת ראובן 
02O 006:015 טו ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון 
02O 006:016 טז ואלה שמות בני לוי לתלדתם--גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה 
02O 006:017 יז בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם 
02O 006:018 יח ובני קהת--עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה 
02O 006:019 יט ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם 
02O 006:020 כ ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה 
02O 006:021 כא ובני יצהר--קרח ונפג וזכרי 
02O 006:022 כב ובני עזיאל--מישאל ואלצפן וסתרי 
02O 006:023 כג ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון--לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר 
02O 006:024 כד ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי 
02O 006:025 כה ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים--למשפחתם 
02O 006:026 כו הוא אהרן ומשה--אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם 
02O 006:027 כז הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן 
02O 006:028 כח ויהי ביום דבר יהוה אל משה--בארץ מצרים  {ס} 
02O 006:029 כט וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך 
02O 006:030 ל ויאמר משה לפני יהוה  הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה  {פ} 
02O 007:001 א ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך 
02O 007:002 ב אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו 
02O 007:003 ג ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים 
02O 007:004 ד ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים 
02O 007:005 ה וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם 
02O 007:006 ו ויעש משה ואהרן--כאשר צוה יהוה אתם כן עשו 
02O 007:007 ז ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה--בדברם אל פרעה  {פ} 
02O 007:008 ח ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 
02O 007:009 ט כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה--יהי לתנין 
02O 007:010 י ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו--ויהי לתנין 
02O 007:011 יא ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם--כן 
02O 007:012 יב וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם 
02O 007:013 יג ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם  כאשר דבר יהוה  {ס} 
02O 007:014 יד ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם 
02O 007:015 טו לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך 
02O 007:016 טז ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה 
02O 007:017 יז כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה  הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר--ונהפכו לדם 
02O 007:018 יח והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר  {ס} 
02O 007:019 יט ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם--ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים 
02O 007:020 כ ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם 
02O 007:021 כא והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים 
02O 007:022 כב ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה 
02O 007:023 כג ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת 
02O 007:024 כד ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות  כי לא יכלו לשתת ממימי היאר 
02O 007:025 כה וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר  {פ} [ (Exodus 7:26) כו ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני ] [ (Exodus 7:27) כז ואם מאן אתה לשלח  הנה אנכי נגף את כל גבולך--בצפרדעים ] [ (Exodus 7:28) כח ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך ] [ (Exodus 7:29) כט ובכה ובעמך ובכל עבדיך--יעלו הצפרדעים ] 
02O 008:001 א ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים 
02O 008:002 ב ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים 
02O 008:003 ג ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים 
02O 008:004 ד ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה 
02O 008:005 ה ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך  רק ביאר תשארנה 
02O 008:006 ו ויאמר למחר ויאמר כדברך--למען תדע כי אין כיהוה אלהינו 
02O 008:007 ז וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך  רק ביאר תשארנה 
02O 008:008 ח ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה 
02O 008:009 ט ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת 
02O 008:010 י ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ 
02O 008:011 יא וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם  כאשר דבר יהוה  {ס} 
02O 008:012 יב ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים 
02O 008:013 יג ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה  כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים 
02O 008:014 יד ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה 
02O 008:015 טו ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה  {ס} 
02O 008:016 טז ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה--הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני 
02O 008:017 יז כי אם אינך משלח את עמי--הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה 
02O 008:018 יח והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב--למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ 
02O 008:019 יט ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה 
02O 008:020 כ ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב 
02O 008:021 כא ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם--בארץ 
02O 008:022 כב ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו  הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם--ולא יסקלנו 
02O 008:023 כג דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו 
02O 008:024 כד ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר--רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי 
02O 008:025 כה ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר  רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה 
02O 008:026 כו ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה 
02O 008:027 כז ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו  לא נשאר אחד 
02O 008:028 כח ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם  {פ} 
02O 008:029   
02O 008:030   
02O 008:031   
02O 008:032   
02O 009:001 א ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני 
02O 009:002 ב כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם 
02O 009:003 ג הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן--דבר כבד מאד 
02O 009:004 ד והפלה יהוה--בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר 
02O 009:005 ה וישם יהוה מועד לאמר  מחר יעשה יהוה הדבר הזה--בארץ 
02O 009:006 ו ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד 
02O 009:007 ז וישלח פרעה--והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם  {פ} 
02O 009:008 ח ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה 
02O 009:009 ט והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת--בכל ארץ מצרים 
02O 009:010 י ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה 
02O 009:011 יא ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה--מפני השחין  כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים 
02O 009:012 יב ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם  כאשר דבר יהוה אל משה  {ס} 
02O 009:013 יג ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני 
02O 009:014 יד כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך--בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ 
02O 009:015 טו כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ 
02O 009:016 טז ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ 
02O 009:017 יז עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם 
02O 009:018 יח הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה 
02O 009:019 יט ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה  כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה--וירד עלהם הברד ומתו 
02O 009:020 כ הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה--הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים 
02O 009:021 כא ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה--ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה  {פ} 
02O 009:022 כב ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים  על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה--בארץ מצרים 
02O 009:023 כג ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים 
02O 009:024 כד ויהי ברד--ואש מתלקחת בתוך הברד  כבד מאד--אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי 
02O 009:025 כה ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר 
02O 009:026 כו רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל--לא היה ברד 
02O 009:027 כז וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם  יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים 
02O 009:028 כח העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד 
02O 009:029 כט ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ 
02O 009:030 ל ואתה ועבדיך  ידעתי--כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים 
02O 009:031 לא והפשתה והשערה נכתה  כי השערה אביב והפשתה גבעל 
02O 009:032 לב והחטה והכסמת לא נכו  כי אפילת הנה 
02O 009:033 לג ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה 
02O 009:034 לד וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת--ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו 
02O 009:035 לה ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל  כאשר דבר יהוה ביד משה  {פ} 
02O 010:001 א ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה  כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו 
02O 010:002 ב ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה 
02O 010:003 ג ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני 
02O 010:004 ד כי אם מאן אתה לשלח את עמי--הנני מביא מחר ארבה בגבלך 
02O 010:005 ה וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה 
02O 010:006 ו ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה 
02O 010:007 ז ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש--שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים 
02O 010:008 ח ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים 
02O 010:009 ט ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך--כי חג יהוה לנו 
02O 010:010 י ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם 
02O 010:011 יא לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה--כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה  {ס} 
02O 010:012 יב ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד 
02O 010:013 יג ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה--ורוח הקדים נשא את הארבה 
02O 010:014 יד ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים  כבד מאד--לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן 
02O 010:015 טו ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים 
02O 010:016 טז וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם--ולכם 
02O 010:017 יז ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה 
02O 010:018 יח ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה 
02O 010:019 יט ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף  לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים 
02O 010:020 כ ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל  {פ} 
02O 010:021 כא ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך 
02O 010:022 כב ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים 
02O 010:023 כג לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו--שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם 
02O 010:024 כד ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה--רק צאנכם ובקרכם יצג  גם טפכם ילך עמכם 
02O 010:025 כה ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו 
02O 010:026 כו וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה--כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה 
02O 010:027 כז ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם 
02O 010:028 כח ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני--כי ביום ראתך פני תמות 
02O 010:029 כט ויאמר משה כן דברת  לא אסף עוד ראות פניך  {פ} 
02O 011:001 א ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים--אחרי כן ישלח אתכם מזה  כשלחו--כלה גרש יגרש אתכם מזה 
02O 011:002 ב דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב 
02O 011:003 ג ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם  {ס} 
02O 011:004 ד ויאמר משה כה אמר יהוה  כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים 
02O 011:005 ה ומת כל בכור בארץ מצרים--מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה 
02O 011:006 ו והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף 
02O 011:007 ז ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה--למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל 
02O 011:008 ח וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף  {ס} 
02O 011:009 ט ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה--למען רבות מופתי בארץ מצרים 
02O 011:010 י ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה--לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו  {ס} 
02O 012:001 א ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר 
02O 012:002 ב החדש הזה לכם ראש חדשים  ראשון הוא לכם לחדשי השנה 
02O 012:003 ג דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה  ויקחו להם איש שה לבית אבת--שה לבית 
02O 012:004 ד ואם ימעט הבית מהיות משה--ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת  איש לפי אכלו תכסו על השה 
02O 012:005 ה שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו 
02O 012:006 ו והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל--בין הערבים 
02O 012:007 ז ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף--על הבתים אשר יאכלו אתו בהם 
02O 012:008 ח ואכלו את הבשר בלילה הזה  צלי אש ומצות על מררים יאכלהו 
02O 012:009 ט אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים  כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו 
02O 012:010 י ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו 
02O 012:011 יא וככה תאכלו אתו--מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה 
02O 012:012 יב ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה 
02O 012:013 יג והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים 
02O 012:014 יד והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה  לדרתיכם חקת עולם תחגהו 
02O 012:015 טו שבעת ימים מצות תאכלו--אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם  כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל--מיום הראשן עד יום השבעי 
02O 012:016 טז וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם  כל מלאכה לא יעשה בהם--אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם 
02O 012:017 יז ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם--חקת עולם 
02O 012:018 יח בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת  עד יום האחד ועשרים לחדש--בערב 
02O 012:019 יט שבעת ימים--שאר לא ימצא בבתיכם  כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל--בגר ובאזרח הארץ 
02O 012:020 כ כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות  {פ} 
02O 012:021 כא ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם  משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם--ושחטו הפסח 
02O 012:022 כב ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו--עד בקר 
02O 012:023 כג ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף 
02O 012:024 כד ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם 
02O 012:025 כה והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם--כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת 
02O 012:026 כו והיה כי יאמרו אליכם בניכם  מה העבדה הזאת לכם 
02O 012:027 כז ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו 
02O 012:028 כח וילכו ויעשו בני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו  {ס} 
02O 012:029 כט ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה 
02O 012:030 ל ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים  כי אין בית אשר אין שם מת 
02O 012:031 לא ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי--גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם 
02O 012:032 לב גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי 
02O 012:033 לג ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ  כי אמרו כלנו מתים 
02O 012:034 לד וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם 
02O 012:035 לה ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת 
02O 012:036 לו ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים--וישאלום וינצלו את מצרים  {פ} 
02O 012:037 לז ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף 
02O 012:038 לח וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד 
02O 012:039 לט ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות--כי לא חמץ  כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם 
02O 012:040 מ ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים--שלשים שנה וארבע מאות שנה 
02O 012:041 מא ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים 
02O 012:042 מב ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים  הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם  {פ} 
02O 012:043 מג ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח  כל בן נכר לא יאכל בו 
02O 012:044 מד וכל עבד איש מקנת כסף--ומלתה אתו אז יאכל בו 
02O 012:045 מה תושב ושכיר לא יאכל בו 
02O 012:046 מו בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו 
02O 012:047 מז כל עדת ישראל יעשו אתו 
02O 012:048 מח וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה--המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו 
02O 012:049 מט תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם 
02O 012:050 נ ויעשו כל בני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו  {ס} 
02O 012:051 נא ויהי בעצם היום הזה  הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים--על צבאתם  {פ} 
02O 013:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
02O 013:002 ב קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל--באדם ובבהמה  לי הוא 
02O 013:003 ג ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ 
02O 013:004 ד היום אתם יצאים בחדש האביב 
02O 013:005 ה והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה 
02O 013:006 ו שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה 
02O 013:007 ז מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר--בכל גבלך 
02O 013:008 ח והגדת לבנך ביום ההוא לאמר  בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים 
02O 013:009 ט והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך  כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים 
02O 013:010 י ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה  {פ} 
02O 013:011 יא והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך 
02O 013:012 יב והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים--ליהוה 
02O 013:013 יג וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה 
02O 013:014 יד והיה כי ישאלך בנך מחר--לאמר מה זאת  ואמרת אליו--בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים 
02O 013:015 טו ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה 
02O 013:016 טז והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך  כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים  {ס} 
02O 013:017 יז ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא  כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה--ושבו מצרימה 
02O 013:018 יח ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים 
02O 013:019 יט ויקח משה את עצמות יוסף עמו  כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם 
02O 013:020 כ ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר 
02O 013:021 כא ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם--ללכת יומם ולילה 
02O 013:022 כב לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה--לפני העם  {פ} 
02O 014:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
02O 014:002 ב דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים  לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים 
02O 014:003 ג ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר 
02O 014:004 ד וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן 
02O 014:005 ה ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו 
02O 014:006 ו ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו 
02O 014:007 ז ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו 
02O 014:008 ח ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה 
02O 014:009 ט וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו--על פי החירת לפני בעל צפן 
02O 014:010 י ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה 
02O 014:011 יא ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר  מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים 
02O 014:012 יב הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים  כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר 
02O 014:013 יג ויאמר משה אל העם אל תיראו--התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום  כי אשר ראיתם את מצרים היום--לא תספו לראתם עוד עד עולם 
02O 014:014 יד יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון  {פ} 
02O 014:015 טו ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו 
02O 014:016 טז ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים--ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה 
02O 014:017 יז ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו 
02O 014:018 יח וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו 
02O 014:019 יט ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם 
02O 014:020 כ ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה 
02O 014:021 כא ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים 
02O 014:022 כב ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם 
02O 014:023 כג וירדפו מצרים ויבאו אחריהם--כל סוס פרעה רכבו ופרשיו  אל תוך הים 
02O 014:024 כד ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים 
02O 014:025 כה ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל--כי יהוה נלחם להם במצרים  {פ} 
02O 014:026 כו ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו 
02O 014:027 כז ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים 
02O 014:028 כח וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים  לא נשאר בהם עד אחד 
02O 014:029 כט ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם 
02O 014:030 ל ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל--מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים 
02O 014:031 לא וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו  {ר} {ש} 
02O 015:001 א אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו  {ר} לאמר  {ס}  אשירה ליהוה כי גאה גאה  {ס}  סוס  {ר} ורכבו רמה בים  {ס} 
02O 015:002 ב עזי וזמרת יה ויהי לי  {ר} לישועה  {ס}  זה אלי ואנוהו  {ס}  אלהי  {ר} אבי וארממנהו  {ס} 
02O 015:003 ג יהוה איש מלחמה יהוה  {ר} שמו  {ס} 
02O 015:004 ד מרכבת פרעה וחילו ירה בים  {ס}  ומבחר  {ר} שלשיו טבעו בים סוף  {ס} 
02O 015:005 ה תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו  {ר} אבן  {ס} 
02O 015:006 ו ימינך יהוה נאדרי בכח  {ס}  ימינך  {ר} יהוה תרעץ אויב  {ס} 
02O 015:007 ז וברב גאונך תהרס  {ר} קמיך  {ס}  תשלח חרנך--יאכלמו כקש  {ס} 
02O 015:008 ח וברוח  {ר} אפיך נערמו מים  {ס}  נצבו כמו נד  {ר} נזלים  {ס}  קפאו תהמת בלב ים  {ס} 
02O 015:009 ט אמר  {ר} אויב ארדף אשיג  {ס}  אחלק שלל תמלאמו  {ר} נפשי--  {ס}  אריק חרבי תורישמו ידי  {ס} 
02O 015:010 י נשפת  {ר} ברוחך כסמו ים  {ס}  צללו כעופרת במים  {ר} אדירים  {ס} 
02O 015:011 יא מי כמכה באלם יהוה  {ס}  מי  {ר} כמכה נאדר בקדש  {ס}  נורא תהלת עשה  {ר} פלא  {ס} 
02O 015:012 יב נטית ימינך--תבלעמו ארץ  {ס} 
02O 015:013 יג נחית  {ר} בחסדך עם זו גאלת  {ס}  נהלת בעזך אל נוה  {ר} קדשך  {ס} 
02O 015:014 יד שמעו עמים ירגזון  {ס}  חיל  {ר} אחז ישבי פלשת  {ס} 
02O 015:015 טו אז נבהלו אלופי  {ר} אדום--  {ס}  אילי מואב יאחזמו רעד  {ס}  נמגו  {ר} כל ישבי כנען  {ס} 
02O 015:016 טז תפל עליהם אימתה  {ר} ופחד  {ס}  בגדל זרועך ידמו כאבן  {ס}  עד  {ר} יעבר עמך יהוה  {ס}  עד יעבר עם זו  {ר} קנית  {ס} 
02O 015:017 יז תבאמו ותטעמו בהר נחלתך--  {ס}  מכון  {ר} לשבתך פעלת יהוה  {ס}  מקדש אדני כוננו  {ר} ידיך  {ס} 
02O 015:018 יח יהוה ימלך לעלם ועד  {ס} 
02O 015:019 יט כי  {ר} בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים  {ס}  וישב יהוה עלהם  {ר} את מי הים  {ס}  ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים  {ר} {ש} 
02O 015:020 כ ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף--בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת 
02O 015:021 כא ותען להם מרים  שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים  {ס} 
02O 015:022 כב ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים 
02O 015:023 כג ויבאו מרתה--ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה 
02O 015:024 כד וילנו העם על משה לאמר מה נשתה 
02O 015:025 כה ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו 
02O 015:026 כו ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו--כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך  {ס} 
02O 015:027 כז ויבאו אילמה--ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים 
02O 016:001 א ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני--בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים 
02O 016:002 ב וילינו (וילונו) כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן--במדבר 
02O 016:003 ג ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע  כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב  {ס} 
02O 016:004 ד ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא 
02O 016:005 ה והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום 
02O 016:006 ו ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל  ערב--וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים 
02O 016:007 ז ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו (תלינו) עלינו 
02O 016:008 ח ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה 
02O 016:009 ט ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה  כי שמע את תלנתיכם 
02O 016:010 י ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן  {פ} 
02O 016:011 יא וידבר יהוה אל משה לאמר 
02O 016:012 יב שמעתי את תלונת בני ישראל--דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם 
02O 016:013 יג ויהי בערב--ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה 
02O 016:014 יד ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס--דק ככפר על הארץ 
02O 016:015 טו ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא--כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה 
02O 016:016 טז זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו  עמר לגלגלת מספר נפשתיכם--איש לאשר באהלו תקחו 
02O 016:017 יז ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט 
02O 016:018 יח וימדו בעמר--ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר  איש לפי אכלו לקטו 
02O 016:019 יט ויאמר משה אלהם  איש אל יותר ממנו עד בקר 
02O 016:020 כ ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה 
02O 016:021 כא וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס 
02O 016:022 כב ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה--שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה 
02O 016:023 כג ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה--שבתון שבת קדש ליהוה מחר  את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר 
02O 016:024 כד ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו 
02O 016:025 כה ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה  היום לא תמצאהו בשדה 
02O 016:026 כו ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו 
02O 016:027 כז ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו  {ס} 
02O 016:028 כח ויאמר יהוה אל משה  עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי 
02O 016:029 כט ראו כי יהוה נתן לכם השבת--על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו--ביום השביעי 
02O 016:030 ל וישבתו העם ביום השבעי 
02O 016:031 לא ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש 
02O 016:032 לב ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה--מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם  למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים 
02O 016:033 לג ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם 
02O 016:034 לד כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת 
02O 016:035 לה ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה--עד באם אל ארץ נושבת  את המן אכלו--עד באם אל קצה ארץ כנען 
02O 016:036 לו והעמר עשרית האיפה הוא  {פ} 
02O 017:001 א ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם--על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם 
02O 017:002 ב וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה 
02O 017:003 ג ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא 
02O 017:004 ד ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני 
02O 017:005 ה ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר--קח בידך והלכת 
02O 017:006 ו הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל 
02O 017:007 ז ויקרא שם המקום מסה ומריבה  על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין  {פ} 
02O 017:008 ח ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם 
02O 017:009 ט ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי 
02O 017:010 י ויעש יהושע כאשר אמר לו משה--להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה 
02O 017:011 יא והיה כאשר ירים משה ידו--וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק 
02O 017:012 יב וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש 
02O 017:013 יג ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב  {פ} 
02O 017:014 יד ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע  כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים 
02O 017:015 טו ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי 
02O 017:016 טז ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק--מדר דר  {פ} 
02O 018:001 א וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו  כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים 
02O 018:002 ב ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה--אחר שלוחיה 
02O 018:003 ג ואת שני בניה  אשר שם האחד גרשם--כי אמר גר הייתי בארץ נכריה 
02O 018:004 ד ושם האחד אליעזר--כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה 
02O 018:005 ה ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו--אל משה  אל המדבר אשר הוא חנה שם--הר האלהים 
02O 018:006 ו ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך--ושני בניה עמה 
02O 018:007 ז ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה 
02O 018:008 ח ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל  את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה 
02O 018:009 ט ויחד יתרו--על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל  אשר הצילו מיד מצרים 
02O 018:010 י ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה  אשר הציל את העם מתחת יד מצרים 
02O 018:011 יא עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים  כי בדבר אשר זדו עליהם 
02O 018:012 יב ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים--לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה--לפני האלהים 
02O 018:013 יג ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב 
02O 018:014 יד וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם--מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב 
02O 018:015 טו ויאמר משה לחתנו  כי יבא אלי העם לדרש אלהים 
02O 018:016 טז כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו 
02O 018:017 יז ויאמר חתן משה אליו  לא טוב הדבר אשר אתה עשה 
02O 018:018 יח נבל תבל--גם אתה גם העם הזה אשר עמך  כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך 
02O 018:019 יט עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים 
02O 018:020 כ והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון 
02O 018:021 כא ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת--שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת 
02O 018:022 כב ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך 
02O 018:023 כג אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום 
02O 018:024 כד וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר 
02O 018:025 כה ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם--שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת 
02O 018:026 כו ושפטו את העם בכל עת  את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם 
02O 018:027 כז וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו  {פ} 
02O 019:001 א בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים--ביום הזה באו מדבר סיני 
02O 019:002 ב ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר 
02O 019:003 ג ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל 
02O 019:004 ד אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי 
02O 019:005 ה ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי--והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ 
02O 019:006 ו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש  אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל 
02O 019:007 ז ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה 
02O 019:008 ח ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה 
02O 019:009 ט ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה 
02O 019:010 י ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם 
02O 019:011 יא והיו נכנים ליום השלישי  כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל העם--על הר סיני 
02O 019:012 יב והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו  כל הנגע בהר מות יומת 
02O 019:013 יג לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה--אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר 
02O 019:014 יד וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם 
02O 019:015 טו ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים  אל תגשו אל אשה 
02O 019:016 טז ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה 
02O 019:017 יז ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר 
02O 019:018 יח והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד 
02O 019:019 יט ויהי קול השפר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול 
02O 019:020 כ וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה 
02O 019:021 כא ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם  פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב 
02O 019:022 כב וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו  פן יפרץ בהם יהוה 
02O 019:023 כג ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני  כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו 
02O 019:024 כד ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה--פן יפרץ בם 
02O 019:025 כה וירד משה אל העם ויאמר אלהם  {ס} 
02O 020:001 א וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר  {ס} 
02O 020:002 ב  אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים  לא יהיה לך אלהים אחרים על פני 
02O 020:003 ג לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת--ואשר במים מתחת לארץ 
02O 020:004 ד לא תשתחוה להם ולא תעבדם  כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא--פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי 
02O 020:005 ה ועשה חסד לאלפים--לאהבי ולשמרי מצותי  {ס} 
02O 020:006 ו לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא  כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא  {פ} 
02O 020:007 ז זכור את יום השבת לקדשו 
02O 020:008 ח ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך 
02O 020:009 ט ויום השביעי--שבת ליהוה אלהיך  לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך 
02O 020:010 י כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת--ויקדשהו  {ס} 
02O 020:011 יא כבד את אביך ואת אמך--למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך  {ס} 
02O 020:012 יב לא תרצח  {ס}  לא תנאף  {ס}  לא תגנב  {ס}  לא תענה ברעך עד שקר  {ס} 
02O 020:013 יג לא תחמד בית רעך  {ס}  לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך  {פ} 
02O 020:014 יד וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק 
02O 020:015 טו ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות 
02O 020:016 טז ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם--לבלתי תחטאו 
02O 020:017 יז ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים  {ס} 
02O 020:018 יח ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל  אתם ראיתם--כי מן השמים דברתי עמכם 
02O 020:019 יט לא תעשון אתי  אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם 
02O 020:020 כ מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך 
02O 020:021 כא ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית  כי חרבך הנפת עליה ותחללה 
02O 020:022 כב ולא תעלה במעלת על מזבחי  אשר לא תגלה ערותך עליו  {פ} 
02O 020:023   
02O 020:024   
02O 020:025   
02O 020:026   
02O 021:001 א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם 
02O 021:002 ב כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת--יצא לחפשי חנם 
02O 021:003 ג אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו 
02O 021:004 ד אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות--האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו 
02O 021:005 ה ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי 
02O 021:006 ו והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם  {ס} 
02O 021:007 ז וכי ימכר איש את בתו לאמה--לא תצא כצאת העבדים 
02O 021:008 ח אם רעה בעיני אדניה אשר לא (לו) יעדה--והפדה  לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה 
02O 021:009 ט ואם לבנו ייעדנה--כמשפט הבנות יעשה לה 
02O 021:010 י אם אחרת יקח לו--שארה כסותה וענתה לא יגרע 
02O 021:011 יא ואם שלש אלה--לא יעשה לה  ויצאה חנם אין כסף  {ס} 
02O 021:012 יב מכה איש ומת מות יומת 
02O 021:013 יג ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו--ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה  {ס} 
02O 021:014 יד וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה--מעם מזבחי תקחנו למות  {ס} 
02O 021:015 טו ומכה אביו ואמו מות יומת  {ס} 
02O 021:016 טז וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת  {ס} 
02O 021:017 יז ומקלל אביו ואמו מות יומת  {ס} 
02O 021:018 יח וכי יריבן אנשים--והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב 
02O 021:019 יט אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו--ונקה המכה  רק שבתו יתן ורפא ירפא  {ס} 
02O 021:020 כ וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו--נקם ינקם 
02O 021:021 כא אך אם יום או יומים יעמד--לא יקם כי כספו הוא  {ס} 
02O 021:022 כב וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון--ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים 
02O 021:023 כג ואם אסון יהיה--ונתתה נפש תחת נפש 
02O 021:024 כד עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל 
02O 021:025 כה כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה  {ס} 
02O 021:026 כו וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו--ושחתה  לחפשי ישלחנו תחת עינו 
02O 021:027 כז ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל--לחפשי ישלחנו תחת שנו  {פ} 
02O 021:028 כח וכי יגח שור את איש או את אשה ומת--סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי 
02O 021:029 כט ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה--השור יסקל וגם בעליו יומת 
02O 021:030 ל אם כפר יושת עליו--ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו 
02O 021:031 לא או בן יגח או בת יגח--כמשפט הזה יעשה לו 
02O 021:032 לב אם עבד יגח השור או אמה--כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל  {ס} 
02O 021:033 לג וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר--ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור 
02O 021:034 לד בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו  {ס} 
02O 021:035 לה וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת--ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון 
02O 021:036 לו או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו--שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו  {ס} [ (Exodus 21:37) לז כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו--חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה ] 
02O 022:001 א אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת--אין לו דמים 
02O 022:002 ב אם זרחה השמש עליו דמים לו  שלם ישלם--אם אין לו ונמכר בגנבתו 
02O 022:003 ג אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה--חיים  שנים ישלם  {ס} 
02O 022:004 ד כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר--מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם  {ס} 
02O 022:005 ה כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה--שלם ישלם המבער את הבערה  {ס} 
02O 022:006 ו כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש--אם ימצא הגנב ישלם שנים 
02O 022:007 ז אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים  אם לא שלח ידו במלאכת רעהו 
02O 022:008 ח על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה--עד האלהים יבא דבר שניהם  אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו  {ס} 
02O 022:009 ט כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה--לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה 
02O 022:010 י שבעת יהוה תהיה בין שניהם--אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם 
02O 022:011 יא ואם גנב יגנב מעמו--ישלם לבעליו 
02O 022:012 יב אם טרף יטרף יבאהו עד  הטרפה לא ישלם  {פ} 
02O 022:013 יג וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם 
02O 022:014 יד אם בעליו עמו לא ישלם  אם שכיר הוא בא בשכרו  {ס} 
02O 022:015 טו וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה--ושכב עמה  מהר ימהרנה לו לאשה 
02O 022:016 טז אם מאן ימאן אביה לתתה לו--כסף ישקל כמהר הבתולת  {ס} 
02O 022:017 יז מכשפה לא תחיה 
02O 022:018 יח כל שכב עם בהמה מות יומת  {ס} 
02O 022:019 יט זבח לאלהים יחרם--בלתי ליהוה לבדו 
02O 022:020 כ וגר לא תונה ולא תלחצנו  כי גרים הייתם בארץ מצרים 
02O 022:021 כא כל אלמנה ויתום לא תענון 
02O 022:022 כב אם ענה תענה אתו--כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו 
02O 022:023 כג וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים  {פ} 
02O 022:024 כד אם כסף תלוה את עמי את העני עמך--לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך 
02O 022:025 כה אם חבל תחבל שלמת רעך--עד בא השמש תשיבנו לו 
02O 022:026 כו כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב--והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני  {ס} 
02O 022:027 כז אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר 
02O 022:028 כח מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי 
02O 022:029 כט כן תעשה לשרך לצאנך  שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי 
02O 022:030 ל ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו  {ס} 
02O 022:031   
02O 023:001 א לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס 
02O 023:002 ב לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים--להטת 
02O 023:003 ג ודל לא תהדר בריבו  {ס} 
02O 023:004 ד כי תפגע שור איבך או חמרו--תעה  השב תשיבנו לו  {ס} 
02O 023:005 ה כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו--עזב תעזב עמו  {ס} 
02O 023:006 ו לא תטה משפט אבינך בריבו 
02O 023:007 ז מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע 
02O 023:008 ח ושחד לא תקח  כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים 
02O 023:009 ט וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר--כי גרים הייתם בארץ מצרים 
02O 023:010 י ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה 
02O 023:011 יא והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך 
02O 023:012 יב ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת--למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר 
02O 023:013 יג ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך 
02O 023:014 יד שלש רגלים תחג לי בשנה 
02O 023:015 טו את חג המצות תשמר--שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם 
02O 023:016 טז וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה 
02O 023:017 יז שלש פעמים בשנה--יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה 
02O 023:018 יח לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר 
02O 023:019 יט ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו  {פ} 
02O 023:020 כ הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי 
02O 023:021 כא השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו  כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו 
02O 023:022 כב כי אם שמוע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר--ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך 
02O 023:023 כג כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו 
02O 023:024 כד לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם  כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם 
02O 023:025 כה ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך  {ס} 
02O 023:026 כו לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא 
02O 023:027 כז את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף 
02O 023:028 כח ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי--מלפניך 
02O 023:029 כט לא אגרשנו מפניך בשנה אחת  פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה 
02O 023:030 ל מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ 
02O 023:031 לא ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר  כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך 
02O 023:032 לב לא תכרת להם ולאלהיהם ברית 
02O 023:033 לג לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי  כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש  {פ} 
02O 024:001 א ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק 
02O 024:002 ב ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו 
02O 024:003 ג ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה 
02O 024:004 ד ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל 
02O 024:005 ה וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה--פרים 
02O 024:006 ו ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על המזבח 
02O 024:007 ז ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה ונשמע 
02O 024:008 ח ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה 
02O 024:009 ט ויעל משה ואהרן--נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל 
02O 024:010 י ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר 
02O 024:011 יא ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו  {ס} 
02O 024:012 יב ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה--והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם 
02O 024:013 יג ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים 
02O 024:014 יד ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם 
02O 024:015 טו ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר 
02O 024:016 טז וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן 
02O 024:017 יז ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל 
02O 024:018 יח ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה  {פ} 
02O 025:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
02O 025:002 ב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה  מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי 
02O 025:003 ג וזאת התרומה אשר תקחו מאתם  זהב וכסף ונחשת 
02O 025:004 ד ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים 
02O 025:005 ה וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים 
02O 025:006 ו שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים 
02O 025:007 ז אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן 
02O 025:008 ח ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם 
02O 025:009 ט ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו  {ס} 
02O 025:010 י ועשו ארון עצי שטים  אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו 
02O 025:011 יא וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב 
02O 025:012 יב ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית 
02O 025:013 יג ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב 
02O 025:014 יד והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם 
02O 025:015 טו בטבעת הארן יהיו הבדים  לא יסרו ממנו 
02O 025:016 טז ונתת אל הארן--את העדת אשר אתן אליך 
02O 025:017 יז ועשית כפרת זהב טהור  אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה 
02O 025:018 יח ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת 
02O 025:019 יט ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו 
02O 025:020 כ והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת--יהיו פני הכרבים 
02O 025:021 כא ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן--תתן את העדת אשר אתן אליך 
02O 025:022 כב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת--את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל  {פ} 
02O 025:023 כג ועשית שלחן עצי שטים  אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו 
02O 025:024 כד וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב 
02O 025:025 כה ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב 
02O 025:026 כו ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו 
02O 025:027 כז לעמת המסגרת תהיין הטבעת--לבתים לבדים לשאת את השלחן 
02O 025:028 כח ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן 
02O 025:029 כט ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם 
02O 025:030 ל ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד  {פ} 
02O 025:031 לא ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו 
02O 025:032 לב וששה קנים יצאים מצדיה  שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני 
02O 025:033 לג שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה 
02O 025:034 לד ובמנרה ארבעה גבעים  משקדים--כפתריה ופרחיה 
02O 025:035 לה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה--לששת הקנים היצאים מן המנרה 
02O 025:036 לו כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור 
02O 025:037 לז ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה 
02O 025:038 לח ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור 
02O 025:039 לט ככר זהב טהור יעשה אתה--את כל הכלים האלה 
02O 025:040 מ וראה ועשה  בתבניתם--אשר אתה מראה בהר  {ס} 
02O 026:001 א ואת המשכן תעשה עשר יריעת  שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני--כרבים מעשה חשב תעשה אתם 
02O 026:002 ב ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת 
02O 026:003 ג חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה 
02O 026:004 ד ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית 
02O 026:005 ה חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית  מקבילת הללאת אשה אל אחתה 
02O 026:006 ו ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד 
02O 026:007 ז ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם 
02O 026:008 ח ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת 
02O 026:009 ט וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל 
02O 026:010 י ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית 
02O 026:011 יא ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד 
02O 026:012 יב וסרח העדף ביריעת האהל--חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן 
02O 026:013 יג והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל  יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה--לכסתו 
02O 026:014 יד ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה  {פ} 
02O 026:015 טו ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים 
02O 026:016 טז עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד 
02O 026:017 יז שתי ידות לקרש האחד--משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן 
02O 026:018 יח ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה 
02O 026:019 יט וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש  שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו 
02O 026:020 כ ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש 
02O 026:021 כא וארבעים אדניהם כסף  שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד 
02O 026:022 כב ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים 
02O 026:023 כג ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן--בירכתים 
02O 026:024 כד ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו 
02O 026:025 כה והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים  שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד 
02O 026:026 כו ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד 
02O 026:027 כז וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה 
02O 026:028 כח והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה 
02O 026:029 כט ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב--בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב 
02O 026:030 ל והקמת את המשכן  כמשפטו--אשר הראית בהר  {ס} 
02O 026:031 לא ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים 
02O 026:032 לב ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב--על ארבעה אדני כסף 
02O 026:033 לג ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים 
02O 026:034 לד ונתת את הכפרת על ארון העדת--בקדש הקדשים 
02O 026:035 לה ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן--תתן על צלע צפון 
02O 026:036 לו ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם 
02O 026:037 לז ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת  {ס} 
02O 027:001 א ועשית את המזבח עצי שטים  חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו 
02O 027:002 ב ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו--ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת 
02O 027:003 ג ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת 
02O 027:004 ד ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו 
02O 027:005 ה ונתתה אתה תחת כרכב המזבח--מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח 
02O 027:006 ו ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת 
02O 027:007 ז והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח--בשאת אתו 
02O 027:008 ח נבוב לחת תעשה אתו  כאשר הראה אתך בהר כן יעשו  {ס} 
02O 027:009 ט ועשית את חצר המשכן--לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת 
02O 027:010 י ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף 
02O 027:011 יא וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף 
02O 027:012 יב ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה 
02O 027:013 יג ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה--חמשים אמה 
02O 027:014 יד וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה 
02O 027:015 טו ולכתף השנית--חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה 
02O 027:016 טז ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר--מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה 
02O 027:017 יז כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת 
02O 027:018 יח ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות--שש משזר ואדניהם נחשת 
02O 027:019 יט לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת  {ס} 
02O 027:020 כ ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור  להעלת נר תמיד 
02O 027:021 כא באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר--לפני יהוה  חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל  {ס} 
02O 028:001 א ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל--לכהנו לי  אהרן--נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן 
02O 028:002 ב ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת 
02O 028:003 ג ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו--לכהנו לי 
02O 028:004 ד ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו--לכהנו לי 
02O 028:005 ה והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש  {פ} 
02O 028:006 ו ועשו את האפד  זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר--מעשה חשב 
02O 028:007 ז שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו--וחבר 
02O 028:008 ח וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה  זהב תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש משזר 
02O 028:009 ט ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל 
02O 028:010 י ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית--כתולדתם 
02O 028:011 יא מעשה חרש אבן--פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם 
02O 028:012 יב ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו--לזכרן  {ס} 
02O 028:013 יג ועשית משבצת זהב 
02O 028:014 יד ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת  {ס} 
02O 028:015 טו ועשית חשן משפט מעשה חשב--כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר--תעשה אתו 
02O 028:016 טז רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו 
02O 028:017 יז ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן  טור אדם פטדה וברקת--הטור האחד 
02O 028:018 יח והטור השני--נפך ספיר ויהלם 
02O 028:019 יט והטור השלישי--לשם שבו ואחלמה 
02O 028:020 כ והטור הרביעי--תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם 
02O 028:021 כא והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה--על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט 
02O 028:022 כב ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור 
02O 028:023 כג ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן 
02O 028:024 כד ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת--אל קצות החשן 
02O 028:025 כה ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו 
02O 028:026 כו ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן--על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה 
02O 028:027 כז ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו--ממעל לחשב האפוד 
02O 028:028 כח וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד 
02O 028:029 כט ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו--בבאו אל הקדש  לזכרן לפני יהוה תמיד 
02O 028:030 ל ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה--תמיד  {ס} 
02O 028:031 לא ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת 
02O 028:032 לב והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו--לא יקרע 
02O 028:033 לג ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני--על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב 
02O 028:034 לד פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב 
02O 028:035 לה והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו--ולא ימות  {ס} 
02O 028:036 לו ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה 
02O 028:037 לז ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה 
02O 028:038 לח והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה 
02O 028:039 לט ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם 
02O 028:040 מ ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת 
02O 028:041 מא והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם--וכהנו לי 
02O 028:042 מב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו 
02O 028:043 מג והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו  חקת עולם לו ולזרעו אחריו  {ס} 
02O 029:001 א וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם--לכהן לי  לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים--תמימם 
02O 029:002 ב ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם 
02O 029:003 ג ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר--ואת שני האילם 
02O 029:004 ד ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים 
02O 029:005 ה ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד 
02O 029:006 ו ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת 
02O 029:007 ז ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו 
02O 029:008 ח ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת 
02O 029:009 ט וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו 
02O 029:010 י והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר 
02O 029:011 יא ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד 
02O 029:012 יב ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח 
02O 029:013 יג ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה 
02O 029:014 יד ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה  חטאת הוא 
02O 029:015 טו ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם--על ראש האיל 
02O 029:016 טז ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב 
02O 029:017 יז ואת האיל--תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו 
02O 029:018 יח והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא 
02O 029:019 יט ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל 
02O 029:020 כ ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב 
02O 029:021 כא ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו 
02O 029:022 כב ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין  כי איל מלאים הוא 
02O 029:023 כג וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת--ורקיק אחד  מסל המצות אשר לפני יהוה 
02O 029:024 כד ושמת הכל--על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה 
02O 029:025 כה ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה 
02O 029:026 כו ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה 
02O 029:027 כז וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם  מאיל המלאים--מאשר לאהרן ומאשר לבניו 
02O 029:028 כח והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם--תרומתם ליהוה 
02O 029:029 כט ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם 
02O 029:030 ל שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו--מבניו  אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש 
02O 029:031 לא ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש 
02O 029:032 לב ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד 
02O 029:033 לג ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם 
02O 029:034 לד ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם--עד הבקר  ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא 
02O 029:035 לה ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם 
02O 029:036 לו ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו 
02O 029:037 לז שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש  {ס} 
02O 029:038 לח וזה אשר תעשה על המזבח  כבשים בני שנה שנים ליום תמיד 
02O 029:039 לט את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים 
02O 029:040 מ ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין--לכבש האחד 
02O 029:041 מא ואת הכבש השני תעשה בין הערבים  כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה 
02O 029:042 מב עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם 
02O 029:043 מג ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי 
02O 029:044 מד וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי 
02O 029:045 מה ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים 
02O 029:046 מו וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם  אני יהוה אלהיהם  {פ} 
02O 030:001 א ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו 
02O 030:002 ב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו 
02O 030:003 ג וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב--ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב 
02O 030:004 ד ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו--תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה 
02O 030:005 ה ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב 
02O 030:006 ו ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת--לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה 
02O 030:007 ז והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת--יקטירנה 
02O 030:008 ח ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה--קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם 
02O 030:009 ט לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו 
02O 030:010 י וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה  מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם--קדש קדשים הוא ליהוה  {פ} 
02O 030:011 יא וידבר יהוה אל משה לאמר 
02O 030:012 יב כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם 
02O 030:013 יג זה יתנו כל העבר על הפקדים--מחצית השקל בשקל הקדש  עשרים גרה השקל--מחצית השקל תרומה ליהוה 
02O 030:014 יד כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה--יתן תרומת יהוה 
02O 030:015 טו העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל--לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם 
02O 030:016 טז ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם  {פ} 
02O 030:017 יז וידבר יהוה אל משה לאמר 
02O 030:018 יח ועשית כיור נחשת וכנו נחשת--לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים 
02O 030:019 יט ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם 
02O 030:020 כ בבאם אל אהל מועד ירחצו מים--ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה 
02O 030:021 כא ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם  {פ} 
02O 030:022 כב וידבר יהוה אל משה לאמר 
02O 030:023 כג ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים 
02O 030:024 כד וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין 
02O 030:025 כה ועשית אתו שמן משחת קדש--רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה 
02O 030:026 כו ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת 
02O 030:027 כז ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת 
02O 030:028 כח ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו 
02O 030:029 כט וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש 
02O 030:030 ל ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי 
02O 030:031 לא ואל בני ישראל תדבר לאמר  שמן משחת קדש יהיה זה לי--לדרתיכם 
02O 030:032 לב על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם 
02O 030:033 לג איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר--ונכרת מעמיו  {ס} 
02O 030:034 לד ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה  בד בבד יהיה 
02O 030:035 לה ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש 
02O 030:036 לו ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם 
02O 030:037 לז והקטרת אשר תעשה--במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה 
02O 030:038 לח איש אשר יעשה כמוה להריח בה--ונכרת מעמיו  {ס} 
02O 031:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
02O 031:002 ב ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה 
02O 031:003 ג ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה 
02O 031:004 ד לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת 
02O 031:005 ה ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה 
02O 031:006 ו ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך 
02O 031:007 ז את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל 
02O 031:008 ח ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת 
02O 031:009 ט ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו 
02O 031:010 י ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן 
02O 031:011 יא ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש  ככל אשר צויתך יעשו  {פ} 
02O 031:012 יב ויאמר יהוה אל משה לאמר 
02O 031:013 יג ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו  כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם--לדעת כי אני יהוה מקדשכם 
02O 031:014 יד ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת--כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה 
02O 031:015 טו ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת 
02O 031:016 טז ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם 
02O 031:017 יז ביני ובין בני ישראל--אות הוא לעלם  כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש  {ס} 
02O 031:018 יח ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת--לחת אבן כתבים באצבע אלהים 
02O 032:001 א וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו--כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו 
02O 032:002 ב ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי 
02O 032:003 ג ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן 
02O 032:004 ד ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו--אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים 
02O 032:005 ה וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר 
02O 032:006 ו וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק  {פ} 
02O 032:007 ז וידבר יהוה אל משה  לך רד--כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים 
02O 032:008 ח סרו מהר מן הדרך אשר צויתם--עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים 
02O 032:009 ט ויאמר יהוה אל משה  ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא 
02O 032:010 י ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול 
02O 032:011 יא ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה 
02O 032:012 יב למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך 
02O 032:013 יג זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם 
02O 032:014 יד וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו  {פ} 
02O 032:015 טו ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו  לחת כתבים משני עבריהם--מזה ומזה הם כתבים 
02O 032:016 טז והלחת--מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא--חרות על הלחת 
02O 032:017 יז וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה 
02O 032:018 יח ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע 
02O 032:019 יט ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר 
02O 032:020 כ ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל 
02O 032:021 כא ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה  כי הבאת עליו חטאה גדלה 
02O 032:022 כב ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא 
02O 032:023 כג ויאמרו לי--עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו  כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים--לא ידענו מה היה לו 
02O 032:024 כד ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה 
02O 032:025 כה וירא משה את העם כי פרע הוא  כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם 
02O 032:026 כו ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי 
02O 032:027 כז ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו 
02O 032:028 כח ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש 
02O 032:029 כט ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו--ולתת עליכם היום ברכה 
02O 032:030 ל ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם 
02O 032:031 לא וישב משה אל יהוה ויאמר  אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב 
02O 032:032 לב ועתה אם תשא חטאתם ואם אין--מחני נא מספרך אשר כתבת 
02O 032:033 לג ויאמר יהוה אל משה  מי אשר חטא לי אמחנו מספרי 
02O 032:034 לד ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך--הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם 
02O 032:035 לה ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן  {ס} 
02O 033:001 א וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה--אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים  אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה 
02O 033:002 ב ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי 
02O 033:003 ג אל ארץ זבת חלב ודבש  כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה--פן אכלך בדרך 
02O 033:004 ד וישמע העם את הדבר הרע הזה--ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו 
02O 033:005 ה ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף--רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך 
02O 033:006 ו ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב 
02O 033:007 ז ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה 
02O 033:008 ח והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה 
02O 033:009 ט והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה 
02O 033:010 י וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו 
02O 033:011 יא ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל  {פ} 
02O 033:012 יב ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני 
02O 033:013 יג ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה 
02O 033:014 יד ויאמר  פני ילכו והנחתי לך 
02O 033:015 טו ויאמר אליו  אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה 
02O 033:016 טז ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך--הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה  {פ} 
02O 033:017 יז ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה  כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם 
02O 033:018 יח ויאמר  הראני נא את כבדך 
02O 033:019 יט ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם 
02O 033:020 כ ויאמר לא תוכל לראת את פני  כי לא יראני האדם וחי 
02O 033:021 כא ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור 
02O 033:022 כב והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי 
02O 033:023 כג והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו  {פ} 
02O 034:001 א ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת 
02O 034:002 ב והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר 
02O 034:003 ג ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא 
02O 034:004 ד ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים 
02O 034:005 ה וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה 
02O 034:006 ו ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון--ארך אפים ורב חסד ואמת 
02O 034:007 ז נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים 
02O 034:008 ח וימהר משה ויקד ארצה וישתחו 
02O 034:009 ט ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו  כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו 
02O 034:010 י ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך 
02O 034:011 יא שמר לך--את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי 
02O 034:012 יב השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה  פן יהיה למוקש בקרבך 
02O 034:013 יג כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון 
02O 034:014 יד כי לא תשתחוה לאל אחר  כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא 
02O 034:015 טו פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו 
02O 034:016 טז ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן 
02O 034:017 יז אלהי מסכה לא תעשה לך 
02O 034:018 יח את חג המצות תשמר--שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב  כי בחדש האביב יצאת ממצרים 
02O 034:019 יט כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה 
02O 034:020 כ ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם 
02O 034:021 כא ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת 
02O 034:022 כב וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף--תקופת השנה 
02O 034:023 כג שלש פעמים בשנה--יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל 
02O 034:024 כד כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה 
02O 034:025 כה לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח 
02O 034:026 כו ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו  {פ} 
02O 034:027 כז ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה  כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית--ואת ישראל 
02O 034:028 כח ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית--עשרת הדברים 
02O 034:029 כט ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו--בדברו אתו 
02O 034:030 ל וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו 
02O 034:031 לא ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם 
02O 034:032 לב ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום--את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני 
02O 034:033 לג ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה 
02O 034:034 לד ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה 
02O 034:035 לה וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו  {ס} 
02O 035:001 א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל--ויאמר אלהם  אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם 
02O 035:002 ב ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת 
02O 035:003 ג לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת  {פ} 
02O 035:004 ד ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר  זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר 
02O 035:005 ה קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה  זהב וכסף ונחשת 
02O 035:006 ו ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים 
02O 035:007 ז וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים 
02O 035:008 ח ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים 
02O 035:009 ט ואבני שהם--ואבני מלאים  לאפוד ולחשן 
02O 035:010 י וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה 
02O 035:011 יא את המשכן--את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו 
02O 035:012 יב את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך 
02O 035:013 יג את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים 
02O 035:014 יד ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור 
02O 035:015 טו ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן 
02O 035:016 טז את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו 
02O 035:017 יז את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר 
02O 035:018 יח את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם 
02O 035:019 יט את בגדי השרד לשרת בקדש  את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן 
02O 035:020 כ ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה 
02O 035:021 כא ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש 
02O 035:022 כב ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה 
02O 035:023 כג וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו 
02O 035:024 כד כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה--הביאו 
02O 035:025 כה וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש 
02O 035:026 כו וכל הנשים--אשר נשא לבן אתנה בחכמה  טוו את העזים 
02O 035:027 כז והנשאם הביאו--את אבני השהם ואת אבני המלאים  לאפוד ולחשן 
02O 035:028 כח ואת הבשם ואת השמן  למאור--ולשמן המשחה ולקטרת הסמים 
02O 035:029 כט כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה--הביאו בני ישראל נדבה ליהוה  {פ} 
02O 035:030 ל ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה 
02O 035:031 לא וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה 
02O 035:032 לב ולחשב מחשבת--לעשת בזהב ובכסף ובנחשת 
02O 035:033 לג ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת 
02O 035:034 לד ולהורת נתן בלבו  הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן 
02O 035:035 לה מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת 
02O 036:001 א ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש--לכל אשר צוה יהוה 
02O 036:002 ב ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו--כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה 
02O 036:003 ג ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש--לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה--בבקר בבקר 
02O 036:004 ד ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש--איש איש ממלאכתו אשר המה עשים 
02O 036:005 ה ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה 
02O 036:006 ו ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא 
02O 036:007 ז והמלאכה היתה דים לכל המלאכה--לעשות אתה והותר  {ס} 
02O 036:008 ח ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן--עשר יריעת  שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני--כרבים מעשה חשב עשה אתם 
02O 036:009 ט ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת  מדה אחת לכל היריעת 
02O 036:010 י ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת 
02O 036:011 יא ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית 
02O 036:012 יב חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית  מקבילת הללאת--אחת אל אחת 
02O 036:013 יג ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את היריעת אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד  {פ} 
02O 036:014 יד ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן  עשתי עשרה יריעת עשה אתם 
02O 036:015 טו ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת  מדה אחת לעשתי עשרה יריעת 
02O 036:016 טז ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד 
02O 036:017 יז ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית 
02O 036:018 יח ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד 
02O 036:019 יט ויעש מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה  {ס} 
02O 036:020 כ ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים 
02O 036:021 כא עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד 
02O 036:022 כב שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן 
02O 036:023 כג ויעש את הקרשים למשכן  עשרים קרשים לפאת נגב תימנה 
02O 036:024 כד וארבעים אדני כסף--עשה תחת עשרים הקרשים  שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו 
02O 036:025 כה ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים 
02O 036:026 כו וארבעים אדניהם כסף--שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד 
02O 036:027 כז ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים 
02O 036:028 כח ושני קרשים עשה למקצעת המשכן--בירכתים 
02O 036:029 כט והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת 
02O 036:030 ל והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים--שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד 
02O 036:031 לא ויעש בריחי עצי שטים--חמשה לקרשי צלע המשכן האחת 
02O 036:032 לב וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה 
02O 036:033 לג ויעש את הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה 
02O 036:034 לד ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב--בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב 
02O 036:035 לה ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים 
02O 036:036 לו ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף 
02O 036:037 לז ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם 
02O 036:038 לח ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת  {פ} 
02O 037:001 א ויעש בצלאל את הארן עצי שטים  אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו 
02O 037:002 ב ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב 
02O 037:003 ג ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית 
02O 037:004 ד ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב 
02O 037:005 ה ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן 
02O 037:006 ו ויעש כפרת זהב טהור  אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה 
02O 037:007 ז ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת 
02O 037:008 ח כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצוותו (קצותיו) 
02O 037:009 ט ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת--היו פני הכרבים  {פ} 
02O 037:010 י ויעש את השלחן עצי שטים  אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו 
02O 037:011 יא ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב 
02O 037:012 יב ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב 
02O 037:013 יג ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו 
02O 037:014 יד לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן 
02O 037:015 טו ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן 
02O 037:016 טז ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן--זהב טהור  {פ} 
02O 037:017 יז ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה--גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו 
02O 037:018 יח וששה קנים יצאים מצדיה  שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני 
02O 037:019 יט שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה 
02O 037:020 כ ובמנרה ארבעה גבעים  משקדים--כפתריה ופרחיה 
02O 037:021 כא וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה--לששת הקנים היצאים ממנה 
02O 037:022 כב כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור 
02O 037:023 כג ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור 
02O 037:024 כד ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה  {פ} 
02O 037:025 כה ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים  אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו--ממנו היו קרנתיו 
02O 037:026 כו ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב--ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב 
02O 037:027 כז ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו--לבתים לבדים לשאת אתו בהם 
02O 037:028 כח ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב 
02O 037:029 כט ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור--מעשה רקח  {ס} 
02O 038:001 א ויעש את מזבח העלה עצי שטים  חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו 
02O 038:002 ב ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו--ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת 
02O 038:003 ג ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת 
02O 038:004 ד ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו 
02O 038:005 ה ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות--למכבר הנחשת  בתים לבדים 
02O 038:006 ו ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת 
02O 038:007 ז ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו  {ס} 
02O 038:008 ח ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת--במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד  {ס} 
02O 038:009 ט ויעש את החצר  לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה 
02O 038:010 י עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף 
02O 038:011 יא ולפאת צפון מאה באמה--עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף 
02O 038:012 יב ולפאת ים קלעים חמשים באמה--עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף 
02O 038:013 יג ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה 
02O 038:014 יד קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה 
02O 038:015 טו ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה 
02O 038:016 טז כל קלעי החצר סביב שש משזר 
02O 038:017 יז והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר 
02O 038:018 יח ומסך שער החצר מעשה רקם--תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר 
02O 038:019 יט ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף 
02O 038:020 כ וכל היתדת למשכן ולחצר סביב--נחשת  {ס} 
02O 038:021 כא אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה  עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן 
02O 038:022 כב ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה 
02O 038:023 כג ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן--חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש  {ס} 
02O 038:024 כד כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש--ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש 
02O 038:025 כה וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל--בשקל הקדש 
02O 038:026 כו בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש--לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים 
02O 038:027 כז ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת  מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן 
02O 038:028 כח ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם 
02O 038:029 כט ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל 
02O 038:030 ל ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח 
02O 038:031 לא ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב 
02O 039:001 א ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה  {פ} 
02O 039:002 ב ויעש את האפד  זהב תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש משזר 
02O 039:003 ג וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש--מעשה חשב 
02O 039:004 ד כתפת עשו לו חברת--על שני קצוותו (קצותיו) חבר 
02O 039:005 ה וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר--כאשר צוה יהוה את משה  {ס} 
02O 039:006 ו ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל 
02O 039:007 ז וישם אתם על כתפת האפד--אבני זכרון לבני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה  {פ} 
02O 039:008 ח ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד  זהב תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש משזר 
02O 039:009 ט רבוע היה כפול עשו את החשן--זרת ארכו וזרת רחבו כפול 
02O 039:010 י וימלאו בו--ארבעה טורי אבן  טור אדם פטדה וברקת--הטור האחד 
02O 039:011 יא והטור השני--נפך ספיר ויהלם 
02O 039:012 יב והטור השלישי--לשם שבו ואחלמה 
02O 039:013 יג והטור הרביעי--תרשיש שהם וישפה  מוסבת משבצת זהב במלאתם 
02O 039:014 יד והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה--על שמתם  פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט 
02O 039:015 טו ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור 
02O 039:016 טז ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן 
02O 039:017 יז ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת--על קצות החשן 
02O 039:018 יח ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו 
02O 039:019 יט ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן  על שפתו--אשר אל עבר האפד ביתה 
02O 039:020 כ ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו--ממעל לחשב האפד 
02O 039:021 כא וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד--כאשר צוה יהוה את משה  {פ} 
02O 039:022 כב ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת 
02O 039:023 כג ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע 
02O 039:024 כד ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני--משזר 
02O 039:025 כה ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב--בתוך הרמנים 
02O 039:026 כו פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה  {ס} 
02O 039:027 כז ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו 
02O 039:028 כח ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר 
02O 039:029 כט ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני--מעשה רקם  כאשר צוה יהוה את משה  {ס} 
02O 039:030 ל ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם--קדש ליהוה 
02O 039:031 לא ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה  {ס} 
02O 039:032 לב ותכל--כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל--ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו  {פ} 
02O 039:033 לג ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו 
02O 039:034 לד ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך 
02O 039:035 לה את ארון העדת ואת בדיו ואת הכפרת 
02O 039:036 לו את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים 
02O 039:037 לז את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה--ואת כל כליה ואת שמן המאור 
02O 039:038 לח ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל 
02O 039:039 לט את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו 
02O 039:040 מ את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן--לאהל מועד 
02O 039:041 מא את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן 
02O 039:042 מב ככל אשר צוה יהוה את משה  כן עשו בני ישראל את כל העבדה 
02O 039:043 מג וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה--כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה  {פ} 
02O 040:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
02O 040:002 ב ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד 
02O 040:003 ג ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת 
02O 040:004 ד והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה 
02O 040:005 ה ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן 
02O 040:006 ו ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד 
02O 040:007 ז ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים 
02O 040:008 ח ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר 
02O 040:009 ט ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש 
02O 040:010 י ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים 
02O 040:011 יא ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו 
02O 040:012 יב והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים 
02O 040:013 יג והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי 
02O 040:014 יד ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת 
02O 040:015 טו ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם--לדרתם 
02O 040:016 טז ויעש משה  ככל אשר צוה יהוה אתו--כן עשה  {ס} 
02O 040:017 יז ויהי בחדש הראשון בשנה השנית--באחד לחדש  הוקם המשכן 
02O 040:018 יח ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו 
02O 040:019 יט ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה--כאשר צוה יהוה את משה  {ס} 
02O 040:020 כ ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה 
02O 040:021 כא ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות--כאשר צוה יהוה את משה  {ס} 
02O 040:022 כב ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת 
02O 040:023 כג ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה--כאשר צוה יהוה את משה  {ס} 
02O 040:024 כד וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה 
02O 040:025 כה ויעל הנרת לפני יהוה--כאשר צוה יהוה את משה  {ס} 
02O 040:026 כו וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת 
02O 040:027 כז ויקטר עליו קטרת סמים--כאשר צוה יהוה את משה  {ס} 
02O 040:028 כח וישם את מסך הפתח למשכן 
02O 040:029 כט ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה--כאשר צוה יהוה את משה  {ס} 
02O 040:030 ל וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה 
02O 040:031 לא ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם 
02O 040:032 לב בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח--ירחצו  כאשר צוה יהוה את משה  {ס} 
02O 040:033 לג ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה  {פ} 
02O 040:034 לד ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן 
02O 040:035 לה ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד--כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן 
02O 040:036 לו ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם 
02O 040:037 לז ואם לא יעלה הענן--ולא יסעו עד יום העלתו 
02O 040:038 לח כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו--לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם  {ש} 
03O 001:001 א ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר 
03O 001:002 ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה--מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם 
03O 001:003 ג אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה 
03O 001:004 ד וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו 
03O 001:005 ה ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד 
03O 001:006 ו והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה 
03O 001:007 ז ונתנו בני אהרן הכהן אש--על המזבח וערכו עצים על האש 
03O 001:008 ח וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר--על העצים אשר על האש אשר על המזבח 
03O 001:009 ט וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה  {ס} 
03O 001:010 י ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה--זכר תמים יקריבנו 
03O 001:011 יא ושחט אתו על ירך המזבח צפנה--לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח--סביב 
03O 001:012 יב ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח 
03O 001:013 יג והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה--עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה  {פ} 
03O 001:014 יד ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה  והקריב מן התרים או מן בני היונה--את קרבנו 
03O 001:015 טו והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח 
03O 001:016 טז והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה--אל מקום הדשן 
03O 001:017 יז ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש  עלה הוא אשה ריח ניחח--ליהוה  {ס} 
03O 002:001 א ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה--סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה 
03O 002:002 ב והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה--אשה ריח ניחח ליהוה 
03O 002:003 ג והנותרת מן המנחה--לאהרן ולבניו  קדש קדשים מאשי יהוה  {ס} 
03O 002:004 ד וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור--סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן  {ס} 
03O 002:005 ה ואם מנחה על המחבת קרבנך--סלת בלולה בשמן מצה תהיה 
03O 002:006 ו פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא  {ס} 
03O 002:007 ז ואם מנחת מרחשת קרבנך--סלת בשמן תעשה 
03O 002:008 ח והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה--ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח 
03O 002:009 ט והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה--אשה ריח ניחח ליהוה 
03O 002:010 י והנותרת מן המנחה--לאהרן ולבניו  קדש קדשים מאשי יהוה 
03O 002:011 יא כל המנחה אשר תקריבו ליהוה--לא תעשה חמץ  כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה 
03O 002:012 יב קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח 
03O 002:013 יג וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח  {ס} 
03O 002:014 יד ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה--אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך 
03O 002:015 טו ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא 
03O 002:016 טז והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה--אשה ליהוה  {פ} 
03O 003:001 א ואם זבח שלמים קרבנו--אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה 
03O 003:002 ב וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח--סביב 
03O 003:003 ג והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה--את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב 
03O 003:004 ד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה 
03O 003:005 ה והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש--אשה ריח ניחח ליהוה  {פ} 
03O 003:006 ו ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה--זכר או נקבה תמים יקריבנו 
03O 003:007 ז אם כשב הוא מקריב את קרבנו--והקריב אתו לפני יהוה 
03O 003:008 ח וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח--סביב 
03O 003:009 ט והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה--חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב 
03O 003:010 י ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה 
03O 003:011 יא והקטירו הכהן המזבחה--לחם אשה ליהוה  {פ} 
03O 003:012 יב ואם עז קרבנו--והקריבו לפני יהוה 
03O 003:013 יג וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח--סביב 
03O 003:014 יד והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה--את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב 
03O 003:015 טו ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה 
03O 003:016 טז והקטירם הכהן המזבחה--לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה 
03O 003:017 יז חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם--כל חלב וכל דם לא תאכלו  {פ} 
03O 004:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 004:002 ב דבר אל בני ישראל לאמר--נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה 
03O 004:003 ג אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם  והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה--לחטאת 
03O 004:004 ד והביא את הפר אל פתח אהל מועד--לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה 
03O 004:005 ה ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד 
03O 004:006 ו וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש 
03O 004:007 ז ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד 
03O 004:008 ח ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו--את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב 
03O 004:009 ט ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה 
03O 004:010 י כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה 
03O 004:011 יא ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו 
03O 004:012 יב והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף  {פ} 
03O 004:013 יג ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה--ואשמו 
03O 004:014 יד ונודעה החטאת אשר חטאו עליה--והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד 
03O 004:015 טו וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר--לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה 
03O 004:016 טז והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד 
03O 004:017 יז וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת 
03O 004:018 יח ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד 
03O 004:019 יט ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה 
03O 004:020 כ ועשה לפר--כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם 
03O 004:021 כא והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון  חטאת הקהל הוא  {פ} 
03O 004:022 כב אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה--ואשם 
03O 004:023 כג או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה--והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים 
03O 004:024 כד וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא 
03O 004:025 כה ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה 
03O 004:026 כו ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו  {פ} 
03O 004:027 כז ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ  בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה--ואשם 
03O 004:028 כח או הודע אליו חטאתו אשר חטא--והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא 
03O 004:029 כט וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה 
03O 004:030 ל ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח 
03O 004:031 לא ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו  {פ} 
03O 004:032 לב ואם כבש יביא קרבנו לחטאת--נקבה תמימה יביאנה 
03O 004:033 לג וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה 
03O 004:034 לד ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח 
03O 004:035 לה ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו  {פ} 
03O 005:001 א ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו 
03O 005:002 ב או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם 
03O 005:003 ג או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם 
03O 005:004 ד או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה--ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה 
03O 005:005 ה והיה כי יאשם לאחת מאלה  והתודה--אשר חטא עליה 
03O 005:006 ו והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים--לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו 
03O 005:007 ז ואם לא תגיע ידו די שה--והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה  אחד לחטאת ואחד לעלה 
03O 005:008 ח והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל 
03O 005:009 ט והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא 
03O 005:010 י ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו  {ס} 
03O 005:011 יא ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה--והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה--כי חטאת הוא 
03O 005:012 יב והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא 
03O 005:013 יג וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה--ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה  {ס} 
03O 005:014 יד וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 005:015 טו נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה  והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש--לאשם 
03O 005:016 טז ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם--ונסלח לו  {פ} 
03O 005:017 יז ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו 
03O 005:018 יח והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם--אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע--ונסלח לו 
03O 005:019 יט אשם הוא  אשם אשם ליהוה  {פ} [ (Leviticus 5:20) כ וידבר יהוה אל משה לאמר ] [ (Leviticus 5:21) כא נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו ] [ (Leviticus 5:22) כב או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם--לחטא בהנה ] [ (Leviticus 5:23) כג והיה כי יחטא ואשם--והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא ] [ (Leviticus 5:24) כד או מכל אשר ישבע עליו לשקר--ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו  לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ] [ (Leviticus 5:25) כה ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן ] [ (Leviticus 5:26) כו וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה  {פ} ] 
03O 006:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 006:002 ב צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה  הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו 
03O 006:003 ג ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח 
03O 006:004 ד ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור 
03O 006:005 ה והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים 
03O 006:006 ו אש תמיד תוקד על המזבח--לא תכבה  {ס} 
03O 006:007 ז וזאת תורת המנחה  הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח 
03O 006:008 ח והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה--ליהוה 
03O 006:009 ט והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה 
03O 006:010 י לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם 
03O 006:011 יא כל זכר בבני אהרן יאכלנה--חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש  {פ} 
03O 006:012 יב וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 006:013 יג זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו--עשירת האפה סלת מנחה תמיד  מחציתה בבקר ומחציתה בערב 
03O 006:014 יד על מחבת בשמן תעשה--מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה 
03O 006:015 טו והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר 
03O 006:016 טז וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל  {פ} 
03O 006:017 יז וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 006:018 יח דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת  במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה--קדש קדשים הוא 
03O 006:019 יט הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד 
03O 006:020 כ כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד--אשר יזה עליה תכבס במקום קדש 
03O 006:021 כא וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים 
03O 006:022 כב כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא 
03O 006:023 כג וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש--לא תאכל באש תשרף  {פ} 
03O 006:024   
03O 006:025   
03O 006:026   
03O 006:027   
03O 006:028   
03O 006:029   
03O 006:030   
03O 007:001 א וזאת תורת האשם  קדש קדשים הוא 
03O 007:002 ב במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב 
03O 007:003 ג ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב 
03O 007:004 ד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה 
03O 007:005 ה והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא 
03O 007:006 ו כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא 
03O 007:007 ז כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה 
03O 007:008 ח והכהן--המקריב את עלת איש  עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה 
03O 007:009 ט וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה 
03O 007:010 י וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו  {פ} 
03O 007:011 יא וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה 
03O 007:012 יב אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן 
03O 007:013 יג על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו 
03O 007:014 יד והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה 
03O 007:015 טו ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל  לא יניח ממנו עד בקר 
03O 007:016 טז ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל 
03O 007:017 יז והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף 
03O 007:018 יח ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא 
03O 007:019 יט והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר 
03O 007:020 כ והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה 
03O 007:021 כא ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה  {פ} 
03O 007:022 כב וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 007:023 כג דבר אל בני ישראל לאמר  כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו 
03O 007:024 כד וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו 
03O 007:025 כה כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה 
03O 007:026 כו וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה 
03O 007:027 כז כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה 
03O 007:028 כח וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 007:029 כט דבר אל בני ישראל לאמר  המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו 
03O 007:030 ל ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה 
03O 007:031 לא והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו 
03O 007:032 לב ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם 
03O 007:033 לג המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן  לו תהיה שוק הימין למנה 
03O 007:034 לד כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל 
03O 007:035 לה זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה 
03O 007:036 לו אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם 
03O 007:037 לז זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים 
03O 007:038 לח אשר צוה יהוה את משה בהר סיני  ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני  {פ} 
03O 008:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 008:002 ב קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות 
03O 008:003 ג ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד 
03O 008:004 ד ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד 
03O 008:005 ה ויאמר משה אל העדה  זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות 
03O 008:006 ו ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים 
03O 008:007 ז ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו 
03O 008:008 ח וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים 
03O 008:009 ט וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה 
03O 008:010 י ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם 
03O 008:011 יא ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו--לקדשם 
03O 008:012 יב ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו 
03O 008:013 יג ויקרב משה את בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות--כאשר צוה יהוה את משה 
03O 008:014 יד ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת 
03O 008:015 טו וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו 
03O 008:016 טז ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ויקטר משה המזבחה 
03O 008:017 יז ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו--שרף באש מחוץ למחנה  כאשר צוה יהוה את משה 
03O 008:018 יח ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם--על ראש האיל 
03O 008:019 יט וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב 
03O 008:020 כ ואת האיל--נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר 
03O 008:021 כא ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה 
03O 008:022 כב ויקרב את האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם--על ראש האיל 
03O 008:023 כג וישחט--ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית 
03O 008:024 כד ויקרב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנוך אזנם הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב 
03O 008:025 כה ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ואת שוק הימין 
03O 008:026 כו ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת--ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין 
03O 008:027 כז ויתן את הכל--על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה 
03O 008:028 כח ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה 
03O 008:029 כט ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה  מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה 
03O 008:030 ל ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו 
03O 008:031 לא ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים  כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו 
03O 008:032 לב והנותר בבשר ובלחם--באש תשרפו 
03O 008:033 לג ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים--עד יום מלאת ימי מלאיכם  כי שבעת ימים ימלא את ידכם 
03O 008:034 לד כאשר עשה ביום הזה--צוה יהוה לעשת לכפר עליכם 
03O 008:035 לה ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו  כי כן צויתי 
03O 008:036 לו ויעש אהרן ובניו--את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה  {ס} 
03O 009:001 א ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו--ולזקני ישראל 
03O 009:002 ב ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה--תמימם והקרב לפני יהוה 
03O 009:003 ג ואל בני ישראל תדבר לאמר  קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה 
03O 009:004 ד ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן  כי היום יהוה נראה אליכם 
03O 009:005 ה ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה 
03O 009:006 ו ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו--וירא אליכם כבוד יהוה 
03O 009:007 ז ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה 
03O 009:008 ח ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו 
03O 009:009 ט ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח 
03O 009:010 י ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת--הקטיר המזבחה  כאשר צוה יהוה את משה 
03O 009:011 יא ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה 
03O 009:012 יב וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב 
03O 009:013 יג ואת העלה המציאו אליו לנתחיה--ואת הראש ויקטר על המזבח 
03O 009:014 יד וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה 
03O 009:015 טו ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון 
03O 009:016 טז ויקרב את העלה ויעשה כמשפט 
03O 009:017 יז ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח--מלבד עלת הבקר 
03O 009:018 יח וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב 
03O 009:019 יט ואת החלבים מן השור ומן האיל--האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד 
03O 009:020 כ וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה 
03O 009:021 כא ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה--כאשר צוה משה 
03O 009:022 כב וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה--והשלמים 
03O 009:023 כג ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם 
03O 009:024 כד ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם 
03O 010:001 א ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה--אשר לא צוה אתם 
03O 010:002 ב ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה 
03O 010:003 ג ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן 
03O 010:004 ד ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה 
03O 010:005 ה ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה--כאשר דבר משה 
03O 010:006 ו ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל--יבכו את השרפה אשר שרף יהוה 
03O 010:007 ז ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו--כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה  {פ} 
03O 010:008 ח וידבר יהוה אל אהרן לאמר 
03O 010:009 ט יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד--ולא תמתו  חקת עולם לדרתיכם 
03O 010:010 י ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור 
03O 010:011 יא ולהורת את בני ישראל--את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה  {פ} 
03O 010:012 יב וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח  כי קדש קדשים הוא 
03O 010:013 יג ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה  כי כן צויתי 
03O 010:014 יד ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור--אתה ובניך ובנתיך אתך  כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל 
03O 010:015 טו שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה 
03O 010:016 טז ואת שעיר החטאת דרש דרש משה--והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר 
03O 010:017 יז מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש--כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה 
03O 010:018 יח הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי 
03O 010:019 יט וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה 
03O 010:020 כ וישמע משה וייטב בעיניו  {פ} 
03O 011:001 א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם 
03O 011:002 ב דברו אל בני ישראל לאמר  זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ 
03O 011:003 ג כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה--אתה תאכלו 
03O 011:004 ד אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה  את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס--טמא הוא לכם 
03O 011:005 ה ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם 
03O 011:006 ו ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם 
03O 011:007 ז ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם 
03O 011:008 ח מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם 
03O 011:009 ט את זה תאכלו מכל אשר במים  כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים--אתם תאכלו 
03O 011:010 י וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים--שקץ הם לכם 
03O 011:011 יא ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו 
03O 011:012 יב כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים--שקץ הוא לכם 
03O 011:013 יג ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם  את הנשר ואת הפרס ואת העזניה 
03O 011:014 יד ואת הדאה--ואת האיה למינה 
03O 011:015 טו את כל ערב למינו 
03O 011:016 טז ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו 
03O 011:017 יז ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף 
03O 011:018 יח ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם 
03O 011:019 יט ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף 
03O 011:020 כ כל שרץ העוף ההלך על ארבע--שקץ הוא לכם 
03O 011:021 כא אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע  אשר לא (לו) כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ 
03O 011:022 כב את אלה מהם תאכלו--את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו 
03O 011:023 כג וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים--שקץ הוא לכם 
03O 011:024 כד ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב 
03O 011:025 כה וכל הנשא מנבלתם--יכבס בגדיו וטמא עד הערב 
03O 011:026 כו לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה--טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא 
03O 011:027 כז וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע--טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב 
03O 011:028 כח והנשא את נבלתם--יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם  {ס} 
03O 011:029 כט וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ  החלד והעכבר והצב למינהו 
03O 011:030 ל והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת 
03O 011:031 לא אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב 
03O 011:032 לב וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר 
03O 011:033 לג וכל כלי חרש--אשר יפל מהם אל תוכו  כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו 
03O 011:034 לד מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים--יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא 
03O 011:035 לה וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא--תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם 
03O 011:036 לו אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא 
03O 011:037 לז וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע--טהור הוא 
03O 011:038 לח וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו--טמא הוא לכם  {ס} 
03O 011:039 לט וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה--הנגע בנבלתה יטמא עד הערב 
03O 011:040 מ והאכל מנבלתה--יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה--יכבס בגדיו וטמא עד הערב 
03O 011:041 מא וכל השרץ השרץ על הארץ--שקץ הוא לא יאכל 
03O 011:042 מב כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ--לא תאכלום כי שקץ הם 
03O 011:043 מג אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם 
03O 011:044 מד כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ 
03O 011:045 מה כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני 
03O 011:046 מו זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ 
03O 011:047 מז להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל  {פ} 
03O 012:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 012:002 ב דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר--וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא 
03O 012:003 ג וביום השמיני ימול בשר ערלתו 
03O 012:004 ד ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה 
03O 012:005 ה ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה 
03O 012:006 ו ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת--אל פתח אהל מועד אל הכהן 
03O 012:007 ז והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה  זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה 
03O 012:008 ח ואם לא תמצא ידה די שה--ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה  {פ} 
03O 013:001 א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 
03O 013:002 ב אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת--והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים 
03O 013:003 ג וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו--נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו 
03O 013:004 ד ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן--והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים 
03O 013:005 ה וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור--והסגירו הכהן שבעת ימים שנית 
03O 013:006 ו וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור--וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר 
03O 013:007 ז ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן 
03O 013:008 ח וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור--וטמאו הכהן צרעת הוא  {פ} 
03O 013:009 ט נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן 
03O 013:010 י וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת 
03O 013:011 יא צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן  לא יסגרנו כי טמא הוא 
03O 013:012 יב ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו--לכל מראה עיני הכהן 
03O 013:013 יג וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו--וטהר את הנגע  כלו הפך לבן טהור הוא 
03O 013:014 יד וביום הראות בו בשר חי יטמא 
03O 013:015 טו וראה הכהן את הבשר החי וטמאו  הבשר החי טמא הוא צרעת הוא 
03O 013:016 טז או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן 
03O 013:017 יז וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן--וטהר הכהן את הנגע טהור הוא  {פ} 
03O 013:018 יח ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא 
03O 013:019 יט והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן 
03O 013:020 כ וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן--וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה 
03O 013:021 כא ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים 
03O 013:022 כב ואם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע הוא 
03O 013:023 כג ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה--צרבת השחין הוא וטהרו הכהן  {ס} 
03O 013:024 כד או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת--או לבנה 
03O 013:025 כה וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור--צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא 
03O 013:026 כו ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים 
03O 013:027 כז וראהו הכהן ביום השביעי  אם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא 
03O 013:028 כח ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה--שאת המכוה הוא וטהרו הכהן--כי צרבת המכוה הוא  {פ} 
03O 013:029 כט ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן 
03O 013:030 ל וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק--וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא 
03O 013:031 לא וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו--והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים 
03O 013:032 לב וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור 
03O 013:033 לג והתגלח--ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית 
03O 013:034 לד וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור--וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר 
03O 013:035 לה ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו 
03O 013:036 לו וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור--לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא 
03O 013:037 לז ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק--טהור הוא וטהרו הכהן  {ס} 
03O 013:038 לח ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת--בהרת לבנת 
03O 013:039 לט וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת--כהות לבנת  בהק הוא פרח בעור טהור הוא  {ס} 
03O 013:040 מ ואיש כי ימרט ראשו--קרח הוא טהור הוא 
03O 013:041 מא ואם מפאת פניו ימרט ראשו--גבח הוא טהור הוא 
03O 013:042 מב וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם--צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו 
03O 013:043 מג וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו--כמראה צרעת עור בשר 
03O 013:044 מד איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו 
03O 013:045 מה והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא 
03O 013:046 מו כל ימי אשר הנגע בו יטמא--טמא הוא  בדד ישב מחוץ למחנה מושבו  {ס} 
03O 013:047 מז והבגד כי יהיה בו נגע צרעת  בבגד צמר או בבגד פשתים 
03O 013:048 מח או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור 
03O 013:049 מט והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור--נגע צרעת הוא והראה את הכהן 
03O 013:050 נ וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים 
03O 013:051 נא וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה--צרעת ממארת הנגע טמא הוא 
03O 013:052 נב ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע  כי צרעת ממארת הוא באש תשרף 
03O 013:053 נג ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור 
03O 013:054 נד וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית 
03O 013:055 נה וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה--טמא הוא באש תשרפנו  פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו 
03O 013:056 נו ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו--וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב 
03O 013:057 נז ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור--פרחת הוא  באש תשרפנו את אשר בו הנגע 
03O 013:058 נח והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע--וכבס שנית וטהר 
03O 013:059 נט זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור--לטהרו או לטמאו  {פ} 
03O 014:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 014:002 ב זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו  והובא אל הכהן 
03O 014:003 ג ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע 
03O 014:004 ד וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב 
03O 014:005 ה וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת--אל כלי חרש על מים חיים 
03O 014:006 ו את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים 
03O 014:007 ז והזה על המטהר מן הצרעת--שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה 
03O 014:008 ח וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים 
03O 014:009 ט והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים--וטהר 
03O 014:010 י וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן 
03O 014:011 יא והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר--ואתם  לפני יהוה פתח אהל מועד 
03O 014:012 יב ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם--ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה 
03O 014:013 יג ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה--במקום הקדש  כי כחטאת האשם הוא לכהן--קדש קדשים הוא 
03O 014:014 יד ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית 
03O 014:015 טו ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית 
03O 014:016 טז וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה 
03O 014:017 יז ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית--על דם האשם 
03O 014:018 יח והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה 
03O 014:019 יט ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה 
03O 014:020 כ והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר  {ס} 
03O 014:021 כא ואם דל הוא ואין ידו משגת--ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה--ולג שמן 
03O 014:022 כב ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה 
03O 014:023 כג והביא אתם ביום השמיני לטהרתו--אל הכהן  אל פתח אהל מועד לפני יהוה 
03O 014:024 כד ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה 
03O 014:025 כה ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית 
03O 014:026 כו ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית 
03O 014:027 כז והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית--שבע פעמים לפני יהוה 
03O 014:028 כח ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית--על מקום דם האשם 
03O 014:029 כט והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר--לכפר עליו לפני יהוה 
03O 014:030 ל ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו 
03O 014:031 לא את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה--על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה 
03O 014:032 לב זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו  {פ} 
03O 014:033 לג וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 
03O 014:034 לד כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם 
03O 014:035 לה ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר  כנגע נראה לי בבית 
03O 014:036 לו וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית 
03O 014:037 לז וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר 
03O 014:038 לח ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים 
03O 014:039 לט ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית 
03O 014:040 מ וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא 
03O 014:041 מא ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא 
03O 014:042 מב ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית 
03O 014:043 מג ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח 
03O 014:044 מד ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית--צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא 
03O 014:045 מה ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא 
03O 014:046 מו והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו--יטמא עד הערב 
03O 014:047 מז והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו 
03O 014:048 מח ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית--וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע 
03O 014:049 מט ולקח לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב 
03O 014:050 נ ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים 
03O 014:051 נא ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל הבית שבע פעמים 
03O 014:052 נב וחטא את הבית--בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב--ובשני התולעת 
03O 014:053 נג ושלח את הצפר החיה אל מחוץ לעיר--אל פני השדה וכפר על הבית וטהר 
03O 014:054 נד זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק 
03O 014:055 נה ולצרעת הבגד ולבית 
03O 014:056 נו ולשאת ולספחת ולבהרת 
03O 014:057 נז להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת  {פ} 
03O 015:001 א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 
03O 015:002 ב דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם  איש איש כי יהיה זב מבשרו--זובו טמא הוא 
03O 015:003 ג וזאת תהיה טמאתו בזובו  רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו--טמאתו הוא 
03O 015:004 ד כל המשכב אשר ישכב עליו הזב--יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא 
03O 015:005 ה ואיש אשר יגע במשכבו--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 
03O 015:006 ו והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 
03O 015:007 ז והנגע בבשר הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 
03O 015:008 ח וכי ירק הזב בטהור--וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 
03O 015:009 ט וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב--יטמא 
03O 015:010 י וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו--יטמא עד הערב והנושא אותם--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 
03O 015:011 יא וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים--וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 
03O 015:012 יב וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ--ישטף במים 
03O 015:013 יג וכי יטהר הזב מזובו--וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר 
03O 015:014 יד וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן 
03O 015:015 טו ועשה אתם הכהן--אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו  {ס} 
03O 015:016 טז ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע--ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב 
03O 015:017 יז וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע--וכבס במים וטמא עד הערב 
03O 015:018 יח ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע--ורחצו במים וטמאו עד הערב  {פ} 
03O 015:019 יט ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה--שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב 
03O 015:020 כ וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא 
03O 015:021 כא וכל הנגע במשכבה--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 
03O 015:022 כב וכל הנגע--בכל כלי אשר תשב עליו  יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 
03O 015:023 כג ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו--בנגעו בו  יטמא עד הערב 
03O 015:024 כד ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו--וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא  {ס} 
03O 015:025 כה ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה  כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה--טמאה הוא 
03O 015:026 כו כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה--כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו--טמא יהיה כטמאת נדתה 
03O 015:027 כז וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 
03O 015:028 כח ואם טהרה מזובה--וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר 
03O 015:029 כט וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד 
03O 015:030 ל ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה 
03O 015:031 לא והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם 
03O 015:032 לב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה 
03O 015:033 לג והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה  {פ} 
03O 016:001 א וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן--בקרבתם לפני יהוה וימתו 
03O 016:002 ב ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת--אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת 
03O 016:003 ג בזאת יבא אהרן אל הקדש  בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה 
03O 016:004 ד כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם 
03O 016:005 ה ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה 
03O 016:006 ו והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו 
03O 016:007 ז ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד 
03O 016:008 ח ונתן אהרן על שני השעירם גרלות--גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל 
03O 016:009 ט והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת 
03O 016:010 י והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו--לשלח אתו לעזאזל המדברה 
03O 016:011 יא והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו 
03O 016:012 יב ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת 
03O 016:013 יג ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות--ולא ימות 
03O 016:014 יד ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם--באצבעו 
03O 016:015 טו ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת 
03O 016:016 טז וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם 
03O 016:017 יז וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש--עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל 
03O 016:018 יח ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה--וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב 
03O 016:019 יט והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל 
03O 016:020 כ וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי 
03O 016:021 כא וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה 
03O 016:022 כב ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר 
03O 016:023 כג ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם 
03O 016:024 כד ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם 
03O 016:025 כה ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה 
03O 016:026 כו והמשלח את השעיר לעזאזל--יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה 
03O 016:027 כז ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש--יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם 
03O 016:028 כח והשרף אתם--יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה 
03O 016:029 כט והיתה לכם לחקת עולם  בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו--האזרח והגר הגר בתוככם 
03O 016:030 ל כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם  מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו 
03O 016:031 לא שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם--חקת עולם 
03O 016:032 לב וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש 
03O 016:033 לג וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר 
03O 016:034 לד והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם--אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה  {פ} 
03O 017:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 017:002 ב דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם  זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר 
03O 017:003 ג איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה 
03O 017:004 ד ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה--דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו 
03O 017:005 ה למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה--אותם 
03O 017:006 ו וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה 
03O 017:007 ז ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם  חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם 
03O 017:008 ח ואלהם תאמר--איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם  אשר יעלה עלה או זבח 
03O 017:009 ט ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה--ונכרת האיש ההוא מעמיו 
03O 017:010 י ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם--ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה 
03O 017:011 יא כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם  כי הדם הוא בנפש יכפר 
03O 017:012 יב על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם 
03O 017:013 יג ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל--ושפך את דמו וכסהו בעפר 
03O 017:014 יד כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו  כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת 
03O 017:015 טו וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר  וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב--וטהר 
03O 017:016 טז ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ--ונשא עונו  {פ} 
03O 018:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 018:002 ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  אני יהוה אלהיכם 
03O 018:003 ג כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו 
03O 018:004 ד את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם  אני יהוה אלהיכם 
03O 018:005 ה ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם  אני יהוה  {ס} 
03O 018:006 ו איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה  אני יהוה  {ס} 
03O 018:007 ז ערות אביך וערות אמך לא תגלה  אמך הוא לא תגלה ערותה  {ס} 
03O 018:008 ח ערות אשת אביך לא תגלה  ערות אביך הוא  {ס} 
03O 018:009 ט ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ--לא תגלה ערותן  {ס} 
03O 018:010 י ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן  כי ערותך הנה  {ס} 
03O 018:011 יא ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא--לא תגלה ערותה  {ס} 
03O 018:012 יב ערות אחות אביך לא תגלה  שאר אביך הוא  {ס} 
03O 018:013 יג ערות אחות אמך לא תגלה  כי שאר אמך הוא  {ס} 
03O 018:014 יד ערות אחי אביך לא תגלה  אל אשתו לא תקרב דדתך הוא  {ס} 
03O 018:015 טו ערות כלתך לא תגלה  אשת בנך הוא לא תגלה ערותה  {ס} 
03O 018:016 טז ערות אשת אחיך לא תגלה  ערות אחיך הוא  {ס} 
03O 018:017 יז ערות אשה ובתה לא תגלה  את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה--שארה הנה זמה הוא 
03O 018:018 יח ואשה אל אחתה לא תקח  לצרר לגלות ערותה עליה--בחייה 
03O 018:019 יט ואל אשה בנדת טמאתה--לא תקרב לגלות ערותה 
03O 018:020 כ ואל אשת עמיתך--לא תתן שכבתך לזרע  לטמאה בה 
03O 018:021 כא ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה 
03O 018:022 כב ואת זכר--לא תשכב משכבי אשה  תועבה הוא 
03O 018:023 כג ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה--תבל הוא 
03O 018:024 כד אל תטמאו בכל אלה  כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם 
03O 018:025 כה ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה 
03O 018:026 כו ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה  האזרח והגר הגר בתוככם 
03O 018:027 כז כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ 
03O 018:028 כח ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם 
03O 018:029 כט כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה--ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם 
03O 018:030 ל ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם  אני יהוה אלהיכם  {פ} 
03O 019:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 019:002 ב דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם--קדשים תהיו  כי קדוש אני יהוה אלהיכם 
03O 019:003 ג איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו  אני יהוה אלהיכם 
03O 019:004 ד אל תפנו אל האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם  אני יהוה אלהיכם 
03O 019:005 ה וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה--לרצנכם תזבחהו 
03O 019:006 ו ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף 
03O 019:007 ז ואם האכל יאכל ביום השלישי--פגול הוא לא ירצה 
03O 019:008 ח ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה 
03O 019:009 ט ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט 
03O 019:010 י וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט  לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם 
03O 019:011 יא לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו 
03O 019:012 יב ולא תשבעו בשמי לשקר  וחללת את שם אלהיך אני יהוה 
03O 019:013 יג לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך--עד בקר 
03O 019:014 יד לא תקלל חרש--ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה 
03O 019:015 טו לא תעשו עול במשפט--לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול  בצדק תשפט עמיתך 
03O 019:016 טז לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך  אני יהוה 
03O 019:017 יז לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא 
03O 019:018 יח לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך  אני יהוה 
03O 019:019 יט את חקתי תשמרו--בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך 
03O 019:020 כ ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה--בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה 
03O 019:021 כא והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד--איל אשם 
03O 019:022 כב וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא  {פ} 
03O 019:023 כג וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל--וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים--לא יאכל 
03O 019:024 כד ובשנה הרביעת יהיה כל פריו--קדש הלולים ליהוה 
03O 019:025 כה ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו  אני יהוה אלהיכם 
03O 019:026 כו לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו 
03O 019:027 כז לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך 
03O 019:028 כח ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם  אני יהוה 
03O 019:029 כט אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה 
03O 019:030 ל את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו  אני יהוה 
03O 019:031 לא אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם  אני יהוה אלהיכם 
03O 019:032 לב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה  {ס} 
03O 019:033 לג וכי יגור אתך גר בארצכם--לא תונו אתו 
03O 019:034 לד כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך--כי גרים הייתם בארץ מצרים  אני יהוה אלהיכם 
03O 019:035 לה לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה 
03O 019:036 לו מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק--יהיה לכם  אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים 
03O 019:037 לז ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם  אני יהוה  {פ} 
03O 020:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 020:002 ב ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן 
03O 020:003 ג ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו  כי מזרעו נתן למלך--למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי 
03O 020:004 ד ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך--לבלתי המית אתו 
03O 020:005 ה ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך--מקרב עמם 
03O 020:006 ו והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנת אחריהם--ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו 
03O 020:007 ז והתקדשתם--והייתם קדשים  כי אני יהוה אלהיכם 
03O 020:008 ח ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם  אני יהוה מקדשכם 
03O 020:009 ט כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו--מות יומת  אביו ואמו קלל דמיו בו 
03O 020:010 י ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו--מות יומת הנאף והנאפת 
03O 020:011 יא ואיש אשר ישכב את אשת אביו--ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם 
03O 020:012 יב ואיש אשר ישכב את כלתו--מות יומתו שניהם  תבל עשו דמיהם בם 
03O 020:013 יג ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה--תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם 
03O 020:014 יד ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה--זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם 
03O 020:015 טו ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה--מות יומת ואת הבהמה תהרגו 
03O 020:016 טז ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה--והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם 
03O 020:017 יז ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא--ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא 
03O 020:018 יח ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והוא גלתה את מקור דמיה--ונכרתו שניהם מקרב עמם 
03O 020:019 יט וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה  כי את שארו הערה עונם ישאו 
03O 020:020 כ ואיש אשר ישכב את דדתו--ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו 
03O 020:021 כא ואיש אשר יקח את אשת אחיו--נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו 
03O 020:022 כב ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה 
03O 020:023 כג ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם  כי את כל אלה עשו ואקץ בם 
03O 020:024 כד ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש  אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים 
03O 020:025 כה והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא 
03O 020:026 כו והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי 
03O 020:027 כז ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני--מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם  {פ} 
03O 021:001 א ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו 
03O 021:002 ב כי אם לשארו הקרב אליו  לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו 
03O 021:003 ג ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש--לה יטמא 
03O 021:004 ד לא יטמא בעל בעמיו--להחלו 
03O 021:005 ה לא יקרחה (יקרחו) קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם--לא ישרטו שרטת 
03O 021:006 ו קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם  כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם--והיו קדש 
03O 021:007 ז אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו  כי קדש הוא לאלהיו 
03O 021:008 ח וקדשתו--כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך--כי קדוש אני יהוה מקדשכם 
03O 021:009 ט ובת איש כהן כי תחל לזנות--את אביה היא מחללת באש תשרף  {ס} 
03O 021:010 י והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים--את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם 
03O 021:011 יא ועל כל נפשת מת לא יבא  לאביו ולאמו לא יטמא 
03O 021:012 יב ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו  כי נזר שמן משחת אלהיו עליו--אני יהוה 
03O 021:013 יג והוא אשה בבתוליה יקח 
03O 021:014 יד אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח  כי אם בתולה מעמיו יקח אשה 
03O 021:015 טו ולא יחלל זרעו בעמיו  כי אני יהוה מקדשו  {ס} 
03O 021:016 טז וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 021:017 יז דבר אל אהרן לאמר  איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום--לא יקרב להקריב לחם אלהיו 
03O 021:018 יח כי כל איש אשר בו מום לא יקרב  איש עור או פסח או חרם או שרוע 
03O 021:019 יט או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד 
03O 021:020 כ או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך 
03O 021:021 כא כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן--לא יגש להקריב את אשי יהוה  מום בו--את לחם אלהיו לא יגש להקריב 
03O 021:022 כב לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל 
03O 021:023 כג אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש--כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם 
03O 021:024 כד וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל  {פ} 
03O 022:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 022:002 ב דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי--אשר הם מקדשים לי אני יהוה 
03O 022:003 ג אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו  ונכרתה הנפש ההוא מלפני--אני יהוה 
03O 022:004 ד איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב--בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע 
03O 022:005 ה או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו 
03O 022:006 ו נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים 
03O 022:007 ז ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא 
03O 022:008 ח נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה  אני יהוה 
03O 022:009 ט ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו  אני יהוה מקדשם 
03O 022:010 י וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש 
03O 022:011 יא וכהן כי יקנה נפש קנין כספו--הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו 
03O 022:012 יב ובת כהן--כי תהיה לאיש זר  הוא בתרומת הקדשים לא תאכל 
03O 022:013 יג ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה--ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו 
03O 022:014 יד ואיש כי יאכל קדש בשגגה--ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש 
03O 022:015 טו ולא יחללו את קדשי בני ישראל--את אשר ירימו ליהוה 
03O 022:016 טז והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם  כי אני יהוה מקדשם  {פ} 
03O 022:017 יז וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 022:018 יח דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם  איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה 
03O 022:019 יט לרצנכם  תמים זכר--בבקר בכשבים ובעזים 
03O 022:020 כ כל אשר בו מום לא תקריבו  כי לא לרצון יהיה לכם 
03O 022:021 כא ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן--תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו 
03O 022:022 כב עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת--לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח--ליהוה 
03O 022:023 כג ושור ושה שרוע וקלוט--נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה 
03O 022:024 כד ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו 
03O 022:025 כה ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם--מכל אלה  כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם  {ס} 
03O 022:026 כו וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 022:027 כז שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה 
03O 022:028 כח ושור או שה--אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד 
03O 022:029 כט וכי תזבחו זבח תודה ליהוה--לרצנכם תזבחו 
03O 022:030 ל ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר  אני יהוה 
03O 022:031 לא ושמרתם מצותי ועשיתם אתם  אני יהוה 
03O 022:032 לב ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל  אני יהוה מקדשכם 
03O 022:033 לג המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים  אני יהוה  {פ} 
03O 023:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 023:002 ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש--אלה הם מועדי 
03O 023:003 ג ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו  שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם  {פ} 
03O 023:004 ד אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם 
03O 023:005 ה בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש--בין הערבים  פסח ליהוה 
03O 023:006 ו ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה  שבעת ימים מצות תאכלו 
03O 023:007 ז ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו 
03O 023:008 ח והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו  {פ} 
03O 023:009 ט וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 023:010 י דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה--והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן 
03O 023:011 יא והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן 
03O 023:012 יב ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה 
03O 023:013 יג ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה--ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין 
03O 023:014 יד ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה--עד הביאכם את קרבן אלהיכם  חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם  {ס} 
03O 023:015 טו וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה  שבע שבתות תמימת תהיינה 
03O 023:016 טז עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה 
03O 023:017 יז ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים--סלת תהיינה חמץ תאפינה  בכורים ליהוה 
03O 023:018 יח והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים  יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה 
03O 023:019 יט ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים 
03O 023:020 כ והניף הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן 
03O 023:021 כא וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם--כל מלאכת עבדה לא תעשו  חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם 
03O 023:022 כב ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם  {פ} 
03O 023:023 כג וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 023:024 כד דבר אל בני ישראל לאמר  בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון--זכרון תרועה מקרא קדש 
03O 023:025 כה כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה  {ס} 
03O 023:026 כו וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 023:027 כז אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה 
03O 023:028 כח וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה  כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם 
03O 023:029 כט כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה--ונכרתה מעמיה 
03O 023:030 ל וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה--והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה 
03O 023:031 לא כל מלאכה לא תעשו  חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם 
03O 023:032 לב שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב--מערב עד ערב תשבתו שבתכם  {פ} 
03O 023:033 לג וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 023:034 לד דבר אל בני ישראל לאמר  בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה 
03O 023:035 לה ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו 
03O 023:036 לו שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא--כל מלאכת עבדה לא תעשו 
03O 023:037 לז אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש  להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים--דבר יום ביומו 
03O 023:038 לח מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבתיכם אשר תתנו ליהוה 
03O 023:039 לט אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון 
03O 023:040 מ ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם--שבעת ימים 
03O 023:041 מא וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה  חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו 
03O 023:042 מב בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת 
03O 023:043 מג למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים  אני יהוה אלהיכם 
03O 023:044 מד וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל  {פ} 
03O 024:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 024:002 ב צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור  להעלת נר תמיד 
03O 024:003 ג מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה--תמיד  חקת עולם לדרתיכם 
03O 024:004 ד על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד  {פ} 
03O 024:005 ה ולקחת סלת--ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת 
03O 024:006 ו ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה 
03O 024:007 ז ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה 
03O 024:008 ח ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה--תמיד  מאת בני ישראל ברית עולם 
03O 024:009 ט והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש  כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה--חק עולם  {ס} 
03O 024:010 י ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי 
03O 024:011 יא ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן 
03O 024:012 יב ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה  {פ} 
03O 024:013 יג וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 024:014 יד הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה 
03O 024:015 טו ואל בני ישראל תדבר לאמר  איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו 
03O 024:016 טז ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה  כגר כאזרח--בנקבו שם יומת 
03O 024:017 יז ואיש כי יכה כל נפש אדם--מות יומת 
03O 024:018 יח ומכה נפש בהמה ישלמנה--נפש תחת נפש 
03O 024:019 יט ואיש כי יתן מום בעמיתו--כאשר עשה כן יעשה לו 
03O 024:020 כ שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן--כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו 
03O 024:021 כא ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת 
03O 024:022 כב משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה  כי אני יהוה אלהיכם 
03O 024:023 כג וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה  {פ} 
03O 025:001 א וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר 
03O 025:002 ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם--ושבתה הארץ שבת ליהוה 
03O 025:003 ג שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה 
03O 025:004 ד ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ--שבת ליהוה  שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר 
03O 025:005 ה את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר  שנת שבתון יהיה לארץ 
03O 025:006 ו והיתה שבת הארץ לכם לאכלה--לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך 
03O 025:007 ז ולבהמתך--ולחיה אשר בארצך  תהיה כל תבואתה לאכל  {ס} 
03O 025:008 ח וספרת לך שבע שבתת שנים--שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה 
03O 025:009 ט והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם 
03O 025:010 י וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו 
03O 025:011 יא יובל הוא שנת החמשים שנה--תהיה לכם לא תזרעו--ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה 
03O 025:012 יב כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה--תאכלו את תבואתה 
03O 025:013 יג בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו 
03O 025:014 יד וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך--אל תונו איש את אחיו 
03O 025:015 טו במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך 
03O 025:016 טז לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו  כי מספר תבואת הוא מכר לך 
03O 025:017 יז ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך  כי אני יהוה אלהיכם 
03O 025:018 יח ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם--וישבתם על הארץ לבטח 
03O 025:019 יט ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה 
03O 025:020 כ וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת  הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו 
03O 025:021 כא וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים 
03O 025:022 כב וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה--תאכלו ישן 
03O 025:023 כג והארץ לא תמכר לצמתת--כי לי הארץ  כי גרים ותושבים אתם עמדי 
03O 025:024 כד ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ  {ס} 
03O 025:025 כה כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו--ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו 
03O 025:026 כו ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו 
03O 025:027 כז וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו 
03O 025:028 כח ואם לא מצאה ידו די השיב לו--והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו  {ס} 
03O 025:029 כט ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה--והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו  ימים תהיה גאלתו 
03O 025:030 ל ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה--וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו  לא יצא ביבל 
03O 025:031 לא ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב--על שדה הארץ יחשב  גאלה תהיה לו וביבל יצא 
03O 025:032 לב וערי הלוים--בתי ערי אחזתם  גאלת עולם תהיה ללוים 
03O 025:033 לג ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל  כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל 
03O 025:034 לד ושדה מגרש עריהם לא ימכר  כי אחזת עולם הוא להם  {ס} 
03O 025:035 לה וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך--והחזקת בו גר ותושב וחי עמך 
03O 025:036 לו אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך 
03O 025:037 לז את כספך--לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך 
03O 025:038 לח אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים--לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים  {ס} 
03O 025:039 לט וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך--לא תעבד בו עבדת עבד 
03O 025:040 מ כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך 
03O 025:041 מא ויצא מעמך--הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב 
03O 025:042 מב כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד 
03O 025:043 מג לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך 
03O 025:044 מד ועבדך ואמתך אשר יהיו לך  מאת הגוים אשר סביבתיכם--מהם תקנו עבד ואמה 
03O 025:045 מה וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה 
03O 025:046 מו והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה--לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך  {ס} 
03O 025:047 מז וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר 
03O 025:048 מח אחרי נמכר גאלה תהיה לו  אחד מאחיו יגאלנו 
03O 025:049 מט או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל 
03O 025:050 נ וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו 
03O 025:051 נא אם עוד רבות בשנים--לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו 
03O 025:052 נב ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל--וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו 
03O 025:053 נג כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך 
03O 025:054 נד ואם לא יגאל באלה--ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו 
03O 025:055 נה כי לי בני ישראל עבדים--עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים  אני יהוה אלהיכם 
03O 026:001 א לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה  כי אני יהוה אלהיכם 
03O 026:002 ב את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו  אני יהוה  {פ} 
03O 026:003 ג אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם 
03O 026:004 ד ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו 
03O 026:005 ה והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם 
03O 026:006 ו ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם 
03O 026:007 ז ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב 
03O 026:008 ח ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב 
03O 026:009 ט ופניתי אליכם--והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם 
03O 026:010 י ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו 
03O 026:011 יא ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם 
03O 026:012 יב והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם 
03O 026:013 יג אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות  {פ} 
03O 026:014 יד ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה 
03O 026:015 טו ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי 
03O 026:016 טז אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם 
03O 026:017 יז ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם 
03O 026:018 יח ואם עד אלה--לא תשמעו לי  ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם 
03O 026:019 יט ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה 
03O 026:020 כ ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו 
03O 026:021 כא ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי--ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם 
03O 026:022 כב והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם 
03O 026:023 כג ואם באלה--לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי 
03O 026:024 כד והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם 
03O 026:025 כה והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב 
03O 026:026 כו בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו  {ס} 
03O 026:027 כז ואם בזאת--לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי 
03O 026:028 כח והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם 
03O 026:029 כט ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו 
03O 026:030 ל והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם 
03O 026:031 לא ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם 
03O 026:032 לב והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה 
03O 026:033 לג ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה 
03O 026:034 לד אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה 
03O 026:035 לה כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה 
03O 026:036 לו והנשארים בכם--והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף 
03O 026:037 לז וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם 
03O 026:038 לח ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם 
03O 026:039 לט והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו 
03O 026:040 מ והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי 
03O 026:041 מא אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם 
03O 026:042 מב וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר--והארץ אזכר 
03O 026:043 מג והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען--במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם 
03O 026:044 מד ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם--להפר בריתי אתם  כי אני יהוה אלהיהם 
03O 026:045 מה וזכרתי להם ברית ראשנים  אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים--אני יהוה 
03O 026:046 מו אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל--בהר סיני ביד משה  {פ} 
03O 027:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
03O 027:002 ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר--בערכך נפשת ליהוה 
03O 027:003 ג והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה  והיה ערכך חמשים שקל כסף--בשקל הקדש 
03O 027:004 ד ואם נקבה הוא--והיה ערכך שלשים שקל 
03O 027:005 ה ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה--והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים 
03O 027:006 ו ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים--והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף 
03O 027:007 ז ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר--והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים 
03O 027:008 ח ואם מך הוא מערכך--והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן  על פי אשר תשיג יד הנדר--יעריכנו הכהן  {ס} 
03O 027:009 ט ואם בהמה--אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה  כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש 
03O 027:010 י לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע--או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש 
03O 027:011 יא ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה--והעמיד את הבהמה לפני הכהן 
03O 027:012 יב והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע  כערכך הכהן כן יהיה 
03O 027:013 יג ואם גאל יגאלנה--ויסף חמישתו על ערכך 
03O 027:014 יד ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה--והעריכו הכהן בין טוב ובין רע  כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום 
03O 027:015 טו ואם המקדיש--יגאל את ביתו  ויסף חמישית כסף ערכך עליו--והיה לו 
03O 027:016 טז ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה--והיה ערכך לפי זרעו  זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף 
03O 027:017 יז אם משנת היבל יקדיש שדהו--כערכך יקום 
03O 027:018 יח ואם אחר היבל יקדיש שדהו--וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך 
03O 027:019 יט ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו  ויסף חמשית כסף ערכך עליו--וקם לו 
03O 027:020 כ ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר--לא יגאל עוד 
03O 027:021 כא והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה--כשדה החרם  לכהן תהיה אחזתו 
03O 027:022 כב ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו--יקדיש ליהוה 
03O 027:023 כג וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה 
03O 027:024 כד בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו--לאשר לו אחזת הארץ 
03O 027:025 כה וכל ערכך--יהיה בשקל הקדש  עשרים גרה יהיה השקל 
03O 027:026 כו אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה--לא יקדיש איש אתו  אם שור אם שה ליהוה הוא 
03O 027:027 כז ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך 
03O 027:028 כח אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו--לא ימכר ולא יגאל  כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה 
03O 027:029 כט כל חרם אשר יחרם מן האדם--לא יפדה  מות יומת 
03O 027:030 ל וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ--ליהוה הוא  קדש ליהוה 
03O 027:031 לא ואם גאל יגאל איש ממעשרו--חמשיתו יסף עליו 
03O 027:032 לב וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט--העשירי יהיה קדש ליהוה 
03O 027:033 לג לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל 
03O 027:034 לד אלה המצות אשר צוה יהוה את משה--אל בני ישראל  בהר סיני  {ש} 
04O 001:001 א וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד  באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים--לאמר 
04O 001:002 ב שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם--במספר שמות כל זכר לגלגלתם 
04O 001:003 ג מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל--תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן 
04O 001:004 ד ואתכם יהיו איש איש למטה--איש ראש לבית אבתיו הוא 
04O 001:005 ה ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם  לראובן אליצור בן שדיאור 
04O 001:006 ו לשמעון שלמיאל בן צורישדי 
04O 001:007 ז ליהודה נחשון בן עמינדב 
04O 001:008 ח ליששכר נתנאל בן צוער 
04O 001:009 ט לזבולן אליאב בן חלן 
04O 001:010 י לבני יוסף--לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור 
04O 001:011 יא לבנימן אבידן בן גדעני 
04O 001:012 יב לדן אחיעזר בן עמישדי 
04O 001:013 יג לאשר פגעיאל בן עכרן 
04O 001:014 יד לגד אליסף בן דעואל 
04O 001:015 טו לנפתלי אחירע בן עינן 
04O 001:016 טז אלה קריאי (קרואי) העדה נשיאי מטות אבותם  ראשי אלפי ישראל הם 
04O 001:017 יז ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמת 
04O 001:018 יח ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם  במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה--לגלגלתם 
04O 001:019 יט כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני  {ס} 
04O 001:020 כ ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמות לגלגלתם--כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא 
04O 001:021 כא פקדיהם למטה ראובן--ששה וארבעים אלף וחמש מאות  {פ} 
04O 001:022 כב לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם  פקדיו במספר שמות לגלגלתם--כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא 
04O 001:023 כג פקדיהם למטה שמעון--תשעה וחמשים אלף ושלש מאות  {פ} 
04O 001:024 כד לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 
04O 001:025 כה פקדיהם למטה גד--חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים  {פ} 
04O 001:026 כו לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 
04O 001:027 כז פקדיהם למטה יהודה--ארבעה ושבעים אלף ושש מאות  {פ} 
04O 001:028 כח לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 
04O 001:029 כט פקדיהם למטה יששכר--ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות  {פ} 
04O 001:030 ל לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 
04O 001:031 לא פקדיהם למטה זבולן--שבעה וחמשים אלף וארבע מאות  {פ} 
04O 001:032 לב לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 
04O 001:033 לג פקדיהם למטה אפרים--ארבעים אלף וחמש מאות  {פ} 
04O 001:034 לד לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 
04O 001:035 לה פקדיהם למטה מנשה--שנים ושלשים אלף ומאתים  {פ} 
04O 001:036 לו לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 
04O 001:037 לז פקדיהם למטה בנימן--חמשה ושלשים אלף וארבע מאות  {פ} 
04O 001:038 לח לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 
04O 001:039 לט פקדיהם למטה דן--שנים וששים אלף ושבע מאות  {פ} 
04O 001:040 מ לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 
04O 001:041 מא פקדיהם למטה אשר--אחד וארבעים אלף וחמש מאות  {פ} 
04O 001:042 מב בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם  במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 
04O 001:043 מג פקדיהם למטה נפתלי--שלשה וחמשים אלף וארבע מאות  {פ} 
04O 001:044 מד אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל--שנים עשר איש  איש אחד לבית אבתיו היו 
04O 001:045 מה ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל 
04O 001:046 מו ויהיו כל הפקדים--שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים 
04O 001:047 מז והלוים למטה אבתם--לא התפקדו בתוכם  {פ} 
04O 001:048 מח וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 001:049 מט אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל 
04O 001:050 נ ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו--המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו 
04O 001:051 נא ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת 
04O 001:052 נב וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם 
04O 001:053 נג והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות 
04O 001:054 נד ויעשו בני ישראל  ככל אשר צוה יהוה את משה--כן עשו  {פ} 
04O 002:001 א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 
04O 002:002 ב איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל  מנגד סביב לאהל מועד יחנו 
04O 002:003 ג והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב 
04O 002:004 ד וצבאו ופקדיהם--ארבעה ושבעים אלף ושש מאות 
04O 002:005 ה והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער 
04O 002:006 ו וצבאו ופקדיו--ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות 
04O 002:007 ז מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן 
04O 002:008 ח וצבאו ופקדיו--שבעה וחמשים אלף וארבע מאות 
04O 002:009 ט כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות--לצבאתם ראשנה יסעו  {ס} 
04O 002:010 י דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור 
04O 002:011 יא וצבאו ופקדיו--ששה וארבעים אלף וחמש מאות 
04O 002:012 יב והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי 
04O 002:013 יג וצבאו ופקדיהם--תשעה וחמשים אלף ושלש מאות 
04O 002:014 יד ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל 
04O 002:015 טו וצבאו ופקדיהם--חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים 
04O 002:016 טז כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים--לצבאתם ושנים יסעו  {ס} 
04O 002:017 יז ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם  {ס} 
04O 002:018 יח דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד 
04O 002:019 יט וצבאו ופקדיהם--ארבעים אלף וחמש מאות 
04O 002:020 כ ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור 
04O 002:021 כא וצבאו ופקדיהם--שנים ושלשים אלף ומאתים 
04O 002:022 כב ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני 
04O 002:023 כג וצבאו ופקדיהם--חמשה ושלשים אלף וארבע מאות 
04O 002:024 כד כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה--לצבאתם ושלשים יסעו  {ס} 
04O 002:025 כה דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי 
04O 002:026 כו וצבאו ופקדיהם--שנים וששים אלף ושבע מאות 
04O 002:027 כז והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן 
04O 002:028 כח וצבאו ופקדיהם--אחד וארבעים אלף וחמש מאות 
04O 002:029 כט ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן 
04O 002:030 ל וצבאו ופקדיהם--שלשה וחמשים אלף וארבע מאות 
04O 002:031 לא כל הפקדים למחנה דן--מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם  {פ} 
04O 002:032 לב אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם  כל פקודי המחנת לצבאתם--שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים 
04O 002:033 לג והלוים--לא התפקדו בתוך בני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה 
04O 002:034 לד ויעשו בני ישראל  ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו--איש למשפחתיו על בית אבתיו  {פ} 
04O 003:001 א ואלה תולדת אהרן ומשה  ביום דבר יהוה את משה--בהר סיני 
04O 003:002 ב ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר 
04O 003:003 ג אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים--אשר מלא ידם לכהן 
04O 003:004 ד וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם  {פ} 
04O 003:005 ה וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 003:006 ו הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו 
04O 003:007 ז ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד--לעבד את עבדת המשכן 
04O 003:008 ח ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל--לעבד את עבדת המשכן 
04O 003:009 ט ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו  נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל 
04O 003:010 י ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת  {פ} 
04O 003:011 יא וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 003:012 יב ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים 
04O 003:013 יג כי לי כל בכור--ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה  לי יהיו אני יהוה  {פ} 
04O 003:014 יד וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר 
04O 003:015 טו פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם  כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם 
04O 003:016 טז ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה 
04O 003:017 יז ויהיו אלה בני לוי בשמתם--גרשון וקהת ומררי 
04O 003:018 יח ואלה שמות בני גרשון למשפחתם--לבני ושמעי 
04O 003:019 יט ובני קהת למשפחתם--עמרם ויצהר חברון ועזיאל 
04O 003:020 כ ובני מררי למשפחתם--מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם 
04O 003:021 כא לגרשון--משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני 
04O 003:022 כב פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות 
04O 003:023 כג משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה 
04O 003:024 כד ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל 
04O 003:025 כה ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו--ומסך פתח אהל מועד 
04O 003:026 כו וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו  {ס} 
04O 003:027 כז ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי 
04O 003:028 כח במספר כל זכר מבן חדש ומעלה--שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש 
04O 003:029 כט משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה 
04O 003:030 ל ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל 
04O 003:031 לא ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך--וכל עבדתו 
04O 003:032 לב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש 
04O 003:033 לג למררי--משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי 
04O 003:034 לד ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה--ששת אלפים ומאתים 
04O 003:035 לה ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה 
04O 003:036 לו ופקדת משמרת בני מררי--קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו--וכל עבדתו 
04O 003:037 לז ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם 
04O 003:038 לח והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת 
04O 003:039 לט כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה--למשפחתם  כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף  {ס} 
04O 003:040 מ ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם 
04O 003:041 מא ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל 
04O 003:042 מב ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל 
04O 003:043 מג ויהי כל בכור זכר במספר שמת מבן חדש ומעלה--לפקדיהם  שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים  {פ} 
04O 003:044 מד וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 003:045 מה קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה 
04O 003:046 מו ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים--העדפים על הלוים מבכור בני ישראל 
04O 003:047 מז ולקחת חמשת חמשת שקלים--לגלגלת  בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל 
04O 003:048 מח ונתתה הכסף לאהרן ולבניו--פדויי העדפים בהם 
04O 003:049 מט ויקח משה את כסף הפדיום--מאת העדפים על פדויי הלוים 
04O 003:050 נ מאת בכור בני ישראל--לקח את הכסף  חמשה וששים ושלש מאות ואלף--בשקל הקדש 
04O 003:051 נא ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו--על פי יהוה  כאשר צוה יהוה את משה  {פ} 
04O 004:001 א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 
04O 004:002 ב נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי--למשפחתם לבית אבתם 
04O 004:003 ג מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד 
04O 004:004 ד זאת עבדת בני קהת באהל מועד--קדש הקדשים 
04O 004:005 ה ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה--את ארן העדת 
04O 004:006 ו ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו 
04O 004:007 ז ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה 
04O 004:008 ח ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו 
04O 004:009 ט ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם 
04O 004:010 י ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט 
04O 004:011 יא ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו 
04O 004:012 יב ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט 
04O 004:013 יג ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן 
04O 004:014 יד ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת--כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש--ושמו בדיו 
04O 004:015 טו וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד 
04O 004:016 טז ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה  פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו  {פ} 
04O 004:017 יז וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 
04O 004:018 יח אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים 
04O 004:019 יט וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים  אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו 
04O 004:020 כ ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו  {פ} 
04O 004:021 כא וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 004:022 כב נשא את ראש בני גרשון--גם הם  לבית אבתם למשפחתם 
04O 004:023 כג מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה--תפקד אותם  כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד 
04O 004:024 כד זאת עבדת משפחת הגרשני--לעבד ולמשא 
04O 004:025 כה ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך--פתח אהל מועד 
04O 004:026 כו ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו 
04O 004:027 כז על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם 
04O 004:028 כח זאת עבדת משפחת בני הגרשני--באהל מועד ומשמרתם--ביד איתמר בן אהרן הכהן  {ס} 
04O 004:029 כט בני מררי--למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם 
04O 004:030 ל מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--תפקדם  כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד 
04O 004:031 לא וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד  קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו 
04O 004:032 לב ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם 
04O 004:033 לג זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד--ביד איתמר בן אהרן הכהן 
04O 004:034 לד ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם 
04O 004:035 לה מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד 
04O 004:036 לו ויהיו פקדיהם למשפחתם--אלפים שבע מאות וחמשים 
04O 004:037 לז אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה  {ס} 
04O 004:038 לח ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם 
04O 004:039 לט מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד 
04O 004:040 מ ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם--אלפים ושש מאות ושלשים 
04O 004:041 מא אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד--אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה 
04O 004:042 מב ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם 
04O 004:043 מג מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד 
04O 004:044 מד ויהיו פקדיהם למשפחתם--שלשת אלפים ומאתים 
04O 004:045 מה אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה 
04O 004:046 מו כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל--את הלוים  למשפחתם ולבית אבתם 
04O 004:047 מז מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה  כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא--באהל מועד 
04O 004:048 מח ויהיו פקדיהם--שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים 
04O 004:049 מט על פי יהוה פקד אותם ביד משה--איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה  {פ} 
04O 005:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 005:002 ב צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש 
04O 005:003 ג מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם 
04O 005:004 ד ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה  כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל  {פ} 
04O 005:005 ה וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 005:006 ו דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא 
04O 005:007 ז והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו 
04O 005:008 ח ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו--האשם המושב ליהוה לכהן  מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו 
04O 005:009 ט וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן--לו יהיה 
04O 005:010 י ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה  {פ} 
04O 005:011 יא וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 005:012 יב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל 
04O 005:013 יג ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה 
04O 005:014 יד ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה 
04O 005:015 טו והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה--כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון 
04O 005:016 טז והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה 
04O 005:017 יז ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים 
04O 005:018 יח והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים 
04O 005:019 יט והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך--הנקי ממי המרים המאררים האלה 
04O 005:020 כ ואת כי שטית תחת אישך--וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך 
04O 005:021 כא והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך--בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה 
04O 005:022 כב ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן 
04O 005:023 כג וכתב את האלת האלה הכהן--בספר ומחה אל מי המרים 
04O 005:024 כד והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים 
04O 005:025 כה ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח 
04O 005:026 כו וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים 
04O 005:027 כז והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה--ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה 
04O 005:028 כח ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא--ונקתה ונזרעה זרע 
04O 005:029 כט זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה 
04O 005:030 ל או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה--וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת 
04O 005:031 לא ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה  {פ} 
04O 006:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 006:002 ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר--להזיר ליהוה 
04O 006:003 ג מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל 
04O 006:004 ד כל ימי נזרו  מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג--לא יאכל 
04O 006:005 ה כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו  עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה--גדל פרע שער ראשו 
04O 006:006 ו כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא 
04O 006:007 ז לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו--לא יטמא להם במתם  כי נזר אלהיו על ראשו 
04O 006:008 ח כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה 
04O 006:009 ט וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו--וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו 
04O 006:010 י וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה  אל הכהן--אל פתח אהל מועד 
04O 006:011 יא ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא 
04O 006:012 יב והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו 
04O 006:013 יג וזאת תורת הנזיר  ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד 
04O 006:014 יד והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים 
04O 006:015 טו וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם 
04O 006:016 טז והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו 
04O 006:017 יז ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו 
04O 006:018 יח וגלח הנזיר פתח אהל מועד--את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים 
04O 006:019 יט ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו 
04O 006:020 כ והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה--קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין 
04O 006:021 כא זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר--כן יעשה על תורת נזרו  {פ} 
04O 006:022 כב וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 006:023 כג דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל  אמור להם  {ס} 
04O 006:024 כד יברכך יהוה וישמרך  {ס} 
04O 006:025 כה יאר יהוה פניו אליך ויחנך  {ס} 
04O 006:026 כו ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום  {ס} 
04O 006:027 כז ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם  {ס} 
04O 007:001 א ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם 
04O 007:002 ב ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם  הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים 
04O 007:003 ג ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר--עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן 
04O 007:004 ד ויאמר יהוה אל משה לאמר 
04O 007:005 ה קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו 
04O 007:006 ו ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים 
04O 007:007 ז את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר--נתן לבני גרשון  כפי עבדתם 
04O 007:008 ח ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר--נתן לבני מררי  כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן 
04O 007:009 ט ולבני קהת לא נתן  כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו 
04O 007:010 י ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח 
04O 007:011 יא ויאמר יהוה אל משה  נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח  {ס} 
04O 007:012 יב ויהי המקריב ביום הראשון--את קרבנו  נחשון בן עמינדב למטה יהודה 
04O 007:013 יג וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 
04O 007:014 יד כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 
04O 007:015 טו פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 
04O 007:016 טז שעיר עזים אחד לחטאת 
04O 007:017 יז ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן נחשון בן עמינדב  {פ} 
04O 007:018 יח ביום השני הקריב נתנאל בן צוער--נשיא יששכר 
04O 007:019 יט הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 
04O 007:020 כ כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 
04O 007:021 כא פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 
04O 007:022 כב שעיר עזים אחד לחטאת 
04O 007:023 כג ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן נתנאל בן צוער  {פ} 
04O 007:024 כד ביום השלישי נשיא לבני זבולן--אליאב בן חלן 
04O 007:025 כה קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 
04O 007:026 כו כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 
04O 007:027 כז פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 
04O 007:028 כח שעיר עזים אחד לחטאת 
04O 007:029 כט ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אליאב בן חלן  {פ} 
04O 007:030 ל ביום הרביעי נשיא לבני ראובן--אליצור בן שדיאור 
04O 007:031 לא קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 
04O 007:032 לב כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 
04O 007:033 לג פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 
04O 007:034 לד שעיר עזים אחד לחטאת 
04O 007:035 לה ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אליצור בן שדיאור  {פ} 
04O 007:036 לו ביום החמישי נשיא לבני שמעון--שלמיאל בן צורישדי 
04O 007:037 לז קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 
04O 007:038 לח כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 
04O 007:039 לט פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 
04O 007:040 מ שעיר עזים אחד לחטאת 
04O 007:041 מא ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן שלמיאל בן צורישדי  {פ} 
04O 007:042 מב ביום הששי נשיא לבני גד--אליסף בן דעואל 
04O 007:043 מג קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 
04O 007:044 מד כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 
04O 007:045 מה פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 
04O 007:046 מו שעיר עזים אחד לחטאת 
04O 007:047 מז ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אליסף בן דעואל  {פ} 
04O 007:048 מח ביום השביעי נשיא לבני אפרים--אלישמע בן עמיהוד 
04O 007:049 מט קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 
04O 007:050 נ כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 
04O 007:051 נא פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 
04O 007:052 נב שעיר עזים אחד לחטאת 
04O 007:053 נג ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אלישמע בן עמיהוד  {פ} 
04O 007:054 נד ביום השמיני נשיא לבני מנשה--גמליאל בן פדהצור 
04O 007:055 נה קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 
04O 007:056 נו כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 
04O 007:057 נז פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 
04O 007:058 נח שעיר עזים אחד לחטאת 
04O 007:059 נט ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן גמליאל בן פדהצור  {פ} 
04O 007:060 ס ביום התשיעי נשיא לבני בנימן--אבידן בן גדעני 
04O 007:061 סא קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 
04O 007:062 סב כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 
04O 007:063 סג פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 
04O 007:064 סד שעיר עזים אחד לחטאת 
04O 007:065 סה ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אבידן בן גדעני  {פ} 
04O 007:066 סו ביום העשירי נשיא לבני דן--אחיעזר בן עמישדי 
04O 007:067 סז קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 
04O 007:068 סח כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 
04O 007:069 סט פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 
04O 007:070 ע שעיר עזים אחד לחטאת 
04O 007:071 עא ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אחיעזר בן עמישדי  {פ} 
04O 007:072 עב ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר--פגעיאל בן עכרן 
04O 007:073 עג קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 
04O 007:074 עד כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 
04O 007:075 עה פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 
04O 007:076 עו שעיר עזים אחד לחטאת 
04O 007:077 עז ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן פגעיאל בן עכרן  {פ} 
04O 007:078 עח ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי--אחירע בן עינן 
04O 007:079 עט קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 
04O 007:080 פ כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 
04O 007:081 פא פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 
04O 007:082 פב שעיר עזים אחד לחטאת 
04O 007:083 פג ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה  זה קרבן אחירע בן עינן  {פ} 
04O 007:084 פד זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל  קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה 
04O 007:085 פה שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש 
04O 007:086 פו כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה 
04O 007:087 פז כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר--ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת 
04O 007:088 פח וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים  זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו 
04O 007:089 פט ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו  {פ} 
04O 008:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 008:002 ב דבר אל אהרן ואמרת אליו  בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות 
04O 008:003 ג ויעש כן אהרן--אל מול פני המנורה העלה נרתיה  כאשר צוה יהוה את משה 
04O 008:004 ד וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא  כמראה אשר הראה יהוה את משה--כן עשה את המנרה  {פ} 
04O 008:005 ה וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 008:006 ו קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם 
04O 008:007 ז וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו 
04O 008:008 ח ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת 
04O 008:009 ט והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת--את כל עדת בני ישראל 
04O 008:010 י והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים 
04O 008:011 יא והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה 
04O 008:012 יב והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים 
04O 008:013 יג והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה 
04O 008:014 יד והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים 
04O 008:015 טו ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה 
04O 008:016 טז כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל  תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל--לקחתי אתם לי 
04O 008:017 יז כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה  ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי 
04O 008:018 יח ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל 
04O 008:019 יט ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש 
04O 008:020 כ ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים  ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים--כן עשו להם בני ישראל 
04O 008:021 כא ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם 
04O 008:022 כב ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו  כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם  {ס} 
04O 008:023 כג וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 008:024 כד זאת אשר ללוים  מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד 
04O 008:025 כה ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד 
04O 008:026 כו ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם  {פ} 
04O 009:001 א וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון--לאמר 
04O 009:002 ב ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו 
04O 009:003 ג בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו--במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו 
04O 009:004 ד וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח 
04O 009:005 ה ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים--במדבר סיני  ככל אשר צוה יהוה את משה--כן עשו בני ישראל 
04O 009:006 ו ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן--ביום ההוא 
04O 009:007 ז ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל 
04O 009:008 ח ויאמר אלהם משה  עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם  {פ} 
04O 009:009 ט וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 009:010 י דבר אל בני ישראל לאמר  איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה 
04O 009:011 יא בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים--יעשו אתו  על מצות ומררים יאכלהו 
04O 009:012 יב לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו 
04O 009:013 יג והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה  כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו--חטאו ישא האיש ההוא 
04O 009:014 יד וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה--כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה  חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ  {ס} 
04O 009:015 טו וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש--עד בקר 
04O 009:016 טז כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה 
04O 009:017 יז ולפי העלות הענן מעל האהל--ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן--שם יחנו בני ישראל 
04O 009:018 יח על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו  כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן--יחנו 
04O 009:019 יט ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים--ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו 
04O 009:020 כ ויש אשר יהיה הענן ימים מספר--על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו 
04O 009:021 כא ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו 
04O 009:022 כב או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו 
04O 009:023 כג על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו  את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה  {פ} 
04O 010:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 010:002 ב עשה לך שתי חצוצרת כסף--מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות 
04O 010:003 ג ותקעו בהן--ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד 
04O 010:004 ד ואם באחת יתקעו--ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל 
04O 010:005 ה ותקעתם תרועה--ונסעו המחנות החנים קדמה 
04O 010:006 ו ותקעתם תרועה שנית--ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם 
04O 010:007 ז ובהקהיל את הקהל--תתקעו ולא תריעו 
04O 010:008 ח ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם 
04O 010:009 ט וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם--והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם 
04O 010:010 י וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם--ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם  {פ} 
04O 010:011 יא ויהי בשנה השנית בחדש השני--בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת 
04O 010:012 יב ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן 
04O 010:013 יג ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה 
04O 010:014 יד ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה--לצבאתם ועל צבאו--נחשון בן עמינדב 
04O 010:015 טו ועל צבא--מטה בני יששכר  נתנאל בן צוער 
04O 010:016 טז ועל צבא--מטה בני זבולן  אליאב בן חלן 
04O 010:017 יז והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן 
04O 010:018 יח ונסע דגל מחנה ראובן--לצבאתם ועל צבאו--אליצור בן שדיאור 
04O 010:019 יט ועל צבא--מטה בני שמעון  שלמיאל בן צורישדי 
04O 010:020 כ ועל צבא מטה בני גד  אליסף בן דעואל 
04O 010:021 כא ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם 
04O 010:022 כב ונסע דגל מחנה בני אפרים--לצבאתם ועל צבאו--אלישמע בן עמיהוד 
04O 010:023 כג ועל צבא--מטה בני מנשה  גמליאל בן פדהצור 
04O 010:024 כד ועל צבא--מטה בני בנימן  אבידן בן גדעוני 
04O 010:025 כה ונסע דגל מחנה בני דן--מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו--אחיעזר בן עמישדי 
04O 010:026 כו ועל צבא--מטה בני אשר  פגעיאל בן עכרן 
04O 010:027 כז ועל צבא--מטה בני נפתלי  אחירע בן עינן 
04O 010:028 כח אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו  {ס} 
04O 010:029 כט ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל 
04O 010:030 ל ויאמר אליו לא אלך  כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך 
04O 010:031 לא ויאמר אל נא תעזב אתנו  כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים 
04O 010:032 לב והיה כי תלך עמנו  והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו--והטבנו לך 
04O 010:033 לג ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה 
04O 010:034 לד וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה  {ס}  ]  {ס} 
04O 010:035 לה ויהי בנסע הארן ויאמר משה  קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך 
04O 010:036 לו ובנחה יאמר  שובה יהוה רבבות אלפי ישראל  {ס}  ]  {פ} 
04O 011:001 א ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה 
04O 011:002 ב ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש 
04O 011:003 ג ויקרא שם המקום ההוא תבערה  כי בערה בם אש יהוה 
04O 011:004 ד והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר 
04O 011:005 ה זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים 
04O 011:006 ו ועתה נפשנו יבשה אין כל--בלתי אל המן עינינו 
04O 011:007 ז והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח 
04O 011:008 ח שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן 
04O 011:009 ט וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו 
04O 011:010 י וישמע משה את העם בכה למשפחתיו--איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע 
04O 011:011 יא ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך  לשום את משא כל העם הזה--עלי 
04O 011:012 יב האנכי הריתי את כל העם הזה--אם אנכי ילדתיהו  כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו 
04O 011:013 יג מאין לי בשר לתת לכל העם הזה  כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה 
04O 011:014 יד לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה  כי כבד ממני 
04O 011:015 טו ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג--אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי  {פ} 
04O 011:016 טז ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך 
04O 011:017 יז וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך 
04O 011:018 יח ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר--כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם 
04O 011:019 יט לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום 
04O 011:020 כ עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא  יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים 
04O 011:021 כא ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים 
04O 011:022 כב הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם  {פ} 
04O 011:023 כג ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא 
04O 011:024 כד ויצא משה--וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל 
04O 011:025 כה וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו 
04O 011:026 כו וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה 
04O 011:027 כז וירץ הנער ויגד למשה ויאמר  אלדד ומידד מתנבאים במחנה 
04O 011:028 כח ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו--ויאמר  אדני משה כלאם 
04O 011:029 כט ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים--כי יתן יהוה את רוחו עליהם 
04O 011:030 ל ויאסף משה אל המחנה--הוא וזקני ישראל 
04O 011:031 לא ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה--וכאמתים על פני הארץ 
04O 011:032 לב ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו--הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה 
04O 011:033 לג הבשר עודנו בין שניהם--טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד 
04O 011:034 לד ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה  כי שם קברו את העם המתאוים 
04O 011:035 לה מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות  {פ} 
04O 012:001 א ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח  כי אשה כשית לקח 
04O 012:002 ב ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה--הלא גם בנו דבר וישמע יהוה 
04O 012:003 ג והאיש משה ענו מאד--מכל האדם אשר על פני האדמה  {ס} 
04O 012:004 ד ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם 
04O 012:005 ה וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם 
04O 012:006 ו ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם--יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו 
04O 012:007 ז לא כן עבדי משה  בכל ביתי נאמן הוא 
04O 012:008 ח פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה 
04O 012:009 ט ויחר אף יהוה בם וילך 
04O 012:010 י והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת 
04O 012:011 יא ויאמר אהרן אל משה  בי אדני--אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו 
04O 012:012 יב אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו 
04O 012:013 יג ויצעק משה אל יהוה לאמר  אל נא רפא נא לה  {פ} 
04O 012:014 יד ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה--הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף 
04O 012:015 טו ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים 
04O 012:016 טז ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן  {פ} 
04O 013:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 013:002 ב שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל  איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו--כל נשיא בהם 
04O 013:003 ג וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה  כלם אנשים ראשי בני ישראל המה 
04O 013:004 ד ואלה שמותם  למטה ראובן שמוע בן זכור 
04O 013:005 ה למטה שמעון שפט בן חורי 
04O 013:006 ו למטה יהודה כלב בן יפנה 
04O 013:007 ז למטה יששכר יגאל בן יוסף 
04O 013:008 ח למטה אפרים הושע בן נון 
04O 013:009 ט למטה בנימן פלטי בן רפוא 
04O 013:010 י למטה זבולן גדיאל בן סודי 
04O 013:011 יא למטה יוסף למטה מנשה--גדי בן סוסי 
04O 013:012 יב למטה דן עמיאל בן גמלי 
04O 013:013 יג למטה אשר סתור בן מיכאל 
04O 013:014 יד למטה נפתלי נחבי בן ופסי 
04O 013:015 טו למטה גד גאואל בן מכי 
04O 013:016 טז אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע 
04O 013:017 יז וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר 
04O 013:018 יח וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה--החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב 
04O 013:019 יט ומה הארץ אשר הוא ישב בה--הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה--הבמחנים אם במבצרים 
04O 013:020 כ ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים--ימי בכורי ענבים 
04O 013:021 כא ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת 
04O 013:022 כב ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים 
04O 013:023 כג ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים 
04O 013:024 כד למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל 
04O 013:025 כה וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום 
04O 013:026 כו וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן--קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ 
04O 013:027 כז ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא--וזה פריה 
04O 013:028 כח אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם 
04O 013:029 כט עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן 
04O 013:030 ל ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה--כי יכול נוכל לה 
04O 013:031 לא והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם  כי חזק הוא ממנו 
04O 013:032 לב ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר  הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות 
04O 013:033 לג ושם ראינו את הנפילים בני ענק--מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם 
04O 014:001 א ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא 
04O 014:002 ב וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו 
04O 014:003 ג ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב--נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה 
04O 014:004 ד ויאמרו איש אל אחיו  נתנה ראש ונשובה מצרימה 
04O 014:005 ה ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל 
04O 014:006 ו ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ--קרעו בגדיהם 
04O 014:007 ז ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר  הארץ אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ מאד מאד 
04O 014:008 ח אם חפץ בנו יהוה--והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו  ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש 
04O 014:009 ט אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם 
04O 014:010 י ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל  {פ} 
04O 014:011 יא ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו 
04O 014:012 יב אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו 
04O 014:013 יג ויאמר משה אל יהוה  ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו 
04O 014:014 יד ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה  אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה 
04O 014:015 טו והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר 
04O 014:016 טז מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר 
04O 014:017 יז ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר 
04O 014:018 יח יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים 
04O 014:019 יט סלח נא לעון העם הזה--כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה 
04O 014:020 כ ויאמר יהוה סלחתי כדברך 
04O 014:021 כא ואולם חי אני  וימלא כבוד יהוה את כל הארץ 
04O 014:022 כב כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי 
04O 014:023 כג אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה 
04O 014:024 כד ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי--והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה 
04O 014:025 כה והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים סוף  {פ} 
04O 014:026 כו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 
04O 014:027 כז עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי--שמעתי 
04O 014:028 כח אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני  כן אעשה לכם 
04O 014:029 כט במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה  אשר הלינתם עלי 
04O 014:030 ל אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון 
04O 014:031 לא וטפכם--אשר אמרתם לבז יהיה  והביאתי אתם--וידעו את הארץ אשר מאסתם בה 
04O 014:032 לב ופגריכם אתם--יפלו במדבר הזה 
04O 014:033 לג ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם--עד תם פגריכם במדבר 
04O 014:034 לד במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי 
04O 014:035 לה אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו 
04O 014:036 לו והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ 
04O 014:037 לז וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה--במגפה לפני יהוה 
04O 014:038 לח ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ 
04O 014:039 לט וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד 
04O 014:040 מ וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר  הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה--כי חטאנו 
04O 014:041 מא ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח 
04O 014:042 מב אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם 
04O 014:043 מג כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב  כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם 
04O 014:044 מד ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה 
04O 014:045 מה וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה  {פ} 
04O 015:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 015:002 ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם 
04O 015:003 ג ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם--לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן 
04O 015:004 ד והקריב המקריב קרבנו ליהוה--מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן 
04O 015:005 ה ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח--לכבש האחד 
04O 015:006 ו או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין 
04O 015:007 ז ויין לנסך שלשית ההין--תקריב ריח ניחח ליהוה 
04O 015:008 ח וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה 
04O 015:009 ט והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין 
04O 015:010 י ויין תקריב לנסך חצי ההין--אשה ריח ניחח ליהוה 
04O 015:011 יא ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים 
04O 015:012 יב כמספר אשר תעשו--ככה תעשו לאחד כמספרם 
04O 015:013 יג כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה 
04O 015:014 יד וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה--כאשר תעשו כן יעשה 
04O 015:015 טו הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר  חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה 
04O 015:016 טז תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם  {פ} 
04O 015:017 יז וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 015:018 יח דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה 
04O 015:019 יט והיה באכלכם מלחם הארץ--תרימו תרומה ליהוה 
04O 015:020 כ ראשית ערסתכם--חלה תרימו תרומה  כתרומת גרן כן תרימו אתה 
04O 015:021 כא מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה--לדרתיכם  {ס} 
04O 015:022 כב וכי תשגו--ולא תעשו את כל המצות האלה  אשר דבר יהוה אל משה 
04O 015:023 כג את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה  מן היום אשר צוה יהוה והלאה--לדרתיכם 
04O 015:024 כד והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת 
04O 015:025 כה וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל--ונסלח להם  כי שגגה הוא--והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם 
04O 015:026 כו ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם  כי לכל העם בשגגה  {ס} 
04O 015:027 כז ואם נפש אחת תחטא בשגגה--והקריבה עז בת שנתה לחטאת 
04O 015:028 כח וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה--לפני יהוה  לכפר עליו ונסלח לו 
04O 015:029 כט האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם--תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה 
04O 015:030 ל והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר--את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה 
04O 015:031 לא כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה  {פ} 
04O 015:032 לב ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים--ביום השבת 
04O 015:033 לג ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים--אל משה ואל אהרן ואל כל העדה 
04O 015:034 לד ויניחו אתו במשמר  כי לא פרש מה יעשה לו  {ס} 
04O 015:035 לה ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה 
04O 015:036 לו ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת  כאשר צוה יהוה את משה  {פ} 
04O 015:037 לז ויאמר יהוה אל משה לאמר 
04O 015:038 לח דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת 
04O 015:039 לט והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם 
04O 015:040 מ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם 
04O 015:041 מא אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים  אני יהוה אלהיכם  {פ} 
04O 016:001 א ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת--בני ראובן 
04O 016:002 ב ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם 
04O 016:003 ג ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם--כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה 
04O 016:004 ד וישמע משה ויפל על פניו 
04O 016:005 ה וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו 
04O 016:006 ו זאת עשו  קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו 
04O 016:007 ז ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי 
04O 016:008 ח ויאמר משה אל קרח  שמעו נא בני לוי 
04O 016:009 ט המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו--לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם 
04O 016:010 י ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה 
04O 016:011 יא לכן אתה וכל עדתך--הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו (תלינו) עליו 
04O 016:012 יב וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה 
04O 016:013 יג המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר  כי תשתרר עלינו גם השתרר 
04O 016:014 יד אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר--לא נעלה 
04O 016:015 טו ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם 
04O 016:016 טז ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה  אתה והם ואהרן מחר 
04O 016:017 יז וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו 
04O 016:018 יח ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד--ומשה ואהרן 
04O 016:019 יט ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה  {ס} 
04O 016:020 כ וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 
04O 016:021 כא הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע 
04O 016:022 כב ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר  האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף  {ס} 
04O 016:023 כג וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 016:024 כד דבר אל העדה לאמר  העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם 
04O 016:025 כה ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל 
04O 016:026 כו וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם  פן תספו בכל חטאתם 
04O 016:027 כז ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם--מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם 
04O 016:028 כח ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה  כי לא מלבי 
04O 016:029 כט אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם--לא יהוה שלחני 
04O 016:030 ל ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה--וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה 
04O 016:031 לא ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם 
04O 016:032 לב ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש 
04O 016:033 לג וירדו הם וכל אשר להם חיים--שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל 
04O 016:034 לד וכל ישראל אשר סביבתיהם--נסו לקלם  כי אמרו פן תבלענו הארץ 
04O 016:035 לה ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת  {ס} 
04O 016:036   
04O 016:037   
04O 016:038   
04O 016:039   
04O 016:040   
04O 016:041   
04O 016:042   
04O 016:043   
04O 016:044   
04O 016:045   
04O 016:046   
04O 016:047   
04O 016:048   
04O 016:049   
04O 016:050   
04O 017:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 017:002 ב אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה  כי קדשו 
04O 017:003 ג את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח--כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל 
04O 017:004 ד ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח 
04O 017:005 ה זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו  {פ} 
04O 017:006 ו וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר  אתם המתם את עם יהוה 
04O 017:007 ז ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה 
04O 017:008 ח ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד  {ס} 
04O 017:009 ט וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 017:010 י הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם 
04O 017:011 יא ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם  כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף 
04O 017:012 יב ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם 
04O 017:013 יג ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה [ (Numbers 17:14) יד ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות--מלבד המתים על דבר קרח ] [ (Numbers 17:15) טו וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה  {פ} ] [ (Numbers 17:16) טז וידבר יהוה אל משה לאמר ] [ (Numbers 17:17) יז דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות  איש את שמו תכתב על מטהו ] [ (Numbers 17:18) יח ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי  כי מטה אחד לראש בית אבותם ] [ (Numbers 17:19) יט והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה ] [ (Numbers 17:20) כ והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם ] [ (Numbers 17:21) כא וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם ] [ (Numbers 17:22) כב וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת ] [ (Numbers 17:23) כג ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים ] [ (Numbers 17:24) כד ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו  {פ} ] [ (Numbers 17:25) כה ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו ] [ (Numbers 17:26) כו ויעש משה  כאשר צוה יהוה אתו כן עשה  {פ} ] [ (Numbers 17:27) כז ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר  הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו ] [ (Numbers 17:28) כח כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע  {ס} ] 
04O 018:001 א ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם 
04O 018:002 ב וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת 
04O 018:003 ג ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל  אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם 
04O 018:004 ד ונלוו עליך--ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם 
04O 018:005 ה ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל 
04O 018:006 ו ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל--לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד 
04O 018:007 ז ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת--ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת  {פ} 
04O 018:008 ח וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי  לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך--לחק עולם 
04O 018:009 ט זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש  כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי--קדש קדשים לך הוא ולבניך 
04O 018:010 י בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך 
04O 018:011 יא וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל--לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם  כל טהור בביתך יאכל אתו 
04O 018:012 יב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן--ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים 
04O 018:013 יג בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה--לך יהיה  כל טהור בביתך יאכלנו 
04O 018:014 יד כל חרם בישראל לך יהיה 
04O 018:015 טו כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה--יהיה לך  אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה 
04O 018:016 טז ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש  עשרים גרה הוא 
04O 018:017 יז אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה--קדש הם  את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר--אשה לריח ניחח ליהוה 
04O 018:018 יח ובשרם יהיה לך  כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה 
04O 018:019 יט כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה--נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם  ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך 
04O 018:020 כ ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם  אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל  {ס} 
04O 018:021 כא ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד 
04O 018:022 כב ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות 
04O 018:023 כג ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם  חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה 
04O 018:024 כד כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה  {פ} 
04O 018:025 כה וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 018:026 כו ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם--והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר 
04O 018:027 כז ונחשב לכם תרומתכם--כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב 
04O 018:028 כח כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן 
04O 018:029 כט מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה  מכל חלבו--את מקדשו ממנו 
04O 018:030 ל ואמרת אלהם  בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב 
04O 018:031 לא ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם  כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד 
04O 018:032 לב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו  {פ} 
04O 019:001 א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 
04O 019:002 ב זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר  דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על 
04O 019:003 ג ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו 
04O 019:004 ד ולקח אלעזר הכהן מדמה--באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה--שבע פעמים 
04O 019:005 ה ושרף את הפרה לעיניו  את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף 
04O 019:006 ו ולקח הכהן עץ ארז ואזוב--ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה 
04O 019:007 ז וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב 
04O 019:008 ח והשרף אתה--יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב 
04O 019:009 ט ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה--חטאת הוא 
04O 019:010 י וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם--לחקת עולם 
04O 019:011 יא הנגע במת לכל נפש אדם--וטמא שבעת ימים 
04O 019:012 יב הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי--יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי--לא יטהר 
04O 019:013 יג כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא--ונכרתה הנפש ההוא מישראל  כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה--עוד טמאתו בו 
04O 019:014 יד זאת התורה אדם כי ימות באהל  כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים 
04O 019:015 טו וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו--טמא הוא 
04O 019:016 טז וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר--יטמא שבעת ימים 
04O 019:017 יז ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי 
04O 019:018 יח ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר 
04O 019:019 יט והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב 
04O 019:020 כ ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל  כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו--טמא הוא 
04O 019:021 כא והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב 
04O 019:022 כב וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב  {פ} 
04O 020:001 א ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם 
04O 020:002 ב ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן 
04O 020:003 ג וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה 
04O 020:004 ד ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו 
04O 020:005 ה ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה  לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות 
04O 020:006 ו ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם  {פ} 
04O 020:007 ז וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 020:008 ח קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם 
04O 020:009 ט ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו 
04O 020:010 י ויקהלו משה ואהרן את הקהל--אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים--המן הסלע הזה נוציא לכם מים 
04O 020:011 יא וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו--פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם  {ס} 
04O 020:012 יב ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל--לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם 
04O 020:013 יג המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם  {ס} 
04O 020:014 יד וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום  כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו 
04O 020:015 טו וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו 
04O 020:016 טז ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך 
04O 020:017 יז נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר  דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך 
04O 020:018 יח ויאמר אליו אדום לא תעבר בי--פן בחרב אצא לקראתך 
04O 020:019 יט ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה 
04O 020:020 כ ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה 
04O 020:021 כא וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו  {פ} 
04O 020:022 כב ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר 
04O 020:023 כג ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר 
04O 020:024 כד יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל--על אשר מריתם את פי למי מריבה 
04O 020:025 כה קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר 
04O 020:026 כו והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם 
04O 020:027 כז ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה 
04O 020:028 כח ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר 
04O 020:029 כט ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל  {ס} 
04O 021:001 א וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי 
04O 021:002 ב וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר  אם נתן תתן את העם הזה בידי--והחרמתי את עריהם 
04O 021:003 ג וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה  {פ} 
04O 021:004 ד ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך 
04O 021:005 ה וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר  כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל 
04O 021:006 ו וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל 
04O 021:007 ז ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך--התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם 
04O 021:008 ח ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי 
04O 021:009 ט ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש--והביט אל נחש הנחשת וחי 
04O 021:010 י ויסעו בני ישראל ויחנו באבת 
04O 021:011 יא ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש 
04O 021:012 יב משם נסעו ויחנו בנחל זרד 
04O 021:013 יג משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי  כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי 
04O 021:014 יד על כן יאמר בספר מלחמת יהוה  את והב בסופה ואת הנחלים ארנון 
04O 021:015 טו ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב 
04O 021:016 טז ומשם בארה  הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים  {ס} 
04O 021:017 יז אז ישיר ישראל את השירה הזאת  עלי באר ענו לה 
04O 021:018 יח באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה 
04O 021:019 יט וממתנה נחליאל ומנחליאל במות 
04O 021:020 כ ומבמות הגיא אשר בשדה מואב--ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן  {פ} 
04O 021:021 כא וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר 
04O 021:022 כב אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם--לא נשתה מי באר  בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך 
04O 021:023 כג ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל 
04O 021:024 כד ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון--כי עז גבול בני עמון 
04O 021:025 כה ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה 
04O 021:026 כו כי חשבון--עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן 
04O 021:027 כז על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון 
04O 021:028 כח כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן  אכלה ער מואב בעלי במות ארנן 
04O 021:029 כט אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון 
04O 021:030 ל ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד נפח אשר עד מידבא 
04O 021:031 לא וישב ישראל בארץ האמרי 
04O 021:032 לב וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש (ויורש) את האמרי אשר שם 
04O 021:033 לג ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה--אדרעי 
04O 021:034 לד ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו--כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו--כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון 
04O 021:035 לה ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו 
04O 022:001 א ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו  {ס} 
04O 022:002 ב וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי 
04O 022:003 ג ויגר מואב מפני העם מאד--כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל 
04O 022:004 ד ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא 
04O 022:005 ה וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו--לקרא לו  לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי 
04O 022:006 ו ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני--אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ  כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר 
04O 022:007 ז וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק 
04O 022:008 ח ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם 
04O 022:009 ט ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך 
04O 022:010 י ויאמר בלעם אל האלהים  בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי 
04O 022:011 יא הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו--אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו 
04O 022:012 יב ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא 
04O 022:013 יג ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם  כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם 
04O 022:014 יד ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו 
04O 022:015 טו ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה 
04O 022:016 טז ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי 
04O 022:017 יז כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה 
04O 022:018 יח ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב--לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה 
04O 022:019 יט ועתה שבו נא בזה גם אתם--הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי 
04O 022:020 כ ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך--אתו תעשה 
04O 022:021 כא ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב 
04O 022:022 כב ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו 
04O 022:023 כג ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך 
04O 022:024 כד ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים--גדר מזה וגדר מזה 
04O 022:025 כה ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה 
04O 022:026 כו ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול 
04O 022:027 כז ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל 
04O 022:028 כח ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים 
04O 022:029 כט ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך 
04O 022:030 ל ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה--ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא 
04O 022:031 לא ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו 
04O 022:032 לב ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי 
04O 022:033 לג ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי 
04O 022:034 לד ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי--כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי 
04O 022:035 לה ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק 
04O 022:036 לו וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול 
04O 022:037 לז ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך--למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך 
04O 022:038 לח ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך--עתה היכל אוכל דבר מאומה  הדבר אשר ישים אלהים בפי--אתו אדבר 
04O 022:039 לט וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות 
04O 022:040 מ ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו 
04O 022:041 מא ויהי בבקר--ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם 
04O 023:001 א ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים 
04O 023:002 ב ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח 
04O 023:003 ג ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי 
04O 023:004 ד ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח 
04O 023:005 ה וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר 
04O 023:006 ו וישב אליו והנה נצב על עלתו--הוא וכל שרי מואב 
04O 023:007 ז וישא משלו ויאמר  מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם--לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל 
04O 023:008 ח מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה 
04O 023:009 ט כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו  הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב 
04O 023:010 י מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו 
04O 023:011 יא ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי  לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך 
04O 023:012 יב ויען ויאמר  הלא את אשר ישים יהוה בפי--אתו אשמר לדבר 
04O 023:013 יג ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם--אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם 
04O 023:014 יד ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח 
04O 023:015 טו ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה 
04O 023:016 טז ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר 
04O 023:017 יז ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה 
04O 023:018 יח וישא משלו ויאמר  קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר 
04O 023:019 יט לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה 
04O 023:020 כ הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה 
04O 023:021 כא לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו 
04O 023:022 כב אל מוציאם ממצרים--כתועפת ראם לו 
04O 023:023 כג כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל 
04O 023:024 כד הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה 
04O 023:025 כה ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו 
04O 023:026 כו ויען בלעם ויאמר אל בלק  הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה 
04O 023:027 כז ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם 
04O 023:028 כח ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן 
04O 023:029 כט ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם 
04O 023:030 ל ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח 
04O 024:001 א וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו 
04O 024:002 ב וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים 
04O 024:003 ג וישא משלו ויאמר  נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין 
04O 024:004 ד נאם--שמע אמרי אל  אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים 
04O 024:005 ה מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל 
04O 024:006 ו כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים 
04O 024:007 ז יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו 
04O 024:008 ח אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם--וחציו ימחץ 
04O 024:009 ט כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור 
04O 024:010 י ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים 
04O 024:011 יא ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד 
04O 024:012 יב ויאמר בלעם אל בלק  הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי--דברתי לאמר 
04O 024:013 יג אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב--לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי  אשר ידבר יהוה אתו אדבר 
04O 024:014 יד ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים 
04O 024:015 טו וישא משלו ויאמר  נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין 
04O 024:016 טז נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים 
04O 024:017 יז אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת 
04O 024:018 יח והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר--איביו וישראל עשה חיל 
04O 024:019 יט וירד מיעקב והאביד שריד מעיר 
04O 024:020 כ וירא את עמלק וישא משלו ויאמר  ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד 
04O 024:021 כא וירא את הקיני וישא משלו ויאמר  איתן מושבך ושים בסלע קנך 
04O 024:022 כב כי אם יהיה לבער קין--עד מה אשור תשבך 
04O 024:023 כג וישא משלו ויאמר  אוי מי יחיה משמו אל 
04O 024:024 כד וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד 
04O 024:025 כה ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו  {פ} 
04O 025:001 א וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב 
04O 025:002 ב ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן 
04O 025:003 ג ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל 
04O 025:004 ד ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל 
04O 025:005 ה ויאמר משה אל שפטי ישראל  הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור 
04O 025:006 ו והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד 
04O 025:007 ז וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו 
04O 025:008 ח ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם--את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל 
04O 025:009 ט ויהיו המתים במגפה--ארבעה ועשרים אלף  {פ} 
04O 025:010 י וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 025:011 יא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי 
04O 025:012 יב לכן אמר  הנני נתן לו את בריתי שלום 
04O 025:013 יג והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם--תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל 
04O 025:014 יד ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית--זמרי בן סלוא  נשיא בית אב לשמעני 
04O 025:015 טו ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור  ראש אמות בית אב במדין הוא  {פ} 
04O 025:016 טז וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 025:017 יז צרור את המדינים והכיתם אותם 
04O 025:018 יח כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור 
04O 026:001 א ויהי אחרי המגפה  {פ} ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר 
04O 026:002 ב שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה--לבית אבתם  כל יצא צבא בישראל 
04O 026:003 ג וידבר משה ואלעזר הכהן אתם--בערבת מואב  על ירדן ירחו לאמר 
04O 026:004 ד מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים 
04O 026:005 ה ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי 
04O 026:006 ו לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי 
04O 026:007 ז אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים 
04O 026:008 ח ובני פלוא אליאב 
04O 026:009 ט ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם  הוא דתן ואבירם קרואי (קריאי) העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה 
04O 026:010 י ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח--במות העדה  באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס 
04O 026:011 יא ובני קרח לא מתו  {ס} 
04O 026:012 יב בני שמעון למשפחתם--לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני 
04O 026:013 יג לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי 
04O 026:014 יד אלה משפחת השמעני--שנים ועשרים אלף ומאתים  {ס} 
04O 026:015 טו בני גד למשפחתם--לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני 
04O 026:016 טז לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי 
04O 026:017 יז לארוד משפחת הארודי לאראלי--משפחת האראלי 
04O 026:018 יח אלה משפחת בני גד לפקדיהם--ארבעים אלף וחמש מאות  {ס} 
04O 026:019 יט בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען 
04O 026:020 כ ויהיו בני יהודה למשפחתם--לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי 
04O 026:021 כא ויהיו בני פרץ--לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי 
04O 026:022 כב אלה משפחת יהודה לפקדיהם--ששה ושבעים אלף וחמש מאות  {ס} 
04O 026:023 כג בני יששכר למשפחתם--תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני 
04O 026:024 כד לישוב משפחת הישבי לשמרן משפחת השמרני 
04O 026:025 כה אלה משפחת יששכר לפקדיהם--ארבעה וששים אלף ושלש מאות  {ס} 
04O 026:026 כו בני זבולן למשפחתם--לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל--משפחת היחלאלי 
04O 026:027 כז אלה משפחת הזבולני לפקדיהם--ששים אלף וחמש מאות  {ס} 
04O 026:028 כח בני יוסף למשפחתם--מנשה ואפרים 
04O 026:029 כט בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי 
04O 026:030 ל אלה בני גלעד--איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי 
04O 026:031 לא ואשריאל--משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי 
04O 026:032 לב ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי 
04O 026:033 לג וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים--כי אם בנות  ושם בנות צלפחד--מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה 
04O 026:034 לד אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות  {ס} 
04O 026:035 לה אלה בני אפרים למשפחתם--לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני 
04O 026:036 לו ואלה בני שותלח--לערן משפחת הערני 
04O 026:037 לז אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם  {ס} 
04O 026:038 לח בני בנימן למשפחתם--לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי 
04O 026:039 לט לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי 
04O 026:040 מ ויהיו בני בלע ארד ונעמן--משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי 
04O 026:041 מא אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות  {ס} 
04O 026:042 מב אלה בני דן למשפחתם--לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם 
04O 026:043 מג כל משפחת השוחמי לפקדיהם--ארבעה וששים אלף וארבע מאות  {ס} 
04O 026:044 מד בני אשר למשפחתם--לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי 
04O 026:045 מה לבני בריעה--לחבר משפחת החברי למלכיאל--משפחת המלכיאלי 
04O 026:046 מו ושם בת אשר שרח 
04O 026:047 מז אלה משפחת בני אשר לפקדיהם--שלשה וחמשים אלף וארבע מאות  {ס} 
04O 026:048 מח בני נפתלי למשפחתם--ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני 
04O 026:049 מט ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי 
04O 026:050 נ אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות 
04O 026:051 נא אלה פקודי בני ישראל--שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים  {פ} 
04O 026:052 נב וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 026:053 נג לאלה תחלק הארץ בנחלה--במספר שמות 
04O 026:054 נד לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו  איש לפי פקדיו יתן נחלתו 
04O 026:055 נה אך בגורל יחלק את הארץ  לשמות מטות אבתם ינחלו 
04O 026:056 נו על פי הגורל תחלק נחלתו--בין רב למעט  {ס} 
04O 026:057 נז ואלה פקודי הלוי למשפחתם--לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי 
04O 026:058 נח אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם 
04O 026:059 נט ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם 
04O 026:060 ס ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר 
04O 026:061 סא וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה 
04O 026:062 סב ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף--כל זכר מבן חדש ומעלה  כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל 
04O 026:063 סג אלה פקודי משה ואלעזר הכהן--אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו 
04O 026:064 סד ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן--אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני 
04O 026:065 סה כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון  {ס} 
04O 027:001 א ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו--מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה 
04O 027:002 ב ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה--פתח אהל מועד לאמר 
04O 027:003 ג אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח  כי בחטאו מת ובנים לא היו לו 
04O 027:004 ד למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו 
04O 027:005 ה ויקרב משה את משפטן לפני יהוה  {פ} 
04O 027:006 ו ויאמר יהוה אל משה לאמר 
04O 027:007 ז כן בנות צלפחד דברת--נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן 
04O 027:008 ח ואל בני ישראל תדבר לאמר  איש כי ימות ובן אין לו--והעברתם את נחלתו לבתו 
04O 027:009 ט ואם אין לו בת--ונתתם את נחלתו לאחיו 
04O 027:010 י ואם אין לו אחים--ונתתם את נחלתו לאחי אביו 
04O 027:011 יא ואם אין אחים לאביו--ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה  {פ} 
04O 027:012 יב ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל 
04O 027:013 יג וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך 
04O 027:014 יד כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם  הם מי מריבת קדש מדבר צן  {ס} 
04O 027:015 טו וידבר משה אל יהוה לאמר 
04O 027:016 טז יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה 
04O 027:017 יז אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה 
04O 027:018 יח ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון--איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו 
04O 027:019 יט והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם 
04O 027:020 כ ונתתה מהודך עליו--למען ישמעו כל עדת בני ישראל 
04O 027:021 כא ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה  על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו--וכל העדה 
04O 027:022 כב ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה 
04O 027:023 כג ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה  {פ} 
04O 028:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 028:002 ב צו את בני ישראל ואמרת אלהם  את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו 
04O 028:003 ג ואמרת להם--זה האשה אשר תקריבו ליהוה  כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד 
04O 028:004 ד את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים 
04O 028:005 ה ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין 
04O 028:006 ו עלת תמיד--העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה 
04O 028:007 ז ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר--ליהוה 
04O 028:008 ח ואת הכבש השני תעשה בין הערבים  כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה  {פ} 
04O 028:009 ט וביום השבת--שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן--ונסכו 
04O 028:010 י עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה  {פ} 
04O 028:011 יא ובראשי חדשיכם--תקריבו עלה ליהוה  פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם 
04O 028:012 יב ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד 
04O 028:013 יג ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה 
04O 028:014 יד ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש--יין  זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה 
04O 028:015 טו ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו  {ס} 
04O 028:016 טז ובחדש הראשון בארבעה עשר יום--לחדש  פסח ליהוה 
04O 028:017 יז ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג  שבעת ימים מצות יאכל 
04O 028:018 יח ביום הראשון מקרא קדש  כל מלאכת עבדה לא תעשו 
04O 028:019 יט והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם 
04O 028:020 כ ומנחתם--סלת בלולה בשמן  שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל--תעשו 
04O 028:021 כא עשרון עשרון תעשה לכבש האחד--לשבעת הכבשים 
04O 028:022 כב ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם 
04O 028:023 כג מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד--תעשו את אלה 
04O 028:024 כד כאלה תעשו ליום שבעת ימים--לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו 
04O 028:025 כה וביום השביעי--מקרא קדש יהיה לכם  כל מלאכת עבדה לא תעשו  {ס} 
04O 028:026 כו וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה--בשבעתיכם  מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו 
04O 028:027 כז והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה--פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה 
04O 028:028 כח ומנחתם--סלת בלולה בשמן  שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד 
04O 028:029 כט עשרון עשרון לכבש האחד--לשבעת הכבשים 
04O 028:030 ל שעיר עזים אחד לכפר עליכם 
04O 028:031 לא מלבד עלת התמיד ומנחתו--תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם  {פ} 
04O 029:001 א ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם--כל מלאכת עבדה לא תעשו  יום תרועה יהיה לכם 
04O 029:002 ב ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה--פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם 
04O 029:003 ג ומנחתם--סלת בלולה בשמן  שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל 
04O 029:004 ד ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים 
04O 029:005 ה ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם 
04O 029:006 ו מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם  לריח ניחח אשה ליהוה  {ס} 
04O 029:007 ז ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו 
04O 029:008 ח והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם 
04O 029:009 ט ומנחתם--סלת בלולה בשמן  שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד 
04O 029:010 י עשרון עשרון לכבש האחד--לשבעת הכבשים 
04O 029:011 יא שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם  {ס} 
04O 029:012 יב ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם--כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים 
04O 029:013 יג והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה--פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו 
04O 029:014 יד ומנחתם--סלת בלולה בשמן  שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם 
04O 029:015 טו ועשרון עשרון לכבש האחד--לארבעה עשר כבשים 
04O 029:016 טז ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה  {ס} 
04O 029:017 יז וביום השני פרים בני בקר שנים עשר--אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם 
04O 029:018 יח ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט 
04O 029:019 יט ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם  {ס} 
04O 029:020 כ וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם 
04O 029:021 כא ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט 
04O 029:022 כב ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה  {ס} 
04O 029:023 כג וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם 
04O 029:024 כד מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט 
04O 029:025 כה ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה  {ס} 
04O 029:026 כו וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם 
04O 029:027 כז ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט 
04O 029:028 כח ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה  {ס} 
04O 029:029 כט וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם 
04O 029:030 ל ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט 
04O 029:031 לא ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה  {ס} 
04O 029:032 לב וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם 
04O 029:033 לג ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפטם 
04O 029:034 לד ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה  {ס} 
04O 029:035 לה ביום השמיני--עצרת תהיה לכם  כל מלאכת עבדה לא תעשו 
04O 029:036 לו והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה--פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם 
04O 029:037 לז מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם--כמשפט 
04O 029:038 לח ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה 
04O 029:039 לט אלה תעשו ליהוה במועדיכם--לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם 
04O 029:040   
04O 030:001 א ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה  {פ} 
04O 030:002 ב וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר  זה הדבר אשר צוה יהוה 
04O 030:003 ג איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו--לא יחל דברו  ככל היצא מפיו יעשה 
04O 030:004 ד ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה 
04O 030:005 ה ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה--וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום 
04O 030:006 ו ואם הניא אביה אתה ביום שמעו--כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה 
04O 030:007 ז ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה 
04O 030:008 ח ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה  וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה--יקמו 
04O 030:009 ט ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה--ויהוה יסלח לה 
04O 030:010 י ונדר אלמנה וגרושה--כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה 
04O 030:011 יא ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה 
04O 030:012 יב ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה--וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום 
04O 030:013 יג ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו--כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום  אישה הפרם ויהוה יסלח לה 
04O 030:014 יד כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש--אישה יקימנו ואישה יפרנו 
04O 030:015 טו ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה--הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו 
04O 030:016 טז ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו--ונשא את עונה [ (Numbers 30:17) יז אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו--בין אב לבתו בנעריה בית אביה  {פ} ] 
04O 031:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 031:002 ב נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך 
04O 031:003 ג וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין 
04O 031:004 ד אלף למטה אלף למטה--לכל מטות ישראל תשלחו לצבא 
04O 031:005 ה וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה--שנים עשר אלף חלוצי צבא 
04O 031:006 ו וישלח אתם משה אלף למטה לצבא  אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו 
04O 031:007 ז ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר 
04O 031:008 ח ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע--חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב 
04O 031:009 ט וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו 
04O 031:010 י ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם--שרפו באש 
04O 031:011 יא ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח--באדם ובבהמה 
04O 031:012 יב ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל--אל המחנה  אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו  {ס} 
04O 031:013 יג ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה--לקראתם  אל מחוץ למחנה 
04O 031:014 יד ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה 
04O 031:015 טו ויאמר אליהם משה  החייתם כל נקבה 
04O 031:016 טז הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה 
04O 031:017 יז ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר--הרגו 
04O 031:018 יח וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר--החיו לכם 
04O 031:019 יט ואתם חנו מחוץ למחנה--שבעת ימים  כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי--אתם ושביכם 
04O 031:020 כ וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ--תתחטאו  {ס} 
04O 031:021 כא ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה  זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה 
04O 031:022 כב אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת 
04O 031:023 כג כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר--אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים 
04O 031:024 כד וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה  {ס} 
04O 031:025 כה ויאמר יהוה אל משה לאמר 
04O 031:026 כו שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה--אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה 
04O 031:027 כז וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא--ובין כל העדה 
04O 031:028 כח והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא--אחד נפש מחמש המאות  מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן 
04O 031:029 כט ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה 
04O 031:030 ל וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן--מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה 
04O 031:031 לא ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה 
04O 031:032 לב ויהי המלקוח--יתר הבז אשר בזזו עם הצבא  צאן שש מאות אלף ושבעים אלף--וחמשת אלפים 
04O 031:033 לג ובקר שנים ושבעים אלף 
04O 031:034 לד וחמרים אחד וששים אלף 
04O 031:035 לה ונפש אדם--מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר  כל נפש שנים ושלשים אלף 
04O 031:036 לו ותהי המחצה--חלק היצאים בצבא  מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות 
04O 031:037 לז ויהי המכס ליהוה מן הצאן--שש מאות חמש ושבעים 
04O 031:038 לח והבקר--ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים 
04O 031:039 לט וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים 
04O 031:040 מ ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה--שנים ושלשים נפש 
04O 031:041 מא ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן--כאשר צוה יהוה את משה 
04O 031:042 מב וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים 
04O 031:043 מג ותהי מחצת העדה מן הצאן--שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות 
04O 031:044 מד ובקר ששה ושלשים אלף 
04O 031:045 מה וחמרים שלשים אלף וחמש מאות 
04O 031:046 מו ונפש אדם ששה עשר אלף 
04O 031:047 מז ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים--מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה 
04O 031:048 מח ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא--שרי האלפים ושרי המאות 
04O 031:049 מט ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש 
04O 031:050 נ ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז--לכפר על נפשתינו לפני יהוה 
04O 031:051 נא ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב--מאתם  כל כלי מעשה 
04O 031:052 נב ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה--ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל  מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות 
04O 031:053 נג אנשי הצבא בזזו איש לו 
04O 031:054 נד ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה  {פ} 
04O 032:001 א ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד--עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה 
04O 032:002 ב ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר 
04O 032:003 ג עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען 
04O 032:004 ד הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל--ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה  {ס} 
04O 032:005 ה ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך--יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה  אל תעברנו את הירדן 
04O 032:006 ו ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן  האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה 
04O 032:007 ז ולמה תנואון (תניאון) את לב בני ישראל--מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה 
04O 032:008 ח כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ 
04O 032:009 ט ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל--לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה 
04O 032:010 י ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר 
04O 032:011 יא אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב  כי לא מלאו אחרי 
04O 032:012 יב בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון  כי מלאו אחרי יהוה 
04O 032:013 יג ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה--עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה 
04O 032:014 יד והנה קמתם תחת אבתיכם--תרבות אנשים חטאים  לספות עוד על חרון אף יהוה--אל ישראל 
04O 032:015 טו כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה  {ס} 
04O 032:016 טז ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו 
04O 032:017 יז ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ 
04O 032:018 יח לא נשוב אל בתינו--עד התנחל בני ישראל איש נחלתו 
04O 032:019 יט כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה  כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה  {פ} 
04O 032:020 כ ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה  אם תחלצו לפני יהוה למלחמה 
04O 032:021 כא ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו 
04O 032:022 כב ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו--והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה--לפני יהוה 
04O 032:023 כג ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם 
04O 032:024 כד בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו 
04O 032:025 כה ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר  עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה 
04O 032:026 כו טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו--יהיו שם בערי הגלעד 
04O 032:027 כז ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה--למלחמה  כאשר אדני דבר 
04O 032:028 כח ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל 
04O 032:029 כט ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם--ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה 
04O 032:030 ל ואם לא יעברו חלוצים אתכם--ונאחזו בתככם בארץ כנען 
04O 032:031 לא ויענו בני גד ובני ראובן לאמר  את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה 
04O 032:032 לב נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן 
04O 032:033 לג ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן  הארץ לעריה בגבלת--ערי הארץ סביב 
04O 032:034 לד ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער 
04O 032:035 לה ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה 
04O 032:036 לו ואת בית נמרה ואת בית הרן  ערי מבצר וגדרת צאן 
04O 032:037 לז ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים 
04O 032:038 לח ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם--ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו 
04O 032:039 לט וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה--וילכדה ויורש את האמרי אשר בה 
04O 032:040 מ ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה 
04O 032:041 מא ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר 
04O 032:042 מב ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו  {פ} 
04O 033:001 א אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים--לצבאתם  ביד משה ואהרן 
04O 033:002 ב ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם--על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם 
04O 033:003 ג ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון  ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה--לעיני כל מצרים 
04O 033:004 ד ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם--כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים 
04O 033:005 ה ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת 
04O 033:006 ו ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר 
04O 033:007 ז ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל 
04O 033:008 ח ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה 
04O 033:009 ט ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים--ויחנו שם 
04O 033:010 י ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף 
04O 033:011 יא ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין 
04O 033:012 יב ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה 
04O 033:013 יג ויסעו מדפקה ויחנו באלוש 
04O 033:014 יד ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות 
04O 033:015 טו ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני 
04O 033:016 טז ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה 
04O 033:017 יז ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת 
04O 033:018 יח ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה 
04O 033:019 יט ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ 
04O 033:020 כ ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה 
04O 033:021 כא ויסעו מלבנה ויחנו ברסה 
04O 033:022 כב ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה 
04O 033:023 כג ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר 
04O 033:024 כד ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה 
04O 033:025 כה ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת 
04O 033:026 כו ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת 
04O 033:027 כז ויסעו מתחת ויחנו בתרח 
04O 033:028 כח ויסעו מתרח ויחנו במתקה 
04O 033:029 כט ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה 
04O 033:030 ל ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות 
04O 033:031 לא ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן 
04O 033:032 לב ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד 
04O 033:033 לג ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה 
04O 033:034 לד ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה 
04O 033:035 לה ויסעו מעברנה ויחנו בעצין גבר 
04O 033:036 לו ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש 
04O 033:037 לז ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום 
04O 033:038 לח ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה--וימת שם  בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש 
04O 033:039 לט ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר  {ס} 
04O 033:040 מ וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען--בבא בני ישראל 
04O 033:041 מא ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה 
04O 033:042 מב ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן 
04O 033:043 מג ויסעו מפונן ויחנו באבת 
04O 033:044 מד ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב 
04O 033:045 מה ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד 
04O 033:046 מו ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה 
04O 033:047 מז ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו 
04O 033:048 מח ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו 
04O 033:049 מט ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב  {ס} 
04O 033:050 נ וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר 
04O 033:051 נא דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען 
04O 033:052 נב והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו 
04O 033:053 נג והורשתם את הארץ וישבתם בה  כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה 
04O 033:054 נד והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו--אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה  למטות אבתיכם תתנחלו 
04O 033:055 נה ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם--והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם--על הארץ אשר אתם ישבים בה 
04O 033:056 נו והיה כאשר דמיתי לעשות להם--אעשה לכם  {פ} 
04O 034:001 א וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 034:002 ב צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען  זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה 
04O 034:003 ג והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה 
04O 034:004 ד ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה (והיו) תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה 
04O 034:005 ה ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה 
04O 034:006 ו וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים 
04O 034:007 ז וזה יהיה לכם גבול צפון  מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר 
04O 034:008 ח מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה 
04O 034:009 ט ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון 
04O 034:010 י והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה 
04O 034:011 יא וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על כתף ים כנרת קדמה 
04O 034:012 יב וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב 
04O 034:013 יג ויצו משה את בני ישראל לאמר  זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה 
04O 034:014 יד כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם 
04O 034:015 טו שני המטות וחצי המטה  לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו--קדמה מזרחה  {פ} 
04O 034:016 טז וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 034:017 יז אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ  אלעזר הכהן ויהושע בן נון 
04O 034:018 יח ונשיא אחד נשיא אחד ממטה--תקחו לנחל את הארץ 
04O 034:019 יט ואלה שמות האנשים  למטה יהודה כלב בן יפנה 
04O 034:020 כ ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד 
04O 034:021 כא למטה בנימן אלידד בן כסלון 
04O 034:022 כב ולמטה בני דן נשיא--בקי בן יגלי 
04O 034:023 כג לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא--חניאל בן אפד 
04O 034:024 כד ולמטה בני אפרים נשיא--קמואל בן שפטן 
04O 034:025 כה ולמטה בני זבולן נשיא--אליצפן בן פרנך 
04O 034:026 כו ולמטה בני יששכר נשיא--פלטיאל בן עזן 
04O 034:027 כז ולמטה בני אשר נשיא--אחיהוד בן שלמי 
04O 034:028 כח ולמטה בני נפתלי נשיא--פדהאל בן עמיהוד 
04O 034:029 כט אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען  {פ} 
04O 035:001 א וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר 
04O 035:002 ב צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים 
04O 035:003 ג והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם 
04O 035:004 ד ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים--מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב 
04O 035:005 ה ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה--והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים 
04O 035:006 ו ואת הערים אשר תתנו ללוים--את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר 
04O 035:007 ז כל הערים אשר תתנו ללוים--ארבעים ושמנה עיר  אתהן ואת מגרשיהן 
04O 035:008 ח והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל--מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו  איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים  {פ} 
04O 035:009 ט וידבר יהוה אל משה לאמר 
04O 035:010 י דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען 
04O 035:011 יא והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה 
04O 035:012 יב והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט 
04O 035:013 יג והערים אשר תתנו--שש ערי מקלט תהיינה לכם 
04O 035:014 יד את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען  ערי מקלט תהיינה 
04O 035:015 טו לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט--לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה 
04O 035:016 טז ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא  מות יומת הרצח 
04O 035:017 יז ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת--רצח הוא  מות יומת הרצח 
04O 035:018 יח או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת--רצח הוא  מות יומת הרצח 
04O 035:019 יט גאל הדם הוא ימית את הרצח  בפגעו בו הוא ימתנו 
04O 035:020 כ ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת 
04O 035:021 כא או באיבה הכהו בידו וימת--מות יומת המכה רצח הוא  גאל הדם ימית את הרצח--בפגעו בו 
04O 035:022 כב ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה 
04O 035:023 כג או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת--והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו 
04O 035:024 כד ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם--על המשפטים האלה 
04O 035:025 כה והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש 
04O 035:026 כו ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה 
04O 035:027 כז ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו  ורצח גאל הדם את הרצח--אין לו דם 
04O 035:028 כח כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל--ישוב הרצח אל ארץ אחזתו 
04O 035:029 כט והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם 
04O 035:030 ל כל מכה נפש--לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות 
04O 035:031 לא ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות  כי מות יומת 
04O 035:032 לב ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן 
04O 035:033 לג ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו 
04O 035:034 לד ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה--אשר אני שכן בתוכה  כי אני יהוה--שכן בתוך בני ישראל  {פ} 
04O 036:001 א ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה--ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים--ראשי אבות לבני ישראל 
04O 036:002 ב ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו 
04O 036:003 ג והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע 
04O 036:004 ד ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן 
04O 036:005 ה ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר  כן מטה בני יוסף דברים 
04O 036:006 ו זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים  אך למשפחת מטה אביהם--תהיינה לנשים 
04O 036:007 ז ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה  כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל 
04O 036:008 ח וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל--לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה  למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו 
04O 036:009 ט ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר  כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל 
04O 036:010 י כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד 
04O 036:011 יא ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה--בנות צלפחד  לבני דדיהן לנשים 
04O 036:012 יב ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן 
04O 036:013 יג אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה--אל בני ישראל  בערבת מואב על ירדן ירחו  {ש} 
05O 001:001 א אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן  במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת--ודי זהב 
05O 001:002 ב אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע 
05O 001:003 ג ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם 
05O 001:004 ד אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון--ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי 
05O 001:005 ה בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר 
05O 001:006 ו יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר  רב לכם שבת בהר הזה 
05O 001:007 ז פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים--ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת 
05O 001:008 ח ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם 
05O 001:009 ט ואמר אלכם בעת ההוא לאמר  לא אוכל לבדי שאת אתכם 
05O 001:010 י יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב 
05O 001:011 יא יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם--אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם 
05O 001:012 יב איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם 
05O 001:013 יג הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים--לשבטיכם ואשימם בראשיכם 
05O 001:014 יד ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות 
05O 001:015 טו ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אותם ראשים עליכם  שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם 
05O 001:016 טז ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר  שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו 
05O 001:017 יז לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון--לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו 
05O 001:018 יח ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון 
05O 001:019 יט ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע 
05O 001:020 כ ואמר אלכם  באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו 
05O 001:021 כא ראה נתן יהוה אלהיך לפניך--את הארץ  עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--אל תירא ואל תחת 
05O 001:022 כב ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר--את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן 
05O 001:023 כג וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט 
05O 001:024 כד ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה 
05O 001:025 כה ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו 
05O 001:026 כו ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם 
05O 001:027 כז ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים--לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו 
05O 001:028 כח אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם 
05O 001:029 כט ואמר אלכם  לא תערצון ולא תיראון מהם 
05O 001:030 ל יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם  ככל אשר עשה אתכם במצרים--לעיניכם 
05O 001:031 לא ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו--בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה 
05O 001:032 לב ובדבר הזה--אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם 
05O 001:033 לג ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום--לחנתכם  באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם 
05O 001:034 לד וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר 
05O 001:035 לה אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה--את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם 
05O 001:036 לו זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו--יען אשר מלא אחרי יהוה 
05O 001:037 לז גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר  גם אתה לא תבא שם 
05O 001:038 לח יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל 
05O 001:039 לט וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע--המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה 
05O 001:040 מ ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף 
05O 001:041 מא ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה--אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה 
05O 001:042 מב ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו--כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם 
05O 001:043 מג ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה 
05O 001:044 מד ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה 
05O 001:045 מה ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם 
05O 001:046 מו ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם 
05O 002:001 א ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים  {ס} 
05O 002:002 ב ויאמר יהוה אלי לאמר 
05O 002:003 ג רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה 
05O 002:004 ד ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד 
05O 002:005 ה אל תתגרו בם--כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל  כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר 
05O 002:006 ו אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף--ושתיתם 
05O 002:007 ז כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך--ידע לכתך את המדבר הגדל הזה  זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך--לא חסרת דבר 
05O 002:008 ח ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר  {ס}  ונפן ונעבר דרך מדבר מואב 
05O 002:009 ט ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה  כי לא אתן לך מארצו ירשה--כי לבני לוט נתתי את ער ירשה 
05O 002:010 י האמים לפנים ישבו בה--עם גדול ורב ורם כענקים 
05O 002:011 יא רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים 
05O 002:012 יב ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם  כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם 
05O 002:013 יג עתה קמו ועברו לכם--את נחל זרד ונעבר את נחל זרד 
05O 002:014 יד והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה--עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם 
05O 002:015 טו וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם 
05O 002:016 טז ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות--מקרב העם  {ס} 
05O 002:017 יז וידבר יהוה אלי לאמר 
05O 002:018 יח אתה עבר היום את גבול מואב את ער 
05O 002:019 יט וקרבת מול בני עמון--אל תצרם ואל תתגר בם  כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה--כי לבני לוט נתתיה ירשה 
05O 002:020 כ ארץ רפאים תחשב אף הוא  רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים 
05O 002:021 כא עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם 
05O 002:022 כב כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר--אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה 
05O 002:023 כג והעוים הישבים בחצרים עד עזה--כפתרים היצאים מכפתר השמידם וישבו תחתם 
05O 002:024 כד קומו סעו ועברו את נחל ארנן--ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה 
05O 002:025 כה היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים--אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך 
05O 002:026 כו ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר 
05O 002:027 כז אעברה בארצך בדרך בדרך אלך  לא אסור ימין ושמאול 
05O 002:028 כח אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי 
05O 002:029 כט כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער--עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו 
05O 002:030 ל ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו  כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה  {ס} 
05O 002:031 לא ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו 
05O 002:032 לב ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה--יהצה 
05O 002:033 לג ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו 
05O 002:034 לד ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף  לא השארנו שריד 
05O 002:035 לה רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו 
05O 002:036 לו מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו  את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו 
05O 002:037 לז רק אל ארץ בני עמון לא קרבת  כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו 
05O 003:001 א ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה--אדרעי 
05O 003:002 ב ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו--כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו--כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון 
05O 003:003 ג ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן--ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד 
05O 003:004 ד ונלכד את כל עריו בעת ההוא--לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם  ששים עיר כל חבל ארגב ממלכת עוג בבשן 
05O 003:005 ה כל אלה ערים בצרת חומה גבהה--דלתים ובריח  לבד מערי הפרזי הרבה מאד 
05O 003:006 ו ונחרם אותם--כאשר עשינו לסיחן מלך חשבון  החרם כל עיר מתם הנשים והטף 
05O 003:007 ז וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו 
05O 003:008 ח ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן--מנחל ארנן עד הר חרמון 
05O 003:009 ט צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו לו שניר 
05O 003:010 י כל ערי המישר וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי--ערי ממלכת עוג בבשן 
05O 003:011 יא כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים--הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון  תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה--באמת איש 
05O 003:012 יב ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא מערער אשר על נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו--נתתי לראובני ולגדי 
05O 003:013 יג ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג--נתתי לחצי שבט המנשה  כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים 
05O 003:014 יד יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה 
05O 003:015 טו ולמכיר נתתי את הגלעד 
05O 003:016 טז ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבל--ועד יבק הנחל גבול בני עמון 
05O 003:017 יז והערבה והירדן וגבל--מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה 
05O 003:018 יח ואצו אתכם בעת ההוא לאמר  יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה--חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל 
05O 003:019 יט רק נשיכם וטפכם ומקנכם ידעתי כי מקנה רב לכם--ישבו בעריכם אשר נתתי לכם 
05O 003:020 כ עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם 
05O 003:021 כא ואת יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר  עיניך הראת את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה--כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה 
05O 003:022 כב לא תיראום  כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם  {ס} 
05O 003:023 כג ואתחנן אל יהוה בעת ההוא לאמר 
05O 003:024 כד אדני יהוה אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה--אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך 
05O 003:025 כה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן  ההר הטוב הזה והלבנן 
05O 003:026 כו ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך--אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה 
05O 003:027 כז עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה--וראה בעיניך  כי לא תעבר את הירדן הזה 
05O 003:028 כח וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו  כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה 
05O 003:029 כט ונשב בגיא מול בית פעור  {פ} 
05O 004:001 א ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות--למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם 
05O 004:002 ב לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו--לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם 
05O 004:003 ג עיניכם הראות את אשר עשה יהוה בבעל פעור  כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור--השמידו יהוה אלהיך מקרבך 
05O 004:004 ד ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם--חיים כלכם היום 
05O 004:005 ה ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי  לעשות כן--בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה 
05O 004:006 ו ושמרתם ועשיתם--כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים  אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה 
05O 004:007 ז כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו 
05O 004:008 ח ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום 
05O 004:009 ט רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך 
05O 004:010 י יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי  אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון 
05O 004:011 יא ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים--חשך ענן וערפל 
05O 004:012 יב וידבר יהוה אליכם מתוך האש  קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול 
05O 004:013 יג ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות--עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים 
05O 004:014 יד ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים  לעשתכם אתם--בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה 
05O 004:015 טו ונשמרתם מאד לנפשתיכם  כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש 
05O 004:016 טז פן תשחתון--ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל  תבנית זכר או נקבה 
05O 004:017 יז תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים 
05O 004:018 יח תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ 
05O 004:019 יט ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם--אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים 
05O 004:020 כ ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה 
05O 004:021 כא ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה 
05O 004:022 כב כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת 
05O 004:023 כג השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך 
05O 004:024 כד כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא  אל קנא  {פ} 
05O 004:025 כה כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיך להכעיסו 
05O 004:026 כו העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה  לא תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון 
05O 004:027 כז והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה 
05O 004:028 כח ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם  עץ ואבן--אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן 
05O 004:029 כט ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת  כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך 
05O 004:030 ל בצר לך--ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו 
05O 004:031 לא כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם 
05O 004:032 לב כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים  הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו 
05O 004:033 לג השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה--ויחי 
05O 004:034 לד או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים  ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים--לעיניך 
05O 004:035 לה אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים  אין עוד מלבדו 
05O 004:036 לו מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש 
05O 004:037 לז ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים 
05O 004:038 לח להוריש גוים גדלים ועצמים ממך--מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה--כיום הזה 
05O 004:039 לט וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת  אין עוד 
05O 004:040 מ ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך--ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים  {פ} 
05O 004:041 מא אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש 
05O 004:042 מב לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם ונס אל אחת מן הערים האל--וחי 
05O 004:043 מג את בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי 
05O 004:044 מד וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל 
05O 004:045 מה אלה העדת והחקים והמשפטים--אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים 
05O 004:046 מו בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון--אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים 
05O 004:047 מז ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן--מזרח שמש 
05O 004:048 מח מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיאן--הוא חרמון 
05O 004:049 מט וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה--תחת אשדת הפסגה  {פ} 
05O 005:001 א ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם 
05O 005:002 ב יהוה אלהינו כרת עמנו ברית--בחרב 
05O 005:003 ג לא את אבתינו כרת יהוה את הברית הזאת  כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים 
05O 005:004 ד פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר--מתוך האש 
05O 005:005 ה אנכי עמד בין יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר יהוה  כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר  {ס} 
05O 005:006 ו  אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים  לא יהיה לך אלהים אחרים על פני 
05O 005:007 ז לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת--ואשר במים מתחת לארץ 
05O 005:008 ח לא תשתחוה להם ולא תעבדם  כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא--פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי 
05O 005:009 ט ועשה חסד לאלפים--לאהבי ולשמרי מצותו (מצותי)  {ס} 
05O 005:010 י לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא  כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא  {ס} 
05O 005:011 יא שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך 
05O 005:012 יב ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך 
05O 005:013 יג ויום השביעי--שבת ליהוה אלהיך  לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך--למען ינוח עבדך ואמתך כמוך 
05O 005:014 יד וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת  {ס} 
05O 005:015 טו כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך--למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך  {ס} 
05O 005:016 טז לא תרצח  {ס}  ולא תנאף  {ס}  ולא תגנב  {ס}  ולא תענה ברעך עד שוא  {ס} 
05O 005:017 יז ולא תחמד אשת רעך  {ס}  ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך  {ס} 
05O 005:018 יח את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל--קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי 
05O 005:019 יט ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם 
05O 005:020 כ ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי 
05O 005:021 כא ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד--ומתנו 
05O 005:022 כב כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמנו--ויחי 
05O 005:023 כג קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך--ושמענו ועשינו 
05O 005:024 כד וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך--היטיבו כל אשר דברו 
05O 005:025 כה מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי--כל הימים  למען ייטב להם ולבניהם לעלם 
05O 005:026 כו לך אמר להם  שובו לכם לאהליכם 
05O 005:027 כז ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה 
05O 005:028 כח ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם  לא תסרו ימין ושמאל 
05O 005:029 כט בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם--תלכו  למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון 
05O 005:030   
05O 005:031   
05O 005:032   
05O 005:033   
05O 006:001 א וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם--לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה 
05O 006:002 ב למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך--ולמען יארכן ימיך 
05O 006:003 ג ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד  כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--ארץ זבת חלב ודבש  {פ} 
05O 006:004 ד שמע ישראל  יהוה אלהינו יהוה אחד 
05O 006:005 ה ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך 
05O 006:006 ו והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום--על לבבך 
05O 006:007 ז ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך 
05O 006:008 ח וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך 
05O 006:009 ט וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך  {ס} 
05O 006:010 י והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב--לתת לך  ערים גדלת וטבת אשר לא בנית 
05O 006:011 יא ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת 
05O 006:012 יב השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים 
05O 006:013 יג את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע 
05O 006:014 יד לא תלכון אחרי אלהים אחרים--מאלהי העמים אשר סביבותיכם 
05O 006:015 טו כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך  פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה  {ס} 
05O 006:016 טז לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה 
05O 006:017 יז שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך 
05O 006:018 יח ועשית הישר והטוב בעיני יהוה--למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך 
05O 006:019 יט להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה  {ס} 
05O 006:020 כ כי ישאלך בנך מחר לאמר  מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם 
05O 006:021 כא ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה 
05O 006:022 כב ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו--לעינינו 
05O 006:023 כג ואותנו הוציא משם--למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו 
05O 006:024 כד ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו--לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה 
05O 006:025 כה וצדקה תהיה לנו  כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו--כאשר צונו  {ס} 
05O 007:001 א כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי--שבעה גוים רבים ועצומים ממך 
05O 007:002 ב ונתנם יהוה אלהיך לפניך--והכיתם  החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם 
05O 007:003 ג ולא תתחתן בם  בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך 
05O 007:004 ד כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר 
05O 007:005 ה כי אם כה תעשו להם--מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש 
05O 007:006 ו כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך  בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה 
05O 007:007 ז לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם--ויבחר בכם  כי אתם המעט מכל העמים 
05O 007:008 ח כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים 
05O 007:009 ט וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים  האל הנאמן--שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור 
05O 007:010 י ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו  לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו 
05O 007:011 יא ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום--לעשותם  {פ} 
05O 007:012 יב והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם--ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך 
05O 007:013 יג ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך 
05O 007:014 יד ברוך תהיה מכל העמים  לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך 
05O 007:015 טו והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך 
05O 007:016 טז ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך  {ס} 
05O 007:017 יז כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם 
05O 007:018 יח לא תירא מהם  זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים 
05O 007:019 יט המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם 
05O 007:020 כ וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם  עד אבד הנשארים והנסתרים--מפניך 
05O 007:021 כא לא תערץ מפניהם  כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא 
05O 007:022 כב ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך--מעט מעט  לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה 
05O 007:023 כג ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם 
05O 007:024 כד ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים  לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם 
05O 007:025 כה פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך--פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא 
05O 007:026 כו ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא  {פ} 
05O 008:001 א כל המצוה אשר אנכי מצוך היום--תשמרון לעשות  למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם 
05O 008:002 ב וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה--במדבר  למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו--אם לא 
05O 008:003 ג ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך  למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם--כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם 
05O 008:004 ד שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה--זה ארבעים שנה 
05O 008:005 ה וידעת עם לבבך  כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך 
05O 008:006 ו ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו 
05O 008:007 ז כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה  ארץ נחלי מים--עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר 
05O 008:008 ח ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש 
05O 008:009 ט ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם--לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת 
05O 008:010 י ואכלת ושבעת--וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך 
05O 008:011 יא השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום 
05O 008:012 יב פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת 
05O 008:013 יג ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה 
05O 008:014 יד ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים 
05O 008:015 טו המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש 
05O 008:016 טז המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך  למען ענתך ולמען נסתך--להיטבך באחריתך 
05O 008:017 יז ואמרת בלבבך  כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה 
05O 008:018 יח וזכרת את יהוה אלהיך--כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל  למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה  {פ} 
05O 008:019 יט והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם--העדתי בכם היום כי אבד תאבדון 
05O 008:020 כ כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם--כן תאבדון  עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם  {פ} 
05O 009:001 א שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך--ערים גדלת ובצרת בשמים 
05O 009:002 ב עם גדול ורם בני ענקים  אשר אתה ידעת ואתה שמעת--מי יתיצב לפני בני ענק 
05O 009:003 ג וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה--הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך 
05O 009:004 ד אל תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת  וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך 
05O 009:005 ה לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם  כי ברשעת הגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב 
05O 009:006 ו וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת--לרשתה  כי עם קשה ערף אתה 
05O 009:007 ז זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר  למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה 
05O 009:008 ח ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם 
05O 009:009 ט בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי 
05O 009:010 י ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים--כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש--ביום הקהל 
05O 009:011 יא ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לחת האבנים--לחות הברית 
05O 009:012 יב ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה--כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים  סרו מהר מן הדרך אשר צויתם--עשו להם מסכה 
05O 009:013 יג ויאמר יהוה אלי לאמר  ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא 
05O 009:014 יד הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו 
05O 009:015 טו ואפן וארד מן ההר וההר בער באש ושני לוחת הברית על שתי ידי 
05O 009:016 טז וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם--עשיתם לכם עגל מסכה  סרתם מהר--מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם 
05O 009:017 יז ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם 
05O 009:018 יח ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי  על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו 
05O 009:019 יט כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא 
05O 009:020 כ ובאהרן התאנף יהוה מאד--להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא 
05O 009:021 כא ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרף אתו באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשלך את עפרו אל הנחל הירד מן ההר 
05O 009:022 כב ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה--מקצפים הייתם את יהוה 
05O 009:023 כג ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו 
05O 009:024 כד ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתי אתכם 
05O 009:025 כה ואתנפל לפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה--אשר התנפלתי  כי אמר יהוה להשמיד אתכם 
05O 009:026 כו ואתפלל אל יהוה ואמר אדני יהוה אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך--אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה 
05O 009:027 כז זכר לעבדיך--לאברהם ליצחק וליעקב  אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו 
05O 009:028 כח פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר 
05O 009:029 כט והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה  {פ} 
05O 010:001 א בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ 
05O 010:002 ב ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון 
05O 010:003 ג ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי 
05O 010:004 ד ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי 
05O 010:005 ה ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה 
05O 010:006 ו ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן--מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו 
05O 010:007 ז משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים 
05O 010:008 ח בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה--לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה 
05O 010:009 ט על כן לא היה ללוי חלק ונחלה--עם אחיו  יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו 
05O 010:010 י ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים--ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא--לא אבה יהוה השחיתך 
05O 010:011 יא ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם  {פ} 
05O 010:012 יב ועתה ישראל--מה יהוה אלהיך שאל מעמך  כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך 
05O 010:013 יג לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום--לטוב לך 
05O 010:014 יד הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה 
05O 010:015 טו רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים--כיום הזה 
05O 010:016 טז ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם--לא תקשו עוד 
05O 010:017 יז כי יהוה אלהיכם--הוא אלהי האלהים ואדני האדנים  האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד 
05O 010:018 יח עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה 
05O 010:019 יט ואהבתם את הגר  כי גרים הייתם בארץ מצרים 
05O 010:020 כ את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע 
05O 010:021 כא הוא תהלתך והוא אלהיך--אשר עשה אתך את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו עיניך 
05O 010:022 כב בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב 
05O 011:001 א ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו--כל הימים 
05O 011:002 ב וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם  את גדלו--את ידו החזקה וזרעו הנטויה 
05O 011:003 ג ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים--לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו 
05O 011:004 ד ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה 
05O 011:005 ה ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה 
05O 011:006 ו ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם--ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל 
05O 011:007 ז כי עיניכם הראת את כל מעשה יהוה הגדל אשר עשה 
05O 011:008 ח ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום--למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה 
05O 011:009 ט ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם--ארץ זבת חלב ודבש  {ס} 
05O 011:010 י כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה--לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם  אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק 
05O 011:011 יא והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה--ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים 
05O 011:012 יב ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה  תמיד עיני יהוה אלהיך בה--מרשית השנה ועד אחרית שנה  {ס} 
05O 011:013 יג והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום--לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם 
05O 011:014 יד ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך 
05O 011:015 טו ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת 
05O 011:016 טז השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם 
05O 011:017 יז וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם 
05O 011:018 יח ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם 
05O 011:019 יט ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך 
05O 011:020 כ וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך 
05O 011:021 כא למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם--כימי השמים על הארץ  {ס} 
05O 011:022 כב כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם--לעשתה  לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו--ולדבקה בו 
05O 011:023 כג והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם 
05O 011:024 כד כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו--לכם יהיה  מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון--יהיה גבלכם 
05O 011:025 כה לא יתיצב איש בפניכם  פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם  {ס} 
05O 011:026 כו ראה אנכי נתן לפניכם--היום  ברכה וקללה 
05O 011:027 כז את הברכה--אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום 
05O 011:028 כח והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום  ללכת אחרי אלהים אחרים--אשר לא ידעתם  {ס} 
05O 011:029 כט והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה--ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל 
05O 011:030 ל הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה--מול הגלגל אצל אלוני מרה 
05O 011:031 לא כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה 
05O 011:032 לב ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום 
05O 012:001 א אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה  כל הימים--אשר אתם חיים על האדמה 
05O 012:002 ב אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם--את אלהיהם  על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן 
05O 012:003 ג ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא 
05O 012:004 ד לא תעשון כן ליהוה אלהיכם 
05O 012:005 ה כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם--לשכנו תדרשו ובאת שמה 
05O 012:006 ו והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם 
05O 012:007 ז ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם--אשר ברכך יהוה אלהיך 
05O 012:008 ח לא תעשון--ככל אשר אנחנו עשים פה היום  איש כל הישר בעיניו 
05O 012:009 ט כי לא באתם עד עתה--אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך 
05O 012:010 י ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח 
05O 012:011 יא והיה המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם--שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם  עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה 
05O 012:012 יב ושמחתם לפני יהוה אלהיכם--אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם 
05O 012:013 יג השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה 
05O 012:014 יד כי אם במקום אשר יבחר יהוה באחד שבטיך--שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך 
05O 012:015 טו רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך--בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל 
05O 012:016 טז רק הדם לא תאכלו  על הארץ תשפכנו כמים 
05O 012:017 יז לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך 
05O 012:018 יח כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו--אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך 
05O 012:019 יט השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך  {ס} 
05O 012:020 כ כי ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר--בכל אות נפשך תאכל בשר 
05O 012:021 כא כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך--ואכלת בשעריך בכל אות נפשך 
05O 012:022 כב אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל--כן תאכלנו  הטמא והטהור יחדו יאכלנו 
05O 012:023 כג רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר 
05O 012:024 כד לא תאכלנו  על הארץ תשפכנו כמים 
05O 012:025 כה לא תאכלנו--למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה 
05O 012:026 כו רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר יהוה 
05O 012:027 כז ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל 
05O 012:028 כח שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך  למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם--כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך  {ס} 
05O 012:029 כט כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם--מפניך וירשת אתם וישבת בארצם 
05O 012:030 ל השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני 
05O 012:031 לא לא תעשה כן ליהוה אלהיך  כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם--כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם 
05O 012:032   
05O 013:001 א את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם--אתו תשמרו לעשות  לא תסף עליו ולא תגרע ממנו  {פ} 
05O 013:002 ב כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת 
05O 013:003 ג ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר  נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם--ונעבדם 
05O 013:004 ד לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא  כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם 
05O 013:005 ה אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון 
05O 013:006 ו והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים--להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך  {ס} 
05O 013:007 ז כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך--בסתר לאמר  נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך 
05O 013:008 ח מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך--מקצה הארץ ועד קצה הארץ 
05O 013:009 ט לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו 
05O 013:010 י כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה 
05O 013:011 יא וסקלתו באבנים ומת  כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים 
05O 013:012 יב וכל ישראל--ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה--בקרבך  {ס} 
05O 013:013 יג כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם--לאמר 
05O 013:014 יד יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר  נלכה ונעבדה אלהים אחרים--אשר לא ידעתם 
05O 013:015 טו ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך 
05O 013:016 טז הכה תכה את ישבי העיר ההוא--לפי חרב  החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב 
05O 013:017 יז ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד 
05O 013:018 יח ולא ידבק בידך מאומה מן החרם--למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך [ (Deuteronomy 13:19) יט כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום--לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך  {ס} ] 
05O 014:001 א בנים אתם ליהוה אלהיכם  לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם--למת 
05O 014:002 ב כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה  {ס} 
05O 014:003 ג לא תאכל כל תועבה 
05O 014:004 ד זאת הבהמה אשר תאכלו  שור שה כשבים ושה עזים 
05O 014:005 ה איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר 
05O 014:006 ו וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה--אתה תאכלו 
05O 014:007 ז אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה  את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו--טמאים הם לכם 
05O 014:008 ח ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה--טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו  {ס} 
05O 014:009 ט את זה תאכלו מכל אשר במים  כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו 
05O 014:010 י וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו--טמא הוא לכם  {ס} 
05O 014:011 יא כל צפור טהרה תאכלו 
05O 014:012 יב וזה אשר לא תאכלו מהם  הנשר והפרס והעזניה 
05O 014:013 יג והראה ואת האיה והדיה למינה 
05O 014:014 יד ואת כל ערב למינו 
05O 014:015 טו ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו 
05O 014:016 טז את הכוס ואת הינשוף והתנשמת 
05O 014:017 יז והקאת ואת הרחמה ואת השלך 
05O 014:018 יח והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף 
05O 014:019 יט וכל שרץ העוף טמא הוא לכם  לא יאכלו 
05O 014:020 כ כל עוף טהור תאכלו 
05O 014:021 כא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי--כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו  {פ} 
05O 014:022 כב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה 
05O 014:023 כג ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך  למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך--כל הימים 
05O 014:024 כד וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו--כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם  כי יברכך יהוה אלהיך 
05O 014:025 כה ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו 
05O 014:026 כו ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך 
05O 014:027 כז והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו  כי אין לו חלק ונחלה עמך  {ס} 
05O 014:028 כח מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך 
05O 014:029 כט ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו--למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה  {ס} 
05O 015:001 א מקץ שבע שנים תעשה שמטה 
05O 015:002 ב וזה דבר השמטה--שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו  לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה 
05O 015:003 ג את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך 
05O 015:004 ד אפס כי לא יהיה בך אביון  כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה 
05O 015:005 ה רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום 
05O 015:006 ו כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו  {ס} 
05O 015:007 ז כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון 
05O 015:008 ח כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו 
05O 015:009 ט השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא 
05O 015:010 י נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו  כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך 
05O 015:011 יא כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך  {ס} 
05O 015:012 יב כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה--ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך 
05O 015:013 יג וכי תשלחנו חפשי מעמך--לא תשלחנו ריקם 
05O 015:014 יד העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך  אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו 
05O 015:015 טו וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה--היום 
05O 015:016 טז והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך  כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך 
05O 015:017 יז ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן 
05O 015:018 יח לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך--כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה  {פ} 
05O 015:019 יט כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר--תקדיש ליהוה אלהיך  לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך 
05O 015:020 כ לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה--אתה וביתך 
05O 015:021 כא וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע--לא תזבחנו ליהוה אלהיך 
05O 015:022 כב בשעריך תאכלנו--הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל 
05O 015:023 כג רק את דמו לא תאכל  על הארץ תשפכנו כמים  {פ} 
05O 016:001 א שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך  כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים--לילה 
05O 016:002 ב וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר יהוה לשכן שמו שם 
05O 016:003 ג לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני  כי בחפזון יצאת מארץ מצרים--למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך 
05O 016:004 ד ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון--לבקר 
05O 016:005 ה לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך 
05O 016:006 ו כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו--שם תזבח את הפסח בערב  כבוא השמש מועד צאתך ממצרים 
05O 016:007 ז ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך 
05O 016:008 ח ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך--לא תעשה מלאכה  {ס} 
05O 016:009 ט שבעה שבעת תספר לך  מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות 
05O 016:010 י ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך--מסת נדבת ידך אשר תתן  כאשר יברכך יהוה אלהיך 
05O 016:011 יא ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך--במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם 
05O 016:012 יב וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החקים האלה  {פ} 
05O 016:013 יג חג הסכת תעשה לך שבעת ימים  באספך--מגרנך ומיקבך 
05O 016:014 יד ושמחת בחגך  אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך 
05O 016:015 טו שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר יבחר יהוה  כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח 
05O 016:016 טז שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר--בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני יהוה ריקם 
05O 016:017 יז איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך  {ס} 
05O 016:018 יח שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק 
05O 016:019 יט לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד--כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם 
05O 016:020 כ צדק צדק תרדף--למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך  {ס} 
05O 016:021 כא לא תטע לך אשרה כל עץ  אצל מזבח יהוה אלהיך--אשר תעשה לך 
05O 016:022 כב ולא תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך  {ס} 
05O 017:001 א לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום--כל דבר רע  כי תועבת יהוה אלהיך הוא  {ס} 
05O 017:002 ב כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך  איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך--לעבר בריתו 
05O 017:003 ג וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים--אשר לא צויתי 
05O 017:004 ד והגד לך ושמעת ודרשת היטב--והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל 
05O 017:005 ה והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך--את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו 
05O 017:006 ו על פי שנים עדים או שלשה עדים--יומת המת  לא יומת על פי עד אחד 
05O 017:007 ז יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך  {פ} 
05O 017:008 ח כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע--דברי ריבת בשעריך  וקמת ועלית--אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו 
05O 017:009 ט ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט 
05O 017:010 י ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך 
05O 017:011 יא על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך--תעשה  לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך--ימין ושמאל 
05O 017:012 יב והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט--ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל 
05O 017:013 יג וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד  {ס} 
05O 017:014 יד כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי 
05O 017:015 טו שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו  מקרב אחיך תשים עליך מלך--לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא 
05O 017:016 טז רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד 
05O 017:017 יז ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד 
05O 017:018 יח והיה כשבתו על כסא ממלכתו--וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים 
05O 017:019 יט והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו--למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם 
05O 017:020 כ לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול--למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל  {ס} 
05O 018:001 א לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה--עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון 
05O 018:002 ב ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו  יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו  {ס} 
05O 018:003 ג וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח--אם שור אם שה  ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה 
05O 018:004 ד ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך--תתן לו 
05O 018:005 ה כי בו בחר יהוה אלהיך--מכל שבטיך  לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים  {ס} 
05O 018:006 ו וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה 
05O 018:007 ז ושרת בשם יהוה אלהיו--ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה 
05O 018:008 ח חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות  {ס} 
05O 018:009 ט כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם 
05O 018:010 י לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף 
05O 018:011 יא וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים 
05O 018:012 יב כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך 
05O 018:013 יג תמים תהיה עם יהוה אלהיך 
05O 018:014 יד כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם--אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה--לא כן נתן לך יהוה אלהיך 
05O 018:015 טו נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך  אליו תשמעון 
05O 018:016 טז ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר  לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות 
05O 018:017 יז ויאמר יהוה אלי  היטיבו אשר דברו 
05O 018:018 יח נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו 
05O 018:019 יט והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי--אנכי אדרש מעמו 
05O 018:020 כ אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים--ומת הנביא ההוא 
05O 018:021 כא וכי תאמר בלבבך  איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה 
05O 018:022 כב אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבא--הוא הדבר אשר לא דברו יהוה  בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו  {ס} 
05O 019:001 א כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם 
05O 019:002 ב שלוש ערים תבדיל לך  בתוך ארצך--אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה 
05O 019:003 ג תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח 
05O 019:004 ד וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי  אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם 
05O 019:005 ה ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת  הוא ינוס אל אחת הערים האלה--וחי 
05O 019:006 ו פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום 
05O 019:007 ז על כן אנכי מצוך לאמר  שלש ערים תבדיל לך 
05O 019:008 ח ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך 
05O 019:009 ט כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים--ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה 
05O 019:010 י ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים  {פ} 
05O 019:011 יא וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל 
05O 019:012 יב ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם--ומת 
05O 019:013 יג לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך  {ס} 
05O 019:014 יד לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים--בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה  {ס} 
05O 019:015 טו לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא  על פי שני עדים או על פי שלשה עדים--יקום דבר 
05O 019:016 טז כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה 
05O 019:017 יז ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם 
05O 019:018 יח ודרשו השפטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו 
05O 019:019 יט ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך 
05O 019:020 כ והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה--בקרבך 
05O 019:021 כא ולא תחוס עינך  נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל  {ס} 
05O 020:001 א כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא מהם  כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים 
05O 020:002 ב והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם 
05O 020:003 ג ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו--מפניהם 
05O 020:004 ד כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם--להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם 
05O 020:005 ה ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו  פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו 
05O 020:006 ו ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו--ילך וישב לביתו  פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו 
05O 020:007 ז ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה--ילך וישב לביתו  פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה 
05O 020:008 ח ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו 
05O 020:009 ט והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם  {ס} 
05O 020:010 י כי תקרב אל עיר להלחם עליה--וקראת אליה לשלום 
05O 020:011 יא והיה אם שלום תענך ופתחה לך  והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס--ועבדוך 
05O 020:012 יב ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה--וצרת עליה 
05O 020:013 יג ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב 
05O 020:014 יד רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה--תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך 
05O 020:015 טו כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה 
05O 020:016 טז רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה--לא תחיה כל נשמה 
05O 020:017 יז כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי--כאשר צוך יהוה אלהיך 
05O 020:018 יח למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם  {ס} 
05O 020:019 יט כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן--כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת  כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור 
05O 020:020 כ רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא--אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה--עד רדתה  {פ} 
05O 021:001 א כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה  לא נודע מי הכהו 
05O 021:002 ב ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל 
05O 021:003 ג והיה העיר הקרבה אל החלל--ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל 
05O 021:004 ד והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל 
05O 021:005 ה ונגשו הכהנים בני לוי--כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע 
05O 021:006 ו וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל--ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל 
05O 021:007 ז וענו ואמרו  ידינו לא שפכה (שפכו) את הדם הזה ועינינו לא ראו 
05O 021:008 ח כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם 
05O 021:009 ט ואתה תבער הדם הנקי--מקרבך  כי תעשה הישר בעיני יהוה  {ס} 
05O 021:010 י כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך--ושבית שביו 
05O 021:011 יא וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה 
05O 021:012 יב והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה 
05O 021:013 יג והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה 
05O 021:014 יד והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה  {ס} 
05O 021:015 טו כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה 
05O 021:016 טז והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו--לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר 
05O 021:017 יז כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו  כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה  {ס} 
05O 021:018 יח כי יהיה לאיש בן סורר ומורה--איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם 
05O 021:019 יט ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו 
05O 021:020 כ ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה--איננו שמע בקלנו זולל וסבא 
05O 021:021 כא ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו  {ס} 
05O 021:022 כב וכי יהיה באיש חטא משפט מות--והומת  ותלית אתו על עץ 
05O 021:023 כג לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא--כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה  {ס} 
05O 022:001 א לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם  השב תשיבם לאחיך 
05O 022:002 ב ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו--ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו 
05O 022:003 ג וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה  לא תוכל להתעלם  {ס} 
05O 022:004 ד לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם  הקם תקים עמו  {ס} 
05O 022:005 ה לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה  כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה  {פ} 
05O 022:006 ו כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים--לא תקח האם על הבנים 
05O 022:007 ז שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים  {ס} 
05O 022:008 ח כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו 
05O 022:009 ט לא תזרע כרמך כלאים  פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם  {ס} 
05O 022:010 י לא תחרש בשור ובחמר יחדו 
05O 022:011 יא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו  {ס} 
05O 022:012 יב גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה  {ס} 
05O 022:013 יג כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה 
05O 022:014 יד ושם לה עלילת דברים והוצא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים 
05O 022:015 טו ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר--השערה 
05O 022:016 טז ואמר אבי הנער אל הזקנים  את בתי נתתי לאיש הזה לאשה--וישנאה 
05O 022:017 יז והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר 
05O 022:018 יח ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו 
05O 022:019 יט וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה--כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו  {ס} 
05O 022:020 כ ואם אמת היה הדבר הזה  לא נמצאו בתולים לנער 
05O 022:021 כא והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה--כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך  {ס} 
05O 022:022 כב כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם--האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל  {ס} 
05O 022:023 כג כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה 
05O 022:024 כד והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו--את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך  {ס} 
05O 022:025 כה ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה  ומת האיש אשר שכב עמה--לבדו 
05O 022:026 כו ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות  כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש--כן הדבר הזה 
05O 022:027 כז כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה  {ס} 
05O 022:028 כח כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו 
05O 022:029 כט ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער--חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה--לא יוכל שלחה כל ימיו  {ס} 
05O 022:030   
05O 023:001 א לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו  {ס} 
05O 023:002 ב לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה  {ס} 
05O 023:003 ג לא יבא ממזר בקהל יהוה  גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה  {ס} 
05O 023:004 ד לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה  גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם 
05O 023:005 ה על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים--לקללך 
05O 023:006 ו ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה  כי אהבך יהוה אלהיך 
05O 023:007 ז לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם  {ס} 
05O 023:008 ח לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו 
05O 023:009 ט בנים אשר יולדו להם דור שלישי--יבא להם בקהל יהוה  {ס} 
05O 023:010 י כי תצא מחנה על איביך  ונשמרת--מכל דבר רע 
05O 023:011 יא כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה--ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה 
05O 023:012 יב והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה 
05O 023:013 יג ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ 
05O 023:014 יד ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך 
05O 023:015 טו כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש  ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך  {ס} 
05O 023:016 טז לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו 
05O 023:017 יז עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך--בטוב לו לא תוננו  {ס} 
05O 023:018 יח לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל 
05O 023:019 יט לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך--לכל נדר  כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם  {ס} 
05O 023:020 כ לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל  נשך כל דבר אשר ישך 
05O 023:021 כא לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך--למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה  {ס} 
05O 023:022 כב כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו  כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא 
05O 023:023 כג וכי תחדל לנדר--לא יהיה בך חטא 
05O 023:024 כד מוצא שפתיך תשמר ועשית  כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך  {ס} 
05O 023:025 כה כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן  {ס} [ (Deuteronomy 23:26) כו כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך  {ס} ] 
05O 024:001 א כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר--וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו 
05O 024:002 ב ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר 
05O 024:003 ג ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה 
05O 024:004 ד לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה--כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה  {ס} 
05O 024:005 ה כי יקח איש אשה חדשה--לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר  נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח 
05O 024:006 ו לא יחבל רחים ורכב  כי נפש הוא חבל  {ס} 
05O 024:007 ז כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו--ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך  {ס} 
05O 024:008 ח השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות  ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם--תשמרו לעשות 
05O 024:009 ט זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים  {ס} 
05O 024:010 י כי תשה ברעך משאת מאומה--לא תבא אל ביתו לעבט עבטו 
05O 024:011 יא בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה 
05O 024:012 יב ואם איש עני הוא--לא תשכב בעבטו 
05O 024:013 יג השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך  {ס} 
05O 024:014 יד לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך 
05O 024:015 טו ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא  {ס} 
05O 024:016 טז לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות  איש בחטאו יומתו  {ס} 
05O 024:017 יז לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה 
05O 024:018 יח וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה  {ס} 
05O 024:019 יט כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה יהיה  למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך  {ס} 
05O 024:020 כ כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך  לגר ליתום ולאלמנה יהיה 
05O 024:021 כא כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך  לגר ליתום ולאלמנה יהיה 
05O 024:022 כב וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה  {ס} 
05O 025:001 א כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע 
05O 025:002 ב והיה אם בן הכות הרשע--והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר 
05O 025:003 ג ארבעים יכנו לא יסיף  פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך 
05O 025:004 ד לא תחסם שור בדישו  {ס} 
05O 025:005 ה כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו--לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר  יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה 
05O 025:006 ו והיה הבכור אשר תלד--יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל 
05O 025:007 ז ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל--לא אבה יבמי 
05O 025:008 ח וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה 
05O 025:009 ט ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו 
05O 025:010 י ונקרא שמו בישראל  בית חלוץ הנעל  {ס} 
05O 025:011 יא כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו 
05O 025:012 יב וקצתה את כפה  לא תחוס עינך  {ס} 
05O 025:013 יג לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן  גדולה וקטנה 
05O 025:014 יד לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה  גדולה וקטנה 
05O 025:015 טו אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך--למען יאריכו ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך 
05O 025:016 טז כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה  כל עשה עול  {פ} 
05O 025:017 יז זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים 
05O 025:018 יח אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך--ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים 
05O 025:019 יט והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה--תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח  {פ} 
05O 026:001 א והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה 
05O 026:002 ב ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך--ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם 
05O 026:003 ג ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו 
05O 026:004 ד ולקח הכהן הטנא מידך והניחו--לפני מזבח יהוה אלהיך 
05O 026:005 ה וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב 
05O 026:006 ו וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה 
05O 026:007 ז ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו 
05O 026:008 ח ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל--ובאתות ובמפתים 
05O 026:009 ט ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש 
05O 026:010 י ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך 
05O 026:011 יא ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך--ולביתך  אתה והלוי והגר אשר בקרבך  {ס} 
05O 026:012 יב כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת--שנת המעשר  ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו 
05O 026:013 יג ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני  לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי 
05O 026:014 יד לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי--עשיתי ככל אשר צויתני 
05O 026:015 טו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו--כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש  {ס} 
05O 026:016 טז היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה--ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך 
05O 026:017 יז את יהוה האמרת היום  להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו--ולשמע בקלו 
05O 026:018 יח ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו 
05O 026:019 יט ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר  {פ} 
05O 027:001 א ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר  שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום 
05O 027:002 ב והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך--והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד 
05O 027:003 ג וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת--בעברך  למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך 
05O 027:004 ד והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד 
05O 027:005 ה ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך  מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל 
05O 027:006 ו אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך 
05O 027:007 ז וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך 
05O 027:008 ח וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת--באר היטב  {ס} 
05O 027:009 ט וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר  הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך 
05O 027:010 י ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום  {ס} 
05O 027:011 יא ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר 
05O 027:012 יב אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן  שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן 
05O 027:013 יג ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל  ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי 
05O 027:014 יד וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל--קול רם  {ס} 
05O 027:015 טו ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש--ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן  {ס} 
05O 027:016 טז ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן  {ס} 
05O 027:017 יז ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן  {ס} 
05O 027:018 יח ארור משגה עור בדרך ואמר כל העם אמן  {ס} 
05O 027:019 יט ארור מטה משפט גר יתום--ואלמנה ואמר כל העם אמן 
05O 027:020 כ ארור שכב עם אשת אביו--כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן  {ס} 
05O 027:021 כא ארור שכב עם כל בהמה ואמר כל העם אמן  {ס} 
05O 027:022 כב ארור שכב עם אחתו--בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן  {ס} 
05O 027:023 כג ארור שכב עם חתנתו ואמר כל העם אמן  {ס} 
05O 027:024 כד ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן  {ס} 
05O 027:025 כה ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן  {ס} 
05O 027:026 כו ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת--לעשות אותם ואמר כל העם אמן  {פ} 
05O 028:001 א והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום--ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ 
05O 028:002 ב ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך  כי תשמע בקול יהוה אלהיך 
05O 028:003 ג ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה 
05O 028:004 ד ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך--שגר אלפיך ועשתרות צאנך 
05O 028:005 ה ברוך טנאך ומשארתך 
05O 028:006 ו ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך 
05O 028:007 ז יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך  בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך 
05O 028:008 ח יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך--בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך 
05O 028:009 ט יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לך  כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו 
05O 028:010 י וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך 
05O 028:011 יא והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך 
05O 028:012 יב יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה 
05O 028:013 יג ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה  כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום--לשמר ולעשות 
05O 028:014 יד ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום--ימין ושמאול  ללכת אחרי אלהים אחרים--לעבדם  {פ} 
05O 028:015 טו והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום--ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך 
05O 028:016 טז ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה 
05O 028:017 יז ארור טנאך ומשארתך 
05O 028:018 יח ארור פרי בטנך ופרי אדמתך--שגר אלפיך ועשתרת צאנך 
05O 028:019 יט ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך 
05O 028:020 כ ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה--עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני 
05O 028:021 כא ידבק יהוה בך את הדבר--עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה 
05O 028:022 כב יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך 
05O 028:023 כג והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל 
05O 028:024 כד יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר  מן השמים ירד עליך עד השמדך 
05O 028:025 כה יתנך יהוה נגף לפני איביך--בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ 
05O 028:026 כו והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד 
05O 028:027 כז יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים (ובטחרים) ובגרב ובחרס--אשר לא תוכל להרפא 
05O 028:028 כח יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב 
05O 028:029 כט והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים--ואין מושיע 
05O 028:030 ל אשה תארש ואיש אחר ישגלנה (ישכבנה)--בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו 
05O 028:031 לא שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו--חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע 
05O 028:032 לב בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך 
05O 028:033 לג פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ--כל הימים 
05O 028:034 לד והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה 
05O 028:035 לה יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא--מכף רגלך ועד קדקדך 
05O 028:036 לו יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן 
05O 028:037 לז והיית לשמה למשל ולשנינה--בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה 
05O 028:038 לח זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה 
05O 028:039 לט כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת 
05O 028:040 מ זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך 
05O 028:041 מא בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי 
05O 028:042 מב כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל 
05O 028:043 מג הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה 
05O 028:044 מד הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב 
05O 028:045 מה ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך  כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך--לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך 
05O 028:046 מו והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם 
05O 028:047 מז תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב--מרב כל 
05O 028:048 מח ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך 
05O 028:049 מט ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר  גוי אשר לא תשמע לשנו 
05O 028:050 נ גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן 
05O 028:051 נא ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך--עד האבידו אתך 
05O 028:052 נב והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך 
05O 028:053 נג ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך--במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך 
05O 028:054 נד האיש הרך בך והענג מאד--תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר 
05O 028:055 נה מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל--במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך 
05O 028:056 נו הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך--תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה 
05O 028:057 נז ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר--במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך 
05O 028:058 נח אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה  ליראה את השם הנכבד והנורא הזה--את יהוה אלהיך 
05O 028:059 נט והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך  מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים 
05O 028:060 ס והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך 
05O 028:061 סא גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת--יעלם יהוה עליך עד השמדך 
05O 028:062 סב ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב  כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך 
05O 028:063 סג והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם--כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה 
05O 028:064 סד והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך--עץ ואבן 
05O 028:065 סה ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש 
05O 028:066 סו והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך 
05O 028:067 סז בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר--מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה 
05O 028:068 סח והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה  {ס} [ (Deuteronomy 28:69) סט אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל--בארץ מואב  מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב  {פ} ] 
05O 029:001 א ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם  אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו 
05O 029:002 ב המסות הגדלת אשר ראו עיניך--האתת והמפתים הגדלים ההם 
05O 029:003 ג ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה 
05O 029:004 ד ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך 
05O 029:005 ה לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם--למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם 
05O 029:006 ו ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחן מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה--ונכם 
05O 029:007 ז ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי--ולחצי שבט המנשי 
05O 029:008 ח ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם--למען תשכילו את כל אשר תעשון  {פ} 
05O 029:009 ט אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם  ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל 
05O 029:010 י טפכם נשיכם--וגרך אשר בקרב מחניך  מחטב עציך עד שאב מימיך 
05O 029:011 יא לעברך בברית יהוה אלהיך--ובאלתו  אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום 
05O 029:012 יב למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים--כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב 
05O 029:013 יג ולא אתכם לבדכם--אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת 
05O 029:014 יד כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום 
05O 029:015 טו כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם 
05O 029:016 טז ותראו את שקוציהם ואת גלליהם--עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם 
05O 029:017 יז פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם  פן יש בכם שרש פרה ראש--ולענה 
05O 029:018 יח והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי--כי בשררות לבי אלך  למען ספות הרוה את הצמאה 
05O 029:019 יט לא יאבה יהוה סלח לו--כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים 
05O 029:020 כ והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל--ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה 
05O 029:021 כא ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה 
05O 029:022 כב גפרית ומלח שרפה כל ארצה--לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב  כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו 
05O 029:023 כג ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה 
05O 029:024 כד ואמרו--על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם  אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים 
05O 029:025 כה וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם  אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם 
05O 029:026 כו ויחר אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה 
05O 029:027 כז ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה 
05O 029:028 כח הנסתרת--ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם--לעשות את כל דברי התורה הזאת  {ס} 
05O 029:029   
05O 030:001 א והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה 
05O 030:002 ב ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום  אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך 
05O 030:003 ג ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה 
05O 030:004 ד אם יהיה נדחך בקצה השמים--משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך 
05O 030:005 ה והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך--וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך 
05O 030:006 ו ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך  לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך--למען חייך 
05O 030:007 ז ונתן יהוה אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך 
05O 030:008 ח ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום 
05O 030:009 ט והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--לטבה  כי ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך 
05O 030:010 י כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה  כי תשוב אל יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך  {ס} 
05O 030:011 יא כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום--לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא 
05O 030:012 יב לא בשמים הוא  לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה 
05O 030:013 יג ולא מעבר לים הוא  לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה 
05O 030:014 יד כי קרוב אליך הדבר מאד  בפיך ובלבבך לעשתו  {ס} 
05O 030:015 טו ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע 
05O 030:016 טז אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית--וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה 
05O 030:017 יז ואם יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים--ועבדתם 
05O 030:018 יח הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון  לא תאריכן ימים על האדמה אשר אתה עבר את הירדן לבוא שמה לרשתה 
05O 030:019 יט העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ--החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים--למען תחיה אתה וזרעך 
05O 030:020 כ לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו  כי הוא חייך וארך ימיך--לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם  {פ} 
05O 031:001 א וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל 
05O 031:002 ב ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום--לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה 
05O 031:003 ג יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך--וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה 
05O 031:004 ד ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם--אשר השמיד אתם 
05O 031:005 ה ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם--ככל המצוה אשר צויתי אתכם 
05O 031:006 ו חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם  כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך--לא ירפך ולא יעזבך  {ס} 
05O 031:007 ז ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ--כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם 
05O 031:008 ח ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך--לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת 
05O 031:009 ט ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל 
05O 031:010 י ויצו משה אותם לאמר  מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה--בחג הסכות 
05O 031:011 יא בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר  תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל--באזניהם 
05O 031:012 יב הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך--למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת 
05O 031:013 יג ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו--ליראה את יהוה אלהיכם  כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה  {פ} 
05O 031:014 יד ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות--קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד 
05O 031:015 טו וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל 
05O 031:016 טז ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו 
05O 031:017 יז וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה 
05O 031:018 יח ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה  כי פנה אל אלהים אחרים 
05O 031:019 יט ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם  למען תהיה לי השירה הזאת לעד--בבני ישראל 
05O 031:020 כ כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי 
05O 031:021 כא והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו  כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי 
05O 031:022 כב ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל 
05O 031:023 כג ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ--כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך 
05O 031:024 כד ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת--על ספר  עד תמם 
05O 031:025 כה ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר 
05O 031:026 כו לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד 
05O 031:027 כז כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי 
05O 031:028 כח הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ 
05O 031:029 כט כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים--כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם 
05O 031:030 ל וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת--עד תמם  {ש} 
05O 032:001 א האזינו השמים ואדברה  {ס}  ותשמע הארץ אמרי פי  {ר} 
05O 032:002 ב יערף כמטר לקחי  {ס}  תזל כטל אמרתי  {ר} כשעירם עלי דשא  {ס}  וכרביבים עלי עשב  {ר} 
05O 032:003 ג כי שם יהוה אקרא  {ס}  הבו גדל לאלהינו  {ר} 
05O 032:004 ד הצור תמים פעלו  {ס}  כי כל דרכיו משפט  {ר} אל אמונה ואין עול  {ס}  צדיק וישר הוא  {ר} 
05O 032:005 ה שחת לו לא בניו מומם  {ס}  דור עקש ופתלתל  {ר} 
05O 032:006 ו ה ליהוה תגמלו זאת--  {ס}  עם נבל ולא חכם  {ר} הלוא הוא אביך קנך  {ס}  הוא עשך ויכננך  {ר} 
05O 032:007 ז זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר  {ס}  שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך  {ר} 
05O 032:008 ח בהנחל עליון גוים  {ס}  בהפרידו בני אדם  {ר} יצב גבלת עמים  {ס}  למספר בני ישראל  {ר} 
05O 032:009 ט כי חלק יהוה עמו  {ס}  יעקב חבל נחלתו  {ר} 
05O 032:010 י ימצאהו בארץ מדבר  {ס}  ובתהו ילל ישמן  {ר} יסבבנהו יבוננהו--  {ס}  יצרנהו כאישון עינו  {ר} 
05O 032:011 יא כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף  {ס}  יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו  {ר} 
05O 032:012 יב יהוה בדד ינחנו  {ס}  ואין עמו אל נכר  {ר} 
05O 032:013 יג ירכבהו על במותי (במתי) ארץ  {ס}  ויאכל תנובת שדי  {ר} וינקהו דבש מסלע  {ס}  ושמן מחלמיש צור  {ר} 
05O 032:014 יד חמאת בקר וחלב צאן  {ס}  עם חלב כרים ואילים  {ר} בני בשן ועתודים  {ס}  עם חלב כליות חטה  {ר} ודם ענב תשתה חמר  {ס} 
05O 032:015 טו וישמן ישרון ויבעט  {ר} שמנת עבית כשית  {ס}  ויטש אלוה עשהו  {ר} וינבל צור ישעתו  {ס} 
05O 032:016 טז יקנאהו בזרים  {ר} בתועבת יכעיסהו  {ס} 
05O 032:017 יז יזבחו לשדים לא אלה--  {ר} אלהים לא ידעום  {ס}  חדשים מקרב באו  {ר} לא שערום אבתיכם  {ס} 
05O 032:018 יח צור ילדך תשי  {ר} ותשכח אל מחללך  {ס} 
05O 032:019 יט וירא יהוה וינאץ  {ר} מכעס בניו ובנתיו  {ס} 
05O 032:020 כ ויאמר אסתירה פני מהם--  {ר} אראה מה אחריתם  {ס}  כי דור תהפכת המה  {ר} בנים לא אמן בם  {ס} 
05O 032:021 כא הם קנאוני בלא אל  {ר} כעסוני בהבליהם  {ס}  ואני אקניאם בלא עם  {ר} בגוי נבל אכעיסם  {ס} 
05O 032:022 כב כי אש קדחה באפי  {ר} ותיקד עד שאול תחתית  {ס}  ותאכל ארץ ויבלה  {ר} ותלהט מוסדי הרים  {ס} 
05O 032:023 כג אספה עלימו רעות  {ר} חצי אכלה בם  {ס} 
05O 032:024 כד מזי רעב ולחמי רשף  {ר} וקטב מרירי  {ס}  ושן בהמת אשלח בם  {ר} עם חמת זחלי עפר  {ס} 
05O 032:025 כה מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור  {ר} גם בתולה--יונק עם איש שיבה  {ס} 
05O 032:026 כו אמרתי אפאיהם  {ר} אשביתה מאנוש זכרם  {ס} 
05O 032:027 כז לולי כעס אויב אגור--  {ר} פן ינכרו צרימו  {ס}  פן יאמרו ידנו רמה  {ר} ולא יהוה פעל כל זאת  {ס} 
05O 032:028 כח כי גוי אבד עצות המה  {ר} ואין בהם תבונה  {ס} 
05O 032:029 כט לו חכמו ישכילו זאת  {ר} יבינו לאחריתם  {ס} 
05O 032:030 ל איכה ירדף אחד אלף  {ר} ושנים יניסו רבבה  {ס}  אם לא כי צורם מכרם  {ר} ויהוה הסגירם  {ס} 
05O 032:031 לא כי לא כצורנו צורם  {ר} ואיבינו פלילים  {ס} 
05O 032:032 לב כי מגפן סדם גפנם  {ר} ומשדמת עמרה  {ס}  ענבמו ענבי רוש--  {ר} אשכלת מררת למו  {ס} 
05O 032:033 לג חמת תנינם יינם  {ר} וראש פתנים אכזר  {ס} 
05O 032:034 לד הלא הוא כמס עמדי  {ר} חתום באוצרתי  {ס} 
05O 032:035 לה לי נקם ושלם  {ר} לעת תמוט רגלם  {ס}  כי קרוב יום אידם  {ר} וחש עתדת למו  {ס} 
05O 032:036 לו כי ידין יהוה עמו  {ר} ועל עבדיו יתנחם  {ס}  כי יראה כי אזלת יד  {ר} ואפס עצור ועזוב  {ס} 
05O 032:037 לז ואמר אי אלהימו--  {ר} צור חסיו בו  {ס} 
05O 032:038 לח אשר חלב זבחימו יאכלו  {ר} ישתו יין נסיכם  {ס}  יקומו ויעזרכם--  {ר} יהי עליכם סתרה  {ס} 
05O 032:039 לט ראו עתה כי אני אני הוא  {ר} ואין אלהים עמדי  {ס}  אני אמית ואחיה  {ר} מחצתי ואני ארפא  {ס}  ואין מידי מציל  {ר} 
05O 032:040 מ כי אשא אל שמים ידי  {ס}  ואמרתי חי אנכי לעלם  {ר} 
05O 032:041 מא אם שנותי ברק חרבי  {ס}  ותאחז במשפט ידי  {ר} אשיב נקם לצרי  {ס}  ולמשנאי אשלם  {ר} 
05O 032:042 מב אשכיר חצי מדם  {ס}  וחרבי תאכל בשר  {ר} מדם חלל ושביה  {ס}  מראש פרעות אויב  {ר} 
05O 032:043 מג הרנינו גוים עמו  {ס}  כי דם עבדיו יקום  {ר} ונקם ישיב לצריו  {ס}  וכפר אדמתו עמו  {ר} {ש} 
05O 032:044 מד ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת--באזני העם  הוא והושע בן נון 
05O 032:045 מה ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה--אל כל ישראל 
05O 032:046 מו ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום  אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת 
05O 032:047 מז כי לא דבר רק הוא מכם--כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה  {פ} 
05O 032:048 מח וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר 
05O 032:049 מט עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה 
05O 032:050 נ ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך  כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו 
05O 032:051 נא על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן--על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל 
05O 032:052 נב כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא--אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל  {פ} 
05O 033:001 א וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים--את בני ישראל  לפני מותו 
05O 033:002 ב ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו--הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת (אש דת) למו 
05O 033:003 ג אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך 
05O 033:004 ד תורה צוה לנו משה  מורשה קהלת יעקב 
05O 033:005 ה ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל 
05O 033:006 ו יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר  {ס} 
05O 033:007 ז וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה  {פ} 
05O 033:008 ח וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה 
05O 033:009 ט האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע  כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו 
05O 033:010 י יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך 
05O 033:011 יא ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון  {ס} 
05O 033:012 יב לבנימן אמר--ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן  {ס} 
05O 033:013 יג וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת 
05O 033:014 יד וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים 
05O 033:015 טו ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם 
05O 033:016 טז וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו 
05O 033:017 יז בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו--בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה  {ס} 
05O 033:018 יח ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך 
05O 033:019 יט עמים הר יקראו--שם יזבחו זבחי צדק  כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול  {ס} 
05O 033:020 כ ולגד אמר ברוך מרחיב גד  כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד 
05O 033:021 כא וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם--צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל  {ס} 
05O 033:022 כב ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן 
05O 033:023 כג ולנפתלי אמר--נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה  {ס} 
05O 033:024 כד ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו 
05O 033:025 כה ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך 
05O 033:026 כו אין כאל ישרון  רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים 
05O 033:027 כז מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד 
05O 033:028 כח וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל 
05O 033:029 כט אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך  {ס} 
05O 034:001 א ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את כל הארץ את הגלעד עד דן 
05O 034:002 ב ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון 
05O 034:003 ג ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים--עד צער 
05O 034:004 ד ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר 
05O 034:005 ה וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב--על פי יהוה 
05O 034:006 ו ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה 
05O 034:007 ז ומשה בן מאה ועשרים שנה--במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה 
05O 034:008 ח ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה 
05O 034:009 ט ויהושע בן נון מלא רוח חכמה--כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה 
05O 034:010 י ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים 
05O 034:011 יא לכל האתת והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים--לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו 
05O 034:012 יב ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל  {ש} 
06O 001:001 א ויהי אחרי מות משה--עבד יהוה ויאמר יהוה אל יהושע בן נון משרת משה לאמר 
06O 001:002 ב משה עבדי מת ועתה קום עבר את הירדן הזה אתה וכל העם הזה אל הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל 
06O 001:003 ג כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו--לכם נתתיו  כאשר דברתי אל משה 
06O 001:004 ד מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החתים ועד הים הגדול מבוא השמש--יהיה גבולכם 
06O 001:005 ה לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך  כאשר הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך ולא אעזבך 
06O 001:006 ו חזק ואמץ  כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם 
06O 001:007 ז רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה--אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול  למען תשכיל בכל אשר תלך 
06O 001:008 ח לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו  כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל 
06O 001:009 ט הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת  כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך  {פ} 
06O 001:010 י ויצו יהושע את שטרי העם לאמר 
06O 001:011 יא עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צידה  כי בעוד שלשת ימים אתם עברים את הירדן הזה לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם לרשתה  {פ} 
06O 001:012 יב ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה--אמר יהושע לאמר 
06O 001:013 יג זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאמר  יהוה אלהיכם מניח לכם ונתן לכם את הארץ הזאת 
06O 001:014 יד נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם 
06O 001:015 טו עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם המה את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם ושבתם לארץ ירשתכם וירשתם אותה אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן מזרח השמש 
06O 001:016 טז ויענו את יהושע לאמר  כל אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך 
06O 001:017 יז ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך  רק יהיה יהוה אלהיך עמך כאשר היה עם משה 
06O 001:018 יח כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו--יומת  רק חזק ואמץ  {פ} 
06O 002:001 א וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב--וישכבו שמה 
06O 002:002 ב ויאמר למלך יריחו לאמר  הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל--לחפר את הארץ 
06O 002:003 ג וישלח מלך יריחו אל רחב לאמר  הוציאי האנשים הבאים אליך אשר באו לביתך--כי לחפר את כל הארץ באו 
06O 002:004 ד ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו ותאמר כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה 
06O 002:005 ה ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו--לא ידעתי אנה הלכו האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום 
06O 002:006 ו והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על הגג 
06O 002:007 ז והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו--אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם 
06O 002:008 ח והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על הגג 
06O 002:009 ט ותאמר אל האנשים--ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישבי הארץ מפניכם 
06O 002:010 י כי שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג--אשר החרמתם אותם 
06O 002:011 יא ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם  כי יהוה אלהיכם--הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת 
06O 002:012 יב ועתה השבעו נא לי ביהוה כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת 
06O 002:013 יג והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחותי (אחיותי) ואת כל אשר להם והצלתם את נפשתינו ממות 
06O 002:014 יד ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת יהוה לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת 
06O 002:015 טו ותורדם בחבל בעד החלון  כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת 
06O 002:016 טז ותאמר להם ההרה לכו פן יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם 
06O 002:017 יז ויאמרו אליה האנשים  נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו 
06O 002:018 יח הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אליך הביתה 
06O 002:019 יט והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה דמו בראשו--ואנחנו נקים וכל אשר יהיה אתך בבית--דמו בראשנו אם יד תהיה בו 
06O 002:020 כ ואם תגידי את דברנו זה--והיינו נקים משבעתך אשר השבעתנו 
06O 002:021 כא ותאמר כדבריכם כן הוא ותשלחם וילכו ותקשר את תקות השני בחלון 
06O 002:022 כב וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד שבו הרדפים ויבקשו הרדפים בכל הדרך ולא מצאו 
06O 002:023 כג וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבאו אל יהושע בן נון ויספרו לו--את כל המצאות אותם 
06O 002:024 כד ויאמרו אל יהושע כי נתן יהוה בידנו את כל הארץ וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו  {ס} 
06O 003:001 א וישכם יהושע בבקר ויסעו מהשטים ויבאו עד הירדן--הוא וכל בני ישראל וילנו שם טרם יעברו 
06O 003:002 ב ויהי מקצה שלשת ימים ויעברו השטרים בקרב המחנה 
06O 003:003 ג ויצוו את העם לאמר כראתכם את ארון ברית יהוה אלהיכם והכהנים הלוים נשאים אתו--ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו 
06O 003:004 ד אך רחוק יהיה ביניכם ובניו כאלפים אמה במדה  אל תקרבו אליו למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה--כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום  {פ} 
06O 003:005 ה ויאמר יהושע אל העם התקדשו  כי מחר יעשה יהוה בקרבכם--נפלאות 
06O 003:006 ו ויאמר יהושע אל הכהנים לאמר שאו את ארון הברית ועברו לפני העם וישאו את ארון הברית וילכו לפני העם  {ס} 
06O 003:007 ז ויאמר יהוה אל יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל  אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך 
06O 003:008 ח ואתה תצוה את הכהנים נשאי ארון הברית לאמר  כבאכם עד קצה מי הירדן בירדן תעמדו  {פ} 
06O 003:009 ט ויאמר יהושע אל בני ישראל  גשו הנה--ושמעו את דברי יהוה אלהיכם 
06O 003:010 י ויאמר יהושע--בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם והורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפרזי ואת הגרגשי והאמרי והיבוסי 
06O 003:011 יא הנה ארון הברית אדון כל הארץ עבר לפניכם בירדן 
06O 003:012 יב ועתה קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל--איש אחד איש אחד לשבט 
06O 003:013 יג והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד 
06O 003:014 יד ויהי בנסע העם מאהליהם לעבר את הירדן והכהנים נשאי הארון הברית--לפני העם 
06O 003:015 טו וכבוא נשאי הארון עד הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר 
06O 003:016 טז ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד באדם (מאדם) העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו 
06O 003:017 יז ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית יהוה בחרבה בתוך הירדן--הכן וכל ישראל עברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבר את הירדן 
06O 004:001 א ויהי כאשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן  {פ} ויאמר יהוה אל יהושע לאמר 
06O 004:002 ב קחו לכם מן העם שנים עשר אנשים--איש אחד איש אחד משבט 
06O 004:003 ג וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה  {ס} 
06O 004:004 ד ויקרא יהושע אל שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל--איש אחד איש אחד משבט 
06O 004:005 ה ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל 
06O 004:006 ו למען תהיה זאת אות--בקרבכם  כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם 
06O 004:007 ז ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית יהוה--בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל--עד עולם 
06O 004:008 ח ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעברום עמם אל המלון וינחום שם 
06O 004:009 ט ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן--תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה 
06O 004:010 י והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל הדבר אשר צוה יהוה את יהושע לדבר אל העם ככל אשר צוה משה את יהושע וימהרו העם ויעברו 
06O 004:011 יא ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבר ארון יהוה והכהנים לפני העם 
06O 004:012 יב ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל--כאשר דבר אליהם משה 
06O 004:013 יג כארבעים אלף חלוצי הצבא--עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו  {ס} 
06O 004:014 יד ביום ההוא גדל יהוה את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו  {פ} 
06O 004:015 טו ויאמר יהוה אל יהושע לאמר 
06O 004:016 טז צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן 
06O 004:017 יז ויצו יהושע את הכהנים לאמר  עלו מן הירדן 
06O 004:018 יח ויהי בעלות (כעלות) הכהנים נשאי ארון ברית יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו 
06O 004:019 יט והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו 
06O 004:020 כ ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן--הקים יהושע בגלגל 
06O 004:021 כא ויאמר אל בני ישראל לאמר  אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה 
06O 004:022 כב והודעתם את בניכם לאמר  ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה 
06O 004:023 כג אשר הוביש יהוה אלהיכם את מי הירדן מפניכם--עד עברכם  כאשר עשה יהוה אלהיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו עד עברנו 
06O 004:024 כד למען דעת כל עמי הארץ את יד יהוה כי חזקה היא--למען יראתם את יהוה אלהיכם כל הימים  {פ} 
06O 005:001 א ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יהוה את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברנו (עברם) וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל  {פ} 
06O 005:002 ב בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית 
06O 005:003 ג ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות 
06O 005:004 ד וזה הדבר אשר מל יהושע  כל העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים 
06O 005:005 ה כי מלים היו כל העם היצאים וכל העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים--לא מלו 
06O 005:006 ו כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול יהוה  אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש 
06O 005:007 ז ואת בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע  כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך 
06O 005:008 ח ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם  {פ} 
06O 005:009 ט ויאמר יהוה אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה 
06O 005:010 י ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב--בערבות יריחו 
06O 005:011 יא ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח--מצות וקלוי  בעצם היום הזה 
06O 005:012 יב וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא  {ס} 
06O 005:013 יג ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו 
06O 005:014 יד ויאמר לא כי אני שר צבא יהוה--עתה באתי ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל עבדו 
06O 005:015 טו ויאמר שר צבא יהוה אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן 
06O 006:001 א ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל  אין יוצא ואין בא  {ס} 
06O 006:002 ב ויאמר יהוה אל יהושע ראה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה--גבורי החיל 
06O 006:003 ג וסבתם את העיר כל אנשי המלחמה--הקיף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים 
06O 006:004 ד ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות 
06O 006:005 ה והיה במשך בקרן היובל בשמעכם (כשמעכם) את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו 
06O 006:006 ו ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אלהם שאו את ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה 
06O 006:007 ז ויאמרו (ויאמר) אל העם עברו וסבו את העיר והחלוץ--יעבר לפני ארון יהוה 
06O 006:008 ח ויהי כאמר יהושע אל העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם 
06O 006:009 ט והחלוץ הלך--לפני הכהנים תקעו (תקעי) השופרות והמאסף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות 
06O 006:010 י ואת העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא תשמיעו את קולכם ולא יצא מפיכם דבר  עד יום אמרי אליכם הריעו--והריעתם 
06O 006:011 יא ויסב ארון יהוה את העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה  {פ} 
06O 006:012 יב וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים את ארון יהוה 
06O 006:013 יג ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון יהוה הלכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון יהוה הולך (הלוך) ותקוע בשופרות 
06O 006:014 יד ויסבו את העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים 
06O 006:015 טו ויהי ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים  רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פעמים 
06O 006:016 טז ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן יהוה לכם את העיר 
06O 006:017 יז והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה ליהוה  רק רחב הזונה תחיה היא וכל אשר אתה בבית--כי החבאתה את המלאכים אשר שלחנו 
06O 006:018 יח ורק אתם שמרו מן החרם פן תחרימו ולקחתם מן החרם ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו 
06O 006:019 יט וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל--קדש הוא ליהוה  אוצר יהוה יבוא 
06O 006:020 כ וירע העם ויתקעו בשפרות ויהי כשמע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את העיר 
06O 006:021 כא ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב 
06O 006:022 כב ולשנים האנשים המרגלים את הארץ אמר יהושע באו בית האשה הזונה והוציאו משם את האשה ואת כל אשר לה כאשר נשבעתם לה 
06O 006:023 כג ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את רחב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו ויניחום--מחוץ למחנה ישראל 
06O 006:024 כד והעיר שרפו באש וכל אשר בה  רק הכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל--נתנו אוצר בית יהוה 
06O 006:025 כה ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה  כי החביאה את המלאכים אשר שלח יהושע לרגל את יריחו  {פ} 
06O 006:026 כו וישבע יהושע בעת ההיא לאמר  ארור האיש לפני יהוה אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו--בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה  {ס} 
06O 006:027 כז ויהי יהוה את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ 
06O 007:001 א וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה מן החרם ויחר אף יהוה בבני ישראל  {ס} 
06O 007:002 ב וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם בית און מקדם לבית אל ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו את הארץ ויעלו האנשים וירגלו את העי 
06O 007:003 ג וישבו אל יהושע ויאמרו אליו אל יעל כל העם--כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את העי אל תיגע שמה את כל העם כי מעט המה 
06O 007:004 ד ויעלו מן העם שמה כשלשת אלפים איש וינסו לפני אנשי העי 
06O 007:005 ה ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער עד השברים ויכום במורד וימס לבב העם ויהי למים 
06O 007:006 ו ויקרע יהושע שמלתיו ויפל על פניו ארצה לפני ארון יהוה עד הערב--הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם 
06O 007:007 ז ויאמר יהושע אהה אדני יהוה למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן 
06O 007:008 ח בי אדני  מה אמר--אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו 
06O 007:009 ט וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול 
06O 007:010 י ויאמר יהוה אל יהושע קם לך למה זה אתה נפל על פניך 
06O 007:011 יא חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם 
06O 007:012 יב ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם--ערף יפנו לפני איביהם כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם מקרבכם 
06O 007:013 יג קם קדש את העם ואמרת התקדשו למחר  כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל--לא תוכל לקום לפני איביך עד הסירכם החרם מקרבכם 
06O 007:014 יד ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר ילכדנו יהוה יקרב למשפחות והמשפחה אשר ילכדנה יהוה תקרב לבתים והבית אשר ילכדנו יהוה יקרב לגברים 
06O 007:015 טו והיה הנלכד בחרם--ישרף באש אתו ואת כל אשר לו  כי עבר את ברית יהוה וכי עשה נבלה בישראל 
06O 007:016 טז וישכם יהושע בבקר ויקרב את ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה 
06O 007:017 יז ויקרב את משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי ויקרב את משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי 
06O 007:018 יח ויקרב את ביתו לגברים וילכד עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח--למטה יהודה 
06O 007:019 יט ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד ליהוה אלהי ישראל--ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני 
06O 007:020 כ ויען עכן את יהושע ויאמר  אמנה אנכי חטאתי ליהוה אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי 
06O 007:021 כא ואראה (וארא) בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה 
06O 007:022 כב וישלח יהושע מלאכים וירצו האהלה והנה טמונה באהלו והכסף תחתיה 
06O 007:023 כג ויקחום מתוך האהל ויבאום אל יהושע ואל כל בני ישראל ויצקם לפני יהוה 
06O 007:024 כד ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור 
06O 007:025 כה ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יהוה ביום הזה וירגמו אתו כל ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים 
06O 007:026 כו ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה וישב יהוה מחרון אפו על כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה  {פ} 
06O 008:001 א ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא ואל תחת--קח עמך את כל עם המלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו 
06O 008:002 ב ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה--רק שללה ובהמתה תבזו לכם שים לך ארב לעיר מאחריה 
06O 008:003 ג ויקם יהושע וכל עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה 
06O 008:004 ד ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר--אל תרחיקו מן העיר מאד והייתם כלכם נכנים 
06O 008:005 ה ואני וכל העם אשר אתי נקרב אל העיר והיה כי יצאו לקראתנו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם 
06O 008:006 ו ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר--כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם 
06O 008:007 ז ואתם תקמו מהאורב והורשתם את העיר ונתנה יהוה אלהיכם בידכם 
06O 008:008 ח והיה כתפשכם את העיר תציתו את העיר באש--כדבר יהוה תעשו ראו צויתי אתכם 
06O 008:009 ט וישלחם יהושע וילכו אל המארב וישבו בין בית אל ובין העי מים לעי וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם 
06O 008:010 י וישכם יהושע בבקר ויפקד את העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם--העי 
06O 008:011 יא וכל העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי והגי בינו ובין העי 
06O 008:012 יב ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית אל ובין העי--מים לעיר 
06O 008:013 יג וישימו העם את כל המחנה אשר מצפון לעיר ואת עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק 
06O 008:014 יד ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה הוא וכל עמו למועד--לפני הערבה והוא לא ידע כי ארב לו מאחרי העיר 
06O 008:015 טו וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר 
06O 008:016 טז ויזעקו כל העם אשר בעיר (בעי) לרדף אחריהם וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן העיר 
06O 008:017 יז ולא נשאר איש בעי ובית אל אשר לא יצאו אחרי ישראל ויעזבו את העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל  {פ} 
06O 008:018 יח ויאמר יהוה אל יהושע נטה בכידון אשר בידך אל העי--כי בידך אתננה ויט יהושע בכידון אשר בידו אל העיר 
06O 008:019 יט והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר וילכדוה וימהרו ויציתו את העיר באש 
06O 008:020 כ ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף 
06O 008:021 כא ויהושע וכל ישראל ראו כי לכד הארב את העיר וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את אנשי העי 
06O 008:022 כב ואלה יצאו מן העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד בלתי השאיר לו שריד ופליט 
06O 008:023 כג ואת מלך העי תפשו חי ויקרבו אתו אל יהושע 
06O 008:024 כד ויהי ככלות ישראל להרג את כל ישבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כלם לפי חרב עד תמם וישבו כל ישראל העי ויכו אתה לפי חרב 
06O 008:025 כה ויהי כל הנפלים ביום ההוא מאיש ועד אשה--שנים עשר אלף  כל אנשי העי 
06O 008:026 כו ויהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל ישבי העי 
06O 008:027 כז רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל--כדבר יהוה אשר צוה את יהושע 
06O 008:028 כח וישרף יהושע את העי וישימה תל עולם שממה עד היום הזה 
06O 008:029 כט ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את נבלתו מן העץ וישליכו אותה אל פתח שער העיר ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה  {פ} 
06O 008:030 ל אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל 
06O 008:031 לא כאשר צוה משה עבד יהוה את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה--מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלמים 
06O 008:032 לב ויכתב שם על האבנים--את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל 
06O 008:033 לג וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית יהוה כגר כאזרח--חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל  כאשר צוה משה עבד יהוה לברך את העם ישראל--בראשנה 
06O 008:034 לד ואחרי כן קרא את כל דברי התורה הברכה והקללה--ככל הכתוב בספר התורה 
06O 008:035 לה לא היה דבר מכל אשר צוה משה--אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם 
06O 009:001 א ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון--החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי 
06O 009:002 ב ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל--פה אחד  {פ} 
06O 009:003 ג וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו--ולעי 
06O 009:004 ד ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים 
06O 009:005 ה ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים 
06O 009:006 ו וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית 
06O 009:007 ז ויאמרו (ויאמר) איש ישראל אל החוי  אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות (אכרת) לך ברית 
06O 009:008 ח ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אליהם יהושע מי אתם ומאין תבאו 
06O 009:009 ט ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך  כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים 
06O 009:010 י ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן--לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות 
06O 009:011 יא ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית 
06O 009:012 יב זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים 
06O 009:013 יג ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד 
06O 009:014 יד ויקחו האנשים מצידם ואת פי יהוה לא שאלו 
06O 009:015 טו ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה 
06O 009:016 טז ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים 
06O 009:017 יז ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם--ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים 
06O 009:018 יח ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים 
06O 009:019 יט ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם 
06O 009:020 כ זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם 
06O 009:021 כא ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים 
06O 009:022 כב ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר  למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים 
06O 009:023 כג ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים--לבית אלהי 
06O 009:024 כד ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה 
06O 009:025 כה ועתה הננו בידך  כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה 
06O 009:026 כו ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום 
06O 009:027 כז ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים--לעדה ולמזבח יהוה עד היום הזה אל המקום אשר יבחר  {פ} 
06O 010:001 א ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלם כי לכד יהושע את העי ויחרימה--כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם 
06O 010:002 ב וייראו מאד--כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן העי וכל אנשיה גברים 
06O 010:003 ג וישלח אדני צדק מלך ירושלם אל הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון--לאמר 
06O 010:004 ד עלו אלי ועזרני ונכה את גבעון  כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל 
06O 010:005 ה ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך חברון מלך ירמות מלך לכיש מלך עגלון--הם וכל מחניהם ויחנו על גבעון וילחמו עליה 
06O 010:006 ו וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך  עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו--כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי ישבי ההר 
06O 010:007 ז ויעל יהושע מן הגלגל הוא וכל עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל  {פ} 
06O 010:008 ח ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מהם כי בידך נתתים  לא יעמד איש מהם בפניך 
06O 010:009 ט ויבא אליהם יהושע פתאם  כל הלילה עלה מן הגלגל 
06O 010:010 י ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית חורן ויכם עד עזקה ועד מקדה 
06O 010:011 יא ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה--וימתו  רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב  {ס} 
06O 010:012 יב אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון 
06O 010:013 יג וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו--הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים 
06O 010:014 יד ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש  כי יהוה נלחם לישראל  {ס} 
06O 010:015 טו וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה 
06O 010:016 טז וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה 
06O 010:017 יז ויגד ליהושע לאמר  נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה 
06O 010:018 יח ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם 
06O 010:019 יט ואתם אל תעמדו--רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם  אל תתנום לבוא אל עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם 
06O 010:020 כ ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה מאד--עד תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל ערי המבצר 
06O 010:021 כא וישבו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה בשלום  לא חרץ לבני ישראל לאיש--את לשנו 
06O 010:022 כב ויאמר יהושע פתחו את פי המערה והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה--מן המערה 
06O 010:023 כג ויעשו כן--ויציאו אליו את חמשת המלכים האלה מן המערה  את מלך ירושלם את מלך חברון את מלך ירמות את מלך לכיש את מלך עגלון 
06O 010:024 כד ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צואריהם 
06O 010:025 כה ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו  חזקו ואמצו--כי ככה יעשה יהוה לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם 
06O 010:026 כו ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על העצים עד הערב 
06O 010:027 כז ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל המערה אשר נחבאו שם וישמו אבנים גדלות על פי המערה עד עצם היום הזה  {ס} 
06O 010:028 כח ואת מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה--החרם אותם ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו  {ס} 
06O 010:029 כט ויעבר יהושע וכל ישראל עמו ממקדה--לבנה וילחם עם לבנה 
06O 010:030 ל ויתן יהוה גם אותה ביד ישראל ואת מלכה ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו  {ס} 
06O 010:031 לא ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלבנה--לכישה ויחן עליה וילחם בה 
06O 010:032 לב ויתן יהוה את לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה--ככל אשר עשה ללבנה  {פ} 
06O 010:033 לג אז עלה הרם מלך גזר לעזר את לכיש ויכהו יהושע ואת עמו עד בלתי השאיר לו שריד 
06O 010:034 לד ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלכיש--עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה 
06O 010:035 לה וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב--ואת כל הנפש אשר בה ביום ההוא החרים  ככל אשר עשה ללכיש  {פ} 
06O 010:036 לו ויעל יהושע וכל ישראל עמו מעגלונה--חברונה וילחמו עליה 
06O 010:037 לז וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ככל אשר עשה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפש אשר בה  {ס} 
06O 010:038 לח וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה 
06O 010:039 לט וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד  כאשר עשה לחברון כן עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה 
06O 010:040 מ ויכה יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל מלכיהם--לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל 
06O 010:041 מא ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון 
06O 010:042 מב ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת  כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל 
06O 010:043 מג וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה  {פ} 
06O 011:001 א ויהי כשמע יבין מלך חצור וישלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שמרון ואל מלך אכשף 
06O 011:002 ב ואל המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות--ובשפלה ובנפות דור מים 
06O 011:003 ג הכנעני ממזרח ומים והאמרי והחתי והפרזי והיבוסי בהר והחוי תחת חרמון בארץ המצפה 
06O 011:004 ד ויצאו הם וכל מחניהם עמם--עם רב כחול אשר על שפת הים לרב וסוס ורכב רב מאד 
06O 011:005 ה ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל מי מרום להלחם עם ישראל  {פ} 
06O 011:006 ו ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מפניהם--כי מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש 
06O 011:007 ז ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום--פתאם ויפלו בהם 
06O 011:008 ח ויתנם יהוה ביד ישראל ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה ויכם עד בלתי השאיר להם שריד 
06O 011:009 ט ויעש להם יהושע כאשר אמר לו יהוה  את סוסיהם עקר ואת מרכבתיהם שרף באש  {ס} 
06O 011:010 י וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור ואת מלכה הכה בחרב  כי חצור לפנים--היא ראש כל הממלכות האלה 
06O 011:011 יא ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב החרם--לא נותר כל נשמה ואת חצור שרף באש 
06O 011:012 יב ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי חרב--החרים אותם  כאשר צוה משה עבד יהוה 
06O 011:013 יג רק כל הערים העמדות על תלם--לא שרפם ישראל  זולתי את חצור לבדה שרף יהושע 
06O 011:014 יד וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל  רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמדם אותם--לא השאירו כל נשמה 
06O 011:015 טו כאשר צוה יהוה את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע--לא הסיר דבר מכל אשר צוה יהוה את משה 
06O 011:016 טז ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה 
06O 011:017 יז מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון ואת כל מלכיהם לכד ויכם וימיתם 
06O 011:018 יח ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה--מלחמה 
06O 011:019 יט לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון  את הכל לקחו במלחמה 
06O 011:020 כ כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה  כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה  {ס} 
06O 011:021 כא ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דבר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל  עם עריהם החרימם יהושע 
06O 011:022 כב לא נותר ענקים בארץ בני ישראל  רק בעזה בגת ובאשדוד--נשארו 
06O 011:023 כג ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דבר יהוה אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה  {ס} 
06O 012:001 א ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש--מנחל ארנון עד הר חרמון וכל הערבה מזרחה 
06O 012:002 ב סיחון מלך האמרי היושב בחשבון--משל מערוער אשר על שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבק הנחל גבול בני עמון 
06O 012:003 ג והערבה עד ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים המלח מזרחה דרך בית הישמות ומתימן--תחת אשדות הפסגה 
06O 012:004 ד וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים--היושב בעשתרות ובאדרעי 
06O 012:005 ה ומשל בהר חרמון ובסלכה ובכל הבשן עד גבול הגשורי והמעכתי וחצי הגלעד--גבול סיחון מלך חשבון 
06O 012:006 ו משה עבד יהוה ובני ישראל הכום ויתנה משה עבד יהוה ירשה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה  {ס} 
06O 012:007 ז ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה מבעל גד בבקעת הלבנון ועד ההר החלק העלה שעירה ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירשה--כמחלקתם 
06O 012:008 ח בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב--החתי האמרי והכנעני הפרזי החוי והיבוסי  {ש} 
06O 012:009 ט מלך יריחו  {ס}  אחד  {ס}  מלך העי אשר מצד בית אל  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:010 י מלך ירושלם  {ס}  אחד  {ס}  מלך חברון  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:011 יא מלך ירמות  {ס}  אחד  {ס}  מלך לכיש  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:012 יב מלך עגלון  {ס}  אחד  {ס}  מלך גזר  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:013 יג מלך דבר  {ס}  אחד  {ס}  מלך גדר  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:014 יד מלך חרמה  {ס}  אחד  {ס}  מלך ערד  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:015 טו מלך לבנה  {ס}  אחד  {ס}  מלך עדלם  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:016 טז מלך מקדה  {ס}  אחד  {ס}  מלך בית אל  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:017 יז מלך תפוח  {ס}  אחד  {ס}  מלך חפר  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:018 יח מלך אפק  {ס}  אחד  {ס}  מלך לשרון  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:019 יט מלך מדון  {ס}  אחד  {ס}  מלך חצור  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:020 כ מלך שמרון מראון  {ס}  אחד  {ס}  מלך אכשף  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:021 כא מלך תענך  {ס}  אחד  {ס}  מלך מגדו  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:022 כב מלך קדש  {ס}  אחד  {ס}  מלך יקנעם לכרמל  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:023 כג מלך דור לנפת דור  {ס}  אחד  {ס}  מלך גוים לגלגל  {ס}  אחד  {ר} 
06O 012:024 כד מלך תרצה  {ס}  אחד  {ס}  כל מלכים שלשים  {ס}  ואחד  {ר} {ש} 
06O 013:001 א ויהושע זקן בא בימים ויאמר יהוה אליו אתה זקנתה באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה 
06O 013:002 ב זאת הארץ הנשארת  כל גלילות הפלשתים וכל הגשורי 
06O 013:003 ג מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה--לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים 
06O 013:004 ד מתימן כל ארץ הכנעני ומערה אשר לצידנים--עד אפקה  עד גבול האמרי 
06O 013:005 ה והארץ הגבלי וכל הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר חרמון--עד לבוא חמת 
06O 013:006 ו כל ישבי ההר מן הלבנון עד משרפת מים כל צידנים--אנכי אורישם מפני בני ישראל  רק הפלה לישראל בנחלה כאשר צויתיך 
06O 013:007 ז ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה--לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה 
06O 013:008 ח עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם--אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה כאשר נתן להם משה עבד יהוה 
06O 013:009 ט מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר מידבא--עד דיבון 
06O 013:010 י וכל ערי סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון--עד גבול בני עמון 
06O 013:011 יא והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי וכל הר חרמון וכל הבשן--עד סלכה 
06O 013:012 יב כל ממלכות עוג בבשן אשר מלך בעשתרות ובאדרעי  הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם משה וירשם 
06O 013:013 יג ולא הורישו בני ישראל את הגשורי ואת המעכתי וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה 
06O 013:014 יד רק לשבט הלוי לא נתן נחלה  אשי יהוה אלהי ישראל הוא נחלתו כאשר דבר לו  {פ} 
06O 013:015 טו ויתן משה למטה בני ראובן למשפחתם 
06O 013:016 טז ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר--על מידבא 
06O 013:017 יז חשבון וכל עריה אשר במישר דיבן ובמות בעל ובית בעל מעון 
06O 013:018 יח ויהצה וקדמת ומפעת 
06O 013:019 יט וקריתים ושבמה וצרת השחר בהר העמק 
06O 013:020 כ ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישמות 
06O 013:021 כא וכל ערי המישר וכל ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון  אשר הכה משה אתו ואת נשיאי מדין את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ 
06O 013:022 כב ואת בלעם בן בעור הקוסם--הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם 
06O 013:023 כג ויהי גבול בני ראובן--הירדן וגבול  זאת נחלת בני ראובן למשפחותם הערים וחצריהן  {פ} 
06O 013:024 כד ויתן משה למטה גד לבני גד למשפחתם 
06O 013:025 כה ויהי להם הגבול--יעזר וכל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון  עד ערוער אשר על פני רבה 
06O 013:026 כו ומחשבון עד רמת המצפה ובטנים וממחנים עד גבול לדבר 
06O 013:027 כז ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך חשבון הירדן וגבל--עד קצה ים כנרת עבר הירדן מזרחה 
06O 013:028 כח זאת נחלת בני גד למשפחתם הערים וחצריהם  {ס} 
06O 013:029 כט ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני מנשה--למשפחותם 
06O 013:030 ל ויהי גבולם ממחנים כל הבשן כל ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן--ששים עיר 
06O 013:031 לא וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן מנשה לחצי בני מכיר למשפחותם 
06O 013:032 לב אלה אשר נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו מזרחה  {פ} 
06O 013:033 לג ולשבט הלוי--לא נתן משה נחלה  יהוה אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם  {ס} 
06O 014:001 א ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען--אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל 
06O 014:002 ב בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה 
06O 014:003 ג כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים--לא נתן נחלה בתוכם 
06O 014:004 ד כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם 
06O 014:005 ה כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ  {פ} 
06O 014:006 ו ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי  אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך--בקדש ברנע 
06O 014:007 ז בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע--לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי 
06O 014:008 ח ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי 
06O 014:009 ט וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם  כי מלאת אחרי יהוה אלהי 
06O 014:010 י ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמנים שנה 
06O 014:011 יא עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה--ככחי אז וככחי עתה  למלחמה ולצאת ולבוא 
06O 014:012 יב ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא  כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות--אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה 
06O 014:013 יג ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה 
06O 014:014 יד על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה--יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל 
06O 014:015 טו ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה  {פ} 
06O 015:001 א ויהי הגורל למטה בני יהודה--למשפחתם  אל גבול אדום מדבר צן נגבה מקצה תימן 
06O 015:002 ב ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן הלשן הפנה נגבה 
06O 015:003 ג ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה 
06O 015:004 ד ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה (והיו) תצאות הגבול ימה זה יהיה לכם גבול נגב 
06O 015:005 ה וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן 
06O 015:006 ו ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן ראובן 
06O 015:007 ז ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל הגלגל אשר נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תצאתיו אל עין רגל 
06O 015:008 ח ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב--היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפונה 
06O 015:009 ט ותאר הגבול מראש ההר אל מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים 
06O 015:010 י ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה היא כסלון וירד בית שמש ועבר תמנה 
06O 015:011 יא ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה 
06O 015:012 יב וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני יהודה סביב--למשפחתם 
06O 015:013 יג ולכלב בן יפנה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי יהוה ליהושע--את קרית ארבע אבי הענק היא חברון 
06O 015:014 יד וירש משם כלב את שלושה בני הענק--את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק 
06O 015:015 טו ויעל משם אל ישבי דבר ושם דבר לפנים קרית ספר 
06O 015:016 טז ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה--ונתתי לו את עכסה בתי לאשה 
06O 015:017 יז וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה 
06O 015:018 יח ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך 
06O 015:019 יט ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות  {פ} 
06O 015:020 כ זאת נחלת מטה בני יהודה--למשפחתם 
06O 015:021 כא ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה--קבצאל ועדר ויגור 
06O 015:022 כב וקינה ודימונה ועדעדה 
06O 015:023 כג וקדש וחצור ויתנן 
06O 015:024 כד זיף וטלם ובעלות 
06O 015:025 כה וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור 
06O 015:026 כו אמם ושמע ומולדה 
06O 015:027 כז וחצר גדה וחשמון ובית פלט 
06O 015:028 כח וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה 
06O 015:029 כט בעלה ועיים ועצם 
06O 015:030 ל ואלתולד וכסיל וחרמה 
06O 015:031 לא וצקלג ומדמנה וסנסנה 
06O 015:032 לב ולבאות ושלחים ועין ורמון  כל ערים עשרים ותשע וחצריהן  {ס} 
06O 015:033 לג בשפלה--אשתאול וצרעה ואשנה 
06O 015:034 לד וזנוח ועין גנים תפוח והעינם 
06O 015:035 לה ירמות ועדלם שוכה ועזקה 
06O 015:036 לו ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים  ערים ארבע עשרה וחצריהן  {ס} 
06O 015:037 לז צנן וחדשה ומגדל גד 
06O 015:038 לח ודלען והמצפה ויקתאל 
06O 015:039 לט לכיש ובצקת ועגלון 
06O 015:040 מ וכבון ולחמס וכתליש 
06O 015:041 מא וגדרות בית דגון ונעמה ומקדה  ערים שש עשרה וחצריהן  {ס} 
06O 015:042 מב לבנה ועתר ועשן 
06O 015:043 מג ויפתח ואשנה ונציב 
06O 015:044 מד וקעילה ואכזיב ומראשה  ערים תשע וחצריהן  {ס} 
06O 015:045 מה עקרון ובנתיה וחצריה 
06O 015:046 מו מעקרון וימה  כל אשר על יד אשדוד וחצריהן  {ס} 
06O 015:047 מז אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה--עד נחל מצרים והים הגבול (הגדול) וגבול  {ס} 
06O 015:048 מח ובהר--שמיר ויתיר ושוכה 
06O 015:049 מט ודנה וקרית סנה היא דבר  {ס} 
06O 015:050 נ וענב ואשתמה וענים 
06O 015:051 נא וגשן וחלן וגלה  ערים אחת עשרה וחצריהן  {ס} 
06O 015:052 נב ארב ורומה ואשען 
06O 015:053 נג וינים (וינום) ובית תפוח ואפקה 
06O 015:054 נד וחמטה וקרית ארבע היא חברון--וציער  ערים תשע וחצריהן  {ס} 
06O 015:055 נה מעון כרמל וזיף ויוטה 
06O 015:056 נו ויזרעאל ויקדעם וזנוח 
06O 015:057 נז הקין גבעה ותמנה  ערים עשר וחצריהן  {ס} 
06O 015:058 נח חלחול בית צור וגדור 
06O 015:059 נט ומערת ובית ענות ואלתקן  ערים שש וחצריהן  {פ} 
06O 015:060 ס קרית בעל היא קרית יערים--והרבה  ערים שתים וחצריהן  {ס} 
06O 015:061 סא במדבר--בית הערבה מדין וסככה 
06O 015:062 סב והנבשן ועיר המלח ועין גדי  ערים שש וחצריהן 
06O 015:063 סג ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יוכלו (יכלו) בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה  {פ} 
06O 016:001 א ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה המדבר עלה מיריחו בהר--בית אל 
06O 016:002 ב ויצא מבית אל לוזה ועבר אל גבול הארכי עטרות 
06O 016:003 ג וירד ימה אל גבול היפלטי עד גבול בית חורן תחתון--ועד גזר והיו תצאתו ימה 
06O 016:004 ד וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים 
06O 016:005 ה ויהי גבול בני אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד בית חורן עליון 
06O 016:006 ו ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה ועבר אותו ממזרח ינוחה 
06O 016:007 ז וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן 
06O 016:008 ח מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תצאתיו הימה זאת נחלת מטה בני אפרים--למשפחתם 
06O 016:009 ט והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה--כל הערים וחצריהן 
06O 016:010 י ולא הורישו את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אפרים עד היום הזה ויהי למס עבד  {פ} 
06O 017:001 א ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף--למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן 
06O 017:002 ב ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם--לבני אביעזר ולבני חלק ולבני אשריאל ולבני שכם ולבני חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן יוסף הזכרים--למשפחתם 
06O 017:003 ג ולצלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה לא היו לו בנים--כי אם בנות ואלה שמות בנתיו--מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה 
06O 017:004 ד ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן נון ולפני הנשיאים לאמר יהוה צוה את משה לתת לנו נחלה בתוך אחינו ויתן להם אל פי יהוה נחלה בתוך אחי אביהן 
06O 017:005 ה ויפלו חבלי מנשה עשרה--לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן 
06O 017:006 ו כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו וארץ הגלעד היתה לבני מנשה הנותרים 
06O 017:007 ז ויהי גבול מנשה מאשר המכמתת אשר על פני שכם והלך הגבול אל הימין אל ישבי עין תפוח 
06O 017:008 ח למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל גבול מנשה לבני אפרים 
06O 017:009 ט וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תצאתיו הימה 
06O 017:010 י נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהי הים גבולו ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח 
06O 017:011 יא ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת ישבי דאר ובנותיה וישבי עין דר ובנותיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה--שלשת הנפת 
06O 017:012 יב ולא יכלו בני מנשה להוריש את הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת 
06O 017:013 יג ויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו את הכנעני למס והורש לא הורישו  {ס} 
06O 017:014 יד וידברו בני יוסף את יהושע לאמר  מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני יהוה 
06O 017:015 טו ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים  כי אץ לך הר אפרים 
06O 017:016 טז ויאמרו בני יוסף לא ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל הכנעני הישב בארץ העמק לאשר בבית שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל 
06O 017:017 יז ויאמר יהושע אל בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר  עם רב אתה וכח גדול לך--לא יהיה לך גורל אחד 
06O 017:018 יח כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו  כי תוריש את הכנעני כי רכב ברזל לו--כי חזק הוא  {פ} 
06O 018:001 א ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה וישכינו שם את אהל מועד והארץ נכבשה לפניהם 
06O 018:002 ב ויותרו בבני ישראל אשר לא חלקו את נחלתם--שבעה שבטים 
06O 018:003 ג ויאמר יהושע אל בני ישראל  עד אנה אתם מתרפים לבוא לרשת את הארץ אשר נתן לכם יהוה אלהי אבותיכם 
06O 018:004 ד הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם--ויבאו אלי 
06O 018:005 ה והתחלקו אתה לשבעה חלקים  יהודה יעמד על גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון 
06O 018:006 ו ואתם תכתבו את הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל פה לפני יהוה אלהינו 
06O 018:007 ז כי אין חלק ללוים בקרבכם כי כהנת יהוה נחלתו וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד יהוה 
06O 018:008 ח ויקמו האנשים וילכו ויצו יהושע את ההלכים לכתב את הארץ לאמר לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי ופה אשליך לכם גורל לפני יהוה בשלה 
06O 018:009 ט וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על ספר ויבאו אל יהושע אל המחנה שלה 
06O 018:010 י וישלך להם יהושע גורל בשלה לפני יהוה ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקתם  {פ} 
06O 018:011 יא ויעל גורל מטה בני בנימן--למשפחתם ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף 
06O 018:012 יב ויהי להם הגבול לפאת צפונה מן הירדן ועלה הגבול אל כתף יריחו מצפון ועלה בהר ימה והיה (והיו) תצאתיו מדברה בית און 
06O 018:013 יג ועבר משם הגבול לוזה אל כתף לוזה נגבה--היא בית אל וירד הגבול עטרות אדר על ההר אשר מנגב לבית חרון תחתון 
06O 018:014 יד ותאר הגבול ונסב לפאת ים נגבה מן ההר אשר על פני בית חרון נגבה והיה (והיו) תצאתיו אל קרית בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת ים 
06O 018:015 טו ופאת נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל מעין מי נפתוח 
06O 018:016 טז וירד הגבול אל קצה ההר אשר על פני גי בן הנם אשר בעמק רפאים צפונה וירד גי הנם אל כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל 
06O 018:017 יז ותאר מצפון ויצא עין שמש ויצא אל גלילות אשר נכח מעלה אדמים וירד אבן בהן בן ראובן 
06O 018:018 יח ועבר אל כתף מול הערבה צפונה וירד הערבתה 
06O 018:019 יט ועבר הגבול אל כתף בית חגלה צפונה והיה (והיו) תצאותיו (תצאות) הגבול אל לשון ים המלח צפונה אל קצה הירדן נגבה זה גבול נגב 
06O 018:020 כ והירדן יגבל אתו לפאת קדמה  זאת נחלת בני בנימן לגבולתיה סביב--למשפחתם  {פ} 
06O 018:021 כא והיו הערים למטה בני בנימן--למשפחותיהם  יריחו ובית חגלה ועמק קציץ 
06O 018:022 כב ובית הערבה וצמרים ובית אל 
06O 018:023 כג והעוים והפרה ועפרה 
06O 018:024 כד וכפר העמני (העמנה) והעפני וגבע  ערים שתים עשרה וחצריהן 
06O 018:025 כה גבעון והרמה ובארות 
06O 018:026 כו והמצפה והכפירה והמצה 
06O 018:027 כז ורקם וירפאל ותראלה 
06O 018:028 כח וצלע האלף והיבוסי היא ירושלם גבעת קרית--ערים ארבע עשרה וחצריהן  זאת נחלת בני בנימן למשפחתם  {פ} 
06O 019:001 א ויצא הגורל השני לשמעון--למטה בני שמעון למשפחותם ויהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה 
06O 019:002 ב ויהי להם בנחלתם--באר שבע ושבע ומולדה 
06O 019:003 ג וחצר שועל ובלה ועצם 
06O 019:004 ד ואלתולד ובתול וחרמה 
06O 019:005 ה וצקלג ובית המרכבות וחצר סוסה 
06O 019:006 ו ובית לבאות ושרוחן  ערים שלש עשרה וחצריהן 
06O 019:007 ז עין רמון ועתר ועשן  ערים ארבע וחצריהן 
06O 019:008 ח וכל החצרים אשר סביבות הערים האלה עד בעלת באר ראמת נגב  זאת נחלת מטה בני שמעון--למשפחתם 
06O 019:009 ט מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון  כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם  {פ} 
06O 019:010 י ויעל הגורל השלישי לבני זבולן למשפחתם ויהי גבול נחלתם עד שריד 
06O 019:011 יא ועלה גבולם לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם 
06O 019:012 יב ושב משריד קדמה מזרח השמש על גבול כסלת תבר ויצא אל הדברת ועלה יפיע 
06O 019:013 יג ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר עתה קצין ויצא רמון המתאר הנעה 
06O 019:014 יד ונסב אתו הגבול מצפון חנתן והיו תצאתיו גי יפתח אל 
06O 019:015 טו וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם  ערים שתים עשרה וחצריהן 
06O 019:016 טז זאת נחלת בני זבולן למשפחותם--הערים האלה וחצריהן  {פ} 
06O 019:017 יז ליששכר--יצא הגורל הרביעי  לבני יששכר למשפחותם 
06O 019:018 יח ויהי גבולם--יזרעאלה והכסולת ושונם 
06O 019:019 יט וחפרים ושיאן ואנחרת 
06O 019:020 כ והרבית וקשיון ואבץ 
06O 019:021 כא ורמת ועין גנים ועין חדה ובית פצץ 
06O 019:022 כב ופגע הגבול בתבור ושחצומה (ושחצימה) ובית שמש והיו תצאות גבולם הירדן  ערים שש עשרה וחצריהן 
06O 019:023 כג זאת נחלת מטה בני יששכר--למשפחתם  הערים וחצריהן  {פ} 
06O 019:024 כד ויצא הגורל החמישי למטה בני אשר למשפחותם 
06O 019:025 כה ויהי גבולם--חלקת וחלי ובטן ואכשף 
06O 019:026 כו ואלמלך ועמעד ומשאל ופגע בכרמל הימה ובשיחור לבנת 
06O 019:027 כז ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבלון ובגי יפתח אל צפונה בית העמק ונעיאל ויצא אל כבול משמאל 
06O 019:028 כח ועברן ורחב וחמון וקנה עד צידון רבה 
06O 019:029 כט ושב הגבול הרמה ועד עיר מבצר צר ושב הגבול חסה ויהיו (והיו) תצאתיו הימה מחבל אכזיבה 
06O 019:030 ל ועמה ואפק ורחב  ערים עשרים ושתים וחצריהן 
06O 019:031 לא זאת נחלת מטה בני אשר--למשפחתם  הערים האלה וחצריהן  {פ} 
06O 019:032 לב לבני נפתלי יצא הגורל הששי--לבני נפתלי למשפחתם 
06O 019:033 לג ויהי גבולם מחלף מאלון בצעננים ואדמי הנקב ויבנאל--עד לקום ויהי תצאתיו הירדן 
06O 019:034 לד ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חוקקה ופגע בזבלון מנגב ובאשר פגע מים וביהודה הירדן מזרח השמש 
06O 019:035 לה וערי מבצר--הצדים צר וחמת רקת וכנרת 
06O 019:036 לו ואדמה והרמה וחצור 
06O 019:037 לז וקדש ואדרעי ועין חצור 
06O 019:038 לח ויראון ומגדל אל חרם ובית ענת ובית שמש  ערים תשע עשרה וחצריהן 
06O 019:039 לט זאת נחלת מטה בני נפתלי--למשפחתם  הערים וחצריהן  {פ} 
06O 019:040 מ למטה בני דן למשפחתם יצא הגורל השביעי 
06O 019:041 מא ויהי גבול נחלתם--צרעה ואשתאול ועיר שמש 
06O 019:042 מב ושעלבין ואילון ויתלה 
06O 019:043 מג ואילון ותמנתה ועקרון 
06O 019:044 מד ואלתקה וגבתון ובעלת 
06O 019:045 מה ויהד ובני ברק וגת רמון 
06O 019:046 מו ומי הירקון והרקון עם הגבול מול יפו 
06O 019:047 מז ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וילכדו אותה ויכו אותה לפי חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם 
06O 019:048 מח זאת נחלת מטה בני דן--למשפחתם  הערים האלה וחצריהן  {ס} 
06O 019:049 מט ויכלו לנחל את הארץ לגבולתיה ויתנו בני ישראל נחלה ליהושע בן נון בתוכם 
06O 019:050 נ על פי יהוה נתנו לו את העיר אשר שאל--את תמנת סרח בהר אפרים ויבנה את העיר וישב בה 
06O 019:051 נא אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל בגורל בשלה לפני יהוה--פתח אהל מועד ויכלו מחלק את הארץ  {פ} 
06O 020:001 א וידבר יהוה אל יהושע לאמר 
06O 020:002 ב דבר אל בני ישראל לאמר  תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם ביד משה 
06O 020:003 ג לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה בבלי דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם 
06O 020:004 ד ונס אל אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישב עמם 
06O 020:005 ה וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגרו את הרצח בידו  כי בבלי דעת הכה את רעהו ולא שנא הוא לו מתמול שלשום 
06O 020:006 ו וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו--אל העיר אשר נס משם 
06O 020:007 ז ויקדשו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים ואת קרית ארבע היא חברון בהר יהודה 
06O 020:008 ח ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת ראמת בגלעד ממטה גד ואת גלון (גולן) בבשן ממטה מנשה 
06O 020:009 ט אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה  {פ} 
06O 021:001 א ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי אבות המטות לבני ישראל 
06O 021:002 ב וידברו אליהם בשלה בארץ כנען לאמר יהוה צוה ביד משה לתת לנו ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו  {פ} 
06O 021:003 ג ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי יהוה את הערים האלה ואת מגרשיהן 
06O 021:004 ד ויצא הגורל למשפחת הקהתי ויהי לבני אהרן הכהן מן הלוים ממטה יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן בגורל--ערים שלש עשרה  {ס} 
06O 021:005 ה ולבני קהת הנותרים ממשפחת מטה אפרים וממטה דן ומחצי מטה מנשה בגורל--ערים עשר  {ס} 
06O 021:006 ו ולבני גרשון ממשפחות מטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן בגורל--ערים שלש עשרה  {ס} 
06O 021:007 ז לבני מררי למשפחתם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבולן--ערים שתים עשרה  {ס} 
06O 021:008 ח ויתנו בני ישראל ללוים את הערים האלה ואת מגרשיהן כאשר צוה יהוה ביד משה בגורל  {פ} 
06O 021:009 ט ויתנו ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון--את הערים האלה אשר יקרא אתהן בשם 
06O 021:010 י ויהי לבני אהרן ממשפחות הקהתי מבני לוי  כי להם היה הגורל ראישנה 
06O 021:011 יא ויתנו להם את קרית ארבע אבי הענוק היא חברון--בהר יהודה ואת מגרשה סביבתיה 
06O 021:012 יב ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה באחזתו  {ס} 
06O 021:013 יג ולבני אהרן הכהן נתנו את עיר מקלט הרצח--את חברון ואת מגרשה ואת לבנה ואת מגרשה 
06O 021:014 יד ואת יתר ואת מגרשה ואת אשתמע ואת מגרשה 
06O 021:015 טו ואת חלן ואת מגרשה ואת דבר ואת מגרשה 
06O 021:016 טז ואת עין ואת מגרשה ואת יטה ואת מגרשה את בית שמש ואת מגרשה  ערים תשע--מאת שני השבטים האלה  {ס} 
06O 021:017 יז וממטה בנימין את גבעון ואת מגרשה את גבע ואת מגרשה 
06O 021:018 יח את ענתות ואת מגרשה ואת עלמון ואת מגרשה  ערים ארבע 
06O 021:019 יט כל ערי בני אהרן הכהנים--שלש עשרה ערים ומגרשיהן  {ס} 
06O 021:020 כ ולמשפחות בני קהת הלוים הנותרים מבני קהת ויהי ערי גורלם ממטה אפרים 
06O 021:021 כא ויתנו להם את עיר מקלט הרצח את שכם ואת מגרשה--בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשה 
06O 021:022 כב ואת קבצים ואת מגרשה ואת בית חורן ואת מגרשה  ערים ארבע  {ס} 
06O 021:023 כג וממטה דן--את אלתקא ואת מגרשה את גבתון ואת מגרשה 
06O 021:024 כד את אילון ואת מגרשה את גת רמון ואת מגרשה  ערים ארבע 
06O 021:025 כה וממחצית מטה מנשה--את תענך ואת מגרשה ואת גת רמון ואת מגרשה  ערים שתים 
06O 021:026 כו כל ערים עשר ומגרשיהן למשפחות בני קהת הנותרים  {ס} 
06O 021:027 כז ולבני גרשון ממשפחת הלוים--מחצי מטה מנשה את עיר מקלט הרצח את גלון (גולן) בבשן ואת מגרשה ואת בעשתרה ואת מגרשה  ערים שתים  {ס} 
06O 021:028 כח וממטה יששכר את קשיון ואת מגרשה את דברת ואת מגרשה 
06O 021:029 כט את ירמות ואת מגרשה את עין גנים ואת מגרשה  ערים ארבע  {ס} 
06O 021:030 ל וממטה אשר את משאל ואת מגרשה את עבדון ואת מגרשה 
06O 021:031 לא את חלקת ואת מגרשה ואת רחב ואת מגרשה  ערים ארבע  {ס} 
06O 021:032 לב וממטה נפתלי את עיר מקלט הרצח את קדש בגליל ואת מגרשה ואת חמת דאר ואת מגרשה ואת קרתן ואת מגרשה  ערים שלש 
06O 021:033 לג כל ערי הגרשני למשפחתם--שלש עשרה עיר ומגרשיהן  {ס} 
06O 021:034 לד ולמשפחות בני מררי הלוים הנותרים--מאת מטה זבולן את יקנעם ואת מגרשה את קרתה ואת מגרשה 
06O 021:035 לה את דמנה ואת מגרשה את נהלל ואת מגרשה  ערים ארבע  {ס} 
06O 021:036 לו וממטה גד את עיר מקלט הרצח את רמת בגלעד ואת מגרשה ואת מחנים ואת מגרשה 
06O 021:037 לז את חשבון ואת מגרשה את יעזר ואת מגרשה  כל ערים ארבע 
06O 021:038 לח כל הערים לבני מררי למשפחתם הנותרים ממשפחות הלוים ויהי גורלם--ערים שתים עשרה 
06O 021:039 לט כל ערי הלוים בתוך אחזת בני ישראל--ערים ארבעים ושמנה ומגרשיהן 
06O 021:040 מ תהיינה הערים האלה--עיר עיר ומגרשיה סביבתיה  כן לכל הערים האלה  {ס} 
06O 021:041 מא ויתן יהוה לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה 
06O 021:042 מב וינח יהוה להם מסביב ככל אשר נשבע לאבותם ולא עמד איש בפניהם מכל איביהם--את כל איביהם נתן יהוה בידם 
06O 021:043 מג לא נפל דבר--מכל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אל בית ישראל  הכל בא  {פ} 
06O 021:044   
06O 021:045   
06O 022:001 א אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה 
06O 022:002 ב ויאמר אליהם--אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר צויתי אתכם 
06O 022:003 ג לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם--את משמרת מצות יהוה אלהיכם 
06O 022:004 ד ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן 
06O 022:005 ה רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאהבה את יהוה אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם 
06O 022:006 ו ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל אהליהם  {פ} 
06O 022:007 ז ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם אחיהם מעבר (בעבר) הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם--ויברכם 
06O 022:008 ח ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל איביכם עם אחיכם  {פ} 
06O 022:009 ט וישבו וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ כנען--ללכת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחזתם אשר נאחזו בה על פי יהוה ביד משה 
06O 022:010 י ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן--מזבח גדול למראה 
06O 022:011 יא וישמעו בני ישראל לאמר  הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען--אל גלילות הירדן אל עבר בני ישראל 
06O 022:012 יב וישמעו בני ישראל ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה לעלות עליהם לצבא  {פ} 
06O 022:013 יג וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה--אל ארץ הגלעד  את פינחס בן אלעזר הכהן 
06O 022:014 יד ועשרה נשאים עמו--נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל 
06O 022:015 טו ויבאו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה--אל ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר 
06O 022:016 טז כה אמרו כל עדת יהוה מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה--בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה 
06O 022:017 יז המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה 
06O 022:018 יח ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל כל עדת ישראל יקצף 
06O 022:019 יט ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת יהוה אשר שכן שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תמרדו ואתנו אל תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו 
06O 022:020 כ הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף  והוא איש אחד לא גוע בעונו  {ס} 
06O 022:021 כא ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וידברו את ראשי אלפי ישראל 
06O 022:022 כב אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע  אם במרד ואם במעל ביהוה אל תושיענו היום הזה 
06O 022:023 כג לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם להעלות עליו עולה ומנחה ואם לעשות עליו זבחי שלמים--יהוה הוא יבקש 
06O 022:024 כד ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר  מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם וליהוה אלהי ישראל 
06O 022:025 כה וגבול נתן יהוה ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן--אין לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירא את יהוה 
06O 022:026 כו ונאמר--נעשה נא לנו לבנות את המזבח  לא לעולה ולא לזבח 
06O 022:027 כז כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו  ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה 
06O 022:028 כח ונאמר--והיה כי יאמרו אלינו ואל דרתינו מחר ואמרנו ראו את תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח--כי עד הוא בינינו וביניכם 
06O 022:029 כט חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח--מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו  {פ} 
06O 022:030 ל וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם 
06O 022:031 לא ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל--מיד יהוה 
06O 022:032 לב וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען--אל בני ישראל וישבו אותם דבר 
06O 022:033 לג וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה 
06O 022:034 לד ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח  כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים  {פ} 
06O 023:001 א ויהי מימים רבים אחרי אשר הניח יהוה לישראל מכל איביהם מסביב ויהושע זקן בא בימים 
06O 023:002 ב ויקרא יהושע לכל ישראל--לזקניו ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויאמר אלהם--אני זקנתי באתי בימים 
06O 023:003 ג ואתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לכל הגוים האלה--מפניכם  כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם 
06O 023:004 ד ראו הפלתי לכם את הגוים הנשארים האלה בנחלה--לשבטיכם  מן הירדן וכל הגוים אשר הכרתי והים הגדול מבוא השמש 
06O 023:005 ה ויהוה אלהיכם הוא יהדפם מפניכם והוריש אתם מלפניכם וירשתם את ארצם כאשר דבר יהוה אלהיכם לכם 
06O 023:006 ו וחזקתם מאד--לשמר ולעשות את כל הכתוב בספר תורת משה  לבלתי סור ממנו ימין ושמאול 
06O 023:007 ז לבלתי בא בגוים האלה הנשארים האלה אתכם ובשם אלהיהם לא תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם 
06O 023:008 ח כי אם ביהוה אלהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה 
06O 023:009 ט ויורש יהוה מפניכם גוים גדלים ועצומים ואתם לא עמד איש בפניכם עד היום הזה 
06O 023:010 י איש אחד מכם ירדף אלף  כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם כאשר דבר לכם 
06O 023:011 יא ונשמרתם מאד לנפשתיכם לאהבה את יהוה אלהיכם 
06O 023:012 יב כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה אתכם והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם 
06O 023:013 יג ידוע תדעו כי לא יוסיף יהוה אלהיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם 
06O 023:014 יד והנה אנכי הולך היום בדרך כל הארץ וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דבר יהוה אלהיכם עליכם--הכל באו לכם לא נפל ממנו דבר אחד 
06O 023:015 טו והיה כאשר בא עליכם כל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אלהיכם אליכם  כן יביא יהוה עליכם את כל הדבר הרע--עד השמידו אותכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם 
06O 023:016 טז בעברכם את ברית יהוה אלהיכם אשר צוה אתכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם--וחרה אף יהוה בכם ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר נתן לכם  {פ} 
06O 024:001 א ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים 
06O 024:002 ב ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר יהוה אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים 
06O 024:003 ג ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אתו בכל ארץ כנען וארב (וארבה) את זרעו ואתן לו את יצחק 
06O 024:004 ד ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים 
06O 024:005 ה ואשלח את משה ואת אהרן ואגף את מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם 
06O 024:006 ו ואוציא את אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים--ים סוף 
06O 024:007 ז ויצעקו אל יהוה וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים 
06O 024:008 ח ואבאה (ואבא) אתכם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם מפניכם 
06O 024:009 ט ויקם בלק בן צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם בן בעור--לקלל אתכם 
06O 024:010 י ולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך אתכם ואצל אתכם מידו 
06O 024:011 יא ותעברו את הירדן ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעלי יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם 
06O 024:012 יב ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי  לא בחרבך ולא בקשתך 
06O 024:013 יג ואתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה וערים אשר לא בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אכלים 
06O 024:014 יד ועתה יראו את יהוה ועבדו אתו--בתמים ובאמת והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את יהוה 
06O 024:015 טו ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון--אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר (מעבר) הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה  {פ} 
06O 024:016 טז ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את יהוה--לעבד אלהים אחרים 
06O 024:017 יז כי יהוה אלהינו הוא המעלה אתנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם 
06O 024:018 יח ויגרש יהוה את כל העמים ואת האמרי ישב הארץ--מפנינו גם אנחנו נעבד את יהוה כי הוא אלהינו 
06O 024:019 יט ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבד את יהוה--כי אלהים קדשים הוא  אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאותיכם 
06O 024:020 כ כי תעזבו את יהוה ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר היטיב לכם 
06O 024:021 כא ויאמר העם אל יהושע  לא כי את יהוה נעבד 
06O 024:022 כב ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את יהוה לעבד אותו ויאמרו עדים 
06O 024:023 כג ועתה הסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את לבבכם אל יהוה אלהי ישראל 
06O 024:024 כד ויאמרו העם אל יהושע  את יהוה אלהינו נעבד ובקולו נשמע 
06O 024:025 כה ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם 
06O 024:026 כו ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש יהוה  {פ} 
06O 024:027 כז ויאמר יהושע אל כל העם הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה--כי היא שמעה את כל אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן תכחשון באלהיכם 
06O 024:028 כח וישלח יהושע את העם איש לנחלתו  {פ} 
06O 024:029 כט ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון עבד יהוה--בן מאה ועשר שנים 
06O 024:030 ל ויקברו אתו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש 
06O 024:031 לא ויעבד ישראל את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה יהוה אשר עשה לישראל 
06O 024:032 לב ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויהיו לבני יוסף לנחלה 
06O 024:033 לג ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים  {ש} 
07O 001:001 א ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה לאמר  מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו 
07O 001:002 ב ויאמר יהוה יהודה יעלה  הנה נתתי את הארץ בידו 
07O 001:003 ג ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגרלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך בגורלך וילך אתו שמעון 
07O 001:004 ד ויעל יהודה ויתן יהוה את הכנעני והפרזי בידם ויכום בבזק עשרת אלפים איש 
07O 001:005 ה וימצאו את אדני בזק בבזק וילחמו בו ויכו את הכנעני ואת הפרזי 
07O 001:006 ו וינס אדני בזק וירדפו אחריו ויאחזו אותו--ויקצצו את בהנות ידיו ורגליו 
07O 001:007 ז ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שלחני--כאשר עשיתי כן שלם לי אלהים ויביאהו ירושלם וימת שם  {פ} 
07O 001:008 ח וילחמו בני יהודה בירושלם וילכדו אותה ויכוה לפי חרב ואת העיר שלחו באש 
07O 001:009 ט ואחר ירדו בני יהודה להלחם בכנעני--יושב ההר והנגב והשפלה 
07O 001:010 י וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון ושם חברון לפנים קרית ארבע ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי 
07O 001:011 יא וילך משם אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית ספר 
07O 001:012 יב ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה--ונתתי לו את עכסה בתי לאשה 
07O 001:013 יג וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן לו את עכסה בתו לאשה 
07O 001:014 יד ויהי בבואה ותסיתהו לשאל מאת אביה השדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך 
07O 001:015 טו ותאמר לו הבה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה כלב את גלת עלית ואת גלת תחתית  {פ} 
07O 001:016 טז ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם 
07O 001:017 יז וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר חרמה 
07O 001:018 יח וילכד יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה ואת עקרון ואת גבולה 
07O 001:019 יט ויהי יהוה את יהודה וירש את ההר  כי לא להוריש את ישבי העמק כי רכב ברזל להם 
07O 001:020 כ ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה ויורש משם את שלשה בני הענק 
07O 001:021 כא ואת היבוסי ישב ירושלם לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את בני בנימן בירושלם עד היום הזה  {פ} 
07O 001:022 כב ויעלו בית יוסף גם הם בית אל ויהוה עמם 
07O 001:023 כג ויתירו בית יוסף בבית אל ושם העיר לפנים לוז 
07O 001:024 כד ויראו השמרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד 
07O 001:025 כה ויראם את מבוא העיר ויכו את העיר לפי חרב ואת האיש ואת כל משפחתו שלחו 
07O 001:026 כו וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז--הוא שמה עד היום הזה  {פ} 
07O 001:027 כז ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה ואת תענך ואת בנתיה ואת יושב (יושבי) דור ואת בנותיה ואת יושבי יבלעם ואת בנתיה ואת יושבי מגדו ואת בנותיה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת 
07O 001:028 כח ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו  {ס} 
07O 001:029 כט ואפרים לא הוריש את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרבו בגזר  {ס} 
07O 001:030 ל זבולן לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלל וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס  {ס} 
07O 001:031 לא אשר לא הוריש את ישבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב ואת חלבה ואת אפיק ואת רחב 
07O 001:032 לב וישב האשרי בקרב הכנעני ישבי הארץ  כי לא הורישו  {ס} 
07O 001:033 לג נפתלי לא הוריש את ישבי בית שמש ואת ישבי בית ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ וישבי בית שמש ובית ענת היו להם למס 
07O 001:034 לד וילחצו האמרי את בני דן ההרה  כי לא נתנו לרדת לעמק 
07O 001:035 לה ויואל האמרי לשבת בהר חרס באילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס 
07O 001:036 לו וגבול האמרי ממעלה עקרבים--מהסלע ומעלה  {פ} 
07O 002:001 א ויעל מלאך יהוה מן הגלגל אל הבכים  {פ}   ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם 
07O 002:002 ב ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת--מזבחותיהם תתצון ולא שמעתם בקולי מה זאת עשיתם 
07O 002:003 ג וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש 
07O 002:004 ד ויהי כדבר מלאך יהוה את הדברים האלה אל כל בני ישראל וישאו העם את קולם ויבכו 
07O 002:005 ה ויקראו שם המקום ההוא בכים ויזבחו שם ליהוה  {פ} 
07O 002:006 ו וישלח יהושע את העם וילכו בני ישראל איש לנחלתו לרשת את הארץ 
07O 002:007 ז ויעבדו העם את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל 
07O 002:008 ח וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים 
07O 002:009 ט ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים מצפון להר געש 
07O 002:010 י וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יהוה וגם את המעשה אשר עשה לישראל  {פ} 
07O 002:011 יא ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים 
07O 002:012 יב ויעזבו את יהוה אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את יהוה 
07O 002:013 יג ויעזבו את יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות 
07O 002:014 יד ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמד לפני אויביהם 
07O 002:015 טו בכל אשר יצאו יד יהוה היתה בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד 
07O 002:016 טז ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם 
07O 002:017 יז וגם אל שפטיהם לא שמעו--כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם  סרו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות יהוה--לא עשו כן 
07O 002:018 יח וכי הקים יהוה להם שפטים והיה יהוה עם השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט  כי ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם 
07O 002:019 יט והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם  לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה 
07O 002:020 כ ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר צויתי את אבותם ולא שמעו לקולי 
07O 002:021 כא גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימת 
07O 002:022 כב למען נסות בם את ישראל  השמרים הם את דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם--אם לא 
07O 002:023 כג וינח יהוה את הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד יהושע  {פ} 
07O 003:001 א ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען 
07O 003:002 ב רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה--רק אשר לפנים לא ידעום 
07O 003:003 ג חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון--מהר בעל חרמון עד לבוא חמת 
07O 003:004 ד ויהיו לנסות בם את ישראל--לדעת הישמעו את מצות יהוה אשר צוה את אבותם ביד משה 
07O 003:005 ה ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי 
07O 003:006 ו ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם  {פ} 
07O 003:007 ז ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה וישכחו את יהוה אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות 
07O 003:008 ח ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמנה שנים 
07O 003:009 ט ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל וישיעם--את עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו 
07O 003:010 י ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים 
07O 003:011 יא ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן קנז  {פ} 
07O 003:012 יב ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את עגלון מלך מואב על ישראל על כי עשו את הרע בעיני יהוה 
07O 003:013 יג ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים 
07O 003:014 יד ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה 
07O 003:015 טו ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב 
07O 003:016 טז ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות--גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו 
07O 003:017 יז ויקרב את המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד 
07O 003:018 יח ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח את העם נשאי המנחה 
07O 003:019 יט והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס--ויצאו מעליו כל העמדים עליו 
07O 003:020 כ ואהוד בא אליו והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא 
07O 003:021 כא וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו 
07O 003:022 כב ויבא גם הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב--כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה 
07O 003:023 כג ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו--ונעל 
07O 003:024 כד והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה 
07O 003:025 כה ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת 
07O 003:026 כו ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את הפסילים וימלט השעירתה 
07O 003:027 כז ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם 
07O 003:028 כח ויאמר אלהם רדפו אחרי כי נתן יהוה את איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא נתנו איש לעבר 
07O 003:029 כט ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש--כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש 
07O 003:030 ל ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה  {פ} 
07O 003:031 לא ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר ויושע גם הוא את ישראל  {פ} 
07O 004:001 א ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת 
07O 004:002 ב וימכרם יהוה ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים 
07O 004:003 ג ויצעקו בני ישראל אל יהוה  כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה  {פ} 
07O 004:004 ד ודבורה אשה נביאה אשת לפידות--היא שפטה את ישראל בעת ההיא 
07O 004:005 ה והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל--בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט 
07O 004:006 ו ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון 
07O 004:007 ז ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך 
07O 004:008 ח ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך 
07O 004:009 ט ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך--כי ביד אשה ימכר יהוה את סיסרא ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה 
07O 004:010 י ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה 
07O 004:011 יא וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד אילון בצענים (בצעננים) אשר את קדש 
07O 004:012 יב ויגדו לסיסרא  כי עלה ברק בן אבינעם הר תבור 
07O 004:013 יג ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו--מחרשת הגוים אל נחל קישון 
07O 004:014 יד ותאמר דברה אל ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את סיסרא בידך--הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו 
07O 004:015 טו ויהם יהוה את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב--לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו 
07O 004:016 טז וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל מחנה סיסרא לפי חרב--לא נשאר עד אחד 
07O 004:017 יז וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני  כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני 
07O 004:018 יח ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה 
07O 004:019 יט ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כי צמאתי ותפתח את נאוד החלב ותשקהו--ותכסהו 
07O 004:020 כ ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם איש יבא ושאלך ואמר היש פה איש--ואמרת אין 
07O 004:021 כא ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת 
07O 004:022 כב והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא אליה--והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו 
07O 004:023 כג ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל 
07O 004:024 כד ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען--עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען  {ש} 
07O 005:001 א ותשר דבורה וברק בן אבינעם  {ס}  ביום ההוא  {ר} לאמר  {ס} 
07O 005:002 ב בפרע פרעות בישראל  {ס}  בהתנדב  {ר} עם ברכו יהוה  {ס} 
07O 005:003 ג שמעו מלכים האזינו  {ר} רזנים  {ס}  אנכי ליהוה אנכי אשירה  {ס}  אזמר  {ר} ליהוה אלהי ישראל  {ס} 
07O 005:004 ד יהוה בצאתך  {ר} משעיר  {ס}  בצעדך משדה אדום  {ס}  ארץ  {ר} רעשה גם שמים נטפו  {ס}  גם עבים נטפו  {ר} מים  {ס} 
07O 005:005 ה הרים נזלו מפני יהוה  {ס}  זה  {ר} סיני--מפני יהוה אלהי ישראל  {ס} 
07O 005:006 ו בימי שמגר בן  {ר} ענת  {ס}  בימי יעל חדלו ארחות  {ס}  והלכי  {ר} נתיבות--ילכו ארחות עקלקלות  {ס} 
07O 005:007 ז חדלו פרזון בישראל  {ר} חדלו--  {ס}  עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל  {ס} 
07O 005:008 ח יבחר  {ר} אלהים חדשים אז לחם שערים  {ס}  מגן אם יראה  {ר} ורמח  {ס}  בארבעים אלף בישראל  {ס} 
07O 005:009 ט לבי  {ר} לחוקקי ישראל  {ס}  המתנדבים בעם ברכו  {ר} יהוה  {ס} 
07O 005:010 י רכבי אתנות צחרות  {ס}  ישבי  {ר} על מדין והלכי על דרך--שיחו  {ס} 
07O 005:011 יא מקול מחצצים בין  {ר} משאבים  {ס}  שם יתנו צדקות יהוה  {ס}  צדקת  {ר} פרזונו בישראל  {ס}  אז ירדו לשערים עם  {ר} יהוה  {ס} 
07O 005:012 יב עורי עורי דבורה  {ס}  עורי  {ר} עורי דברי שיר  {ס}  קום ברק ושבה שביך בן  {ר} אבינעם  {ס} 
07O 005:013 יג אז ירד שריד לאדירים עם  {ס}  יהוה  {ר} ירד לי בגבורים  {ס} 
07O 005:014 יד מני אפרים שרשם  {ר} בעמלק  {ס}  אחריך בנימין בעממיך  {ס}  מני  {ר} מכיר ירדו מחקקים  {ס}  ומזבולן משכים בשבט  {ר} ספר  {ס} 
07O 005:015 טו ושרי ביששכר עם דברה  {ס}  ויששכר  {ר} כן ברק בעמק שלח ברגליו  {ס}  בפלגות ראובן גדלים חקקי  {ר} לב  {ס} 
07O 005:016 טז למה ישבת בין המשפתים  {ס}  לשמע  {ר} שרקות עדרים  {ס}  לפלגות ראובן גדולים חקרי  {ר} לב  {ס} 
07O 005:017 יז גלעד בעבר הירדן שכן  {ס}  ודן  {ר} למה יגור אניות  {ס}  אשר ישב לחוף  {ר} ימים  {ס}  ועל מפרציו ישכון  {ס} 
07O 005:018 יח זבלון  {ר} עם חרף נפשו למות--  {ס}  ונפתלי  על מרומי  {ר} שדה  {ס} 
07O 005:019 יט באו מלכים נלחמו  {ס}  אז  {ר} נלחמו מלכי כנען  {ס}  בתענך על מי  {ר} מגדו  {ס}  בצע כסף לא לקחו  {ס} 
07O 005:020 כ מן  {ר} שמים נלחמו  {ס}  הכוכבים ממסלותם נלחמו עם  {ר} סיסרא  {ס} 
07O 005:021 כא נחל קישון גרפם  {ס}  נחל  {ר} קדומים נחל קישון  {ס}  תדרכי נפשי  {ר} עז  {ס} 
07O 005:022 כב אז הלמו עקבי סוס  {ס}  מדהרות  {ר} דהרות אביריו  {ס} 
07O 005:023 כג אורו מרוז אמר מלאך יהוה--ארו ארור  {ר} ישביה  {ס}  כי לא באו לעזרת יהוה  {ס}  לעזרת  {ר} יהוה בגבורים  {ס} 
07O 005:024 כד תברך מנשים--יעל אשת חבר  {ר} הקיני  {ס}  מנשים באהל תברך  {ס} 
07O 005:025 כה מים  {ר} שאל חלב נתנה  {ס}  בספל אדירים הקריבה  {ר} חמאה  {ס} 
07O 005:026 כו ידה ליתד תשלחנה  {ס}  וימינה  {ר} להלמות עמלים  {ס}  והלמה סיסרא מחקה  {ר} ראשו  {ס}  ומחצה וחלפה רקתו  {ס} 
07O 005:027 כז בין  {ר} רגליה כרע נפל שכב  {ס}  בין רגליה כרע  {ר} נפל  {ס}  באשר כרע שם נפל שדוד  {ס} 
07O 005:028 כח בעד  {ר} החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב  {ס}  מדוע בשש רכבו  {ר} לבוא--  {ס}  מדוע אחרו פעמי מרכבותיו  {ס} 
07O 005:029 כט חכמות  {ר} שרותיה תענינה  {ס}  אף היא תשיב אמריה  {ר} לה  {ס} 
07O 005:030 ל הלא ימצאו יחלקו שלל  {ס}  רחם  {ר} רחמתים לראש גבר--  {ס}  שלל צבעים  {ר} לסיסרא  {ס}  שלל צבעים רקמה  {ס}  צבע  {ר} רקמתים לצוארי שלל  {ס} 
07O 005:031 לא כן יאבדו כל אויביך יהוה  {ר} ואהביו כצאת השמש בגברתו  {ס}  ותשקט הארץ ארבעים שנה  {ר} {ש} 
07O 006:001 א ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים 
07O 006:002 ב ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות 
07O 006:003 ג והיה אם זרע ישראל--ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו 
07O 006:004 ד ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור 
07O 006:005 ה כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו (ובאו) כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה 
07O 006:006 ו וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה  {פ} 
07O 006:007 ז ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין 
07O 006:008 ח וישלח יהוה איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים 
07O 006:009 ט ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ארצם 
07O 006:010 י ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם--לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי  {פ} 
07O 006:011 יא ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין 
07O 006:012 יב וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל 
07O 006:013 יג ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף מדין 
07O 006:014 יד ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין  הלא שלחתיך 
07O 006:015 טו ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי 
07O 006:016 טז ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד 
07O 006:017 יז ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי 
07O 006:018 יח אל נא תמש מזה עד באי אליך והצאתי את מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך 
07O 006:019 יט וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש  {פ} 
07O 006:020 כ ויאמר אליו מלאך האלהים קח את הבשר ואת המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק שפוך ויעש כן 
07O 006:021 כא וישלח מלאך יהוה את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו 
07O 006:022 כב וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה--כי על כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל פנים 
07O 006:023 כג ויאמר לו יהוה שלום לך אל תירא  לא תמות 
07O 006:024 כד ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה--עודנו בעפרת אבי העזרי  {ס} 
07O 006:025 כה ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרת 
07O 006:026 כו ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה--במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת 
07O 006:027 כז ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם--ויעש לילה 
07O 006:028 כח וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר השני העלה על המזבח הבנוי 
07O 006:029 כט ויאמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו--ויאמרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה 
07O 006:030 ל ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת  כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו 
07O 006:031 לא ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו 
07O 006:032 לב ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמר  ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו  {ס} 
07O 006:033 לג וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל 
07O 006:034 לד ורוח יהוה לבשה את גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו 
07O 006:035 לה ומלאכים שלח בכל מנשה ויזעק גם הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם 
07O 006:036 לו ויאמר גדעון אל האלהים  אם ישך מושיע בידי את ישראל--כאשר דברת 
07O 006:037 לז הנה אנכי מציג את גזת הצמר--בגרן  אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב--וידעתי כי תושיע בידי את ישראל כאשר דברת 
07O 006:038 לח ויהי כן--וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים 
07O 006:039 לט ויאמר גדעון אל האלהים אל יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא רק הפעם בגזה--יהי נא חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל 
07O 006:040 מ ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה טל  {פ} 
07O 007:001 א וישכם ירבעל הוא גדעון וכל העם אשר אתו ויחנו על עין חרד ומחנה מדין היה לו מצפון מגבעת המורה בעמק  {ס} 
07O 007:002 ב ויאמר יהוה אל גדעון רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם  פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי 
07O 007:003 ג ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו  {ס} 
07O 007:004 ד ויאמר יהוה אל גדעון עוד העם רב הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר אמר אליך זה לא ילך עמך הוא לא ילך 
07O 007:005 ה ויורד את העם אל המים ויאמר יהוה אל גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות 
07O 007:006 ו ויהי מספר המלקקים בידם אל פיהם--שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על ברכיהם לשתות מים  {ס} 
07O 007:007 ז ויאמר יהוה אל גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם--ילכו איש למקמו 
07O 007:008 ח ויקחו את צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק  {פ} 
07O 007:009 ט ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה  כי נתתיו בידך 
07O 007:010 י ואם ירא אתה לרדת--רד אתה ופרה נערך אל המחנה 
07O 007:011 יא ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל קצה החמשים אשר במחנה 
07O 007:012 יב ומדין ועמלק וכל בני קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל שפת הים לרב 
07O 007:013 יג ויבא גדעון--והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צליל לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל 
07O 007:014 יד ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל  נתן האלהים בידו את מדין ואת כל המחנה  {פ} 
07O 007:015 טו ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו--וישתחו וישב אל מחנה ישראל ויאמר קומו כי נתן יהוה בידכם את מחנה מדין 
07O 007:016 טז ויחץ את שלש מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד כלם וכדים ריקים ולפדים בתוך הכדים 
07O 007:017 יז ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר אעשה כן תעשון 
07O 007:018 יח ותקעתי בשופר--אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון  {פ} 
07O 007:019 יט ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה--אך הקם הקימו את השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם 
07O 007:020 כ ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד שמאולם בלפדים וביד ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון 
07O 007:021 כא ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל המחנה ויריעו ויניסו (וינוסו) 
07O 007:022 כב ויתקעו שלש מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס המחנה עד בית השטה צררתה--עד שפת אבל מחולה על טבת 
07O 007:023 כג ויצעק איש ישראל מנפתלי ומן אשר ומן כל מנשה וירדפו אחרי מדין 
07O 007:024 כד ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן 
07O 007:025 כה וילכדו שני שרי מדין את ערב ואת זאב ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב הרגו ביקב זאב וירדפו אל מדין וראש ערב וזאב--הביאו אל גדעון מעבר לירדן 
07O 008:001 א ויאמרו אליו איש אפרים מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה 
07O 008:002 ב ויאמר אליהם מה עשיתי עתה ככם  הלא טוב עללות אפרים--מבציר אביעזר 
07O 008:003 ג בידכם נתן אלהים את שרי מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה 
07O 008:004 ד ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים 
07O 008:005 ה ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי  כי עיפים הם--ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין 
07O 008:006 ו ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך  כי נתן לצבאך לחם 
07O 008:007 ז ויאמר גדעון--לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע בידי  ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים 
07O 008:008 ח ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות 
07O 008:009 ט ויאמר גם לאנשי פנואל לאמר  בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה  {פ} 
07O 008:010 י וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף--כל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב 
07O 008:011 יא ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את המחנה והמחנה היה בטח 
07O 008:012 יב וינסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל המחנה החריד 
07O 008:013 יג וישב גדעון בן יואש מן המלחמה מלמעלה החרס 
07O 008:014 יד וילכד נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את שרי סכות ואת זקניה--שבעים ושבעה איש 
07O 008:015 טו ויבא אל אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע  אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם 
07O 008:016 טז ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים וידע בהם את אנשי סכות 
07O 008:017 יז ואת מגדל פנואל נתץ ויהרג את אנשי העיר 
07O 008:018 יח ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך 
07O 008:019 יט ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה לו החיתם אותם--לא הרגתי אתכם 
07O 008:020 כ ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער 
07O 008:021 כא ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע בנו--כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע ויקח את השהרנים אשר בצוארי גמליהם  {פ} 
07O 008:022 כב ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך  כי הושעתנו מיד מדין 
07O 008:023 כג ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם  יהוה ימשל בכם 
07O 008:024 כד ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם שללו  כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם 
07O 008:025 כה ויאמרו נתון נתן ויפרשו את השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו 
07O 008:026 כו ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב--לבד מן השהרנים והנטיפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם 
07O 008:027 כז ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש 
07O 008:028 כח ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון  {פ} 
07O 008:029 כט וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו 
07O 008:030 ל ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו  כי נשים רבות היו לו 
07O 008:031 לא ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את שמו אבימלך 
07O 008:032 לב וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי  {פ} 
07O 008:033 לג ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים 
07O 008:034 לד ולא זכרו בני ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל איביהם מסביב 
07O 008:035 לה ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון  ככל הטובה--אשר עשה עם ישראל  {פ} 
07O 009:001 א וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר 
07O 009:002 ב דברו נא באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם--המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני 
07O 009:003 ג וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא 
07O 009:004 ד ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו 
07O 009:005 ה ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את אחיו בני ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן--כי נחבא  {ס} 
07O 009:006 ו ויאספו כל בעלי שכם וכל בית מלוא וילכו וימליכו את אבימלך למלך--עם אלון מצב אשר בשכם 
07O 009:007 ז ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים 
07O 009:008 ח הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה (מלכה) עלינו 
07O 009:009 ט ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים 
07O 009:010 י ויאמרו העצים לתאנה  לכי את מלכי עלינו 
07O 009:011 יא ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים 
07O 009:012 יב ויאמרו העצים לגפן  לכי את מלוכי (מלכי) עלינו 
07O 009:013 יג ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים 
07O 009:014 יד ויאמרו כל העצים אל האטד  לך אתה מלך עלינו 
07O 009:015 טו ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין--תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון 
07O 009:016 טז ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו 
07O 009:017 יז אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין 
07O 009:018 יח ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא 
07O 009:019 יט ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה--שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם 
07O 009:020 כ ואם אין--תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך 
07O 009:021 כא וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו  {פ} 
07O 009:022 כב וישר אבימלך על ישראל שלש שנים 
07O 009:023 כג וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי שכם באבימלך 
07O 009:024 כד לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו 
07O 009:025 כה וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך  {פ} 
07O 009:026 כו ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו בו בעלי שכם 
07O 009:027 כז ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך 
07O 009:028 כח ויאמר געל בן עבד מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו--הלא בן ירבעל וזבל פקידו עבדו את אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו 
07O 009:029 כט ומי יתן את העם הזה בידי ואסירה את אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה 
07O 009:030 ל וישמע זבל שר העיר את דברי געל בן עבד ויחר אפו 
07O 009:031 לא וישלח מלאכים אל אבימלך בתרמה לאמר  הנה געל בן עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את העיר עליך 
07O 009:032 לב ועתה קום לילה אתה והעם אשר אתך וארב בשדה 
07O 009:033 לג והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על העיר והנה הוא והעם אשר אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך 
07O 009:034 לד ויקם אבימלך וכל העם אשר עמו לילה ויארבו על שכם ארבעה ראשים 
07O 009:035 לה ויצא געל בן עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר אתו מן המארב 
07O 009:036 לו וירא געל את העם ויאמר אל זבל הנה עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים 
07O 009:037 לז ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה עם יורדים מעם טבור הארץ וראש אחד בא מדרך אלון מעוננים 
07O 009:038 לח ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו  הלא זה העם אשר מאסתה בו צא נא עתה והלחם בו 
07O 009:039 לט ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך 
07O 009:040 מ וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד פתח השער 
07O 009:041 מא וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את געל ואת אחיו משבת בשכם  {ס} 
07O 009:042 מב ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך 
07O 009:043 מג ויקח את העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן העיר ויקם עליהם ויכם 
07O 009:044 מד ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על כל אשר בשדה--ויכום 
07O 009:045 מה ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את העיר ואת העם אשר בה הרג ויתץ את העיר ויזרעה מלח  {פ} 
07O 009:046 מו וישמעו כל בעלי מגדל שכם ויבאו אל צריח בית אל ברית 
07O 009:047 מז ויגד לאבימלך  כי התקבצו כל בעלי מגדל שכם 
07O 009:048 מח ויעל אבימלך הר צלמון הוא וכל העם אשר אתו ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על שכמו ויאמר אל העם אשר עמו מה ראיתם עשיתי--מהרו עשו כמוני 
07O 009:049 מט ויכרתו גם כל העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על הצריח ויציתו עליהם את הצריח באש וימתו גם כל אנשי מגדל שכם כאלף--איש ואשה  {פ} 
07O 009:050 נ וילך אבימלך אל תבץ ויחן בתבץ וילכדה 
07O 009:051 נא ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל 
07O 009:052 נב ויבא אבימלך עד המגדל וילחם בו ויגש עד פתח המגדל לשרפו באש 
07O 009:053 נג ותשלך אשה אחת פלח רכב--על ראש אבימלך ותרץ את גלגלתו 
07O 009:054 נד ויקרא מהרה אל הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני--פן יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת 
07O 009:055 נה ויראו איש ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו 
07O 009:056 נו וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את שבעים אחיו 
07O 009:057 נז ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן ירבעל  {פ} 
07O 010:001 א ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל תולע בן פואה בן דודו--איש יששכר והוא ישב בשמיר בהר אפרים 
07O 010:002 ב וישפט את ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר  {פ} 
07O 010:003 ג ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה 
07O 010:004 ד ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד 
07O 010:005 ה וימת יאיר ויקבר בקמון  {פ} 
07O 010:006 ו ויסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את יהוה ולא עבדוהו 
07O 010:007 ז ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון 
07O 010:008 ח וירעצו וירצצו את בני ישראל בשנה ההיא  שמנה עשרה שנה את כל בני ישראל אשר בעבר הירדן--בארץ האמרי אשר בגלעד 
07O 010:009 ט ויעברו בני עמון את הירדן להלחם גם ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד 
07O 010:010 י ויזעקו בני ישראל אל יהוה לאמר  חטאנו לך--וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים  {פ} 
07O 010:011 יא ויאמר יהוה אל בני ישראל  הלא ממצרים ומן האמרי ומן בני עמון ומן פלשתים 
07O 010:012 יב וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם 
07O 010:013 יג ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא אוסיף להושיע אתכם 
07O 010:014 יד לכו וזעקו אל האלהים אשר בחרתם בם  המה יושיעו לכם בעת צרתכם 
07O 010:015 טו ויאמרו בני ישראל אל יהוה חטאנו--עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך  אך הצילנו נא היום הזה 
07O 010:016 טז ויסירו את אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל  {פ} 
07O 010:017 יז ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה 
07O 010:018 יח ויאמרו העם שרי גלעד איש אל רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון--יהיה לראש לכל ישבי גלעד  {פ} 
07O 011:001 א ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח 
07O 011:002 ב ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו--כי בן אשה אחרת אתה 
07O 011:003 ג ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו  {פ} 
07O 011:004 ד ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל 
07O 011:005 ה ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב 
07O 011:006 ו ויאמרו ליפתח--לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון 
07O 011:007 ז ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם 
07O 011:008 ח ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד 
07O 011:009 ט ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני--אנכי אהיה לכם לראש 
07O 011:010 י ויאמרו זקני גלעד אל יפתח  יהוה יהיה שמע בינותינו--אם לא כדברך כן נעשה 
07O 011:011 יא וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה  {פ} 
07O 011:012 יב וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר  מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי 
07O 011:013 יג ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום 
07O 011:014 יד ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון 
07O 011:015 טו ויאמר לו כה אמר יפתח  לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון 
07O 011:016 טז כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה 
07O 011:017 יז וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש 
07O 011:018 יח וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב 
07O 011:019 יט וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי 
07O 011:020 כ ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל 
07O 011:021 כא ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל--ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא 
07O 011:022 כב ויירשו את כל גבול האמרי--מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן 
07O 011:023 כג ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו 
07O 011:024 כד הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך--אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו--אותו נירש 
07O 011:025 כה ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב  הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם 
07O 011:026 כו בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה--ומדוע לא הצלתם בעת ההיא 
07O 011:027 כז ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי  ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון 
07O 011:028 כח ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו  {פ} 
07O 011:029 כט ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון 
07O 011:030 ל וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר  אם נתון תתן את בני עמון בידי 
07O 011:031 לא והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון--והיה ליהוה והעליתיהו עלה  {פ} 
07O 011:032 לב ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו 
07O 011:033 לג ויכם מערוער ועד באך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל  {פ} 
07O 011:034 לד ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות  ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת 
07O 011:035 לה ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב 
07O 011:036 לו ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה--עשה לי כאשר יצא מפיך  אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך--מבני עמון 
07O 011:037 לז ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה  הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי (ורעותי) 
07O 011:038 לח ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים 
07O 011:039 לט ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל 
07O 011:040 מ מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי--ארבעת ימים בשנה  {פ} 
07O 012:001 א ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני עמון ולנו לא קראת ללכת עמך--ביתך נשרף עליך באש 
07O 012:002 ב ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאד ואזעק אתכם ולא הושעתם אותי מידם 
07O 012:003 ג ואראה כי אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל בני עמון ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום הזה--להלחם בי 
07O 012:004 ד ויקבץ יפתח את כל אנשי גלעד וילחם את אפרים ויכו אנשי גלעד את אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם--גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה 
07O 012:005 ה וילכד גלעד את מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי גלעד האפרתי אתה ויאמר לא 
07O 012:006 ו ויאמרו לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף 
07O 012:007 ז וישפט יפתח את ישראל שש שנים וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד  {פ} 
07O 012:008 ח וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם 
07O 012:009 ט ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ וישפט את ישראל שבע שנים 
07O 012:010 י וימת אבצן ויקבר בבית לחם  {פ} 
07O 012:011 יא וישפט אחריו את ישראל אילון הזבולני וישפט את ישראל עשר שנים 
07O 012:012 יב וימת אילון הזבולני ויקבר באילון בארץ זבולן  {פ} 
07O 012:013 יג וישפט אחריו את ישראל עבדון בן הלל הפרעתוני 
07O 012:014 יד ויהי לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים על שבעים עירם וישפט את ישראל שמנה שנים 
07O 012:015 טו וימת עבדון בן הלל הפרעתוני ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי  {פ} 
07O 013:001 א ויסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה  {פ} 
07O 013:002 ב ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה 
07O 013:003 ג וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן 
07O 013:004 ד ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא 
07O 013:005 ה כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו--כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל--מיד פלשתים 
07O 013:006 ו ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי 
07O 013:007 ז ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה--כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו  {פ} 
07O 013:008 ח ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר  בי אדוני--איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד 
07O 013:009 ט וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה 
07O 013:010 י ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו--הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי 
07O 013:011 יא ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני 
07O 013:012 יב ויאמר מנוח עתה יבא דבריך  מה יהיה משפט הנער ומעשהו 
07O 013:013 יג ויאמר מלאך יהוה אל מנוח  מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר 
07O 013:014 יד מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל  כל אשר צויתיה תשמר  {ס} 
07O 013:015 טו ויאמר מנוח אל מלאך יהוה  נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים 
07O 013:016 טז ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה  כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא 
07O 013:017 יז ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך  כי יבא דבריך (דברך) וכבדנוך 
07O 013:018 יח ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי--והוא פלאי  {פ} 
07O 013:019 יט ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים 
07O 013:020 כ ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה 
07O 013:021 כא ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא 
07O 013:022 כב ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות  כי אלהים ראינו 
07O 013:023 כג ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת 
07O 013:024 כד ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה 
07O 013:025 כה ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל  {פ} 
07O 014:001 א וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים 
07O 014:002 ב ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו אותה לי לאשה 
07O 014:003 ג ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה--כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני 
07O 014:004 ד ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא--כי תאנה הוא מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל 
07O 014:005 ה וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו 
07O 014:006 ו ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה 
07O 014:007 ז וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון 
07O 014:008 ח וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש 
07O 014:009 ט וירדהו אל כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש 
07O 014:010 י וירד אביהו אל האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים 
07O 014:011 יא ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו 
07O 014:012 יב ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה  אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם--ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים 
07O 014:013 יג ואם לא תוכלו להגיד לי--ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו--חודה חידתך ונשמענה 
07O 014:014 יד ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים 
07O 014:015 טו ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה--פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא 
07O 014:016 טז ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני--החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי--ולך אגיד 
07O 014:017 יז ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה 
07O 014:018 יח ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם--לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי 
07O 014:019 יט ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו 
07O 014:020 כ ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו  {פ} 
07O 015:001 א ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא 
07O 015:002 ב ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחותה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה 
07O 015:003 ג ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים  כי עשה אני עמם רעה 
07O 015:004 ד וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך 
07O 015:005 ה ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית 
07O 015:006 ו ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש 
07O 015:007 ז ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת  כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל 
07O 015:008 ח ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם  {פ} 
07O 015:009 ט ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי 
07O 015:010 י ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו 
07O 015:011 יא וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם--כאשר עשו לי כן עשיתי להם 
07O 015:012 יב ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם 
07O 015:013 יג ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע 
07O 015:014 יד הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו 
07O 015:015 טו וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש 
07O 015:016 טז ויאמר שמשון--בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש 
07O 015:017 יז ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי 
07O 015:018 יח ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים 
07O 015:019 יט ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה 
07O 015:020 כ וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה  {פ} 
07O 016:001 א וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה 
07O 016:002 ב לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו 
07O 016:003 ג וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון  {פ} 
07O 016:004 ד ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה 
07O 016:005 ה ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנוהו לענותו ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף 
07O 016:006 ו ותאמר דלילה אל שמשון הגידה נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך 
07O 016:007 ז ויאמר אליה שמשון אם יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא חרבו--וחליתי והייתי כאחד האדם 
07O 016:008 ח ויעלו לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים--אשר לא חרבו ותאסרהו בהם 
07O 016:009 ט והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את היתרים כאשר ינתק פתיל הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו 
07O 016:010 י ותאמר דלילה אל שמשון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה נא לי במה תאסר 
07O 016:011 יא ויאמר אליה--אם אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא נעשה בהם מלאכה  וחליתי והייתי כאחד האדם 
07O 016:012 יב ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט 
07O 016:013 יג ותאמר דלילה אל שמשון עד הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים--הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה--אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת 
07O 016:014 יד ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את היתד הארג ואת המסכת 
07O 016:015 טו ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי  זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול 
07O 016:016 טז ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים--ותאלצהו ותקצר נפשו למות 
07O 016:017 יז ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי--כי נזיר אלהים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם 
07O 016:018 יח ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי הגיד לה (לי) את כל לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם 
07O 016:019 יט ותישנהו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו 
07O 016:020 כ ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו 
07O 016:021 כא ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים (האסורים) 
07O 016:022 כב ויחל שער ראשו לצמח כאשר גלח  {פ} 
07O 016:023 כג וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם--ולשמחה ויאמרו--נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבנו 
07O 016:024 כד ויראו אתו העם ויהללו את אלהיהם  כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את חללינו 
07O 016:025 כה ויהי כי טוב (כטוב) לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו ויקראו לשמשון מבית האסירים (האסורים) ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים 
07O 016:026 כו ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשני (והמישני) את העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם 
07O 016:027 כז והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון 
07O 016:028 כח ויקרא שמשון אל יהוה ויאמר  אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים 
07O 016:029 כט וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם--אחד בימינו ואחד בשמאלו 
07O 016:030 ל ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלשתים ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו 
07O 016:031 לא וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את ישראל עשרים שנה  {פ} 
07O 017:001 א ויהי איש מהר אפרים ושמו מיכיהו 
07O 017:002 ב ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי (ואת) אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה 
07O 017:003 ג וישב את אלף ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו הקדש הקדשתי את הכסף ליהוה מידי לבני לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לך 
07O 017:004 ד וישב את הכסף לאמו ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו 
07O 017:005 ה והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן 
07O 017:006 ו בימים ההם אין מלך בישראל  איש הישר בעיניו יעשה  {פ} 
07O 017:007 ז ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם 
07O 017:008 ח וילך האיש מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר ימצא ויבא הר אפרים עד בית מיכה לעשות דרכו 
07O 017:009 ט ויאמר לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא 
07O 017:010 י ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה לי לאב ולכהן ואנכי אתן לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי 
07O 017:011 יא ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו 
07O 017:012 יב וימלא מיכה את יד הלוי ויהי לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה 
07O 017:013 יג ויאמר מיכה--עתה ידעתי כי ייטיב יהוה לי  כי היה לי הלוי לכהן  {פ} 
07O 018:001 א בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת--כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה  {פ} 
07O 018:002 ב וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם 
07O 018:003 ג המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה 
07O 018:004 ד ויאמר אלהם--כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן 
07O 018:005 ה ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה--התצלח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה 
07O 018:006 ו ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה  {פ} 
07O 018:007 ז וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחוקים המה מצידנים ודבר אין להם עם אדם 
07O 018:008 ח ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם 
07O 018:009 ט ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים--אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ 
07O 018:010 י כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים--כי נתנה אלהים בידכם  מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ 
07O 018:011 יא ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה 
07O 018:012 יב ויעלו ויחנו בקרית יערים--ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה--הנה אחרי קרית יערים 
07O 018:013 יג ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה 
07O 018:014 יד ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו 
07O 018:015 טו ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום 
07O 018:016 טז ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער--אשר מבני דן 
07O 018:017 יז ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ--באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה 
07O 018:018 יח ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים 
07O 018:019 יט ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן  הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל 
07O 018:020 כ וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם 
07O 018:021 כא ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה--לפניהם 
07O 018:022 כב המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן 
07O 018:023 כג ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת 
07O 018:024 כד ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו--ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך 
07O 018:025 כה ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו--פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך 
07O 018:026 כו וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו 
07O 018:027 כז והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש 
07O 018:028 כח ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה 
07O 018:029 כט ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה 
07O 018:030 ל ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ 
07O 018:031 לא וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה  {פ} 
07O 019:001 א ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה 
07O 019:002 ב ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה חדשים 
07O 019:003 ג ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו (להשיבה) ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו 
07O 019:004 ד ויחזק בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם 
07O 019:005 ה ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם--ואחר תלכו 
07O 019:006 ו וישבו ויאכלו שניהם יחדו--וישתו ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל נא ולין וייטב לבך 
07O 019:007 ז ויקם האיש ללכת ויפצר בו חתנו וישב וילן שם 
07O 019:008 ח וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד נטות היום ויאכלו שניהם 
07O 019:009 ט ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערוב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך 
07O 019:010 י ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו 
07O 019:011 יא הם עם יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל אדניו לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת--ונלין בה 
07O 019:012 יב ויאמר אליו אדניו לא נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה 
07O 019:013 יג ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה 
07O 019:014 יד ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן 
07O 019:015 טו ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון 
07O 019:016 טז והנה איש זקן בא מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני 
07O 019:017 יז וישא עיניו וירא את האיש הארח--ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא 
07O 019:018 יח ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים--משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה 
07O 019:019 יט וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך  אין מחסור כל דבר 
07O 019:020 כ ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל מחסורך עלי רק ברחוב אל תלן 
07O 019:021 כא ויביאהו לביתו ויבול (ויבל) לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו 
07O 019:022 כב המה מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו 
07O 019:023 כג ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי--אל תעשו את הנבלה הזאת 
07O 019:024 כד הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת 
07O 019:025 כה ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות (כעלות) השחר 
07O 019:026 כו ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם--עד האור 
07O 019:027 כז ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף 
07O 019:028 כח ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על החמור ויקם האיש וילך למקמו 
07O 019:029 כט ויבא אל ביתו ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל 
07O 019:030 ל והיה כל הראה ואמר לא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עצו ודברו  {פ} 
07O 020:001 א ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד--אל יהוה המצפה 
07O 020:002 ב ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל--בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב  {פ} 
07O 020:003 ג וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת 
07O 020:004 ד ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה--ויאמר  הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון 
07O 020:005 ה ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת 
07O 020:006 ו ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל  כי עשו זמה ונבלה בישראל 
07O 020:007 ז הנה כלכם בני ישראל--הבו לכם דבר ועצה הלם 
07O 020:008 ח ויקם כל העם כאיש אחד לאמר  לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו 
07O 020:009 ט ועתה--זה הדבר אשר נעשה לגבעה  עליה בגורל 
07O 020:010 י ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם--לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל 
07O 020:011 יא ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים  {פ} 
07O 020:012 יב וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר  מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם 
07O 020:013 יג ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו    (בני) בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל 
07O 020:014 יד ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל 
07O 020:015 טו ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב--לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור 
07O 020:016 טז מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו  כל זה קלע באבן אל השערה--ולא יחטא  {פ} 
07O 020:017 יז ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב  כל זה איש מלחמה 
07O 020:018 יח ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה 
07O 020:019 יט ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה 
07O 020:020 כ ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה 
07O 020:021 כא ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש--ארצה 
07O 020:022 כב ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון 
07O 020:023 כג ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו  {פ} 
07O 020:024 כד ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני 
07O 020:025 כה ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה  כל אלה שלפי חרב 
07O 020:026 כו ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה 
07O 020:027 כז וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם 
07O 020:028 כח ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך 
07O 020:029 כט וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב  {פ} 
07O 020:030 ל ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם 
07O 020:031 לא ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל 
07O 020:032 לב ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנוהו מן העיר אל המסלות 
07O 020:033 לג וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע 
07O 020:034 לד ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה  {פ} 
07O 020:035 לה ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש  כל אלה שלף חרב 
07O 020:036 לו ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה 
07O 020:037 לז והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב 
07O 020:038 לח והמועד היה לאיש ישראל--עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר 
07O 020:039 לט ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש--כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה 
07O 020:040 מ והמשאת החלה לעלות מן העיר--עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה 
07O 020:041 מא ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן  כי ראה כי נגעה עליו הרעה 
07O 020:042 מב ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו 
07O 020:043 מג כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש 
07O 020:044 מד ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש  את כל אלה אנשי חיל 
07O 020:045 מה ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש 
07O 020:046 מו ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב--ביום ההוא  את כל אלה אנשי חיל 
07O 020:047 מז ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים 
07O 020:048 מח ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש  {פ} 
07O 021:001 א ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר  איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה 
07O 021:002 ב ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול 
07O 021:003 ג ויאמרו--למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל  להפקד היום מישראל שבט אחד 
07O 021:004 ד ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים  {פ} 
07O 021:005 ה ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה  כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר--מות יומת 
07O 021:006 ו וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל 
07O 021:007 ז מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים 
07O 021:008 ח ויאמרו--מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד--אל הקהל 
07O 021:009 ט ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד 
07O 021:010 י וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש--מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף 
07O 021:011 יא וזה הדבר אשר תעשו  כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר--תחרימו 
07O 021:012 יב וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויבאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען  {פ} 
07O 021:013 יג וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום 
07O 021:014 יד וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן 
07O 021:015 טו והעם נחם לבנימן  כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל 
07O 021:016 טז ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים  כי נשמדה מבנימן אשה 
07O 021:017 יז ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל 
07O 021:018 יח ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים--מבנותינו  כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן  {ס} 
07O 021:019 יט ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה--ומנגב ללבונה 
07O 021:020 כ ויצו (ויצוו) את בני בנימן לאמר  לכו וארבתם בכרמים 
07O 021:021 כא וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן 
07O 021:022 כב והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב (לריב) אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם--כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה  כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו  {ס} 
07O 021:023 כג ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם 
07O 021:024 כד ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו  {פ} 
07O 021:025 כה בימים ההם אין מלך בישראל  איש הישר בעיניו יעשה  {ש} 
08O 001:001 א ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב--הוא ואשתו ושני בניו 
08O 001:002 ב ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים--מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם 
08O 001:003 ג וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה 
08O 001:004 ד וישאו להם נשים מאביות--שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים 
08O 001:005 ה וימתו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה 
08O 001:006 ו ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב  כי שמעה בשדה מואב--כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם 
08O 001:007 ז ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלותיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה 
08O 001:008 ח ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה (יעש) יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי 
08O 001:009 ט יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה 
08O 001:010 י ותאמרנה לה  כי אתך נשוב לעמך 
08O 001:011 יא ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי  העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים 
08O 001:012 יב שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש  כי אמרתי יש לי תקוה--גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים 
08O 001:013 יג הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם--כי יצאה בי יד יהוה 
08O 001:014 יד ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה 
08O 001:015 טו ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך 
08O 001:016 טז ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך  כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין--עמך עמי ואלהיך אלהי 
08O 001:017 יז באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף--כי המות יפריד ביני ובינך 
08O 001:018 יח ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה 
08O 001:019 יט ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם ויהי כבואנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי 
08O 001:020 כ ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי  קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד 
08O 001:021 כא אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי 
08O 001:022 כב ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים 
08O 002:001 א ולנעמי מידע (מודע) לאישה איש גבור חיל--ממשפחת אלימלך  ושמו בעז 
08O 002:002 ב ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים--אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי 
08O 002:003 ג ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה--חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך 
08O 002:004 ד והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה 
08O 002:005 ה ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים  למי הנערה הזאת 
08O 002:006 ו ויען הנער הנצב על הקוצרים--ויאמר  נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדי מואב 
08O 002:007 ז ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה--זה שבתה הבית מעט 
08O 002:008 ח ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי 
08O 002:009 ט עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן--הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים 
08O 002:010 י ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני--ואנכי נכריה 
08O 002:011 יא ויען בעז ויאמר לה--הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום 
08O 002:012 יב ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו 
08O 002:013 יג ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך 
08O 002:014 יד ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר 
08O 002:015 טו ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט--ולא תכלימוה 
08O 002:016 טז וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה 
08O 002:017 יז ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים 
08O 002:018 יח ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה 
08O 002:019 יט ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית--יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז 
08O 002:020 כ ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש--מגאלנו הוא 
08O 002:021 כא ותאמר רות המואביה  גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי 
08O 002:022 כב ותאמר נעמי אל רות כלתה  טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר 
08O 002:023 כג ותדבק בנערות בעז ללקט--עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה 
08O 003:001 א ותאמר לה נעמי חמותה  בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך 
08O 003:002 ב ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים--הלילה 
08O 003:003 ג ורחצת וסכת ושמת שמלתך (שמלתיך) עליך--וירדתי (וירדת) הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות 
08O 003:004 ד ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי (ושכבת) והוא יגיד לך את אשר תעשין 
08O 003:005 ה ותאמר אליה  כל אשר תאמרי     (אלי) אעשה 
08O 003:006 ו ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה 
08O 003:007 ז ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב 
08O 003:008 ח ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו 
08O 003:009 ט ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה 
08O 003:010 י ויאמר ברוכה את ליהוה בתי--היטבת חסדך האחרון מן הראשון  לבלתי לכת אחרי הבחורים--אם דל ואם עשיר 
08O 003:011 יא ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך  כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את 
08O 003:012 יב ועתה כי אמנם כי אם (  ) גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני 
08O 003:013 יג ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר 
08O 003:014 יד ותשכב מרגלותו עד הבקר ותקם בטרום (בטרם) יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן 
08O 003:015 טו ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה--ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר 
08O 003:016 טז ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה--את כל אשר עשה לה האיש 
08O 003:017 יז ותאמר שש השערים האלה נתן לי  כי אמר     (אלי) אל תבואי ריקם אל חמותך 
08O 003:018 יח ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר  כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום 
08O 004:001 א ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר בעז ויאמר סורה שבה פה פלני אלמני ויסר וישב 
08O 004:002 ב ויקח עשרה אנשים מזקני העיר--ויאמר שבו פה וישבו 
08O 004:003 ג ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך  מכרה נעמי השבה משדה מואב 
08O 004:004 ד ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי--אם תגאל גאל ואם לא יגאל הגידה לי ואדע (ואדעה) כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל 
08O 004:005 ה ויאמר בעז ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קניתי (קנית)--להקים שם המת על נחלתו 
08O 004:006 ו ויאמר הגאל לא אוכל לגאול (לגאל) לי--פן אשחית את נחלתי גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאל 
08O 004:007 ז וזאת לפנים בישראל על הגאלה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל 
08O 004:008 ח ויאמר הגאל לבעז קנה לך וישלף נעלו 
08O 004:009 ט ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת כל אשר לכליון ומחלון--מיד נעמי 
08O 004:010 י וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו  עדים אתם היום 
08O 004:011 יא ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים--עדים יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם 
08O 004:012 יב ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה--מן הזרע אשר יתן יהוה לך מן הנערה הזאת 
08O 004:013 יג ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן 
08O 004:014 יד ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל 
08O 004:015 טו והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך  כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים 
08O 004:016 טז ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת 
08O 004:017 יז ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד  {פ} 
08O 004:018 יח ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון 
08O 004:019 יט וחצרון הוליד את רם ורם הוליד את עמינדב 
08O 004:020 כ ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמה 
08O 004:021 כא ושלמון הוליד את בעז ובעז הוליד את עובד 
08O 004:022 כב ועבד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד  {ש} 
09O 001:001 א ויהי איש אחד מן הרמתים צופים--מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירחם בן אליהוא בן תחו בן צוף--אפרתי 
09O 001:002 ב ולו שתי נשים--שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים 
09O 001:003 ג ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח ליהוה צבאות בשלה ושם שני בני עלי חפני ופנחס כהנים ליהוה 
09O 001:004 ד ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל בניה ובנותיה--מנות 
09O 001:005 ה ולחנה יתן מנה אחת אפים  כי את חנה אהב ויהוה סגר רחמה 
09O 001:006 ו וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה  כי סגר יהוה בעד רחמה 
09O 001:007 ז וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה--כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל 
09O 001:008 ח ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך  הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים 
09O 001:009 ט ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל יהוה 
09O 001:010 י והיא מרת נפש ותתפלל על יהוה ובכה תבכה 
09O 001:011 יא ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים--ונתתיו ליהוה כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו 
09O 001:012 יב והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את פיה 
09O 001:013 יג וחנה היא מדברת על לבה--רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה 
09O 001:014 יד ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך 
09O 001:015 טו ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני יהוה 
09O 001:016 טז אל תתן את אמתך לפני בת בליעל  כי מרב שיחי וכעסי דברתי עד הנה 
09O 001:017 יז ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו 
09O 001:018 יח ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד 
09O 001:019 יט וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה יהוה 
09O 001:020 כ ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו 
09O 001:021 כא ויעל האיש אלקנה וכל ביתו לזבח ליהוה את זבח הימים ואת נדרו 
09O 001:022 כב וחנה לא עלתה  כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את פני יהוה וישב שם עד עולם 
09O 001:023 כג ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך שבי עד גמלך אתו--אך יקם יהוה את דברו ותשב האשה ותינק את בנה עד גמלה אתו 
09O 001:024 כד ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית יהוה שלו והנער נער 
09O 001:025 כה וישחטו את הפר ויבאו את הנער אל עלי 
09O 001:026 כו ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה 
09O 001:027 כז אל הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו 
09O 001:028 כח וגם אנכי השאלתהו ליהוה כל הימים אשר היה הוא שאול ליהוה וישתחו שם ליהוה  {ס} 
09O 002:001 א ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך 
09O 002:002 ב אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו 
09O 002:003 ג אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם  כי אל דעות יהוה ולא (ולו) נתכנו עללות 
09O 002:004 ד קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל 
09O 002:005 ה שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה 
09O 002:006 ו יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל 
09O 002:007 ז יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם 
09O 002:008 ח מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם  כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל 
09O 002:009 ט רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו  כי לא בכח יגבר איש 
09O 002:010 י יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם--יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו  {פ} 
09O 002:011 יא וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה את פני עלי הכהן 
09O 002:012 יב ובני עלי בני בליעל  לא ידעו את יהוה 
09O 002:013 יג ומשפט הכהנים את העם--כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו 
09O 002:014 יד והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור--כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה 
09O 002:015 טו גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי 
09O 002:016 טז ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו (לא) כי עתה תתן--ואם לא לקחתי בחזקה 
09O 002:017 יז ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה  כי נאצו האנשים את מנחת יהוה 
09O 002:018 יח ושמואל משרת את פני יהוה  נער חגור אפוד בד 
09O 002:019 יט ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה--בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים 
09O 002:020 כ וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקומו 
09O 002:021 כא כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם יהוה  {ס} 
09O 002:022 כב ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד 
09O 002:023 כג ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה 
09O 002:024 כד אל בני  כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה 
09O 002:025 כה אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם 
09O 002:026 כו והנער שמואל הלך וגדל וטוב  גם עם יהוה וגם עם אנשים  {פ} 
09O 002:027 כז ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה 
09O 002:028 כח ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל 
09O 002:029 כט למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי 
09O 002:030 ל לכן נאם יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו 
09O 002:031 לא הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך--מהיות זקן בביתך 
09O 002:032 לב והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים 
09O 002:033 לג ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים 
09O 002:034 לד וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך--אל חפני ופינחס  ביום אחד ימותו שניהם 
09O 002:035 לה והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים 
09O 002:036 לו והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות--לאכל פת לחם  {פ} 
09O 003:001 א והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם--אין חזון נפרץ  {ס} 
09O 003:002 ב ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות 
09O 003:003 ג ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים  {פ} 
09O 003:004 ד ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני 
09O 003:005 ה וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב  {ס} 
09O 003:006 ו ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב 
09O 003:007 ז ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה 
09O 003:008 ח ויסף יהוה קרא שמואל בשלישת ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער 
09O 003:009 ט ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו 
09O 003:010 י ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך  {פ} 
09O 003:011 יא ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל  אשר כל שמעו--תצלינה שתי אזניו 
09O 003:012 יב ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו--החל וכלה 
09O 003:013 יג והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם--בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם 
09O 003:014 יד ולכן נשבעתי לבית עלי  אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה--עד עולם 
09O 003:015 טו וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי 
09O 003:016 טז ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני 
09O 003:017 יז ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך--אל נא תכחד ממני  כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך 
09O 003:018 יח ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר--יהוה הוא הטוב בעינו יעשה  {פ} 
09O 003:019 יט ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה 
09O 003:020 כ וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע  כי נאמן שמואל לנביא ליהוה  {ס} 
09O 003:021 כא ויסף יהוה להראה בשלה  כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה  {פ} 
09O 004:001 א ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק 
09O 004:002 ב ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש 
09O 004:003 ג ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו 
09O 004:004 ד וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים--חפני ופינחס 
09O 004:005 ה ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ 
09O 004:006 ו וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו--כי ארון יהוה בא אל המחנה 
09O 004:007 ז ויראו הפלשתים--כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם 
09O 004:008 ח אוי לנו--מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה  אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה--במדבר 
09O 004:009 ט התחזקו והיו לאנשים פלשתים--פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם 
09O 004:010 י וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי 
09O 004:011 יא וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס 
09O 004:012 יב וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו 
09O 004:013 יג ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך (יד) דרך מצפה--כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר 
09O 004:014 יד וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי 
09O 004:015 טו ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות 
09O 004:016 טז ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני 
09O 004:017 יז ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה  {פ} 
09O 004:018 יח ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת--כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה 
09O 004:019 יט וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמועה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה 
09O 004:020 כ וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה 
09O 004:021 כא ותקרא לנער איכבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה 
09O 004:022 כב ותאמר גלה כבוד מישראל  כי נלקח ארון האלהים  {פ} 
09O 005:001 א ופלשתים לקחו את ארון האלהים ויבאהו מאבן העזר אשדודה 
09O 005:002 ב ויקחו פלשתים את ארון האלהים ויבאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון 
09O 005:003 ג וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה ויקחו את דגון וישבו אתו למקומו 
09O 005:004 ד וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה וראש דגון ושתי כפות ידיו כרתות אל המפתן--רק דגון נשאר עליו 
09O 005:005 ה על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון--באשדוד  עד היום הזה  {פ} 
09O 005:006 ו ותכבד יד יהוה אל האשדודים וישמם ויך אתם בעפלים (בטחרים) את אשדוד ואת גבוליה 
09O 005:007 ז ויראו אנשי אשדוד כי כן ואמרו לא ישב ארון אלהי ישראל עמנו--כי קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו 
09O 005:008 ח וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים אליהם ויאמרו מה נעשה לארון אלהי ישראל ויאמרו גת יסב ארון אלהי ישראל ויסבו את ארון אלהי ישראל  {ס} 
09O 005:009 ט ויהי אחרי הסבו אתו ותהי יד יהוה בעיר מהומה גדולה מאד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם עפלים (טחרים) 
09O 005:010 י וישלחו את ארון האלהים עקרון ויהי כבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את ארון אלהי ישראל להמיתני ואת עמי 
09O 005:011 יא וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים ויאמרו שלחו את ארון אלהי ישראל וישב למקומו ולא ימית אתי ואת עמי  כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מאד יד האלהים שם 
09O 005:012 יב והאנשים אשר לא מתו הכו בעפלים (בטחרים) ותעל שועת העיר השמים  {ס} 
09O 006:001 א ויהי ארון יהוה בשדה פלשתים שבעה חדשים 
09O 006:002 ב ויקראו פלשתים לכהנים ולקסמים לאמר מה נעשה לארון יהוה  הודענו במה נשלחנו למקומו  {ס} 
09O 006:003 ג ויאמרו אם משלחים את ארון אלהי ישראל אל תשלחו אתו ריקם--כי השב תשיבו לו אשם אז תרפאו ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם 
09O 006:004 ד ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמרו מספר סרני פלשתים חמשה עפלי (טחרי) זהב וחמשה עכברי זהב  כי מגפה אחת לכלם ולסרניכם 
09O 006:005 ה ועשיתם צלמי עפליכם (טחריכם) וצלמי עכבריכם המשחיתם את הארץ ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם ומעל אלהיכם ומעל ארצכם 
09O 006:006 ו ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם  הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו 
09O 006:007 ז ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לא עלה עליהם על ואסרתם את הפרות בעגלה והשיבתם בניהם מאחריהם הביתה 
09O 006:008 ח ולקחתם את ארון יהוה ונתתם אתו אל העגלה ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך 
09O 006:009 ט וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש--הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו--מקרה הוא היה לנו 
09O 006:010 י ויעשו האנשים כן ויקחו שתי פרות עלות ויאסרום בעגלה ואת בניהם כלו בבית 
09O 006:011 יא וישמו את ארון יהוה אל העגלה ואת הארגז ואת עכברי הזהב ואת צלמי טחריהם 
09O 006:012 יב וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים אחריהם עד גבול בית שמש 
09O 006:013 יג ובית שמש קצרים קציר חטים בעמק וישאו את עיניהם ויראו את הארון וישמחו לראות 
09O 006:014 יד והעגלה באה אל שדה יהושע בית השמשי ותעמד שם ושם אבן גדולה ויבקעו את עצי העגלה ואת הפרות העלו עלה ליהוה  {ס} 
09O 006:015 טו והלוים הורידו את ארון יהוה ואת הארגז אשר אתו אשר בו כלי זהב וישמו אל האבן הגדולה ואנשי בית שמש העלו עלות ויזבחו זבחים ביום ההוא--ליהוה 
09O 006:016 טז וחמשה סרני פלשתים ראו וישבו עקרון ביום ההוא  {ס} 
09O 006:017 יז ואלה טחרי הזהב אשר השיבו פלשתים  {ר} אשם ליהוה  {ס}  לאשדוד אחד  {ס}  לעזה  {ר} אחד  {ס}  לאשקלון אחד  {ס}  לגת  {ר} אחד  {ס}  לעקרון אחד  {ס} 
09O 006:018 יח ועכברי  {ר} הזהב מספר כל ערי פלשתים לחמשת הסרנים--מעיר מבצר ועד כפר הפרזי ועד אבל הגדולה אשר הניחו עליה את ארון יהוה עד היום הזה בשדה יהושע בית השמשי 
09O 006:019 יט ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון יהוה ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש ויתאבלו העם כי הכה יהוה בעם מכה גדולה 
09O 006:020 כ ויאמרו אנשי בית שמש מי יוכל לעמד לפני יהוה האלהים הקדוש הזה ואל מי יעלה מעלינו 
09O 006:021 כא וישלחו מלאכים אל יושבי קרית יערים לאמר  השבו פלשתים את ארון יהוה--רדו העלו אתו אליכם 
09O 007:001 א ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את ארון יהוה ויבאו אתו אל בית אבינדב בגבעה ואת אלעזר בנו קדשו לשמר את ארון יהוה  {פ} 
09O 007:002 ב ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי יהוה  {ס} 
09O 007:003 ג ויאמר שמואל אל כל בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים 
09O 007:004 ד ויסירו בני ישראל את הבעלים ואת העשתרת ויעבדו את יהוה לבדו  {פ} 
09O 007:005 ה ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל יהוה 
09O 007:006 ו ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את בני ישראל במצפה 
09O 007:007 ז וישמעו פלשתים כי התקבצו בני ישראל המצפתה ויעלו סרני פלשתים אל ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים 
09O 007:008 ח ויאמרו בני ישראל אל שמואל אל תחרש ממנו מזעק אל יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים 
09O 007:009 ט ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה (ויעלהו) עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה 
09O 007:010 י ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל 
09O 007:011 יא ויצאו אנשי ישראל מן המצפה וירדפו את פלשתים ויכום עד מתחת לבית כר 
09O 007:012 יב ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו יהוה 
09O 007:013 יג ויכנעו הפלשתים ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד יהוה בפלשתים כל ימי שמואל 
09O 007:014 יד ותשבנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי 
09O 007:015 טו וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו 
09O 007:016 טז והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל--את כל המקומות האלה 
09O 007:017 יז ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח ליהוה  {פ} 
09O 008:001 א ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל 
09O 008:002 ב ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה--שפטים בבאר שבע 
09O 008:003 ג ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד--ויטו משפט  {פ} 
09O 008:004 ד ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה 
09O 008:005 ה ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו--ככל הגוים 
09O 008:006 ו וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה  {פ} 
09O 008:007 ז ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך  כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם 
09O 008:008 ח ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אותם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים--כן המה עשים גם לך 
09O 008:009 ט ועתה שמע בקולם  אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם  {ס} 
09O 008:010 י ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך  {ס} 
09O 008:011 יא ויאמר--זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם  את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו 
09O 008:012 יב ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו 
09O 008:013 יג ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות 
09O 008:014 יד ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים--יקח ונתן לעבדיו 
09O 008:015 טו וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו 
09O 008:016 טז ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם--יקח ועשה למלאכתו 
09O 008:017 יז צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים 
09O 008:018 יח וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא 
09O 008:019 יט וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו 
09O 008:020 כ והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו 
09O 008:021 כא וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה  {פ} 
09O 008:022 כב ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו  {פ} 
09O 009:001 א ויהי איש מבן ימין (מבנימין) ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח--בן איש ימיני  גבור חיל 
09O 009:002 ב ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם 
09O 009:003 ג ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתנת 
09O 009:004 ד ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו 
09O 009:005 ה המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה--פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו 
09O 009:006 ו ויאמר לו הנה נא איש אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם--אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה 
09O 009:007 ז ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש--כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלהים  מה אתנו 
09O 009:008 ח ויסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את דרכנו 
09O 009:009 ט לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה  כי לנביא היום יקרא לפנים הראה 
09O 009:010 י ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה נלכה וילכו אל העיר אשר שם איש האלהים 
09O 009:011 יא המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה 
09O 009:012 יב ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר--כי זבח היום לעם בבמה 
09O 009:013 יג כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו--כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו 
09O 009:014 יד ויעלו העיר המה באים בתוך העיר והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה  {ס} 
09O 009:015 טו ויהוה גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר 
09O 009:016 טז כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים  כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי 
09O 009:017 יז ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו--הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי 
09O 009:018 יח ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי זה בית הראה 
09O 009:019 יט ויען שמואל את שאול ויאמר אנכי הראה--עלה לפני הבמה ואכלתם עמי היום ושלחתיך בבקר וכל אשר בלבבך אגיד לך 
09O 009:020 כ ולאתנות האבדות לך היום שלשת הימים--אל תשם את לבך להם כי נמצאו ולמי כל חמדת ישראל--הלוא לך ולכל בית אביך  {ס} 
09O 009:021 כא ויען שאול ויאמר הלוא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה  {ס} 
09O 009:022 כב ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה ויתן להם מקום בראש הקרואים והמה כשלשם איש 
09O 009:023 כג ויאמר שמואל לטבח תנה את המנה אשר נתתי לך--אשר אמרתי אליך שים אתה עמך 
09O 009:024 כד וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל--כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא 
09O 009:025 כה וירדו מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג 
09O 009:026 כו וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג (הגגה) לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל--החוצה 
09O 009:027 כז המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את דבר אלהים  {פ} 
09O 010:001 א ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו--וישקהו ויאמר--הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד 
09O 010:002 ב בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני 
09O 010:003 ג וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין 
09O 010:004 ד ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם 
09O 010:005 ה אחר כן תבוא גבעת האלהים אשר שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נבאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים 
09O 010:006 ו וצלחה עליך רוח יהוה והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר 
09O 010:007 ז והיה כי תבאינה (תבאנה) האתות האלה--לך  עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך 
09O 010:008 ח וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה 
09O 010:009 ט והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים לב אחר ויבאו כל האתות האלה ביום ההוא  {ס} 
09O 010:010 י ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם 
09O 010:011 יא ויהי כל יודעו מאתמול שלשם ויראו והנה עם נבאים נבא  {ס}  ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש--הגם שאול בנביאים 
09O 010:012 יב ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים 
09O 010:013 יג ויכל מהתנבות ויבא הבמה 
09O 010:014 יד ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי אין ונבוא אל שמואל 
09O 010:015 טו ויאמר דוד שאול  הגידה נא לי מה אמר לכם שמואל 
09O 010:016 טז ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל  {פ} 
09O 010:017 יז ויצעק שמואל את העם אל יהוה המצפה 
09O 010:018 יח ויאמר אל בני ישראל  {פ}   כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם 
09O 010:019 יט ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה לשבטיכם ולאלפיכם 
09O 010:020 כ ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן 
09O 010:021 כא ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשהו ולא נמצא 
09O 010:022 כב וישאלו עוד ביהוה הבא עוד הלם איש  {ס}  ויאמר יהוה הנה הוא נחבא אל הכלים 
09O 010:023 כג וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה 
09O 010:024 כד ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך  {ס} 
09O 010:025 כה וידבר שמואל אל העם את משפט המלכה ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו 
09O 010:026 כו וגם שאול--הלך לביתו גבעתה וילכו עמו--החיל אשר נגע אלהים בלבם 
09O 010:027 כז ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש  {פ} 
09O 011:001 א ויעל נחש העמוני ויחן על יביש גלעד ויאמרו כל אנשי יביש אל נחש כרת לנו ברית ונעבדך 
09O 011:002 ב ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרת לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתיה חרפה על כל ישראל 
09O 011:003 ג ויאמרו אליו זקני יביש הרף לנו שבעת ימים ונשלחה מלאכים בכל גבול ישראל ואם אין מושיע אתנו ויצאנו אליך 
09O 011:004 ד ויבאו המלאכים גבעת שאול וידברו הדברים באזני העם וישאו כל העם את קולם ויבכו 
09O 011:005 ה והנה שאול בא אחרי הבקר מן השדה ויאמר שאול מה לעם כי יבכו ויספרו לו--את דברי אנשי יביש 
09O 011:006 ו ותצלח רוח אלהים על שאול בשמעו (כשמעו) את הדברים האלה ויחר אפו מאד 
09O 011:007 ז ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפל פחד יהוה על העם ויצאו כאיש אחד 
09O 011:008 ח ויפקדם בבזק ויהיו בני ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף 
09O 011:009 ט ויאמרו למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש גלעד מחר תהיה לכם תשועה בחם (כחם) השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש--וישמחו 
09O 011:010 י ויאמרו אנשי יביש מחר נצא אליכם ועשיתם לנו ככל הטוב בעיניכם  {ס} 
09O 011:011 יא ויהי ממחרת וישם שאול את העם שלשה ראשים ויבאו בתוך המחנה באשמרת הבקר ויכו את עמון עד חם היום ויהי הנשארים ויפצו ולא נשארו בם שנים יחד 
09O 011:012 יב ויאמר העם אל שמואל מי האמר שאול ימלך עלינו  תנו האנשים ונמיתם 
09O 011:013 יג ויאמר שאול לא יומת איש ביום הזה  כי היום עשה יהוה תשועה בישראל 
09O 011:014 יד ויאמר שמואל אל העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה 
09O 011:015 טו וילכו כל העם הגלגל וימלכו שם את שאול לפני יהוה בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לפני יהוה וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד  {פ} 
09O 012:001 א ויאמר שמואל אל כל ישראל הנה שמעתי בקלכם לכל אשר אמרתם לי ואמליך עליכם מלך 
09O 012:002 ב ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד היום הזה 
09O 012:003 ג הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם 
09O 012:004 ד ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה 
09O 012:005 ה ויאמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה--כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד  {פ} 
09O 012:006 ו ויאמר שמואל אל העם  יהוה אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה את אבתיכם מארץ מצרים 
09O 012:007 ז ועתה התיצבו ואשפטה אתכם--לפני יהוה  את כל צדקות יהוה אשר עשה אתכם ואת אבותיכם 
09O 012:008 ח כאשר בא יעקב מצרים--ויזעקו אבותיכם אל יהוה וישלח יהוה את משה ואת אהרן ויוציאו את אבתיכם ממצרים וישבום במקום הזה 
09O 012:009 ט וישכחו את יהוה אלהיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר צבא חצור וביד פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם 
09O 012:010 י ויזעקו אל יהוה ויאמר (ויאמרו) חטאנו כי עזבנו את יהוה ונעבד את הבעלים ואת העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו--ונעבדך 
09O 012:011 יא וישלח יהוה את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח 
09O 012:012 יב ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו  ויהוה אלהיכם מלככם 
09O 012:013 יג ועתה הנה המלך אשר בחרתם--אשר שאלתם והנה נתן יהוה עליכם מלך 
09O 012:014 יד אם תיראו את יהוה ועבדתם אתו ושמעתם בקולו ולא תמרו את פי יהוה--והיתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר יהוה אלהיכם 
09O 012:015 טו ואם לא תשמעו בקול יהוה ומריתם את פי יהוה--והיתה יד יהוה בכם ובאבתיכם 
09O 012:016 טז גם עתה התיצבו וראו את הדבר הגדול הזה אשר יהוה עשה לעיניכם 
09O 012:017 יז הלוא קציר חטים היום--אקרא אל יהוה ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה לשאול לכם מלך  {ס} 
09O 012:018 יח ויקרא שמואל אל יהוה ויתן יהוה קלת ומטר ביום ההוא ויירא כל העם מאד את יהוה ואת שמואל 
09O 012:019 יט ויאמרו כל העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך אל יהוה אלהיך--ואל נמות  כי יספנו על כל חטאתינו רעה לשאל לנו מלך 
09O 012:020 כ ויאמר שמואל אל העם אל תיראו--אתם עשיתם את כל הרעה הזאת אך אל תסורו מאחרי יהוה ועבדתם את יהוה בכל לבבכם 
09O 012:021 כא ולא תסורו  כי אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו--כי תהו המה 
09O 012:022 כב כי לא יטש יהוה את עמו--בעבור שמו הגדול  כי הואיל יהוה לעשות אתכם לו לעם 
09O 012:023 כג גם אנכי חלילה לי מחטא ליהוה--מחדל להתפלל בעדכם והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה 
09O 012:024 כד אך יראו את יהוה ועבדתם אתו באמת--בכל לבבכם  כי ראו את אשר הגדל עמכם 
09O 012:025 כה ואם הרע תרעו--גם אתם גם מלככם תספו  {פ} 
09O 013:001 א בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל 
09O 013:002 ב ויבחר לו שאול שלשת אלפים מישראל ויהיו עם שאול אלפים במכמש ובהר בית אל ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין ויתר העם שלח איש לאהליו 
09O 013:003 ג ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע וישמעו פלשתים ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמר ישמעו העברים 
09O 013:004 ד וכל ישראל שמעו לאמר הכה שאול את נציב פלשתים וגם נבאש ישראל בפלשתים ויצעקו העם אחרי שאול הגלגל 
09O 013:005 ה ופלשתים נאספו להלחם עם ישראל שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים ועם כחול אשר על שפת הים לרב ויעלו ויחנו במכמש קדמת בית און 
09O 013:006 ו ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות 
09O 013:007 ז ועברים עברו את הירדן ארץ גד וגלעד ושאול עודנו בגלגל וכל העם חרדו אחריו 
09O 013:008 ח וייחל (ויוחל) שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו 
09O 013:009 ט ויאמר שאול--הגשו אלי העלה והשלמים ויעל העלה 
09O 013:010 י ויהי ככלתו להעלות העלה והנה שמואל בא ויצא שאול לקראתו לברכו 
09O 013:011 יא ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש 
09O 013:012 יב ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה  {ס} 
09O 013:013 יג ויאמר שמואל אל שאול נסכלת  לא שמרת את מצות יהוה אלהיך אשר צוך כי עתה הכין יהוה את ממלכתך אל ישראל עד עולם 
09O 013:014 יד ועתה ממלכתך לא תקום  בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על עמו--כי לא שמרת את אשר צוך יהוה  {ס} 
09O 013:015 טו ויקם שמואל ויעל מן הגלגל--גבעת בנימן ויפקד שאול את העם הנמצאים עמו כשש מאות איש 
09O 013:016 טז ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עמם ישבים בגבע בנימן ופלשתים חנו במכמש 
09O 013:017 יז ויצא המשחית ממחנה פלשתים שלשה ראשים  הראש אחד יפנה אל דרך עפרה אל ארץ שועל 
09O 013:018 יח והראש אחד יפנה דרך בית חרון והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על גי הצבעים המדברה  {ס} 
09O 013:019 יט וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל  כי אמר (אמרו) פלשתים--פן יעשו העברים חרב או חנית 
09O 013:020 כ וירדו כל ישראל הפלשתים--ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדמו ואת מחרשתו 
09O 013:021 כא והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן 
09O 013:022 כב והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל העם אשר את שאול ואת יונתן ותמצא לשאול וליונתן בנו 
09O 013:023 כג ויצא מצב פלשתים אל מעבר מכמש  {ס} 
09O 014:001 א ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד 
09O 014:002 ב ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש 
09O 014:003 ג ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו--נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן 
09O 014:004 ד ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים--שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה 
09O 014:005 ה השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע  {ס} 
09O 014:006 ו ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה--אולי יעשה יהוה לנו  כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט 
09O 014:007 ז ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך  {ס} 
09O 014:008 ח ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם 
09O 014:009 ט אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם--ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם 
09O 014:010 י ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו--כי נתנם יהוה בידנו  וזה לנו האות 
09O 014:011 יא ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים--הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם 
09O 014:012 יב ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר  {פ}   ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי--כי נתנם יהוה ביד ישראל 
09O 014:013 יג ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו 
09O 014:014 יד ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו--כעשרים איש  כבחצי מענה צמד שדה 
09O 014:015 טו ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם--המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים 
09O 014:016 טז ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם  {פ} 
09O 014:017 יז ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו 
09O 014:018 יח ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים  כי היה ארון האלהים ביום ההוא--ובני ישראל 
09O 014:019 יט ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב  {פ}   ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך 
09O 014:020 כ ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו--מהומה גדולה מאד 
09O 014:021 כא והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן 
09O 014:022 כב וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה 
09O 014:023 כג ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה--עברה את בית און 
09O 014:024 כד ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם  {ס} 
09O 014:025 כה וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה 
09O 014:026 כו ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה 
09O 014:027 כז ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה (ותארנה) עיניו 
09O 014:028 כח ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם 
09O 014:029 כט ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ  ראו נא כי ארו עיני--כי טעמתי מעט דבש הזה 
09O 014:030 ל אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא  כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים 
09O 014:031 לא ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד 
09O 014:032 לב ויעש (ויעט) העם אל שלל (השלל) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם 
09O 014:033 לג ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה 
09O 014:034 לד ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה--וישחטו שם 
09O 014:035 לה ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה  {פ} 
09O 014:036 לו ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה  {ס}  ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים 
09O 014:037 לז וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא 
09O 014:038 לח ויאמר שאול--גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו--במה היתה החטאת הזאת היום 
09O 014:039 לט כי חי יהוה המושיע את ישראל--כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם 
09O 014:040 מ ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה  {ס} 
09O 014:041 מא ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל--הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו 
09O 014:042 מב ויאמר שאול--הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן 
09O 014:043 מג ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש--הנני אמות  {ס} 
09O 014:044 מד ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף  כי מות תמות יונתן 
09O 014:045 מה ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל--חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת  {ס} 
09O 014:046 מו ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם 
09O 014:047 מז ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע 
09O 014:048 מח ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו  {פ} 
09O 014:049 מט ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכישוע ושם שתי בנתיו--שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל 
09O 014:050 נ ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול 
09O 014:051 נא וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל  {ס} 
09O 014:052 נב ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו  {פ} 
09O 015:001 א ויאמר שמואל אל שאול אתי שלח יהוה למשחך למלך על עמו על ישראל ועתה שמע לקול דברי יהוה  {ס} 
09O 015:002 ב כה אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל--אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים 
09O 015:003 ג עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור  {ס} 
09O 015:004 ד וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה 
09O 015:005 ה ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל 
09O 015:006 ו ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק 
09O 015:007 ז ויך שאול את עמלק מחוילה בואך שור אשר על פני מצרים 
09O 015:008 ח ויתפש את אגג מלך עמלק חי ואת כל העם החרים לפי חרב 
09O 015:009 ט ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו  {פ} 
09O 015:010 י ויהי דבר יהוה אל שמואל לאמר 
09O 015:011 יא נחמתי כי המלכתי את שאול למלך--כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל יהוה כל הלילה 
09O 015:012 יב וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל 
09O 015:013 יג ויבא שמואל אל שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה ליהוה--הקימתי את דבר יהוה 
09O 015:014 יד ויאמר שמואל ומה קול הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע 
09O 015:015 טו ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבח ליהוה אלהיך ואת היותר החרמנו  {פ} 
09O 015:016 טז ויאמר שמואל אל שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה ויאמרו (ויאמר) לו דבר  {ס} 
09O 015:017 יז ויאמר שמואל--הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על ישראל 
09O 015:018 יח וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם 
09O 015:019 יט ולמה לא שמעת בקול יהוה ותעט אל השלל ותעש הרע בעיני יהוה  {ס} 
09O 015:020 כ ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר שלחני יהוה ואביא את אגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי 
09O 015:021 כא ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל  {ס} 
09O 015:022 כב ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה  הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים 
09O 015:023 כג כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר  יען מאסת את דבר יהוה וימאסך ממלך  {ס} 
09O 015:024 כד ויאמר שאול אל שמואל חטאתי כי עברתי את פי יהוה ואת דבריך  כי יראתי את העם ואשמע בקולם 
09O 015:025 כה ועתה שא נא את חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה 
09O 015:026 כו ויאמר שמואל אל שאול לא אשוב עמך  כי מאסתה את דבר יהוה וימאסך יהוה מהיות מלך על ישראל  {ס} 
09O 015:027 כז ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע  {ס} 
09O 015:028 כח ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך  {ס} 
09O 015:029 כט וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם  כי לא אדם הוא להנחם 
09O 015:030 ל ויאמר חטאתי--עתה כבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי ליהוה אלהיך 
09O 015:031 לא וישב שמואל אחרי שאול וישתחו שאול ליהוה  {ס} 
09O 015:032 לב ויאמר שמואל הגישו אלי את אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר המות  {ס} 
09O 015:033 לג ויאמר שמואל--כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג לפני יהוה בגלגל  {ס} 
09O 015:034 לד וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל ביתו גבעת שאול 
09O 015:035 לה ולא יסף שמואל לראות את שאול עד יום מותו כי התאבל שמואל אל שאול ויהוה נחם כי המליך את שאול על ישראל  {פ} 
09O 016:001 א ויאמר יהוה אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי--כי ראיתי בבניו לי מלך 
09O 016:002 ב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי 
09O 016:003 ג וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר תעשה ומשחת לי את אשר אמר אליך 
09O 016:004 ד ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך 
09O 016:005 ה ויאמר שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח ויקדש את ישי ואת בניו ויקרא להם לזבח 
09O 016:006 ו ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו  {ס} 
09O 016:007 ז ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו--כי מאסתיהו  כי לא אשר יראה האדם--כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב 
09O 016:008 ח ויקרא ישי אל אבינדב ויעברהו לפני שמואל ויאמר גם בזה לא בחר יהוה 
09O 016:009 ט ויעבר ישי שמה ויאמר גם בזה לא בחר יהוה 
09O 016:010 י ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי לא בחר יהוה באלה 
09O 016:011 יא ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה 
09O 016:012 יב וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי  {פ}   ויאמר יהוה קום משחהו כי זה הוא 
09O 016:013 יג ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח יהוה אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה 
09O 016:014 יד ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת יהוה 
09O 016:015 טו ויאמרו עבדי שאול אליו  הנה נא רוח אלהים רעה מבעתך 
09O 016:016 טז יאמר נא אדננו עבדיך לפניך--יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח אלהים רעה--ונגן בידו וטוב לך  {פ} 
09O 016:017 יז ויאמר שאול אל עבדיו  ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי 
09O 016:018 יח ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו 
09O 016:019 יט וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר שלחה אלי את דוד בנך אשר בצאן 
09O 016:020 כ ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד דוד בנו אל שאול 
09O 016:021 כא ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נשא כלים 
09O 016:022 כב וישלח שאול אל ישי לאמר  יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני 
09O 016:023 כג והיה בהיות רוח אלהים אל שאול ולקח דוד את הכנור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה  {פ} 
09O 017:001 א ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים 
09O 017:002 ב ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים 
09O 017:003 ג ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם 
09O 017:004 ד ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת  גבהו שש אמות וזרת 
09O 017:005 ה וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון--חמשת אלפים שקלים נחשת 
09O 017:006 ו ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו 
09O 017:007 ז וחץ (ועץ) חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו 
09O 017:008 ח ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה  הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול--ברו לכם איש וירד אלי 
09O 017:009 ט אם יוכל להלחם אתי והכני--והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו--והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו 
09O 017:010 י ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד 
09O 017:011 יא וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד  {פ} 
09O 017:012 יב ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים 
09O 017:013 יג וילכו שלשת בני ישי הגדלים--הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה--אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה 
09O 017:014 יד ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול  {ס} 
09O 017:015 טו ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם 
09O 017:016 טז ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום  {פ} 
09O 017:017 יז ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך 
09O 017:018 יח ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח 
09O 017:019 יט ושאול והמה וכל איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם פלשתים  {ס} 
09O 017:020 כ וישכם דוד בבקר ויטש את הצאן על שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל המערכה והרעו במלחמה 
09O 017:021 כא ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה 
09O 017:022 כב ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום 
09O 017:023 כג והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות (ממערכות) פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד 
09O 017:024 כד וכל איש ישראל בראותם את האיש וינסו מפניו וייראו מאד 
09O 017:025 כה ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה--כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל  {פ} 
09O 017:026 כו ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל  כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים 
09O 017:027 כז ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר  כה יעשה לאיש אשר יכנו 
09O 017:028 כח וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר--אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת 
09O 017:029 כט ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא 
09O 017:030 ל ויסב מאצלו אל מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון 
09O 017:031 לא וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני שאול ויקחהו 
09O 017:032 לב ויאמר דוד אל שאול אל יפל לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה 
09O 017:033 לג ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו  כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו  {ס} 
09O 017:034 לד ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר 
09O 017:035 לה ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי--והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו 
09O 017:036 לו גם את הארי גם הדב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים  {ס} 
09O 017:037 לז ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה  {ס}  ויאמר שאול אל דוד לך ויהוה יהיה עמך 
09O 017:038 לח וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחשת על ראשו וילבש אתו שריון 
09O 017:039 לט ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו 
09O 017:040 מ ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט--וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי 
09O 017:041 מא וילך הפלשתי הלך וקרב אל דוד והאיש נשא הצנה לפניו 
09O 017:042 מב ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו  כי היה נער ואדמני עם יפה מראה 
09O 017:043 מג ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו 
09O 017:044 מד ויאמר הפלשתי אל דוד  לכה אלי--ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה  {ס} 
09O 017:045 מה ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת 
09O 017:046 מו היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל 
09O 017:047 מז וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה  כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו  {ס} 
09O 017:048 מח והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי 
09O 017:049 מט וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה 
09O 017:050 נ ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן ויך את הפלשתי וימתהו וחרב אין ביד דוד 
09O 017:051 נא וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו 
09O 017:052 נב ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון 
09O 017:053 נג וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את מחניהם 
09O 017:054 נד ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת כליו שם באהלו  {ס} 
09O 017:055 נה וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי 
09O 017:056 נו ויאמר המלך  שאל אתה בן מי זה העלם  {ס} 
09O 017:057 נז וכשוב דוד מהכות את הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו 
09O 017:058 נח ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער ויאמר דוד בן עבדך ישי בית הלחמי 
09O 018:001 א ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו (ויאהבהו) יהונתן כנפשו 
09O 018:002 ב ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו 
09O 018:003 ג ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו 
09O 018:004 ד ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו 
09O 018:005 ה ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול  {פ} 
09O 018:006 ו ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור (לשיר) והמחלות לקראת שאול המלך--בתפים בשמחה ובשלשים 
09O 018:007 ז ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן  הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו 
09O 018:008 ח ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה 
09O 018:009 ט ויהי שאול עון (עוין) את דוד מהיום ההוא והלאה  {ס} 
09O 018:010 י ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול 
09O 018:011 יא ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים 
09O 018:012 יב וירא שאול מלפני דוד  כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר 
09O 018:013 יג ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם  {ס} 
09O 018:014 יד ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו 
09O 018:015 טו וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו 
09O 018:016 טז וכל ישראל ויהודה אהב את דוד  כי הוא יוצא ובא לפניהם  {פ} 
09O 018:017 יז ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה--אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים  {ס} 
09O 018:018 יח ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל--כי אהיה חתן למלך 
09O 018:019 יט ויהי בעת תת את מרב בת שאול--לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה 
09O 018:020 כ ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו 
09O 018:021 כא ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום 
09O 018:022 כב ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך 
09O 018:023 כג וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה 
09O 018:024 כד ויגדו עבדי שאול לו--לאמר  כדברים האלה דבר דוד 
09O 018:025 כה ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים 
09O 018:026 כו ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים 
09O 018:027 כז ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה  {ס} 
09O 018:028 כח וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו 
09O 018:029 כט ויאסף שאול לרא מפני דוד--עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים  {פ} 
09O 018:030 ל ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד  {ס} 
09O 019:001 א וידבר שאול אל יונתן בנו ואל כל עבדיו להמית את דוד ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מאד 
09O 019:002 ב ויגד יהונתן לדוד לאמר מבקש שאול אבי להמיתך ועתה השמר נא בבקר וישבת בסתר ונחבאת 
09O 019:003 ג ואני אצא ועמדתי ליד אבי בשדה אשר אתה שם ואני אדבר בך אל אבי וראיתי מה והגדתי לך  {ס} 
09O 019:004 ד וידבר יהונתן בדוד טוב אל שאול אביו ויאמר אליו אל יחטא המלך בעבדו בדוד כי לוא חטא לך וכי מעשיו טוב לך מאד 
09O 019:005 ה וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל--ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם 
09O 019:006 ו וישמע שאול בקול יהונתן וישבע שאול חי יהוה אם יומת 
09O 019:007 ז ויקרא יהונתן לדוד ויגד לו יהונתן את כל הדברים האלה ויבא יהונתן את דוד אל שאול ויהי לפניו כאתמול שלשום  {ס} 
09O 019:008 ח ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה וינסו מפניו 
09O 019:009 ט ותהי רוח יהוה רעה אל שאול והוא בביתו ישב וחניתו בידו ודוד מנגן ביד 
09O 019:010 י ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודוד נס וימלט בלילה הוא  {פ} 
09O 019:011 יא וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת 
09O 019:012 יב ותרד מיכל את דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט 
09O 019:013 יג ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד  {ס} 
09O 019:014 יד וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד ותאמר חלה הוא  {ס} 
09O 019:015 טו וישלח שאול את המלאכים לראות את דוד לאמר  העלו אתו במטה אלי להמתו 
09O 019:016 טז ויבאו המלאכים והנה התרפים אל המטה וכביר העזים מראשתיו  {ס} 
09O 019:017 יז ויאמר שאול אל מיכל למה ככה רמיתני ותשלחי את איבי וימלט ותאמר מיכל אל שאול הוא אמר אלי שלחני למה אמיתך 
09O 019:018 יח ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל הרמתה ויגד לו את כל אשר עשה לו שאול וילך הוא ושמואל וישבו בנוית (בניות) 
09O 019:019 יט ויגד לשאול לאמר  הנה דוד בנוית (בניות) ברמה 
09O 019:020 כ וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד וירא את להקת הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם המה 
09O 019:021 כא ויגדו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה  {ס}  ויסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם המה 
09O 019:022 כב וילך גם הוא הרמתה ויבא עד בור הגדול אשר בשכו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בנוית (בניות) ברמה 
09O 019:023 כג וילך שם אל נוית (ניות) ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד באו בנוית (בניות) ברמה 
09O 019:024 כד ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפל ערם כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו--הגם שאול בנביאם  {פ} 
09O 020:001 א ויברח דוד מנוות (מניות) ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך--כי מבקש את נפשי 
09O 020:002 ב ויאמר לו חלילה לא תמות--הנה לו עשה (לא יעשה) אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת 
09O 020:003 ג וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך--כי כפשע ביני ובין המות 
09O 020:004 ד ויאמר יהונתן אל דוד  מה תאמר נפשך ואעשה לך  {פ} 
09O 020:005 ה ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית 
09O 020:006 ו אם פקד יפקדני אביך  ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו--כי זבח הימים שם לכל המשפחה 
09O 020:007 ז אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו--דע כי כלתה הרעה מעמו 
09O 020:008 ח ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני  {פ} 
09O 020:009 ט ויאמר יהונתן חלילה לך  כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך--ולא אתה אגיד לך  {ס} 
09O 020:010 י ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה  {ס} 
09O 020:011 יא ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה  {ס} 
09O 020:012 יב ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד--ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך 
09O 020:013 יג כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך--וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי 
09O 020:014 יד ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות 
09O 020:015 טו ולא תכרית את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה 
09O 020:016 טז ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד 
09O 020:017 יז ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו  כי אהבת נפשו אהבו  {ס} 
09O 020:018 יח ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך 
09O 020:019 יט ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל 
09O 020:020 כ ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה 
09O 020:021 כא והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים  אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר--חי יהוה 
09O 020:022 כב ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה--לך כי שלחך יהוה 
09O 020:023 כג והדבר--אשר דברנו אני ואתה  הנה יהוה ביני ובינך עד עולם  {ס} 
09O 020:024 כד ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על (אל) הלחם לאכול 
09O 020:025 כה וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד 
09O 020:026 כו ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא  כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור  {ס} 
09O 020:027 כז ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד  {פ}   ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם 
09O 020:028 כח ויען יהונתן את שאול  נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם 
09O 020:029 כט ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך  {ס} 
09O 020:030 ל ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות  הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך 
09O 020:031 לא כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי--כי בן מות הוא  {ס} 
09O 020:032 לב ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה 
09O 020:033 לג ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד  {ס} 
09O 020:034 לד ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם--כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו  {ס} 
09O 020:035 לה ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו 
09O 020:036 לו ויאמר לנערו--רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו 
09O 020:037 לז ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה 
09O 020:038 לח ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי (החצים) ויבא אל אדניו 
09O 020:039 לט והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר  {ס} 
09O 020:040 מ ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר 
09O 020:041 מא הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל 
09O 020:042 מב ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום  אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם  {פ} 
09O 021:001 א ויקם וילך ויהונתן בא העיר 
09O 021:002 ב ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך 
09O 021:003 ג ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתך ואת הנערים יודעתי אל מקום פלני אלמוני 
09O 021:004 ד ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם--תנה בידי או הנמצא 
09O 021:005 ה ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי  כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה  {פ} 
09O 021:006 ו ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש  והוא דרך חל--ואף כי היום יקדש בכלי 
09O 021:007 ז ויתן לו הכהן קדש  כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו 
09O 021:008 ח ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי--אביר הרעים אשר לשאול 
09O 021:009 ט ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב  כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ  {ס} 
09O 021:010 י ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד--אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה  {ס}  ויאמר דוד אין כמוה תננה לי 
09O 021:011 יא ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש מלך גת 
09O 021:012 יב ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו 
09O 021:013 יג וישם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך גת 
09O 021:014 יד וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו  {ס} 
09O 021:015 טו ויאמר אכיש אל עבדיו  הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי [ (I Samuel 21:16) טז חסר משגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי הזה יבוא אל ביתי  {פ} ] 
09O 022:001 א וילך דוד משם וימלט אל מערת עדלם וישמעו אחיו וכל בית אביו וירדו אליו שמה 
09O 022:002 ב ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש 
09O 022:003 ג וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים 
09O 022:004 ד וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה  {ס} 
09O 022:005 ה ויאמר גד הנביא אל דוד לא תשב במצודה--לך ובאת לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת  {ס} 
09O 022:006 ו וישמע שאול--כי נודע דוד ואנשים אשר אתו ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו 
09O 022:007 ז ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני  גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים--לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות 
09O 022:008 ח כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני  כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה  {ס} 
09O 022:009 ט ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול--ויאמר  ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב 
09O 022:010 י וישאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי--נתן לו 
09O 022:011 יא וישלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים--אשר בנב ויבאו כלם אל המלך  {ס} 
09O 022:012 יב ויאמר שאול שמע נא בן אחיטוב ויאמר הנני אדני 
09O 022:013 יג ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן ישי--בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה  {ס} 
09O 022:014 יד ויען אחימלך את המלך ויאמר  ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך 
09O 022:015 טו היום החלתי לשאול (לשאל) לו באלהים חלילה לי  אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי--כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול 
09O 022:016 טז ויאמר המלך מות תמות אחימלך  אתה וכל בית אביך 
09O 022:017 יז ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו (אזני) ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה  {ס} 
09O 022:018 יח ויאמר המלך לדויג (לדואג) סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג (דואג) האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד 
09O 022:019 יט ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב 
09O 022:020 כ וימלט בן אחד לאחימלך בן אחטוב ושמו אביתר ויברח אחרי דוד 
09O 022:021 כא ויגד אביתר לדוד  כי הרג שאול את כהני יהוה 
09O 022:022 כב ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי שם דויג (דואג) האדמי כי הגד יגיד לשאול  אנכי סבתי בכל נפש בית אביך 
09O 022:023 כג שבה אתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך  כי משמרת אתה עמדי  {ס} 
09O 023:001 א ויגדו לדוד לאמר  הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שסים את הגרנות 
09O 023:002 ב וישאל דוד ביהוה לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה  {ס}  ויאמר יהוה אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה 
09O 023:003 ג ויאמרו אנשי דוד אליו הנה אנחנו פה ביהודה יראים ואף כי נלך קעלה אל מערכות פלשתים  {ס} 
09O 023:004 ד ויוסף עוד דוד לשאול ביהוה ויענהו יהוה ויאמר קום רד קעילה--כי אני נתן את פלשתים בידך 
09O 023:005 ה וילך דוד ואנשו קעילה וילחם בפלשתים וינהג את מקניהם ויך בהם מכה גדולה וישע דוד את ישבי קעילה  {ס} 
09O 023:006 ו ויהי בברח אביתר בן אחימלך אל דוד--קעילה אפוד ירד בידו 
09O 023:007 ז ויגד לשאול כי בא דוד קעילה ויאמר שאול נכר אתו אלהים בידי--כי נסגר לבוא בעיר דלתים ובריח 
09O 023:008 ח וישמע שאול את כל העם למלחמה לרדת קעילה לצור אל דוד ואל אנשיו 
09O 023:009 ט וידע דוד--כי עליו שאול מחריש הרעה ויאמר אל אביתר הכהן הגישה האפוד  {ס} 
09O 023:010 י ויאמר דוד יהוה אלהי ישראל שמע שמע עבדך כי מבקש שאול לבוא אל קעילה--לשחת לעיר בעבורי 
09O 023:011 יא היסגרני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך--יהוה אלהי ישראל הגד נא לעבדך  {ס}  ויאמר יהוה ירד  {ס} 
09O 023:012 יב ויאמר דוד--היסגרו בעלי קעילה אתי ואת אנשי ביד שאול ויאמר יהוה יסגירו  {ס} 
09O 023:013 יג ויקם דוד ואנשיו כשש מאות איש ויצאו מקעלה ויתהלכו באשר יתהלכו ולשאול הגד כי נמלט דוד מקעילה ויחדל לצאת 
09O 023:014 יד וישב דוד במדבר במצדות וישב בהר במדבר זיף ויבקשהו שאול כל הימים ולא נתנו אלהים בידו 
09O 023:015 טו וירא דוד כי יצא שאול לבקש את נפשו ודוד במדבר זיף בחרשה  {ס} 
09O 023:016 טז ויקם יהונתן בן שאול וילך אל דוד חרשה ויחזק את ידו באלהים 
09O 023:017 יז ויאמר אליו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי ואתה תמלך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי ידע כן 
09O 023:018 יח ויכרתו שניהם ברית לפני יהוה וישב דוד בחרשה ויהונתן הלך לביתו  {ס} 
09O 023:019 יט ויעלו זפים אל שאול הגבעתה לאמר  הלוא דוד מסתתר עמנו במצדות בחרשה--בגבעת החכילה אשר מימין הישימון 
09O 023:020 כ ועתה לכל אות נפשך המלך לרדת--רד ולנו הסגירו ביד המלך 
09O 023:021 כא ויאמר שאול ברוכים אתם ליהוה  כי חמלתם עלי 
09O 023:022 כב לכו נא הכינו עוד ודעו וראו את מקומו אשר תהיה רגלו--מי ראהו שם  כי אמר אלי ערום יערם הוא 
09O 023:023 כג וראו ודעו מכל המחבאים אשר יתחבא שם ושבתם אלי אל נכון והלכתי אתכם והיה אם ישנו בארץ--וחפשתי אתו בכל אלפי יהודה 
09O 023:024 כד ויקומו וילכו זיפה לפני שאול ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה--אל ימין הישימון 
09O 023:025 כה וילך שאול ואנשיו לבקש ויגדו לדוד וירד הסלע וישב במדבר מעון וישמע שאול וירדף אחרי דוד מדבר מעון 
09O 023:026 כו וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם 
09O 023:027 כז ומלאך בא אל שאול לאמר  מהרה ולכה כי פשטו פלשתים על הארץ 
09O 023:028 כח וישב שאול מרדף אחרי דוד וילך לקראת פלשתים על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות 
09O 023:029 כט ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי  {ס} 
09O 024:001 א ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים ויגדו לו לאמר הנה דוד במדבר עין גדי  {ס} 
09O 024:002 ב ויקח שאול שלשת אלפים איש בחור--מכל ישראל וילך לבקש את דוד ואנשיו על פני צורי היעלים 
09O 024:003 ג ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו ודוד ואנשיו בירכתי המערה ישבים 
09O 024:004 ד ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום אשר אמר יהוה אליך הנה אנכי נתן את איביך (איבך) בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול--בלט 
09O 024:005 ה ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו--על אשר כרת את כנף אשר לשאול 
09O 024:006 ו ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אם אעשה את הדבר הזה לאדני למשיח יהוה--לשלח ידי בו  כי משיח יהוה הוא 
09O 024:007 ז וישסע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול ושאול קם מהמערה וילך בדרך  {ס} 
09O 024:008 ח ויקם דוד אחרי כן ויצא מן המערה (מהמערה) ויקרא אחרי שאול לאמר אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אפים ארצה וישתחו  {ס} 
09O 024:009 ט ויאמר דוד לשאול למה תשמע את דברי אדם לאמר  הנה דוד מבקש רעתך 
09O 024:010 י הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא אשלח ידי באדני--כי משיח יהוה הוא 
09O 024:011 יא ואבי ראה--גם ראה את כנף מעילך בידי  כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא חטאתי לך--ואתה צדה את נפשי לקחתה 
09O 024:012 יב ישפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה בך 
09O 024:013 יג כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך 
09O 024:014 יד אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רדף  אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד 
09O 024:015 טו והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך  {פ} 
09O 024:016 טז ויהי ככלות דוד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויאמר שאול הקלך זה בני דוד וישא שאול קלו ויבך 
09O 024:017 יז ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני  כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה 
09O 024:018 יח ואת (ואתה) הגדת היום את אשר עשיתה אתי טובה--את אשר סגרני יהוה בידך ולא הרגתני 
09O 024:019 יט וכי ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי 
09O 024:020 כ ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל 
09O 024:021 כא ועתה השבעה לי ביהוה אם תכרית את זרעי אחרי ואם תשמיד את שמי מבית אבי 
09O 024:022 כב וישבע דוד לשאול וילך שאול אל ביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה  {ס} 
09O 025:001 א וימת שמואל--ויקבצו כל ישראל ויספדו לו ויקברהו בביתו ברמה ויקם דוד וירד אל מדבר פארן  {פ} 
09O 025:002 ב ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל 
09O 025:003 ג ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו (כלבי) 
09O 025:004 ד וישמע דוד במדבר  כי גזז נבל את צאנו 
09O 025:005 ה וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום 
09O 025:006 ו ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום 
09O 025:007 ז ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר לך היו עמנו--לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל 
09O 025:008 ח שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך--כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד 
09O 025:009 ט ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו 
09O 025:010 י ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו 
09O 025:011 יא ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה 
09O 025:012 יב ויהפכו נערי דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה 
09O 025:013 יג ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו ויעלו אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על הכלים 
09O 025:014 יד ולאביגיל אשת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר  הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדנינו ויעט בהם 
09O 025:015 טו והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה 
09O 025:016 טז חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רעים הצאן 
09O 025:017 יז ועתה דעי וראי מה תעשי--כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו 
09O 025:018 יח ותמהר אבוגיל (אביגיל) ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות (עשויות) וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על החמרים 
09O 025:019 יט ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה 
09O 025:020 כ והיה היא רכבת על החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו ירדים לקראתה ותפגש אתם 
09O 025:021 כא ודוד אמר אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה 
09O 025:022 כב כה יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף  אם אשאיר מכל אשר לו עד הבקר משתין בקיר 
09O 025:023 כג ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על פניה ותשתחו ארץ 
09O 025:024 כד ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך 
09O 025:025 כה אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא--נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך--לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת 
09O 025:026 כו ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה 
09O 025:027 כז ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני 
09O 025:028 כח שא נא לפשע אמתך  כי עשה יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך 
09O 025:029 כט ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע 
09O 025:030 ל והיה כי יעשה יהוה לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך--וצוך לנגיד על ישראל 
09O 025:031 לא ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך  {ס} 
09O 025:032 לב ויאמר דוד לאביגל  ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי 
09O 025:033 לג וברוך טעמך וברוכה את  אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי 
09O 025:034 לד ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך  כי לולי מהרת ותבאתי (ותבאת) לקראתי--כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר 
09O 025:035 לה ויקח דוד מידה את אשר הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתך--ראי שמעתי בקולך ואשא פניך 
09O 025:036 לו ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול--עד אור הבקר 
09O 025:037 לז ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן 
09O 025:038 לח ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת 
09O 025:039 לט וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה 
09O 025:040 מ ויבאו עבדי דוד אל אביגיל--הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה 
09O 025:041 מא ותקם ותשתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני 
09O 025:042 מב ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על החמור וחמש נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה 
09O 025:043 מג ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים  {ס} 
09O 025:044 מד ושאול נתן את מיכל בתו--אשת דוד  לפלטי בן ליש אשר מגלים 
09O 026:001 א ויבאו הזפים אל שאול הגבעתה לאמר  הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימן 
09O 026:002 ב ויקם שאול וירד אל מדבר זיף ואתו שלשת אלפים איש בחורי ישראל--לבקש את דוד במדבר זיף 
09O 026:003 ג ויחן שאול בגבעת החכילה אשר על פני הישימן--על הדרך ודוד ישב במדבר וירא כי בא שאול אחריו המדברה 
09O 026:004 ד וישלח דוד מרגלים וידע כי בא שאול אל נכון 
09O 026:005 ה ויקם דוד ויבא אל המקום אשר חנה שם שאול וירא דוד את המקום אשר שכב שם שאול ואבנר בן נר שר צבאו ושאול שכב במעגל והעם חנים סביבתו 
09O 026:006 ו ויען דוד ויאמר אל אחימלך החתי ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמר מי ירד אתי אל שאול אל המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך 
09O 026:007 ז ויבא דוד ואבישי אל העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וחניתו מעוכה בארץ מראשתו ואבנר והעם שכבים סביבתו  {ס} 
09O 026:008 ח ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו 
09O 026:009 ט ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו  כי מי שלח ידו במשיח יהוה--ונקה  {פ} 
09O 026:010 י ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה 
09O 026:011 יא חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו ואת צפחת המים--ונלכה לנו 
09O 026:012 יב ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים--כי תרדמת יהוה נפלה עליהם 
09O 026:013 יג ויעבר דוד העבר ויעמד על ראש ההר מרחק  רב המקום ביניהם 
09O 026:014 יד ויקרא דוד אל העם ואל אבנר בן נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל המלך  {פ} 
09O 026:015 טו ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל אדניך המלך  כי בא אחד העם להשחית את המלך אדניך 
09O 026:016 טז לא טוב הדבר הזה אשר עשית--חי יהוה כי בני מות אתם אשר לא שמרתם על אדניכם על משיח יהוה ועתה ראה אי חנית המלך ואת צפחת המים--אשר מראשתו 
09O 026:017 יז ויכר שאול את קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך 
09O 026:018 יח ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו  כי מה עשיתי ומה בידי רעה 
09O 026:019 יט ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו  אם יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים 
09O 026:020 כ ועתה אל יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה  כי יצא מלך ישראל לבקש את פרעש אחד כאשר ירדף הקרא בהרים 
09O 026:021 כא ויאמר שאול חטאתי שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה  הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד 
09O 026:022 כב ויען דוד ויאמר הנה החנית (חנית) המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה 
09O 026:023 כג ויהוה ישיב לאיש את צדקתו ואת אמנתו--אשר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה 
09O 026:024 כד והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה--בעיני  כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל צרה  {פ} 
09O 026:025 כה ויאמר שאול אל דוד ברוך אתה בני דוד--גם עשה תעשה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושאול שב למקומו  {פ} 
09O 027:001 א ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו 
09O 027:002 ב ויקם דוד--ויעבר הוא ושש מאות איש אשר עמו  אל אכיש בן מעוך מלך גת 
09O 027:003 ג וישב דוד עם אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו  דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלת ואביגיל אשת נבל הכרמלית 
09O 027:004 ד ויגד לשאול כי ברח דוד גת ולא יוסף (יסף) עוד לבקשו  {ס} 
09O 027:005 ה ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת ערי השדה--ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך 
09O 027:006 ו ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה  {פ} 
09O 027:007 ז ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים--ימים וארבעה חדשים 
09O 027:008 ח ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי (והגזרי) והעמלקי  כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים 
09O 027:009 ט והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש 
09O 027:010 י ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקיני 
09O 027:011 יא ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת לאמר--פן יגדו עלינו לאמר  כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים 
09O 027:012 יב ויאמן אכיש בדוד לאמר  הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם  {פ} 
09O 028:001 א ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך 
09O 028:002 ב ויאמר דוד אל אכיש לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש אל דוד לכן שמר לראשי אשימך כל הימים  {פ} 
09O 028:003 ג ושמואל מת--ויספדו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים--מהארץ 
09O 028:004 ד ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע 
09O 028:005 ה וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד 
09O 028:006 ו וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה--גם בחלמות גם באורים גם בנביאם 
09O 028:007 ז ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור 
09O 028:008 ח ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה ויאמר קסומי (קסמי) נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך 
09O 028:009 ט ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר הכרית את האבות ואת הידעני מן הארץ ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני 
09O 028:010 י וישבע לה שאול ביהוה לאמר  חי יהוה אם יקרך עון בדבר הזה 
09O 028:011 יא ותאמר האשה את מי אעלה לך ויאמר את שמואל העלי לי 
09O 028:012 יב ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול 
09O 028:013 יג ויאמר לה המלך אל תיראי כי מה ראית ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים מן הארץ 
09O 028:014 יד ויאמר לה מה תארו ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא ויקד אפים ארצה וישתחו  {ס} 
09O 028:015 טו ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה  {ס} 
09O 028:016 טז ויאמר שמואל ולמה תשאלני  ויהוה סר מעליך ויהי ערך 
09O 028:017 יז ויעש יהוה לו כאשר דבר בידי ויקרע יהוה את הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד 
09O 028:018 יח כאשר לא שמעת בקול יהוה ולא עשית חרון אפו בעמלק על כן הדבר הזה עשה לך יהוה היום הזה 
09O 028:019 יט ויתן יהוה גם את ישראל עמך ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את מחנה ישראל יתן יהוה ביד פלשתים 
09O 028:020 כ וימהר שאול ויפל מלא קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם כח לא היה בו--כי לא אכל לחם כל היום וכל הלילה 
09O 028:021 כא ותבוא האשה אל שאול ותרא כי נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את דבריך אשר דברת אלי 
09O 028:022 כב ועתה שמע נא גם אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך 
09O 028:023 כג וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו בו עבדיו וגם האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל המטה 
09O 028:024 כד ולאשה עגל מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח קמח ותלש ותפהו מצות 
09O 028:025 כה ותגש לפני שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא  {פ} 
09O 029:001 א ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל 
09O 029:002 ב וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה--עם אכיש 
09O 029:003 ג ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה  {פ} 
09O 029:004 ד ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את האיש וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל אדניו--הלוא בראשי האנשים ההם 
09O 029:005 ה הלוא זה דוד אשר יענו לו במחלות לאמר  הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתו  {ס} 
09O 029:006 ו ויקרא אכיש אל דוד ויאמר אליו חי יהוה כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה--כי לא מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד היום הזה ובעיני הסרנים לא טוב אתה 
09O 029:007 ז ועתה שוב ולך בשלום ולא תעשה רע בעיני סרני פלשתים  {ס} 
09O 029:008 ח ויאמר דוד אל אכיש כי מה עשיתי ומה מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה  כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך 
09O 029:009 ט ויען אכיש ויאמר אל דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא יעלה עמנו במלחמה 
09O 029:010 י ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו 
09O 029:011 יא וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר לשוב אל ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל  {ס} 
09O 030:001 א ויהי בבא דוד ואנשיו צקלג--ביום השלישי ועמלקי פשטו אל נגב ואל צקלג ויכו את צקלג וישרפו אתה באש 
09O 030:002 ב וישבו את הנשים אשר בה מקטן ועד גדול לא המיתו איש וינהגו וילכו לדרכם 
09O 030:003 ג ויבא דוד ואנשיו אל העיר והנה שרופה באש ונשיהם ובניהם ובנתיהם נשבו 
09O 030:004 ד וישא דוד והעם אשר אתו את קולם--ויבכו  עד אשר אין בהם כח לבכות 
09O 030:005 ה ושתי נשי דוד נשבו--אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי 
09O 030:006 ו ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו--כי מרה נפש כל העם איש על בנו ועל בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו  {ס} 
09O 030:007 ז ויאמר דוד אל אביתר הכהן בן אחימלך הגישה נא לי האפוד ויגש אביתר את האפוד אל דוד 
09O 030:008 ח וישאל דוד ביהוה לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשגנו ויאמר לו רדף כי השג תשיג והצל תציל 
09O 030:009 ט וילך דוד הוא ושש מאות איש אשר אתו ויבאו עד נחל הבשור והנותרים עמדו 
09O 030:010 י וירדף דוד הוא וארבע מאות איש ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבר את נחל הבשור 
09O 030:011 יא וימצאו איש מצרי בשדה ויקחו אתו אל דוד ויתנו לו לחם ויאכל וישקהו מים 
09O 030:012 יב ויתנו לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו  כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות  {ס} 
09O 030:013 יג ויאמר לו דוד למי אתה ואי מזה אתה ויאמר נער מצרי אנכי עבד לאיש עמלקי ויעזבני אדני כי חליתי היום שלשה 
09O 030:014 יד אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל אשר ליהודה--ועל נגב כלב ואת צקלג שרפנו באש 
09O 030:015 טו ויאמר אליו דוד התורדני אל הגדוד הזה ויאמר השבעה לי באלהים אם תמיתני ואם תסגרני ביד אדני ואורדך אל הגדוד הזה 
09O 030:016 טז וירדהו והנה נטשים על פני כל הארץ אכלים ושתים וחגגים בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה 
09O 030:017 יז ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים וינסו 
09O 030:018 יח ויצל דוד את כל אשר לקחו עמלק ואת שתי נשיו הציל דוד 
09O 030:019 יט ולא נעדר להם מן הקטן ועד הגדול ועד בנים ובנות ומשלל ועד כל אשר לקחו להם  הכל השיב דוד 
09O 030:020 כ ויקח דוד את כל הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד 
09O 030:021 כא ויבא דוד אל מאתים האנשים אשר פגרו מלכת אחרי דוד וישיבם בנחל הבשור ויצאו לקראת דוד ולקראת העם אשר אתו ויגש דוד את העם וישאל להם לשלום  {ס} 
09O 030:022 כב ויען כל איש רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם דוד ויאמרו יען אשר לא הלכו עמי לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו  כי אם איש את אשתו ואת בניו וינהגו וילכו  {ס} 
09O 030:023 כג ויאמר דוד לא תעשו כן אחי  את אשר נתן יהוה לנו וישמר אתנו ויתן את הגדוד הבא עלינו בידנו 
09O 030:024 כד ומי ישמע לכם לדבר הזה  כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על הכלים--יחדו יחלקו  {ס} 
09O 030:025 כה ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה  {פ} 
09O 030:026 כו ויבא דוד אל צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר  הנה לכם  {ר} ברכה משלל איבי יהוה  {ס} 
09O 030:027 כז לאשר בבית אל  {ס}  ולאשר  {ר} ברמות נגב  {ס}  ולאשר ביתר  {ס} 
09O 030:028 כח ולאשר  {ר} בערער  {ס}  ולאשר בשפמות  {ס}  ולאשר  {ר} באשתמע  {ס} 
09O 030:029 כט ולאשר ברכל  {ס}  ולאשר  {ר} בערי הירחמאלי  {ס}  ולאשר בערי הקיני  {ס} 
09O 030:030 ל ולאשר  {ר} בחרמה  {ס}  ולאשר בבור עשן  {ס}  ולאשר  {ר} בעתך  {ס} 
09O 030:031 לא ולאשר בחברון ולכל המקמות אשר  {ר} התהלך שם דוד הוא ואנשיו  {פ} 
09O 031:001 א ופלשתים נלחמים בישראל וינסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבע 
09O 031:002 ב וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכישוע--בני שאול 
09O 031:003 ג ותכבד המלחמה אל שאול וימצאהו המורים אנשים בקשת ויחל מאד מהמורים 
09O 031:004 ד ויאמר שאול לנשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה 
09O 031:005 ה וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על חרבו וימת עמו 
09O 031:006 ו וימת שאול ושלשת בניו ונשא כליו גם כל אנשיו ביום ההוא--יחדו 
09O 031:007 ז ויראו אנשי ישראל אשר בעבר העמק ואשר בעבר הירדן כי נסו אנשי ישראל וכי מתו שאול ובניו ויעזבו את הערים וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהן  {פ} 
09O 031:008 ח ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת שלשת בניו נפלים בהר הגלבע 
09O 031:009 ט ויכרתו את ראשו ויפשטו את כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר בית עצביהם--ואת העם 
09O 031:010 י וישימו את כליו בית עשתרות ואת גויתו תקעו בחומת בית שן 
09O 031:011 יא וישמעו אליו ישבי יביש גלעד את אשר עשו פלשתים לשאול 
09O 031:012 יב ויקומו כל איש חיל וילכו כל הלילה ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן ויבאו יבשה וישרפו אתם שם 
09O 031:013 יג ויקחו את עצמתיהם ויקברו תחת האשל ביבשה ויצמו שבעת ימים  {פ} 
10O 001:001 א ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים 
10O 001:002 ב ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו 
10O 001:003 ג ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי 
10O 001:004 ד ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו 
10O 001:005 ה ויאמר דוד אל הנער המגיד לו  איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו 
10O 001:006 ו ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו 
10O 001:007 ז ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני 
10O 001:008 ח ויאמר לי מי אתה ויאמר (ואמר) אליו עמלקי אנכי 
10O 001:009 ט ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני--כי אחזני השבץ  כי כל עוד נפשי בי 
10O 001:010 י ואעמד עליו ואמתתהו--כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה 
10O 001:011 יא ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו 
10O 001:012 יב ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב  על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל--כי נפלו בחרב  {פ} 
10O 001:013 יג ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי 
10O 001:014 יד ויאמר אליו דוד  איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה 
10O 001:015 טו ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת 
10O 001:016 טז ויאמר אליו דוד דמיך (דמך) על ראשך  כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה  {פ} 
10O 001:017 יז ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו 
10O 001:018 יח ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר 
10O 001:019 יט הצבי ישראל על במותיך חלל  איך נפלו גבורים 
10O 001:020 כ אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון  פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים 
10O 001:021 כא הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם--ושדי תרומת  כי שם נגעל מגן גבורים--מגן שאול בלי משיח בשמן 
10O 001:022 כב מדם חללים מחלב גבורים--קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם 
10O 001:023 כג שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו 
10O 001:024 כד בנות ישראל--אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן 
10O 001:025 כה איך נפלו גברים בתוך המלחמה--יהונתן על במותיך חלל 
10O 001:026 כו צר לי עליך אחי יהונתן--נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים 
10O 001:027 כז איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה  {פ} 
10O 002:001 א ויהי אחרי כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה 
10O 002:002 ב ויעל שם דוד וגם שתי נשיו--אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי 
10O 002:003 ג ואנשיו אשר עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון 
10O 002:004 ד ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול  {ס} 
10O 002:005 ה וישלח דוד מלאכים אל אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם אדניכם עם שאול ותקברו אתו 
10O 002:006 ו ועתה יעש יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה 
10O 002:007 ז ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל--כי מת אדניכם שאול וגם אתי משחו בית יהודה למלך--עליהם  {פ} 
10O 002:008 ח ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול--לקח את איש בשת בן שאול ויעברהו מחנים 
10O 002:009 ט וימלכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כלה  {פ} 
10O 002:010 י בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד 
10O 002:011 יא ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה--שבע שנים וששה חדשים  {ס} 
10O 002:012 יב ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים גבעונה 
10O 002:013 יג ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה 
10O 002:014 יד ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו 
10O 002:015 טו ויקמו ויעברו במספר--שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי דוד 
10O 002:016 טז ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון 
10O 002:017 יז ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד 
10O 002:018 יח ויהיו שם שלשה בני צרויה--יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה 
10O 002:019 יט וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השמאול מאחרי אבנר 
10O 002:020 כ ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי 
10O 002:021 כא ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשהאל לסור מאחריו 
10O 002:022 כב ויסף עוד אבנר לאמר אל עשהאל סור לך מאחרי  למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל יואב אחיך 
10O 002:023 כג וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת--ויעמדו 
10O 002:024 כד וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה--והמה באו עד גבעת אמה אשר על פני גיח דרך מדבר גבעון 
10O 002:025 כה ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש גבעה אחת 
10O 002:026 כו ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב--הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם 
10O 002:027 כז ויאמר יואב--חי האלהים כי לולא דברת  כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו 
10O 002:028 כח ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ולא יספו עוד להלחם 
10O 002:029 כט ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים 
10O 002:030 ל ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש--ועשהאל 
10O 002:031 לא ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר  שלש מאות וששים איש מתו 
10O 002:032 לב וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון 
10O 003:001 א ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים  {ס} 
10O 003:002 ב וילדו (ויולדו) לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת 
10O 003:003 ג ומשנהו כלאב לאביגל (לאביגיל) אשת נבל הכרמלי והשלשי אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור 
10O 003:004 ד והרביעי אדניה בן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל 
10O 003:005 ה והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון  {פ} 
10O 003:006 ו ויהי בהיות המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שאול 
10O 003:007 ז ולשאול פלגש ושמה רצפה בת איה ויאמר אל אבנר מדוע באתה אל פילגש אבי 
10O 003:008 ח ויחר לאבנר מאד על דברי איש בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה חסד עם בית שאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולא המציתך ביד דוד ותפקד עלי עון האשה היום  {ס} 
10O 003:009 ט כה יעשה אלהים לאבנר וכה יסיף לו  כי כאשר נשבע יהוה לדוד--כי כן אעשה לו 
10O 003:010 י להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את כסא דוד על ישראל ועל יהודה--מדן ועד באר שבע 
10O 003:011 יא ולא יכל עוד להשיב את אבנר דבר מיראתו אתו  {ס} 
10O 003:012 יב וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ  לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישראל 
10O 003:013 יג ויאמר טוב--אני אכרת אתך ברית  אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא תראה את פני--כי אם לפני הביאך את מיכל בת שאול בבאך לראות את פני  {ס} 
10O 003:014 יד וישלח דוד מלאכים אל איש בשת בן שאול לאמר  תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים 
10O 003:015 טו וישלח איש בשת ויקחה מעם איש--מעם פלטיאל בן לוש (ליש) 
10O 003:016 טז וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה--עד בחרים ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב 
10O 003:017 יז ודבר אבנר היה עם זקני ישראל לאמר  גם תמול גם שלשם הייתם מבקשים את דוד למלך עליכם 
10O 003:018 יח ועתה עשו  כי יהוה אמר אל דוד לאמר ביד דוד עבדי הושיע את עמי ישראל מיד פלשתים ומיד כל איביהם 
10O 003:019 יט וידבר גם אבנר באזני בנימין וילך גם אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל אשר טוב בעיני ישראל ובעיני כל בית בנימן 
10O 003:020 כ ויבא אבנר אל דוד חברון ואתו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה 
10O 003:021 כא ויאמר אבנר אל דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל אדני המלך את כל ישראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשר תאוה נפשך וישלח דוד את אבנר וילך בשלום 
10O 003:022 כב והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם דוד בחברון--כי שלחו וילך בשלום 
10O 003:023 כג ויואב וכל הצבא אשר אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא אבנר בן נר אל המלך וישלחהו וילך בשלום 
10O 003:024 כד ויבא יואב אל המלך ויאמר מה עשיתה  הנה בא אבנר אליך למה זה שלחתו וילך הלוך 
10O 003:025 כה ידעת את אבנר בן נר כי לפתתך בא ולדעת את מוצאך ואת מבואך (מובאך) ולדעת את כל אשר אתה עשה 
10O 003:026 כו ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע 
10O 003:027 כז וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש--וימת בדם עשהאל אחיו 
10O 003:028 כח וישמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד עולם--מדמי אבנר בן נר 
10O 003:029 כט יחלו על ראש יואב ואל כל בית אביו ואל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב--וחסר לחם 
10O 003:030 ל ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר  על אשר המית את עשהאל אחיהם בגבעון--במלחמה  {ס} 
10O 003:031 לא ויאמר דוד אל יואב ואל כל העם אשר אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה 
10O 003:032 לב ויקברו את אבנר בחברון וישא המלך את קולו ויבך אל קבר אבנר ויבכו כל העם  {ס} 
10O 003:033 לג ויקנן המלך אל אבנר ויאמר  הכמות נבל ימות אבנר 
10O 003:034 לד ידך לא אסרות ורגליך לא לנחשתים הגשו כנפול לפני בני עולה נפלת ויספו כל העם לבכות עליו 
10O 003:035 לה ויבא כל העם להברות את דוד לחם--בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יסיף כי אם לפני בוא השמש אטעם לחם או כל מאומה 
10O 003:036 לו וכל העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב 
10O 003:037 לז וידעו כל העם וכל ישראל ביום ההוא  כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר בן נר  {ס} 
10O 003:038 לח ויאמר המלך אל עבדיו  הלוא תדעו--כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל 
10O 003:039 לט ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני  ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו  {פ} 
10O 004:001 א וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל ישראל נבהלו 
10O 004:002 ב ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי--מבני בנימן  כי גם בארות תחשב על בנימן 
10O 004:003 ג ויברחו הבארתים גתימה ויהיו שם גרים עד היום הזה  {ס} 
10O 004:004 ד וליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בן חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת 
10O 004:005 ה וילכו בני רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל בית איש בשת והוא שכב את משכב הצהרים 
10O 004:006 ו והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל החמש ורכב ובענה אחיו נמלטו 
10O 004:007 ז ויבאו הבית והוא שכב על מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את ראשו ויקחו את ראשו וילכו דרך הערבה כל הלילה 
10O 004:008 ח ויבאו את ראש איש בשת אל דוד חברון ויאמרו אל המלך הנה ראש איש בשת בן שאול איבך אשר בקש את נפשך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו 
10O 004:009 ט ויען דוד את רכב ואת בענה אחיו בני רמון הבארתי--ויאמר להם  חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה 
10O 004:010 י כי המגיד לי לאמר הנה מת שאול והוא היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג--אשר לתתי לו בשרה 
10O 004:011 יא אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צדיק בביתו--על משכבו ועתה הלוא אבקש את דמו מידכם ובערתי אתכם מן הארץ 
10O 004:012 יב ויצו דוד את הנערים ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון ואת ראש איש בשת לקחו ויקברו בקבר אבנר בחברון  {פ} 
10O 005:001 א ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד--חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו 
10O 005:002 ב גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא (המוציא) והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל 
10O 005:003 ג ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל  {ס} 
10O 005:004 ד בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך 
10O 005:005 ה בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה 
10O 005:006 ו וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה 
10O 005:007 ז וילכד דוד את מצדת ציון--היא עיר דוד 
10O 005:008 ח ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו (שנואי) נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית 
10O 005:009 ט וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה 
10O 005:010 י וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו  {פ} 
10O 005:011 יא וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד 
10O 005:012 יב וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל  {ס} 
10O 005:013 יג ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות 
10O 005:014 יד ואלה שמות הילדים לו--בירושלם  שמוע ושובב ונתן ושלמה 
10O 005:015 טו ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע 
10O 005:016 טז ואלישמע ואלידע ואליפלט  {פ} 
10O 005:017 יז וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה 
10O 005:018 יח ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים 
10O 005:019 יט וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי  {פ}   ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך 
10O 005:020 כ ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא--בעל פרצים 
10O 005:021 כא ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו  {פ} 
10O 005:022 כב ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים 
10O 005:023 כג וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים 
10O 005:024 כד ויהי בשמעך (כשמעך) את קול צעדה בראשי הבכאים--אז תחרץ  כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים 
10O 005:025 כה ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר  {פ} 
10O 006:001 א ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף 
10O 006:002 ב ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה--להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו 
10O 006:003 ג וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה 
10O 006:004 ד וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון 
10O 006:005 ה ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים 
10O 006:006 ו ויבאו עד גרן נכון וישלח עזה אל ארון האלהים ויאחז בו--כי שמטו הבקר 
10O 006:007 ז ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים 
10O 006:008 ח ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה 
10O 006:009 ט וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה 
10O 006:010 י ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה--על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי 
10O 006:011 יא וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי--שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו 
10O 006:012 יב ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד--בשמחה 
10O 006:013 יג ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה--ששה צעדים  ויזבח שור ומריא 
10O 006:014 יד ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד 
10O 006:015 טו ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר 
10O 006:016 טז והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה 
10O 006:017 יז ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים 
10O 006:018 יח ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות 
10O 006:019 יט ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו 
10O 006:020 כ וישב דוד לברך את ביתו  {ס}  ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים 
10O 006:021 כא ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה 
10O 006:022 כב ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה 
10O 006:023 כג ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד--עד יום מותה  {פ} 
10O 007:001 א ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו 
10O 007:002 ב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה 
10O 007:003 ג ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה  כי יהוה עמך 
10O 007:004 ד ויהי בלילה ההוא  {ס}  ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר 
10O 007:005 ה לך ואמרת אל עבדי אל דוד  {ס}  כה אמר יהוה  האתה תבנה לי בית לשבתי 
10O 007:006 ו כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן 
10O 007:007 ז בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר  למה לא בניתם לי בית ארזים 
10O 007:008 ח ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן--להיות נגיד על עמי על ישראל 
10O 007:009 ט ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ 
10O 007:010 י ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה 
10O 007:011 יא ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה 
10O 007:012 יב כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו 
10O 007:013 יג הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם 
10O 007:014 יד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן--אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם 
10O 007:015 טו וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך 
10O 007:016 טז ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך  כסאך יהיה נכון עד עולם 
10O 007:017 יז ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה--כן דבר נתן אל דוד  {פ} 
10O 007:018 יח ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי--כי הבאתני עד הלם 
10O 007:019 יט ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה 
10O 007:020 כ ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה 
10O 007:021 כא בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת--להודיע את עבדך 
10O 007:022 כב על כן גדלת יהוה אלהים  כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו 
10O 007:023 כג ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ--אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו 
10O 007:024 כד ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם--עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים  {ס} 
10O 007:025 כה ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת 
10O 007:026 כו ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך 
10O 007:027 כז כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת 
10O 007:028 כח ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת 
10O 007:029 כט ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך  כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם  {פ} 
10O 008:001 א ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים 
10O 008:002 ב ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים נשאי מנחה 
10O 008:003 ג ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה בלכתו להשיב ידו בנהר   (פרת) 
10O 008:004 ד וילכד דוד ממנו אלף ושבע מאות פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דוד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב 
10O 008:005 ה ותבא ארם דמשק לעזר להדדעזר מלך צובה ויך דוד בארם עשרים ושנים אלף איש 
10O 008:006 ו וישם דוד נצבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה וישע יהוה את דוד בכל אשר הלך 
10O 008:007 ז ויקח דוד את שלטי הזהב אשר היו אל עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם 
10O 008:008 ח ומבטח ומברתי ערי הדדעזר  לקח המלך דוד נחשת--הרבה מאד  {ס} 
10O 008:009 ט וישמע תעי מלך חמת  כי הכה דוד את כל חיל הדדעזר 
10O 008:010 י וישלח תעי את יורם בנו אל המלך דוד לשאל לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו--כי איש מלחמות תעי היה הדדעזר ובידו היו כלי כסף וכלי זהב--וכלי נחשת 
10O 008:011 יא גם אתם הקדיש המלך דוד ליהוה עם הכסף והזהב אשר הקדיש מכל הגוים אשר כבש 
10O 008:012 יב מארם וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק ומשלל הדדעזר בן רחב מלך צובה 
10O 008:013 יג ויעש דוד שם בשבו מהכותו את ארם בגיא מלח--שמונה עשר אלף 
10O 008:014 יד וישם באדום נצבים בכל אדום שם נצבים ויהי כל אדום עבדים לדוד ויושע יהוה את דוד בכל אשר הלך 
10O 008:015 טו וימלך דוד על כל ישראל ויהי דוד עשה משפט וצדקה--לכל עמו 
10O 008:016 טז ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר 
10O 008:017 יז וצדוק בן אחיטוב ואחימלך בן אביתר כהנים ושריה סופר 
10O 008:018 יח ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי ובני דוד כהנים היו  {ס} 
10O 009:001 א ויאמר דוד--הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן 
10O 009:002 ב ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך 
10O 009:003 ג ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים 
10O 009:004 ד ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר 
10O 009:005 ה וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל--מלו דבר 
10O 009:006 ו ויבא מפיבשת בן יהונתן בן שאול אל דוד ויפל על פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך 
10O 009:007 ז ויאמר לו דוד אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את כל שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על שלחני--תמיד 
10O 009:008 ח וישתחו ויאמר מה עבדך  כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני 
10O 009:009 ט ויקרא המלך אל ציבא נער שאול--ויאמר אליו  כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך 
10O 009:010 י ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים--ועשרים עבדים 
10O 009:011 יא ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שלחני כאחד מבני המלך 
10O 009:012 יב ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת 
10O 009:013 יג ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו  {פ} 
10O 010:001 א ויהי אחרי כן וימת מלך בני עמון וימלך חנון בנו תחתיו 
10O 010:002 ב ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד וישלח דוד לנחמו ביד עבדיו אל אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון 
10O 010:003 ג ויאמרו שרי בני עמון אל חנון אדניהם המכבד דוד את אביך בעיניך--כי שלח לך מנחמים הלוא בעבור חקר את העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את עבדיו אליך 
10O 010:004 ד ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם ויכרת את מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם 
10O 010:005 ה ויגדו לדוד וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד יצמח זקנכם ושבתם 
10O 010:006 ו ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד וישלחו בני עמון וישכרו את ארם בית רחוב ואת ארם צובא עשרים אלף רגלי ואת מלך מעכה אלף איש ואיש טוב שנים עשר אלף איש 
10O 010:007 ז וישמע דוד וישלח את יואב ואת כל הצבא הגברים 
10O 010:008 ח ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השער וארם צובא ורחוב ואיש טוב ומעכה לבדם בשדה 
10O 010:009 ט וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי בישראל (ישראל) ויערך לקראת ארם 
10O 010:010 י ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בני עמון 
10O 010:011 יא ויאמר אם תחזק ארם ממני--והיתה לי לישועה ואם בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך 
10O 010:012 יב חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשה הטוב בעיניו 
10O 010:013 יג ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו 
10O 010:014 יד ובני עמון ראו כי נס ארם וינסו מפני אבישי ויבאו העיר וישב יואב מעל בני עמון ויבא ירושלם 
10O 010:015 טו וירא ארם כי נגף לפני ישראל ויאספו יחד 
10O 010:016 טז וישלח הדדעזר ויצא את ארם אשר מעבר הנהר ויבאו חילם ושובך שר צבא הדדעזר לפניהם  {ס} 
10O 010:017 יז ויגד לדוד ויאסף את כל ישראל ויעבר את הירדן ויבא חלאמה ויערכו ארם לקראת דוד וילחמו עמו 
10O 010:018 יח וינס ארם מפני ישראל ויהרג דוד מארם שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים ואת שובך שר צבאו הכה וימת שם 
10O 010:019 יט ויראו כל המלכים עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלמו את ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את בני עמון  {פ} 
10O 011:001 א ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל וישחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושב בירושלם  {ס} 
10O 011:002 ב ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד 
10O 011:003 ג וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם--אשת אוריה החתי 
10O 011:004 ד וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה 
10O 011:005 ה ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי 
10O 011:006 ו וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד 
10O 011:007 ז ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה 
10O 011:008 ח ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך 
10O 011:009 ט וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו 
10O 011:010 י ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא--מדוע לא ירדת אל ביתך 
10O 011:011 יא ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה 
10O 011:012 יב ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום--ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת 
10O 011:013 יג ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת--וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד 
10O 011:014 יד ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה 
10O 011:015 טו ויכתב בספר לאמר  הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת  {ס} 
10O 011:016 טז ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם 
10O 011:017 יז ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי 
10O 011:018 יח וישלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה 
10O 011:019 יט ויצו את המלאך לאמר  ככלותך את כל דברי המלחמה--לדבר אל המלך 
10O 011:020 כ והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל העיר להלחם  הלוא ידעתם את אשר ירו מעל החומה 
10O 011:021 כא מי הכה את אבימלך בן ירבשת הלוא אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל החומה ואמרת--גם עבדך אוריה החתי מת 
10O 011:022 כב וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשר שלחו יואב 
10O 011:023 כג ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער 
10O 011:024 כד ויראו המוראים אל עבדיך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי--מת  {ס} 
10O 011:025 כה ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה--כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו 
10O 011:026 כו ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה 
10O 011:027 כז ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני יהוה  {פ} 
10O 012:001 א וישלח יהוה את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש 
10O 012:002 ב לעשיר היה צאן ובקר--הרבה מאד 
10O 012:003 ג ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת 
10O 012:004 ד ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו ויקח את כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו 
10O 012:005 ה ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האיש העשה זאת 
10O 012:006 ו ואת הכבשה ישלם ארבעתים  עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חמל  {ס} 
10O 012:007 ז ויאמר נתן אל דוד אתה האיש  {ס}  כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול 
10O 012:008 ח ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את בית ישראל ויהודה ואם מעט--ואספה לך כהנה וכהנה 
10O 012:009 ט מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו (בעיני) את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון 
10O 012:010 י ועתה לא תסור חרב מביתך--עד עולם  עקב כי בזתני ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה  {ס} 
10O 012:011 יא כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת 
10O 012:012 יב כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש  {ס} 
10O 012:013 יג ויאמר דוד אל נתן חטאתי ליהוה  {ס}  ויאמר נתן אל דוד גם יהוה העביר חטאתך--לא תמות 
10O 012:014 יד אפס כי נאץ נאצת את איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך--מות ימות 
10O 012:015 טו וילך נתן אל ביתו ויגף יהוה את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד--ויאנש 
10O 012:016 טז ויבקש דוד את האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה 
10O 012:017 יז ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ ולא אבה ולא ברא אתם לחם 
10O 012:018 יח ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה 
10O 012:019 יט וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל עבדיו המת הילד ויאמרו מת 
10O 012:020 כ ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו ויבא בית יהוה וישתחו ויבא אל ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל 
10O 012:021 כא ויאמרו עבדיו אליו מה הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם 
10O 012:022 כב ויאמר--בעוד הילד חי צמתי ואבכה  כי אמרתי מי יודע יחנני (וחנני) יהוה וחי הילד 
10O 012:023 כג ועתה מת למה זה אני צם--האוכל להשיבו עוד  אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי 
10O 012:024 כד וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא (ותקרא) את שמו שלמה ויהוה אהבו 
10O 012:025 כה וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה--בעבור יהוה  {פ} 
10O 012:026 כו וילחם יואב ברבת בני עמון וילכד את עיר המלוכה 
10O 012:027 כז וישלח יואב מלאכים אל דוד ויאמר נלחמתי ברבה גם לכדתי את עיר המים 
10O 012:028 כח ועתה אסף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה  פן אלכד אני את העיר ונקרא שמי עליה 
10O 012:029 כט ויאסף דוד את כל העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה 
10O 012:030 ל ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד ושלל העיר הוציא הרבה מאד 
10O 012:031 לא ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן (במלבן) וכן יעשה לכל ערי בני עמון וישב דוד וכל העם ירושלם  {פ} 
10O 013:001 א ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה--ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד 
10O 013:002 ב ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו--כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה 
10O 013:003 ג ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד 
10O 013:004 ד ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר--הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב 
10O 013:005 ה ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה 
10O 013:006 ו וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראותו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה 
10O 013:007 ז וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר  לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה 
10O 013:008 ח ותלך תמר בית אמנון אחיה--והוא שכב ותקח את הבצק ותלוש (ותלש) ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות 
10O 013:009 ט ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו 
10O 013:010 י ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה 
10O 013:011 יא ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי 
10O 013:012 יב ותאמר לו אל אחי אל תענני--כי לא יעשה כן בישראל  אל תעשה את הנבלה הזאת 
10O 013:013 יג ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך 
10O 013:014 יד ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה 
10O 013:015 טו וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד--כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי 
10O 013:016 טז ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה 
10O 013:017 יז ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה 
10O 013:018 יח ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה 
10O 013:019 יט ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה 
10O 013:020 כ ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה 
10O 013:021 כא והמלך דוד--שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד 
10O 013:022 כב ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב  כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר ענה את תמר אחתו  {פ} 
10O 013:023 כג ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך 
10O 013:024 כד ויבא אבשלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך 
10O 013:025 כה ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו 
10O 013:026 כו ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך 
10O 013:027 כז ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך  {ס} 
10O 013:028 כח ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו--אל תיראו  הלוא כי אנכי צויתי אתכם--חזקו והיו לבני חיל 
10O 013:029 כט ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו--וינסו 
10O 013:030 ל ויהי המה בדרך והשמעה באה אל דוד לאמר  הכה אבשלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד  {פ} 
10O 013:031 לא ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים  {ס} 
10O 013:032 לב ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו--כי אמנון לבדו מת  כי על פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו 
10O 013:033 לג ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו  כי אם (  ) אמנון לבדו מת  {פ} 
10O 013:034 לד ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר 
10O 013:035 לה ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו  כדבר עבדך כן היה 
10O 013:036 לו ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד 
10O 013:037 לז ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור (עמיהוד) מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים 
10O 013:038 לח ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים 
10O 013:039 לט ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום  כי נחם על אמנון כי מת  {ס} 
10O 014:001 א וידע יואב בן צריה  כי לב המלך על אבשלום 
10O 014:002 ב וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת 
10O 014:003 ג ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה 
10O 014:004 ד ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך  {ס} 
10O 014:005 ה ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני--וימת אישי 
10O 014:006 ו ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו 
10O 014:007 ז והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום (שים) לאישי שם ושארית על פני האדמה  {פ} 
10O 014:008 ח ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך 
10O 014:009 ט ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי  {ס} 
10O 014:010 י ויאמר המלך  המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך 
10O 014:011 יא ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית (מהרבת) גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה 
10O 014:012 יב ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי  {ס} 
10O 014:013 יג ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו 
10O 014:014 יד כי מות נמות--וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח 
10O 014:015 טו ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה--כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו 
10O 014:016 טז כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים 
10O 014:017 יז ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנחה  כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך  {פ} 
10O 014:018 יח ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר נא אדני המלך 
10O 014:019 יט ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך--כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה 
10O 014:020 כ לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשר בארץ  {ס} 
10O 014:021 כא ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את הנער את אבשלום 
10O 014:022 כב ויפל יואב אל פניו ארצה וישתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו (עבדך) 
10O 014:023 כג ויקם יואב וילך גשורה ויבא את אבשלום ירושלם  {ס} 
10O 014:024 כד ויאמר המלך יסב אל ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל ביתו ופני המלך לא ראה  {ס} 
10O 014:025 כה וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל--להלל מאד  מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום 
10O 014:026 כו ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך 
10O 014:027 כז ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה  {פ} 
10O 014:028 כח וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה 
10O 014:029 כט וישלח אבשלום אל יואב לשלח אתו אל המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא 
10O 014:030 ל ויאמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שערים--לכו והוצתיה (והציתוה) באש ויצתו עבדי אבשלום את החלקה--באש  {פ} 
10O 014:031 לא ויקם יואב ויבא אל אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדיך את החלקה אשר לי באש 
10O 014:032 לב ויאמר אבשלום אל יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל המלך לאמר למה באתי מגשור--טוב לי עד אני שם ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני 
10O 014:033 לג ויבא יואב אל המלך ויגד לו ויקרא אל אבשלום ויבא אל המלך וישתחו לו על אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום  {ס} 
10O 015:001 א ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו 
10O 015:002 ב והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך 
10O 015:003 ג ויאמר אליו אבשלום ראה דבריך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך 
10O 015:004 ד ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט--והצדקתיו 
10O 015:005 ה והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו 
10O 015:006 ו ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל  {פ} 
10O 015:007 ז ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי ליהוה בחברון 
10O 015:008 ח כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר  אם ישיב (ישוב) ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את יהוה 
10O 015:009 ט ויאמר לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה  {פ} 
10O 015:010 י וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמר  כשמעכם את קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון 
10O 015:011 יא ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר 
10O 015:012 יב וישלח אבשלום את אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את אבשלום 
10O 015:013 יג ויבא המגיד אל דוד לאמר  היה לב איש ישראל אחרי אבשלום 
10O 015:014 יד ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלם קומו ונברחה--כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלם מהרו ללכת פן ימהר והשגנו והדיח עלינו את הרעה והכה העיר לפי חרב 
10O 015:015 טו ויאמרו עבדי המלך אל המלך  ככל אשר יבחר אדני המלך הנה עבדיך 
10O 015:016 טז ויצא המלך וכל ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים--לשמר הבית 
10O 015:017 יז ויצא המלך וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק 
10O 015:018 יח וכל עבדיו עברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים שש מאות איש אשר באו ברגלו מגת עברים על פני המלך  {ס} 
10O 015:019 יט ויאמר המלך אל אתי הגתי למה תלך גם אתה אתנו שוב ושב עם המלך כי נכרי אתה וגם גלה אתה למקומך 
10O 015:020 כ תמול בואך והיום אנועך (אניעך) עמנו ללכת ואני הולך על אשר אני הולך שוב והשב את אחיך עמך חסד ואמת 
10O 015:021 כא ויען אתי את המלך ויאמר  חי יהוה וחי אדני המלך כי אם (  ) במקום אשר יהיה שם אדני המלך אם למות אם לחיים כי שם יהיה עבדך 
10O 015:022 כב ויאמר דוד אל אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל אנשיו וכל הטף אשר אתו 
10O 015:023 כג וכל הארץ בוכים קול גדול וכל העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל העם עברים על פני דרך את המדבר 
10O 015:024 כד והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשאים את ארון ברית האלהים ויצקו את ארון האלהים ויעל אביתר--עד תם כל העם לעבור מן העיר  {ס} 
10O 015:025 כה ויאמר המלך לצדוק השב את ארון האלהים העיר  אם אמצא חן בעיני יהוה--והשבני והראני אתו ואת נוהו 
10O 015:026 כו ואם כה יאמר לא חפצתי בך  הנני--יעשה לי כאשר טוב בעיניו  {ס} 
10O 015:027 כז ויאמר המלך אל צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן אביתר שני בניכם--אתכם 
10O 015:028 כח ראו אנכי מתמהמה בעברות (בערבות) המדבר--עד בוא דבר מעמכם להגיד לי 
10O 015:029 כט וישב צדוק ואביתר את ארון האלהים ירושלם וישבו שם 
10O 015:030 ל ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל העם אשר אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה 
10O 015:031 לא ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם אבשלום ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתפל יהוה 
10O 015:032 לב ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על ראשו 
10O 015:033 לג ויאמר לו דוד  אם עברת אתי והית עלי למשא 
10O 015:034 לד ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה--עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל 
10O 015:035 לה והלוא עמך שם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל הדבר אשר תשמע מבית המלך--תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים 
10O 015:036 לו הנה שם עמם שני בניהם--אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל דבר אשר תשמעו 
10O 015:037 לז ויבא חושי רעה דוד העיר ואבשלום יבוא ירושלם  {ס} 
10O 016:001 א ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפיבשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ--ונבל יין 
10O 016:002 ב ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם (והלחם) והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר 
10O 016:003 ג ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם--כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי 
10O 016:004 ד ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפיבשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך 
10O 016:005 ה ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל 
10O 016:006 ו ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו 
10O 016:007 ז וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל 
10O 016:008 ח השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה 
10O 016:009 ט ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו  {ס} 
10O 016:010 י ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי (כה) יקלל וכי (כי) יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן  {ס} 
10O 016:011 יא ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל--כי אמר לו יהוה 
10O 016:012 יב אולי יראה יהוה בעוני (בעיני) והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה 
10O 016:013 יג וילך דוד ואנשיו בדרך  {ס}  ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר  {פ} 
10O 016:014 יד ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם 
10O 016:015 טו ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו 
10O 016:016 טז ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד--אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלום יחי המלך יחי המלך 
10O 016:017 יז ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך 
10O 016:018 יח ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל--לא (לו) אהיה ואתו אשב 
10O 016:019 יט והשנית למי אני אעבד--הלוא לפני בנו  כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך  {פ} 
10O 016:020 כ ויאמר אבשלום אל אחיתפל  הבו לכם עצה מה נעשה 
10O 016:021 כא ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך 
10O 016:022 כב ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל 
10O 016:023 כג ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל    (איש) בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם  {ס} 
10O 017:001 א ויאמר אחיתפל אל אבשלום  אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה 
10O 017:002 ב ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל העם אשר אתו והכיתי את המלך לבדו 
10O 017:003 ג ואשיבה כל העם אליך  כשוב הכל--האיש אשר אתה מבקש כל העם יהיה שלום 
10O 017:004 ד ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל זקני ישראל  {ס} 
10O 017:005 ה ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונשמעה מה בפיו גם הוא 
10O 017:006 ו ויבא חושי אל אבשלום ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשה את דברו אם אין אתה דבר  {ס} 
10O 017:007 ז ויאמר חושי אל אבשלום  לא טובה העצה אשר יעץ אחיתפל בפעם הזאת 
10O 017:008 ח ויאמר חושי אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את העם 
10O 017:009 ט הנה עתה הוא נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם 
10O 017:010 י והוא גם בן חיל אשר לבו כלב האריה--המס ימס  כי ידע כל ישראל כי גבור אביך ובני חיל אשר אתו 
10O 017:011 יא כי יעצתי האסף יאסף עליך כל ישראל מדן ועד באר שבע כחול אשר על הים לרב ופניך הלכים בקרב 
10O 017:012 יב ובאנו אליו באחת (באחד) המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על האדמה ולא נותר בו ובכל האנשים אשר אתו גם אחד 
10O 017:013 יג ואם אל עיר יאסף--והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד הנחל עד אשר לא נמצא שם גם צרור  {פ} 
10O 017:014 יד ויאמר אבשלום וכל איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל  {ס}  ויהוה צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל אבשלום את הרעה  {ס} 
10O 017:015 טו ויאמר חושי אל צדוק ואל אביתר הכהנים כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את אבשלם ואת זקני ישראל וכזאת וכזאת יעצתי אני 
10O 017:016 טז ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמר אל תלן הלילה בערבות המדבר וגם עבור תעבור--פן יבלע למלך ולכל העם אשר אתו 
10O 017:017 יז ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין רגל והלכה השפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד  כי לא יוכלו להראות לבוא העירה 
10O 017:018 יח וירא אתם נער ויגד לאבשלם וילכו שניהם מהרה ויבאו אל בית איש בבחורים ולו באר בחצרו--וירדו שם 
10O 017:019 יט ותקח האשה ותפרש את המסך על פני הבאר ותשטח עליו הרפות ולא נודע דבר 
10O 017:020 כ ויבאו עבדי אבשלום אל האשה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשה עברו מיכל המים ויבקשו ולא מצאו וישבו ירושלם  {ס} 
10O 017:021 כא ויהי אחרי לכתם ויעלו מהבאר וילכו ויגדו למלך דוד ויאמרו אל דוד קומו ועברו מהרה את המים--כי ככה יעץ עליכם אחיתפל 
10O 017:022 כב ויקם דוד וכל העם אשר אתו ויעברו את הירדן  עד אור הבקר עד אחד לא נעדר אשר לא עבר את הירדן 
10O 017:023 כג ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו  {ס} 
10O 017:024 כד ודוד בא מחנימה ואבשלם עבר את הירדן--הוא וכל איש ישראל עמו 
10O 017:025 כה ואת עמשא שם אבשלם תחת יואב--על הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגל בת נחש אחות צרויה אם יואב 
10O 017:026 כו ויחן ישראל ואבשלם ארץ הגלעד  {ס} 
10O 017:027 כז ויהי כבוא דוד מחנימה ושבי בן נחש מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים 
10O 017:028 כח משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי 
10O 017:029 כט ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול  כי אמרו--העם רעב ועיף וצמא במדבר  {ס} 
10O 018:001 א ויפקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות 
10O 018:002 ב וישלח דוד את העם השלשית ביד יואב והשלשית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי  {ס}  ויאמר המלך אל העם יצא אצא גם אני עמכם 
10O 018:003 ג ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב--כי עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר (לעזור)  {ס} 
10O 018:004 ד ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים 
10O 018:005 ה ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים--על דבר אבשלום 
10O 018:006 ו ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים 
10O 018:007 ז וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא--עשרים אלף 
10O 018:008 ח ותהי שם המלחמה נפצות (נפוצת) על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא 
10O 018:009 ט ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר 
10O 018:010 י וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלם תלוי באלה 
10O 018:011 יא ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת 
10O 018:012 יב ויאמר האיש אל יואב ולא (ולוא) אנכי שקל על כפי אלף כסף לא אשלח ידי אל בן המלך  כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר שמרו מי בנער באבשלום 
10O 018:013 יג או עשיתי בנפשו (בנפשי) שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד 
10O 018:014 יד ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום--עודנו חי בלב האלה 
10O 018:015 טו ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימתהו 
10O 018:016 טז ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל  כי חשך יואב את העם 
10O 018:017 יז ויקחו את אבשלום וישלכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכל ישראל--נסו איש לאהלו 
10O 018:018 יח ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך--כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלום עד היום הזה  {ס} 
10O 018:019 יט ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את המלך  כי שפטו יהוה מיד איביו 
10O 018:020 כ ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על    (כן) בן המלך מת 
10O 018:021 כא ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ 
10O 018:022 כב ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין בשורה מצאת 
10O 018:023 כג ויהי מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי 
10O 018:024 כד ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו 
10O 018:025 כה ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב 
10O 018:026 כו וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר 
10O 018:027 כז ויאמר הצפה אני ראה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק ויאמר המלך איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא 
10O 018:028 כח ויקרא אחימעץ ויאמר אל המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה  {ס}  ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדני המלך  {ס} 
10O 018:029 כט ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה 
10O 018:030 ל ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד 
10O 018:031 לא והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך--כי שפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך  {ס} 
10O 018:032 לב ויאמר המלך אל הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה  {ס} 
10O 018:033   
10O 019:001 א וירגז המלך ויעל על עלית השער--ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני 
10O 019:002 ב ויגד ליואב  הנה המלך בכה ויתאבל על אבשלום 
10O 019:003 ג ותהי התשעה ביום ההוא לאבל--לכל העם  כי שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על בנו 
10O 019:004 ד ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר  כאשר יתגנב העם הנכלמים--בנוסם במלחמה 
10O 019:005 ה והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול  בני אבשלום אבשלום בני בני  {ס} 
10O 019:006 ו ויבא יואב אל המלך הבית ויאמר הבשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך 
10O 019:007 ז לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך  כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים--כי ידעתי היום כי לא (לוא) אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך 
10O 019:008 ח ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך  {ס}  כי ביהוה נשבעתי כי אינך יוצא אם ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל הרעה אשר באה עליך מנעריך עד עתה  {ס} 
10O 019:009 ט ויקם המלך וישב בשער ולכל העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו  {ס} 
10O 019:010 י ויהי כל העם נדון בכל שבטי ישראל לאמר  המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן הארץ מעל אבשלום 
10O 019:011 יא ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשים--להשיב את המלך  {ס} 
10O 019:012 יב והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו 
10O 019:013 יג אחי אתם עצמי ובשרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את המלך 
10O 019:014 יד ולעמשא תמרו הלוא עצמי ובשרי אתה כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב 
10O 019:015 טו ויט את לבב כל איש יהודה כאיש אחד וישלחו אל המלך שוב אתה וכל עבדיך 
10O 019:016 טז וישב המלך ויבא עד הירדן ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעביר את המלך את הירדן 
10O 019:017 יז וימהר שמעי בן גרא בן הימיני אשר מבחורים וירד עם איש יהודה לקראת המלך דוד 
10O 019:018 יח ואלף איש עמו מבנימן וציבא נער בית שאול וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו אתו וצלחו הירדן לפני המלך 
10O 019:019 יט ועברה העברה לעביר את בית המלך ולעשות הטוב בעינו ושמעי בן גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן 
10O 019:020 כ ויאמר אל המלך אל יחשב לי אדני עון ואל תזכר את אשר העוה עבדך ביום אשר יצא אדני המלך מירושלם--לשום המלך אל לבו 
10O 019:021 כא כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך  {ס} 
10O 019:022 כב ויען אבישי בן צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שמעי  כי קלל את משיח יהוה  {ס} 
10O 019:023 כג ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה--כי תהיו לי היום לשטן היום יומת איש בישראל--כי הלוא ידעתי כי היום אני מלך על ישראל 
10O 019:024 כד ויאמר המלך אל שמעי לא תמות וישבע לו המלך  {ס} 
10O 019:025 כה ומפבשת בן שאול ירד לקראת המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כבס למן היום לכת המלך עד היום אשר בא בשלום 
10O 019:026 כו ויהי כי בא ירושלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבשת 
10O 019:027 כז ויאמר אדני המלך עבדי רמני  כי אמר עבדך אחבשה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך--כי פסח עבדך 
10O 019:028 כח וירגל בעבדך אל אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך 
10O 019:029 כט כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשי מות לאדני המלך ותשת את עבדך באכלי שלחנך ומה יש לי עוד צדקה ולזעק עוד אל המלך  {פ} 
10O 019:030 ל ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי--אתה וציבא תחלקו את השדה 
10O 019:031 לא ויאמר מפיבשת אל המלך גם את הכל יקח  אחרי אשר בא אדני המלך בשלום--אל ביתו  {ס} 
10O 019:032 לב וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את המלך הירדן לשלחו את בירדן (הירדן) 
10O 019:033 לג וברזלי זקן מאד בן שמנים שנה והוא כלכל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גדול הוא מאד 
10O 019:034 לד ויאמר המלך אל ברזלי  אתה עבר אתי וכלכלתי אתך עמדי בירושלם 
10O 019:035 לה ויאמר ברזלי אל המלך  כמה ימי שני חיי כי אעלה את המלך ירושלם 
10O 019:036 לו בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדני המלך 
10O 019:037 לז כמעט יעבר עבדך את הירדן--את המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת 
10O 019:038 לח ישב נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה עבדך כמהם יעבר עם אדני המלך ועשה לו את אשר טוב בעיניך  {ס} 
10O 019:039 לט ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשה לו את הטוב בעיניך וכל אשר תבחר עלי אעשה לך 
10O 019:040 מ ויעבר כל העם את הירדן והמלך עבר וישק המלך לברזלי ויברכהו וישב למקמו  {ס} 
10O 019:041 מא ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל עם יהודה ויעברו (העברו) את המלך וגם חצי עם ישראל 
10O 019:042 מב והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשי דוד עמו  {ס} 
10O 019:043 מג ויען כל איש יהודה על איש ישראל כי קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על הדבר הזה  האכול אכלנו מן המלך אם נשאת נשא לנו  {ס} [ (II Samuel 19:44) מד ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל  {ס} ] 
10O 020:001 א ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי--איש ימיני ויתקע בשפר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי--איש לאהליו ישראל 
10O 020:002 ב ויעל כל איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן בכרי ואיש יהודה דבקו במלכם מן הירדן ועד ירושלם 
10O 020:003 ג ויבא דוד אל ביתו ירושלם ויקח המלך את עשר נשים פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית משמרת ויכלכלם ואליהם לא בא ותהיינה צררות עד יום מתן אלמנות חיות  {ס} 
10O 020:004 ד ויאמר המלך אל עמשא הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים ואתה פה עמד 
10O 020:005 ה וילך עמשא להזעיק את יהודה וייחר (ויוחר) מן המועד אשר יעדו  {ס} 
10O 020:006 ו ויאמר דוד אל אבישי עתה ירע לנו שבע בן בכרי מן אבשלום אתה קח את עבדי אדניך ורדף אחריו--פן מצא לו ערים בצרות והציל עיננו 
10O 020:007 ז ויצאו אחריו אנשי יואב והכרתי והפלתי וכל הגברים ויצאו מירושלם לרדף אחרי שבע בן בכרי 
10O 020:008 ח הם עם האבן הגדולה אשר בגבעון ועמשא בא לפניהם ויואב חגור מדו לבשו ועלו חגור חרב מצמדת על מתניו בתערה והוא יצא ותפל  {ס} 
10O 020:009 ט ויאמר יואב לעמשא השלום אתה אחי ותחז יד ימין יואב בזקן עמשא--לנשק לו 
10O 020:010 י ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה אל החמש וישפך מעיו ארצה ולא שנה לו--וימת ויואב ואבישי אחיו רדף אחרי שבע בן בכרי 
10O 020:011 יא ואיש עמד עליו מנערי יואב ויאמר מי אשר חפץ ביואב ומי אשר לדוד--אחרי יואב 
10O 020:012 יב ועמשא מתגלל בדם בתוך המסלה וירא האיש כי עמד כל העם ויסב את עמשא מן המסלה השדה וישלך עליו בגד כאשר ראה כל הבא עליו ועמד 
10O 020:013 יג כאשר הגה מן המסלה--עבר כל איש אחרי יואב לרדף אחרי שבע בן בכרי 
10O 020:014 יד ויעבר בכל שבטי ישראל אבלה ובית מעכה--וכל הברים  {ס}  ויקלהו (ויקהלו) ויבאו אף אחריו 
10O 020:015 טו ויבאו ויצרו עליו באבלה בית המעכה וישפכו סללה אל העיר ותעמד בחל וכל העם אשר את יואב משחיתם להפיל החומה 
10O 020:016 טז ותקרא אשה חכמה מן העיר שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך 
10O 020:017 יז ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב ויאמר אני ותאמר לו שמע דברי אמתך ויאמר שמע אנכי 
10O 020:018 יח ותאמר לאמר  דבר ידברו בראשנה לאמר שאול ישאלו באבל וכן התמו 
10O 020:019 יט אנכי שלמי אמוני ישראל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל--למה תבלע נחלת יהוה  {פ} 
10O 020:020 כ ויען יואב ויאמר  חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית 
10O 020:021 כא לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד--תנו אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה 
10O 020:022 כב ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישלכו אל יואב ויתקע בשפר ויפצו מעל העיר איש לאהליו ויואב שב ירושלם אל המלך  {ס} 
10O 020:023 כג ויואב אל כל הצבא ישראל ובניה בן יהוידע על הכרי (הכרתי) ועל הפלתי 
10O 020:024 כד ואדרם על המס ויהושפט בן אחילוד המזכיר 
10O 020:025 כה ושיא (ושוא) ספר וצדוק ואביתר כהנים 
10O 020:026 כו וגם עירא היארי היה כהן לדוד  {ס} 
10O 021:001 א ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את פני יהוה  {ס}  ויאמר יהוה אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים 
10O 021:002 ב ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם  והגבענים לא מבני ישראל המה כי אם מיתר האמרי ובני ישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני ישראל ויהודה 
10O 021:003 ג ויאמר דוד אל הגבענים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת יהוה 
10O 021:004 ד ויאמרו לו הגבענים אין לי (לנו) כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש להמית בישראל ויאמר מה אתם אמרים אעשה לכם 
10O 021:005 ה ויאמרו אל המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה לנו נשמדנו מהתיצב בכל גבל ישראל 
10O 021:006 ו ינתן (יותן) לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שאול בחיר יהוה  {פ}   ויאמר המלך אני אתן 
10O 021:007 ז ויחמל המלך על מפיבשת בן יהונתן בן שאול על שבעת יהוה אשר בינתם--בין דוד ובין יהונתן בן שאול 
10O 021:008 ח ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמני ואת מפבשת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי 
10O 021:009 ט ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו שבעתים (שבעתם) יחד והם (והמה) המתו בימי קציר בראשנים   תחלת (בתחלת) קציר שערים 
10O 021:010 י ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה 
10O 021:011 יא ויגד לדוד את אשר עשתה רצפה בת איה פלגש שאול 
10O 021:012 יב וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד--אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום (תלאום) שם הפלשתים (שמה פלשתים) ביום הכות פלשתים את שאול בגלבע 
10O 021:013 יג ויעל משם את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו ויאספו את עצמות המוקעים 
10O 021:014 יד ויקברו את עצמות שאול ויהונתן בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כל אשר צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי כן  {פ} 
10O 021:015 טו ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את פלשתים--ויעף דוד 
10O 021:016 טז וישבו (וישבי) בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד 
10O 021:017 יז ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימתהו אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל  {פ} 
10O 021:018 יח ויהי אחרי כן ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את סף אשר בילדי הרפה  {ס} 
10O 021:019 יט ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים ויך אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים  {ס} 
10O 021:020 כ ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדין (מדון) ואצבעת ידיו ואצבעת רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם הוא ילד להרפה 
10O 021:021 כא ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעי (שמעה) אחי דוד 
10O 021:022 כב את ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד דוד וביד עבדיו  {ש} 
10O 022:001 א וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת  {ס}  ביום הציל יהוה אתו  {ר} מכף כל איביו ומכף שאול  {ס} 
10O 022:002 ב ויאמר  יהוה סלעי ומצדתי  {ר} ומפלטי לי 
10O 022:003 ג אלהי צורי אחסה בו  {ס}  מגני וקרן ישעי  {ר} משגבי ומנוסי  {ס}  משעי מחמס תשעני  {ר} 
10O 022:004 ד מהלל אקרא יהוה  {ס}  ומאיבי אושע  {ר} 
10O 022:005 ה כי אפפני משברי מות  {ס}  נחלי בליעל יבעתני  {ר} 
10O 022:006 ו חבלי שאול סבני  {ס}  קדמני מקשי מות  {ר} 
10O 022:007 ז בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא  {ס}  וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו  {ר} 
10O 022:008 ח ותגעש (ויתגעש) ותרעש הארץ  {ס}  מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו  {ר} 
10O 022:009 ט עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל  {ס}  גחלים בערו ממנו  {ר} 
10O 022:010 י ויט שמים וירד  {ס}  וערפל תחת רגליו  {ר} 
10O 022:011 יא וירכב על כרוב ויעף  {ס}  וירא על כנפי רוח  {ר} 
10O 022:012 יב וישת חשך סביבתיו סכות  {ס}  חשרת מים עבי שחקים  {ר} 
10O 022:013 יג מנגה נגדו בערו גחלי אש  {ס} 
10O 022:014 יד ירעם מן שמים יהוה  {ר} ועליון יתן קולו  {ס} 
10O 022:015 טו וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם (ויהם)  {ר} 
10O 022:016 טז ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל  {ס}  בגערת יהוה מנשמת רוח אפו  {ר} 
10O 022:017 יז ישלח ממרום יקחני  {ס}  ימשני ממים רבים  {ר} 
10O 022:018 יח יצילני מאיבי עז  {ס}  משנאי כי אמצו ממני  {ר} 
10O 022:019 יט יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי  {ס} 
10O 022:020 כ ויצא למרחב אתי  {ר} יחלצני כי חפץ בי  {ס} 
10O 022:021 כא יגמלני יהוה כצדקתי  {ר} כבר ידי ישיב לי  {ס} 
10O 022:022 כב כי שמרתי דרכי יהוה  {ר} ולא רשעתי מאלהי  {ס} 
10O 022:023 כג כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה  {ר} 
10O 022:024 כד ואהיה תמים לו  {ס}  ואשתמרה מעוני  {ר} 
10O 022:025 כה וישב יהוה לי כצדקתי  {ס}  כברי לנגד עיניו  {ר} 
10O 022:026 כו עם חסיד תתחסד  {ס}  עם גבור תמים תתמם  {ר} 
10O 022:027 כז עם נבר תתבר  {ס}  ועם עקש תתפל  {ר} 
10O 022:028 כח ואת עם עני תושיע  {ס}  ועיניך על רמים תשפיל  {ר} 
10O 022:029 כט כי אתה נירי יהוה  {ס}  ויהוה יגיה חשכי  {ר} 
10O 022:030 ל כי בכה ארוץ גדוד  {ס}  באלהי אדלג שור  {ר} 
10O 022:031 לא האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה--  {ס}  מגן הוא לכל החסים בו  {ר} 
10O 022:032 לב כי מי אל מבלעדי יהוה  {ס}  ומי צור מבלעדי אלהינו  {ר} 
10O 022:033 לג האל מעוזי חיל  {ס}  ויתר תמים דרכו (דרכי)  {ר} 
10O 022:034 לד משוה רגליו (רגלי) כאילות  {ס}  ועל במתי יעמדני  {ר} 
10O 022:035 לה מלמד ידי למלחמה  {ס}  ונחת קשת נחושה זרעתי  {ר} 
10O 022:036 לו ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני  {ס} 
10O 022:037 לז תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי  {ר} 
10O 022:038 לח ארדפה איבי ואשמידם  {ס}  ולא אשוב עד כלותם  {ר} 
10O 022:039 לט ואכלם ואמחצם ולא יקומון  {ס}  ויפלו תחת רגלי  {ר} 
10O 022:040 מ ותזרני חיל למלחמה  {ס}  תכריע קמי תחתני  {ר} 
10O 022:041 מא ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם  {ס} 
10O 022:042 מב ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם  {ר} 
10O 022:043 מג ואשחקם כעפר ארץ  {ס}  כטיט חוצות אדקם ארקעם  {ר} 
10O 022:044 מד ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים  {ס}  עם לא ידעתי יעבדני  {ר} 
10O 022:045 מה בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי  {ס} 
10O 022:046 מו בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם  {ר} 
10O 022:047 מז חי יהוה וברוך צורי  {ס}  וירם אלהי צור ישעי  {ר} 
10O 022:048 מח האל הנתן נקמת לי  {ס}  ומריד עמים תחתני  {ר} 
10O 022:049 מט ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני  {ס}  מאיש חמסים תצילני  {ר} 
10O 022:050 נ על כן אודך יהוה בגוים  {ס}  ולשמך אזמר  {ר} 
10O 022:051 נא מגדיל (מגדול) ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו  {ס}  לדוד ולזרעו עד עולם  {ר} {ש} 
10O 023:001 א ואלה דברי דוד האחרנים  נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על--משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל 
10O 023:002 ב רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשוני 
10O 023:003 ג אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל  מושל באדם--צדיק מושל יראת אלהים 
10O 023:004 ד וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ 
10O 023:005 ה כי לא כן ביתי עם אל  כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה--כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח 
10O 023:006 ו ובליעל כקוץ מנד כלהם  כי לא ביד יקחו 
10O 023:007 ז ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת  {פ} 
10O 023:008 ח אלה שמות הגברים אשר לדוד  ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצנו (העצני)--על שמנה מאות חלל בפעם אחד (אחת)  {ס} 
10O 023:009 ט ואחרו אלעזר בן דדי (דדו) בן אחחי בשלשה גברים (הגברים) עם דוד בחרפם בפלשתים נאספו שם למלחמה ויעלו איש ישראל 
10O 023:010 י הוא קם ויך בפלשתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך לפשט  {ס} 
10O 023:011 יא ואחריו שמה בן אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים 
10O 023:012 יב ויתיצב בתוך החלקה ויצילה ויך את פלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה  {ס} 
10O 023:013 יג וירדו שלשים (שלשה) מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד--אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים 
10O 023:014 יד ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם 
10O 023:015 טו ויתאוה דוד ויאמר  מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער  {ס} 
10O 023:016 טז ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה 
10O 023:017 יז ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים  {ס} 
10O 023:018 יח ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא ראש השלשי (השלשה) והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולו שם בשלשה 
10O 023:019 יט מן השלשה הכי נכבד ויהי להם לשר ועד השלשה לא בא  {ס} 
10O 023:020 כ ובניהו בן יהוידע בן איש חי (חיל) רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את האריה (הארי) בתוך הבאר ביום השלג 
10O 023:021 כא והוא הכה את איש מצרי אשר (איש) מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו 
10O 023:022 כב אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלשה הגברים 
10O 023:023 כג מן השלשים נכבד ואל השלשה לא בא וישמהו דוד  {ר} אל משמעתו  {ס} 
10O 023:024 כד עשהאל אחי יואב בשלשים אלחנן בן דדו  {ר} בית לחם  {ס} 
10O 023:025 כה שמה החרדי  {ס}  אליקא  {ר} החרדי  {ס} 
10O 023:026 כו חלץ הפלטי  {ס}  עירא  {ר} בן עקש  {ס}  התקועי  {ס} 
10O 023:027 כז אביעזר  {ר} הענתתי  {ס}  מבני החשתי  {ס} 
10O 023:028 כח צלמון  {ר} האחחי  {ס}  מהרי הנטפתי  {ס} 
10O 023:029 כט חלב בן בענה  {ר} הנטפתי  {ס}  אתי בן ריבי מגבעת בני בנימן  {ס} 
10O 023:030 ל בניהו  {ר} פרעתני  {ס}  הדי מנחלי געש  {ס} 
10O 023:031 לא אבי עלבון  {ר} הערבתי  {ס}  עזמות הברחמי  {ס} 
10O 023:032 לב אליחבא  {ר} השעלבני  {ס}  בני ישן יהונתן  {ס} 
10O 023:033 לג שמה  {ר} ההררי  {ס}  אחיאם בן שרר האררי  {ס} 
10O 023:034 לד אליפלט  {ר} בן אחסבי בן המעכתי  {ס}  אליעם בן אחיתפל  {ר} הגלני  {ס} 
10O 023:035 לה חצרו (חצרי) הכרמלי  {ס}  פערי  {ר} הארבי  {ס} 
10O 023:036 לו יגאל בן נתן מצבה  {ס}  בני  {ר} הגדי  {ס} 
10O 023:037 לז צלק העמני  {ס}  נחרי  {ר} הבארתי--נשאי (נשא) כלי יואב בן צריה  {ס} 
10O 023:038 לח עירא  {ר} היתרי  {ס}  גרב היתרי  {ס} 
10O 023:039 לט אוריה  {ר} החתי--כל שלשים ושבעה  {פ} 
10O 024:001 א ויסף אף יהוה לחרות בישראל ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל ואת יהודה 
10O 024:002 ב ויאמר המלך אל יואב שר החיל אשר אתו שוט נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע ופקדו את העם וידעתי את מספר העם  {ס} 
10O 024:003 ג ויאמר יואב אל המלך ויוסף יהוה אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה 
10O 024:004 ד ויחזק דבר המלך אל יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את העם את ישראל 
10O 024:005 ה ויעברו את הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך הנחל הגד--ואל יעזר 
10O 024:006 ו ויבאו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל צידון 
10O 024:007 ז ויבאו מבצר צר וכל ערי החוי והכנעני ויצאו אל נגב יהודה באר שבע 
10O 024:008 ח וישטו בכל הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום--ירושלם 
10O 024:009 ט ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש מאות אלף איש 
10O 024:010 י ויך לב דוד אתו אחרי כן ספר את העם  {פ}   ויאמר דוד אל יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר נא את עון עבדך כי נסכלתי מאד 
10O 024:011 יא ויקם דוד בבקר  {פ}   ודבר יהוה היה אל גד הנביא חזה דוד לאמר 
10O 024:012 יב הלוך ודברת אל דוד כה אמר יהוה--שלש אנכי נוטל עליך  בחר לך אחת מהם ואעשה לך 
10O 024:013 יג ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רדפך ואם היות שלשת ימים דבר בארצך--עתה דע וראה מה אשיב שלחי דבר  {ס} 
10O 024:014 יד ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמו וביד אדם אל אפלה 
10O 024:015 טו ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד וימת מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש 
10O 024:016 טז וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם גרן האורנה (הארונה) היבסי  {ס} 
10O 024:017 יז ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו  תהי נא ידך בי ובבית אבי  {פ} 
10O 024:018 יח ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה (ארונה) היבסי 
10O 024:019 יט ויעל דוד כדבר גד כאשר צוה יהוה 
10O 024:020 כ וישקף ארונה וירא את המלך ואת עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה 
10O 024:021 כא ויאמר ארונה מדוע בא אדני המלך אל עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם 
10O 024:022 כב ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים 
10O 024:023 כג הכל נתן ארונה המלך--למלך  {ס}  ויאמר ארונה אל המלך יהוה אלהיך ירצך 
10O 024:024 כד ויאמר המלך אל ארונה לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים 
10O 024:025 כה ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל  {ש} 
11O 001:001 א והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו 
11O 001:002 ב ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך 
11O 001:003 ג ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך 
11O 001:004 ד והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה 
11O 001:005 ה ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו 
11O 001:006 ו ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום 
11O 001:007 ז ויהיו דבריו--עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה 
11O 001:008 ח וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד--לא היו עם אדניהו 
11O 001:009 ט ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך 
11O 001:010 י ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו--לא קרא 
11O 001:011 יא ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע 
11O 001:012 יב ועתה לכי איעצך נא עצה  ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה 
11O 001:013 יג לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו 
11O 001:014 יד הנה עודך מדברת שם--עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך 
11O 001:015 טו ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך 
11O 001:016 טז ותקד בת שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה לך 
11O 001:017 יז ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי 
11O 001:018 יח ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת 
11O 001:019 יט ויזבח שור ומריא וצאן לרב  {פ}   ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא 
11O 001:020 כ ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך  להגיד להם--מי ישב על כסא אדני המלך אחריו 
11O 001:021 כא והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה--חטאים 
11O 001:022 כב והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא 
11O 001:023 כג ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה 
11O 001:024 כד ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי 
11O 001:025 כה כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו 
11O 001:026 כו ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך--לא קרא 
11O 001:027 כז אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך (עבדך) מי ישב על כסא אדני המלך אחריו  {ס} 
11O 001:028 כח ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך 
11O 001:029 כט וישבע המלך ויאמר  חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה 
11O 001:030 ל כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי  כי כן אעשה היום הזה 
11O 001:031 לא ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר--יחי אדני המלך דוד לעלם  {פ} 
11O 001:032 לב ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך 
11O 001:033 לג ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון 
11O 001:034 לד ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך--על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה 
11O 001:035 לה ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה 
11O 001:036 לו ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן  כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך 
11O 001:037 לז כאשר היה יהוה עם אדני המלך כן יהי (יהיה) עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד 
11O 001:038 לח וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד וילכו אתו על גחון 
11O 001:039 לט ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה 
11O 001:040 מ ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם 
11O 001:041 מא וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר מדוע קול הקריה הומה 
11O 001:042 מב עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר 
11O 001:043 מג ויען יונתן ויאמר לאדניהו  אבל אדנינו המלך דוד המליך את שלמה 
11O 001:044 מד וישלח אתו המלך את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך 
11O 001:045 מה וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם 
11O 001:046 מו וגם ישב שלמה על כסא המלוכה 
11O 001:047 מז וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך (אלהים) את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב 
11O 001:048 מח וגם ככה אמר המלך  ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי--ועיני ראות 
11O 001:049 מט ויחרדו ויקמו כל הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו 
11O 001:050 נ ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח 
11O 001:051 נא ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב 
11O 001:052 נב ויאמר שלמה--אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת 
11O 001:053 נג וישלח המלך שלמה ויורדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר לו שלמה לך לביתך  {פ} 
11O 002:001 א ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר 
11O 002:002 ב אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש 
11O 002:003 ג ושמרת את משמרת יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה--למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם 
11O 002:004 ד למען יקים יהוה את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם  לאמר--לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל 
11O 002:005 ה וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו 
11O 002:006 ו ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל 
11O 002:007 ז ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שלחנך  כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך 
11O 002:008 ח והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמר אם אמיתך בחרב 
11O 002:009 ט ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו והורדת את שיבתו בדם שאול 
11O 002:010 י וישכב דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד  {פ} 
11O 002:011 יא והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה  בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים 
11O 002:012 יב ושלמה--ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד  {ס} 
11O 002:013 יג ויבא אדניהו בן חגית אל בת שבע אם שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום 
11O 002:014 יד ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר 
11O 002:015 טו ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו 
11O 002:016 טז ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך--אל תשבי את פני ותאמר אליו דבר 
11O 002:017 יז ויאמר אמרי נא לשלמה המלך כי לא ישיב את פניך ויתן לי את אבישג השונמית לאשה 
11O 002:018 יח ותאמר בת שבע טוב אנכי אדבר עליך אל המלך 
11O 002:019 יט ותבא בת שבע אל המלך שלמה לדבר לו על אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב על כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו 
11O 002:020 כ ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך--אל תשב את פני ויאמר לה המלך שאלי אמי כי לא אשיב את פניך 
11O 002:021 כא ותאמר יתן את אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה 
11O 002:022 כב ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את אבישג השנמית לאדניהו ושאלי לו את המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן צרויה  {פ} 
11O 002:023 כג וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר  כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה 
11O 002:024 כד ועתה חי יהוה אשר הכינני ויושיביני (ויושיבני) על כסא דוד אבי ואשר עשה לי בית כאשר דבר  כי היום יומת אדניהו 
11O 002:025 כה וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימת  {ס} 
11O 002:026 כו ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על שדיך--כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי נשאת את ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי 
11O 002:027 כז ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן ליהוה למלא את דבר יהוה אשר דבר על בית עלי בשלה  {פ} 
11O 002:028 כח והשמעה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח 
11O 002:029 כט ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל אהל יהוה והנה אצל המזבח וישלח שלמה את בניהו בן יהוידע לאמר--לך פגע בו 
11O 002:030 ל ויבא בניהו אל אהל יהוה ויאמר אליו כה אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב וכה ענני 
11O 002:031 לא ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו והסירת דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי 
11O 002:032 לב והשיב יהוה את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב--ואבי דוד לא ידע  את אבנר בן נר שר צבא ישראל ואת עמשא בן יתר שר צבא יהודה 
11O 002:033 לג ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד עולם--מעם יהוה 
11O 002:034 לד ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר 
11O 002:035 לה ויתן המלך את בניהו בן יהוידע תחתיו--על הצבא ואת צדוק הכהן נתן המלך תחת אביתר 
11O 002:036 לו וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה לך בית בירושלם וישבת שם ולא תצא משם אנה ואנה 
11O 002:037 לז והיה ביום צאתך ועברת את נחל קדרון--ידע תדע כי מות תמות  דמך יהיה בראשך 
11O 002:038 לח ויאמר שמעי למלך טוב הדבר כאשר דבר אדני המלך כן יעשה עבדך וישב שמעי בירושלם ימים רבים  {ס} 
11O 002:039 לט ויהי מקץ שלש שנים ויברחו שני עבדים לשמעי אל אכיש בן מעכה מלך גת ויגידו לשמעי לאמר הנה עבדיך בגת 
11O 002:040 מ ויקם שמעי ויחבש את חמרו וילך גתה אל אכיש לבקש את עבדיו וילך שמעי ויבא את עבדיו מגת  {ס} 
11O 002:041 מא ויגד לשלמה  כי הלך שמעי מירושלם גת וישב 
11O 002:042 מב וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי 
11O 002:043 מג ומדוע--לא שמרת את שבעת יהוה ואת המצוה אשר צויתי עליך 
11O 002:044 מד ויאמר המלך אל שמעי אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב יהוה את רעתך בראשך 
11O 002:045 מה והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהוה--עד עולם 
11O 002:046 מו ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וימת והממלכה נכונה ביד שלמה 
11O 003:001 א ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית יהוה ואת חומת ירושלם סביב 
11O 003:002 ב רק העם מזבחים בבמות  כי לא נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם  {פ} 
11O 003:003 ג ויאהב שלמה את יהוה ללכת בחקות דוד אביו  רק בבמות--הוא מזבח ומקטיר 
11O 003:004 ד וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא 
11O 003:005 ה בגבעון נראה יהוה אל שלמה--בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך 
11O 003:006 ו ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה 
11O 003:007 ז ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא 
11O 003:008 ח ועבדך--בתוך עמך אשר בחרת  עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב 
11O 003:009 ט ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע  כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה 
11O 003:010 י וייטב הדבר בעיני אדני  כי שאל שלמה את הדבר הזה 
11O 003:011 יא ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט 
11O 003:012 יב הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך 
11O 003:013 יג וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד  אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך 
11O 003:014 יד ואם תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך--והארכתי את ימיך  {ס} 
11O 003:015 טו ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו  {פ} 
11O 003:016 טז אז תבאנה שתים נשים זנות--אל המלך ותעמדנה לפניו 
11O 003:017 יז ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית 
11O 003:018 יח ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואנחנו יחדו אין זר אתנו בבית זולתי שתים אנחנו בבית 
11O 003:019 יט וימת בן האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו 
11O 003:020 כ ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי 
11O 003:021 כא ואקם בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי 
11O 003:022 כב ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך 
11O 003:023 כג ויאמר המלך--זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי  {פ} 
11O 003:024 כד ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך 
11O 003:025 כה ויאמר המלך גזרו את הילד החי לשנים ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת 
11O 003:026 כו ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה--גזרו 
11O 003:027 כז ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו  היא אמו  {ס} 
11O 003:028 כח וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך  כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט  {ס} 
11O 004:001 א ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל  {ס} 
11O 004:002 ב ואלה השרים אשר לו  עזריהו בן צדוק הכהן  {ס} 
11O 004:003 ג אליחרף ואחיה בני שישא ספרים  {ס}  יהושפט בן אחילוד המזכיר  {ס} 
11O 004:004 ד ובניהו בן יהוידע על הצבא  {ס}  וצדוק ואביתר כהנים  {ס} 
11O 004:005 ה ועזריהו בן נתן על הנצבים  {ס}  וזבוד בן נתן כהן רעה המלך  {ס} 
11O 004:006 ו ואחישר על הבית  {ס}  ואדנירם בן עבדא על המס  {ס} 
11O 004:007 ז ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו  חדש בשנה יהיה על אחד (האחד) לכלכל  {ס} 
11O 004:008 ח ואלה שמותם בן חור בהר אפרים  {ס} 
11O 004:009 ט בן דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן  {ס} 
11O 004:010 י בן חסד בארבות לו שכה וכל ארץ חפר  {ס} 
11O 004:011 יא בן אבינדב כל נפת דאר טפת בת שלמה היתה לו לאשה  {ס} 
11O 004:012 יב בענא בן אחילוד תענך ומגדו וכל בית שאן אשר אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם  {ס} 
11O 004:013 יג בן גבר ברמת גלעד לו חות יאיר בן מנשה אשר בגלעד לו חבל ארגב אשר בבשן--ששים ערים גדלות חומה ובריח נחשת  {ס} 
11O 004:014 יד אחינדב בן עדא מחנימה  {ס} 
11O 004:015 טו אחימעץ בנפתלי גם הוא לקח את בשמת בת שלמה--לאשה  {ס} 
11O 004:016 טז בענא בן חושי באשר ובעלות  {ס} 
11O 004:017 יז יהושפט בן פרוח ביששכר  {ס} 
11O 004:018 יח שמעי בן אלא בבנימן  {ס} 
11O 004:019 יט גבר בן ארי בארץ גלעד--ארץ סיחון מלך האמרי ועג מלך הבשן ונציב אחד אשר בארץ 
11O 004:020 כ יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרב אכלים ושתים ושמחים 
11O 004:021   
11O 004:022   
11O 004:023   
11O 004:024   
11O 004:025   
11O 004:026   
11O 004:027   
11O 004:028   
11O 004:029   
11O 004:030   
11O 004:031   
11O 004:032   
11O 004:033   
11O 004:034   
11O 005:001 א ושלמה היה מושל בכל הממלכות--מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים  מגשים מנחה ועבדים את שלמה כל ימי חייו  {פ} 
11O 005:002 ב ויהי לחם שלמה ליום אחד  שלשים כר סלת וששים כר קמח 
11O 005:003 ג עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי--ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים 
11O 005:004 ד כי הוא רדה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה--בכל מלכי עבר הנהר ושלום היה לו מכל עבריו--מסביב 
11O 005:005 ה וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע--כל ימי שלמה  {ס} 
11O 005:006 ו ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים--למרכבו ושנים עשר אלף פרשים 
11O 005:007 ז וכלכלו הנצבים האלה את המלך שלמה ואת כל הקרב אל שלחן המלך שלמה--איש חדשו  לא יעדרו דבר 
11O 005:008 ח והשערים והתבן לסוסים ולרכש--יבאו אל המקום אשר יהיה שם איש כמשפטו  {ס} 
11O 005:009 ט ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב--כחול אשר על שפת הים 
11O 005:010 י ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים 
11O 005:011 יא ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב 
11O 005:012 יב וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף 
11O 005:013 יג וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים 
11O 005:014 יד ויבאו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה--מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו  {ס} 
11O 005:015 טו וישלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו  כי אהב היה חירם לדוד--כל הימים  {ס} 
11O 005:016 טז וישלח שלמה אל חירם לאמר 
11O 005:017 יז אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו--עד תת יהוה אתם תחת כפות רגלו (רגלי) 
11O 005:018 יח ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב  אין שטן ואין פגע רע [ (I Kings 5:19) יט והנני אמר--לבנות בית לשם יהוה אלהי  כאשר דבר יהוה אל דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על כסאך הוא יבנה הבית לשמי ] [ (I Kings 5:20) כ ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון ועבדי יהיו עם עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר  כי אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת עצים--כצדנים ] [ (I Kings 5:21) כא ויהי כשמע חירם את דברי שלמה--וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה ] [ (I Kings 5:22) כב וישלח חירם אל שלמה לאמר שמעתי את אשר שלחת אלי אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים ] [ (I Kings 5:23) כג עבדי ירדו מן הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד המקום אשר תשלח אלי ונפצתים שם--ואתה תשא ואתה תעשה את חפצי לתת לחם ביתי ] [ (I Kings 5:24) כד ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים--כל חפצו ] [ (I Kings 5:25) כה ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית  כה יתן שלמה לחירם שנה בשנה  {פ} ] [ (I Kings 5:26) כו ויהוה נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם ] [ (I Kings 5:27) כז ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל ויהי המס שלשים אלף איש ] [ (I Kings 5:28) כח וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות--חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס  {ס} ] [ (I Kings 5:29) כט ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר ] [ (I Kings 5:30) ל לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות--הרדים בעם העשים במלאכה  {ס} ] [ (I Kings 5:31) לא ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית--אבני גזית ] [ (I Kings 5:32) לב ויפסלו בני שלמה ובני חירום--והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית  {פ} ] 
11O 006:001 א ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית ליהוה 
11O 006:002 ב והבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה--ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו 
11O 006:003 ג והאולם על פני היכל הבית--עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית עשר באמה רחבו על פני הבית 
11O 006:004 ד ויעש לבית חלוני שקפים אטומים 
11O 006:005 ה ויבן על קיר הבית יצוע (יציע) סביב את קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב 
11O 006:006 ו היצוע (היציע) התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה  כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחז בקירות הבית 
11O 006:007 ז והבית בהבנתו--אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו 
11O 006:008 ח פתח הצלע התיכנה אל כתף הבית הימנית ובלולים יעלו על התיכנה ומן התיכנה אל השלשים 
11O 006:009 ט ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית גבים ושדרת בארזים 
11O 006:010 י ויבן את היצוע (היציע) על כל הבית חמש אמות קומתו ויאחז את הבית בעצי ארזים  {פ} 
11O 006:011 יא ויהי דבר יהוה אל שלמה לאמר 
11O 006:012 יב הבית הזה אשר אתה בנה אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם--והקמתי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך 
11O 006:013 יג ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל  {פ} 
11O 006:014 יד ויבן שלמה את הבית ויכלהו 
11O 006:015 טו ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים--מקרקע הבית עד קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים 
11O 006:016 טז ויבן את עשרים אמה מירכותי (מירכתי) הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים 
11O 006:017 יז וארבעים באמה היה הבית--הוא ההיכל לפני 
11O 006:018 יח וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים  הכל ארז אין אבן נראה 
11O 006:019 יט ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית יהוה 
11O 006:020 כ ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז 
11O 006:021 כא ויצף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתיקות (ברתוקות) זהב לפני הדביר ויצפהו זהב 
11O 006:022 כב ואת כל הבית צפה זהב עד תם כל הבית וכל המזבח אשר לדביר צפה זהב 
11O 006:023 כג ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן  עשר אמות קומתו 
11O 006:024 כד וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו 
11O 006:025 כה ועשר באמה הכרוב השני  מדה אחת וקצב אחד לשני הכרבים 
11O 006:026 כו קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני 
11O 006:027 כז ויתן את הכרובים בתוך הבית הפנימי ויפרשו את כנפי הכרבים ותגע כנף האחד בקיר וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני וכנפיהם אל תוך הבית נגעת כנף אל כנף 
11O 006:028 כח ויצף את הכרובים זהב 
11O 006:029 כט ואת כל קירות הבית מסב קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים--מלפנים ולחיצון 
11O 006:030 ל ואת קרקע הבית צפה זהב--לפנימה ולחיצון 
11O 006:031 לא ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי שמן האיל מזוזות חמשית 
11O 006:032 לב ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים וצפה זהב וירד על הכרובים ועל התמרות את הזהב 
11O 006:033 לג וכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי שמן מאת רבעית 
11O 006:034 לד ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים ושני קלעים הדלת השנית גלילים 
11O 006:035 לה וקלע כרובים ותמרות ופטרי צצים וצפה זהב מישר על המחקה 
11O 006:036 לו ויבן את החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים 
11O 006:037 לז בשנה הרביעית יסד בית יהוה--בירח זו 
11O 006:038 לח ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטו ויבנהו שבע שנים 
11O 007:001 א ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה ויכל את כל ביתו 
11O 007:002 ב ויבן את בית יער הלבנון מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו על ארבעה טורי עמודי ארזים וכרתות ארזים על העמודים 
11O 007:003 ג וספן בארז ממעל על הצלעות אשר על העמודים ארבעים וחמשה--חמשה עשר הטור 
11O 007:004 ד ושקפים שלשה טורים ומחזה אל מחזה שלש פעמים 
11O 007:005 ה וכל הפתחים והמזוזות רבעים שקף ומול מחזה אל מחזה שלש פעמים 
11O 007:006 ו ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו ושלשים אמה רחבו ואולם על פניהם ועמדים ועב על פניהם 
11O 007:007 ז ואולם הכסא אשר ישפט שם אלם המשפט עשה וספון בארז מהקרקע עד הקרקע 
11O 007:008 ח וביתו אשר ישב שם חצר האחרת מבית לאולם כמעשה הזה היה ובית יעשה לבת פרעה אשר לקח שלמה כאולם הזה 
11O 007:009 ט כל אלה אבנים יקרת כמדות גזית מגררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד הטפחות ומחוץ עד החצר הגדולה 
11O 007:010 י ומיסד אבנים יקרות אבנים גדלות--אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות 
11O 007:011 יא ומלמעלה אבנים יקרות כמדות גזית--וארז 
11O 007:012 יב וחצר הגדולה סביב שלשה טורים גזית וטור כרתת ארזים ולחצר בית יהוה הפנימית ולאלם הבית  {פ} 
11O 007:013 יג וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר 
11O 007:014 יד בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחשת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו 
11O 007:015 טו ויצר את שני העמודים נחשת  שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסב את העמוד השני 
11O 007:016 טז ושתי כתרת עשה לתת על ראשי העמודים--מצק נחשת  חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית 
11O 007:017 יז שבכים מעשה שבכה גדלים מעשה שרשרות לכתרת אשר על ראש העמודים--שבעה לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית 
11O 007:018 יח ויעש את העמודים ושני טורים סביב על השבכה האחת לכסות את הכתרת אשר על ראש הרמנים וכן עשה לכתרת השנית 
11O 007:019 יט וכתרת אשר על ראש העמודים--מעשה שושן באולם  ארבע אמות 
11O 007:020 כ וכתרת על שני העמודים גם ממעל מלעמת הבטן אשר לעבר שבכה (השבכה) והרמונים מאתים טרים סביב על הכתרת השנית 
11O 007:021 כא ויקם את העמדים לאלם ההיכל ויקם את העמוד הימני ויקרא את שמו יכין ויקם את העמוד השמאלי ויקרא את שמו בעז 
11O 007:022 כב ועל ראש העמודים מעשה שושן ותתם מלאכת העמודים 
11O 007:023 כג ויעש את הים מוצק  עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקוה (וקו) שלשים באמה יסב אתו סביב 
11O 007:024 כד ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו--עשר באמה מקפים את הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו 
11O 007:025 כה עמד על שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה 
11O 007:026 כו ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן אלפים בת יכיל  {פ} 
11O 007:027 כז ויעש את המכנות עשר נחשת  ארבע באמה ארך המכונה האחת וארבע באמה רחבה ושלש באמה קומתה 
11O 007:028 כח וזה מעשה המכונה מסגרת להם ומסגרת בין השלבים 
11O 007:029 כט ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכרובים ועל השלבים כן ממעל ומתחת לאריות ולבקר ליות מעשה מורד 
11O 007:030 ל וארבעה אופני נחשת למכונה האחת וסרני נחשת וארבעה פעמתיו כתפת להם מתחת לכיר הכתפות יצקות מעבר איש ליות 
11O 007:031 לא ופיהו מבית לכתרת ומעלה באמה ופיה עגל מעשה כן אמה וחצי האמה וגם על פיה מקלעות ומסגרתיהם מרבעות לא עגלות 
11O 007:032 לב וארבעת האופנים למתחת למסגרות וידות האופנים במכונה וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה 
11O 007:033 לג ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם--הכל מוצק 
11O 007:034 לד וארבע כתפות--אל ארבע פנות המכנה האחת מן המכנה כתפיה 
11O 007:035 לה ובראש המכונה חצי האמה קומה--עגל סביב ועל ראש המכנה ידתיה ומסגרתיה ממנה 
11O 007:036 לו ויפתח על הלחת ידתיה ועל ומסגרתיה (מסגרתיה) כרובים אריות ותמרת--כמער איש וליות סביב 
11O 007:037 לז כזאת עשה את עשר המכנות  מוצק אחד מדה אחת קצב אחד--לכלהנה  {ס} 
11O 007:038 לח ויעש עשרה כירות נחשת  ארבעים בת יכיל הכיור האחד ארבע באמה הכיור האחד--כיור אחד על המכונה האחת לעשר המכנות 
11O 007:039 לט ויתן את המכנות חמש על כתף הבית מימין וחמש על כתף הבית משמאלו ואת הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה--ממול נגב  {ס} 
11O 007:040 מ ויעש חירום--את הכירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם לעשות את כל המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית יהוה 
11O 007:041 מא עמדים שנים וגלת הכתרת אשר על ראש העמודים שתים והשבכות שתים--לכסות את שתי גלות הכתרת אשר על ראש העמודים 
11O 007:042 מב ואת הרמנים ארבע מאות לשתי השבכות--שני טורים רמנים לשבכה האחת לכסות את שתי גלות הכתרת אשר על פני העמודים 
11O 007:043 מג ואת המכנות עשר ואת הכירת עשרה על המכנות 
11O 007:044 מד ואת הים האחד ואת הבקר שנים עשר תחת הים 
11O 007:045 מה ואת הסירות ואת היעים ואת המזרקות ואת כל הכלים האהל (האלה) אשר עשה חירם למלך שלמה בית יהוה--נחשת ממרט 
11O 007:046 מו בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן 
11O 007:047 מז וינח שלמה את כל הכלים מרב מאד מאד--לא נחקר משקל הנחשת 
11O 007:048 מח ויעש שלמה--את כל הכלים אשר בית יהוה  את מזבח הזהב ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב 
11O 007:049 מט ואת המנרות חמש מימין וחמש משמאול לפני הדביר--זהב סגור והפרח והנרת והמלקחים זהב 
11O 007:050 נ והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות--זהב סגור והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל--זהב  {פ} 
11O 007:051 נא ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה את קדשי דוד אביו את הכסף ואת הזהב ואת הכלים--נתן באצרות בית יהוה  {פ} 
11O 008:001 א אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה--ירושלם  להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דוד--היא ציון 
11O 008:002 ב ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג--הוא החדש השביעי 
11O 008:003 ג ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון 
11O 008:004 ד ויעלו את ארון יהוה ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים 
11O 008:005 ה והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון--מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב 
11O 008:006 ו ויבאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית--אל קדש הקדשים  אל תחת כנפי הכרובים 
11O 008:007 ז כי הכרובים פרשים כנפים אל מקום הארון ויסכו הכרבים על הארון ועל בדיו מלמעלה 
11O 008:008 ח ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה 
11O 008:009 ט אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב--אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים 
11O 008:010 י ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית יהוה 
11O 008:011 יא ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן  כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה  {פ} 
11O 008:012 יב אז אמר שלמה  יהוה אמר לשכן בערפל 
11O 008:013 יג בנה בניתי בית זבל לך--מכון לשבתך עולמים 
11O 008:014 יד ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עמד 
11O 008:015 טו ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר 
11O 008:016 טז מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל 
11O 008:017 יז ויהי עם לבב דוד אבי--לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל 
11O 008:018 יח ויאמר יהוה אל דוד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי--הטיבת כי היה עם לבבך 
11O 008:019 יט רק אתה לא תבנה הבית  כי אם בנך היצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי 
11O 008:020 כ ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל 
11O 008:021 כא ואשם שם מקום לארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים  {ס} 
11O 008:022 כב ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים 
11O 008:023 כג ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת  שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם 
11O 008:024 כד אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה 
11O 008:025 כה ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני ישב על כסא ישראל  רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני 
11O 008:026 כו ועתה אלהי ישראל--יאמן נא דבריך (דברך) אשר דברת לעבדך דוד אבי 
11O 008:027 כז כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך--אף כי הבית הזה אשר בניתי 
11O 008:028 כח ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו--יהוה אלהי  לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום 
11O 008:029 כט להיות עינך פתחת אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם--לשמע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה 
11O 008:030 ל ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת 
11O 008:031 לא את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך--בבית הזה 
11O 008:032 לב ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך--להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו 
11O 008:033 לג בהנגף עמך ישראל לפני אויב--אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה 
11O 008:034 לד ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל האדמה אשר נתת לאבותם  {ס} 
11O 008:035 לה בהעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם 
11O 008:036 לו ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל--כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה  {ס} 
11O 008:037 לז רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו--כל נגע כל מחלה 
11O 008:038 לח כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל--אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה 
11O 008:039 לט ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו  כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם 
11O 008:040 מ למען יראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה--אשר נתתה לאבתינו 
11O 008:041 מא וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך 
11O 008:042 מב כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה 
11O 008:043 מג אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי--למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי 
11O 008:044 מד כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך 
11O 008:045 מה ושמעת השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם 
11O 008:046 מו כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה 
11O 008:047 מז והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו 
11O 008:048 מח ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית (בניתי) לשמך 
11O 008:049 מט ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם 
11O 008:050 נ וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום 
11O 008:051 נא כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל 
11O 008:052 נב להיות עיניך פתחת אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך 
11O 008:053 נג כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ  כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבתינו ממצרים--אדני יהוה  {פ} 
11O 008:054 נד ויהי ככלות שלמה להתפלל אל יהוה את כל התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על ברכיו וכפיו פרשות השמים 
11O 008:055 נה ויעמד--ויברך את כל קהל ישראל  קול גדול לאמר 
11O 008:056 נו ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר  לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו 
11O 008:057 נז יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבתינו  אל יעזבנו ואל יטשנו 
11O 008:058 נח להטות לבבנו אליו--ללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבתינו 
11O 008:059 נט ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל יהוה אלהינו יומם ולילה  לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל--דבר יום ביומו 
11O 008:060 ס למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים  אין עוד 
11O 008:061 סא והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה 
11O 008:062 סב והמלך וכל ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה 
11O 008:063 סג ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית יהוה המלך וכל בני ישראל 
11O 008:064 סד ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר אשר לפני בית יהוה--כי עשה שם את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים  כי מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים 
11O 008:065 סה ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים--ארבעה עשר יום 
11O 008:066 סו ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו 
11O 009:001 א ויהי ככלות שלמה לבנות את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל חשק שלמה אשר חפץ לעשות  {פ} 
11O 009:002 ב וירא יהוה אל שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון 
11O 009:003 ג ויאמר יהוה אליו שמעתי את תפלתך ואת תחנתך אשר התחננתה לפני--הקדשתי את הבית הזה אשר בנתה לשום שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים 
11O 009:004 ד ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם לבב ובישר לעשות ככל אשר צויתיך--חקי ומשפטי תשמר 
11O 009:005 ה והקמתי את כסא ממלכתך על ישראל--לעלם  כאשר דברתי על דוד אביך לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל 
11O 009:006 ו אם שוב תשבון אתם ובניכם מאחרי ולא תשמרו מצותי חקתי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם 
11O 009:007 ז והכרתי את ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני והיה ישראל למשל ולשנינה בכל העמים 
11O 009:008 ח והבית הזה יהיה עליון כל עבר עליו ישם ושרק ואמרו על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה 
11O 009:009 ט ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלהיהם אשר הוציא את אבתם מארץ מצרים ויחזקו באלהים אחרים וישתחו (וישתחוו) להם ויעבדם על כן הביא יהוה עליהם את כל הרעה הזאת  {פ} 
11O 009:010 י ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים--את בית יהוה ואת בית המלך 
11O 009:011 יא חירם מלך צר נשא את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב--לכל חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל 
11O 009:012 יב ויצא חירם מצר לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו 
11O 009:013 יג ויאמר--מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה  {פ} 
11O 009:014 יד וישלח חירם למלך מאה ועשרים ככר זהב 
11O 009:015 טו וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית יהוה ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלם ואת חצר ואת מגדו ואת גזר 
11O 009:016 טז פרעה מלך מצרים עלה וילכד את גזר וישרפה באש ואת הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה 
11O 009:017 יז ויבן שלמה את גזר ואת בית חרן תחתון 
11O 009:018 יח ואת בעלת ואת תמר (תדמר) במדבר בארץ 
11O 009:019 יט ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו 
11O 009:020 כ כל העם הנותר מן האמרי החתי הפרזי החוי והיבוסי אשר לא מבני ישראל המה 
11O 009:021 כא בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס עבד עד היום הזה 
11O 009:022 כב ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד  כי הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלישיו ושרי רכבו ופרשיו  {ס} 
11O 009:023 כג אלה שרי הנצבים אשר על המלאכה לשלמה חמשים וחמש מאות--הרדים בעם העשים במלאכה 
11O 009:024 כד אך בת פרעה עלתה מעיר דוד אל ביתה אשר בנה לה אז בנה את המלוא 
11O 009:025 כה והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות ושלמים על המזבח אשר בנה ליהוה והקטיר אתו אשר לפני יהוה ושלם את הבית 
11O 009:026 כו ואני עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אלות על שפת ים סוף--בארץ אדום 
11O 009:027 כז וישלח חירם באני את עבדיו אנשי אניות ידעי הים--עם עבדי שלמה 
11O 009:028 כח ויבאו אופירה--ויקחו משם זהב ארבע מאות ועשרים ככר ויבאו אל המלך שלמה  {פ} 
11O 010:001 א ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה--לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות 
11O 010:002 ב ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב מאד ואבן יקרה ותבא אל שלמה ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה 
11O 010:003 ג ויגד לה שלמה את כל דבריה  לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה 
11O 010:004 ד ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה 
11O 010:005 ה ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה בה עוד רוח 
11O 010:006 ו ותאמר אל המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי--על דבריך ועל חכמתך 
11O 010:007 ז ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי החצי  הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי 
11O 010:008 ח אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את חכמתך 
11O 010:009 ט יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל--באהבת יהוה את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה 
11O 010:010 י ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים הרבה מאד--ואבן יקרה לא בא כבשם ההוא עוד לרב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה 
11O 010:011 יא וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר  הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד--ואבן יקרה 
11O 010:012 יב ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה 
11O 010:013 יג והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה  {פ} 
11O 010:014 יד ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות ששים ושש ככר זהב 
11O 010:015 טו לבד מאנשי התרים ומסחר הרכלים וכל מלכי הערב ופחות הארץ 
11O 010:016 טז ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב יעלה על הצנה האחת 
11O 010:017 יז ושלש מאות מגנים זהב שחוט--שלשת מנים זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בית יער הלבנון  {פ} 
11O 010:018 יח ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב מופז 
11O 010:019 יט שש מעלות לכסה וראש עגל לכסה מאחריו וידת מזה ומזה אל מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות 
11O 010:020 כ ושנים עשר אריים עמדים שם על שש המעלות--מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכות 
11O 010:021 כא וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור  אין כסף לא נחשב בימי שלמה--למאומה 
11O 010:022 כב כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים 
11O 010:023 כג ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ--לעשר ולחכמה 
11O 010:024 כד וכל הארץ--מבקשים את פני שלמה  לשמע את חכמתו אשר נתן אלהים בלבו 
11O 010:025 כה והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים--דבר שנה בשנה  {ס} 
11O 010:026 כו ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים וינחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם 
11O 010:027 כז ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה--לרב 
11O 010:028 כח ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה--סחרי המלך יקחו מקוה במחיר 
11O 010:029 כט ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ולמלכי ארם--בידם יצאו  {פ} 
11O 011:001 א והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות--ואת בת פרעה  מואביות עמניות אדמית צדנית חתית 
11O 011:002 ב מן הגוים אשר אמר יהוה אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם--בהם דבק שלמה לאהבה 
11O 011:003 ג ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את לבו 
11O 011:004 ד ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דויד אביו 
11O 011:005 ה וילך שלמה--אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים 
11O 011:006 ו ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו  {ס} 
11O 011:007 ז אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון 
11O 011:008 ח וכן עשה לכל נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן 
11O 011:009 ט ויתאנף יהוה בשלמה  כי נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים 
11O 011:010 י וצוה אליו על הדבר הזה לבלתי לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר צוה יהוה  {פ} 
11O 011:011 יא ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך--קרע אקרע את הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך 
11O 011:012 יב אך בימיך לא אעשנה למען דוד אביך  מיד בנך אקרענה 
11O 011:013 יג רק את כל הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך  למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי  {ס} 
11O 011:014 יד ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי  מזרע המלך הוא באדום 
11O 011:015 טו ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים ויך כל זכר באדום 
11O 011:016 טז כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום 
11O 011:017 יז ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו--לבוא מצרים והדד נער קטן 
11O 011:018 יח ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל פרעה מלך מצרים ויתן לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו 
11O 011:019 יט וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן לו אשה את אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה 
11O 011:020 כ ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה 
11O 011:021 כא והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבתיו וכי מת יואב שר הצבא ויאמר הדד אל פרעה שלחני ואלך אל ארצי 
11O 011:022 כב ויאמר לו פרעה כי מה אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל ארצך ויאמר לא כי שלח תשלחני 
11O 011:023 כג ויקם אלהים לו שטן את רזון בן אלידע  אשר ברח מאת הדדעזר מלך צובה--אדניו 
11O 011:024 כד ויקבץ עליו אנשים ויהי שר גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק 
11O 011:025 כה ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה ואת הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על ארם  {פ} 
11O 011:026 כו וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך 
11O 011:027 כז וזה הדבר אשר הרים יד במלך  שלמה בנה את המלוא--סגר את פרץ עיר דוד אביו 
11O 011:028 כח והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את הנער כי עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל סבל בית יוסף  {ס} 
11O 011:029 כט ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה 
11O 011:030 ל ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה--שנים עשר קרעים 
11O 011:031 לא ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים  כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים 
11O 011:032 לב והשבט האחד יהיה לו--למען עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל 
11O 011:033 לג יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני עמון ולא הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי--כדוד אביו 
11O 011:034 לד ולא אקח את כל הממלכה מידו  כי נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי 
11O 011:035 לה ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים 
11O 011:036 לו ולבנו אתן שבט אחד--למען היות ניר לדויד עבדי כל הימים לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם 
11O 011:037 לז ואתך אקח--ומלכת בכל אשר תאוה נפשך והיית מלך על ישראל 
11O 011:038 לח והיה אם תשמע את כל אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי--והייתי עמך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את ישראל 
11O 011:039 לט ואענה את זרע דוד למען זאת--אך לא כל הימים  {ס} 
11O 011:040 מ ויבקש שלמה להמית את ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל שישק מלך מצרים ויהי במצרים עד מות שלמה  {ס} 
11O 011:041 מא ויתר דברי שלמה וכל אשר עשה וחכמתו--הלוא הם כתבים על ספר דברי שלמה 
11O 011:042 מב והימים אשר מלך שלמה בירושלם על כל ישראל--ארבעים שנה 
11O 011:043 מג וישכב שלמה עם אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו  {ס} 
11O 012:001 א וילך רחבעם שכם  כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו 
11O 012:002 ב ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים 
11O 012:003 ג וישלחו ויקראו לו ויבאו (ויבא) ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר 
11O 012:004 ד אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו--ונעבדך 
11O 012:005 ה ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים--ושובו אלי וילכו העם 
11O 012:006 ו ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר  איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר 
11O 012:007 ז וידבר (וידברו) אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים--והיו לך עבדים כל הימים 
11O 012:008 ח ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו 
11O 012:009 ט ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה--אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו 
11O 012:010 י וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו  כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי 
11O 012:011 יא ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים 
11O 012:012 יב ויבו ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי 
11O 012:013 יג ויען המלך את העם קשה ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו 
11O 012:014 יד וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים 
11O 012:015 טו ולא שמע המלך אל העם  כי היתה סבה מעם יהוה למען הקים את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל ירבעם בן נבט 
11O 012:016 טז וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אלהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו 
11O 012:017 יז ובני ישראל הישבים בערי יהודה--וימלך עליהם רחבעם  {פ} 
11O 012:018 יח וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על המס וירגמו כל ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם 
11O 012:019 יט ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה  {ס} 
11O 012:020 כ ויהי כשמע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה וימליכו אתו על כל ישראל  לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו 
11O 012:021 כא ויבאו (ויבא) רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה--להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה  {פ} 
11O 012:022 כב ויהי דבר האלהים אל שמעיה איש האלהים לאמר 
11O 012:023 כג אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר 
11O 012:024 כד כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו--כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה  {ס} 
11O 012:025 כה ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את פנואל 
11O 012:026 כו ויאמר ירבעם בלבו  עתה תשוב הממלכה לבית דוד 
11O 012:027 כז אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה 
11O 012:028 כח ויועץ המלך--ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם--הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים 
11O 012:029 כט וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן 
11O 012:030 ל ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד דן 
11O 012:031 לא ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי 
11O 012:032 לב ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח--כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה 
11O 012:033 לג ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני--בחדש אשר בדא מלבד (מלבו) ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר  {פ} 
11O 013:001 א והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה--אל בית אל וירבעם עמד על המזבח להקטיר 
11O 013:002 ב ויקרא על המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה  הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך 
11O 013:003 ג ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה  הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו 
11O 013:004 ד ויהי כשמע המלך את דבר איש האלהים אשר קרא על המזבח בבית אל וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו 
11O 013:005 ה והמזבח נקרע וישפך הדשן מן המזבח  כמופת אשר נתן איש האלהים--בדבר יהוה 
11O 013:006 ו ויען המלך ויאמר אל איש האלהים חל נא את פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש האלהים את פני יהוה ותשב יד המלך אליו ותהי כבראשנה 
11O 013:007 ז וידבר המלך אל איש האלהים באה אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת 
11O 013:008 ח ויאמר איש האלהים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבא עמך ולא אכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה 
11O 013:009 ט כי כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא תאכל לחם ולא תשתה מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת 
11O 013:010 י וילך בדרך אחר ולא שב בדרך אשר בא בה אל בית אל  {פ} 
11O 013:011 יא ונביא אחד זקן ישב בבית אל ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה אשר עשה איש האלהים היום בבית אל את הדברים אשר דבר אל המלך ויספרום לאביהם 
11O 013:012 יב וידבר אלהם אביהם אי זה הדרך הלך ויראו בניו את הדרך אשר הלך איש האלהים אשר בא מיהודה 
11O 013:013 יג ויאמר אל בניו חבשו לי החמור ויחבשו לו החמור וירכב עליו 
11O 013:014 יד וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש האלהים אשר באת מיהודה--ויאמר אני 
11O 013:015 טו ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם 
11O 013:016 טז ויאמר לא אוכל לשוב אתך--ולבוא אתך ולא אכל לחם ולא אשתה אתך מים במקום הזה 
11O 013:017 יז כי דבר אלי בדבר יהוה לא תאכל לחם ולא תשתה שם מים לא תשוב ללכת בדרך אשר הלכת בה 
11O 013:018 יח ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו 
11O 013:019 יט וישב אתו ויאכל לחם בביתו--וישת מים 
11O 013:020 כ ויהי הם ישבים אל השלחן  {פ}   ויהי דבר יהוה אל הנביא אשר השיבו 
11O 013:021 כא ויקרא אל איש האלהים אשר בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה  יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את המצוה אשר צוך יהוה אלהיך 
11O 013:022 כב ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל תאכל לחם ואל תשת מים--לא תבוא נבלתך אל קבר אבתיך 
11O 013:023 כג ויהי אחרי אכלו לחם--ואחרי שתותו ויחבש לו החמור לנביא אשר השיבו 
11O 013:024 כד וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה 
11O 013:025 כה והנה אנשים עברים ויראו את הנבלה משלכת בדרך ואת האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה 
11O 013:026 כו וישמע הנביא אשר השיבו מן הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר לו 
11O 013:027 כז וידבר אל בניו לאמר חבשו לי את החמור ויחבשו 
11O 013:028 כח וילך וימצא את נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה  לא אכל האריה את הנבלה ולא שבר את החמור 
11O 013:029 כט וישא הנביא את נבלת איש האלהים וינחהו אל החמור--וישיבהו ויבא אל עיר הנביא הזקן לספד ולקברו 
11O 013:030 ל וינח את נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי 
11O 013:031 לא ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו  אצל עצמתיו הניחו את עצמתי 
11O 013:032 לב כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על המזבח אשר בבית אל ועל כל בתי הבמות אשר בערי שמרון  {פ} 
11O 013:033 לג אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות--החפץ ימלא את ידו ויהי כהני במות 
11O 013:034 לד ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה  {פ} 
11O 014:001 א בעת ההיא חלה אביה בן ירבעם 
11O 014:002 ב ויאמר ירבעם לאשתו קומי נא והשתנית ולא ידעו כי אתי (את) אשת ירבעם והלכת שלה הנה שם אחיה הנביא--הוא דבר עלי למלך על העם הזה 
11O 014:003 ג ולקחת בידך עשרה לחם ונקדים ובקבק דבש--ובאת אליו הוא יגיד לך מה יהיה לנער 
11O 014:004 ד ותעש כן אשת ירבעם ותקם ותלך שלה ותבא בית אחיה ואחיהו לא יכל לראות כי קמו עיניו משיבו  {פ} 
11O 014:005 ה ויהוה אמר אל אחיהו הנה אשת ירבעם באה לדרש דבר מעמך אל בנה כי חלה הוא--כזה וכזה תדבר אליה ויהי כבאה והיא מתנכרה 
11O 014:006 ו ויהי כשמע אחיהו את קול רגליה באה בפתח ויאמר באי אשת ירבעם למה זה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה 
11O 014:007 ז לכי אמרי לירבעם כה אמר יהוה אלהי ישראל יען אשר הרמתיך מתוך העם ואתנך נגיד על עמי ישראל 
11O 014:008 ח ואקרע את הממלכה מבית דוד ואתנה לך ולא היית כעבדי דוד אשר שמר מצותי ואשר הלך אחרי בכל לבבו לעשות רק הישר בעיני 
11O 014:009 ט ותרע לעשות מכל אשר היו לפניך ותלך ותעשה לך אלהים אחרים ומסכות להכעיסני ואתי השלכת אחרי גוך 
11O 014:010 י לכן הנני מביא רעה אל בית ירבעם והכרתי לירבעם משתין בקיר עצור ועזוב בישראל ובערתי אחרי בית ירבעם כאשר יבער הגלל עד תמו 
11O 014:011 יא המת לירבעם בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים  כי יהוה דבר 
11O 014:012 יב ואת קומי לכי לביתך בבאה רגליך העירה ומת הילד 
11O 014:013 יג וספדו לו כל ישראל וקברו אתו--כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר  יען נמצא בו דבר טוב אל יהוה אלהי ישראל--בבית ירבעם 
11O 014:014 יד והקים יהוה לו מלך על ישראל אשר יכרית את בית ירבעם זה היום ומה גם עתה 
11O 014:015 טו והכה יהוה את ישראל כאשר ינוד הקנה במים ונתש את ישראל מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לאבותיהם וזרם מעבר לנהר  יען אשר עשו את אשריהם--מכעיסים את יהוה 
11O 014:016 טז ויתן את ישראל--בגלל חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל 
11O 014:017 יז ותקם אשת ירבעם ותלך ותבא תרצתה היא באה בסף הבית והנער מת 
11O 014:018 יח ויקברו אתו ויספדו לו כל ישראל  כדבר יהוה אשר דבר ביד עבדו אחיהו הנביא 
11O 014:019 יט ויתר דברי ירבעם אשר נלחם ואשר מלך  הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 
11O 014:020 כ והימים אשר מלך ירבעם עשרים ושתים שנה וישכב עם אבתיו וימלך נדב בנו תחתיו  {פ} 
11O 014:021 כא ורחבעם בן שלמה מלך ביהודה בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית 
11O 014:022 כב ויעש יהודה הרע בעיני יהוה ויקנאו אתו מכל אשר עשו אבתם בחטאתם אשר חטאו 
11O 014:023 כג ויבנו גם המה להם במות ומצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן 
11O 014:024 כד וגם קדש היה בארץ  עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל  {פ} 
11O 014:025 כה ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שושק (שישק) מלך מצרים על ירושלם 
11O 014:026 כו ויקח את אצרות בית יהוה ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח ויקח את כל מגני הזהב אשר עשה שלמה 
11O 014:027 כז ויעש המלך רחבעם תחתם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך 
11O 014:028 כח ויהי מדי בא המלך בית יהוה--ישאום הרצים והשיבום אל תא הרצים 
11O 014:029 כט ויתר דברי רחבעם וכל אשר עשה  הלא המה כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
11O 014:030 ל ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל הימים 
11O 014:031 לא וישכב רחבעם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד ושם אמו נעמה העמנית וימלך אבים בנו תחתיו  {פ} 
11O 015:001 א ובשנת שמנה עשרה למלך ירבעם בן נבט מלך אבים על יהודה 
11O 015:002 ב שלש שנים מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום 
11O 015:003 ג וילך בכל חטאות אביו אשר עשה לפניו ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דוד אביו 
11O 015:004 ד כי למען דוד נתן יהוה אלהיו לו ניר בירושלם להקים את בנו אחריו ולהעמיד את ירושלם 
11O 015:005 ה אשר עשה דוד את הישר בעיני יהוה ולא סר מכל אשר צוהו כל ימי חייו--רק בדבר אוריה החתי 
11O 015:006 ו ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל ימי חייו 
11O 015:007 ז ויתר דברי אבים וכל אשר עשה--הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה ומלחמה היתה בין אבים ובין ירבעם 
11O 015:008 ח וישכב אבים עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דוד וימלך אסא בנו תחתיו  {פ} 
11O 015:009 ט ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא מלך יהודה 
11O 015:010 י וארבעים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום 
11O 015:011 יא ויעש אסא הישר בעיני יהוה כדוד אביו 
11O 015:012 יב ויעבר הקדשים מן הארץ ויסר את כל הגללים אשר עשו אבתיו 
11O 015:013 יג וגם את מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר עשתה מפלצת לאשרה ויכרת אסא את מפלצתה וישרף בנחל קדרון 
11O 015:014 יד והבמות לא סרו רק לבב אסא היה שלם עם יהוה--כל ימיו  {ס} 
11O 015:015 טו ויבא את קדשי אביו וקדשו (וקדשי) בית יהוה כסף וזהב וכלים 
11O 015:016 טז ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל--כל ימיהם 
11O 015:017 יז ויעל בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה--לבלתי תת יצא ובא לאסא מלך יהודה 
11O 015:018 יח ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית יהוה ואת אוצרות בית מלך (המלך) ויתנם ביד עבדיו וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברמן בן חזיון מלך ארם הישב בדמשק לאמר 
11O 015:019 יט ברית ביני ובינך בין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך שחד כסף וזהב--לך הפרה את בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי 
11O 015:020 כ וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו על ערי ישראל ויך את עיון ואת דן ואת אבל בית מעכה ואת כל כנרות על כל ארץ נפתלי 
11O 015:021 כא ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישב בתרצה 
11O 015:022 כב והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בם המלך אסא את גבע בנימן ואת המצפה 
11O 015:023 כג ויתר כל דברי אסא וכל גבורתו וכל אשר עשה והערים אשר בנה--הלא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה רק לעת זקנתו חלה את רגליו 
11O 015:024 כד וישכב אסא עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהושפט בנו תחתיו  {פ} 
11O 015:025 כה ונדב בן ירבעם מלך על ישראל בשנת שתים לאסא מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים 
11O 015:026 כו ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובחטאתו אשר החטיא את ישראל 
11O 015:027 כז ויקשר עליו בעשא בן אחיה לבית יששכר ויכהו בעשא בגבתון אשר לפלשתים ונדב וכל ישראל צרים על גבתון 
11O 015:028 כח וימתהו בעשא--בשנת שלש לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו 
11O 015:029 כט ויהי כמלכו הכה את כל בית ירבעם--לא השאיר כל נשמה לירבעם עד השמדו  כדבר יהוה--אשר דבר ביד עבדו אחיה השילני 
11O 015:030 ל על חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל  בכעסו--אשר הכעיס את יהוה אלהי ישראל 
11O 015:031 לא ויתר דברי נדב וכל אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 
11O 015:032 לב ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל--כל ימיהם  {פ} 
11O 015:033 לג בשנת שלש לאסא מלך יהודה--מלך בעשא בן אחיה על כל ישראל בתרצה עשרים וארבע שנה 
11O 015:034 לד ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך ירבעם ובחטאתו אשר החטיא את ישראל  {ס} 
11O 016:001 א ויהי דבר יהוה אל יהוא בן חנני על בעשא לאמר 
11O 016:002 ב יען אשר הרימתיך מן העפר ואתנך נגיד על עמי ישראל ותלך בדרך ירבעם ותחטא את עמי ישראל להכעיסני בחטאתם 
11O 016:003 ג הנני מבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט 
11O 016:004 ד המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים והמת לו בשדה יאכלו עוף השמים 
11O 016:005 ה ויתר דברי בעשא ואשר עשה וגבורתו  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 
11O 016:006 ו וישכב בעשא עם אבתיו ויקבר בתרצה וימלך אלה בנו תחתיו 
11O 016:007 ז וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר יהוה היה אל בעשא ואל ביתו ועל כל הרעה אשר עשה בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר הכה אתו  {פ} 
11O 016:008 ח בשנת עשרים ושש שנה לאסא מלך יהודה  מלך אלה בן בעשא על ישראל בתרצה--שנתים 
11O 016:009 ט ויקשר עליו עבדו זמרי שר מחצית הרכב והוא בתרצה שתה שכור בית ארצא אשר על הבית בתרצה 
11O 016:010 י ויבא זמרי ויכהו וימיתהו בשנת עשרים ושבע לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו 
11O 016:011 יא ויהי במלכו כשבתו על כסאו הכה את כל בית בעשא--לא השאיר לו משתין בקיר וגאליו ורעהו 
11O 016:012 יב וישמד זמרי את כל בית בעשא כדבר יהוה אשר דבר אל בעשא ביד יהוא הנביא 
11O 016:013 יג אל כל חטאות בעשא וחטאות אלה בנו--אשר חטאו ואשר החטיאו את ישראל להכעיס את יהוה אלהי ישראל בהבליהם 
11O 016:014 יד ויתר דברי אלה וכל אשר עשה  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל  {פ} 
11O 016:015 טו בשנת עשרים ושבע שנה לאסא מלך יהודה מלך זמרי שבעת ימים בתרצה והעם חנים על גבתון אשר לפלשתים 
11O 016:016 טז וישמע העם החנים לאמר קשר זמרי וגם הכה את המלך וימלכו כל ישראל את עמרי שר צבא על ישראל ביום ההוא--במחנה 
11O 016:017 יז ויעלה עמרי וכל ישראל עמו מגבתון ויצרו על תרצה 
11O 016:018 יח ויהי כראות זמרי כי נלכדה העיר ויבא אל ארמון בית המלך וישרף עליו את בית מלך באש וימת 
11O 016:019 יט על חטאתיו אשר חטא לעשות הרע בעיני יהוה--ללכת בדרך ירבעם ובחטאתו אשר עשה להחטיא את ישראל 
11O 016:020 כ ויתר דברי זמרי וקשרו אשר קשר  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל  {פ} 
11O 016:021 כא אז יחלק העם ישראל לחצי  חצי העם היה אחרי תבני בן גינת להמליכו והחצי אחרי עמרי 
11O 016:022 כב ויחזק העם אשר אחרי עמרי את העם אשר אחרי תבני בן גינת וימת תבני וימלך עמרי  {פ} 
11O 016:023 כג בשנת שלשים ואחת שנה לאסא מלך יהודה מלך עמרי על ישראל שתים עשרה שנה בתרצה מלך שש שנים 
11O 016:024 כד ויקן את ההר שמרון מאת שמר--בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון 
11O 016:025 כה ויעשה עמרי הרע בעיני יהוה וירע מכל אשר לפניו 
11O 016:026 כו וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאתיו (ובחטאתו) אשר החטיא את ישראל  להכעיס את יהוה אלהי ישראל--בהבליהם 
11O 016:027 כז ויתר דברי עמרי אשר עשה וגבורתו אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 
11O 016:028 כח וישכב עמרי עם אבתיו ויקבר בשמרון וימלך אחאב בנו תחתיו  {פ} 
11O 016:029 כט ואחאב בן עמרי מלך על ישראל בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה וימלך אחאב בן עמרי על ישראל בשמרון עשרים ושתים שנה 
11O 016:030 ל ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני יהוה--מכל אשר לפניו 
11O 016:031 לא ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט ויקח אשה את איזבל בת אתבעל מלך צידנים וילך ויעבד את הבעל וישתחו לו 
11O 016:032 לב ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון 
11O 016:033 לג ויעש אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את יהוה אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו 
11O 016:034 לד בימיו בנה חיאל בית האלי--את יריחה  באבירם בכרו יסדה ובשגיב (ובשגוב) צעירו הציב דלתיה כדבר יהוה אשר דבר ביד יהושע בן נון  {ס} 
11O 017:001 א ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר--כי אם לפי דברי  {ס} 
11O 017:002 ב ויהי דבר יהוה אליו לאמר 
11O 017:003 ג לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן 
11O 017:004 ד והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם 
11O 017:005 ה וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן 
11O 017:006 ו והערבים מבאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה 
11O 017:007 ז ויהי מקץ ימים וייבש הנחל  כי לא היה גשם בארץ  {ס} 
11O 017:008 ח ויהי דבר יהוה אליו לאמר 
11O 017:009 ט קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך 
11O 017:010 י ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה 
11O 017:011 יא ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך 
11O 017:012 יב ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו 
11O 017:013 יג ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה 
11O 017:014 יד כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר  עד יום תתן (תת) יהוה גשם--על פני האדמה 
11O 017:015 טו ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא (היא והוא) וביתה ימים 
11O 017:016 טז כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר--כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו  {פ} 
11O 017:017 יז ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה 
11O 017:018 יח ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים  באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני 
11O 017:019 יט ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו 
11O 017:020 כ ויקרא אל יהוה ויאמר  יהוה אלהי--הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה 
11O 017:021 כא ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר  יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו 
11O 017:022 כב וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי 
11O 017:023 כג ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך 
11O 017:024 כד ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת  {פ} 
11O 018:001 א ויהי ימים רבים ודבר יהוה היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר  לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה 
11O 018:002 ב וילך אליהו להראות אל אחאב והרעב חזק בשמרון 
11O 018:003 ג ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית ועבדיהו היה ירא את יהוה--מאד 
11O 018:004 ד ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים 
11O 018:005 ה ויאמר אחאב אל עבדיהו לך בארץ אל כל מעיני המים ואל כל הנחלים אולי נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה 
11O 018:006 ו ויחלקו להם את הארץ לעבר בה  אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך אחד לבדו 
11O 018:007 ז ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו 
11O 018:008 ח ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו 
11O 018:009 ט ויאמר מה חטאתי  כי אתה נתן את עבדך ביד אחאב--להמיתני 
11O 018:010 י חי יהוה אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה 
11O 018:011 יא ועתה אתה אמר  לך אמר לאדניך הנה אליהו 
11O 018:012 יב והיה אני אלך מאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את יהוה מנערי 
11O 018:013 יג הלא הגד לאדני את אשר עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים 
11O 018:014 יד ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני  {ס} 
11O 018:015 טו ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו  כי היום אראה אליו 
11O 018:016 טז וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד לו וילך אחאב לקראת אליהו 
11O 018:017 יז ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל 
11O 018:018 יח ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך--בעזבכם את מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים 
11O 018:019 יט ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל--אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל 
11O 018:020 כ וישלח אחאב בכל בני ישראל ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל 
11O 018:021 כא ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים--אם יהוה האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר 
11O 018:022 כב ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש 
11O 018:023 כג ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים 
11O 018:024 כד וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם יהוה והיה האלהים אשר יענה באש הוא האלהים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר 
11O 018:025 כה ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו 
11O 018:026 כו ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה 
11O 018:027 כז ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא--כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ 
11O 018:028 כח ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים--עד שפך דם עליהם 
11O 018:029 כט ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב 
11O 018:030 ל ויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח יהוה ההרוס 
11O 018:031 לא ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב--אשר היה דבר יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך 
11O 018:032 לב ויבנה את האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח 
11O 018:033 לג ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים 
11O 018:034 לד ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו 
11O 018:035 לה וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים 
11O 018:036 לו ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך (ובדברך) עשיתי את כל הדברים האלה 
11O 018:037 לז ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את לבם אחרנית 
11O 018:038 לח ותפל אש יהוה ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה 
11O 018:039 לט וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו--יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים 
11O 018:040 מ ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם--ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם 
11O 018:041 מא ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה  כי קול המון הגשם 
11O 018:042 מב ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכו 
11O 018:043 מג ויאמר אל נערו עלה נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים 
11O 018:044 מד ויהי בשבעית ויאמר הנה עב קטנה ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם 
11O 018:045 מה ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה 
11O 018:046 מו ויד יהוה היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה 
11O 019:001 א ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב 
11O 019:002 ב ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר  כה יעשון אלהים וכה יוספון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם 
11O 019:003 ג וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם 
11O 019:004 ד והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת (אחד) וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי 
11O 019:005 ה וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול 
11O 019:006 ו ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב 
11O 019:007 ז וישב מלאך יהוה שנית ויגע בו ויאמר קום אכל  כי רב ממך הדרך 
11O 019:008 ח ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב 
11O 019:009 ט ויבא שם אל המערה וילן שם והנה דבר יהוה אליו ויאמר לו מה לך פה אליהו 
11O 019:010 י ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל--את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה 
11O 019:011 יא ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה 
11O 019:012 יב ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה 
11O 019:013 יג ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו 
11O 019:014 יד ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל--את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה  {ס} 
11O 019:015 טו ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלך--על ארם 
11O 019:016 טז ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך 
11O 019:017 יז והיה הנמלט מחרב חזאל--ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע 
11O 019:018 יח והשארתי בישראל שבעת אלפים  כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו 
11O 019:019 יט וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו 
11O 019:020 כ ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך 
11O 019:021 כא וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו--וישרתהו  {פ} 
11O 020:001 א ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה 
11O 020:002 ב וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה 
11O 020:003 ג ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם 
11O 020:004 ד ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך  לך אני וכל אשר לי 
11O 020:005 ה וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר  כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן 
11O 020:006 ו כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו 
11O 020:007 ז ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש  כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו 
11O 020:008 ח ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם  אל תשמע ולוא תאבה 
11O 020:009 ט ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר 
11O 020:010 י וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו  אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי 
11O 020:011 יא ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח 
11O 020:012 יב ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר 
11O 020:013 יג והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה 
11O 020:014 יד ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה 
11O 020:015 טו ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל--שבעת אלפים 
11O 020:016 טז ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך--עזר אתו 
11O 020:017 יז ויצאו נערי שרי המדינות--בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון 
11O 020:018 יח ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום 
11O 020:019 יט ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם 
11O 020:020 כ ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים 
11O 020:021 כא ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה 
11O 020:022 כב ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה  כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך  {פ} 
11O 020:023 כג ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור--אם לא נחזק מהם 
11O 020:024 כד ואת הדבר הזה עשה  הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם 
11O 020:025 כה ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור--אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן  {פ} 
11O 020:026 כו ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל 
11O 020:027 כז ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ 
11O 020:028 כח ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא--ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה 
11O 020:029 כט ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד 
11O 020:030 ל וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר 
11O 020:031 לא ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל--אולי יחיה את נפשך 
11O 020:032 לב ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא 
11O 020:033 לג והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה 
11O 020:034 לד ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו  {ס} 
11O 020:035 לה ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה--הכיני נא וימאן האיש להכתו 
11O 020:036 לו ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו 
11O 020:037 לז וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע 
11O 020:038 לח וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו 
11O 020:039 לט ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה--אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול 
11O 020:040 מ ויהי עבדך עשה הנה והנה--והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת 
11O 020:041 מא וימהר--ויסר את האפר מעל (מעלי) עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנביאים הוא 
11O 020:042 מב ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד--והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו 
11O 020:043 מג וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה  {פ} 
11O 021:001 א ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל--אצל היכל אחאב מלך שמרון 
11O 021:002 ב וידבר אחאב אל נבות לאמר תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה 
11O 021:003 ג ויאמר נבות אל אחאב  חלילה לי מיהוה מתתי את נחלת אבתי לך 
11O 021:004 ד ויבא אחאב אל ביתו סר וזעף על הדבר אשר דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא אתן לך את נחלת אבותי וישכב על מטתו ויסב את פניו ולא אכל לחם 
11O 021:005 ה ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה זה רוחך סרה ואינך אכל לחם 
11O 021:006 ו וידבר אליה כי אדבר אל נבות היזרעאלי ואמר לו תנה לי את כרמך בכסף או אם חפץ אתה אתנה לך כרם תחתיו ויאמר לא אתן לך את כרמי 
11O 021:007 ז ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל קום אכל לחם ויטב לבך--אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי 
11O 021:008 ח ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים (ספרים) אל הזקנים ואל החרים אשר בעירו הישבים את נבות 
11O 021:009 ט ותכתב בספרים לאמר  קראו צום והשיבו את נבות בראש העם 
11O 021:010 י והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת 
11O 021:011 יא ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל--כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם 
11O 021:012 יב קראו צום והשיבו את נבות בראש העם 
11O 021:013 יג ויבאו שני האנשים בני בליעל וישבו נגדו ויעדהו אנשי הבליעל את נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת 
11O 021:014 יד וישלחו אל איזבל לאמר  סקל נבות וימת 
11O 021:015 טו ויהי כשמע איזבל כי סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל אחאב קום רש את כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת לך בכסף--כי אין נבות חי כי מת 
11O 021:016 טז ויהי כשמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל כרם נבות היזרעאלי--לרשתו  {פ} 
11O 021:017 יז ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר 
11O 021:018 יח קום רד לקראת אחאב מלך ישראל--אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו 
11O 021:019 יט ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה 
11O 021:020 כ ויאמר אחאב אל אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי--יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה 
11O 021:021 כא הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל 
11O 021:022 כב ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה  אל הכעס אשר הכעסת ותחטא את ישראל 
11O 021:023 כג וגם לאיזבל--דבר יהוה לאמר  הכלבים יאכלו את איזבל בחל יזרעאל 
11O 021:024 כד המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים 
11O 021:025 כה רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה--אשר הסתה אתו איזבל אשתו 
11O 021:026 כו ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים--ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל  {פ} 
11O 021:027 כז ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט  {פ} 
11O 021:028 כח ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר 
11O 021:029 כט הראית כי נכנע אחאב מלפני יען כי נכנע מפני לא אבי הרעה בימיו--בימי בנו אביא הרעה על ביתו 
11O 022:001 א וישבו שלש שנים  אין מלחמה בין ארם ובין ישראל  {פ} 
11O 022:002 ב ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל 
11O 022:003 ג ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים--מקחת אתה מיד מלך ארם 
11O 022:004 ד ויאמר אל יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך 
11O 022:005 ה ויאמר יהושפט אל מלך ישראל  דרש נא כיום את דבר יהוה 
11O 022:006 ו ויקבץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך 
11O 022:007 ז ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו 
11O 022:008 ח ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע--מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן 
11O 022:009 ט ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה 
11O 022:010 י ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים--מתנבאים לפניהם 
11O 022:011 יא ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם 
11O 022:012 יב וכל הנבאים--נבאים כן לאמר  עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך 
11O 022:013 יג והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך (דברך) כדבר אחד מהם--ודברת טוב 
11O 022:014 יד ויאמר מיכיהו  חי יהוה--כי את אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר 
11O 022:015 טו ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך 
11O 022:016 טז ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך  אשר לא תדבר אלי רק אמת--בשם יהוה 
11O 022:017 יז ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום 
11O 022:018 יח ויאמר מלך ישראל אל יהושפט  הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע  {ס} 
11O 022:019 יט ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו 
11O 022:020 כ ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה 
11O 022:021 כא ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה 
11O 022:022 כב ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל--צא ועשה כן 
11O 022:023 כג ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה 
11O 022:024 כד ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך 
11O 022:025 כה ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה 
11O 022:026 כו ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך 
11O 022:027 כז ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום 
11O 022:028 כח ויאמר מיכיהו--אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם 
11O 022:029 כט ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת גלעד 
11O 022:030 ל ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה 
11O 022:031 לא ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול  כי אם את מלך ישראל לבדו 
11O 022:032 לב ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט 
11O 022:033 לג ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו 
11O 022:034 לד ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה--כי החליתי 
11O 022:035 לה ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב 
11O 022:036 לו ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר  איש אל עירו ואיש אל ארצו 
11O 022:037 לז וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את המלך בשמרון 
11O 022:038 לח וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו--כדבר יהוה אשר דבר 
11O 022:039 לט ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 
11O 022:040 מ וישכב אחאב עם אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו  {פ} 
11O 022:041 מא ויהושפט בן אסא מלך על יהודה--בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל 
11O 022:042 מב יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי 
11O 022:043 מג וילך בכל דרך אסא אביו--לא סר ממנו  לעשות הישר בעיני יהוה 
11O 022:044 מד אך הבמות לא סרו  עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות 
11O 022:045 מה וישלם יהושפט עם מלך ישראל 
11O 022:046 מו ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
11O 022:047 מז ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו--בער מן הארץ 
11O 022:048 מח ומלך אין באדום נצב מלך 
11O 022:049 מט יהושפט עשר (עשה) אניות תרשיש ללכת אפירה לזהב--ולא הלך  כי נשברה (נשברו) אניות בעציון גבר 
11O 022:050 נ אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט 
11O 022:051 נא וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו  {ס} 
11O 022:052 נב אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים 
11O 022:053 נג ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל [ (I Kings 22:54) נד ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכעס את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו ] 
12O 001:001 א ויפשע מואב בישראל אחרי מות אחאב 
12O 001:002 ב ויפל אחזיה בעד השבכה בעליתו אשר בשמרון--ויחל וישלח מלאכים ויאמר אלהם לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם אחיה מחלי זה  {ס} 
12O 001:003 ג ומלאך יהוה דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שמרון ודבר אלהם--המבלי אין אלהים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון 
12O 001:004 ד ולכן כה אמר יהוה המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות וילך אליה 
12O 001:005 ה וישובו המלאכים אליו ויאמר אליהם מה זה שבתם 
12O 001:006 ו ויאמרו אליו איש עלה לקראתנו ויאמר אלינו לכו שובו אל המלך אשר שלח אתכם ודברתם אליו כה אמר יהוה המבלי אין אלהים בישראל אתה שלח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה--כי מות תמות 
12O 001:007 ז וידבר אלהם--מה משפט האיש אשר עלה לקראתכם וידבר אליכם את הדברים האלה 
12O 001:008 ח ויאמרו אליו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אליה התשבי הוא 
12O 001:009 ט וישלח אליו שר חמשים וחמשיו ויעל אליו והנה ישב על ראש ההר וידבר אליו איש האלהים המלך דבר רדה 
12O 001:010 י ויענה אליהו וידבר אל שר החמשים ואם איש אלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו 
12O 001:011 יא וישב וישלח אליו שר חמשים אחר--וחמשיו ויען וידבר אליו איש האלהים כה אמר המלך מהרה רדה 
12O 001:012 יב ויען אליה וידבר אליהם אם איש האלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש אלהים מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו 
12O 001:013 יג וישב וישלח שר חמשים שלשים--וחמשיו ויעל ויבא שר החמשים השלישי ויכרע על ברכיו לנגד אליהו ויתחנן אליו וידבר אליו איש האלהים תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך 
12O 001:014 יד הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים הראשנים ואת חמשיהם ועתה תיקר נפשי בעיניך  {ס} 
12O 001:015 טו וידבר מלאך יהוה אל אליהו רד אותו אל תירא מפניו ויקם וירד אותו אל המלך 
12O 001:016 טז וידבר אליו כה אמר יהוה יען אשר שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון--המבלי אין אלהים בישראל לדרש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה--כי מות תמות 
12O 001:017 יז וימת כדבר יהוה אשר דבר אליהו וימלך יהורם תחתיו  {פ}   בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה  כי לא היה לו בן  {ס} 
12O 001:018 יח ויתר דברי אחזיהו אשר עשה  הלוא המה כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל  {פ} 
12O 002:001 א ויהי בהעלות יהוה את אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן הגלגל 
12O 002:002 ב ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה כי יהוה שלחני עד בית אל ויאמר אלישע חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך וירדו בית אל 
12O 002:003 ג ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו 
12O 002:004 ד ויאמר לו אליהו אלישע שב נא פה כי יהוה שלחני יריחו ויאמר חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויבאו יריחו 
12O 002:005 ה ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו 
12O 002:006 ו ויאמר לו אליהו שב נא פה כי יהוה שלחני הירדנה ויאמר חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך וילכו שניהם 
12O 002:007 ז וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מרחוק ושניהם עמדו על הירדן 
12O 002:008 ח ויקח אליהו את אדרתו ויגלם ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה 
12O 002:009 ט ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי 
12O 002:010 י ויאמר הקשית לשאול אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה 
12O 002:011 יא ויהי המה הלכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמים 
12O 002:012 יב ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים 
12O 002:013 יג וירם את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו וישב ויעמד על שפת הירדן 
12O 002:014 יד ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו ויכה את המים ויאמר איה יהוה אלהי אליהו אף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעבר אלישע 
12O 002:015 טו ויראהו בני הנביאים אשר ביריחו מנגד ויאמרו נחה רוח אליהו על אלישע ויבאו לקראתו וישתחוו לו ארצה 
12O 002:016 טז ויאמרו אליו הנה נא יש את עבדיך חמשים אנשים בני חיל ילכו נא ויבקשו את אדניך--פן נשאו רוח יהוה וישלכהו באחד ההרים או באחת הגיאות (הגיאיות) ויאמר לא תשלחו 
12O 002:017 יז ויפצרו בו עד בש ויאמר שלחו וישלחו חמשים איש ויבקשו שלשה ימים ולא מצאהו 
12O 002:018 יח וישבו אליו והוא ישב ביריחו ויאמר אלהם הלא אמרתי אליכם אל תלכו  {ס} 
12O 002:019 יט ויאמרו אנשי העיר אל אלישע הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדני ראה והמים רעים והארץ משכלת 
12O 002:020 כ ויאמר קחו לי צלחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו 
12O 002:021 כא ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח ויאמר כה אמר יהוה רפאתי למים האלה--לא יהיה משם עוד מות ומשכלת 
12O 002:022 כב וירפו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דבר  {פ} 
12O 002:023 כג ויעל משם בית אל והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח 
12O 002:024 כד ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם יהוה ותצאנה שתים דבים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים 
12O 002:025 כה וילך משם אל הר הכרמל ומשם שב שמרון  {פ} 
12O 003:001 א ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך שתים עשרה שנה 
12O 003:002 ב ויעשה הרע בעיני יהוה--רק לא כאביו וכאמו ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו 
12O 003:003 ג רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--דבק  לא סר ממנה  {פ} 
12O 003:004 ד ומישע מלך מואב היה נקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר 
12O 003:005 ה ויהי כמות אחאב ויפשע מלך מואב במלך ישראל 
12O 003:006 ו ויצא המלך יהורם ביום ההוא--משמרון ויפקד את כל ישראל 
12O 003:007 ז וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר מלך מואב פשע בי--התלך אתי אל מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך 
12O 003:008 ח ויאמר אי זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום 
12O 003:009 ט וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם 
12O 003:010 י ויאמר מלך ישראל  אהה--כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב  {ס} 
12O 003:011 יא ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה ונדרשה את יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו 
12O 003:012 יב ויאמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט--ומלך אדום 
12O 003:013 יג ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך--לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אל כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב 
12O 003:014 יד ויאמר אלישע חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא--אם אביט אליך ואם אראך 
12O 003:015 טו ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד יהוה 
12O 003:016 טז ויאמר כה אמר יהוה  עשה הנחל הזה גבים גבים 
12O 003:017 יז כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם 
12O 003:018 יח ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם 
12O 003:019 יט והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים 
12O 003:020 כ ויהי בבקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את המים 
12O 003:021 כא וכל מואב שמעו כי עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על הגבול 
12O 003:022 כב וישכימו בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם 
12O 003:023 כג ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את רעהו ועתה לשלל מואב 
12O 003:024 כד ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו (ויכו) בה והכות את מואב 
12O 003:025 כה והערים יהרסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו ומלאוה וכל מעין מים יסתמו וכל עץ טוב יפילו עד השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה 
12O 003:026 כו וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום--ולא יכלו 
12O 003:027 כז ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ  {פ} 
12O 004:001 א ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה--בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים 
12O 004:002 ב ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי (לך) בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן 
12O 004:003 ג ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי (שכניך)--כלים רקים אל תמעיטי 
12O 004:004 ד ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי 
12O 004:005 ה ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגישים אליה והיא מיצקת (מוצקת) 
12O 004:006 ו ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן 
12O 004:007 ז ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי (נשיך) ואת בניכי (ובניך) תחיי בנותר  {פ} 
12O 004:008 ח ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם 
12O 004:009 ט ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא--עבר עלינו תמיד 
12O 004:010 י נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה 
12O 004:011 יא ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה 
12O 004:012 יב ויאמר אל גיחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה--ותעמד לפניו 
12O 004:013 יג ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת 
12O 004:014 יד ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה--ואישה זקן 
12O 004:015 טו ויאמר קרא לה ויקרא לה--ותעמד בפתח 
12O 004:016 טז ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי (את) חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים--אל תכזב בשפחתך 
12O 004:017 יז ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע 
12O 004:018 יח ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים 
12O 004:019 יט ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו 
12O 004:020 כ וישאהו--ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת 
12O 004:021 כא ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא 
12O 004:022 כב ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה 
12O 004:023 כג ויאמר מדוע אתי (את) הלכתי (הלכת) אליו היום--לא חדש ולא שבת ותאמר שלום 
12O 004:024 כד ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך 
12O 004:025 כה ותלך ותבא אל איש האלהים--אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז 
12O 004:026 כו עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום 
12O 004:027 כז ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי 
12O 004:028 כח ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי 
12O 004:029 כט ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער 
12O 004:030 ל ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה 
12O 004:031 לא וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער 
12O 004:032 לב ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו 
12O 004:033 לג ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה 
12O 004:034 לד ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד 
12O 004:035 לה וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו 
12O 004:036 לו ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבא אליו ויאמר שאי בנך 
12O 004:037 לז ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא  {פ} 
12O 004:038 לח ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים 
12O 004:039 לט ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד--כי לא ידעו 
12O 004:040 מ ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל 
12O 004:041 מא ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר  {ס} 
12O 004:042 מב ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו 
12O 004:043 מג ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו--כי כה אמר יהוה אכל והותר 
12O 004:044 מד ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה  {פ} 
12O 005:001 א ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים--כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל--מצרע 
12O 005:002 ב וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן 
12O 005:003 ג ותאמר אל גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו 
12O 005:004 ד ויבא ויגד לאדניו לאמר  כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל 
12O 005:005 ה ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים 
12O 005:006 ו ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר  ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו 
12O 005:007 ז ויהי כקרא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו  כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי 
12O 005:008 ח ויהי כשמע אלישע איש האלהים כי קרע מלך ישראל את בגדיו וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי--וידע כי יש נביא בישראל 
12O 005:009 ט ויבא נעמן בסוסו וברכבו ויעמד פתח הבית לאלישע 
12O 005:010 י וישלח אליו אלישע מלאך לאמר  הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר 
12O 005:011 יא ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם יהוה אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצרע 
12O 005:012 יב הלא טוב אבנה (אמנה) ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל--הלא ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה 
12O 005:013 יג ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר 
12O 005:014 יד וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן--ויטהר 
12O 005:015 טו וישב אל איש האלהים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדך 
12O 005:016 טז ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן 
12O 005:017 יז ויאמר נעמן ולא יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה  כי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים--כי אם ליהוה 
12O 005:018 יח לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך--בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא (  ) יהוה לעבדך בדבר הזה 
12O 005:019 יט ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ  {ס} 
12O 005:020 כ ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלהים הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא חי יהוה כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה 
12O 005:021 כא וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום 
12O 005:022 כב ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים 
12O 005:023 כג ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו 
12O 005:024 כד ויבא אל העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את האנשים וילכו 
12O 005:025 כה והוא בא ויעמד אל אדניו ויאמר אליו אלישע מאן (מאין) גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה 
12O 005:026 כו ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות 
12O 005:027 כז וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג 
12O 006:001 א ויאמרו בני הנביאים אל אלישע  הנה נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך--צר ממנו 
12O 006:002 ב נלכה נא עד הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו 
12O 006:003 ג ויאמר האחד הואל נא ולך את עבדיך ויאמר אני אלך 
12O 006:004 ד וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים 
12O 006:005 ה ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול 
12O 006:006 ו ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל 
12O 006:007 ז ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו  {פ} 
12O 006:008 ח ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלני אלמני תחנתי 
12O 006:009 ט וישלח איש האלהים אל מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה  כי שם ארם נחתים 
12O 006:010 י וישלח מלך ישראל אל המקום אשר אמר לו איש האלהים והזהירה--ונשמר שם  לא אחת ולא שתים 
12O 006:011 יא ויסער לב מלך ארם על הדבר הזה ויקרא אל עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל 
12O 006:012 יב ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך  כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך 
12O 006:013 יג ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו ויגד לו לאמר הנה בדתן 
12O 006:014 יד וישלח שמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על העיר 
12O 006:015 טו וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה 
12O 006:016 טז ויאמר אל תירא  כי רבים אשר אתנו מאשר אותם 
12O 006:017 יז ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח נא את עיניו ויראה ויפקח יהוה את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע 
12O 006:018 יח וירדו אליו ויתפלל אלישע אל יהוה ויאמר הך נא את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע 
12O 006:019 יט ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר--לכו אחרי ואוליכה אתכם אל האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה 
12O 006:020 כ ויהי כבאם שמרון ויאמר אלישע יהוה פקח את עיני אלה ויראו ויפקח יהוה את עיניהם ויראו והנה בתוך שמרון 
12O 006:021 כא ויאמר מלך ישראל אל אלישע כראתו אותם  האכה אכה אבי 
12O 006:022 כב ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל אדניהם 
12O 006:023 כג ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל אדניהם ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל  {פ} 
12O 006:024 כד ויהי אחרי כן ויקבץ בן הדד מלך ארם את כל מחנהו ויעל ויצר על שמרון 
12O 006:025 כה ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה  עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרי (דב) יונים בחמשה כסף 
12O 006:026 כו ויהי מלך ישראל עבר על החמה ואשה צעקה אליו לאמר הושיעה אדני המלך 
12O 006:027 כז ויאמר אל יושעך יהוה מאין אושיעך המן הגרן או מן היקב 
12O 006:028 כח ויאמר לה המלך מה לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר 
12O 006:029 כט ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה 
12O 006:030 ל ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו מבית 
12O 006:031 לא ויאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסף  אם יעמד ראש אלישע בן שפט עליו--היום 
12O 006:032 לב ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו 
12O 006:033 לג עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה זאת הרעה מאת יהוה--מה אוחיל ליהוה עוד  {פ} 
12O 007:001 א ויאמר אלישע שמעו דבר יהוה  כה אמר יהוה כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל--בשער שמרון 
12O 007:002 ב ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל  {פ} 
12O 007:003 ג וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל רעהו מה אנחנו ישבים פה עד מתנו 
12O 007:004 ד אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם--אם יחינו נחיה ואם ימיתנו ומתנו 
12O 007:005 ה ויקמו בנשף לבוא אל מחנה ארם ויבאו עד קצה מחנה ארם והנה אין שם איש 
12O 007:006 ו ואדני השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס--קול חיל גדול ויאמרו איש אל אחיו הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים--לבוא עלינו 
12O 007:007 ז ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם המחנה כאשר היא וינסו אל נפשם 
12O 007:008 ח ויבאו המצרעים האלה עד קצה המחנה ויבאו אל אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו אל אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמנו 
12O 007:009 ט ויאמרו איש אל רעהו לא כן אנחנו עשים היום הזה יום בשרה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד אור הבקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך 
12O 007:010 י ויבאו ויקראו אל שער העיר ויגידו להם לאמר באנו אל מחנה ארם והנה אין שם איש וקול אדם  כי אם הסוס אסור והחמור אסור ואהלים כאשר המה 
12O 007:011 יא ויקרא השערים ויגידו בית המלך פנימה 
12O 007:012 יב ויקם המלך לילה ויאמר אל עבדיו אגידה נא לכם את אשר עשו לנו ארם  ידעו כי רעבים אנחנו ויצאו מן המחנה להחבה בהשדה (בשדה) לאמר כי יצאו מן העיר ונתפשם חיים ואל העיר נבא 
12O 007:013 יג ויען אחד מעבדיו ויאמר ויקחו נא חמשה מן הסוסים הנשארים אשר נשארו בה הנם ככל ההמון (המון) ישראל אשר נשארו בה הנם ככל המון ישראל אשר תמו ונשלחה ונראה 
12O 007:014 יד ויקחו שני רכב סוסים וישלח המלך אחרי מחנה ארם לאמר--לכו וראו 
12O 007:015 טו וילכו אחריהם עד הירדן והנה כל הדרך מלאה בגדים וכלים אשר השליכו ארם בהחפזם (בחפזם) וישבו המלאכים ויגדו למלך 
12O 007:016 טז ויצא העם--ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל--כדבר יהוה 
12O 007:017 יז והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער וירמסהו העם בשער וימת  כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו 
12O 007:018 יח ויהי כדבר איש האלהים אל המלך לאמר  סאתים שערים בשקל וסאה סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון 
12O 007:019 יט ויען השליש את איש האלהים ויאמר והנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל 
12O 007:020 כ ויהי לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת  {ס} 
12O 008:001 א ואלישע דבר אל האשה אשר החיה את בנה לאמר קומי ולכי אתי (את) וביתך וגורי באשר תגורי  כי קרא יהוה לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים 
12O 008:002 ב ותקם האשה ותעש כדבר איש האלהים ותלך היא וביתה ותגר בארץ פלשתים שבע שנים 
12O 008:003 ג ויהי מקצה שבע שנים ותשב האשה מארץ פלשתים ותצא לצעק אל המלך אל ביתה ואל שדה 
12O 008:004 ד והמלך מדבר אל גחזי נער איש האלהים לאמר  ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע  {ס} 
12O 008:005 ה ויהי הוא מספר למלך את אשר החיה את המת והנה האשה אשר החיה את בנה צעקת אל המלך על ביתה ועל שדה ויאמר גחזי אדני המלך--זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע 
12O 008:006 ו וישאל המלך לאשה ותספר לו ויתן לה המלך סריס אחד לאמר השיב את כל אשר לה ואת כל תבואת השדה מיום עזבה את הארץ ועד עתה  {פ} 
12O 008:007 ז ויבא אלישע דמשק ובן הדד מלך ארם חלה ויגד לו לאמר בא איש האלהים עד הנה 
12O 008:008 ח ויאמר המלך אל חזהאל קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלהים ודרשת את יהוה מאותו לאמר האחיה מחלי זה 
12O 008:009 ט וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל ויבא ויעמד לפניו ויאמר בנך בן הדד מלך ארם שלחני אליך לאמר האחיה מחלי זה 
12O 008:010 י ויאמר אליו אלישע לך אמר לא (לו) חיה תחיה והראני יהוה כי מות ימות 
12O 008:011 יא ויעמד את פניו וישם עד בש ויבך איש האלהים 
12O 008:012 יב ויאמר חזאל מדוע אדני בכה ויאמר כי ידעתי את אשר תעשה לבני ישראל רעה מבצריהם תשלח באש ובחריהם בחרב תהרג ועלליהם תרטש והרתיהם תבקע 
12O 008:013 יג ויאמר חזהאל--כי מה עבדך הכלב כי יעשה הדבר הגדול הזה ויאמר אלישע הראני יהוה אתך מלך על ארם 
12O 008:014 יד וילך מאת אלישע ויבא אל אדניו ויאמר לו מה אמר לך אלישע ויאמר אמר לי חיה תחיה 
12O 008:015 טו ויהי ממחרת ויקח המכבר ויטבל במים ויפרש על פניו וימת וימלך חזהאל תחתיו  {פ} 
12O 008:016 טז ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה--מלך יהורם בן יהושפט מלך יהודה 
12O 008:017 יז בן שלשים ושתים שנה היה במלכו ושמנה שנה (שנים) מלך בירושלם 
12O 008:018 יח וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב--כי בת אחאב היתה לו לאשה ויעש הרע בעיני יהוה 
12O 008:019 יט ולא אבה יהוה להשחית את יהודה למען דוד עבדו  כאשר אמר לו לתת לו ניר לבניו--כל הימים 
12O 008:020 כ בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימלכו עליהם מלך 
12O 008:021 כא ויעבר יורם צעירה וכל הרכב עמו ויהי הוא קם לילה ויכה את אדום הסביב אליו ואת שרי הרכב וינס העם לאהליו 
12O 008:022 כב ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא 
12O 008:023 כג ויתר דברי יורם וכל אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
12O 008:024 כד וישכב יורם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד וימלך אחזיהו בנו תחתיו  {פ} 
12O 008:025 כה בשנת שתים עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך ישראל מלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה 
12O 008:026 כו בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי מלך ישראל 
12O 008:027 כז וילך בדרך בית אחאב ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב  כי חתן בית אחאב הוא 
12O 008:028 כח וילך את יורם בן אחאב למלחמה עם חזאל מלך ארם--ברמת גלעד ויכו ארמים את יורם 
12O 008:029 כט וישב יורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יורם בן אחאב ביזרעאל--כי חלה הוא  {פ} 
12O 009:001 א ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד 
12O 009:002 ב ובאת שמה וראה שם יהוא בן יהושפט בן נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר 
12O 009:003 ג ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו ואמרת כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה 
12O 009:004 ד וילך הנער הנער הנביא רמת גלעד 
12O 009:005 ה ויבא והנה שרי החיל ישבים ויאמר דבר לי אליך השר ויאמר יהוא אל מי מכלנו ויאמר אליך השר 
12O 009:006 ו ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל ראשו ויאמר לו כה אמר יהוה אלהי ישראל משחתיך למלך אל עם יהוה אל ישראל 
12O 009:007 ז והכיתה--את בית אחאב אדניך ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי יהוה--מיד איזבל 
12O 009:008 ח ואבד כל בית אחאב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל 
12O 009:009 ט ונתתי את בית אחאב כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה 
12O 009:010 י ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל--ואין קבר ויפתח הדלת וינס 
12O 009:011 יא ויהוא יצא אל עבדי אדניו ויאמר לו השלום מדוע בא המשגע הזה אליך ויאמר אליהם אתם ידעתם את האיש ואת שיחו 
12O 009:012 יב ויאמרו שקר הגד נא לנו ויאמר כזאת וכזאת אמר אלי לאמר כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל 
12O 009:013 יג וימהרו ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו אל גרם המעלות ויתקעו בשופר ויאמרו מלך יהוא 
12O 009:014 יד ויתקשר יהוא בן יהושפט בן נמשי--אל יורם ויורם היה שמר ברמת גלעד הוא וכל ישראל מפני חזאל מלך ארם 
12O 009:015 טו וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים בהלחמו את חזאל מלך ארם ויאמר יהוא אם יש נפשכם--אל יצא פליט מן העיר ללכת לגיד (להגיד) ביזרעאל 
12O 009:016 טז וירכב יהוא וילך יזרעאלה כי יורם שכב שמה ואחזיה מלך יהודה ירד לראות את יורם 
12O 009:017 יז והצפה עמד על המגדל ביזרעאל וירא את שפעת יהוא בבאו ויאמר שפעת אני ראה ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם--ויאמר השלום 
12O 009:018 יח וילך רכב הסוס לקראתו ויאמר כה אמר המלך השלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי ויגד הצפה לאמר בא המלאך עד הם ולא שב 
12O 009:019 יט וישלח רכב סוס שני ויבא אלהם ויאמר כה אמר המלך שלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי 
12O 009:020 כ ויגד הצפה לאמר בא עד אליהם ולא שב והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי--כי בשגעון ינהג 
12O 009:021 כא ויאמר יהורם אסר ויאסר רכבו ויצא יהורם מלך ישראל ואחזיהו מלך יהודה איש ברכבו ויצאו לקראת יהוא וימצאהו בחלקת נבות היזרעאלי 
12O 009:022 כב ויהי כראות יהורם את יהוא ויאמר השלום יהוא ויאמר מה השלום--עד זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים 
12O 009:023 כג ויהפך יהורם ידיו וינס ויאמר אל אחזיהו מרמה אחזיה 
12O 009:024 כד ויהוא מלא ידו בקשת ויך את יהורם בין זרעיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו 
12O 009:025 כה ויאמר אל בדקר שלשה שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי  כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו ויהוה נשא עליו את המשא הזה 
12O 009:026 כו אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם יהוה ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם יהוה ועתה שא השלכהו בחלקה--כדבר יהוה 
12O 009:027 כז ואחזיה מלך יהודה ראה וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם אתו הכהו אל המרכבה במעלה גור אשר את יבלעם וינס מגדו וימת שם 
12O 009:028 כח וירכבו אתו עבדיו ירושלמה ויקברו אתו בקברתו עם אבתיו בעיר דוד  {פ} 
12O 009:029 כט ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך אחזיה על יהודה 
12O 009:030 ל ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את ראשה ותשקף בעד החלון 
12O 009:031 לא ויהוא בא בשער ותאמר השלום זמרי הרג אדניו 
12O 009:032 לב וישא פניו אל החלון ויאמר מי אתי מי וישקיפו אליו שנים שלשה סריסים 
12O 009:033 לג ויאמר שמטהו (שמטוה) וישמטוה ויז מדמה אל הקיר ואל הסוסים וירמסנה 
12O 009:034 לד ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה--כי בת מלך היא 
12O 009:035 לה וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים--וכפות הידים 
12O 009:036 לו וישבו ויגידו לו ויאמר דבר יהוה הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאמר  בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל 
12O 009:037 לז והית (והיתה) נבלת איזבל כדמן על פני השדה--בחלק יזרעאל  אשר לא יאמרו זאת איזבל  {ס} 
12O 010:001 א ולאחאב שבעים בנים בשמרון ויכתב יהוא ספרים וישלח שמרון אל שרי יזרעאל הזקנים ואל האמנים אחאב לאמר 
12O 010:002 ב ועתה כבא הספר הזה אליכם ואתכם בני אדניכם ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר והנשק 
12O 010:003 ג וראיתם הטוב והישר מבני אדניכם ושמתם על כסא אביו והלחמו על בית אדניכם 
12O 010:004 ד ויראו מאד מאד ויאמרו הנה שני המלכים לא עמדו לפניו ואיך נעמד אנחנו 
12O 010:005 ה וישלח אשר על הבית ואשר על העיר והזקנים והאמנים אל יהוא לאמר עבדיך אנחנו וכל אשר תאמר אלינו נעשה  לא נמלך איש הטוב בעיניך עשה 
12O 010:006 ו ויכתב אליהם ספר שנית לאמר אם לי אתם ולקלי אתם שמעים קחו את ראשי אנשי בני אדניכם ובאו אלי כעת מחר יזרעאלה ובני המלך שבעים איש את גדלי העיר מגדלים אותם 
12O 010:007 ז ויהי כבא הספר אליהם ויקחו את בני המלך וישחטו שבעים איש וישימו את ראשיהם בדודים וישלחו אליו יזרעאלה 
12O 010:008 ח ויבא המלאך ויגד לו לאמר הביאו ראשי בני המלך ויאמר שימו אתם שני צברים פתח השער--עד הבקר 
12O 010:009 ט ויהי בבקר ויצא ויעמד ויאמר אל כל העם צדקים אתם הנה אני קשרתי על אדני ואהרגהו ומי הכה את כל אלה 
12O 010:010 י דעו אפוא כי לא יפל מדבר יהוה ארצה אשר דבר יהוה על בית אחאב ויהוה עשה--את אשר דבר ביד עבדו אליהו 
12O 010:011 יא ויך יהוא את כל הנשארים לבית אחאב ביזרעאל וכל גדליו ומידעיו וכהניו--עד בלתי השאיר לו שריד 
12O 010:012 יב ויקם ויבא וילך שמרון--הוא בית עקד הרעים בדרך 
12O 010:013 יג ויהוא מצא את אחי אחזיהו מלך יהודה ויאמר מי אתם ויאמרו אחי אחזיהו אנחנו ונרד לשלום בני המלך ובני הגבירה 
12O 010:014 יד ויאמר תפשום חיים ויתפשום חיים וישחטום אל בור בית עקד ארבעים ושנים איש ולא השאיר איש מהם  {ס} 
12O 010:015 טו וילך משם וימצא את יהונדב בן רכב לקראתו ויברכהו ויאמר אליו היש את לבבך ישר כאשר לבבי עם לבבך ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך ויתן ידו ויעלהו אליו אל המרכבה 
12O 010:016 טז ויאמר לכה אתי וראה בקנאתי ליהוה וירכבו אתו ברכבו 
12O 010:017 יז ויבא שמרון ויך את כל הנשארים לאחאב בשמרון עד השמדו--כדבר יהוה אשר דבר אל אליהו  {פ} 
12O 010:018 יח ויקבץ יהוא את כל העם ויאמר אלהם אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה 
12O 010:019 יט ועתה כל נביאי הבעל כל עבדיו וכל כהניו קראו אלי איש אל יפקד כי זבח גדול לי לבעל--כל אשר יפקד לא יחיה ויהוא עשה בעקבה למען האביד את עבדי הבעל 
12O 010:020 כ ויאמר יהוא קדשו עצרה לבעל--ויקראו 
12O 010:021 כא וישלח יהוא בכל ישראל ויבאו כל עבדי הבעל ולא נשאר איש אשר לא בא ויבאו בית הבעל וימלא בית הבעל פה לפה 
12O 010:022 כב ויאמר לאשר על המלתחה הוצא לבוש לכל עבדי הבעל ויצא להם המלבוש 
12O 010:023 כג ויבא יהוא ויהונדב בן רכב בית הבעל ויאמר לעבדי הבעל חפשו וראו פן יש פה עמכם מעבדי יהוה--כי אם עבדי הבעל לבדם 
12O 010:024 כד ויבאו לעשות זבחים ועלות ויהוא שם לו בחוץ שמנים איש ויאמר האיש אשר ימלט מן האנשים אשר אני מביא על ידיכם נפשו תחת נפשו 
12O 010:025 כה ויהי ככלתו לעשות העלה ויאמר יהוא לרצים ולשלשים באו הכום איש אל יצא ויכום לפי חרב וישלכו הרצים והשלשים וילכו עד עיר בית הבעל 
12O 010:026 כו ויצאו את מצבות בית הבעל וישרפוה 
12O 010:027 כז ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות (למוצאות) עד היום 
12O 010:028 כח וישמד יהוא את הבעל מישראל 
12O 010:029 כט רק חטאי ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--לא סר יהוא מאחריהם  עגלי הזהב אשר בית אל ואשר בדן  {פ} 
12O 010:030 ל ויאמר יהוה אל יהוא יען אשר הטיבת לעשות הישר בעיני--ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב  בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל 
12O 010:031 לא ויהוא לא שמר ללכת בתורת יהוה אלהי ישראל--בכל לבבו  לא סר מעל חטאות ירבעם אשר החטיא את ישראל 
12O 010:032 לב בימים ההם--החל יהוה לקצות בישראל ויכם חזאל בכל גבול ישראל 
12O 010:033 לג מן הירדן מזרח השמש את כל ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי--מערער אשר על נחל ארנן והגלעד והבשן 
12O 010:034 לד ויתר דברי יהוא וכל אשר עשה וכל גבורתו  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 
12O 010:035 לה וישכב יהוא עם אבתיו ויקברו אתו בשמרון וימלך יהואחז בנו תחתיו 
12O 010:036 לו והימים אשר מלך יהוא על ישראל--עשרים ושמנה שנה בשמרון  {פ} 
12O 011:001 א ועתליה אם אחזיהו וראתה (ראתה) כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה 
12O 011:002 ב ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים (המומתים)--אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת 
12O 011:003 ג ויהי אתה בית יהוה מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ  {פ} 
12O 011:004 ד ובשנה השביעית שלח יהוידע ויקח את שרי המאיות (המאות) לכרי ולרצים ויבא אתם אליו בית יהוה ויכרת להם ברית וישבע אתם בבית יהוה וירא אתם את בן המלך 
12O 011:005 ה ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון  השלשית מכם באי השבת ושמרי משמרת בית המלך 
12O 011:006 ו והשלשית בשער סור והשלשית בשער אחר הרצים ושמרתם את משמרת הבית מסח 
12O 011:007 ז ושתי הידות בכם כל יצאי השבת ושמרו את משמרת בית יהוה אל המלך 
12O 011:008 ח והקפתם על המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל השדרות יומת והיו את המלך בצאתו ובבאו 
12O 011:009 ט ויעשו שרי המאיות (המאות) ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יצאי השבת ויבאו אל יהוידע הכהן 
12O 011:010 י ויתן הכהן לשרי המאיות (המאות) את החנית ואת השלטים אשר למלך דוד--אשר בבית יהוה 
12O 011:011 יא ויעמדו הרצים איש וכליו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית--על המלך סביב 
12O 011:012 יב ויוצא את בן המלך ויתן עליו את הנזר ואת העדות וימלכו אתו וימשחהו ויכו כף--ויאמרו יחי המלך  {ס} 
12O 011:013 יג ותשמע עתליה את קול הרצין העם ותבא אל העם בית יהוה 
12O 011:014 יד ותרא והנה המלך עמד על העמוד כמשפט והשרים והחצצרות אל המלך וכל עם הארץ שמח ותקע בחצצרות ותקרע עתליה את בגדיה ותקרא קשר קשר 
12O 011:015 טו ויצו יהוידע הכהן את שרי המאיות (המאות) פקדי החיל ויאמר אליהם הוציאו אתה אל מבית לשדרת והבא אחריה המת בחרב  כי אמר הכהן אל תומת בית יהוה 
12O 011:016 טז וישמו לה ידים ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם  {ס} 
12O 011:017 יז ויכרת יהוידע את הברית בין יהוה ובין המלך ובין העם להיות לעם ליהוה ובין המלך ובין העם 
12O 011:018 יח ויבאו כל עם הארץ בית הבעל ויתצהו את מזבחתו ואת צלמיו שברו היטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם הכהן פקדת על בית יהוה 
12O 011:019 יט ויקח את שרי המאות ואת הכרי ואת הרצים ואת כל עם הארץ וירידו את המלך מבית יהוה ויבואו דרך שער הרצים בית המלך וישב על כסא המלכים 
12O 011:020 כ וישמח כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב בית מלך (המלך)  {ס} 
12O 011:021   
12O 012:001 א בן שבע שנים יהואש במלכו  {פ} 
12O 012:002 ב בשנת שבע ליהוא מלך יהואש וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע 
12O 012:003 ג ויעש יהואש הישר בעיני יהוה כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן 
12O 012:004 ד רק הבמות לא סרו  עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות 
12O 012:005 ה ויאמר יהואש אל הכהנים כל כסף הקדשים אשר יובא בית יהוה כסף עובר--איש כסף נפשות ערכו  כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית יהוה 
12O 012:006 ו יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו והם יחזקו את בדק הבית לכל אשר ימצא שם בדק  {פ} 
12O 012:007 ז ויהי בשנת עשרים ושלש שנה--למלך יהואש  לא חזקו הכהנים את בדק הבית 
12O 012:008 ח ויקרא המלך יהואש ליהוידע הכהן ולכהנים ויאמר אלהם מדוע אינכם מחזקים את בדק הבית ועתה אל תקחו כסף מאת מכריכם כי לבדק הבית תתנהו 
12O 012:009 ט ויאתו הכהנים לבלתי קחת כסף מאת העם ולבלתי חזק את בדק הבית 
12O 012:010 י ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בדלתו ויתן אתו אצל המזבח בימין (מימין) בבוא איש בית יהוה ונתנו שמה הכהנים שמרי הסף את כל הכסף המובא בית יהוה 
12O 012:011 יא ויהי כראותם כי רב הכסף בארון ויעל ספר המלך והכהן הגדול ויצרו וימנו את הכסף הנמצא בית יהוה 
12O 012:012 יב ונתנו את הכסף המתכן על יד (ידי) עשי המלאכה הפקדים (המפקדים) בית יהוה ויוציאהו לחרשי העץ ולבנים העשים בית יהוה 
12O 012:013 יג ולגדרים ולחצבי האבן ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את בדק בית יהוה ולכל אשר יצא על הבית לחזקה 
12O 012:014 יד אך לא יעשה בית יהוה ספות כסף מזמרות מזרקות חצצרות כל כלי זהב וכלי כסף--מן הכסף המובא בית יהוה 
12O 012:015 טו כי לעשי המלאכה יתנהו וחזקו בו את בית יהוה 
12O 012:016 טז ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעשי המלאכה  כי באמנה הם עשים 
12O 012:017 יז כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית יהוה  לכהנים יהיו  {פ} 
12O 012:018 יח אז יעלה חזאל מלך ארם וילחם על גת וילכדה וישם חזאל פניו לעלות על ירושלם 
12O 012:019 יט ויקח יהואש מלך יהודה את כל הקדשים אשר הקדישו יהושפט ויהורם ואחזיהו אבתיו מלכי יהודה ואת קדשיו ואת כל הזהב הנמצא באצרות בית יהוה ובית המלך וישלח לחזאל מלך ארם ויעל מעל ירושלם 
12O 012:020 כ ויתר דברי יואש וכל אשר עשה  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
12O 012:021 כא ויקמו עבדיו ויקשרו קשר ויכו את יואש בית מלא הירד סלא [ (II Kings 12:22) כב ויוזכר בן שמעת ויהוזבד בן שמר עבדיו הכהו וימת ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד וימלך אמציה בנו תחתיו  {פ} ] 
12O 013:001 א בשנת עשרים ושלש שנה ליואש בן אחזיהו מלך יהודה--מלך יהואחז בן יהוא על ישראל בשמרון שבע עשרה שנה 
12O 013:002 ב ויעש הרע בעיני יהוה וילך אחר חטאת ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--לא סר ממנה 
12O 013:003 ג ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד חזאל מלך ארם וביד בן הדד בן חזאל--כל הימים 
12O 013:004 ד ויחל יהואחז את פני יהוה וישמע אליו יהוה כי ראה את לחץ ישראל כי לחץ אתם מלך ארם 
12O 013:005 ה ויתן יהוה לישראל מושיע ויצאו מתחת יד ארם וישבו בני ישראל באהליהם כתמול שלשום 
12O 013:006 ו אך לא סרו מחטאת בית ירבעם אשר החטי את ישראל--בה הלך וגם האשרה עמדה בשמרון 
12O 013:007 ז כי לא השאיר ליהואחז עם כי אם חמשים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים רגלי  כי אבדם מלך ארם וישמם כעפר לדש 
12O 013:008 ח ויתר דברי יהואחז וכל אשר עשה וגבורתו  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 
12O 013:009 ט וישכב יהואחז עם אבתיו ויקברהו בשמרון וימלך יואש בנו תחתיו  {פ} 
12O 013:010 י בשנת שלשים ושבע שנה ליואש מלך יהודה--מלך יהואש בן יהואחז על ישראל בשמרון שש עשרה שנה 
12O 013:011 יא ויעשה הרע בעיני יהוה  לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--בה הלך 
12O 013:012 יב ויתר דברי יואש וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם עם אמציה מלך יהודה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 
12O 013:013 יג וישכב יואש עם אבתיו וירבעם ישב על כסאו ויקבר יואש בשמרון עם מלכי ישראל  {פ} 
12O 013:014 יד ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו וירד אליו יואש מלך ישראל ויבך על פניו ויאמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו 
12O 013:015 טו ויאמר לו אלישע קח קשת וחצים ויקח אליו קשת וחצים 
12O 013:016 טז ויאמר למלך ישראל הרכב ידך על הקשת וירכב ידו וישם אלישע ידיו על ידי המלך 
12O 013:017 יז ויאמר פתח החלון קדמה--ויפתח ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה ליהוה וחץ תשועה בארם והכית את ארם באפק עד כלה 
12O 013:018 יח ויאמר קח החצים ויקח ויאמר למלך ישראל הך ארצה ויך שלש פעמים ויעמד 
12O 013:019 יט ויקצף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם  {פ} 
12O 013:020 כ וימת אלישע ויקברהו וגדודי מואב יבאו בארץ בא שנה 
12O 013:021 כא ויהי הם קברים איש והנה ראו את הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע וילך ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו  {פ} 
12O 013:022 כב וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז 
12O 013:023 כג ויחן יהוה אתם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה 
12O 013:024 כד וימת חזאל מלך ארם וימלך בן הדד בנו תחתיו 
12O 013:025 כה וישב יהואש בן יהואחז ויקח את הערים מיד בן הדד בן חזאל אשר לקח מיד יהואחז אביו במלחמה  שלש פעמים הכהו יואש וישב את ערי ישראל  {פ} 
12O 014:001 א בשנת שתים ליואש בן יואחז מלך ישראל מלך אמציהו בן יואש מלך יהודה 
12O 014:002 ב בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדין (יהועדן) מן ירושלם 
12O 014:003 ג ויעש הישר בעיני יהוה--רק לא כדוד אביו  ככל אשר עשה יואש אביו עשה 
12O 014:004 ד רק הבמות לא סרו  עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות 
12O 014:005 ה ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויך את עבדיו המכים את המלך אביו 
12O 014:006 ו ואת בני המכים לא המית  ככתוב בספר תורת משה אשר צוה יהוה לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות--כי אם איש בחטאו ימות (יומת) 
12O 014:007 ז הוא הכה את אדום בגי המלח (מלח) עשרת אלפים ותפש את הסלע במלחמה ויקרא את שמה יקתאל עד היום הזה  {פ} 
12O 014:008 ח אז שלח אמציה מלאכים אל יהואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר  לכה נתראה פנים 
12O 014:009 ט וישלח יהואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח 
12O 014:010 י הכה הכית את אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך ולמה תתגרה ברעה ונפלתה אתה ויהודה עמך 
12O 014:011 יא ולא שמע אמציהו--ויעל יהואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה  בבית שמש אשר ליהודה 
12O 014:012 יב וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהלו 
12O 014:013 יג ואת אמציהו מלך יהודה בן יהואש בן אחזיהו תפש יהואש מלך ישראל--בבית שמש ויבאו (ויבא) ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם בשער אפרים עד שער הפנה ארבע מאות אמה 
12O 014:014 יד ולקח את כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בית יהוה ובאצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרונה 
12O 014:015 טו ויתר דברי יהואש אשר עשה וגבורתו ואשר נלחם עם אמציהו מלך יהודה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 
12O 014:016 טז וישכב יהואש עם אבתיו ויקבר בשמרון עם מלכי ישראל וימלך ירבעם בנו תחתיו  {פ} 
12O 014:017 יז ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יהואש בן יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה שנה 
12O 014:018 יח ויתר דברי אמציהו  הלא הם כתבים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
12O 014:019 יט ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימתהו שם 
12O 014:020 כ וישאו אתו על הסוסים ויקבר בירושלם עם אבתיו בעיר דוד 
12O 014:021 כא ויקחו כל עם יהודה את עזריה והוא בן שש עשרה שנה וימלכו אתו תחת אביו אמציהו 
12O 014:022 כב הוא בנה את אילת וישבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבתיו  {פ} 
12O 014:023 כג בשנת חמש עשרה שנה לאמציהו בן יואש מלך יהודה--מלך ירבעם בן יואש מלך ישראל בשמרון ארבעים ואחת שנה 
12O 014:024 כד ויעש הרע בעיני יהוה  לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל 
12O 014:025 כה הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה--כדבר יהוה אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר 
12O 014:026 כו כי ראה יהוה את עני ישראל מרה מאד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עזר לישראל 
12O 014:027 כז ולא דבר יהוה--למחות את שם ישראל מתחת השמים ויושיעם ביד ירבעם בן יואש 
12O 014:028 כח ויתר דברי ירבעם וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם ואשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה בישראל  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 
12O 014:029 כט וישכב ירבעם עם אבתיו עם מלכי ישראל וימלך זכריה בנו תחתיו  {פ} 
12O 015:001 א בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה מלך יהודה 
12O 015:002 ב בן שש עשרה שנה היה במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכליהו מירושלם 
12O 015:003 ג ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה אמציהו אביו 
12O 015:004 ד רק הבמות לא סרו  עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות 
12O 015:005 ה וינגע יהוה את המלך ויהי מצרע עד יום מתו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית שפט את עם הארץ 
12O 015:006 ו ויתר דברי עזריהו וכל אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
12O 015:007 ז וישכב עזריה עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד וימלך יותם בנו תחתיו  {פ} 
12O 015:008 ח בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה  מלך זכריהו בן ירבעם על ישראל בשמרון--ששה חדשים 
12O 015:009 ט ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשו אבתיו  לא סר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל 
12O 015:010 י ויקשר עליו שלם בן יבש ויכהו קבל עם וימיתהו וימלך תחתיו 
12O 015:011 יא ויתר דברי זכריה  הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 
12O 015:012 יב הוא דבר יהוה אשר דבר אל יהוא לאמר בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל ויהי כן  {פ} 
12O 015:013 יג שלום בן יביש מלך בשנת שלשים ותשע שנה לעזיה מלך יהודה וימלך ירח ימים בשמרון 
12O 015:014 יד ויעל מנחם בן גדי מתרצה ויבא שמרון ויך את שלום בן יביש בשמרון וימיתהו וימלך תחתיו 
12O 015:015 טו ויתר דברי שלום וקשרו אשר קשר  הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל  {ס} 
12O 015:016 טז אז יכה מנחם את תפסח ואת כל אשר בה ואת גבוליה מתרצה--כי לא פתח ויך את כל ההרותיה בקע  {פ} 
12O 015:017 יז בשנת שלשים ותשע שנה לעזריה מלך יהודה  מלך מנחם בן גדי על ישראל עשר שנים--בשמרון 
12O 015:018 יח ויעש הרע בעיני יהוה  לא סר מעל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--כל ימיו 
12O 015:019 יט בא פול מלך אשור על הארץ ויתן מנחם לפול אלף ככר כסף--להיות ידיו אתו להחזיק הממלכה בידו 
12O 015:020 כ ויצא מנחם את הכסף על ישראל על כל גבורי החיל לתת למלך אשור חמשים שקלים כסף לאיש אחד וישב מלך אשור ולא עמד שם בארץ 
12O 015:021 כא ויתר דברי מנחם וכל אשר עשה  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 
12O 015:022 כב וישכב מנחם עם אבתיו וימלך פקחיה בנו תחתיו  {פ} 
12O 015:023 כג בשנת חמשים שנה לעזריה מלך יהודה  מלך פקחיה בן מנחם על ישראל בשמרון--שנתים 
12O 015:024 כד ויעש הרע בעיני יהוה  לא סר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל 
12O 015:025 כה ויקשר עליו פקח בן רמליהו שלישו ויכהו בשמרון בארמון בית מלך (המלך) את ארגב ואת האריה ועמו חמשים איש מבני גלעדים וימתהו וימלך תחתיו 
12O 015:026 כו ויתר דברי פקחיה וכל אשר עשה  הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל  {פ} 
12O 015:027 כז בשנת חמשים ושתים שנה לעזריה מלך יהודה  מלך פקח בן רמליהו על ישראל בשמרון--עשרים שנה 
12O 015:028 כח ויעש הרע בעיני יהוה  לא סר מן חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל 
12O 015:029 כט בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה 
12O 015:030 ל ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו וימלך תחתיו--בשנת עשרים ליותם בן עזיה 
12O 015:031 לא ויתר דברי פקח וכל אשר עשה  הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל  {פ} 
12O 015:032 לב בשנת שתים לפקח בן רמליהו מלך ישראל מלך יותם בן עזיהו מלך יהודה 
12O 015:033 לג בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושא בת צדוק 
12O 015:034 לד ויעש הישר בעיני יהוה  ככל אשר עשה עזיהו אביו עשה 
12O 015:035 לה רק הבמות לא סרו--עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות הוא בנה את שער בית יהוה--העליון 
12O 015:036 לו ויתר דברי יותם אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
12O 015:037 לז בימים ההם--החל יהוה להשליח ביהודה רצין מלך ארם ואת פקח בן רמליהו 
12O 015:038 לח וישכב יותם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך אחז בנו תחתיו  {פ} 
12O 016:001 א בשנת שבע עשרה שנה לפקח בן רמליהו מלך אחז בן יותם מלך יהודה 
12O 016:002 ב בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה אלהיו--כדוד אביו 
12O 016:003 ג וילך בדרך מלכי ישראל וגם את בנו העביר באש כתעבות הגוים אשר הוריש יהוה אתם מפני בני ישראל 
12O 016:004 ד ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן 
12O 016:005 ה אז יעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם--למלחמה ויצרו על אחז ולא יכלו להלחם 
12O 016:006 ו בעת ההיא השיב רצין מלך ארם את אילת לארם וינשל את היהודים מאילות וארמים (ואדמים) באו אילת וישבו שם עד היום הזה  {פ} 
12O 016:007 ז וישלח אחז מלאכים אל תגלת פלסר מלך אשור לאמר עבדך ובנך אני עלה והושעני מכף מלך ארם ומכף מלך ישראל הקומים עלי 
12O 016:008 ח ויקח אחז את הכסף ואת הזהב הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך וישלח למלך אשור שחד 
12O 016:009 ט וישמע אליו מלך אשור ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית 
12O 016:010 י וילך המלך אחז לקראת תגלת פלאסר מלך אשור דומשק וירא את המזבח אשר בדמשק וישלח המלך אחז אל אוריה הכהן את דמות המזבח ואת תבניתו--לכל מעשהו 
12O 016:011 יא ויבן אוריה הכהן את המזבח  ככל אשר שלח המלך אחז מדמשק כן עשה אוריה הכהן עד בוא המלך אחז מדמשק 
12O 016:012 יב ויבא המלך מדמשק וירא המלך את המזבח ויקרב המלך על המזבח ויעל עליו 
12O 016:013 יג ויקטר את עלתו ואת מנחתו ויסך את נסכו ויזרק את דם השלמים אשר לו על המזבח 
12O 016:014 יד ואת המזבח הנחשת אשר לפני יהוה ויקרב מאת פני הבית מבין המזבח ומבין בית יהוה ויתן אתו על ירך המזבח צפונה 
12O 016:015 טו ויצוהו (ויצוה) המלך אחז את אוריה הכהן לאמר על המזבח הגדול הקטר את עלת הבקר ואת מנחת הערב ואת עלת המלך ואת מנחתו ואת עלת כל עם הארץ ומנחתם ונסכיהם וכל דם עלה וכל דם זבח עליו תזרק ומזבח הנחשת יהיה לי לבקר 
12O 016:016 טז ויעש אוריה הכהן ככל אשר צוה המלך אחז 
12O 016:017 יז ויקצץ המלך אחז את המסגרות המכונת ויסר מעליהם ואת (את) הכיר ואת הים הורד מעל הבקר הנחשת אשר תחתיה ויתן אתו על מרצפת אבנים 
12O 016:018 יח ואת מיסך (מוסך) השבת אשר בנו בבית ואת מבוא המלך החיצונה--הסב בית יהוה  מפני מלך אשור 
12O 016:019 יט ויתר דברי אחז אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
12O 016:020 כ וישכב אחז עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד וימלך חזקיהו בנו תחתיו  {פ} 
12O 017:001 א בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה  מלך הושע בן אלה בשמרון על ישראל--תשע שנים 
12O 017:002 ב ויעש הרע בעיני יהוה  רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו 
12O 017:003 ג עליו עלה שלמנאסר מלך אשור ויהי לו הושע עבד וישב לו מנחה 
12O 017:004 ד וימצא מלך אשור בהושע קשר אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים ולא העלה מנחה למלך אשור כשנה בשנה ויעצרהו מלך אשור ויאסרהו בית כלא 
12O 017:005 ה ויעל מלך אשור בכל הארץ ויעל שמרון ויצר עליה שלש שנים 
12O 017:006 ו בשנת התשעית להושע לכד מלך אשור את שמרון ויגל את ישראל אשורה וישב אותם בחלח ובחבור נהר גוזן--וערי מדי  {פ} 
12O 017:007 ז ויהי כי חטאו בני ישראל ליהוה אלהיהם המעלה אתם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך מצרים וייראו אלהים אחרים 
12O 017:008 ח וילכו בחקות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל ומלכי ישראל אשר עשו 
12O 017:009 ט ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על יהוה אלהיהם ויבנו להם במות בכל עריהם ממגדל נוצרים עד עיר מבצר 
12O 017:010 י ויצבו להם מצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן 
12O 017:011 יא ויקטרו שם בכל במות כגוים אשר הגלה יהוה מפניהם ויעשו דברים רעים להכעיס את יהוה 
12O 017:012 יב ויעבדו הגללים אשר אמר יהוה להם לא תעשו את הדבר הזה 
12O 017:013 יג ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל נביאו (נביאי) כל חזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל התורה אשר צויתי את אבתיכם--ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים 
12O 017:014 יד ולא שמעו ויקשו את ערפם כערף אבותם אשר לא האמינו ביהוה אלהיהם 
12O 017:015 טו וימאסו את חקיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם 
12O 017:016 טז ויעזבו את כל מצות יהוה אלהיהם ויעשו להם מסכה שנים (שני) עגלים ויעשו אשירה וישתחוו לכל צבא השמים ויעבדו את הבעל 
12O 017:017 יז ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויקסמו קסמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו 
12O 017:018 יח ויתאנף יהוה מאד בישראל ויסרם מעל פניו  לא נשאר רק שבט יהודה לבדו 
12O 017:019 יט גם יהודה--לא שמר את מצות יהוה אלהיהם וילכו בחקות ישראל אשר עשו 
12O 017:020 כ וימאס יהוה בכל זרע ישראל ויענם ויתנם ביד שסים--עד אשר השליכם מפניו 
12O 017:021 כא כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט וידא (וידח) ירבעם את ישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה 
12O 017:022 כב וילכו בני ישראל בכל חטאות ירבעם אשר עשה  לא סרו ממנה 
12O 017:023 כג עד אשר הסיר יהוה את ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל עבדיו הנביאים ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה  {פ} 
12O 017:024 כד ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים וישב בערי שמרון תחת בני ישראל וירשו את שמרון וישבו בעריה 
12O 017:025 כה ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את יהוה וישלח יהוה בהם את האריות ויהיו הרגים בהם 
12O 017:026 כו ויאמרו למלך אשור לאמר הגוים אשר הגלית ותושב בערי שמרון לא ידעו את משפט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם ידעים את משפט אלהי הארץ 
12O 017:027 כז ויצו מלך אשור לאמר הליכו שמה אחד מהכהנים אשר הגליתם משם וילכו וישבו שם וירם את משפט אלהי הארץ 
12O 017:028 כח ויבא אחד מהכהנים אשר הגלו משמרון וישב בבית אל ויהי מורה אתם איך ייראו את יהוה 
12O 017:029 כט ויהיו עשים גוי גוי אלהיו ויניחו בבית הבמות אשר עשו השמרנים גוי גוי בעריהם אשר הם ישבים שם 
12O 017:030 ל ואנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כות עשו את נרגל ואנשי חמת עשו את אשימא 
12O 017:031 לא והעוים עשו נבחז ואת תרתק והספרוים שרפים את בניהם באש לאדרמלך וענמלך אלה ספרים (אלהי ספרוים) 
12O 017:032 לב ויהיו יראים את יהוה ויעשו להם מקצותם כהני במות ויהיו עשים להם בבית הבמות 
12O 017:033 לג את יהוה היו יראים ואת אלהיהם היו עבדים כמשפט הגוים אשר הגלו אתם משם 
12O 017:034 לד עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים  אינם יראים את יהוה ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את בני יעקב אשר שם שמו ישראל 
12O 017:035 לה ויכרת יהוה אתם ברית ויצום לאמר לא תיראו אלהים אחרים ולא תשתחוו להם--ולא תעבדום ולא תזבחו להם 
12O 017:036 לו כי אם את יהוה אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכח גדול ובזרוע נטויה--אתו תיראו ולו תשתחוו ולו תזבחו 
12O 017:037 לז ואת החקים ואת המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם--תשמרון לעשות כל הימים ולא תיראו אלהים אחרים 
12O 017:038 לח והברית אשר כרתי אתכם לא תשכחו ולא תיראו אלהים אחרים 
12O 017:039 לט כי אם את יהוה אלהיכם תיראו--והוא יציל אתכם מיד כל איביכם 
12O 017:040 מ ולא שמעו  כי אם כמשפטם הראשון הם עשים 
12O 017:041 מא ויהיו הגוים האלה יראים את יהוה ואת פסיליהם היו עבדים גם בניהם ובני בניהם כאשר עשו אבתם הם עשים עד היום הזה  {פ} 
12O 018:001 א ויהי בשנת שלש להושע בן אלה מלך ישראל מלך חזקיה בן אחז מלך יהודה 
12O 018:002 ב בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אבי בת זכריה 
12O 018:003 ג ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דוד אביו 
12O 018:004 ד הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן 
12O 018:005 ה ביהוה אלהי ישראל בטח ואחריו לא היה כמהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו 
12O 018:006 ו וידבק ביהוה לא סר מאחריו וישמר מצותיו אשר צוה יהוה את משה 
12O 018:007 ז והיה יהוה עמו בכל אשר יצא ישכיל וימרד במלך אשור ולא עבדו 
12O 018:008 ח הוא הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר  {פ} 
12O 018:009 ט ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו--היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך אשור על שמרון--ויצר עליה 
12O 018:010 י וילכדה מקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה  היא שנת תשע להושע מלך ישראל נלכדה שמרון 
12O 018:011 יא ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן--וערי מדי 
12O 018:012 יב על אשר לא שמעו בקול יהוה אלהיהם ויעברו את בריתו את כל אשר צוה משה עבד יהוה ולא שמעו ולא עשו  {פ} 
12O 018:013 יג ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות--ויתפשם 
12O 018:014 יד וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי--את אשר תתן עלי אשא וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה שלש מאות ככר כסף ושלשים ככר זהב 
12O 018:015 טו ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך 
12O 018:016 טז בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל יהוה ואת האמנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך אשור  {פ} 
12O 018:017 יז וישלח מלך אשור את תרתן ואת רב סריס ואת רבשקה מן לכיש אל המלך חזקיהו בחיל כבד--ירושלם ויעלו ויבאו ירושלם ויעלו ויבאו ויעמדו בתעלת הברכה העליונה אשר במסלת שדה כבס 
12O 018:018 יח ויקראו אל המלך ויצא אלהם אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנה הספר ויואח בן אסף המזכיר 
12O 018:019 יט ויאמר אליהם רבשקה אמרו נא אל חזקיהו  כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת 
12O 018:020 כ אמרת אך דבר שפתים--עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי 
12O 018:021 כא עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו 
12O 018:022 כב וכי תאמרון אלי אל יהוה אלהינו בטחנו  הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם 
12O 018:023 כג ועתה התערב נא את אדני את מלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם 
12O 018:024 כד ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני--הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים 
12O 018:025 כה עתה המבלעדי יהוה עליתי על המקום הזה להשחתו יהוה אמר אלי עלה על הארץ הזאת והשחיתה 
12O 018:026 כו ויאמר אליקים בן חלקיהו ושבנה ויואח אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית--כי שמעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החמה 
12O 018:027 כז ויאמר אליהם רבשקה העל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החמה לאכל את חריהם (צואתם) ולשתות את שניהם (מימי רגליהם) עמכם 
12O 018:028 כח ויעמד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית וידבר ויאמר שמעו דבר המלך הגדול מלך אשור 
12O 018:029 כט כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו  כי לא יוכל להציל אתכם מידו 
12O 018:030 ל ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה ולא תנתן את העיר הזאת ביד מלך אשור 
12O 018:031 לא אל תשמעו אל חזקיהו  כי כה אמר מלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי ברו 
12O 018:032 לב עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמתו ואל תשמעו אל חזקיהו כי יסית אתכם לאמר יהוה יצילנו 
12O 018:033 לג ההצל הצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור 
12O 018:034 לד איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים--הנע ועוה  כי הצילו את שמרון מידי 
12O 018:035 לה מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי  כי יציל יהוה את ירושלם מידי 
12O 018:036 לו והחרישו העם ולא ענו אתו דבר  כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו 
12O 018:037 לז ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו--קרועי בגדים ויגדו לו דברי רבשקה 
12O 019:001 א ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה 
12O 019:002 ב וישלח את אליקים אשר על הבית ושבנא הספר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים--אל ישעיהו הנביא בן אמוץ 
12O 019:003 ג ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה  כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה 
12O 019:004 ד אולי ישמע יהוה אלהיך את כל דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה 
12O 019:005 ה ויבאו עבדי המלך חזקיהו--אל ישעיהו 
12O 019:006 ו ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם  כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי 
12O 019:007 ז הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו 
12O 019:008 ח וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה  כי שמע כי נסע מלכיש 
12O 019:009 ט וישמע אל תרהקה מלך כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר 
12O 019:010 י כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר  לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור 
12O 019:011 יא הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות--להחרימם ואתה תנצל 
12O 019:012 יב ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלאשר 
12O 019:013 יג איו מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה 
12O 019:014 יד ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה  {פ} 
12O 019:015 טו ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ 
12O 019:016 טז הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי 
12O 019:017 יז אמנם יהוה  החריבו מלכי אשור את הגוים--ואת ארצם 
12O 019:018 יח ונתנו את אלהיהם באש  כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן--ויאבדום 
12O 019:019 יט ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך  {ס} 
12O 019:020 כ וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר  כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחרב מלך אשור שמעתי 
12O 019:021 כא זה הדבר אשר דבר יהוה עליו  בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון--אחריך ראש הניעה בת ירושלם 
12O 019:022 כב את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל 
12O 019:023 כג ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר ברכב (ברב) רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה יער כרמלו 
12O 019:024 כד אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור 
12O 019:025 כה הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה--ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות 
12O 019:026 כו וישביהן קצרי יד--חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה 
12O 019:027 כז ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי 
12O 019:028 כח יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני--ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה 
12O 019:029 כט וזה לך האות--אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים--ואכלו פרים 
12O 019:030 ל ויספה פליטת בית יהודה הנשארה--שרש למטה ועשה פרי למעלה 
12O 019:031 לא כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה     (צבאות) תעשה זאת  {ס} 
12O 019:032 לב לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה 
12O 019:033 לג בדרך אשר יבא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבא נאם יהוה 
12O 019:034 לד וגנותי אל העיר הזאת להושיעה--למעני ולמען דוד עבדי 
12O 019:035 לה ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים 
12O 019:036 לו ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה 
12O 019:037 לז ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר    (בניו) הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו  {פ} 
12O 020:001 א בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך--כי מת אתה ולא תחיה 
12O 020:002 ב ויסב את פניו אל הקיר ויתפלל--אל יהוה לאמר 
12O 020:003 ג אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול  {ס} 
12O 020:004 ד ויהי ישעיהו--לא יצא העיר (חצר) התיכנה ודבר יהוה--היה אליו לאמר 
12O 020:005 ה שוב ואמרת אל חזקיהו נגיד עמי כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני רפא לך--ביום השלישי תעלה בית יהוה 
12O 020:006 ו והספתי על ימיך חמש עשרה שנה ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת--למעני ולמען דוד עבדי 
12O 020:007 ז ויאמר ישעיהו קחו דבלת תאנים ויקחו וישימו על השחין ויחי 
12O 020:008 ח ויאמר חזקיהו אל ישעיהו מה אות כי ירפא יהוה לי ועליתי ביום השלישי בית יהוה 
12O 020:009 ט ויאמר ישעיהו זה לך האות מאת יהוה כי יעשה יהוה את הדבר אשר דבר  הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות 
12O 020:010 י ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות לא כי ישוב הצל אחרנית עשר מעלות 
12O 020:011 יא ויקרא ישעיהו הנביא אל יהוה וישב את הצל במעלות אשר ירדה במעלות אחז אחרנית--עשר מעלות  {פ} 
12O 020:012 יב בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה--אל חזקיהו  כי שמע כי חלה חזקיהו 
12O 020:013 יג וישמע עליהם חזקיהו ויראם את כל בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת שמן הטוב ואת בית כליו ואת כל אשר נמצא באוצרתיו  לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו--ובכל ממשלתו 
12O 020:014 יד ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו מבבל 
12O 020:015 טו ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו--לא היה דבר אשר לא הראיתם באצרתי 
12O 020:016 טז ויאמר ישעיהו אל חזקיהו  שמע דבר יהוה 
12O 020:017 יז הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבלה  לא יותר דבר אמר יהוה 
12O 020:018 יח ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד--יקח (יקחו) והיו סריסים בהיכל מלך בבל 
12O 020:019 יט ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דברת ויאמר הלוא אם שלום ואמת יהיה בימי 
12O 020:020 כ ויתר דברי חזקיהו וכל גבורתו ואשר עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
12O 020:021 כא וישכב חזקיהו עם אבתיו וימלך מנשה בנו תחתיו  {פ} 
12O 021:001 א בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו חפצי בה 
12O 021:002 ב ויעש הרע בעיני יהוה--כתועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל 
12O 021:003 ג וישב ויבן את הבמות אשר אבד חזקיהו אביו ויקם מזבחת לבעל ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם 
12O 021:004 ד ובנה מזבחת בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם אשים את שמי 
12O 021:005 ה ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה 
12O 021:006 ו והעביר את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים  הרבה לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיס 
12O 021:007 ז וישם את פסל האשרה אשר עשה--בבית אשר אמר יהוה אל דוד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם 
12O 021:008 ח ולא אסיף להניד רגל ישראל מן האדמה אשר נתתי לאבותם  רק אם ישמרו לעשות ככל אשר צויתים ולכל התורה אשר צוה אתם עבדי משה 
12O 021:009 ט ולא שמעו ויתעם מנשה לעשות את הרע מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל 
12O 021:010 י וידבר יהוה ביד עבדיו הנביאים לאמר 
12O 021:011 יא יען אשר עשה מנשה מלך יהודה התעבות האלה--הרע מכל אשר עשו האמרי אשר לפניו ויחטא גם את יהודה בגלוליו  {ס} 
12O 021:012 יב לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על ירושלם ויהודה  אשר כל שמעיו (שמעה)--תצלנה שתי אזניו 
12O 021:013 יג ונטיתי על ירושלם את קו שמרון ואת משקלת בית אחאב ומחיתי את ירושלם כאשר ימחה את הצלחת מחה והפך על פניה 
12O 021:014 יד ונטשתי את שארית נחלתי ונתתים ביד איביהם והיו לבז ולמשסה לכל איביהם 
12O 021:015 טו יען אשר עשו את הרע בעיני ויהיו מכעסים אתי--מן היום אשר יצאו אבותם ממצרים ועד היום הזה 
12O 021:016 טז וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלם פה לפה--לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני יהוה 
12O 021:017 יז ויתר דברי מנשה וכל אשר עשה וחטאתו אשר חטא  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
12O 021:018 יח וישכב מנשה עם אבתיו ויקבר בגן ביתו בגן עזא וימלך אמון בנו תחתיו  {פ} 
12O 021:019 יט בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם ושם אמו משלמת בת חרוץ מן יטבה 
12O 021:020 כ ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו 
12O 021:021 כא וילך בכל הדרך אשר הלך אביו ויעבד את הגללים אשר עבד אביו וישתחו להם 
12O 021:022 כב ויעזב את יהוה אלהי אבתיו ולא הלך בדרך יהוה 
12O 021:023 כג ויקשרו עבדי אמון עליו וימיתו את המלך בביתו 
12O 021:024 כד ויך עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו 
12O 021:025 כה ויתר דברי אמון אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
12O 021:026 כו ויקבר אתו בקברתו בגן עזא וימלך יאשיהו בנו תחתיו  {פ} 
12O 022:001 א בן שמנה שנה יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו ידידה בת עדיה מבצקת 
12O 022:002 ב ויעש הישר בעיני יהוה וילך בכל דרך דוד אביו ולא סר ימין ושמאול  {פ} 
12O 022:003 ג ויהי בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו שלח המלך את שפן בן אצליהו בן משלם הספר בית יהוה לאמר 
12O 022:004 ד עלה אל חלקיהו הכהן הגדול ויתם את הכסף המובא בית יהוה--אשר אספו שמרי הסף מאת העם 
12O 022:005 ה ויתנה (ויתנוהו) על יד עשי המלאכה המפקדים בבית (בית) יהוה ויתנו אתו לעשי המלאכה אשר בבית יהוה לחזק בדק הבית 
12O 022:006 ו לחרשים ולבנים ולגדרים ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את הבית 
12O 022:007 ז אך לא יחשב אתם הכסף הנתן על ידם  כי באמונה הם עשים 
12O 022:008 ח ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שפן הספר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיה את הספר אל שפן ויקראהו 
12O 022:009 ט ויבא שפן הספר אל המלך וישב את המלך דבר ויאמר התיכו עבדיך את הכסף הנמצא בבית ויתנהו על יד עשי המלאכה המפקדים בית יהוה 
12O 022:010 י ויגד שפן הספר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיה הכהן ויקראהו שפן לפני המלך 
12O 022:011 יא ויהי כשמע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו 
12O 022:012 יב ויצו המלך את חלקיה הכהן ואת אחיקם בן שפן ואת עכבור בן מיכיה ואת שפן הספר ואת עשיה עבד המלך--לאמר 
12O 022:013 יג לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד העם ובעד כל יהודה על דברי הספר הנמצא הזה  כי גדולה חמת יהוה אשר היא נצתה בנו על אשר לא שמעו אבתינו על דברי הספר הזה לעשות ככל הכתוב עלינו 
12O 022:014 יד וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תקוה בן חרחס שמר הבגדים והיא ישבת בירושלם במשנה וידברו אליה 
12O 022:015 טו ותאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל  אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי 
12O 022:016 טז כה אמר יהוה הנני מביא רעה אל המקום הזה ועל ישביו--את כל דברי הספר אשר קרא מלך יהודה 
12O 022:017 יז תחת אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשה ידיהם ונצתה חמתי במקום הזה ולא תכבה 
12O 022:018 יח ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרש את יהוה כה תאמרו אליו  כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת 
12O 022:019 יט יען רך לבבך ותכנע מפני יהוה בשמעך אשר דברתי על המקום הזה ועל ישביו להיות לשמה ולקללה ותקרע את בגדיך ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי נאם יהוה 
12O 022:020 כ לכן הנני אספך על אבתיך ונאספת אל קברתיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה וישבו את המלך דבר 
12O 023:001 א וישלח המלך ויאספו אליו כל זקני יהודה וירושלם 
12O 023:002 ב ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וכל ישבי ירושלם אתו והכהנים והנביאים וכל העם למקטן ועד גדול ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית יהוה 
12O 023:003 ג ויעמד המלך על העמוד ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחר יהוה ולשמר מצותיו ואת עדותיו ואת חקתיו בכל לב ובכל נפש להקים את דברי הברית הזאת הכתבים על הספר הזה ויעמד כל העם בברית 
12O 023:004 ד ויצו המלך את חלקיהו הכהן הגדול ואת כהני המשנה ואת שמרי הסף להוציא מהיכל יהוה את כל הכלים העשוים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים וישרפם מחוץ לירושלם בשדמות קדרון ונשא את עפרם בית אל 
12O 023:005 ה והשבית את הכמרים אשר נתנו מלכי יהודה ויקטר בבמות בערי יהודה ומסבי ירושלם ואת המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים 
12O 023:006 ו ויצא את האשרה מבית יהוה מחוץ לירושלם אל נחל קדרון וישרף אתה בנחל קדרון וידק לעפר וישלך את עפרה על קבר בני העם 
12O 023:007 ז ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית יהוה  אשר הנשים ארגות שם בתים--לאשרה 
12O 023:008 ח ויבא את כל הכהנים מערי יהודה ויטמא את הבמות אשר קטרו שמה הכהנים מגבע עד באר שבע ונתץ את במות השערים אשר פתח שער יהושע שר העיר אשר על שמאול איש בשער העיר 
12O 023:009 ט אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח יהוה בירושלם  כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם 
12O 023:010 י וטמא את התפת אשר בגי בני (בן) הנם  לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש--למלך 
12O 023:011 יא וישבת את הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לשמש מבא בית יהוה אל לשכת נתן מלך הסריס אשר בפרורים ואת מרכבות השמש שרף באש 
12O 023:012 יב ואת המזבחות אשר על הגג עלית אחז אשר עשו מלכי יהודה ואת המזבחות אשר עשה מנשה בשתי חצרות בית יהוה--נתץ המלך וירץ משם והשליך את עפרם אל נחל קדרון 
12O 023:013 יג ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין להר המשחית אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון--טמא המלך 
12O 023:014 יד ושבר את המצבות ויכרת את האשרים וימלא את מקומם עצמות אדם 
12O 023:015 טו וגם את המזבח אשר בבית אל הבמה אשר עשה ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--גם את המזבח ההוא ואת הבמה נתץ וישרף את הבמה הדק לעפר ושרף אשרה 
12O 023:016 טז ויפן יאשיהו וירא את הקברים אשר שם בהר וישלח ויקח את העצמות מן הקברים וישרף על המזבח ויטמאהו--כדבר יהוה אשר קרא איש האלהים אשר קרא את הדברים האלה 
12O 023:017 יז ויאמר--מה הציון הלז אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית אל 
12O 023:018 יח ויאמר הניחו לו איש אל ינע עצמותיו וימלטו עצמותיו--את עצמות הנביא אשר בא משמרון 
12O 023:019 יט וגם את כל בתי הבמות אשר בערי שמרון אשר עשו מלכי ישראל להכעיס--הסיר יאשיהו ויעש להם--ככל המעשים אשר עשה בבית אל 
12O 023:020 כ ויזבח את כל כהני הבמות אשר שם על המזבחות וישרף את עצמות אדם עליהם וישב ירושלם 
12O 023:021 כא ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח ליהוה אלהיכם--ככתוב על ספר הברית הזה 
12O 023:022 כב כי לא נעשה כפסח הזה מימי השפטים אשר שפטו את ישראל וכל ימי מלכי ישראל--ומלכי יהודה 
12O 023:023 כג כי אם בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו  נעשה הפסח הזה ליהוה--בירושלם 
12O 023:024 כד וגם את האבות ואת הידענים ואת התרפים ואת הגללים ואת כל השקצים אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם--בער יאשיהו  למען הקים את דברי התורה הכתבים על הספר אשר מצא חלקיהו הכהן בית יהוה 
12O 023:025 כה וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל יהוה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו--ככל תורת משה ואחריו לא קם כמהו 
12O 023:026 כו אך לא שב יהוה מחרון אפו הגדול אשר חרה אפו ביהודה--על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה 
12O 023:027 כז ויאמר יהוה גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסרתי את ישראל ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי את ירושלם ואת הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם 
12O 023:028 כח ויתר דברי יאשיהו וכל אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
12O 023:029 כט בימיו עלה פרעה נכה מלך מצרים על מלך אשור--על נהר פרת וילך המלך יאשיהו לקראתו וימיתהו במגדו כראתו אתו 
12O 023:030 ל וירכבהו עבדיו מת ממגדו ויבאהו ירושלם ויקברהו בקברתו ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אתו וימליכו אתו תחת אביו  {פ} 
12O 023:031 לא בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו חמוטל בת ירמיהו מלבנה 
12O 023:032 לב ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו 
12O 023:033 לג ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת במלך (ממלך) בירושלם ויתן ענש על הארץ מאה ככר כסף וככר זהב 
12O 023:034 לד וימלך פרעה נכה את אליקים בן יאשיהו תחת יאשיהו אביו ויסב את שמו יהויקים ואת יהואחז לקח ויבא מצרים וימת שם 
12O 023:035 לה והכסף והזהב נתן יהויקים לפרעה--אך העריך את הארץ לתת את הכסף על פי פרעה  איש כערכו נגש את הכסף ואת הזהב את עם הארץ לתת לפרעה נכה  {ס} 
12O 023:036 לו בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו זבידה (זבודה) בת פדיה מן רומה 
12O 023:037 לז ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו 
12O 024:001 א בימיו עלה נבכדנאצר מלך בבל ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד בו 
12O 024:002 ב וישלח יהוה בו את גדודי כשדים ואת גדודי ארם ואת גדודי מואב ואת גדודי בני עמון וישלחם ביהודה להאבידו  כדבר יהוה--אשר דבר ביד עבדיו הנביאים 
12O 024:003 ג אך על פי יהוה היתה ביהודה להסיר מעל פניו--בחטאת מנשה ככל אשר עשה 
12O 024:004 ד וגם דם הנקי אשר שפך וימלא את ירושלם דם נקי ולא אבה יהוה לסלח 
12O 024:005 ה ויתר דברי יהויקים וכל אשר עשה  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 
12O 024:006 ו וישכב יהויקים עם אבתיו וימלך יהויכין בנו תחתיו 
12O 024:007 ז ולא הסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו  כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת כל אשר היתה למלך מצרים  {פ} 
12O 024:008 ח בן שמנה עשרה שנה יהויכין במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו נחשתא בת אלנתן מירושלם 
12O 024:009 ט ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה אביו 
12O 024:010 י בעת ההיא--עלה (עלו) עבדי נבכדנאצר מלך בבל ירושלם ותבא העיר במצור 
12O 024:011 יא ויבא נבכדנאצר מלך בבל על העיר ועבדיו צרים עליה 
12O 024:012 יב ויצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל הוא ואמו ועבדיו ושריו וסריסיו ויקח אתו מלך בבל בשנת שמנה למלכו 
12O 024:013 יג ויוצא משם את כל אוצרות בית יהוה ואוצרות בית המלך ויקצץ את כל כלי הזהב אשר עשה שלמה מלך ישראל בהיכל יהוה כאשר דבר יהוה 
12O 024:014 יד והגלה את כל ירושלם ואת כל השרים ואת כל גבורי החיל עשרה (עשרת) אלפים גולה וכל החרש והמסגר  לא נשאר זולת דלת עם הארץ 
12O 024:015 טו ויגל את יהויכין בבלה ואת אם המלך ואת נשי המלך ואת סריסיו ואת אולי (אילי) הארץ הוליך גולה מירושלם בבלה 
12O 024:016 טז ואת כל אנשי החיל שבעת אלפים והחרש והמסגר אלף--הכל גבורים עשי מלחמה ויביאם מלך בבל גולה בבלה 
12O 024:017 יז וימלך מלך בבל את מתניה דדו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו  {פ} 
12O 024:018 יח בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל (חמוטל) בת ירמיהו מלבנה 
12O 024:019 יט ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה יהויקים 
12O 024:020 כ כי על אף יהוה היתה בירושלם וביהודה עד השלכו אתם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל  {ס} 
12O 025:001 א ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב 
12O 025:002 ב ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו 
12O 025:003 ג בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ 
12O 025:004 ד ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה הלילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילך דרך הערבה 
12O 025:005 ה וירדפו חיל כשדים אחר המלך וישגו אתו בערבות ירחו וכל חילו--נפצו מעליו 
12O 025:006 ו ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה וידברו אתו משפט 
12O 025:007 ז ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו בבל  {ס} 
12O 025:008 ח ובחדש החמישי בשבעה לחדש--היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבכדנאצר מלך בבל  בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל--ירושלם 
12O 025:009 ט וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש 
12O 025:010 י ואת חומת ירושלם סביב--נתצו כל חיל כשדים אשר רב טבחים 
12O 025:011 יא ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו על המלך בבל ואת יתר ההמון--הגלה נבוזראדן רב טבחים 
12O 025:012 יב ומדלת הארץ השאיר רב טבחים לכרמים וליגבים 
12O 025:013 יג ואת עמודי הנחשת אשר בית יהוה ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית יהוה--שברו כשדים וישאו את נחשתם בבלה 
12O 025:014 יד ואת הסירת ואת היעים ואת המזמרות ואת הכפות ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בם--לקחו 
12O 025:015 טו ואת המחתות ואת המזרקות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף--לקח רב טבחים 
12O 025:016 טז העמודים שנים הים האחד והמכנות אשר עשה שלמה לבית יהוה--לא היה משקל לנחשת כל הכלים האלה 
12O 025:017 יז שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת שלש אמה (אמות) ושבכה ורמנים על הכתרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני על השבכה 
12O 025:018 יח ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניהו כהן משנה ואת שלשת שמרי הסף 
12O 025:019 יט ומן העיר לקח סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה וחמשה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואת הספר שר הצבא המצבא את עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר 
12O 025:020 כ ויקח אתם נבוזראדן רב טבחים וילך אתם על מלך בבל רבלתה 
12O 025:021 כא ויך אתם מלך בבל וימיתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו 
12O 025:022 כב והעם הנשאר בארץ יהודה אשר השאיר נבוכדנאצר מלך בבל--ויפקד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן 
12O 025:023 כג וישמעו כל שרי החילים המה והאנשים כי הפקיד מלך בבל את גדליהו ויבאו אל גדליהו המצפה וישמעאל בן נתניה ויוחנן בן קרח ושריה בן תנחמת הנטפתי ויאזניהו בן המעכתי--המה ואנשיהם 
12O 025:024 כד וישבע להם גדליהו ולאנשיהם ויאמר להם אל תיראו מעבדי הכשדים  שבו בארץ ועבדו את מלך בבל--ויטב לכם  {פ} 
12O 025:025 כה ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ועשרה אנשים אתו ויכו את גדליהו וימת ואת היהודים ואת הכשדים אשר היו אתו במצפה 
12O 025:026 כו ויקמו כל העם מקטן ועד גדול ושרי החילים ויבאו מצרים  כי יראו מפני כשדים  {ס} 
12O 025:027 כז ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים ושבעה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכו את ראש יהויכין מלך יהודה--מבית כלא 
12O 025:028 כח וידבר אתו טבות ויתן את כסאו מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל 
12O 025:029 כט ושנא את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו 
12O 025:030 ל וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת המלך--דבר יום ביומו  כל ימי חיו  {ש} 
13O 001:001 א אדם שת אנוש 
13O 001:002 ב קינן מהללאל ירד 
13O 001:003 ג חנוך מתושלח למך 
13O 001:004 ד נח שם חם ויפת  {ס} 
13O 001:005 ה בני יפת--גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס  {ס} 
13O 001:006 ו ובני גמר--אשכנז ודיפת ותוגרמה  {ס} 
13O 001:007 ז ובני יון אלישה ותרשישה כתים ורודנים  {ס} 
13O 001:008 ח בני חם--כוש ומצרים פוט וכנען 
13O 001:009 ט ובני כוש--סבא וחוילה וסבתא ורעמא וסבתכא ובני רעמא שבא ודדן  {ס} 
13O 001:010 י וכוש ילד את נמרוד הוא החל להיות גבור בארץ  {ס} 
13O 001:011 יא ומצרים ילד את לודיים (לודים) ואת ענמים ואת להבים--ואת נפתחים 
13O 001:012 יב ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים--ואת כפתרים  {ס} 
13O 001:013 יג וכנען ילד את צידון בכרו--ואת חת 
13O 001:014 יד ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי 
13O 001:015 טו ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני 
13O 001:016 טז ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי  {ס} 
13O 001:017 יז בני שם--עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ועוץ וחול וגתר ומשך  {ס} 
13O 001:018 יח וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר 
13O 001:019 יט ולעבר ילד שני בנים  שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן 
13O 001:020 כ ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח 
13O 001:021 כא ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה 
13O 001:022 כב ואת עיבל ואת אבימאל ואת שבא 
13O 001:023 כג ואת אופיר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן  {ס} 
13O 001:024 כד שם ארפכשד שלח 
13O 001:025 כה עבר פלג רעו 
13O 001:026 כו שרוג נחור תרח 
13O 001:027 כז אברם הוא אברהם  {ס} 
13O 001:028 כח בני אברהם--יצחק וישמעאל  {ס} 
13O 001:029 כט אלה תלדותם  בכור ישמעאל נביות וקדר ואדבאל ומבשם 
13O 001:030 ל משמע ודומה משא חדד ותימא 
13O 001:031 לא יטור נפיש וקדמה אלה הם בני ישמעאל  {ס} 
13O 001:032 לב ובני קטורה פילגש אברהם ילדה את זמרן ויקשן ומדן ומדין--וישבק ושוח ובני יקשן שבא ודדן  {ס} 
13O 001:033 לג ובני מדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה  {ס} 
13O 001:034 לד ויולד אברהם את יצחק בני יצחק עשו וישראל  {ס} 
13O 001:035 לה בני עשו--אליפז רעואל ויעוש ויעלם וקרח  {ס} 
13O 001:036 לו בני אליפז--תימן ואומר צפי וגעתם קנז ותמנע ועמלק  {ס} 
13O 001:037 לז בני רעואל--נחת זרח שמה ומזה  {ס} 
13O 001:038 לח ובני שעיר לוטן ושובל וצבעון וענה ודישן ואצר ודישן  {ס} 
13O 001:039 לט ובני לוטן חרי והומם ואחות לוטן תמנע  {ס} 
13O 001:040 מ בני שובל עלין ומנחת ועיבל שפי ואונם ובני צבעון איה וענה  {ס} 
13O 001:041 מא בני ענה דישון ובני דישון חמרן ואשבן ויתרן וכרן 
13O 001:042 מב בני אצר בלהן וזעון יעקן בני דישון עוץ וארן  {פ} 
13O 001:043 מג ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל  בלע בן בעור ושם עירו דנהבה 
13O 001:044 מד וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה 
13O 001:045 מה וימת יובב וימלך תחתיו חושם מארץ התימני 
13O 001:046 מו וימת חושם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עיות (עוית) 
13O 001:047 מז וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה 
13O 001:048 מח וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר 
13O 001:049 מט וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור 
13O 001:050 נ וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדד ושם עירו פעי ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב 
13O 001:051 נא וימת הדד  {פ}   ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע אלוף עליה (עלוה) אלוף יתת 
13O 001:052 נב אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן 
13O 001:053 נג אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר 
13O 001:054 נד אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום  {פ} 
13O 002:001 א אלה בני ישראל  ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבלון 
13O 002:002 ב דן יוסף ובנימן נפתלי גד ואשר  {פ} 
13O 002:003 ג בני יהודה ער ואונן ושלה--שלושה נולד לו מבת שוע הכנענית ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה--וימיתהו  {ס} 
13O 002:004 ד ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח כל בני יהודה חמשה  {ס} 
13O 002:005 ה בני פרץ חצרון וחמול  {ס} 
13O 002:006 ו ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרע--כלם חמשה  {ס} 
13O 002:007 ז ובני כרמי--עכר עוכר ישראל אשר מעל בחרם  {ס} 
13O 002:008 ח ובני איתן עזריה  {ס} 
13O 002:009 ט ובני חצרון אשר נולד לו--את ירחמאל ואת רם ואת כלובי 
13O 002:010 י ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון נשיא בני יהודה 
13O 002:011 יא ונחשון הוליד את שלמא ושלמא הוליד את בעז 
13O 002:012 יב ובעז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי 
13O 002:013 יג ואישי הוליד את בכרו את אליאב--ואבינדב השני ושמעא השלשי 
13O 002:014 יד נתנאל הרביעי רדי החמישי 
13O 002:015 טו אצם הששי דויד השבעי 
13O 002:016 טז ואחיתיהם צרויה ואביגיל ובני צרויה אבשי ויואב ועשהאל--שלשה 
13O 002:017 יז ואביגיל ילדה את עמשא ואבי עמשא יתר הישמעאלי 
13O 002:018 יח וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה--ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון 
13O 002:019 יט ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור 
13O 002:020 כ וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל  {ס} 
13O 002:021 כא ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה והוא בן ששים שנה ותלד לו את שגוב 
13O 002:022 כב ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד  {ס} 
13O 002:023 כג ויקח גשור וארם את חות יאיר מאתם את קנת ואת בנתיה--ששים עיר כל אלה בני מכיר אבי גלעד 
13O 002:024 כד ואחר מות חצרון בכלב אפרתה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע  {ס} 
13O 002:025 כה ויהיו בני ירחמאל בכור חצרון הבכור רם ובונה וארן ואצם אחיה 
13O 002:026 כו ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה היא אם אונם  {ס} 
13O 002:027 כז ויהיו בני רם בכור ירחמאל--מעץ וימין ועקר 
13O 002:028 כח ויהיו בני אונם שמי וידע ובני שמי נדב ואבישור 
13O 002:029 כט ושם אשת אבישור אביהיל ותלד לו את אחבן ואת מוליד 
13O 002:030 ל ובני נדב סלד ואפים וימת סלד לא בנים 
13O 002:031 לא ובני אפים ישעי ובני ישעי ששן ובני ששן אחלי 
13O 002:032 לב ובני ידע אחי שמי יתר ויונתן וימת יתר לא בנים  {ס} 
13O 002:033 לג ובני יונתן פלת וזזא אלה היו בני ירחמאל 
13O 002:034 לד ולא היה לששן בנים כי אם בנות ולששן עבד מצרי ושמו ירחע 
13O 002:035 לה ויתן ששן את בתו לירחע עבדו לאשה ותלד לו את עתי 
13O 002:036 לו ועתי הליד את נתן ונתן הוליד את זבד 
13O 002:037 לז וזבד הוליד את אפלל ואפלל הוליד את עובד 
13O 002:038 לח ועובד הוליד את יהוא ויהוא הליד את עזריה 
13O 002:039 לט ועזריה הליד את חלץ וחלץ הליד את אלעשה 
13O 002:040 מ ואלעשה הליד את ססמי וססמי הליד את שלום 
13O 002:041 מא ושלום הוליד את יקמיה ויקמיה הליד את אלישמע  {ס} 
13O 002:042 מב ובני כלב אחי ירחמאל מישע בכרו הוא אבי זיף ובני מרשה אבי חברון 
13O 002:043 מג ובני חברון--קרח ותפח ורקם ושמע 
13O 002:044 מד ושמע הוליד את רחם אבי ירקעם ורקם הוליד את שמי 
13O 002:045 מה ובן שמי מעון ומעון אבי בית צור 
13O 002:046 מו ועיפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז וחרן הליד את גזז  {ס} 
13O 002:047 מז ובני יהדי--רגם ויותם וגישן ופלט ועיפה ושעף 
13O 002:048 מח פילגש כלב מעכה ילד שבר ואת תרחנה 
13O 002:049 מט ותלד שעף אבי מדמנה את שוא אבי מכבנה ואבי גבעא ובת כלב עכסה  {ס} 
13O 002:050 נ אלה היו בני כלב בן חור בכור אפרתה--שובל אבי קרית יערים 
13O 002:051 נא שלמא אבי בית לחם חרף אבי בית גדר 
13O 002:052 נב ויהיו בנים לשובל אבי קרית יערים הראה חצי המנחות 
13O 002:053 נג ומשפחות קרית יערים--היתרי והפותי והשמתי והמשרעי מאלה יצאו הצרעתי--והאשתאלי  {ס} 
13O 002:054 נד בני שלמא בית לחם ונטופתי עטרות בית יואב וחצי המנחתי הצרעי 
13O 002:055 נה ומשפחות ספרים ישבו (ישבי) יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב  {ס} 
13O 003:001 א ואלה היו בני דויד אשר נולד לו בחברון  הבכור אמנן לאחינעם היזרעאלית שני דניאל לאביגיל הכרמלית 
13O 003:002 ב השלשי לאבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור הרביעי אדניה בן חגית 
13O 003:003 ג החמישי שפטיה לאביטל הששי יתרעם לעגלה אשתו 
13O 003:004 ד ששה נולד לו בחברון וימלך שם שבע שנים וששה חדשים ושלשים ושלוש שנה מלך בירושלם  {ס} 
13O 003:005 ה ואלה נולדו לו בירושלים  שמעא ושובב ונתן ושלמה ארבעה לבת שוע בת עמיאל 
13O 003:006 ו ויבחר ואלישמע ואליפלט 
13O 003:007 ז ונגה ונפג ויפיע 
13O 003:008 ח ואלישמע ואלידע ואליפלט תשעה 
13O 003:009 ט כל בני דויד--מלבד בני פילגשים ותמר אחותם  {פ} 
13O 003:010 י ובן שלמה רחבעם אביה בנו אסא בנו יהושפט בנו 
13O 003:011 יא יורם בנו אחזיהו בנו יואש בנו 
13O 003:012 יב אמציהו בנו עזריה בנו יותם בנו 
13O 003:013 יג אחז בנו חזקיהו בנו מנשה בנו 
13O 003:014 יד אמון בנו יאשיהו בנו 
13O 003:015 טו ובני יאשיהו--הבכור יוחנן השני יהויקים השלשי צדקיהו הרביעי שלום 
13O 003:016 טז ובני יהויקים--יכניה בנו צדקיה בנו 
13O 003:017 יז ובני יכניה אסר שאלתיאל בנו 
13O 003:018 יח ומלכירם ופדיה ושנאצר יקמיה הושמע ונדביה 
13O 003:019 יט ובני פדיה זרבבל ושמעי ובן זרבבל משלם וחנניה ושלמית אחותם 
13O 003:020 כ וחשבה ואהל וברכיה וחסדיה יושב חסד--חמש 
13O 003:021 כא ובן חנניה פלטיה וישעיה בני רפיה בני ארנן בני עבדיה בני שכניה 
13O 003:022 כב ובני שכניה שמעיה ובני שמעיה חטוש ויגאל ובריח ונעריה ושפט--ששה 
13O 003:023 כג ובן נעריה אליועיני וחזקיה ועזריקם--שלשה  {ס} 
13O 003:024 כד ובני אליועיני הודיוהו (הודויהו) ואלישיב ופליה ועקוב ויוחנן ודליה וענני--שבעה  {ס} 
13O 004:001 א בני יהודה  פרץ חצרון וכרמי וחור ושובל 
13O 004:002 ב וראיה בן שובל הליד את יחת ויחת הליד את אחומי ואת להד אלה משפחות הצרעתי  {ס} 
13O 004:003 ג ואלה אבי עיטם יזרעאל וישמא וידבש ושם אחותם הצללפוני 
13O 004:004 ד ופנואל אבי גדר ועזר אבי חושה אלה בני חור בכור אפרתה אבי בית לחם 
13O 004:005 ה ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים  חלאה ונערה 
13O 004:006 ו ותלד לו נערה את אחזם ואת חפר ואת תימני ואת האחשתרי אלה בני נערה 
13O 004:007 ז ובני חלאה--צרת יצחר (וצחר) ואתנן 
13O 004:008 ח וקוץ הוליד את ענוב ואת הצבבה ומשפחת אחרחל בן הרום 
13O 004:009 ט ויהי יעבץ נכבד מאחיו ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב 
13O 004:010 י ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עצבי--ויבא אלהים את אשר שאל  {ס} 
13O 004:011 יא וכלוב אחי שוחה הוליד את מחיר  הוא אבי אשתון 
13O 004:012 יב ואשתון הוליד את בית רפא ואת פסח ואת תחנה אבי עיר נחש אלה אנשי רכה  {ס} 
13O 004:013 יג ובני קנז עתניאל ושריה ובני עתניאל חתת 
13O 004:014 יד ומעונתי הוליד את עפרה ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים--כי חרשים היו  {פ} 
13O 004:015 טו ובני כלב בן יפנה עירו אלה ונעם ובני אלה וקנז 
13O 004:016 טז ובני יהללאל--זיף וזיפה תיריא ואשראל 
13O 004:017 יז ובן עזרה--יתר ומרד ועפר וילון ותהר את מרים ואת שמי ואת ישבח אבי אשתמע 
13O 004:018 יח ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד  {ס} 
13O 004:019 יט ובני אשת הודיה--אחות נחם אבי קעילה הגרמי ואשתמע המעכתי 
13O 004:020 כ ובני שימון--אמנון ורנה בן חנן ותולון (ותילון) ובני ישעי זוחת ובן זוחת 
13O 004:021 כא בני שלה בן יהודה--ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה ומשפחות בית עבדת הבץ לבית אשבע 
13O 004:022 כב ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב--וישבי לחם והדברים עתיקים 
13O 004:023 כג המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם  {ס} 
13O 004:024 כד בני שמעון  נמואל וימין יריב זרח שאול 
13O 004:025 כה שלם בנו מבשם בנו משמע בנו 
13O 004:026 כו ובני משמע--חמואל בנו זכור בנו שמעי בנו 
13O 004:027 כז ולשמעי בנים ששה עשר ובנות שש ולאחיו אין בנים רבים וכל משפחתם לא הרבו עד בני יהודה  {ס} 
13O 004:028 כח וישבו בבאר שבע ומולדה וחצר שועל 
13O 004:029 כט ובבלהה ובעצם ובתולד 
13O 004:030 ל ובבתואל ובחרמה ובציקלג 
13O 004:031 לא ובבית מרכבות ובחצר סוסים ובבית בראי ובשערים אלה עריהם עד מלך דויד 
13O 004:032 לב וחצריהם עיטם ועין רמון ותכן ועשן ערים חמש 
13O 004:033 לג וכל חצריהם אשר סביבות הערים האלה--עד בעל  {ס}  זאת מושבתם והתיחשם להם 
13O 004:034 לד ומשובב וימלך ויושה בן אמציה 
13O 004:035 לה ויואל ויהוא בן יושביה בן שריה בן עשיאל 
13O 004:036 לו ואליועיני ויעקבה וישוחיה ועשיה ועדיאל וישימאל--ובניה 
13O 004:037 לז וזיזא בן שפעי בן אלון בן ידיה בן שמרי בן שמעיה 
13O 004:038 לח אלה הבאים בשמות נשיאים במשפחותם ובית אבותיהם פרצו לרוב 
13O 004:039 לט וילכו למבוא גדר עד למזרח הגיא לבקש מרעה לצאנם 
13O 004:040 מ וימצאו מרעה שמן וטוב והארץ רחבת ידים ושקטת ושלוה  כי מן חם הישבים שם לפנים 
13O 004:041 מא ויבאו אלה הכתובים בשמות בימי יחזקיהו מלך יהודה ויכו את אהליהם ואת המעינים (המעונים) אשר נמצאו שמה ויחרימם עד היום הזה וישבו תחתיהם  כי מרעה לצאנם שם 
13O 004:042 מב ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועזיאל בני ישעי--בראשם 
13O 004:043 מג ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה  {פ} 
13O 005:001 א ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור--ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכרה 
13O 005:002 ב כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכרה ליוסף  {ס} 
13O 005:003 ג בני ראובן בכור ישראל  חנוך ופלוא חצרון וכרמי 
13O 005:004 ד בני יואל--שמעיה בנו גוג בנו שמעי בנו 
13O 005:005 ה מיכה בנו ראיה בנו בעל בנו 
13O 005:006 ו בארה בנו--אשר הגלה תלגת פלנאסר מלך אשר הוא נשיא לראובני 
13O 005:007 ז ואחיו למשפחתיו בהתיחש לתלדותם--הראש יעיאל וזכריהו 
13O 005:008 ח ובלע בן עזז בן שמע בן יואל הוא יושב בערער ועד נבו ובעל מעון 
13O 005:009 ט ולמזרח ישב עד לבוא מדברה למן הנהר פרת  כי מקניהם רבו בארץ גלעד 
13O 005:010 י ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגראים ויפלו בידם וישבו באהליהם על כל פני מזרח לגלעד  {ס} 
13O 005:011 יא ובני גד לנגדם ישבו בארץ הבשן--עד סלכה 
13O 005:012 יב יואל הראש ושפם המשנה ויעני ושפט בבשן 
13O 005:013 יג ואחיהם לבית אבותיהם מיכאל ומשלם ושבע ויורי ויעכן וזיע ועבר--שבעה  {ס} 
13O 005:014 יד אלה בני אביחיל בן חורי בן ירוח בן גלעד בן מיכאל בן ישישי בן יחדו--בן בוז 
13O 005:015 טו אחי בן עבדיאל בן גוני ראש לבית אבותם 
13O 005:016 טז וישבו בגלעד בבשן ובבנתיה ובכל מגרשי שרון על תוצאותם 
13O 005:017 יז כלם התיחשו בימי יותם מלך יהודה--ובימי ירבעם מלך ישראל  {פ} 
13O 005:018 יח בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה מן בני חיל אנשים נשאי מגן וחרב ודרכי קשת ולמודי מלחמה--ארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים יצאי צבא 
13O 005:019 יט ויעשו מלחמה עם ההגריאים ויטור ונפיש ונודב 
13O 005:020 כ ויעזרו עליהם--וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם  כי לאלהים זעקו במלחמה ונעתור להם כי בטחו בו 
13O 005:021 כא וישבו מקניהם גמליהם חמשים אלף וצאן מאתים וחמשים אלף וחמורים אלפים ונפש אדם מאה אלף 
13O 005:022 כב כי חללים רבים נפלו כי מהאלהים המלחמה וישבו תחתיהם עד הגלה  {פ} 
13O 005:023 כג ובני חצי שבט מנשה ישבו בארץ מבשן עד בעל חרמון ושניר והר חרמון--המה רבו 
13O 005:024 כד ואלה ראשי בית אבותם  ועפר וישעי ואליאל ועזריאל וירמיה והודויה ויחדיאל אנשים גבורי חיל--אנשי שמות ראשים לבית אבותם 
13O 005:025 כה וימעלו באלהי אבתיהם ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ אשר השמיד אלהים מפניהם 
13O 005:026 כו ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ואת רוח תלגת פלנסר מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה ויביאם לחלח וחבור והרא ונהר גוזן עד היום הזה  {פ} [ (I Chronicles 5:27) כז בני לוי  גרשון קהת ומררי ] [ (I Chronicles 5:28) כח ובני קהת--עמרם יצהר וחברון ועזיאל  {ס} ] [ (I Chronicles 5:29) כט ובני עמרם אהרן ומשה ומרים  {ס}  ובני אהרן--נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ] [ (I Chronicles 5:30) ל אלעזר הוליד את פינחס פינחס הליד את אבישוע ] [ (I Chronicles 5:31) לא ואבישוע הוליד את בקי ובקי הוליד את עזי ] [ (I Chronicles 5:32) לב ועזי הוליד את זרחיה וזרחיה הוליד את מריות ] [ (I Chronicles 5:33) לג מריות הוליד את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב ] [ (I Chronicles 5:34) לד ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את אחימעץ ] [ (I Chronicles 5:35) לה ואחימעץ הוליד את עזריה ועזריה הוליד את יוחנן ] [ (I Chronicles 5:36) לו ויוחנן הוליד את עזריה הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה בירושלם ] [ (I Chronicles 5:37) לז ויולד עזריה את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב ] [ (I Chronicles 5:38) לח ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את שלום ] [ (I Chronicles 5:39) לט ושלום הוליד את חלקיה וחלקיה הוליד את עזריה ] [ (I Chronicles 5:40) מ ועזריה הוליד את שריה ושריה הוליד את יהוצדק ] [ (I Chronicles 5:41) מא ויהוצדק הלך--בהגלות יהוה את יהודה וירושלם  ביד נבכדנאצר  {פ} ] 
13O 006:001 א בני לוי  גרשם קהת ומררי 
13O 006:002 ב ואלה שמות בני גרשום לבני ושמעי 
13O 006:003 ג ובני קהת--עמרם ויצהר וחברון ועזיאל  {ס} 
13O 006:004 ד בני מררי מחלי ומשי ואלה משפחות הלוי לאבתיהם 
13O 006:005 ה לגרשום--לבני בנו יחת בנו זמה בנו 
13O 006:006 ו יואח בנו עדו בנו זרח בנו יאתרי בנו 
13O 006:007 ז בני קהת--עמינדב בנו קרח בנו אסיר בנו 
13O 006:008 ח אלקנה בנו ואביסף בנו ואסיר בנו 
13O 006:009 ט תחת בנו אוריאל בנו עזיה בנו ושאול בנו 
13O 006:010 י ובני אלקנה--עמשי ואחימות 
13O 006:011 יא אלקנה--בנו (בני) אלקנה צופי בנו ונחת בנו 
13O 006:012 יב אליאב בנו ירחם בנו אלקנה בנו 
13O 006:013 יג ובני שמואל הבכר ושני ואביה  {ס} 
13O 006:014 יד בני מררי מחלי לבני בנו שמעי בנו עזה בנו 
13O 006:015 טו שמעא בנו חגיה בנו עשיה בנו  {פ} 
13O 006:016 טז ואלה אשר העמיד דויד על ידי שיר--בית יהוה  ממנוח הארון 
13O 006:017 יז ויהיו משרתים לפני משכן אהל מועד בשיר עד בנות שלמה את בית יהוה בירושלם ויעמדו כמשפטם על עבודתם 
13O 006:018 יח ואלה העמדים ובניהם  מבני הקהתי--הימן המשורר בן יואל בן שמואל 
13O 006:019 יט בן אלקנה בן ירחם בן אליאל בן תוח 
13O 006:020 כ בן ציף (צוף) בן אלקנה בן מחת בן עמשי 
13O 006:021 כא בן אלקנה בן יואל בן עזריה בן צפניה 
13O 006:022 כב בן תחת בן אסיר בן אביסף בן קרח 
13O 006:023 כג בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל  {ס} 
13O 006:024 כד ואחיו אסף העמד על ימינו--אסף בן ברכיהו בן שמעא 
13O 006:025 כה בן מיכאל בן בעשיה בן מלכיה 
13O 006:026 כו בן אתני בן זרח בן עדיה 
13O 006:027 כז בן איתן בן זמה בן שמעי 
13O 006:028 כח בן יחת בן גרשם בן לוי  {ס} 
13O 006:029 כט ובני מררי אחיהם על השמאול--איתן בן קישי בן עבדי בן מלוך 
13O 006:030 ל בן חשביה בן אמציה בן חלקיה 
13O 006:031 לא בן אמצי בן בני בן שמר 
13O 006:032 לב בן מחלי בן מושי בן מררי בן לוי  {ס} 
13O 006:033 לג ואחיהם הלוים  נתונים--לכל עבודת משכן בית האלהים 
13O 006:034 לד ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה ועל מזבח הקטרת לכל מלאכת קדש הקדשים ולכפר על ישראל ככל אשר צוה משה עבד האלהים  {פ} 
13O 006:035 לה ואלה בני אהרן--אלעזר בנו פינחס בנו אבישוע בנו 
13O 006:036 לו בקי בנו עזי בנו זרחיה בנו 
13O 006:037 לז מריות בנו אמריה בנו אחיטוב בנו 
13O 006:038 לח צדוק בנו אחימעץ בנו  {ס} 
13O 006:039 לט ואלה מושבותם לטירותם בגבולם--לבני אהרן למשפחת הקהתי כי להם היה הגורל 
13O 006:040 מ ויתנו להם את חברון בארץ יהודה ואת מגרשיה סביבתיה 
13O 006:041 מא ואת שדה העיר ואת חצריה--נתנו לכלב בן יפנה  {ס} 
13O 006:042 מב ולבני אהרן נתנו את ערי המקלט--את חברון ואת לבנה ואת מגרשיה ואת יתר ואת אשתמע ואת מגרשיה 
13O 006:043 מג ואת חילז ואת מגרשיה את דביר ואת מגרשיה 
13O 006:044 מד ואת עשן ואת מגרשיה ואת בית שמש ואת מגרשיה  {ס} 
13O 006:045 מה וממטה בנימן את גבע ואת מגרשיה ואת עלמת ואת מגרשיה ואת ענתות ואת מגרשיה כל עריהם שלש עשרה עיר במשפחותיהם  {ס} 
13O 006:046 מו ולבני קהת הנותרים ממשפחת המטה ממחצית מטה חצי מנשה בגורל--ערים עשר  {פ} 
13O 006:047 מז ולבני גרשום למשפחותם ממטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי וממטה מנשה בבשן--ערים שלש עשרה  {ס} 
13O 006:048 מח לבני מררי למשפחותם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבלון בגורל--ערים שתים עשרה  {ס} 
13O 006:049 מט ויתנו בני ישראל ללוים את הערים ואת מגרשיהם 
13O 006:050 נ ויתנו בגורל ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון וממטה בני בנימן--את הערים האלה אשר יקראו אתהם בשמות  {ס} 
13O 006:051 נא וממשפחות בני קהת--ויהי ערי גבולם ממטה אפרים 
13O 006:052 נב ויתנו להם את ערי המקלט את שכם ואת מגרשיה--בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשיה 
13O 006:053 נג ואת יקמעם ואת מגרשיה ואת בית חורון ואת מגרשיה 
13O 006:054 נד ואת אילון ואת מגרשיה ואת גת רמון ואת מגרשיה 
13O 006:055 נה וממחצית מטה מנשה את ענר ואת מגרשיה ואת בלעם ואת מגרשיה--למשפחת לבני קהת הנותרים  {פ} 
13O 006:056 נו לבני גרשום--ממשפחת חצי מטה מנשה את גולן בבשן ואת מגרשיה ואת עשתרות ואת מגרשיה 
13O 006:057 נז וממטה יששכר את קדש ואת מגרשיה את דברת ואת מגרשיה 
13O 006:058 נח ואת ראמות ואת מגרשיה ואת ענם ואת מגרשיה  {ס} 
13O 006:059 נט וממטה אשר את משל ואת מגרשיה ואת עבדון ואת מגרשיה 
13O 006:060 ס ואת חוקק ואת מגרשיה ואת רחב ואת מגרשיה  {ס} 
13O 006:061 סא וממטה נפתלי את קדש בגליל ואת מגרשיה ואת חמון ואת מגרשיה ואת קריתים ואת מגרשיה  {ס} 
13O 006:062 סב לבני מררי הנותרים--ממטה זבלון את רמונו ואת מגרשיה את תבור ואת מגרשיה 
13O 006:063 סג ומעבר לירדן ירחו למזרח הירדן--ממטה ראובן את בצר במדבר ואת מגרשיה ואת יהצה ואת מגרשיה 
13O 006:064 סד ואת קדמות ואת מגרשיה ואת מיפעת ואת מגרשיה 
13O 006:065 סה וממטה גד--את ראמות בגלעד ואת מגרשיה ואת מחנים ואת מגרשיה 
13O 006:066 סו ואת חשבון ואת מגרשיה ואת יעזיר ואת מגרשיה  {ס} 
13O 006:067   
13O 006:068   
13O 006:069   
13O 006:070   
13O 006:071   
13O 006:072   
13O 006:073   
13O 006:074   
13O 006:075   
13O 006:076   
13O 006:077   
13O 006:078   
13O 006:079   
13O 006:080   
13O 006:081   
13O 007:001 א ולבני יששכר תולע ופואה ישיב (ישוב) ושמרון--ארבעה  {ס} 
13O 007:002 ב ובני תולע עזי ורפיה ויריאל ויחמי ויבשם ושמואל ראשים לבית אבותם לתולע גבורי חיל לתלדותם--מספרם בימי דויד עשרים ושנים אלף ושש מאות  {ס} 
13O 007:003 ג ובני עזי יזרחיה ובני יזרחיה מיכאל ועבדיה ויואל ישיה חמשה--ראשים כלם 
13O 007:004 ד ועליהם לתלדותם לבית אבותם גדודי צבא מלחמה שלשים וששה אלף  כי הרבו נשים ובנים 
13O 007:005 ה ואחיהם לכל משפחות יששכר גבורי חילים שמונים ושבעה אלף התיחשם לכל  {ס} 
13O 007:006 ו בנימן בלע ובכר וידיעאל--שלשה 
13O 007:007 ז ובני בלע אצבון ועזי ועזיאל וירימות ועירי חמשה ראשי בית אבות גבורי חילים והתיחשם עשרים ושנים אלף ושלשים וארבעה 
13O 007:008 ח ובני בכר זמירה ויועש ואליעזר ואליועיני ועמרי וירמות ואביה וענתות ועלמת כל אלה בני בכר 
13O 007:009 ט והתיחשם לתלדותם ראשי בית אבותם גבורי חיל--עשרים אלף ומאתים 
13O 007:010 י ובני ידיעאל בלהן ובני בלהן יעיש (יעוש) ובנימן ואהוד וכנענה וזיתן ותרשיש ואחישחר 
13O 007:011 יא כל אלה בני ידיעאל לראשי האבות גבורי חילים--שבעה עשר אלף ומאתים יצאי צבא למלחמה 
13O 007:012 יב ושפם וחפם בני עיר חשם בני אחר 
13O 007:013 יג בני נפתלי יחציאל וגוני ויצר ושלום--בני בלהה  {פ} 
13O 007:014 יד בני מנשה אשריאל אשר ילדה פילגשו הארמיה ילדה את מכיר אבי גלעד 
13O 007:015 טו ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים ושם אחתו מעכה ושם השני צלפחד ותהינה לצלפחד בנות 
13O 007:016 טז ותלד מעכה אשת מכיר בן ותקרא שמו פרש ושם אחיו שרש ובניו אולם ורקם 
13O 007:017 יז ובני אולם בדן אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה 
13O 007:018 יח ואחתו המלכת--ילדה את אישהוד ואת אביעזר ואת מחלה 
13O 007:019 יט ויהיו בני שמידע--אחין ושכם ולקחי ואניעם  {פ} 
13O 007:020 כ ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו ואלעדה בנו ותחת בנו 
13O 007:021 כא וזבד בנו ושותלח בנו ועזר ואלעד והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי ירדו לקחת את מקניהם 
13O 007:022 כב ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו 
13O 007:023 כג ויבא אל אשתו ותהר ותלד בן ויקרא את שמו בריעה כי ברעה היתה בביתו 
13O 007:024 כד ובתו שארה ותבן את בית חורון התחתון ואת העליון ואת אזן שארה 
13O 007:025 כה ורפח בנו ורשף ותלח בנו--ותחן בנו 
13O 007:026 כו לעדן בנו עמיהוד בנו אלישמע בנו 
13O 007:027 כז נון בנו יהושע בנו 
13O 007:028 כח ואחזתם ומשבותם--בית אל ובנתיה ולמזרח נערן--ולמערב גזר ובנתיה ושכם ובנתיה עד עיה ובנתיה 
13O 007:029 כט ועל ידי בני מנשה בית שאן ובנתיה תענך ובנתיה מגדו ובנותיה דור ובנותיה באלה ישבו בני יוסף בן ישראל  {פ} 
13O 007:030 ל בני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה--ושרח אחותם 
13O 007:031 לא ובני בריעה חבר ומלכיאל הוא אבי ברזות (ברזית) 
13O 007:032 לב וחבר הוליד את יפלט ואת שומר ואת חותם ואת שועא אחותם 
13O 007:033 לג ובני יפלט פסך ובמהל ועשות אלה בני יפלט 
13O 007:034 לד ובני שמר--אחי ורוהגה (ורהגה) יחבה (וחבה) וארם 
13O 007:035 לה ובן הלם אחיו צופח וימנע ושלש ועמל 
13O 007:036 לו בני צופח--סוח וחרנפר ושועל וברי וימרה 
13O 007:037 לז בצר והוד ושמא ושלשה ויתרן--ובארא 
13O 007:038 לח ובני יתר--יפנה ופספה וארא 
13O 007:039 לט ובני עלא--ארח וחניאל ורציא 
13O 007:040 מ כל אלה בני אשר ראשי בית האבות ברורים גבורי חילים ראשי הנשיאים והתיחשם בצבא במלחמה מספרם אנשים עשרים וששה אלף  {ס} 
13O 008:001 א ובנימן--הוליד את בלע בכרו אשבל השני ואחרח השלישי 
13O 008:002 ב נוחה הרביעי ורפא החמישי 
13O 008:003 ג ויהיו בנים לבלע--אדר וגרא ואביהוד 
13O 008:004 ד ואבישוע ונעמן ואחוח 
13O 008:005 ה וגרא ושפופן וחורם 
13O 008:006 ו ואלה בני אחוד אלה הם ראשי אבות ליושבי גבע ויגלום אל מנחת 
13O 008:007 ז ונעמן ואחיה וגרא הוא הגלם והוליד את עזא ואת אחיחד 
13O 008:008 ח ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אתם--חושים ואת בערא נשיו 
13O 008:009 ט ויולד מן חדש אשתו--את יובב ואת צביא ואת מישא ואת מלכם 
13O 008:010 י ואת יעוץ ואת שכיה ואת מרמה אלה בניו ראשי אבות 
13O 008:011 יא ומחשים הוליד את אביטוב ואת אלפעל 
13O 008:012 יב ובני אלפעל עבר ומשעם ושמד הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה 
13O 008:013 יג וברעה ושמע--המה ראשי האבות ליושבי אילון המה הבריחו את יושבי גת 
13O 008:014 יד ואחיו ששק וירמות 
13O 008:015 טו וזבדיה וערד ועדר 
13O 008:016 טז ומיכאל וישפה ויוחא בני בריעה 
13O 008:017 יז וזבדיה ומשלם וחזקי וחבר 
13O 008:018 יח וישמרי ויזליאה ויובב בני אלפעל 
13O 008:019 יט ויקים וזכרי וזבדי 
13O 008:020 כ ואליעיני וצלתי ואליאל 
13O 008:021 כא ועדיה ובראיה ושמרת בני שמעי 
13O 008:022 כב וישפן ועבר ואליאל 
13O 008:023 כג ועבדון וזכרי וחנן 
13O 008:024 כד וחנניה ועילם וענתתיה 
13O 008:025 כה ויפדיה ופניאל (ופנואל) בני ששק 
13O 008:026 כו ושמשרי ושחריה ועתליה 
13O 008:027 כז ויערשיה ואליה וזכרי בני ירחם 
13O 008:028 כח אלה ראשי אבות לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם 
13O 008:029 כט ובגבעון ישבו אבי גבעון ושם אשתו מעכה 
13O 008:030 ל ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונדב 
13O 008:031 לא וגדור ואחיו וזכר 
13O 008:032 לב ומקלות הוליד את שמאה ואף המה נגד אחיהם ישבו בירושלם--עם אחיהם  {ס} 
13O 008:033 לג ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכישוע ואת אבינדב ואת אשבעל 
13O 008:034 לד ובן יהונתן מריב בעל ומריב בעל הוליד את מיכה 
13O 008:035 לה ובני מיכה--פיתון ומלך ותארע ואחז 
13O 008:036 לו ואחז הוליד את יהועדה ויהועדה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי וזמרי הוליד את מוצא 
13O 008:037 לז ומוצא הוליד את בנעא רפה בנו אלעשה בנו אצל בנו 
13O 008:038 לח ולאצל ששה בנים--ואלה שמותם עזריקם בכרו וישמעאל ושעריה ועבדיה וחנן כל אלה בני אצל 
13O 008:039 לט ובני עשק אחיו  אולם בכרו--יעוש השני ואליפלט השלשי 
13O 008:040 מ ויהיו בני אולם אנשים גבורי חיל דרכי קשת ומרבים בנים ובני בנים--מאה וחמשים כל אלה מבני בנימן  {פ} 
13O 009:001 א וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה הגלו לבבל במעלם  {ס} 
13O 009:002 ב והיושבים הראשנים אשר באחזתם בעריהם  ישראל הכהנים הלוים והנתינים 
13O 009:003 ג ובירושלם ישבו מן בני יהודה ומן בני בנימן--ומן בני אפרים ומנשה 
13O 009:004 ד עותי בן עמיהוד בן עמרי בן אמרי בן בנימן (בני מן) בני פרץ בן יהודה  {ס} 
13O 009:005 ה ומן השילוני עשיה הבכור ובניו 
13O 009:006 ו ומן בני זרח יעואל ואחיהם שש מאות ותשעים 
13O 009:007 ז ומן בני בנימן--סלוא בן משלם בן הודויה בן הסנאה 
13O 009:008 ח ויבניה בן ירחם ואלה בן עזי בן מכרי ומשלם בן שפטיה בן רעואל בן יבניה 
13O 009:009 ט ואחיהם לתלדותם תשע מאות וחמשים וששה כל אלה אנשים ראשי אבות לבית אבתיהם  {ס} 
13O 009:010 י ומן הכהנים  ידעיה ויהויריב ויכין 
13O 009:011 יא ועזריה בן חלקיה בן משלם בן צדוק בן מריות בן אחיטוב נגיד בית האלהים  {ס} 
13O 009:012 יב ועדיה בן ירחם בן פשחור בן מלכיה ומעשי בן עדיאל בן יחזרה בן משלם בן משלמית בן אמר 
13O 009:013 יג ואחיהם ראשים לבית אבותם אלף ושבע מאות וששים--גבורי חיל מלאכת עבודת בית האלהים 
13O 009:014 יד ומן הלוים  שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה מן בני מררי 
13O 009:015 טו ובקבקר חרש וגלל ומתניה בן מיכא בן זכרי בן אסף 
13O 009:016 טז ועבדיה בן שמעיה בן גלל בן ידותון וברכיה בן אסא בן אלקנה היושב בחצרי נטופתי 
13O 009:017 יז והשערים שלום ועקוב וטלמן ואחימן ואחיהם שלום הראש 
13O 009:018 יח ועד הנה בשער המלך מזרחה המה השערים למחנות בני לוי 
13O 009:019 יט ושלום בן קורא בן אביסף בן קרח ואחיו לבית אביו הקרחים על מלאכת העבודה שמרי הספים לאהל ואבתיהם על מחנה יהוה שמרי המבוא 
13O 009:020 כ ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים--יהוה עמו 
13O 009:021 כא זכריה בן משלמיה שער פתח לאהל מועד 
13O 009:022 כב כלם הברורים לשערים בספים מאתים ושנים עשר המה בחצריהם התיחשם המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם 
13O 009:023 כג והם ובניהם על השערים לבית יהוה לבית האהל--למשמרות 
13O 009:024 כד לארבע רוחות יהיו השערים  מזרח ימה צפונה ונגבה 
13O 009:025 כה ואחיהם בחצריהם לבוא לשבעת הימים מעת אל עת--עם אלה 
13O 009:026 כו כי באמונה המה ארבעת גברי השערים--הם הלוים והיו על הלשכות ועל האצרות בית האלהים 
13O 009:027 כז וסביבות בית האלהים ילינו  כי עליהם משמרת והם על המפתח ולבקר לבקר 
13O 009:028 כח ומהם על כלי העבודה  כי במספר יביאום ובמספר יוציאום 
13O 009:029 כט ומהם ממנים על הכלים ועל כל כלי הקדש ועל הסלת והיין והשמן והלבונה והבשמים 
13O 009:030 ל ומן בני הכהנים רקחי המרקחת לבשמים 
13O 009:031 לא ומתתיה מן הלוים הוא הבכור לשלם הקרחי--באמונה על מעשה החבתים 
13O 009:032 לב ומן בני הקהתי מן אחיהם על לחם המערכת להכין שבת שבת 
13O 009:033 לג ואלה המשררים ראשי אבות ללוים בלשכת--פטירים (פטורים)  כי יומם ולילה עליהם במלאכה 
13O 009:034 לד אלה ראשי האבות ללוים לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם  {ס} 
13O 009:035 לה ובגבעון ישבו אבי גבעון יעואל (יעיאל) ושם אשתו מעכה 
13O 009:036 לו ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונר ונדב 
13O 009:037 לז וגדור ואחיו וזכריה ומקלות 
13O 009:038 לח ומקלות הוליד את שמאם ואף הם נגד אחיהם ישבו בירושלם--עם אחיהם  {ס} 
13O 009:039 לט ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכישוע ואת אבינדב ואת אשבעל 
13O 009:040 מ ובן יהונתן מריב בעל ומרי בעל הוליד את מיכה 
13O 009:041 מא ובני מיכה--פיתן ומלך ותחרע 
13O 009:042 מב ואחז הוליד את יערה ויערה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי וזמרי הוליד את מוצא 
13O 009:043 מג ומוצא הוליד את בנעא ורפיה בנו אלעשה בנו אצל בנו 
13O 009:044 מד ולאצל ששה בנים ואלה שמותם עזריקם בכרו וישמעאל ושעריה ועבדיה וחנן אלה בני אצל  {פ} 
13O 010:001 א ופלשתים נלחמו בישראל וינס איש ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר גלבע 
13O 010:002 ב וידבקו פלשתים אחרי שאול ואחרי בניו ויכו פלשתים את יונתן ואת אבינדב ואת מלכישוע--בני שאול 
13O 010:003 ג ותכבד המלחמה על שאול וימצאהו המורים בקשת ויחל מן היורים 
13O 010:004 ד ויאמר שאול אל נשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבאו הערלים האלה והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד  {ס}  ויקח שאול את החרב ויפל עליה 
13O 010:005 ה וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על החרב וימת  {ס} 
13O 010:006 ו וימת שאול ושלשת בניו וכל ביתו יחדו מתו 
13O 010:007 ז ויראו כל איש ישראל אשר בעמק כי נסו וכי מתו שאול ובניו ויעזבו עריהם וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהם  {ס} 
13O 010:008 ח ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת בניו נפלים בהר גלבע 
13O 010:009 ט ויפשיטהו--וישאו את ראשו ואת כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר את עצביהם--ואת העם 
13O 010:010 י וישימו את כליו בית אלהיהם ואת גלגלתו תקעו בית דגון  {ס} 
13O 010:011 יא וישמעו כל יביש גלעד את כל אשר עשו פלשתים לשאול 
13O 010:012 יב ויקומו כל איש חיל וישאו את גופת שאול ואת גופת בניו ויביאום יבישה ויקברו את עצמותיהם תחת האלה ביבש ויצומו שבעת ימים 
13O 010:013 יג וימת שאול במעלו אשר מעל ביהוה על דבר יהוה אשר לא שמר וגם לשאול באוב לדרוש 
13O 010:014 יד ולא דרש ביהוה וימיתהו ויסב את המלוכה לדויד בן ישי  {פ} 
13O 011:001 א ויקבצו כל ישראל אל דויד חברונה לאמר  הנה עצמך ובשרך אנחנו 
13O 011:002 ב גם תמול גם שלשום גם בהיות שאול מלך--אתה המוציא והמביא את ישראל ויאמר יהוה אלהיך לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה נגיד על עמי ישראל 
13O 011:003 ג ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם דויד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דויד למלך על ישראל כדבר יהוה ביד שמואל  {ס} 
13O 011:004 ד וילך דויד וכל ישראל ירושלם היא יבוס ושם היבוסי ישבי הארץ 
13O 011:005 ה ויאמרו ישבי יבוס לדויד לא תבוא הנה וילכד דויד את מצדת ציון היא עיר דויד 
13O 011:006 ו ויאמר דויד--כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש 
13O 011:007 ז וישב דויד במצד על כן קראו לו עיר דויד 
13O 011:008 ח ויבן העיר מסביב מן המלוא ועד הסביב ויואב יחיה את שאר העיר 
13O 011:009 ט וילך דויד הלוך וגדול ויהוה צבאות עמו  {פ} 
13O 011:010 י ואלה ראשי הגברים אשר לדויד המתחזקים עמו במלכותו עם כל ישראל להמליכו--כדבר יהוה על ישראל  {ס} 
13O 011:011 יא ואלה מספר הגברים אשר לדויד  ישבעם בן חכמוני ראש השלושים (השלישים)--הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל בפעם אחת 
13O 011:012 יב ואחריו אלעזר בן דודו האחוחי הוא בשלושה הגברים 
13O 011:013 יג הוא היה עם דויד בפס דמים והפלשתים נאספו שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים והעם נסו מפני פלשתים 
13O 011:014 יד ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה ויכו את פלשתים ויושע יהוה תשועה גדולה 
13O 011:015 טו וירדו שלושה מן השלושים ראש על הצר אל דויד--אל מערת עדלם ומחנה פלשתים חנה בעמק רפאים 
13O 011:016 טז ודויד אז במצודה ונציב פלשתים אז בבית לחם 
13O 011:017 יז ויתאו דויד ויאמר  מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער 
13O 011:018 יח ויבקעו השלשה במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דויד ולא אבה דויד לשתותם וינסך אתם ליהוה 
13O 011:019 יט ויאמר חלילה לי מאלהי מעשות זאת הדם האנשים האלה אשתה בנפשותם כי בנפשותם הביאום ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגבורים 
13O 011:020 כ ואבשי אחי יואב הוא היה ראש השלושה והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולא (ולו) שם בשלושה 
13O 011:021 כא מן השלושה בשנים נכבד ויהי להם לשר ועד השלושה לא בא  {ס} 
13O 011:022 כב בניה בן יהוידע בן איש חיל רב פעלים מן קבצאל הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג 
13O 011:023 כג והוא הכה את האיש המצרי איש מדה חמש באמה וביד המצרי חנית כמנור ארגים וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו 
13O 011:024 כד אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלושה הגברים 
13O 011:025 כה מן השלושים הנו נכבד הוא ואל השלשה לא בא וישימהו דויד על משמעתו  {ס} 
13O 011:026 כו וגבורי החילים  עשהאל  {ר} אחי יואב  {ס}  אלחנן בן דודו מבית לחם  {ס} 
13O 011:027 כז שמות  {ר} ההרורי  {ס}  חלץ הפלוני  {ס} 
13O 011:028 כח עירא בן עקש  {ר} התקועי  {ס}  אביעזר הענתותי  {ס} 
13O 011:029 כט סבכי  {ר} החשתי  {ס}  עילי האחוחי  {ס} 
13O 011:030 ל מהרי  {ר} הנטפתי  {ס}  חלד בן בענה הנטופתי  {ס} 
13O 011:031 לא איתי  {ר} בן ריבי מגבעת בני בנימן  {ס}  בניה הפרעתני  {ס} 
13O 011:032 לב חורי  {ר} מנחלי געש  {ס}  אביאל הערבתי  {ס} 
13O 011:033 לג עזמות  {ר} הבחרומי  {ס}  אליחבא השעלבני  {ס} 
13O 011:034 לד בני השם  {ר} הגזוני  {ס}  יונתן בן שגה ההררי  {ס} 
13O 011:035 לה אחיאם  {ר} בן שכר ההררי  {ס}  אליפל בן אור  {ס} 
13O 011:036 לו חפר המכרתי  {ר} אחיה הפלני  {ס} 
13O 011:037 לז חצרו הכרמלי  {ס}  נערי  {ר} בן אזבי  {ס} 
13O 011:038 לח יואל אחי נתן  {ס}  מבחר בן  {ר} הגרי  {ס} 
13O 011:039 לט צלק העמוני נחרי הברתי נשא כלי יואב בן  {ר} צרויה  {ס} 
13O 011:040 מ עירא היתרי  {ס}  גרב היתרי  {ס} 
13O 011:041 מא אוריה  {ר} החתי  {ס}  זבד בן אחלי  {ס} 
13O 011:042 מב עדינא בן שיזא הראובני  {ר} ראש לראובני--ועליו שלשים  {ס} 
13O 011:043 מג חנן בן מעכה ויושפט  {ר} המתני  {ס} 
13O 011:044 מד עזיא העשתרתי  {ס}  שמע ויעואל (ויעיאל)  {ר} בני חותם הערערי  {ס} 
13O 011:045 מה ידיעאל בן שמרי ויחא אחיו  {ר} התיצי  {ס} 
13O 011:046 מו אליאל המחוים ויריבי ויושויה בני אלנעם  {ס}  ויתמה  {ר} המואבי 
13O 011:047 מז אליאל ועובד  {ס}  ויעשיאל המצביה  {פ} 
13O 012:001 א ואלה הבאים אל דויד לציקלג עוד עצור מפני שאול בן קיש והמה בגבורים עזרי המלחמה 
13O 012:002 ב נשקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת--מאחי שאול מבנימן 
13O 012:003 ג הראש אחיעזר ויואש בני השמעה הגבעתי ויזואל (ויזיאל) ופלט בני עזמות וברכה ויהוא הענתתי 
13O 012:004 ד וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל השלשים 
13O 012:005 ה וירמיה ויחזיאל ויוחנן ויוזבד הגדרתי  {ס} 
13O 012:006 ו אלעוזי וירימות ובעליה ושמריהו ושפטיהו החריפי (החרופי) 
13O 012:007 ז אלקנה וישיהו ועזראל ויועזר וישבעם--הקרחים 
13O 012:008 ח ויועאלה וזבדיה בני ירחם מן הגדור 
13O 012:009 ט ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה--ערכי צנה ורמח ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר 
13O 012:010 י עזר הראש עבדיה השני אליאב השלשי 
13O 012:011 יא משמנה הרביעי ירמיה החמשי 
13O 012:012 יב עתי הששי אליאל השבעי 
13O 012:013 יג יוחנן השמיני אלזבד התשיעי 
13O 012:014 יד ירמיהו העשירי מכבני עשתי עשר  {ס} 
13O 012:015 טו אלה מבני גד ראשי הצבא אחד למאה הקטן והגדול לאלף 
13O 012:016 טז אלה הם אשר עברו את הירדן בחדש הראשון והוא ממלא על כל גדיתיו (גדותיו) ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב  {פ} 
13O 012:017 יז ויבאו מן בני בנימן ויהודה עד למצד לדויד 
13O 012:018 יח ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם לשלום באתם אלי לעזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח  {ס} 
13O 012:019 יט ורוח לבשה את עמשי ראש השלושים (השלישים) לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד  {פ} 
13O 012:020 כ וממנשה נפלו על דויד בבאו עם פלשתים על שאול למלחמה--ולא עזרם  כי בעצה שלחהו סרני פלשתים לאמר בראשינו יפול אל אדניו שאול 
13O 012:021 כא בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי  ראשי האלפים אשר למנשה 
13O 012:022 כב והמה עזרו עם דויד על הגדוד כי גבורי חיל כלם ויהיו שרים בצבא 
13O 012:023 כג כי לעת יום ביום יבאו על דויד לעזרו--עד למחנה גדול כמחנה אלהים  {פ} 
13O 012:024 כד ואלה מספרי ראשי החלוץ לצבא באו על דויד חברונה  להסב מלכות שאול אליו--כפי יהוה  {ס} 
13O 012:025 כה בני יהודה נשאי צנה ורמח--ששת אלפים ושמונה מאות חלוצי צבא  {ס} 
13O 012:026 כו מן בני שמעון גבורי חיל לצבא--שבעת אלפים ומאה  {ס} 
13O 012:027 כז מן בני הלוי--ארבעת אלפים ושש מאות  {ס} 
13O 012:028 כח ויהוידע הנגיד לאהרן ועמו שלשת אלפים ושבע מאות  {ס} 
13O 012:029 כט וצדוק נער גבור חיל ובית אביו שרים עשרים ושנים  {ס} 
13O 012:030 ל ומן בני בנימן אחי שאול שלשת אלפים ועד הנה מרביתם שמרים משמרת בית שאול  {ס} 
13O 012:031 לא ומן בני אפרים עשרים אלף ושמונה מאות--גבורי חיל אנשי שמות לבית אבותם  {ס} 
13O 012:032 לב ומחצי מטה מנשה שמונה עשר אלף אשר נקבו בשמות לבוא להמליך את דויד  {ס} 
13O 012:033 לג ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל--ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם  {ס} 
13O 012:034 לד מזבלון יוצאי צבא ערכי מלחמה בכל כלי מלחמה--חמשים אלף  ולעדר בלא לב ולב  {ס} 
13O 012:035 לה ומנפתלי שרים אלף ועמהם בצנה וחנית שלשים ושבעה אלף  {ס} 
13O 012:036 לו ומן הדני ערכי מלחמה עשרים ושמונה אלף ושש מאות  {ס} 
13O 012:037 לז ומאשר יוצאי צבא לערך מלחמה--ארבעים אלף  {ס} 
13O 012:038 לח ומעבר לירדן מן הראובני והגדי וחצי שבט מנשה בכל כלי צבא מלחמה--מאה ועשרים אלף  {ס} 
13O 012:039 לט כל אלה אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שלם באו חברונה להמליך את דויד על כל ישראל וגם כל שרית ישראל לב אחד--להמליך את דויד 
13O 012:040 מ ויהיו שם עם דויד ימים שלושה אכלים ושותים  כי הכינו להם אחיהם [ (I Chronicles 12:41) מא וגם הקרובים אליהם עד יששכר וזבלון ונפתלי מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבלים וצמוקים ויין ושמן ובקר וצאן--לרב  כי שמחה בישראל  {פ} ] 
13O 013:001 א ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות--לכל נגיד 
13O 013:002 ב ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו 
13O 013:003 ג ונסבה את ארון אלהינו אלינו  כי לא דרשנהו בימי שאול 
13O 013:004 ד ויאמרו כל הקהל לעשות כן  כי ישר הדבר בעיני כל העם 
13O 013:005 ה ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים 
13O 013:006 ו ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה  להעלות משם את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים--אשר נקרא שם 
13O 013:007 ז וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה מבית אבינדב ועזא ואחיו נהגים בעגלה 
13O 013:008 ח ודויד וכל ישראל משחקים לפני האלהים--בכל עז ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמצלתים ובחצצרות 
13O 013:009 ט ויבאו עד גרן כידן וישלח עזא את ידו לאחז את הארון--כי שמטו הבקר 
13O 013:010 י ויחר אף יהוה בעזא ויכהו על אשר שלח ידו על הארון וימת שם לפני אלהים 
13O 013:011 יא ויחר לדויד כי פרץ יהוה פרץ בעזא ויקרא למקום ההוא פרץ עזא עד היום הזה 
13O 013:012 יב ויירא דויד את האלהים ביום ההוא לאמר  היך אביא אלי את ארון האלהים 
13O 013:013 יג ולא הסיר דויד את הארון אליו אל עיר דויד ויטהו אל בית עבד אדם הגתי 
13O 013:014 יד וישב ארון האלהים עם בית עבד אדם בביתו--שלשה חדשים ויברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו  {ס} 
13O 014:001 א וישלח חירם (חורם) מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים--לבנות לו בית 
13O 014:002 ב וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל  כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל  {ס} 
13O 014:003 ג ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות 
13O 014:004 ד ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם  שמוע ושובב נתן ושלמה 
13O 014:005 ה ויבחר ואלישוע ואלפלט 
13O 014:006 ו ונגה ונפג ויפיע 
13O 014:007 ז ואלישמע ובעלידע ואליפלט  {פ} 
13O 014:008 ח וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם 
13O 014:009 ט ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים 
13O 014:010 י וישאל דויד באלהים לאמר--האעלה על פלשתיים (פלשתים) ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך 
13O 014:011 יא ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא--בעל פרצים 
13O 014:012 יב ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש  {פ} 
13O 014:013 יג ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק 
13O 014:014 יד וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם  הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים 
13O 014:015 טו ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים--אז תצא במלחמה  כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים 
13O 014:016 טז ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה 
13O 014:017 יז ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים 
13O 015:001 א ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל 
13O 015:002 ב אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים  כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו--עד עולם  {פ} 
13O 015:003 ג ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו 
13O 015:004 ד ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים  {ס} 
13O 015:005 ה לבני קהת--אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים  {ס} 
13O 015:006 ו לבני מררי--עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים  {ס} 
13O 015:007 ז לבני גרשום--יואל השר ואחיו מאה ושלשים  {ס} 
13O 015:008 ח לבני אליצפן--שמעיה השר ואחיו מאתים  {ס} 
13O 015:009 ט לבני חברון--אליאל השר ואחיו שמונים  {ס} 
13O 015:010 י לבני עזיאל  עמינדב השר--ואחיו מאה ושנים עשר  {פ} 
13O 015:011 יא ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב  {ס} 
13O 015:012 יב ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו 
13O 015:013 יג כי למבראשונה לא אתם--פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט 
13O 015:014 יד ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל 
13O 015:015 טו וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה--בכתפם במטות עליהם  {פ} 
13O 015:016 טז ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים--משמיעים להרים בקול לשמחה  {פ} 
13O 015:017 יז ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו  {ס}  ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו 
13O 015:018 יח ועמהם אחיהם המשנים  זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל--השערים 
13O 015:019 יט והמשררים הימן אסף ואיתן--במצלתים נחשת להשמיע 
13O 015:020 כ וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו--בנבלים על עלמות 
13O 015:021 כא ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו--בכנרות על השמינית לנצח 
13O 015:022 כב וכנניהו שר הלוים במשא--יסר במשא כי מבין הוא 
13O 015:023 כג וברכיה ואלקנה שערים לארון 
13O 015:024 כד ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים (מחצרים) בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון 
13O 015:025 כה ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים  ההלכים להעלות את ארון ברית יהוה מן בית עבד אדם--בשמחה  {פ} 
13O 015:026 כו ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית יהוה ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים 
13O 015:027 כז ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד 
13O 015:028 כח וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות 
13O 015:029 כט ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה  {פ} 
13O 016:001 א ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים 
13O 016:002 ב ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה 
13O 016:003 ג ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה--לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה 
13O 016:004 ד ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים--משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל  {ס} 
13O 016:005 ה אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע 
13O 016:006 ו ובניהו ויחזיאל הכהנים--בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים 
13O 016:007 ז ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה--ביד אסף ואחיו  {ש} 
13O 016:008 ח הודו ליהוה קראו בשמו--  {ס}  הודיעו בעמים עלילתיו  {ר} 
13O 016:009 ט שירו לו זמרו לו--  {ס}  שיחו בכל נפלאתיו  {ר} 
13O 016:010 י התהללו בשם קדשו--  {ס}  ישמח לב מבקשי יהוה  {ר} 
13O 016:011 יא דרשו יהוה ועזו--  {ס}  בקשו פניו תמיד  {ר} 
13O 016:012 יב זכרו נפלאתיו אשר עשה--  {ס}  מפתיו ומשפטי פיהו  {ר} 
13O 016:013 יג זרע ישראל עבדו--  {ס}  בני יעקב בחיריו  {ר} 
13O 016:014 יד הוא יהוה אלהינו--  {ס}  בכל הארץ משפטיו  {ר} 
13O 016:015 טו זכרו לעולם בריתו--  {ס}  דבר צוה לאלף דור  {ר} 
13O 016:016 טז אשר כרת את אברהם--  {ס}  ושבועתו ליצחק  {ר} 
13O 016:017 יז ויעמידה ליעקב לחק--  {ס}  לישראל ברית עולם  {ר} 
13O 016:018 יח לאמר לך אתן ארץ כנען--  {ס}  חבל נחלתכם  {ר} 
13O 016:019 יט בהיותכם מתי מספר--  {ס}  כמעט וגרים בה  {ר} 
13O 016:020 כ ויתהלכו מגוי אל גוי--  {ס}  ומממלכה אל עם אחר  {ר} 
13O 016:021 כא לא הניח לאיש לעשקם--  {ס}  ויוכח עליהם מלכים  {ר} 
13O 016:022 כב אל תגעו במשיחי--  {ס}  ובנביאי אל תרעו  {ר} {ש} 
13O 016:023 כג שירו ליהוה כל הארץ--  {ס}  בשרו מיום אל יום ישועתו  {ר} 
13O 016:024 כד ספרו בגוים את כבודו--  {ס}  בכל העמים נפלאתיו  {ר} 
13O 016:025 כה כי גדול יהוה ומהלל מאד--  {ס}  ונורא הוא על כל אלהים  {ר} 
13O 016:026 כו כי כל אלהי העמים אלילים--  {ס}  ויהוה שמים עשה  {ר} 
13O 016:027 כז הוד והדר לפניו--  {ס}  עז וחדוה במקמו  {ר} 
13O 016:028 כח הבו ליהוה משפחות עמים--  {ס}  הבו ליהוה כבוד ועז  {ר} 
13O 016:029 כט הבו ליהוה כבוד שמו  {ס}  שאו מנחה ובאו לפניו--  {ר} השתחוו ליהוה בהדרת קדש  {ס} 
13O 016:030 ל חילו מלפניו כל הארץ--  {ר} אף תכון תבל בל תמוט  {ס} 
13O 016:031 לא ישמחו השמים ותגל הארץ--  {ר} ויאמרו בגוים יהוה מלך  {ס} 
13O 016:032 לב ירעם הים ומלואו--  {ר} יעלץ השדה וכל אשר בו  {ס} 
13O 016:033 לג אז ירננו עצי היער  {ר} מלפני יהוה--כי בא לשפוט את הארץ  {ס} 
13O 016:034 לד הודו ליהוה כי טוב--  {ר} כי לעולם חסדו  {ס} 
13O 016:035 לה ואמרו--הושיענו אלהי ישענו  {ר} וקבצנו והצילנו מן הגוים  {ס}  להדות לשם קדשך  {ר} להשתבח בתהלתך  {ס} 
13O 016:036 לו ברוך יהוה אלהי ישראל--  {ר} מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן--  {ס}  והלל ליהוה  {ר} {ש} 
13O 016:037 לז ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו  לשרת לפני הארון תמיד--לדבר יום ביומו 
13O 016:038 לח ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה  {ס}  ועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים 
13O 016:039 לט ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה--בבמה אשר בגבעון 
13O 016:040 מ להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד--לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל 
13O 016:041 מא ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות--להדות ליהוה כי לעולם חסדו 
13O 016:042 מב ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער 
13O 016:043 מג וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו  {פ} 
13O 017:001 א ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות 
13O 017:002 ב ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה  כי האלהים עמך  {ס} 
13O 017:003 ג ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר 
13O 017:004 ד לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה  לא אתה תבנה לי הבית לשבת 
13O 017:005 ה כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן 
13O 017:006 ו בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר  למה לא בניתם לי בית ארזים 
13O 017:007 ז ועתה כה תאמר לעבדי לדויד  {ס}  כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן--להיות נגיד על עמי ישראל 
13O 017:008 ח ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ 
13O 017:009 ט ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה 
13O 017:010 י ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה 
13O 017:011 יא והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו 
13O 017:012 יב הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם 
13O 017:013 יג אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך 
13O 017:014 יד והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם 
13O 017:015 טו ככל הדברים האלה וככל החזון הזה--כן דבר נתן אל דויד  {פ} 
13O 017:016 טז ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם 
13O 017:017 יז ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה--יהוה אלהים 
13O 017:018 יח מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת 
13O 017:019 יט יהוה--בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת  להדיע את כל הגדלות 
13O 017:020 כ יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו 
13O 017:021 כא ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ  אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות--לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים 
13O 017:022 כב ותתן את עמך ישראל לך לעם--עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים 
13O 017:023 כג ועתה יהוה--הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת 
13O 017:024 כד ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר--יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך 
13O 017:025 כה כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך 
13O 017:026 כו ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת 
13O 017:027 כז ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך  כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם  {פ} 
13O 018:001 א ויהי אחרי כן ויך דויד את פלשתים ויכניעם ויקח את גת ובנתיה מיד פלשתים 
13O 018:002 ב ויך את מואב ויהיו מואב עבדים לדויד נשאי מנחה 
13O 018:003 ג ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר פרת 
13O 018:004 ד וילכד דויד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב 
13O 018:005 ה ויבא ארם דרמשק לעזור להדדעזר מלך צובה ויך דויד בארם עשרים ושנים אלף איש 
13O 018:006 ו וישם דויד בארם דרמשק ויהי ארם לדויד עבדים נשאי מנחה ויושע יהוה לדויד בכל אשר הלך 
13O 018:007 ז ויקח דויד את שלטי הזהב אשר היו על עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם 
13O 018:008 ח ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דויד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת ואת העמודים ואת כלי הנחשת  {פ} 
13O 018:009 ט וישמע תעו מלך חמת  כי הכה דויד את כל חיל הדדעזר מלך צובה 
13O 018:010 י וישלח את הדורם בנו אל המלך דויד לשאול (לשאל) לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו--כי איש מלחמות תעו היה הדדעזר וכל כלי זהב וכסף--ונחשת 
13O 018:011 יא גם אתם הקדיש המלך דויד ליהוה עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים--מאדום וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק 
13O 018:012 יב ואבשי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף 
13O 018:013 יג וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדויד ויושע יהוה את דויד בכל אשר הלך 
13O 018:014 יד וימלך דויד על כל ישראל ויהי עשה משפט וצדקה--לכל עמו 
13O 018:015 טו ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר 
13O 018:016 טז וצדוק בן אחיטוב ואבימלך בן אביתר כהנים ושושא סופר 
13O 018:017 יז ובניהו בן יהוידע על הכרתי והפלתי ובני דויד הראשנים ליד המלך  {פ} 
13O 019:001 א ויהי אחרי כן וימת נחש מלך בני עמון וימלך בנו תחתיו 
13O 019:002 ב ויאמר דויד אעשה חסד עם חנון בן נחש כי עשה אביו עמי חסד וישלח דויד מלאכים לנחמו על אביו ויבאו עבדי דויד אל ארץ בני עמון אל חנון--לנחמו 
13O 019:003 ג ויאמרו שרי בני עמון לחנון המכבד דויד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלא בעבור לחקר ולהפך ולרגל הארץ באו עבדיו אליך 
13O 019:004 ד ויקח חנון את עבדי דויד ויגלחם ויכרת את מדויהם בחצי עד המפשעה וישלחם 
13O 019:005 ה וילכו ויגידו לדויד על האנשים וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד אשר יצמח זקנכם ושבתם  {ס} 
13O 019:006 ו ויראו בני עמון כי התבאשו עם דויד וישלח חנון ובני עמון אלף ככר כסף לשכר להם מן ארם נהרים ומן ארם מעכה ומצובה רכב ופרשים 
13O 019:007 ז וישכרו להם שנים ושלשים אלף רכב ואת מלך מעכה ואת עמו ויבאו ויחנו לפני מידבא  {ס}  ובני עמון נאספו מעריהם ויבאו למלחמה  {ס} 
13O 019:008 ח וישמע דויד וישלח את יואב ואת כל צבא הגבורים 
13O 019:009 ט ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח העיר והמלכים אשר באו לבדם בשדה 
13O 019:010 י וירא יואב כי היתה פני המלחמה אליו--פנים ואחור ויבחר מכל בחור בישראל ויערך לקראת ארם 
13O 019:011 יא ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערכו לקראת בני עמון 
13O 019:012 יב ויאמר אם תחזק ממני ארם--והיית לי לתשועה  {ס}  ואם בני עמון יחזקו ממך והושעתיך 
13O 019:013 יג חזק ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה הטוב בעיניו יעשה 
13O 019:014 יד ויגש יואב והעם אשר עמו לפני ארם--למלחמה וינוסו מפניו 
13O 019:015 טו ובני עמון ראו כי נס ארם וינוסו גם הם מפני אבשי אחיו ויבאו העירה ויבא יואב ירושלם  {ס} 
13O 019:016 טז וירא ארם כי נגפו לפני ישראל וישלחו מלאכים ויוציאו את ארם אשר מעבר הנהר ושופך שר צבא הדדעזר לפניהם 
13O 019:017 יז ויגד לדויד ויאסף את כל ישראל ויעבר הירדן ויבא אלהם ויערך אלהם ויערך דויד לקראת ארם מלחמה וילחמו עמו 
13O 019:018 יח וינס ארם מלפני ישראל ויהרג דויד מארם שבעת אלפים רכב וארבעים אלף איש רגלי ואת שופך שר הצבא המית 
13O 019:019 יט ויראו עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלימו עם דויד ויעבדהו ולא אבה ארם להושיע את בני עמון עוד  {ס} 
13O 020:001 א ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים וינהג יואב את חיל הצבא וישחת את ארץ בני עמון ויבא ויצר את רבה ודויד ישב בירושלם ויך יואב את רבה ויהרסה 
13O 020:002 ב ויקח דויד את עטרת מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר זהב ובה אבן יקרה ותהי על ראש דויד ושלל העיר הוציא הרבה מאד 
13O 020:003 ג ואת העם אשר בה הוציא וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות וכן יעשה דויד לכל ערי בני עמון וישב דויד וכל העם ירושלם  {ס} 
13O 020:004 ד ויהי אחרי כן ותעמד מלחמה בגזר עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את ספי מילידי הרפאים--ויכנעו 
13O 020:005 ה ותהי עוד מלחמה את פלשתים ויך אלחנן בן יעור (יעיר) את לחמי אחי גלית הגתי--ועץ חניתו כמנור ארגים  {ס} 
13O 020:006 ו ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדה ואצבעתיו שש ושש עשרים וארבע וגם הוא נולד להרפא 
13O 020:007 ז ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעא אחי דויד 
13O 020:008 ח אל נולדו להרפא בגת ויפלו ביד דויד וביד עבדיו  {פ} 
13O 021:001 א ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל 
13O 021:002 ב ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם 
13O 021:003 ג ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים--הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל 
13O 021:004 ד ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם 
13O 021:005 ה ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב 
13O 021:006 ו ולוי ובנימן לא פקד בתוכם  כי נתעב דבר המלך את יואב 
13O 021:007 ז וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל  {ס} 
13O 021:008 ח ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד  {פ} 
13O 021:009 ט וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר 
13O 021:010 י לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך  בחר לך אחת מהנה ואעשה לך 
13O 021:011 יא ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך 
13O 021:012 יב אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויביך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל  ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר  {ס} 
13O 021:013 יג ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל 
13O 021:014 יד ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש 
13O 021:015 טו וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי  {ס} 
13O 021:016 טז וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם 
13O 021:017 יז ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה  {ס} 
13O 021:018 יח ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד  כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי 
13O 021:019 יט ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה 
13O 021:020 כ וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים 
13O 021:021 כא ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה 
13O 021:022 כב ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם 
13O 021:023 כג ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה--הכל נתתי 
13O 021:024 כד ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא  כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם 
13O 021:025 כה ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות 
13O 021:026 כו ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה  {ס} 
13O 021:027 כז ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה 
13O 021:028 כח בעת ההיא--בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם 
13O 021:029 כט ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה--בעת ההיא  בבמה בגבעון 
13O 021:030 ל ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים  כי נבעת--מפני חרב מלאך יהוה  {ס} 
13O 022:001 א ויאמר דויד--זה הוא בית יהוה האלהים וזה מזבח לעלה לישראל  {פ} 
13O 022:002 ב ויאמר דויד--לכנוס את הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלהים 
13O 022:003 ג וברזל לרב למסמרים לדלתות השערים ולמחברות--הכין דויד ונחשת לרב אין משקל 
13O 022:004 ד ועצי ארזים לאין מספר  כי הביאו הצידנים והצרים עצי ארזים לרב--לדויד  {פ} 
13O 022:005 ה ויאמר דויד שלמה בני נער ורך והבית לבנות ליהוה להגדיל למעלה לשם ולתפארת לכל הארצות אכינה נא לו ויכן דויד לרב לפני מותו 
13O 022:006 ו ויקרא לשלמה בנו ויצוהו לבנות בית ליהוה אלהי ישראל  {ס} 
13O 022:007 ז ויאמר דויד לשלמה  בנו (בני)--אני היה עם לבבי לבנות בית לשם יהוה אלהי 
13O 022:008 ח ויהי עלי דבר יהוה לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית  לא תבנה בית לשמי--כי דמים רבים שפכת ארצה לפני 
13O 022:009 ט הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והניחותי לו מכל אויביו מסביב  כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו 
13O 022:010 י הוא יבנה בית לשמי והוא יהיה לי לבן ואני לו לאב והכינותי כסא מלכותו על ישראל--עד עולם 
13O 022:011 יא עתה בני יהי יהוה עמך והצלחת ובנית בית יהוה אלהיך כאשר דבר עליך 
13O 022:012 יב אך יתן לך יהוה שכל ובינה ויצוך על ישראל ולשמור את תורת יהוה אלהיך 
13O 022:013 יג אז תצליח--אם תשמור לעשות את החקים ואת המשפטים אשר צוה יהוה את משה על ישראל חזק ואמץ אל תירא ואל תחת 
13O 022:014 יד והנה בעניי הכינותי לבית יהוה זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין משקל כי לרב היה ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף 
13O 022:015 טו ועמך לרב עשי מלאכה--חצבים וחרשי אבן ועץ וכל חכם בכל מלאכה 
13O 022:016 טז לזהב לכסף ולנחשת ולברזל אין מספר קום ועשה ויהי יהוה עמך 
13O 022:017 יז ויצו דויד לכל שרי ישראל לעזר לשלמה בנו  {ס} 
13O 022:018 יח הלא יהוה אלהיכם עמכם והניח לכם מסביב  כי נתן בידי את ישבי הארץ ונכבשה הארץ לפני יהוה ולפני עמו 
13O 022:019 יט עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש ליהוה אלהיכם וקומו ובנו את מקדש יהוה האלהים להביא את ארון ברית יהוה וכלי קדש האלהים לבית הנבנה לשם יהוה  {פ} 
13O 023:001 א ודויד זקן ושבע ימים וימלך את שלמה בנו על ישראל 
13O 023:002 ב ויאסף את כל שרי ישראל והכהנים והלוים 
13O 023:003 ג ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה ויהי מספרם לגלגלתם לגברים שלשים ושמונה אלף 
13O 023:004 ד מאלה לנצח על מלאכת בית יהוה עשרים וארבעה אלף ושטרים ושפטים ששת אלפים 
13O 023:005 ה וארבעת אלפים שערים וארבעת אלפים מהללים ליהוה בכלים אשר עשיתי להלל  {ס} 
13O 023:006 ו ויחלקם דויד מחלקות  {ס}  לבני לוי לגרשון קהת ומררי  {ס} 
13O 023:007 ז לגרשני לעדן ושמעי  {ס} 
13O 023:008 ח בני לעדן הראש יחיאל וזתם ויואל--שלשה  {ס} 
13O 023:009 ט בני שמעי שלמות (שלמית) וחזיאל והרן--שלשה אלה ראשי האבות ללעדן  {ס} 
13O 023:010 י ובני שמעי--יחת זינא ויעוש ובריעה אלה בני שמעי ארבעה 
13O 023:011 יא ויהי יחת הראש וזיזה השני ויעוש ובריעה לא הרבו בנים ויהיו לבית אב לפקדה אחת  {ס} 
13O 023:012 יב בני קהת עמרם יצהר חברון ועזיאל--ארבעה  {ס} 
13O 023:013 יג בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם--להקטיר לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד עולם 
13O 023:014 יד ומשה איש האלהים--בניו יקראו על שבט הלוי  {ס} 
13O 023:015 טו בני משה גרשום ואליעזר 
13O 023:016 טז בני גרשום שבואל הראש 
13O 023:017 יז ויהיו בני אליעזר רחביה הראש ולא היה לאליעזר בנים אחרים ובני רחביה רבו למעלה  {ס} 
13O 023:018 יח בני יצהר שלמית הראש 
13O 023:019 יט בני חברון--יריהו הראש אמריה השני יחזיאל השלישי ויקמעם הרביעי 
13O 023:020 כ בני עזיאל--מיכה הראש וישיה השני 
13O 023:021 כא בני מררי מחלי ומושי בני מחלי אלעזר וקיש 
13O 023:022 כב וימת אלעזר ולא היו לו בנים כי אם בנות וישאום בני קיש אחיהם 
13O 023:023 כג בני מושי מחלי ועדר וירמות--שלושה  {ס} 
13O 023:024 כד אלה בני לוי לבית אבותיהם ראשי האבות לפקודיהם במספר שמות לגלגלתם עשה המלאכה לעבדת בית יהוה--מבן עשרים שנה ומעלה 
13O 023:025 כה כי אמר דויד הניח יהוה אלהי ישראל לעמו וישכן בירושלם עד לעולם 
13O 023:026 כו וגם ללוים--אין לשאת את המשכן ואת כל כליו לעבדתו 
13O 023:027 כז כי בדברי דויד האחרונים המה מספר בני לוי מבן עשרים שנה ולמעלה 
13O 023:028 כח כי מעמדם ליד בני אהרן לעבדת בית יהוה על החצרות ועל הלשכות ועל טהרת לכל קדש--ומעשה עבדת בית האלהים 
13O 023:029 כט וללחם המערכת ולסלת למנחה ולרקיקי המצות ולמחבת ולמרבכת ולכל משורה ומדה 
13O 023:030 ל ולעמד בבקר בבקר להדות ולהלל ליהוה וכן לערב 
13O 023:031 לא ולכל העלות עלות ליהוה לשבתות לחדשים ולמעדים--במספר כמשפט עליהם תמיד לפני יהוה 
13O 023:032 לב ושמרו את משמרת אהל מועד ואת משמרת הקדש ומשמרת בני אהרן אחיהם--לעבדת בית יהוה  {פ} 
13O 024:001 א ולבני אהרן מחלקותם  בני אהרן--נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר 
13O 024:002 ב וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא היו להם ויכהנו אלעזר ואיתמר 
13O 024:003 ג ויחלקם דויד--וצדוק מן בני אלעזר ואחימלך מן בני איתמר  לפקדתם בעבדתם 
13O 024:004 ד וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר--ויחלקום  לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה 
13O 024:005 ה ויחלקום בגורלות אלה עם אלה  כי היו שרי קדש ושרי האלהים מבני אלעזר ובבני איתמר  {ס} 
13O 024:006 ו ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך והשרים וצדוק הכהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללוים--בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר  {פ} 
13O 024:007 ז ויצא הגורל הראשון ליהויריב  {ס}  לידעיה השני  {ס} 
13O 024:008 ח לחרם  {ר} השלישי  {ס}  לשערים הרבעי  {ס} 
13O 024:009 ט למלכיה  {ר} החמישי  {ס}  למימן הששי  {ס} 
13O 024:010 י להקוץ  {ר} השבעי  {ס}  לאביה השמיני  {ס} 
13O 024:011 יא לישוע  {ר} התשעי  {ס}  לשכניהו העשרי  {ס} 
13O 024:012 יב לאלישיב  {ר} עשתי עשר  {ס}  ליקים שנים עשר  {ס} 
13O 024:013 יג לחפה  {ר} שלשה עשר  {ס}  לישבאב ארבעה עשר  {ס} 
13O 024:014 יד לבלגה  {ר} חמשה עשר  {ס}  לאמר ששה עשר  {ס} 
13O 024:015 טו לחזיר שבעה  {ר} עשר  {ס}  להפצץ שמונה עשר  {ס} 
13O 024:016 טז לפתחיה תשעה  {ר} עשר  {ס}  ליחזקאל העשרים  {ס} 
13O 024:017 יז ליכין אחד  {ר} ועשרים  {ס}  לגמול שנים ועשרים  {ס} 
13O 024:018 יח לדליהו שלשה  {ר} ועשרים  {ס}  למעזיהו ארבעה ועשרים  {פ} 
13O 024:019 יט אלה פקדתם לעבדתם לבוא לבית יהוה כמשפטם ביד אהרן אביהם  כאשר צוהו יהוה אלהי ישראל  {פ} 
13O 024:020 כ ולבני לוי הנותרים  לבני עמרם שובאל לבני שובאל יחדיהו  {ס} 
13O 024:021 כא לרחביהו--לבני רחביהו הראש ישיה  {ס} 
13O 024:022 כב ליצהרי שלמות לבני שלמות יחת  {ס} 
13O 024:023 כג ובני יריהו אמריהו השני יחזיאל השלישי יקמעם הרביעי  {ס} 
13O 024:024 כד בני עזיאל מיכה לבני מיכה שמור (שמיר) 
13O 024:025 כה אחי מיכה ישיה  {ס}  לבני ישיה זכריהו  {ס} 
13O 024:026 כו בני מררי מחלי ומושי  {ס}  בני יעזיהו בנו  {ס} 
13O 024:027 כז בני מררי--ליעזיהו בנו ושהם וזכור ועברי  {ס} 
13O 024:028 כח למחלי אלעזר ולא היה לו בנים  {ס} 
13O 024:029 כט לקיש בני קיש ירחמאל  {ס} 
13O 024:030 ל ובני מושי מחלי ועדר וירימות אלה בני הלוים לבית אבתיהם 
13O 024:031 לא ויפילו גם הם גורלות לעמת אחיהם בני אהרן לפני דויד המלך וצדוק ואחימלך וראשי האבות לכהנים וללוים--אבות הראש לעמת אחיו הקטן  {ס} 
13O 025:001 א ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים (הנבאים) בכנרות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם 
13O 025:002 ב לבני אסף זכור ויוסף ונתניה ואשראלה--בני אסף  על יד אסף הנבא על ידי המלך 
13O 025:003 ג לידותון--בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו ששה על ידי אביהם ידותון בכנור הנבא על הדות והלל ליהוה  {ס} 
13O 025:004 ד להימן--בני הימן בקיהו מתניהו עזיאל שבואל וירימות חנניה חנני אליאתה גדלתי ורממתי עזר ישבקשה מלותי הותיר מחזיאת 
13O 025:005 ה כל אלה בנים להימן חזה המלך בדברי האלהים--להרים קרן ויתן האלהים להימן בנים ארבעה עשר--ובנות שלוש 
13O 025:006 ו כל אלה על ידי אביהם בשיר בית יהוה במצלתים נבלים וכנרות לעבדת בית האלהים--על ידי המלך אסף וידותון והימן 
13O 025:007 ז ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר ליהוה  כל המבין--מאתים שמונים ושמונה 
13O 025:008 ח ויפילו גורלות משמרת לעמת כקטן כגדול--מבין עם תלמיד  {פ} 
13O 025:009 ט ויצא הגורל הראשון לאסף--ליוסף  {ס}  גדליהו השני--הוא ואחיו  {ר} ובניו שנים עשר  {ס} 
13O 025:010 י השלשי זכור בניו ואחיו שנים  {ר} עשר  {ס} 
13O 025:011 יא הרביעי ליצרי--בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:012 יב החמישי  {ר} נתניהו בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:013 יג הששי בקיהו בניו ואחיו שנים  {ר} עשר  {ס} 
13O 025:014 יד השבעי ישראלה בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:015 טו השמיני  {ר} ישעיהו בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:016 טז התשיעי מתניהו בניו ואחיו  {ר} שנים עשר  {ס} 
13O 025:017 יז העשירי שמעי בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:018 יח עשתי  {ר} עשר עזראל בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:019 יט השנים עשר לחשביה  {ר} בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:020 כ לשלשה עשר שובאל בניו ואחיו שנים  {ר} עשר  {ס} 
13O 025:021 כא לארבעה עשר מתתיהו בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:022 כב לחמשה  {ר} עשר לירמות בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:023 כג לששה עשר לחנניהו בניו  {ר} ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:024 כד לשבעה עשר לישבקשה בניו ואחיו שנים  {ר} עשר  {ס} 
13O 025:025 כה לשמונה עשר לחנני בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:026 כו לתשעה  {ר} עשר למלותי בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:027 כז לעשרים לאליתה--בניו  {ר} ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:028 כח לאחד ועשרים להותיר בניו ואחיו שנים  {ר} עשר  {ס} 
13O 025:029 כט לשנים ועשרים לגדלתי בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:030 ל לשלשה  {ר} ועשרים למחזיאות בניו ואחיו שנים עשר  {ס} 
13O 025:031 לא לארבעה ועשרים  {ר} לרוממתי עזר בניו ואחיו שנים עשר  {פ} 
13O 026:001 א למחלקות לשערים--לקרחים משלמיהו בן קרא מן בני אסף 
13O 026:002 ב ולמשלמיהו בנים--זכריהו הבכור ידיעאל השני זבדיהו השלישי יתניאל הרביעי 
13O 026:003 ג עילם החמישי יהוחנן הששי אליהועיני השביעי 
13O 026:004 ד ולעבד אדם בנים--שמעיה הבכור יהוזבד השני יואח השלשי ושכר הרביעי ונתנאל החמישי 
13O 026:005 ה עמיאל הששי יששכר השביעי פעלתי השמיני  כי ברכו אלהים  {ס} 
13O 026:006 ו ולשמעיה בנו נולד בנים הממשלים לבית אביהם  כי גבורי חיל המה 
13O 026:007 ז בני שמעיה עתני ורפאל ועובד אלזבד אחיו--בני חיל אליהו וסמכיהו 
13O 026:008 ח כל אלה מבני עבד אדם המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבדה--ששים ושנים לעבד אדם 
13O 026:009 ט ולמשלמיהו בנים ואחים בני חיל--שמונה עשר  {ס} 
13O 026:010 י ולחסה מן בני מררי בנים--שמרי הראש כי לא היה בכור וישימהו אביהו לראש 
13O 026:011 יא חלקיהו השני טבליהו השלשי זכריהו הרבעי כל בנים ואחים לחסה שלשה עשר 
13O 026:012 יב לאלה מחלקות השערים לראשי הגברים משמרות--לעמת אחיהם  לשרת בבית יהוה 
13O 026:013 יג ויפילו גורלות כקטן כגדול לבית אבותם--לשער ושער  {פ} 
13O 026:014 יד ויפל הגורל מזרחה לשלמיהו וזכריהו בנו יועץ בשכל הפילו גורלות ויצא גורלו צפונה 
13O 026:015 טו לעבד אדם נגבה ולבניו בית האספים 
13O 026:016 טז לשפים ולחסה למערב עם שער שלכת במסלה העולה משמר לעמת משמר  {ס} 
13O 026:017 יז למזרח הלוים ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה  {ס}  ולאספים שנים שנים 
13O 026:018 יח לפרבר למערב--ארבעה למסלה שנים לפרבר 
13O 026:019 יט אלה מחלקות השערים לבני הקרחי ולבני מררי 
13O 026:020 כ והלוים--אחיה על אוצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים  {ס} 
13O 026:021 כא בני לעדן בני הגרשני ללעדן ראשי האבות ללעדן הגרשני--יחיאלי  {ס} 
13O 026:022 כב בני יחיאלי--זתם ויואל אחיו על אצרות בית יהוה  {ס} 
13O 026:023 כג לעמרמי ליצהרי לחברוני לעזיאלי 
13O 026:024 כד ושבאל בן גרשום בן משה נגיד על האצרות  {ס} 
13O 026:025 כה ואחיו לאליעזר--רחביהו בנו וישעיהו בנו וירם בנו וזכרי בנו ושלמות (ושלמית) בנו 
13O 026:026 כו הוא שלמות ואחיו על כל אצרות הקדשים אשר הקדיש דויד המלך וראשי האבות לשרי האלפים והמאות--ושרי הצבא 
13O 026:027 כז מן המלחמות ומן השלל הקדישו--לחזק לבית יהוה 
13O 026:028 כח וכל ההקדיש שמואל הראה ושאול בן קיש ואבנר בן נר ויואב בן צרויה--כל המקדיש על יד שלמית ואחיו  {פ} 
13O 026:029 כט ליצהרי כנניהו ובניו למלאכה החיצונה על ישראל--לשטרים ולשפטים 
13O 026:030 ל לחברוני חשביהו ואחיו בני חיל אלף ושבע מאות על פקדת ישראל מעבר לירדן מערבה--לכל מלאכת יהוה ולעבדת המלך 
13O 026:031 לא לחברוני יריה הראש לחברוני לתלדתיו לאבות--בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד 
13O 026:032 לב ואחיו בני חיל אלפים ושבע מאות--ראשי האבות ויפקידם דויד המלך על הראובני והגדי וחצי שבט המנשי לכל דבר האלהים ודבר המלך  {פ} 
13O 027:001 א ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות ושטריהם המשרתים את המלך לכל דבר המחלקות הבאה והיצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה  המחלקת האחת--עשרים וארבעה אלף  {פ} 
13O 027:002 ב על המחלקת הראשונה לחדש הראשון--ישבעם בן זבדיאל ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס} 
13O 027:003 ג מן בני פרץ הראש לכל שרי הצבאות--לחדש הראשון  {ס} 
13O 027:004 ד ועל מחלקת החדש השני דודי האחוחי ומחלקתו ומקלות הנגיד ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס} 
13O 027:005 ה שר הצבא השלישי לחדש השלישי בניהו בן יהוידע הכהן ראש ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 
13O 027:006 ו הוא בניהו גבור השלשים ועל השלשים ומחלקתו עמיזבד בנו  {ס} 
13O 027:007 ז הרביעי לחדש הרביעי עשהאל אחי יואב וזבדיה בנו אחריו ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס} 
13O 027:008 ח החמישי לחדש החמישי השר שמהות היזרח ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס} 
13O 027:009 ט הששי לחדש הששי עירא בן עקש התקועי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס} 
13O 027:010 י השביעי לחדש השביעי חלץ הפלוני מן בני אפרים ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס} 
13O 027:011 יא השמיני לחדש השמיני סבכי החשתי לזרחי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס} 
13O 027:012 יב התשיעי לחדש התשיעי אביעזר הענתותי לבנימיני (לבן ימיני) ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס} 
13O 027:013 יג העשירי לחדש העשירי מהרי הנטופתי לזרחי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס} 
13O 027:014 יד עשתי עשר לעשתי עשר החדש בניה הפרעתוני מן בני אפרים ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {ס} 
13O 027:015 טו השנים עשר לשנים עשר החדש חלדי הנטופתי לעתניאל ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף  {פ} 
13O 027:016 טז ועל שבטי ישראל--לראובני נגיד אליעזר בן זכרי  {ס}  לשמעוני--שפטיהו בן מעכה  {ס} 
13O 027:017 יז ללוי חשביה בן קמואל לאהרן צדוק  {ס} 
13O 027:018 יח ליהודה אליהו מאחי דויד  {ס}  ליששכר--עמרי בן מיכאל  {ס} 
13O 027:019 יט לזבולן ישמעיהו בן עבדיהו  {ס}  לנפתלי--ירימות בן עזריאל  {ס} 
13O 027:020 כ לבני אפרים הושע בן עזזיהו לחצי שבט מנשה יואל בן פדיהו  {ס} 
13O 027:021 כא לחצי המנשה גלעדה ידו בן זכריהו  {ס}  לבנימן--יעשיאל בן אבנר  {ס} 
13O 027:022 כב לדן עזראל בן ירחם אלה שרי שבטי ישראל 
13O 027:023 כג ולא נשא דויד מספרם למבן עשרים שנה ולמטה  כי אמר יהוה להרבות את ישראל ככוכבי השמים 
13O 027:024 כד יואב בן צרויה החל למנות ולא כלה ויהי בזאת קצף על ישראל ולא עלה המספר במספר דברי הימים למלך דויד  {ס} 
13O 027:025 כה ועל אצרות המלך עזמות בן עדיאל  {ס}  ועל האצרות בשדה בערים ובכפרים ובמגדלות יהונתן בן עזיהו  {ס} 
13O 027:026 כו ועל עשי מלאכת השדה לעבדת האדמה--עזרי בן כלוב  {ס} 
13O 027:027 כז ועל הכרמים--שמעי הרמתי  {ס}  ועל שבכרמים לאצרות היין זבדי השפמי  {ס} 
13O 027:028 כח ועל הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי  {ס}  ועל אצרות השמן יועש  {ס} 
13O 027:029 כט ועל הבקר הרעים בשרון שטרי (שרטי) השרוני  {ס}  ועל הבקר בעמקים שפט בן עדלי  {ס} 
13O 027:030 ל ועל הגמלים--אוביל הישמעלי  {ס}  ועל האתנות יחדיהו המרנתי  {ס} 
13O 027:031 לא ועל הצאן יזיז ההגרי כל אלה שרי הרכוש אשר למלך דויד  {ס} 
13O 027:032 לב ויהונתן דוד דויד יועץ איש מבין וסופר הוא ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך  {ס} 
13O 027:033 לג ואחיתפל יועץ למלך וחושי הארכי רע המלך  {ס} 
13O 027:034 לד ואחרי אחיתפל יהוידע בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב  {פ} 
13O 028:001 א ויקהל דויד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך ושרי האלפים ושרי המאות ושרי כל רכוש ומקנה למלך ולבניו עם הסריסים והגבורים ולכל גבור חיל--אל ירושלם 
13O 028:002 ב ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי  אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית יהוה ולהדם רגלי אלהינו והכינותי לבנות 
13O 028:003 ג והאלהים אמר לי לא תבנה בית לשמי  כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת 
13O 028:004 ד ויבחר יהוה אלהי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם--כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי--בי רצה להמליך על כל ישראל 
13O 028:005 ה ומכל בני--כי רבים בנים נתן לי יהוה ויבחר בשלמה בני--לשבת על כסא מלכות יהוה על ישראל 
13O 028:006 ו ויאמר לי--שלמה בנך הוא יבנה ביתי וחצרותי  כי בחרתי בו לי לבן ואני אהיה לו לאב 
13O 028:007 ז והכינותי את מלכותו עד לעולם  אם יחזק לעשות מצותי ומשפטי--כיום הזה 
13O 028:008 ח ועתה לעיני כל ישראל קהל יהוה ובאזני אלהינו שמרו ודרשו כל מצות יהוה אלהיכם--למען תירשו את הארץ הטובה והנחלתם לבניכם אחריכם עד עולם 
13O 028:009 ט ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה--כי כל לבבות דורש יהוה וכל יצר מחשבות מבין  אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד 
13O 028:010 י ראה עתה כי יהוה בחר בך לבנות בית למקדש--חזק ועשה  {פ} 
13O 028:011 יא ויתן דויד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליתיו וחדריו הפנימים--ובית הכפרת 
13O 028:012 יב ותבנית כל אשר היה ברוח עמו לחצרות בית יהוה ולכל הלשכות סביב--לאצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים 
13O 028:013 יג ולמחלקות הכהנים והלוים ולכל מלאכת עבודת בית יהוה ולכל כלי עבודת בית יהוה 
13O 028:014 יד לזהב במשקל לזהב לכל כלי עבודה ועבודה לכל כלי הכסף במשקל לכל כלי עבודה ועבודה 
13O 028:015 טו ומשקל למנרות הזהב ונרתיהם זהב במשקל מנורה ומנורה ונרתיה ולמנרות הכסף במשקל למנורה ונרתיה כעבודת מנורה ומנורה 
13O 028:016 טז ואת הזהב משקל לשלחנות המערכת לשלחן ושלחן וכסף לשלחנות הכסף 
13O 028:017 יז והמזלגות והמזרקות והקשות זהב טהור ולכפורי הזהב במשקל לכפור וכפור ולכפורי הכסף במשקל לכפור וכפור 
13O 028:018 יח ולמזבח הקטרת זהב מזקק במשקל ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפרשים וסככים על ארון ברית יהוה 
13O 028:019 יט הכל בכתב מיד יהוה עלי השכיל--כל מלאכות התבנית  {פ} 
13O 028:020 כ ויאמר דויד לשלמה בנו חזק ואמץ ועשה--אל תירא ואל תחת  כי יהוה אלהים אלהי עמך--לא ירפך ולא יעזבך עד לכלות כל מלאכת עבודת בית יהוה 
13O 028:021 כא והנה מחלקות הכהנים והלוים לכל עבודת בית האלהים ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בחכמה לכל עבודה והשרים וכל העם לכל דבריך  {ס} 
13O 029:001 א ויאמר דויד המלך לכל הקהל שלמה בני אחד בחר בו אלהים נער ורך והמלאכה גדולה--כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלהים 
13O 029:002 ב וככל כחי הכינותי לבית אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש--לרב 
13O 029:003 ג ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף  נתתי לבית אלהי למעלה מכל הכינותי לבית הקדש 
13O 029:004 ד שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר כסף מזקק לטוח קירות הבתים 
13O 029:005 ה לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה 
13O 029:006 ו ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך 
13O 029:007 ז ויתנו לעבודת בית האלהים זהב ככרים חמשת אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה אלף ככרים 
13O 029:008 ח והנמצא אתו אבנים נתנו לאוצר בית יהוה--על יד יחיאל הגרשני 
13O 029:009 ט וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה  {פ} 
13O 029:010 י ויברך דויד את יהוה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם 
13O 029:011 יא לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ  לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש 
13O 029:012 יב והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל 
13O 029:013 יג ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך 
13O 029:014 יד וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת  כי ממך הכל ומידך נתנו לך 
13O 029:015 טו כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו  כצל ימינו על הארץ ואין מקוה 
13O 029:016 טז יהוה אלהינו--כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך  מידך היא (הוא) ולך הכל 
13O 029:017 יז וידעתי אלהי--כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל אלה ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך 
13O 029:018 יח יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך 
13O 029:019 יט ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינותי  {פ} 
13O 029:020 כ ויאמר דויד לכל הקהל ברכו נא את יהוה אלהיכם ויברכו כל הקהל ליהוה אלהי אבתיהם ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך 
13O 029:021 כא ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עלות ליהוה למחרת היום ההוא--פרים אלף אלים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרב לכל ישראל 
13O 029:022 כב ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא--בשמחה גדולה וימליכו שנית לשלמה בן דויד וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן 
13O 029:023 כג וישב שלמה על כסא יהוה למלך תחת דויד אביו--ויצלח וישמעו אליו כל ישראל 
13O 029:024 כד וכל השרים והגברים וגם כל בני המלך דויד--נתנו יד תחת שלמה המלך 
13O 029:025 כה ויגדל יהוה את שלמה למעלה לעיני כל ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא היה על כל מלך לפניו על ישראל  {פ} 
13O 029:026 כו ודויד בן ישי מלך על כל ישראל 
13O 029:027 כז והימים אשר מלך על ישראל--ארבעים שנה  בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש 
13O 029:028 כח וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו 
13O 029:029 כט ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים--הנם כתובים על דברי שמואל הראה ועל דברי נתן הנביא ועל דברי גד החזה 
13O 029:030 ל עם כל מלכותו וגבורתו והעתים אשר עברו עליו ועל ישראל ועל כל ממלכות הארצות  {פ} 
14O 001:001 א ויתחזק שלמה בן דויד על מלכותו ויהוה אלהיו עמו ויגדלהו למעלה 
14O 001:002 ב ויאמר שלמה לכל ישראל לשרי האלפים והמאות ולשפטים ולכל נשיא לכל ישראל--ראשי האבות 
14O 001:003 ג וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון  כי שם היה אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד יהוה במדבר 
14O 001:004 ד אבל ארון האלהים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד  כי נטה לו אהל בירושלם 
14O 001:005 ה ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל בן אורי בן חור--שם לפני משכן יהוה וידרשהו שלמה והקהל 
14O 001:006 ו ויעל שלמה שם על מזבח הנחשת לפני יהוה אשר לאהל מועד ויעל עליו עלות אלף 
14O 001:007 ז בלילה ההוא נראה אלהים לשלמה ויאמר לו שאל מה אתן לך 
14O 001:008 ח ויאמר שלמה לאלהים אתה עשית עם דויד אבי חסד גדול והמלכתני תחתיו 
14O 001:009 ט עתה יהוה אלהים--יאמן דברך עם דויד אבי  כי אתה המלכתני על עם רב כעפר הארץ 
14O 001:010 י עתה חכמה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה  כי מי ישפט את עמך הזה הגדול  {ס} 
14O 001:011 יא ויאמר אלהים לשלמה יען אשר היתה זאת עם לבבך ולא שאלת עשר נכסים וכבוד ואת נפש שנאיך וגם ימים רבים לא שאלת ותשאל לך חכמה ומדע אשר תשפוט את עמי אשר המלכתיך עליו 
14O 001:012 יב החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן לך--אשר לא היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה כן 
14O 001:013 יג ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם מלפני אהל מועד וימלך על ישראל  {פ} 
14O 001:014 יד ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם 
14O 001:015 טו ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם--כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה--לרב 
14O 001:016 טז ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוא--סחרי המלך מקוא יקחו במחיר 
14O 001:017 יז ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ומלכי ארם--בידם יוציאו [ (II Chronicles 1:18) יח ויאמר שלמה לבנות בית לשם יהוה ובית למלכותו ] 
14O 002:001 א ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל ושמונים אלף איש חצב בהר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות  {פ} 
14O 002:002 ב וישלח שלמה אל חורם מלך צר לאמר  כאשר עשית עם דויד אבי ותשלח לו ארזים לבנות לו בית לשבת בו 
14O 002:003 ג הנה אני בונה בית לשם יהוה אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי יהוה אלהינו  לעולם זאת על ישראל 
14O 002:004 ד והבית אשר אני בונה גדול  כי גדול אלהינו מכל האלהים 
14O 002:005 ה ומי יעצר כח לבנות לו בית כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו ומי אני אשר אבנה לו בית כי אם להקטיר לפניו 
14O 002:006 ו ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים  עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי 
14O 002:007 ז ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון--כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם עבדיך 
14O 002:008 ח ולהכין לי עצים לרב  כי הבית אשר אני בונה גדול והפלא 
14O 002:009 ט והנה לחטבים לכרתי העצים נתתי חטים מכות לעבדיך כרים עשרים אלף ושערים כרים עשרים אלף ויין בתים עשרים אלף ושמן בתים עשרים אלף  {ס} 
14O 002:010 י ויאמר חורם מלך צר בכתב וישלח אל שלמה  באהבת יהוה את עמו נתנך עליהם מלך 
14O 002:011 יא ויאמר חורם--ברוך יהוה אלהי ישראל אשר עשה את השמים ואת הארץ  אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שכל ובינה אשר יבנה בית ליהוה ובית למלכותו 
14O 002:012 יב ועתה שלחתי איש חכם יודע בינה--לחורם אבי 
14O 002:013 יג בן אשה מן בנות דן ואביו איש צרי יודע לעשות בזהב ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל פתוח ולחשב כל מחשבת--אשר ינתן לו עם חכמיך וחכמי אדני דויד אביך 
14O 002:014 יד ועתה החטים והשערים השמן והיין אשר אמר אדני--ישלח לעבדיו 
14O 002:015 טו ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון ככל צרכך ונביאם לך רפסדות על ים יפו ואתה תעלה אתם ירושלם  {פ} 
14O 002:016 טז ויספר שלמה כל האנשים הגירים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות 
14O 002:017 יז ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמנים אלף חצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את העם 
14O 002:018   
14O 003:001 א ויחל שלמה לבנות את בית יהוה בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו--אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי 
14O 003:002 ב ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו 
14O 003:003 ג ואלה הוסד שלמה לבנות את בית האלהים  הארך אמות במדה הראשונה אמות ששים ורחב אמות עשרים 
14O 003:004 ד והאולם אשר על פני הארך על פני רחב הבית אמות עשרים והגבה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור 
14O 003:005 ה ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים ויחפהו זהב טוב ויעל עליו תמרים ושרשרת 
14O 003:006 ו ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת והזהב זהב פרוים 
14O 003:007 ז ויחף את הבית הקרות הספים וקירותיו ודלתותיו--זהב ופתח כרובים על הקירות  {ס} 
14O 003:008 ח ויעש את בית קדש הקדשים--ארכו על פני רחב הבית אמות עשרים ורחבו אמות עשרים ויחפהו זהב טוב לככרים שש מאות 
14O 003:009 ט ומשקל למסמרות לשקלים חמשים זהב והעליות חפה זהב 
14O 003:010 י ויעש בבית קדש הקדשים כרובים שנים--מעשה צעצעים ויצפו אתם זהב 
14O 003:011 יא וכנפי הכרובים--ארכם אמות עשרים כנף האחד לאמות חמש מגעת לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש מגיע לכנף הכרוב האחר 
14O 003:012 יב וכנף הכרוב האחד אמות חמש מגיע לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש--דבקה לכנף הכרוב האחר 
14O 003:013 יג כנפי הכרובים האלה פרשים אמות עשרים והם עמדים על רגליהם ופניהם לבית  {ס} 
14O 003:014 יד ויעש את הפרכת תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ ויעל עליו כרובים  {ס} 
14O 003:015 טו ויעש לפני הבית עמודים שנים אמות שלשים וחמש ארך והצפת אשר על ראשו אמות חמש  {ס} 
14O 003:016 טז ויעש שרשרות בדביר ויתן על ראש העמדים ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות 
14O 003:017 יז ויקם את העמודים על פני ההיכל אחד מימין ואחד מהשמאול ויקרא שם הימיני (הימני) יכין ושם השמאלי בעז  {ס} 
14O 004:001 א ויעש מזבח נחשת--עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשר אמות קומתו  {ס} 
14O 004:002 ב ויעש את הים מוצק  עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב 
14O 004:003 ג ודמות בקרים תחת לו סביב סביב סובבים אתו עשר באמה מקיפים את הים סביב  שנים טורים הבקר יצוקים במצקתו 
14O 004:004 ד עומד על שנים עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה 
14O 004:005 ה ועביו טפח--ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושנה מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל  {ס} 
14O 004:006 ו ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאול לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם והים לרחצה לכהנים בו  {ס} 
14O 004:007 ז ויעש את מנרות הזהב עשר--כמשפטם ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאול  {ס} 
14O 004:008 ח ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול ויעש מזרקי זהב מאה  {ס} 
14O 004:009 ט ויעש חצר הכהנים והעזרה הגדולה ודלתות לעזרה ודלתותיהם צפה נחשת 
14O 004:010 י ואת הים נתן מכתף הימנית קדמה--ממול נגבה 
14O 004:011 יא ויעש חורם--את הסירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם (חורם) לעשות את המלאכה אשר עשה למלך שלמה בבית האלהים 
14O 004:012 יב עמודים שנים והגלות והכתרות על ראש העמודים שתים והשבכות שתים--לכסות את שתי גלות הכתרות אשר על ראש העמודים 
14O 004:013 יג ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שנים טורים רמונים לשבכה האחת--לכסות את שתי גלות הכתרות אשר על פני העמודים 
14O 004:014 יד ואת המכנות עשה ואת הכירות עשה על המכנות 
14O 004:015 טו את הים אחד ואת הבקר שנים עשר תחתיו 
14O 004:016 טז ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות ואת כל כליהם עשה חורם אביו למלך שלמה לבית יהוה--נחשת מרוק 
14O 004:017 יז בככר הירדן יצקם המלך בעבי האדמה בין סכות ובין צרדתה 
14O 004:018 יח ויעש שלמה כל הכלים האלה לרב מאד  כי לא נחקר משקל הנחשת  {ס} 
14O 004:019 יט ויעש שלמה--את כל הכלים אשר בית האלהים ואת מזבח הזהב ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים 
14O 004:020 כ ואת המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר--זהב סגור 
14O 004:021 כא והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מכלות זהב 
14O 004:022 כב והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל--זהב 
14O 005:001 א ותשלם כל המלאכה אשר עשה שלמה לבית יהוה  {ס}  ויבא שלמה את קדשי דויד אביו ואת הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים--נתן באצרות בית האלהים  {פ} 
14O 005:002 ב אז יקהיל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל--אל ירושלם  להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דויד--היא ציון 
14O 005:003 ג ויקהלו אל המלך כל איש ישראל בחג  הוא החדש השבעי 
14O 005:004 ד ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את הארון 
14O 005:005 ה ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל  העלו אתם הכהנים הלוים 
14O 005:006 ו והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו--לפני הארון  מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב 
14O 005:007 ז ויביאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית--אל קדש הקדשים  אל תחת כנפי הכרובים 
14O 005:008 ח ויהיו הכרובים פרשים כנפים על מקום הארון ויכסו הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה 
14O 005:009 ט ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי שם עד היום הזה 
14O 005:010 י אין בארון--רק שני הלחות אשר נתן משה בחרב  אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם ממצרים  {פ} 
14O 005:011 יא ויהי בצאת הכהנים מן הקדש  כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו--אין לשמור למחלקות 
14O 005:012 יב והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים (מחצרים) בחצצרות 
14O 005:013 יג ויהי כאחד למחצצרים (למחצרים) ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה 
14O 005:014 יד ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן  כי מלא כבוד יהוה את בית האלהים  {פ} 
14O 006:001 א אז אמר שלמה  יהוה אמר לשכון בערפל 
14O 006:002 ב ואני בניתי בית זבל לך ומכון לשבתך עולמים 
14O 006:003 ג ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עומד 
14O 006:004 ד ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר 
14O 006:005 ה מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל 
14O 006:006 ו ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על עמי ישראל 
14O 006:007 ז ויהי עם לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל 
14O 006:008 ח ויאמר יהוה אל דויד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי--הטיבות כי היה עם לבבך 
14O 006:009 ט רק אתה לא תבנה הבית  כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי 
14O 006:010 י ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל 
14O 006:011 יא ואשים שם את הארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם בני ישראל 
14O 006:012 יב ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו 
14O 006:013 יג כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה--חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה  {פ} 
14O 006:014 יד ויאמר  {פ}   יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים--בשמים ובארץ  שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם 
14O 006:015 טו אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה 
14O 006:016 טז ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא ישראל  רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני 
14O 006:017 יז ועתה יהוה אלהי ישראל  יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד 
14O 006:018 יח כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ  הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך--אף כי הבית הזה אשר בניתי 
14O 006:019 יט ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו--יהוה אלהי  לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך 
14O 006:020 כ להיות עיניך פתחות אל הבית הזה יומם ולילה--אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם  לשמוע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה 
14O 006:021 כא ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן השמים--ושמעת וסלחת 
14O 006:022 כב אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך--בבית הזה 
14O 006:023 כג ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו  {ס} 
14O 006:024 כד ואם ינגף עמך ישראל לפני אויב--כי יחטאו לך ושבו והודו את שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה 
14O 006:025 כה ואתה תשמע מן השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל האדמה אשר נתתה להם ולאבתיהם  {פ} 
14O 006:026 כו בהעצר השמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך--מחטאתם ישובון כי תענם 
14O 006:027 כז ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל--כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה  {ס} 
14O 006:028 כח רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר לו איביו בארץ שעריו  כל נגע וכל מחלה 
14O 006:029 כט כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל--אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה 
14O 006:030 ל ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו  כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם 
14O 006:031 לא למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה--אשר נתתה לאבתינו  {ס} 
14O 006:032 לב וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל הבית הזה 
14O 006:033 לג ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי  למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי 
14O 006:034 לד כי יצא עמך למלחמה על איביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך 
14O 006:035 לה ושמעת מן השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם 
14O 006:036 לו כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ רחוקה או קרובה 
14O 006:037 לז והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו 
14O 006:038 לח ושבו אליך בכל לבם ובכל נפשם בארץ שבים אשר שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר בניתי לשמך 
14O 006:039 לט ושמעת מן השמים ממכון שבתך את תפלתם ואת תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו לך 
14O 006:040 מ עתה אלהי יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות--לתפלת המקום הזה  {ס} 
14O 006:041 מא ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך--אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב 
14O 006:042 מב יהוה אלהים אל תשב פני משיחך  זכרה לחסדי דויד עבדך  {פ} 
14O 007:001 א וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את הבית 
14O 007:002 ב ולא יכלו הכהנים לבוא אל בית יהוה  כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה 
14O 007:003 ג וכל בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד יהוה על הבית ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והדות ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו 
14O 007:004 ד והמלך וכל העם זבחים זבח לפני יהוה  {ס} 
14O 007:005 ה ויזבח המלך שלמה את זבח הבקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית האלהים המלך וכל העם 
14O 007:006 ו והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר יהוה אשר עשה דויד המלך להדות ליהוה כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים (מחצרים) נגדם וכל ישראל עמדים  {ס} 
14O 007:007 ז ויקדש שלמה את תוך החצר אשר לפני בית יהוה כי עשה שם העלות ואת חלבי השלמים  כי מזבח הנחשת אשר עשה שלמה לא יכול להכיל את העלה ואת המנחה ואת החלבים 
14O 007:008 ח ויעש שלמה את החג בעת ההיא שבעת ימים וכל ישראל עמו--קהל גדול מאד  מלבוא חמת עד נחל מצרים 
14O 007:009 ט ויעשו ביום השמיני עצרת  כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים 
14O 007:010 י וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם לאהליהם--שמחים וטובי לב על הטובה אשר עשה יהוה לדויד ולשלמה ולישראל עמו 
14O 007:011 יא ויכל שלמה את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל הבא על לב שלמה לעשות בבית יהוה ובביתו--הצליח  {פ} 
14O 007:012 יב וירא יהוה אל שלמה בלילה ויאמר לו שמעתי את תפלתך ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח 
14O 007:013 יג הן אעצר השמים ולא יהיה מטר והן אצוה על חגב לאכול הארץ ואם אשלח דבר בעמי 
14O 007:014 יד ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וישבו מדרכיהם הרעים--ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם 
14O 007:015 טו עתה עיני יהיו פתחות ואזני קשבות--לתפלת המקום הזה 
14O 007:016 טז ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה להיות שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים 
14O 007:017 יז ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דויד אביך ולעשות ככל אשר צויתיך וחקי ומשפטי תשמור 
14O 007:018 יח והקימותי את כסא מלכותך  כאשר כרתי לדויד אביך לאמר לא יכרת לך איש מושל בישראל 
14O 007:019 יט ואם תשובון אתם--ועזבתם חקותי ומצותי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם 
14O 007:020 כ ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם ואת הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני ואתננו למשל ולשנינה בכל העמים 
14O 007:021 כא והבית הזה אשר היה עליון לכל עבר עליו ישם ואמר במה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה 
14O 007:022 כב ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלהי אבתיהם אשר הוציאם מארץ מצרים ויחזיקו באלהים אחרים וישתחוו להם ויעבדום על כן הביא עליהם את כל הרעה הזאת  {פ} 
14O 008:001 א ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית יהוה--ואת ביתו 
14O 008:002 ב והערים אשר נתן חורם לשלמה--בנה שלמה אתם ויושב שם את בני ישראל 
14O 008:003 ג וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה 
14O 008:004 ד ויבן את תדמר במדבר ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת 
14O 008:005 ה ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון--ערי מצור חומות דלתים ובריח 
14O 008:006 ו ואת בעלת ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו 
14O 008:007 ז כל העם הנותר מן החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה 
14O 008:008 ח מן בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה 
14O 008:009 ט ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו  כי המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו  {פ} 
14O 008:010 י ואלה שרי הנציבים (הנצבים) אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם 
14O 008:011 יא ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה לה  כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל--כי קדש המה אשר באה אליהם ארון יהוה  {פ} 
14O 008:012 יב אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם 
14O 008:013 יג ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה--בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות 
14O 008:014 יד ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשערים במחלקותם לשער ושער  כי כן מצות דויד איש האלהים 
14O 008:015 טו ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר--ולאצרות 
14O 008:016 טז ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית יהוה ועד כלתו  שלם בית יהוה  {ס} 
14O 008:017 יז אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים--בארץ אדום 
14O 008:018 יח וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות (אניות) ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה  {פ} 
14O 009:001 א ומלכת שבא שמעה את שמע שלמה ותבוא לנסות את שלמה בחידות בירושלם בחיל כבד מאד וגמלים נשאים בשמים וזהב לרב ואבן יקרה ותבוא אל שלמה ותדבר עמו את כל אשר היה עם לבבה 
14O 009:002 ב ויגד לה שלמה את כל דבריה ולא נעלם דבר משלמה אשר לא הגיד לה 
14O 009:003 ג ותרא מלכת שבא את חכמת שלמה--והבית אשר בנה 
14O 009:004 ד ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה עוד בה רוח 
14O 009:005 ה ותאמר אל המלך אמת הדבר אשר שמעתי בארצי--על דבריך ועל חכמתך 
14O 009:006 ו ולא האמנתי לדבריהם עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי חצי מרבית חכמתך  יספת על השמועה אשר שמעתי 
14O 009:007 ז אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה--העמדים לפניך תמיד ושמעים את חכמתך 
14O 009:008 ח יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסאו למלך ליהוה אלהיך  באהבת אלהיך את ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה 
14O 009:009 ט ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים לרב מאד--ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה 
14O 009:010 י וגם עבדי חירם (חורם) ועבדי שלמה אשר הביאו זהב מאופיר--הביאו עצי אלגומים ואבן יקרה 
14O 009:011 יא ויעש המלך את עצי האלגומים מסלות לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים ולא נראו כהם לפנים בארץ יהודה 
14O 009:012 יב והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה  {פ} 
14O 009:013 יג ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות וששים ושש ככרי זהב 
14O 009:014 יד לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה 
14O 009:015 טו ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט  שש מאות זהב שחוט יעלה על הצנה האחת 
14O 009:016 טז ושלש מאות מגנים זהב שחוט--שלש מאות זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בבית יער הלבנון 
14O 009:017 יז ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב טהור 
14O 009:018 יח ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות 
14O 009:019 יט ושנים עשר אריות עמדים שם על שש המעלות--מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכה 
14O 009:020 כ וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור  אין כסף נחשב בימי שלמה--למאומה 
14O 009:021 כא כי אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם  אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים  {פ} 
14O 009:022 כב ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ--לעשר וחכמה 
14O 009:023 כג וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה--לשמע את חכמתו אשר נתן האלהים בלבו 
14O 009:024 כד והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים--דבר שנה בשנה  {ס} 
14O 009:025 כה ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם 
14O 009:026 כו ויהי מושל בכל המלכים--מן הנהר ועד ארץ פלשתים ועד גבול מצרים 
14O 009:027 כז ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה--לרב 
14O 009:028 כח ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל הארצות 
14O 009:029 כט ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים--הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא ועל נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדי (יעדו) החזה על ירבעם בן נבט 
14O 009:030 ל וימלך שלמה בירושלם על כל ישראל ארבעים שנה 
14O 009:031 לא וישכב שלמה עם אבתיו ויקברהו בעיר דויד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו  {פ} 
14O 010:001 א וילך רחבעם שכמה  כי שכם באו כל ישראל להמליך אתו 
14O 010:002 ב ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא במצרים אשר ברח מפני שלמה המלך--וישב ירבעם ממצרים 
14O 010:003 ג וישלחו ויקראו לו ויבא ירבעם וכל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר 
14O 010:004 ד אביך הקשה את עלנו ועתה הקל מעבודת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו--ונעבדך 
14O 010:005 ה ויאמר אלהם עוד שלשת ימים--ושובו אלי וילך העם  {ס} 
14O 010:006 ו ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים לפני שלמה אביו בהיתו חי לאמר  איך אתם נועצים להשיב לעם הזה דבר 
14O 010:007 ז וידברו אליו לאמר אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת אלהם דברים טובים--והיו לך עבדים כל הימים 
14O 010:008 ח ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו העמדים לפניו 
14O 010:009 ט ויאמר אלהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה  אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו 
14O 010:010 י וידברו אתו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו  כה תאמר אלהם קטני עבה ממתני אבי 
14O 010:011 יא ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אסיף על עלכם  אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים  {פ} 
14O 010:012 יב ויבא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלשי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלשי 
14O 010:013 יג ויענם המלך קשה ויעזב המלך רחבעם את עצת הזקנים 
14O 010:014 יד וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את עלכם ואני אסיף עליו  אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים 
14O 010:015 טו ולא שמע המלך אל העם  כי היתה נסבה מעם האלהים--למען הקים יהוה את דברו אשר דבר ביד אחיהו השלוני אל ירבעם בן נבט 
14O 010:016 טז וכל ישראל כי לא שמע המלך להם וישיבו העם את המלך לאמר מה לנו חלק בדויד ולא נחלה בבן ישי איש לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דויד וילך כל ישראל לאהליו  {ס} 
14O 010:017 יז ובני ישראל הישבים בערי יהודה--וימלך עליהם רחבעם 
14O 010:018 יח וישלח המלך רחבעם את הדרם אשר על המס וירגמו בו בני ישראל אבן וימת  {ס}  והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם  {ס} 
14O 010:019 יט ויפשעו ישראל בבית דויד עד היום הזה 
14O 011:001 א ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה--להלחם עם ישראל להשיב את הממלכה לרחבעם  {פ} 
14O 011:002 ב ויהי דבר יהוה אל שמעיהו איש האלהים לאמר 
14O 011:003 ג אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה--ואל כל ישראל ביהודה ובנימן לאמר 
14O 011:004 ד כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם שובו איש לביתו--כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דברי יהוה וישבו מלכת אל ירבעם  {פ} 
14O 011:005 ה וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה 
14O 011:006 ו ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע 
14O 011:007 ז ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם 
14O 011:008 ח ואת גת ואת מרשה ואת זיף 
14O 011:009 ט ואת אדורים ואת לכיש ואת עזקה 
14O 011:010 י ואת צרעה ואת אילון ואת חברון אשר ביהודה ובבנימן  ערי מצרות 
14O 011:011 יא ויחזק את המצורות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין 
14O 011:012 יב ובכל עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי לו יהודה ובנימן  {ס} 
14O 011:013 יג והכהנים והלוים אשר בכל ישראל--התיצבו עליו מכל גבולם 
14O 011:014 יד כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם  כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה 
14O 011:015 טו ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה 
14O 011:016 טז ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את לבבם לבקש את יהוה אלהי ישראל--באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם 
14O 011:017 יז ויחזקו את מלכות יהודה ויאמצו את רחבעם בן שלמה לשנים שלוש  כי הלכו בדרך דויד ושלמה--לשנים שלוש 
14O 011:018 יח ויקח לו רחבעם אשה--את מחלת בן (בת) ירימות בן דויד  אביהיל בת אליאב בן ישי 
14O 011:019 יט ותלד לו בנים--את יעוש ואת שמריה ואת זהם 
14O 011:020 כ ואחריה לקח את מעכה בת אבשלום ותלד לו את אביה ואת עתי ואת זיזא ואת שלמית 
14O 011:021 כא ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו--כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים--וששים בנות 
14O 011:022 כב ויעמד לראש רחבעם את אביה בן מעכה לנגיד באחיו--כי להמליכו 
14O 011:023 כג ויבן ויפרץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים 
14O 012:001 א ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את תורת יהוה וכל ישראל עמו  {פ} 
14O 012:002 ב ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלם  כי מעלו ביהוה 
14O 012:003 ג באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר באו עמו ממצרים--לובים סכיים וכושים 
14O 012:004 ד וילכד את ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד ירושלם  {ס} 
14O 012:005 ה ושמעיה הנביא בא אל רחבעם ושרי יהודה אשר נאספו אל ירושלם מפני שישק ויאמר להם כה אמר יהוה אתם עזבתם אתי ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק 
14O 012:006 ו ויכנעו שרי ישראל והמלך ויאמרו צדיק יהוה 
14O 012:007 ז ובראות יהוה כי נכנעו היה דבר יהוה אל שמעיה לאמר נכנעו לא אשחיתם ונתתי להם כמעט לפליטה ולא תתך חמתי בירושלם ביד שישק 
14O 012:008 ח כי יהיו לו לעבדים וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות  {ס} 
14O 012:009 ט ויעל שישק מלך מצרים על ירושלם ויקח את אצרות בית יהוה ואת אצרות בית המלך את הכל לקח ויקח את מגני הזהב אשר עשה שלמה 
14O 012:010 י ויעש המלך רחבעם תחתיהם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך 
14O 012:011 יא ויהי מדי בוא המלך בית יהוה באו הרצים ונשאום והשבום אל תא הרצים 
14O 012:012 יב ובהכנעו שב ממנו אף יהוה ולא להשחית לכלה וגם ביהודה היה דברים טובים  {ס} 
14O 012:013 יג ויתחזק המלך רחבעם בירושלם--וימלך  כי בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית 
14O 012:014 יד ויעש הרע  כי לא הכין לבו לדרוש את יהוה  {ס} 
14O 012:015 טו ודברי רחבעם הראשנים והאחרונים--הלא הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועדו החזה להתיחש ומלחמות רחבעם וירבעם כל הימים 
14O 012:016 טז וישכב רחבעם עם אבתיו ויקבר בעיר דויד וימלך אביה בנו תחתיו  {פ} 
14O 013:001 א בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה על יהודה 
14O 013:002 ב שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מיכיהו בת אוריאל מן גבעה ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם 
14O 013:003 ג ויאסר אביה את המלחמה בחיל גבורי מלחמה ארבע מאות אלף איש בחור  {ס}  וירבעם ערך עמו מלחמה בשמונה מאות אלף איש בחור גבור חיל  {ס} 
14O 013:004 ד ויקם אביה מעל להר צמרים אשר בהר אפרים ויאמר שמעוני ירבעם וכל ישראל 
14O 013:005 ה הלא לכם לדעת כי יהוה אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על ישראל לעולם  לו ולבניו ברית מלח  {פ} 
14O 013:006 ו ויקם ירבעם בן נבט עבד שלמה בן דויד וימרד על אדניו 
14O 013:007 ז ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל ויתאמצו על רחבעם בן שלמה ורחבעם היה נער ורך לבב ולא התחזק לפניהם 
14O 013:008 ח ועתה אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת יהוה ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים 
14O 013:009 ט הלא הדחתם את כהני יהוה את בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות--כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים  {ס} 
14O 013:010 י ואנחנו יהוה אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים ליהוה בני אהרן והלוים במלאכת 
14O 013:011 יא ומקטרים ליהוה עלות בבקר בבקר ובערב בערב וקטרת סמים ומערכת לחם על השלחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב--כי שמרים אנחנו את משמרת יהוה אלהינו ואתם עזבתם אתו 
14O 013:012 יב והנה עמנו בראש האלהים וכהניו וחצצרות התרועה--להריע עליכם בני ישראל אל תלחמו עם יהוה אלהי אבתיכם--כי לא תצליחו 
14O 013:013 יג וירבעם הסב את המארב לבוא מאחריהם ויהיו לפני יהודה והמארב מאחריהם 
14O 013:014 יד ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים מחצצרים (מחצרים) בחצצרות 
14O 013:015 טו ויריעו איש יהודה ויהי בהריע איש יהודה והאלהים נגף את ירבעם וכל ישראל לפני אביה ויהודה 
14O 013:016 טז וינוסו בני ישראל מפני יהודה ויתנם אלהים בידם 
14O 013:017 יז ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישראל חמש מאות אלף איש בחור 
14O 013:018 יח ויכנעו בני ישראל בעת ההיא ויאמצו בני יהודה כי נשענו על יהוה אלהי אבותיהם 
14O 013:019 יט וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה ואת ישנה ואת בנותיה ואת עפרון (עפרין) ובנתיה 
14O 013:020 כ ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו יהוה וימת  {פ} 
14O 013:021 כא ויתחזק אביהו--וישא לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות 
14O 013:022 כב ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו--כתובים במדרש הנביא עדו [ (II Chronicles 13:23) כג וישכב אביה עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אסא בנו תחתיו בימיו שקטה הארץ עשר שנים  {פ} ] 
14O 014:001 א ויעש אסא הטוב והישר בעיני יהוה אלהיו 
14O 014:002 ב ויסר את מזבחות הנכר והבמות וישבר את המצבות ויגדע את האשרים 
14O 014:003 ג ויאמר ליהודה לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם--ולעשות התורה והמצוה 
14O 014:004 ד ויסר מכל ערי יהודה את הבמות ואת החמנים ותשקט הממלכה לפניו 
14O 014:005 ה ויבן ערי מצורה ביהודה  כי שקטה הארץ ואין עמו מלחמה בשנים האלה--כי הניח יהוה לו 
14O 014:006 ו ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים עודנו הארץ לפנינו כי דרשנו את יהוה אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב ויבנו ויצליחו  {פ} 
14O 014:007 ז ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף  {ס}  ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף  כל אלה גבורי חיל 
14O 014:008 ח ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות ויבא עד מרשה 
14O 014:009 ט ויצא אסא לפניו ויערכו מלחמה בגיא צפתה למרשה 
14O 014:010 י ויקרא אסא אל יהוה אלהיו ויאמר יהוה אין עמך לעזר בין רב לאין כח עזרנו יהוה אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה  יהוה אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש  {ס} 
14O 014:011 יא ויגף יהוה את הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינסו הכושים 
14O 014:012 יב וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר ויפל מכושים לאין להם מחיה כי נשברו לפני יהוה ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד 
14O 014:013 יג ויכו את כל הערים סביבות גרר--כי היה פחד יהוה עליהם ויבזו את כל הערים כי בזה רבה היתה בהם 
14O 014:014 יד וגם אהלי מקנה הכו וישבו צאן לרב וגמלים וישבו ירושלם  {ס} 
14O 014:015   
14O 015:001 א ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלהים 
14O 015:002 ב ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן  יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם תדרשהו ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם  {ס} 
14O 015:003 ג וימים רבים לישראל  ללא אלהי אמת וללא כהן מורה--וללא תורה 
14O 015:004 ד וישב בצר לו על יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם 
14O 015:005 ה ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא  כי מהומת רבות על כל ישבי הארצות 
14O 015:006 ו וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר  כי אלהים הממם בכל צרה 
14O 015:007 ז ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם  כי יש שכר לפעלתכם  {ס} 
14O 015:008 ח וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל ארץ יהודה ובנימן ומן הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה 
14O 015:009 ט ויקבץ את כל יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון  כי נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי יהוה אלהיו עמו  {פ} 
14O 015:010 י ויקבצו ירושלם בחדש השלשי לשנת חמש עשרה למלכות אסא 
14O 015:011 יא ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן השלל הביאו  בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים 
14O 015:012 יב ויבאו בברית--לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם  בכל לבבם ובכל נפשם 
14O 015:013 יג וכל אשר לא ידרש ליהוה אלהי ישראל יומת--למן קטן ועד גדול למאיש ועד אשה 
14O 015:014 יד וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה--ובחצצרות ובשופרות 
14O 015:015 טו וישמחו כל יהודה על השבועה כי בכל לבבם נשבעו ובכל רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב 
14O 015:016 טז וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה אשר עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון 
14O 015:017 יז והבמות--לא סרו מישראל  רק לבב אסא היה שלם כל ימיו 
14O 015:018 יח ויבא את קדשי אביו וקדשיו--בית האלהים  כסף וזהב וכלים 
14O 015:019 יט ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכות אסא  {פ} 
14O 016:001 א בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה--לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה 
14O 016:002 ב ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה--ובית המלך וישלח אל בן הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר 
14O 016:003 ג ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך  הנה שלחתי לך כסף וזהב--לך הפר בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי 
14O 016:004 ד וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו אל ערי ישראל ויכו את עיון ואת דן ואת אבל מים ואת כל מסכנות ערי נפתלי 
14O 016:005 ה ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישבת את מלאכתו  {ס} 
14O 016:006 ו ואסא המלך לקח את כל יהודה וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את גבע ואת המצפה  {ס} 
14O 016:007 ז ובעת ההיא בא חנני הראה אל אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על יהוה אלהיך על כן נמלט חיל מלך ארם מידך 
14O 016:008 ח הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים--להרבה מאד ובהשענך על יהוה נתנם בידך 
14O 016:009 ט כי יהוה עיניו משטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו--נסכלת על זאת  כי מעתה יש עמך מלחמות 
14O 016:010 י ויכעס אסא אל הראה ויתנהו בית המהפכת--כי בזעף עמו על זאת וירצץ אסא מן העם בעת ההיא 
14O 016:011 יא והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים--הנם כתובים על ספר המלכים ליהודה וישראל 
14O 016:012 יב ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד למעלה חליו וגם בחליו לא דרש את יהוה כי ברפאים 
14O 016:013 יג וישכב אסא עם אבתיו וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו 
14O 016:014 יד ויקברהו בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו לו שרפה גדולה עד למאד  {פ} 
14O 017:001 א וימלך יהושפט בנו תחתיו ויתחזק על ישראל 
14O 017:002 ב ויתן חיל--בכל ערי יהודה הבצרות ויתן נציבים בארץ יהודה ובערי אפרים אשר לכד אסא אביו 
14O 017:003 ג ויהי יהוה עם יהושפט  כי הלך בדרכי דויד אביו הראשנים ולא דרש לבעלים 
14O 017:004 ד כי לאלהי אביו דרש ובמצותיו הלך ולא כמעשה ישראל 
14O 017:005 ה ויכן יהוה את הממלכה בידו ויתנו כל יהודה מנחה ליהושפט ויהי לו עשר וכבוד לרב 
14O 017:006 ו ויגבה לבו בדרכי יהוה ועוד הסיר את הבמות ואת האשרים--מיהודה  {פ} 
14O 017:007 ז ובשנת שלוש למלכו שלח לשריו לבן חיל ולעבדיה ולזכריה ולנתנאל ולמיכיהו--ללמד בערי יהודה 
14O 017:008 ח ועמהם הלוים שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמרימות (ושמירמות) ויהונתן ואדניהו וטוביהו וטוב אדוניה--הלוים ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים 
14O 017:009 ט וילמדו ביהודה ועמהם ספר תורת יהוה ויסבו בכל ערי יהודה וילמדו בעם 
14O 017:010 י ויהי פחד יהוה על כל ממלכות הארצות אשר סביבות יהודה ולא נלחמו עם יהושפט 
14O 017:011 יא ומן פלשתים מביאים ליהושפט מנחה--וכסף משא גם הערביאים מביאים לו צאן אילים שבעת אלפים ושבע מאות ותישים שבעת אלפים ושבע מאות  {פ} 
14O 017:012 יב ויהי יהושפט הלך וגדל עד למעלה ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות 
14O 017:013 יג ומלאכה רבה היה לו בערי יהודה ואנשי מלחמה גבורי חיל בירושלם 
14O 017:014 יד ואלה פקדתם לבית אבותיהם  ליהודה שרי אלפים--  {ס}  עדנה השר ועמו גבורי חיל שלש מאות אלף  {ס} 
14O 017:015 טו ועל ידו יהוחנן השר ועמו מאתים ושמונים אלף  {ס} 
14O 017:016 טז ועל ידו עמסיה בן זכרי המתנדב ליהוה ועמו מאתים אלף גבור חיל  {ס} 
14O 017:017 יז ומן בנימן--גבור חיל אלידע ועמו נשקי קשת ומגן מאתים אלף  {ס} 
14O 017:018 יח ועל ידו יהוזבד ועמו מאה ושמונים אלף חלוצי צבא  {ס} 
14O 017:019 יט אלה המשרתים את המלך  מלבד אשר נתן המלך בערי המבצר--בכל יהודה  {פ} 
14O 018:001 א ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב 
14O 018:002 ב וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמת גלעד 
14O 018:003 ג ויאמר אחאב מלך ישראל אל יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי--ועמך במלחמה 
14O 018:004 ד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל  דרש נא כיום את דבר יהוה 
14O 018:005 ה ויקבץ מלך ישראל את הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך 
14O 018:006 ו ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו 
14O 018:007 ז ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה--הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן 
14O 018:008 ח ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהר מיכהו (מיכיהו) בן ימלא 
14O 018:009 ט ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן--פתח שער שמרון וכל הנביאים--מתנבאים לפניהם 
14O 018:010 י ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלותם 
14O 018:011 יא וכל הנבאים--נבאים כן לאמר  עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך 
14O 018:012 יב והמלאך אשר הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה אחד טוב אל המלך ויהי נא דברך כאחד מהם ודברת טוב 
14O 018:013 יג ויאמר מיכיהו  חי יהוה--כי את אשר יאמר אלהי אתו אדבר 
14O 018:014 יד ויבא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם 
14O 018:015 טו ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך  אשר לא תדבר אלי רק אמת--בשם יהוה 
14O 018:016 טז ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים--כצאן אשר אין להן רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום 
14O 018:017 יז ויאמר מלך ישראל אל יהושפט  הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם לרע  {ס} 
14O 018:018 יח ויאמר לכן שמעו דבר יהוה  ראיתי את יהוה יושב על כסאו וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו 
14O 018:019 יט ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב מלך ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר--זה אמר ככה וזה אמר ככה 
14O 018:020 כ ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו  ויאמר יהוה אליו במה 
14O 018:021 כא ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל--צא ועשה כן 
14O 018:022 כב ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה  {ס} 
14O 018:023 כג ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי--לדבר אתך 
14O 018:024 כד ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא 
14O 018:025 כה ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר--ואל יואש בן המלך 
14O 018:026 כו ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום 
14O 018:027 כז ויאמר מיכיהו--אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם 
14O 018:028 כח ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה אל רמת גלעד 
14O 018:029 כט ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה 
14O 018:030 ל ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו לאמר לא תלחמו את הקטן את הגדול  כי אם את מלך ישראל לבדו 
14O 018:031 לא ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו 
14O 018:032 לב ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל--וישובו מאחריו 
14O 018:033 לג ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך (ידך) והוצאתני מן המחנה--כי החליתי 
14O 018:034 לד ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד הערב וימת לעת בוא השמש 
14O 019:001 א וישב יהושפט מלך יהודה אל ביתו בשלום--לירושלם  {ס} 
14O 019:002 ב ויצא אל פניו יהוא בן חנני החזה ויאמר אל המלך יהושפט הלרשע לעזר ולשנאי יהוה תאהב  ובזאת עליך קצף מלפני יהוה 
14O 019:003 ג אבל דברים טובים נמצאו עמך  כי בערת האשרות מן הארץ והכינות לבבך לדרש האלהים 
14O 019:004 ד וישב יהושפט בירושלם וישב ויצא בעם מבאר שבע עד הר אפרים וישיבם אל יהוה אלהי אבותיהם 
14O 019:005 ה ויעמד שפטים בארץ בכל ערי יהודה הבצרות--לעיר ועיר 
14O 019:006 ו ויאמר אל השפטים ראו מה אתם עשים--כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט 
14O 019:007 ז ועתה יהי פחד יהוה עליכם  שמרו ועשו--כי אין עם יהוה אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שחד 
14O 019:008 ח וגם בירושלם העמיד יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט יהוה ולריב וישבו ירושלם 
14O 019:009 ט ויצו עליהם לאמר  כה תעשון ביראת יהוה באמונה ובלבב שלם 
14O 019:010 י וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו ליהוה והיה קצף עליכם ועל אחיכם  כה תעשון ולא תאשמו 
14O 019:011 יא והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר יהוה וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך ושטרים הלוים לפניכם  חזקו ועשו ויהי יהוה עם הטוב  {פ} 
14O 020:001 א ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט--למלחמה 
14O 020:002 ב ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי 
14O 020:003 ג וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה ויקרא צום על כל יהודה 
14O 020:004 ד ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל ערי יהודה באו לבקש את יהוה 
14O 020:005 ה ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם--בבית יהוה  לפני החצר החדשה 
14O 020:006 ו ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב 
14O 020:007 ז הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך--לעולם 
14O 020:008 ח וישבו בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר 
14O 020:009 ט אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע 
14O 020:010 י ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים  כי סרו מעליהם ולא השמידום 
14O 020:011 יא והנה הם--גמלים עלינו  לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו 
14O 020:012 יב אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה--כי עליך עינינו 
14O 020:013 יג וכל יהודה--עמדים לפני יהוה גם טפם נשיהם ובניהם  {ס} 
14O 020:014 יד ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי--מן בני אסף  היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל 
14O 020:015 טו ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט  כה אמר יהוה לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה--כי לא לכם המלחמה כי לאלהים 
14O 020:016 טז מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל 
14O 020:017 יז לא לכם להלחם בזאת  התיצבו עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו--מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם 
14O 020:018 יח ויקד יהושפט אפים ארצה וכל יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה 
14O 020:019 יט ויקמו הלוים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים--להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה 
14O 020:020 כ וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם--האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו 
14O 020:021 כא ויועץ אל העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת קדש--בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו 
14O 020:022 כב ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה--וינגפו 
14O 020:023 כג ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר--להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית 
14O 020:024 כד ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה 
14O 020:025 כה ויבא יהושפט ועמו לבז את שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את השלל--כי רב הוא 
14O 020:026 כו וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה--כי שם ברכו את יהוה על כן קראו את שם המקום ההוא עמק ברכה--עד היום 
14O 020:027 כז וישבו כל איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל ירושלם בשמחה  כי שמחם יהוה מאויביהם 
14O 020:028 כח ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות--אל בית יהוה 
14O 020:029 כט ויהי פחד אלהים על כל ממלכות הארצות  בשמעם--כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל 
14O 020:030 ל ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב  {פ} 
14O 020:031 לא וימלך יהושפט על יהודה--בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי 
14O 020:032 לב וילך בדרך אביו אסא--ולא סר ממנה  לעשות הישר בעיני יהוה 
14O 020:033 לג אך הבמות לא סרו ועוד העם לא הכינו לבבם לאלהי אבתיהם 
14O 020:034 לד ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים--הנם כתובים בדברי יהוא בן חנני אשר העלה על ספר מלכי ישראל 
14O 020:035 לה ואחרי כן אתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות 
14O 020:036 לו ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר 
14O 020:037 לז ויתנבא אליעזר בן דדוהו ממרשה על יהושפט לאמר  כהתחברך עם אחזיהו פרץ יהוה את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש 
14O 021:001 א וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דויד וימלך יהורם בנו תחתיו 
14O 021:002 ב ולו אחים בני יהושפט עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו ומיכאל ושפטיהו  כל אלה בני יהושפט מלך ישראל 
14O 021:003 ג ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצרות ביהודה ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור  {פ} 
14O 021:004 ד ויקם יהורם על ממלכת אביו ויתחזק ויהרג את כל אחיו בחרב וגם משרי ישראל 
14O 021:005 ה בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם 
14O 021:006 ו וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב--כי בת אחאב היתה לו אשה ויעש הרע בעיני יהוה 
14O 021:007 ז ולא אבה יהוה להשחית את בית דויד--למען הברית אשר כרת לדויד וכאשר אמר לתת לו ניר ולבניו--כל הימים 
14O 021:008 ח בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך 
14O 021:009 ט ויעבר יהורם עם שריו וכל הרכב עמו ויהי קם לילה ויך את אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב 
14O 021:010 י ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה--אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו  כי עזב את יהוה אלהי אבתיו 
14O 021:011 יא גם הוא עשה במות בהרי יהודה ויזן את ישבי ירושלם וידח את יהודה  {פ} 
14O 021:012 יב ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר  כה אמר יהוה אלהי דויד אביך--תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך יהודה 
14O 021:013 יג ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את יהודה ואת ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת 
14O 021:014 יד הנה יהוה נגף מגפה גדולה--בעמך ובבניך ובנשיך ובכל רכושך 
14O 021:015 טו ואתה בחליים רבים במחלה מעיך עד יצאו מעיך מן החלי ימים על ימים 
14O 021:016 טז ויער יהוה על יהורם את רוח הפלשתים והערבים אשר על יד כושים 
14O 021:017 יז ויעלו ביהודה ויבקעוה וישבו את כל הרכוש הנמצא לבית המלך וגם בניו ונשיו ולא נשאר לו בן כי אם יהואחז קטן בניו 
14O 021:018 יח ואחרי כל זאת--נגפו יהוה במעיו לחלי לאין מרפא 
14O 021:019 יט ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם חליו וימת בתחלאים רעים ולא עשו לו עמו שרפה כשרפת אבתיו 
14O 021:020 כ בן שלשים ושתים היה במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם וילך בלא חמדה ויקברהו בעיר דויד ולא בקברות המלכים 
14O 022:001 א וימליכו יושבי ירושלם את אחזיהו בנו הקטן תחתיו--כי כל הראשנים הרג הגדוד הבא בערבים למחנה וימלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה  {פ} 
14O 022:002 ב בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי 
14O 022:003 ג גם הוא הלך בדרכי בית אחאב  כי אמו היתה יועצתו להרשיע 
14O 022:004 ד ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב  כי המה היו לו יועצים אחרי מות אביו--למשחית לו 
14O 022:005 ה גם בעצתם הלך וילך את יהורם בן אחאב מלך ישראל למלחמה על חזאל מלך ארם ברמות גלעד ויכו הרמים את יורם 
14O 022:006 ו וישב להתרפא ביזרעאל כי המכים אשר הכהו ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ועזריהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יהורם בן אחאב ביזרעאל--כי חלה הוא 
14O 022:007 ז ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבוא אל יורם ובבאו יצא עם יהורם אל יהוא בן נמשי אשר משחו יהוה להכרית את בית אחאב 
14O 022:008 ח ויהי כהשפט יהוא עם בית אחאב וימצא את שרי יהודה ובני אחי אחזיהו משרתים לאחזיהו--ויהרגם 
14O 022:009 ט ויבקש את אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון ויבאהו אל יהוא וימיתהו ויקברהו כי אמרו בן יהושפט הוא אשר דרש את יהוה בכל לבבו ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה 
14O 022:010 י ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותדבר את כל זרע הממלכה--לבית יהודה 
14O 022:011 יא ותקח יהושבעת בת המלך את יואש בן אחזיהו ותגנב אתו מתוך בני המלך המומתים ותתן אתו ואת מינקתו בחדר המטות ותסתירהו יהושבעת בת המלך יהורם אשת יהוידע הכהן כי היא היתה אחות אחזיהו מפני עתליהו--ולא המיתתהו 
14O 022:012 יב ויהי אתם בבית האלהים מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ  {פ} 
14O 023:001 א ובשנה השבעית התחזק יהוידע ויקח את שרי המאות לעזריהו בן ירחם ולישמעאל בן יהוחנן ולעזריהו בן עובד ואת מעשיהו בן עדיהו ואת אלישפט בן זכרי--עמו בברית 
14O 023:002 ב ויסבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו אל ירושלם 
14O 023:003 ג ויכרת כל הקהל ברית בבית האלהים עם המלך ויאמר להם הנה בן המלך ימלך כאשר דבר יהוה על בני דויד 
14O 023:004 ד זה הדבר אשר תעשו  השלשית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשערי הספים 
14O 023:005 ה והשלשית בבית המלך והשלשית בשער היסוד וכל העם--בחצרות בית יהוה 
14O 023:006 ו ואל יבוא בית יהוה כי אם הכהנים והמשרתים ללוים--המה יבאו כי קדש המה וכל העם--ישמרו משמרת יהוה 
14O 023:007 ז והקיפו הלוים את המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל הבית יומת והיו את המלך בבאו ובצאתו 
14O 023:008 ח ויעשו הלוים וכל יהודה ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת  כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות 
14O 023:009 ט ויתן יהוידע הכהן לשרי המאות את החניתים ואת המגנות ואת השלטים אשר למלך דויד--אשר בית האלהים 
14O 023:010 י ויעמד את כל העם ואיש שלחו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית--על המלך סביב 
14O 023:011 יא ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות וימליכו אתו וימשחהו יהוידע ובניו ויאמרו יחי המלך  {ס} 
14O 023:012 יב ותשמע עתליהו את קול העם הרצים והמהללים את המלך ותבוא אל העם בית יהוה 
14O 023:013 יג ותרא והנה המלך עומד על עמודו במבוא והשרים והחצצרות על המלך וכל עם הארץ שמח ותוקע בחצצרות והמשוררים בכלי השיר ומודיעים להלל ותקרע עתליהו את בגדיה ותאמר קשר קשר  {ס} 
14O 023:014 יד ויוצא יהוידע הכהן את שרי המאות פקודי החיל ויאמר אלהם הוציאוה אל מבית השדרות והבא אחריה יומת בחרב  כי אמר הכהן לא תמיתוה בית יהוה 
14O 023:015 טו וישימו לה ידים ותבוא אל מבוא שער הסוסים בית המלך וימיתוה שם  {פ} 
14O 023:016 טז ויכרת יהוידע ברית--בינו ובין כל העם ובין המלך  להיות לעם ליהוה 
14O 023:017 יז ויבאו כל העם בית הבעל ויתצהו ואת מזבחתיו ואת צלמיו שברו ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות 
14O 023:018 יח וישם יהוידע פקדות בית יהוה ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על בית יהוה להעלות עלות יהוה ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר--על ידי דויד 
14O 023:019 יט ויעמד השוערים על שערי בית יהוה ולא יבוא טמא לכל דבר 
14O 023:020 כ ויקח את שרי המאות ואת האדירים ואת המושלים בעם ואת כל עם הארץ ויורד את המלך מבית יהוה ויבאו בתוך שער העליון בית המלך ויושיבו את המלך על כסא הממלכה 
14O 023:021 כא וישמחו כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב 
14O 024:001 א בן שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע 
14O 024:002 ב ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל ימי יהוידע הכהן  {ס} 
14O 024:003 ג וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות 
14O 024:004 ד ויהי אחרי כן היה עם לב יואש לחדש את בית יהוה 
14O 024:005 ה ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים 
14O 024:006 ו ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד יהוה והקהל לישראל--לאהל העדות 
14O 024:007 ז כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית יהוה עשו לבעלים 
14O 024:008 ח ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יהוה חוצה 
14O 024:009 ט ויתנו קול ביהודה ובירושלם להביא ליהוה משאת משה עבד האלהים על ישראל--במדבר 
14O 024:010 י וישמחו כל השרים וכל העם ויביאו וישליכו לארון עד לכלה 
14O 024:011 יא ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב 
14O 024:012 יב ויתנהו המלך ויהוידע אל עושה מלאכת עבודת בית יהוה ויהיו שכרים חצבים וחרשים לחדש בית יהוה וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק את בית יהוה 
14O 024:013 יג ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו--ויאמצהו 
14O 024:014 יד וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית יהוה כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ויהיו מעלים עלות בבית יהוה תמיד כל ימי יהוידע  {פ} 
14O 024:015 טו ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת--בן מאה ושלשים שנה במותו 
14O 024:016 טז ויקברהו בעיר דויד עם המלכים  כי עשה טובה בישראל ועם האלהים וביתו  {פ} 
14O 024:017 יז ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם 
14O 024:018 יח ויעזבו את בית יהוה אלהי אבותיהם ויעבדו את האשרים ואת העצבים ויהי קצף על יהודה וירושלם באשמתם זאת 
14O 024:019 יט וישלח בהם נבאים להשיבם אל יהוה ויעידו בם ולא האזינו  {ס} 
14O 024:020 כ ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות יהוה ולא תצליחו--כי עזבתם את יהוה ויעזב אתכם 
14O 024:021 כא ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה 
14O 024:022 כב ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש  {פ} 
14O 024:023 כג ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם מעם וכל שללם שלחו למלך דרמשק 
14O 024:024 כד כי במצער אנשים באו חיל ארם ויהוה נתן בידם חיל לרב מאד--כי עזבו את יהוה אלהי אבותיהם ואת יואש עשו שפטים 
14O 024:025 כה ובלכתם ממנו כי עזבו אתו במחליים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגהו על מטתו וימת ויקברהו בעיר דויד ולא קברהו בקברות המלכים 
14O 024:026 כו ואלה המתקשרים עליו  זבד בן שמעת העמונית ויהוזבד בן שמרית המואבית 
14O 024:027 כז ובניו ורב (ירב) המשא עליו ויסוד בית האלהים--הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו  {פ} 
14O 025:001 א בן עשרים וחמש שנה מלך אמציהו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדן מירושלים 
14O 025:002 ב ויעש הישר בעיני יהוה  רק לא בלבב שלם 
14O 025:003 ג ויהי כאשר חזקה הממלכה עליו ויהרג את עבדיו המכים את המלך אביו 
14O 025:004 ד ואת בניהם לא המית  כי ככתוב בתורה בספר משה אשר צוה יהוה לאמר לא ימותו אבות על בנים ובנים לא ימותו על אבות--כי איש בחטאו ימותו 
14O 025:005 ה ויקבץ אמציהו את יהודה ויעמידם לבית אבות לשרי האלפים ולשרי המאות לכל יהודה ובנימן ויפקדם למבן עשרים שנה ומעלה וימצאם שלש מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רמח וצנה 
14O 025:006 ו וישכר מישראל מאה אלף גבור חיל--במאה ככר כסף 
14O 025:007 ז ואיש האלהים בא אליו לאמר המלך אל יבוא עמך צבא ישראל  כי אין יהוה עם ישראל כל בני אפרים 
14O 025:008 ח כי אם בא אתה עשה חזק למלחמה--יכשילך האלהים לפני אויב כי יש כח באלהים לעזור ולהכשיל 
14O 025:009 ט ויאמר אמציהו לאיש האלהים ומה לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלהים יש ליהוה לתת לך הרבה מזה 
14O 025:010 י ויבדילם אמציהו להגדוד אשר בא אליו מאפרים ללכת למקומם ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם בחרי אף  {ס} 
14O 025:011 יא ואמציהו התחזק וינהג את עמו וילך גיא המלח ויך את בני שעיר עשרת אלפים 
14O 025:012 יב ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש הסלע וכלם נבקעו 
14O 025:013 יג ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד בית חורון ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בזה רבה  {פ} 
14O 025:014 יד ויהי אחרי בוא אמציהו מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר 
14O 025:015 טו ויחר אף יהוה באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמם מידך 
14O 025:016 טז ויהי בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך--חדל לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך--כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי  {פ} 
14O 025:017 יז ויועץ אמציהו מלך יהודה וישלח אל יואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר  לך נתראה פנים 
14O 025:018 יח וישלח יואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח 
14O 025:019 יט אמרת הנה הכית את אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך--למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך 
14O 025:020 כ ולא שמע אמציהו--כי מהאלהים היא למען תתם ביד  כי דרשו את אלהי אדום 
14O 025:021 כא ויעל יואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה 
14O 025:022 כב וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהליו 
14O 025:023 כג ואת אמציהו מלך יהודה בן יואש בן יהואחז תפש יואש מלך ישראל--בבית שמש ויביאהו ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם משער אפרים עד שער הפונה ארבע מאות אמה 
14O 025:024 כד וכל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים עם עבד אדום ואת אוצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרון  {פ} 
14O 025:025 כה ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יואש בן יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה שנה 
14O 025:026 כו ויתר דברי אמציהו הראשנים והאחרונים--הלא הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל 
14O 025:027 כז ומעת אשר סר אמציהו מאחרי יהוה ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם 
14O 025:028 כח וישאהו על הסוסים ויקברו אתו עם אבתיו בעיר יהודה 
14O 026:001 א ויקחו כל עם יהודה את עזיהו והוא בן שש עשרה שנה וימליכו אתו תחת אביו אמציהו 
14O 026:002 ב הוא בנה את אילות וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבתיו  {פ} 
14O 026:003 ג בן שש עשרה שנה עזיהו במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכיליה (יכליה) מן ירושלם 
14O 026:004 ד ויעש הישר בעיני יהוה  ככל אשר עשה אמציהו אביו 
14O 026:005 ה ויהי לדרש אלהים בימי זכריהו המבין בראת האלהים ובימי דרשו את יהוה הצליחו האלהים 
14O 026:006 ו ויצא וילחם בפלשתים ויפרץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד ויבנה ערים באשדוד ובפלשתים 
14O 026:007 ז ויעזרהו האלהים על פלשתים ועל הערביים (הערבים) הישבים בגור בעל--והמעונים 
14O 026:008 ח ויתנו העמונים מנחה לעזיהו וילך שמו עד לבוא מצרים כי החזיק עד למעלה 
14O 026:009 ט ויבן עזיהו מגדלים בירושלם על שער הפנה ועל שער הגיא ועל המקצוע ויחזקם 
14O 026:010 י ויבן מגדלים במדבר ויחצב ברות רבים--כי מקנה רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל--כי אהב אדמה היה  {ס} 
14O 026:011 יא ויהי לעזיהו חיל עשה מלחמה יוצאי צבא לגדוד במספר פקדתם ביד יעואל (יעיאל) הסופר ומעשיהו השוטר--על יד חנניהו משרי המלך 
14O 026:012 יב כל מספר ראשי האבות לגבורי חיל--אלפים ושש מאות 
14O 026:013 יג ועל ידם חיל צבא שלש מאות אלף ושבעת אלפים וחמש מאות עושי מלחמה בכח חיל--לעזר למלך על האויב 
14O 026:014 יד ויכן להם עזיהו לכל הצבא מגנים ורמחים וכובעים ושרינות וקשתות--ולאבני קלעים 
14O 026:015 טו ויעש בירושלם חשבנות מחשבת חושב להיות על המגדלים ועל הפנות לירוא בחצים ובאבנים גדלות ויצא שמו עד למרחוק כי הפליא להעזר עד כי חזק 
14O 026:016 טז וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל ביהוה אלהיו ויבא אל היכל יהוה להקטיר על מזבח הקטרת 
14O 026:017 יז ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ליהוה שמונים--בני חיל 
14O 026:018 יח ויעמדו על עזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עזיהו להקטיר ליהוה--כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר  צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מיהוה אלהים 
14O 026:019 יט ויזעף עזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית יהוה מעל למזבח הקטרת 
14O 026:020 כ ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל הכהנים והנה הוא מצרע במצחו ויבהלוהו משם וגם הוא נדחף לצאת כי נגעו יהוה 
14O 026:021 כא ויהי עזיהו המלך מצרע עד יום מותו וישב בית החפשות (החפשית) מצרע--כי נגזר מבית יהוה ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ 
14O 026:022 כב ויתר דברי עזיהו הראשנים והאחרנים--כתב ישעיהו בן אמוץ הנביא 
14O 026:023 כג וישכב עזיהו עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בשדה הקבורה אשר למלכים--כי אמרו מצורע הוא וימלך יותם בנו תחתיו  {פ} 
14O 027:001 א בן עשרים וחמש שנה יותם במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושה בת צדוק 
14O 027:002 ב ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה עזיהו אביו--רק לא בא אל היכל יהוה ועוד העם משחיתים 
14O 027:003 ג הוא בנה את שער בית יהוה--העליון ובחומת העפל בנה לרב 
14O 027:004 ד וערים בנה בהר יהודה ובחרשים בנה בירניות ומגדלים 
14O 027:005 ה והוא נלחם עם מלך בני עמון ויחזק עליהם ויתנו לו בני עמון בשנה ההיא מאה ככר כסף ועשרת אלפים כרים חטים ושעורים עשרת אלפים  זאת השיבו לו בני עמון ובשנה השנית והשלשית 
14O 027:006 ו ויתחזק יותם  כי הכין דרכיו לפני יהוה אלהיו 
14O 027:007 ז ויתר דברי יותם וכל מלחמתיו ודרכיו--הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה 
14O 027:008 ח בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם 
14O 027:009 ט וישכב יותם עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אחז בנו תחתיו  {פ} 
14O 028:001 א בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה כדויד אביו 
14O 028:002 ב וילך בדרכי מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים 
14O 028:003 ג והוא הקטיר בגיא בן הנם ויבער את בניו באש כתעבות הגוים אשר הריש יהוה מפני בני ישראל 
14O 028:004 ד ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן 
14O 028:005 ה ויתנהו יהוה אלהיו ביד מלך ארם ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק וגם ביד מלך ישראל נתן ויך בו מכה גדולה  {ס} 
14O 028:006 ו ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד--הכל בני חיל  בעזבם את יהוה אלהי אבותם 
14O 028:007 ז ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך  {ס} 
14O 028:008 ח וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו מהם ויביאו את השלל לשמרון  {ס} 
14O 028:009 ט ושם היה נביא ליהוה עדד שמו ויצא לפני הצבא הבא לשמרון ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלהי אבותיכם על יהודה נתנם בידכם ותהרגו בם בזעף עד לשמים הגיע 
14O 028:010 י ועתה בני יהודה וירושלם אתם אמרים לכבש לעבדים ולשפחות לכם הלא רק אתם עמכם אשמות ליהוה אלהיכם 
14O 028:011 יא ועתה שמעוני--והשיבו השביה אשר שביתם מאחיכם  כי חרון אף יהוה עליכם  {ס} 
14O 028:012 יב ויקמו אנשים מראשי בני אפרים עזריהו בן יהוחנן ברכיהו בן משלמות ויחזקיהו בן שלם ועמשא בן חדלי--על הבאים מן הצבא 
14O 028:013 יג ויאמרו להם לא תביאו את השביה הנה--כי לאשמת יהוה עלינו אתם אמרים להסיף על חטאתנו ועל אשמתנו  כי רבה אשמה לנו וחרון אף על ישראל  {ס} 
14O 028:014 יד ויעזב החלוץ את השביה ואת הבזה לפני השרים וכל הקהל 
14O 028:015 טו ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבשם וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון  {פ} 
14O 028:016 טז בעת ההיא שלח המלך אחז על מלכי אשור--לעזר לו 
14O 028:017 יז ועוד אדומים באו ויכו ביהודה וישבו שבי 
14O 028:018 יח ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את בית שמש ואת אילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה ואת תמנה ובנותיה ואת גמזו ואת בנתיה וישבו שם 
14O 028:019 יט כי הכניע יהוה את יהודה בעבור אחז מלך ישראל  כי הפריע ביהודה ומעול מעל ביהוה 
14O 028:020 כ ויבא עליו תלגת פלנאסר מלך אשור ויצר לו ולא חזקו 
14O 028:021 כא כי חלק אחז את בית יהוה ואת בית המלך והשרים ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו 
14O 028:022 כב ובעת הצר לו ויוסף למעול ביהוה  הוא המלך אחז 
14O 028:023 כג ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אתם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל 
14O 028:024 כד ויאסף אחז את כלי בית האלהים ויקצץ את כלי בית האלהים ויסגר את דלתות בית יהוה ויעש לו מזבחות בכל פנה בירושלם 
14O 028:025 כה ובכל עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלהים אחרים ויכעס את יהוה אלהי אבתיו 
14O 028:026 כו ויתר דבריו וכל דרכיו הראשנים והאחרונים--הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל 
14O 028:027 כז וישכב אחז עם אבתיו ויקברהו בעיר בירושלם--כי לא הביאהו לקברי מלכי ישראל וימלך יחזקיהו בנו תחתיו  {פ} 
14O 029:001 א יחזקיהו מלך בן עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אביה בת זכריהו 
14O 029:002 ב ויעש הישר בעיני יהוה  ככל אשר עשה דויד אביו 
14O 029:003 ג הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את דלתות בית יהוה--ויחזקם 
14O 029:004 ד ויבא את הכהנים ואת הלוים ויאספם לרחוב המזרח 
14O 029:005 ה ויאמר להם שמעוני הלוים  עתה התקדשו וקדשו את בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את הנדה מן הקדש 
14O 029:006 ו כי מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה אלהינו--ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו ערף 
14O 029:007 ז גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא העלו בקדש לאלהי ישראל 
14O 029:008 ח ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה (לזעוה) לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם 
14O 029:009 ט והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת 
14O 029:010 י עתה עם לבבי לכרות ברית ליהוה אלהי ישראל וישב ממנו חרון אפו 
14O 029:011 יא בני עתה אל תשלו  כי בכם בחר יהוה לעמד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים ומקטרים  {פ} 
14O 029:012 יב ויקמו הלוים מחת בן עמשי ויואל בן עזריהו מן בני הקהתי ומן בני מררי קיש בן עבדי ועזריהו בן יהללאל  {ס}  ומן הגרשני--יואח בן זמה ועדן בן יואח 
14O 029:013 יג ומן בני אליצפן שמרי ויעואל (ויעיאל) ומן בני אסף זכריהו ומתניהו  {ס} 
14O 029:014 יד ומן בני הימן יחואל (יחיאל) ושמעי  {ס}  ומן בני ידותון שמעיה ועזיאל 
14O 029:015 טו ויאספו את אחיהם ויתקדשו ויבאו כמצות המלך בדברי יהוה לטהר בית יהוה 
14O 029:016 טז ויבאו הכהנים לפנימה בית יהוה לטהר ויוציאו את כל הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה לחצר בית יהוה ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה 
14O 029:017 יז ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם יהוה ויקדשו את בית יהוה לימים שמונה וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו  {ס} 
14O 029:018 יח ויבואו פנימה אל חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את כל בית יהוה  את מזבח העולה ואת כל כליו ואת שלחן המערכת ואת כל כליו 
14O 029:019 יט ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו--הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח יהוה  {ס} 
14O 029:020 כ וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר ויעל בית יהוה 
14O 029:021 כא ויביאו פרים שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה וצפירי עזים שבעה לחטאת על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה ויאמר לבני אהרן הכהנים להעלות על מזבח יהוה 
14O 029:022 כב וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את הדם ויזרקו המזבחה וישחטו האלים ויזרקו הדם המזבחה וישחטו הכבשים ויזרקו הדם המזבחה 
14O 029:023 כג ויגישו את שעירי החטאת לפני המלך והקהל ויסמכו ידיהם עליהם 
14O 029:024 כד וישחטום הכהנים ויחטאו את דמם המזבחה לכפר על כל ישראל  כי לכל ישראל אמר המלך העולה והחטאת 
14O 029:025 כה ויעמד את הלוים בית יהוה במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא  כי ביד יהוה המצוה ביד נביאיו 
14O 029:026 כו ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות  {פ} 
14O 029:027 כז ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר יהוה והחצצרות ועל ידי כלי דויד מלך ישראל 
14O 029:028 כח וכל הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות מחצצרים (מחצרים)  הכל עד לכלות העלה 
14O 029:029 כט וככלות להעלות  כרעו המלך וכל הנמצאים אתו--וישתחוו 
14O 029:030 ל ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל ליהוה בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד לשמחה ויקדו וישתחוו  {פ} 
14O 029:031 לא ויען יחזקיהו ויאמר עתה מלאתם ידכם ליהוה גשו והביאו זבחים ותודות לבית יהוה ויביאו הקהל זבחים ותודות וכל נדיב לב עלות 
14O 029:032 לב ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל--בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים  לעלה ליהוה כל אלה 
14O 029:033 לג והקדשים--בקר שש מאות וצאן שלשת אלפים 
14O 029:034 לד רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים--כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים 
14O 029:035 לה וגם עלה לרב בחלבי השלמים ובנסכים--לעלה ותכון עבודת בית יהוה 
14O 029:036 לו וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלהים לעם  כי בפתאם היה הדבר  {פ} 
14O 030:001 א וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם--לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל 
14O 030:002 ב ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני 
14O 030:003 ג כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא  כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם 
14O 030:004 ד ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל 
14O 030:005 ה ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן--לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם  כי לא לרב עשו ככתוב 
14O 030:006 ו וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר  בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור 
14O 030:007 ז ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים 
14O 030:008 ח עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם  תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו 
14O 030:009 ט כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת  כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו  {ס} 
14O 030:010 י ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה--ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם 
14O 030:011 יא אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון--נכנעו ויבאו לירושלם 
14O 030:012 יב גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד  לעשות מצות המלך והשרים--בדבר יהוה 
14O 030:013 יג ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני--קהל לרב מאד 
14O 030:014 יד ויקמו--ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון 
14O 030:015 טו וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה 
14O 030:016 טז ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים 
14O 030:017 יז כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור--להקדיש ליהוה 
14O 030:018 יח כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו--כי אכלו את הפסח בלא ככתוב  כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד 
14O 030:019 יט כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש  {ס} 
14O 030:020 כ וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם  {ס} 
14O 030:021 כא ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים--בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז--ליהוה  {ס} 
14O 030:022 כב וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים--המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם  {ס} 
14O 030:023 כג ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה 
14O 030:024 כד כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן  {ס}  והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב 
14O 030:025 כה וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה 
14O 030:026 כו ותהי שמחה גדולה בירושלם  כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם  {ס} 
14O 030:027 כז ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים  {פ} 
14O 031:001 א וככלות כל זאת יצאו כל ישראל הנמצאים לערי יהודה וישברו המצבות ויגדעו האשרים וינתצו את הבמות ואת המזבחות מכל יהודה ובנימן ובאפרים ומנשה עד לכלה וישובו כל בני ישראל איש לאחזתו--לעריהם  {פ} 
14O 031:002 ב ויעמד יחזקיהו את מחלקות הכהנים והלוים על מחלקותם איש כפי עבדתו לכהנים וללוים לעלה ולשלמים--לשרת ולהדות ולהלל בשערי מחנות יהוה  {ס} 
14O 031:003 ג ומנת המלך מן רכושו לעלות לעלות הבקר והערב והעלות לשבתות ולחדשים ולמעדים--ככתוב בתורת יהוה 
14O 031:004 ד ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים--למען יחזקו בתורת יהוה 
14O 031:005 ה וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש וכל תבואת שדה ומעשר הכל לרב הביאו 
14O 031:006 ו ובני ישראל ויהודה היושבים בערי יהודה--גם הם מעשר בקר וצאן ומעשר קדשים המקדשים ליהוה אלהיהם  הביאו ויתנו ערמות ערמות  {ס} 
14O 031:007 ז בחדש השלשי החלו הערמות ליסוד ובחדש השביעי כלו  {ס} 
14O 031:008 ח ויבאו יחזקיהו והשרים ויראו את הערמות ויברכו את יהוה ואת עמו ישראל  {פ} 
14O 031:009 ט וידרש יחזקיהו על הכהנים והלוים--על הערמות 
14O 031:010 י ויאמר אליו עזריהו הכהן הראש--לבית צדוק  ויאמר מהחל התרומה לביא בית יהוה אכול ושבוע והותר עד לרוב--כי יהוה ברך את עמו והנותר את ההמון הזה  {ס} 
14O 031:011 יא ויאמר יחזקיהו להכין לשכות בבית יהוה--ויכינו 
14O 031:012 יב ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כונניהו (כנניהו) הלוי ושמעי אחיהו משנה 
14O 031:013 יג ויחיאל ועזזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו--פקידים מיד כונניהו (כנניהו) ושמעי אחיו במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית האלהים 
14O 031:014 יד וקורא בן ימנה הלוי השוער למזרחה על נדבות האלהים--לתת תרומת יהוה וקדשי הקדשים 
14O 031:015 טו ועל ידו עדן ומנימן וישוע ושמעיהו אמריהו ושכניהו בערי הכהנים--באמונה  לתת לאחיהם במחלקות כגדול כקטן 
14O 031:016 טז מלבד התיחשם לזכרים מבן שלוש שנים ולמעלה לכל הבא לבית יהוה לדבר יום ביומו--לעבודתם במשמרותם כמחלקותיהם 
14O 031:017 יז ואת התיחש הכהנים לבית אבותיהם והלוים מבן עשרים שנה ולמעלה--במשמרותיהם במחלקותיהם 
14O 031:018 יח ולהתיחש בכל טפם נשיהם ובניהם ובנותיהם--לכל קהל  כי באמונתם יתקדשו קדש 
14O 031:019 יט ולבני אהרן הכהנים בשדי מגרש עריהם בכל עיר ועיר אנשים אשר נקבו בשמות--לתת מנות לכל זכר בכהנים ולכל התיחש בלוים 
14O 031:020 כ ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני יהוה אלהיו 
14O 031:021 כא ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו--בכל לבבו עשה והצליח  {פ} 
14O 032:001 א אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים הבצרות ויאמר לבקעם אליו 
14O 032:002 ב וירא יחזקיהו כי בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלם 
14O 032:003 ג ויועץ עם שריו וגבריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרוהו 
14O 032:004 ד ויקבצו עם רב--ויסתמו את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ לאמר  למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים 
14O 032:005 ה ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את המלוא עיר דויד ויעש שלח לרב ומגנים 
14O 032:006 ו ויתן שרי מלחמות על העם ויקבצם אליו אל רחוב שער העיר וידבר על לבבם לאמר 
14O 032:007 ז חזקו ואמצו--אל תיראו ואל תחתו מפני מלך אשור ומלפני כל ההמון אשר עמו  כי עמנו רב מעמו 
14O 032:008 ח עמו זרוע בשר ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתנו ויסמכו העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה  {פ} 
14O 032:009 ט אחר זה שלח סנחריב מלך אשור עבדיו ירושלימה והוא על לכיש וכל ממשלתו עמו--על יחזקיהו מלך יהודה ועל כל יהודה אשר בירושלם לאמר 
14O 032:010 י כה אמר סנחריב מלך אשור  על מה אתם בטחים וישבים במצור בירושלם 
14O 032:011 יא הלא יחזקיהו מסית אתכם לתת אתכם למות ברעב ובצמא לאמר  יהוה אלהינו--יצילנו מכף מלך אשור 
14O 032:012 יב הלא הוא יחזקיהו הסיר את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לאמר לפני מזבח אחד תשתחוו ועליו תקטירו 
14O 032:013 יג הלא תדעו מה עשיתי אני ואבותי לכל עמי הארצות  היכול יכלו אלהי גוי הארצות להציל את ארצם מידי 
14O 032:014 יד מי בכל אלהי הגוים האלה אשר החרימו אבותי אשר יכול להציל את עמו מידי  כי יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי 
14O 032:015 טו ועתה אל ישיא אתכם חזקיהו ואל יסית אתכם כזאת ואל תאמינו לו--כי לא יוכל כל אלוה כל גוי וממלכה להציל עמו מידי ומיד אבותי  אף כי אלהיכם לא יצילו אתכם מידי 
14O 032:016 טז ועוד דברו עבדיו על יהוה האלהים ועל יחזקיהו עבדו 
14O 032:017 יז וספרים כתב--לחרף ליהוה אלהי ישראל  ולאמר עליו לאמר כאלהי גויי הארצות אשר לא הצילו עמם מידי--כן לא יציל אלהי יחזקיהו עמו מידי 
14O 032:018 יח ויקראו בקול גדול יהודית על עם ירושלם אשר על החומה ליראם ולבהלם--למען ילכדו את העיר 
14O 032:019 יט וידברו אל אלהי ירושלם  כעל אלהי עמי הארץ--מעשה ידי האדם  {ס} 
14O 032:020 כ ויתפלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא--על זאת ויזעקו השמים  {ס} 
14O 032:021 כא וישלח יהוה מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאו (ומיציאי) מעיו שם הפילהו בחרב 
14O 032:022 כב ויושע יהוה את יחזקיהו ואת ישבי ירושלם מיד סנחריב מלך אשור--ומיד כל וינהלם מסביב 
14O 032:023 כג ורבים מביאים מנחה ליהוה לירושלם ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן  {פ} 
14O 032:024 כד בימים ההם חלה יחזקיהו עד למות ויתפלל אל יהוה ויאמר לו ומופת נתן לו 
14O 032:025 כה ולא כגמל עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלם 
14O 032:026 כו ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא ויושבי ירושלם ולא בא עליהם קצף יהוה בימי יחזקיהו 
14O 032:027 כז ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד ואצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה 
14O 032:028 כח ומסכנות--לתבואת דגן ותירוש ויצהר וארות לכל בהמה ובהמה ועדרים לאורת 
14O 032:029 כט וערים עשה לו ומקנה צאן ובקר לרב  כי נתן לו אלהים רכוש רב מאד 
14O 032:030 ל והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו 
14O 032:031 לא וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים--לנסותו לדעת כל בלבבו 
14O 032:032 לב ויתר דברי יחזקיהו וחסדיו--הנם כתובים בחזון ישעיהו בן אמוץ הנביא על ספר מלכי יהודה וישראל 
14O 032:033 לג וישכב יחזקיהו עם אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד וכבוד עשו לו במותו כל יהודה וישבי ירושלם וימלך מנשה בנו תחתיו  {פ} 
14O 033:001 א בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם 
14O 033:002 ב ויעש הרע בעיני יהוה  כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל 
14O 033:003 ג וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם 
14O 033:004 ד ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם 
14O 033:005 ה ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה 
14O 033:006 ו והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני  הרבה לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו 
14O 033:007 ז וישם את פסל הסמל אשר עשה--בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום 
14O 033:008 ח ולא אסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבותיכם  רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה 
14O 033:009 ט ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם  לעשות רע--מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל  {פ} 
14O 033:010 י וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו 
14O 033:011 יא ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה 
14O 033:012 יב וכהצר לו--חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו 
14O 033:013 יג ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים 
14O 033:014 יד ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי חיל בכל הערים הבצרות ביהודה 
14O 033:015 טו ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר 
14O 033:016 טז ויכן (ויבן) את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל 
14O 033:017 יז אבל עוד העם זבחים בבמות  רק ליהוה אלהיהם 
14O 033:018 יח ויתר דברי מנשה ותפלתו אל אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל--הנם על דברי מלכי ישראל 
14O 033:019 יט ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו--הנם כתובים על דברי חוזי 
14O 033:020 כ וישכב מנשה עם אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו  {פ} 
14O 033:021 כא בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם 
14O 033:022 כב ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו--זבח אמון ויעבדם 
14O 033:023 כג ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו  כי הוא אמון הרבה אשמה 
14O 033:024 כד ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו 
14O 033:025 כה ויכו עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו  {פ} 
14O 034:001 א בן שמונה שנים יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם 
14O 034:002 ב ויעש הישר בעיני יהוה וילך בדרכי דויד אביו ולא סר ימין ושמאול 
14O 034:003 ג ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נער החל לדרוש לאלהי דויד אביו ובשתים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלם מן הבמות והאשרים והפסלים והמסכות 
14O 034:004 ד וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים והחמנים אשר למעלה מעליהם גדע והאשרים והפסלים והמסכות שבר והדק ויזרק על פני הקברים הזבחים להם 
14O 034:005 ה ועצמות כהנים שרף על מזבחותים (מזבחותם) ויטהר את יהודה ואת ירושלם 
14O 034:006 ו ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד נפתלי בחר בתיהם (בחרבתיהם) סביב 
14O 034:007 ז וינתץ את המזבחות ואת האשרים והפסלים כתת להדק וכל החמנים גדע בכל ארץ ישראל וישב לירושלם  {פ} 
14O 034:008 ח ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר הארץ והבית--שלח את שפן בן אצליהו ואת מעשיהו שר העיר ואת יואח בן יואחז המזכיר לחזק את בית יהוה אלהיו 
14O 034:009 ט ויבאו אל חלקיהו הכהן הגדול ויתנו את הכסף המובא בית אלהים אשר אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה ובנימן וישבי (וישבו) ירושלם 
14O 034:010 י ויתנו על יד עשה המלאכה המפקדים בבית יהוה ויתנו אתו עושי המלאכה אשר עשים בבית יהוה לבדוק ולחזק הבית 
14O 034:011 יא ויתנו לחרשים ולבנים לקנות אבני מחצב ועצים למחברות ולקרות את הבתים אשר השחיתו מלכי יהודה  {ס} 
14O 034:012 יב והאנשים עשים באמונה במלאכה ועליהם מפקדים יחת ועבדיהו הלוים מן בני מררי וזכריה ומשלם מן בני הקהתים לנצח והלוים--כל מבין בכלי שיר 
14O 034:013 יג ועל הסבלים ומנצחים לכל עשה מלאכה לעבודה ועבודה ומהלוים סופרים ושטרים ושוערים 
14O 034:014 יד ובהוציאם את הכסף המובא בית יהוה--מצא חלקיהו הכהן את ספר תורת יהוה ביד משה 
14O 034:015 טו ויען חלקיהו ויאמר אל שפן הסופר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיהו את הספר אל שפן 
14O 034:016 טז ויבא שפן את הספר אל המלך וישב עוד את המלך דבר לאמר  כל אשר נתן ביד עבדיך הם עשים 
14O 034:017 יז ויתיכו את הכסף הנמצא בבית יהוה ויתנוהו על יד המפקדים ועל יד עושי המלאכה 
14O 034:018 יח ויגד שפן הסופר למלך לאמר--ספר נתן לי חלקיהו הכהן ויקרא בו שפן לפני המלך 
14O 034:019 יט ויהי כשמע המלך את דברי התורה--ויקרע את בגדיו 
14O 034:020 כ ויצו המלך את חלקיהו ואת אחיקם בן שפן ואת עבדון בן מיכה ואת שפן הסופר ואת עשיה עבד המלך--לאמר 
14O 034:021 כא לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד הנשאר בישראל וביהודה על דברי הספר אשר נמצא  כי גדולה חמת יהוה אשר נתכה בנו על אשר לא שמרו אבותינו את דבר יהוה לעשות ככל הכתוב על הספר הזה 
14O 034:022 כב וילך חלקיהו ואשר המלך אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תוקהת (תקהת) בן חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת 
14O 034:023 כג ותאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל  אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי  {ס} 
14O 034:024 כד כה אמר יהוה הנני מביא רעה על המקום הזה ועל יושביו  את כל האלות הכתובות על הספר אשר קראו לפני מלך יהודה 
14O 034:025 כה תחת אשר עזבוני ויקטירו (ויקטרו) לאלהים אחרים--למען הכעיסני בכל מעשי ידיהם ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה 
14O 034:026 כו ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרוש ביהוה--כה תאמרו אליו  {ס}  כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת 
14O 034:027 כז יען רך לבבך ותכנע מלפני אלהים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל ישביו ותכנע לפני ותקרע את בגדיך ותבך לפני וגם אני שמעתי נאם יהוה 
14O 034:028 כח הנני אספך אל אבתיך ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל ישביו וישיבו את המלך דבר  {ס} 
14O 034:029 כט וישלח המלך ויאסף את כל זקני יהודה וירושלם 
14O 034:030 ל ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וישבי ירושלם והכהנים והלוים וכל העם מגדול ועד קטן ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בית יהוה 
14O 034:031 לא ויעמד המלך על עמדו ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחרי יהוה ולשמור את מצותיו ועדותיו וחקיו בכל לבבו ובכל נפשו--לעשות את דברי הברית הכתובים על הספר הזה 
14O 034:032 לב ויעמד את כל הנמצא בירושלם ובנימן ויעשו יושבי ירושלם כברית אלהים אלהי אבותיהם 
14O 034:033 לג ויסר יאשיהו את כל התעבות מכל הארצות אשר לבני ישראל ויעבד את כל הנמצא בישראל לעבוד את יהוה אלהיהם  כל ימיו--לא סרו מאחרי יהוה אלהי אבותיהם  {ס} 
14O 035:001 א ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון 
14O 035:002 ב ויעמד הכהנים על משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה  {ס} 
14O 035:003 ג ויאמר ללוים המבונים (המבינים) לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל--אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל 
14O 035:004 ד והכונו (והכינו) לבית אבותיכם כמחלקותיכם--בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו 
14O 035:005 ה ועמדו בקדש לפלוגת בית האבות לאחיכם בני העם--וחלקת בית אב ללוים 
14O 035:006 ו ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר יהוה ביד משה  {פ} 
14O 035:007 ז וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים  אלה מרכוש המלך  {ס} 
14O 035:008 ח ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים--הרימו  חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות 
14O 035:009 ט וכונניהו (וכנניהו) ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד--שרי הלוים  הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות 
14O 035:010 י ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך 
14O 035:011 יא וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים 
14O 035:012 יב ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר 
14O 035:013 יג ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם 
14O 035:014 יד ואחר הכינו להם ולכהנים--כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן 
14O 035:015 טו והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער  אין להם לסור מעל עבדתם--כי אחיהם הלוים הכינו להם 
14O 035:016 טז ותכון כל עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה--כמצות המלך יאשיהו 
14O 035:017 יז ויעשו בני ישראל הנמצאים את הפסח בעת ההיא ואת חג המצות שבעת ימים 
14O 035:018 יח ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם  {ס} 
14O 035:019 יט בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו--נעשה הפסח הזה 
14O 035:020 כ אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו 
14O 035:021 כא וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני  חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך 
14O 035:022 כב ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו 
14O 035:023 כג וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד 
14O 035:024 כד ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו  {פ} 
14O 035:025 כה ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות 
14O 035:026 כו ויתר דברי יאשיהו וחסדיו--ככתוב בתורת יהוה 
14O 035:027 כז ודבריו הראשנים והאחרנים--הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה 
14O 036:001 א ויקחו עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימליכהו תחת אביו בירושלם 
14O 036:002 ב בן שלוש ועשרים שנה יואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם 
14O 036:003 ג ויסירהו מלך מצרים בירושלם ויענש את הארץ מאה ככר כסף וככר זהב 
14O 036:004 ד וימלך מלך מצרים את אליקים אחיו על יהודה וירושלם ויסב את שמו יהויקים ואת יואחז אחיו לקח נכו ויביאהו מצרימה  {פ} 
14O 036:005 ה בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו 
14O 036:006 ו עליו עלה נבוכדנאצר מלך בבל ויאסרהו בנחשתים להליכו בבלה 
14O 036:007 ז ומכלי בית יהוה הביא נבוכדנאצר לבבל ויתנם בהיכלו בבבל 
14O 036:008 ח ויתר דברי יהויקים ותעבתיו אשר עשה והנמצא עליו--הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה וימלך יהויכין בנו תחתיו  {פ} 
14O 036:009 ט בן שמונה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה 
14O 036:010 י ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית יהוה וימלך את צדקיהו אחיו על יהודה וירושלם  {פ} 
14O 036:011 יא בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם 
14O 036:012 יב ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו  לא נכנע מלפני ירמיהו הנביא--מפי יהוה 
14O 036:013 יג וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים ויקש את ערפו ויאמץ את לבבו משוב אל יהוה אלהי ישראל 
14O 036:014 יד גם כל שרי הכהנים והעם הרבו למעול (למעל) מעל ככל תעבות הגוים ויטמאו את בית יהוה אשר הקדיש בירושלם 
14O 036:015 טו וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו--השכם ושלוח  כי חמל על עמו ועל מעונו 
14O 036:016 טז ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו  עד עלות חמת יהוה בעמו--עד לאין מרפא 
14O 036:017 יז ויעל עליהם את מלך כשדיים (כשדים) ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל על בחור ובתולה זקן וישש  הכל נתן בידו 
14O 036:018 יח וכל כלי בית האלהים הגדלים והקטנים ואצרות בית יהוה ואצרות המלך ושריו--הכל הביא בבל 
14O 036:019 יט וישרפו את בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל ארמנותיה שרפו באש וכל כלי מחמדיה להשחית 
14O 036:020 כ ויגל השארית מן החרב אל בבל ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלך מלכות פרס 
14O 036:021 כא למלאות דבר יהוה בפי ירמיהו עד רצתה הארץ את שבתותיה  כל ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה  {ס} 
14O 036:022 כב ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה בפי ירמיהו--העיר יהוה את רוח כורש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר  {ס} 
14O 036:023 כג כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה  מי בכם מכל עמו יהוה אלהיו עמו--ויעל  {ש} 
15O 001:001 א ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה מפי ירמיה  העיר יהוה את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר 
15O 001:002 ב כה אמר כרש מלך פרס--כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה 
15O 001:003 ג מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את בית יהוה אלהי ישראל--הוא האלהים אשר בירושלם 
15O 001:004 ד וכל הנשאר מכל המקמות אשר הוא גר שם--ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה--לבית האלהים אשר בירושלם 
15O 001:005 ה ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלהים את רוחו לעלות לבנות את בית יהוה אשר בירושלם 
15O 001:006 ו וכל סביבתיהם חזקו בידיהם בכלי כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות--לבד על כל התנדב  {ס} 
15O 001:007 ז והמלך כורש הוציא את כלי בית יהוה אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו 
15O 001:008 ח ויוציאם כורש מלך פרס על יד מתרדת הגזבר ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה 
15O 001:009 ט ואלה מספרם  אגרטלי זהב שלשים אגרטלי כסף אלף מחלפים תשעה ועשרים  {ס} 
15O 001:010 י כפורי זהב שלשים--  {ס}  כפורי כסף משנים ארבע מאות ועשרה כלים אחרים אלף  {ס} 
15O 001:011 יא כל כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה--מבבל לירושלם  {פ} 
15O 002:001 א ואלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצור (נבוכדנצר) מלך בבל לבבל וישובו לירושלם ויהודה איש לעירו 
15O 002:002 ב אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן מספר בגוי--רחום בענה  מספר אנשי עם ישראל  {ס} 
15O 002:003 ג בני פרעש--אלפים מאה שבעים ושנים  {ס} 
15O 002:004 ד בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים  {ס} 
15O 002:005 ה בני ארח שבע מאות חמשה ושבעים  {ס} 
15O 002:006 ו בני פחת מואב לבני ישוע יואב--אלפים שמנה מאות ושנים עשר  {ס} 
15O 002:007 ז בני עילם--אלף מאתים חמשים וארבעה  {ס} 
15O 002:008 ח בני זתוא תשע מאות וארבעים וחמשה  {ס} 
15O 002:009 ט בני זכי שבע מאות וששים  {ס} 
15O 002:010 י בני בני שש מאות ארבעים ושנים  {ס} 
15O 002:011 יא בני בבי שש מאות עשרים ושלשה  {ס} 
15O 002:012 יב בני עזגד--אלף מאתים עשרים ושנים  {ס} 
15O 002:013 יג בני אדניקם--שש מאות ששים וששה  {ס} 
15O 002:014 יד בני בגוי אלפים חמשים וששה  {ס} 
15O 002:015 טו בני עדין ארבע מאות חמשים וארבעה  {ס} 
15O 002:016 טז בני אטר ליחזקיה תשעים ושמנה  {ס} 
15O 002:017 יז בני בצי שלש מאות עשרים ושלשה  {ס} 
15O 002:018 יח בני יורה מאה ושנים עשר  {ס} 
15O 002:019 יט בני חשם מאתים עשרים ושלשה  {ס} 
15O 002:020 כ בני גבר תשעים וחמשה  {ס} 
15O 002:021 כא בני בית לחם מאה עשרים ושלשה  {ס} 
15O 002:022 כב אנשי נטפה חמשים וששה 
15O 002:023 כג אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה  {ס} 
15O 002:024 כד בני עזמות ארבעים ושנים  {ס} 
15O 002:025 כה בני קרית ערים כפירה ובארות שבע מאות וארבעים ושלשה  {ס} 
15O 002:026 כו בני הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד  {ס} 
15O 002:027 כז אנשי מכמס מאה עשרים ושנים  {ס} 
15O 002:028 כח אנשי בית אל והעי מאתים עשרים ושלשה  {ס} 
15O 002:029 כט בני נבו חמשים ושנים  {ס} 
15O 002:030 ל בני מגביש מאה חמשים וששה  {ס} 
15O 002:031 לא בני עילם אחר--אלף מאתים חמשים וארבעה  {ס} 
15O 002:032 לב בני חרם שלש מאות ועשרים  {ס} 
15O 002:033 לג בני לד חדיד ואונו שבע מאות עשרים וחמשה  {ס} 
15O 002:034 לד בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה  {ס} 
15O 002:035 לה בני סנאה--שלשת אלפים ושש מאות ושלשים  {ס} 
15O 002:036 לו הכהנים  בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה  {ס} 
15O 002:037 לז בני אמר אלף חמשים ושנים  {ס} 
15O 002:038 לח בני פשחור--אלף מאתים ארבעים ושבעה  {ס} 
15O 002:039 לט בני חרם אלף ושבעה עשר  {ס} 
15O 002:040 מ הלוים  בני ישוע וקדמיאל לבני הודויה שבעים וארבעה  {ס} 
15O 002:041 מא המשררים--בני אסף מאה עשרים ושמנה  {פ} 
15O 002:042 מב בני השערים בני שלום בני אטר בני טלמן בני עקוב בני חטיטא בני שבי--הכל מאה שלשים ותשעה  {פ} 
15O 002:043 מג הנתינים  {ס}  בני ציחא  {ס}  בני חשופא  {ס}  בני  {ר} טבעות  {ס} 
15O 002:044 מד בני קרס  {ס}  בני סיעהא  {ס}  בני  {ר} פדון  {ס} 
15O 002:045 מה בני לבנה  {ס}  בני חגבה  {ס}  בני  {ר} עקוב  {ס} 
15O 002:046 מו בני חגב  {ס}  בני שמלי (שלמי)  {ס}  בני  {ר} חנן  {ס} 
15O 002:047 מז בני גדל  {ס}  בני גחר  {ס}  בני  {ר} ראיה  {ס} 
15O 002:048 מח בני רצין  {ס}  בני נקודא  {ס}  בני  {ר} גזם  {ס} 
15O 002:049 מט בני עזא  {ס}  בני פסח  {ס}  בני  {ר} בסי  {ס} 
15O 002:050 נ בני אסנה  {ס}  בני מעונים  {ס}  בני  {ר} נפיסים (נפוסים)  {ס} 
15O 002:051 נא בני בקבוק  {ס}  בני חקופא  {ס}  בני  {ר} חרחור  {ס} 
15O 002:052 נב בני בצלות  {ס}  בני מחידא  {ס}  בני  {ר} חרשא  {ס} 
15O 002:053 נג בני ברקוס  {ס}  בני סיסרא  {ס}  בני  {ר} תמח  {ס} 
15O 002:054 נד בני נציח  {ס}  בני חטיפא  {ס} 
15O 002:055 נה בני  {ר} עבדי שלמה  {ס}  בני סטי  {ס}  בני הספרת  {ס}  בני  {ר} פרודא  {ס} 
15O 002:056 נו בני יעלה  {ס}  בני דרקון  {ס}  בני  {ר} גדל  {ס} 
15O 002:057 נז בני שפטיה  {ס}  בני חטיל  {ס}  בני  {ר} פכרת הצביים--  {ס}  בני אמי 
15O 002:058 נח כל הנתינים--ובני עבדי שלמה  שלש מאות תשעים ושנים  {ס} 
15O 002:059 נט ואלה העלים מתל מלח תל חרשא כרוב אדן אמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם--אם מישראל הם 
15O 002:060 ס בני דליה בני טוביה בני נקודא--שש מאות חמשים ושנים  {ס} 
15O 002:061 סא ומבני הכהנים--בני חביה בני הקוץ  בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם 
15O 002:062 סב אלה בקשו כתבם המתיחשים--ולא נמצאו ויגאלו מן הכהנה 
15O 002:063 סג ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים--עד עמד כהן לאורים ולתמים 
15O 002:064 סד כל הקהל כאחד--ארבע רבוא אלפים שלש מאות ששים 
15O 002:065 סה מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה--שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים 
15O 002:066 סו סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה 
15O 002:067 סז גמליהם--ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים--ששת אלפים שבע מאות ועשרים  {פ} 
15O 002:068 סח ומראשי האבות בבואם לבית יהוה אשר בירושלם--התנדבו לבית האלהים להעמידו על מכונו 
15O 002:069 סט ככחם נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שש רבאות ואלף  {ס}  וכסף מנים חמשת אלפים וכתנת כהנים מאה  {ס} 
15O 002:070 ע וישבו הכהנים והלוים ומן העם והמשררים והשוערים והנתינים--בעריהם וכל ישראל בעריהם  {ס} 
15O 003:001 א ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים  {ס}  ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם  {ס} 
15O 003:002 ב ויקם ישוע בן יוצדק ואחיו הכהנים וזרבבל בן שאלתיאל ואחיו ויבנו את מזבח אלהי ישראל--להעלות עליו עלות ככתוב בתורת משה איש האלהים 
15O 003:003 ג ויכינו המזבח על מכונתיו כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעל (ויעלו) עליו עלות ליהוה עלות לבקר ולערב 
15O 003:004 ד ויעשו את חג הסכות ככתוב ועלת יום ביום במספר כמשפט דבר יום ביומו 
15O 003:005 ה ואחרי כן עלת תמיד ולחדשים ולכל מועדי יהוה המקדשים ולכל מתנדב נדבה ליהוה 
15O 003:006 ו מיום אחד לחדש השביעי החלו להעלות עלות ליהוה והיכל יהוה לא יסד 
15O 003:007 ז ויתנו כסף--לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא כרשיון כורש מלך פרס עליהם  {פ} 
15O 003:008 ח ובשנה השנית לבואם אל בית האלהים לירושלם בחדש השני--החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית יהוה  {פ} 
15O 003:009 ט ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עשה המלאכה בבית האלהים  {ס}  בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים 
15O 003:010 י ויסדו הבנים את היכל יהוה ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני אסף במצלתים--להלל את יהוה על ידי דויד מלך ישראל 
15O 003:011 יא ויענו בהלל ובהודת ליהוה כי טוב--כי לעולם חסדו על ישראל וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל ליהוה על הוסד בית יהוה  {ס} 
15O 003:012 יב ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו--זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול 
15O 003:013 יג ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם  כי העם מריעים תרועה גדולה והקול נשמע עד למרחוק  {פ} 
15O 004:001 א וישמעו צרי יהודה ובנימן  כי בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישראל 
15O 004:002 ב ויגשו אל זרבבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם--כי ככם נדרוש לאלהיכם ולא (ולו) אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה 
15O 004:003 ג ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל--לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו  כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישראל כאשר צונו המלך כורש מלך פרס 
15O 004:004 ד ויהי עם הארץ--מרפים ידי עם יהודה ומבלהים (ומבהלים) אותם לבנות 
15O 004:005 ה וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם--כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס 
15O 004:006 ו ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו--כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם  {ס} 
15O 004:007 ז ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו על ארתחששתא מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית  {פ} 
15O 004:008 ח רחום בעל טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על ירושלם--לארתחששתא מלכא כנמא 
15O 004:009 ט אדין רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון--דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי (ארכויא) בבליא שושנכיא דהוא (דהיא) עלמיא 
15O 004:010 י ושאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שמרין--ושאר עבר נהרה וכענת 
15O 004:011 יא דנה פרשגן אגרתא די שלחו עלוהי על ארתחששתא מלכא--עבדיך (עבדך) אנש עבר נהרה וכענת  {פ} 
15O 004:012 יב ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא בנין ושורי אשכללו (ושוריא שכללו) ואשיא יחיטו 
15O 004:013 יג כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריא ישתכללון--מנדה בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק 
15O 004:014 יד כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא אריך לנא למחזא על דנה--שלחנא והודענא למלכא 
15O 004:015 טו די יבקר בספר דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן יומת עלמא על דנה--קריתא דך החרבת 
15O 004:016 טז מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון  לקבל דנה--חלק בעבר נהרא לא איתי לך  {פ} 
15O 004:017 יז פתגמא שלח מלכא על רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין--ושאר עבר נהרה שלם וכעת  {ס} 
15O 004:018 יח נשתונא די שלחתון עלינא--מפרש קרי קדמי 
15O 004:019 יט ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן יומת עלמא על מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד בה 
15O 004:020 כ ומלכין תקיפין הוו על ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון 
15O 004:021 כא כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא יתשם 
15O 004:022 כב וזהירין הוו שלו למעבד על דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין  {ס} 
15O 004:023 כג אדין מן די פרשגן נשתונא די ארתחששתא מלכא קרי קדם רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל  {ס} 
15O 004:024 כד באדין בטלת עבידת בית אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס  {פ} 
15O 005:001 א והתנבי חגי נביאה וזכריה בר עדוא נביאיא על יהודיא די ביהוד ובירושלם--בשם אלה ישראל עליהון  {ס} 
15O 005:002 ב באדין קמו זרבבל בר שאלתיאל וישוע בר יוצדק ושריו למבנא בית אלהא די בירושלם ועמהון נביאיא די אלהא מסעדין להון  {פ} 
15O 005:003 ג בה זמנא אתה עליהון תתני פחת עבר נהרה ושתר בוזני--וכנותהון וכן אמרין להם--מן שם לכם טעם ביתא דנה לבנא ואשרנא דנה לשכללה  {ס} 
15O 005:004 ד אדין כנמא אמרנא להם  מן אנון שמהת גבריא די דנה בנינא בנין 
15O 005:005 ה ועין אלההם הות על שבי יהודיא ולא בטלו המו עד טעמא לדריוש יהך ואדין יתיבון נשתונא על דנה  {פ} 
15O 005:006 ו פרשגן אגרתא די שלח תתני פחת עבר נהרה ושתר בוזני וכנותה אפרסכיא די בעבר נהרה--על דריוש מלכא 
15O 005:007 ז פתגמא שלחו עלוהי וכדנה כתיב בגוה לדריוש מלכא שלמא כלא  {ס} 
15O 005:008 ח ידיע להוא למלכא די אזלנא ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא והוא מתבנא אבן גלל ואע מתשם בכתליא ועבידתא דך אספרנא מתעבדא ומצלח בידהם  {ס} 
15O 005:009 ט אדין שאלנא לשביא אלך כנמא אמרנא להם  מן שם לכם טעם ביתא דנה למבניה ואשרנא דנה לשכללה 
15O 005:010 י ואף שמהתהם שאלנא להם להודעותך--די נכתב שם גבריא די בראשיהם  {ס} 
15O 005:011 יא וכנמא פתגמא התיבונא לממר  אנחנא המו עבדוהי די אלה שמיא וארעא ובנין ביתא די הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ומלך לישראל רב בנהי ושכללה 
15O 005:012 יב להן מן די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא--יהב המו ביד נבוכדנצר מלך בבל כסדיא (כסדאה) וביתה דנה סתרה ועמה הגלי לבבל  {ס} 
15O 005:013 יג ברם בשנת חדה לכורש מלכא די בבל--כורש מלכא שם טעם בית אלהא דנה לבנא 
15O 005:014 יד ואף מאניא די בית אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן היכלא די בירושלם והיבל המו להיכלא די בבל--הנפק המו כורש מלכא מן היכלא די בבל ויהיבו לששבצר שמה די פחה שמה 
15O 005:015 טו ואמר לה--אלה (אל) מאניא שא אזל אחת המו בהיכלא די בירושלם ובית אלהא יתבנא על אתרה  {ס} 
15O 005:016 טז אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די בית אלהא די בירושלם ומן אדין ועד כען מתבנא ולא שלם 
15O 005:017 יז וכען הן על מלכא טב יתבקר בבית גנזיא די מלכא תמה די בבבל הן איתי די מן כורש מלכא שים טעם למבנא בית אלהא דך בירושלם ורעות מלכא על דנה ישלח עלינא  {ס} 
15O 006:001 א באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמה--בבבל 
15O 006:002 ב והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתא--מגלה חדה וכן כתיב בגוה דכרונה  {פ} 
15O 006:003 ג בשנת חדה לכורש מלכא כורש מלכא שם טעם--בית אלהא בירושלם ביתא יתבנא אתר די דבחין דבחין ואשוהי מסובלין רומה אמין שתין פתיה אמין שתין 
15O 006:004 ד נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת ונפקתא--מן בית מלכא תתיהב 
15O 006:005 ה ואף מאני בית אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן היכלא די בירושלם והיבל לבבל--יהתיבון ויהך להיכלא די בירושלם לאתרה ותחת בבית אלהא  {ס} 
15O 006:006 ו כען תתני פחת עבר נהרה שתר בוזני וכנותהון אפרסכיא די בעבר נהרה--רחיקין הוו מן תמה 
15O 006:007 ז שבקו לעבידת בית אלהא דך פחת יהודיא ולשבי יהודיא בית אלהא דך יבנון על אתרה 
15O 006:008 ח ומני שים טעם--למא די תעבדון עם שבי יהודיא אלך למבנא בית אלהא דך ומנכסי מלכא די מדת עבר נהרה אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך די לא לבטלא 
15O 006:009 ט ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום--די לא שלו 
15O 006:010 י די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי 
15O 006:011 יא ומני שים טעם--די כל אנש די יהשנא פתגמא דנה יתנסח אע מן ביתה וזקיף יתמחא עלהי וביתה נולו יתעבד על דנה 
15O 006:012 יב ואלהא די שכן שמה תמה ימגר כל מלך ועם די ישלח ידה להשניה לחבלה בית אלהא דך--די בירושלם אנה דריוש שמת טעם אספרנא יתעבד  {פ} 
15O 006:013 יג אדין תתני פחת עבר נהרה שתר בוזני--וכנותהון  לקבל די שלח דריוש מלכא כנמא--אספרנא עבדו 
15O 006:014 יד ושבי יהודיא בנין ומצלחין בנבואת חגי נביאה וזכריה בר עדוא ובנו ושכללו מן טעם אלה ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס 
15O 006:015 טו ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר--די היא שנת שת למלכות דריוש מלכא  {פ} 
15O 006:016 טז ועבדו בני ישראל כהניא ולויא ושאר בני גלותא חנכת בית אלהא דנה--בחדוה 
15O 006:017 יז והקרבו לחנכת בית אלהא דנה תורין מאה דכרין מאתין אמרין ארבע מאה וצפירי עזין לחטיא (לחטאה) על כל ישראל תרי עשר--למנין שבטי ישראל 
15O 006:018 יח והקימו כהניא בפלגתהון ולויא במחלקתהון על עבידת אלהא די בירושלם  ככתב ספר משה  {פ} 
15O 006:019 יט ויעשו בני הגולה את הפסח--בארבעה עשר לחדש הראשון 
15O 006:020 כ כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד--כלם טהורים וישחטו הפסח לכל בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם 
15O 006:021 כא ויאכלו בני ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גוי הארץ אלהם--לדרש ליהוה אלהי ישראל 
15O 006:022 כב ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה  כי שמחם יהוה והסב לב מלך אשור עליהם--לחזק ידיהם במלאכת בית האלהים אלהי ישראל  {פ} 
15O 007:001 א ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס--עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה 
15O 007:002 ב בן שלום בן צדוק בן אחיטוב 
15O 007:003 ג בן אמריה בן עזריה בן מריות 
15O 007:004 ד בן זרחיה בן עזי בן בקי 
15O 007:005 ה בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש 
15O 007:006 ו הוא עזרא עלה מבבל והוא ספר מהיר בתורת משה אשר נתן יהוה אלהי ישראל ויתן לו המלך כיד יהוה אלהיו עליו--כל בקשתו  {פ} 
15O 007:007 ז ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים--אל ירושלם  בשנת שבע לארתחשסתא המלך 
15O 007:008 ח ויבא ירושלם בחדש החמישי  היא שנת השביעית למלך 
15O 007:009 ט כי באחד לחדש הראשון--הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם כיד אלהיו הטובה עליו 
15O 007:010 י כי עזרא הכין לבבו לדרש את תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט  {ס} 
15O 007:011 יא וזה פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר  ספר דברי מצות יהוה וחקיו--על ישראל  {פ} 
15O 007:012 יב ארתחשסתא--מלך מלכיא  לעזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא גמיר--וכענת 
15O 007:013 יג מני שים טעם--די כל מתנדב במלכותי מן עמא ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך 
15O 007:014 יד כל קבל די מן קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרה על יהוד ולירושלם--בדת אלהך די בידך 
15O 007:015 טו ולהיבלה כסף ודהב--די מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה 
15O 007:016 טז וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל--עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם 
15O 007:017 יז כל קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו--על מדבחה די בית אלהכם די בירושלם 
15O 007:018 יח ומה די עליך (עלך) ועל אחיך (אחך) ייטב בשאר כספא ודהבה--למעבד  כרעות אלהכם תעבדון 
15O 007:019 יט ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך--השלם קדם אלה ירושלם 
15O 007:020 כ ושאר חשחות בית אלהך די יפל לך למנתן--תנתן מן בית גנזי מלכא 
15O 007:021 כא ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם--לכל גזבריא די בעבר נהרה  די כל די ישאלנכון עזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא--אספרנא יתעבד 
15O 007:022 כב עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כורין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב 
15O 007:023 כג כל די מן טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא  די למה להוא קצף על מלכות מלכא ובנוהי 
15O 007:024 כד ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה--מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם 
15O 007:025 כה ואנת עזרא כחכמת אלהך די בידך מני שפטין ודינין די להון דאנין (דינין) לכל עמא די בעבר נהרה לכל ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון 
15O 007:026 כו וכל די לא להוא עבד דתא די אלהך ודתא די מלכא--אספרנא דינה להוא מתעבד מנה  הן למות הן לשרשו (לשרשי) הן לענש נכסין ולאסורין  {פ} 
15O 007:027 כז ברוך יהוה אלהי אבתינו--אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית יהוה אשר בירושלם 
15O 007:028 כח ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי  {פ} 
15O 008:001 א ואלה ראשי אבתיהם והתיחשם  העלים עמי במלכות ארתחשסתא המלך--מבבל  {ס} 
15O 008:002 ב מבני פינחס גרשם  {ס}  מבני איתמר דניאל  {ס}  מבני דויד חטוש  {ס} 
15O 008:003 ג מבני שכניה  {ס}  מבני פרעש זכריה ועמו התיחש לזכרים מאה וחמשים  {ס} 
15O 008:004 ד מבני פחת מואב אליהועיני בן זרחיה ועמו מאתים הזכרים  {ס} 
15O 008:005 ה מבני שכניה בן יחזיאל ועמו שלש מאות הזכרים  {ס} 
15O 008:006 ו ומבני עדין עבד בן יונתן ועמו חמשים הזכרים  {ס} 
15O 008:007 ז ומבני עילם ישעיה בן עתליה ועמו שבעים הזכרים  {ס} 
15O 008:008 ח ומבני שפטיה זבדיה בן מיכאל ועמו שמנים הזכרים  {ס} 
15O 008:009 ט מבני יואב עבדיה בן יחיאל ועמו מאתים ושמנה עשר הזכרים  {ס} 
15O 008:010 י ומבני שלומית בן יוספיה ועמו מאה וששים הזכרים  {ס} 
15O 008:011 יא ומבני בבי זכריה בן בבי ועמו עשרים ושמנה הזכרים  {ס} 
15O 008:012 יב ומבני עזגד יוחנן בן הקטן ועמו מאה ועשרה הזכרים  {ס} 
15O 008:013 יג ומבני אדניקם אחרנים--ואלה שמותם אליפלט יעיאל ושמעיה ועמהם ששים הזכרים  {ס} 
15O 008:014 יד ומבני בגוי עותי וזבוד (וזכור) ועמו שבעים הזכרים  {פ} 
15O 008:015 טו ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם 
15O 008:016 טז ואשלחה לאליעזר לאריאל לשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן ולזכריה ולמשלם--ראשים וליויריב ולאלנתן מבינים 
15O 008:017 יז ואוצאה (ואצוה) אותם על אדו הראש בכספיא המקום ואשימה בפיהם דברים לדבר אל אדו אחיו הנתונים (הנתינים) בכספיא המקום--להביא לנו משרתים לבית אלהינו 
15O 008:018 יח ויביאו לנו כיד אלהינו הטובה עלינו איש שכל--מבני מחלי בן לוי בן ישראל ושרביה ובניו ואחיו שמנה עשר 
15O 008:019 יט ואת חשביה--ואתו ישעיה מבני מררי  אחיו ובניהם עשרים  {ס} 
15O 008:020 כ ומן הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים--נתינים מאתים ועשרים  כלם נקבו בשמות 
15O 008:021 כא ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו--לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל רכושנו 
15O 008:022 כב כי בשתי לשאול מן המלך חיל ופרשים--לעזרנו מאויב בדרך  כי אמרנו למלך לאמר יד אלהינו על כל מבקשיו לטובה ועזו ואפו על כל עזביו 
15O 008:023 כג ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת ויעתר לנו 
15O 008:024 כד ואבדילה משרי הכהנים שנים עשר--לשרביה חשביה ועמהם מאחיהם עשרה 
15O 008:025 כה ואשקולה (ואשקלה) להם את הכסף ואת הזהב ואת הכלים--תרומת בית אלהינו ההרימו המלך ויעציו ושריו וכל ישראל הנמצאים 
15O 008:026 כו ואשקלה על ידם כסף ככרים שש מאות וחמשים וכלי כסף מאה לככרים זהב מאה ככר 
15O 008:027 כז וכפרי זהב עשרים לאדרכנים אלף וכלי נחשת מצהב טובה שנים--חמודת כזהב 
15O 008:028 כח ואמרה אלהם אתם קדש ליהוה והכלים קדש והכסף והזהב נדבה ליהוה אלהי אבתיכם 
15O 008:029 כט שקדו ושמרו עד תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי האבות לישראל--בירושלם  הלשכות בית יהוה 
15O 008:030 ל וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים--להביא לירושלם לבית אלהינו  {פ} 
15O 008:031 לא ונסעה מנהר אהוא בשנים עשר לחדש הראשון--ללכת ירושלם ויד אלהינו היתה עלינו ויצילנו מכף אויב ואורב על הדרך 
15O 008:032 לב ונבוא ירושלם ונשב שם ימים שלשה 
15O 008:033 לג וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלהינו על יד מרמות בן אוריה הכהן ועמו אלעזר בן פינחס ועמהם יוזבד בן ישוע ונועדיה בן בנוי--הלוים 
15O 008:034 לד במספר במשקל לכל ויכתב כל המשקל בעת ההיא  {פ} 
15O 008:035 לה הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עלות לאלהי ישראל פרים שנים עשר על כל ישראל אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חטאת שנים עשר  הכל עולה ליהוה  {פ} 
15O 008:036 לו ויתנו את דתי המלך לאחשדרפני המלך ופחוות עבר הנהר ונשאו את העם ואת בית האלהים  {ס} 
15O 009:001 א וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר--לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות  כתעבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי 
15O 009:002 ב כי נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה--ראשונה  {ס} 
15O 009:003 ג וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם 
15O 009:004 ד ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל--על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב 
15O 009:005 ה ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל יהוה אלהי 
15O 009:006 ו ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי--להרים אלהי פני אליך  כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים 
15O 009:007 ז מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה--עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים--כהיום הזה 
15O 009:008 ח ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו--להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו 
15O 009:009 ט כי עבדים אנחנו--ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם  {ס} 
15O 009:010 י ועתה מה נאמר אלהינו אחרי זאת  כי עזבנו מצותיך 
15O 009:011 יא אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר--הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות  בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל פה--בטמאתם 
15O 009:012 יב ועתה בנותיכם אל תתנו לבניהם ובנתיהם אל תשאו לבניכם ולא תדרשו שלמם וטובתם עד עולם--למען תחזקו ואכלתם את טוב הארץ והורשתם לבניכם עד עולם 
15O 009:013 יג ואחרי כל הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה  כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת 
15O 009:014 יד הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה  הלוא תאנף בנו עד כלה לאין שארית ופליטה  {פ} 
15O 009:015 טו יהוה אלהי ישראל צדיק אתה--כי נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על זאת  {פ} 
15O 010:001 א וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים  נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים--כי בכו העם הרבה בכה  {ס} 
15O 010:002 ב ויען שכניה בן יחיאל מבני עולם (עילם) ויאמר לעזרא--אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש מקוה לישראל על זאת 
15O 010:003 ג ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה 
15O 010:004 ד קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך  חזק ועשה  {פ} 
15O 010:005 ה ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה--וישבעו 
15O 010:006 ו ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל לשכת יהוחנן בן אלישיב וילך שם לחם לא אכל ומים לא שתה--כי מתאבל על מעל הגולה  {ס} 
15O 010:007 ז ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה--להקבץ ירושלם 
15O 010:008 ח וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים--יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה  {ס} 
15O 010:009 ט ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי--בעשרים בחדש וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר ומהגשמים  {פ} 
15O 010:010 י ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות--להוסיף על אשמת ישראל 
15O 010:011 יא ועתה תנו תודה ליהוה אלהי אבתיכם--ועשו רצונו והבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות 
15O 010:012 יב ויענו כל הקהל ויאמרו קול גדול  כן כדבריך (כדברך) עלינו לעשות 
15O 010:013 יג אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים--כי הרבינו לפשע בדבר הזה 
15O 010:014 יד יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה  עד להשיב חרון אף אלהינו ממנו--עד לדבר הזה  {פ} 
15O 010:015 טו אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם 
15O 010:016 טז ויעשו כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבתם וכלם בשמות וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר 
15O 010:017 יז ויכלו בכל--אנשים ההשיבו נשים נכריות  עד יום אחד לחדש הראשון  {פ} 
15O 010:018 יח וימצא מבני הכהנים אשר השיבו נשים נכריות  מבני ישוע בן יוצדק ואחיו--מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה 
15O 010:019 יט ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם  {ס} 
15O 010:020 כ ומבני אמר חנני וזבדיה  {ס} 
15O 010:021 כא ומבני חרם--מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה 
15O 010:022 כב ומבני פשחור--אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה  {ס} 
15O 010:023 כג ומן הלוים--יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר  {ס} 
15O 010:024 כד ומן המשררים אלישיב ומן השערים שלם וטלם ואורי  {ס} 
15O 010:025 כה ומישראל--מבני פרעש רמיה ויזיה ומלכיה ומימן ואלעזר ומלכיה ובניה  {ס} 
15O 010:026 כו ומבני עילם--מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירימות ואליה  {ס} 
15O 010:027 כז ומבני זתוא--אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא  {ס} 
15O 010:028 כח ומבני בבי--יהוחנן חנניה זבי עתלי  {ס} 
15O 010:029 כט ומבני בני--משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל ירמות (ורמות)  {ס} 
15O 010:030 ל ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה  {ס} 
15O 010:031 לא ובני חרם--אליעזר ישיה מלכיה שמעיה שמעון 
15O 010:032 לב בנימן מלוך שמריה  {ס} 
15O 010:033 לג מבני חשם--מתני מתתה זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי  {ס} 
15O 010:034 לד מבני בני מעדי עמרם ואואל  {ס} 
15O 010:035 לה בניה בדיה כלוהי (כלוהו) 
15O 010:036 לו וניה מרמות אלישיב 
15O 010:037 לז מתניה מתני ויעשו (ויעשי) 
15O 010:038 לח ובני ובנוי שמעי 
15O 010:039 לט ושלמיה ונתן ועדיה 
15O 010:040 מ מכנדבי ששי שרי 
15O 010:041 מא עזראל ושלמיהו שמריה 
15O 010:042 מב שלום אמריה יוסף  {ס} 
15O 010:043 מג מבני נבו--יעיאל מתתיה זבד זבינא ידו (ידי) ויואל בניה 
15O 010:044 מד כל אלה נשאי (נשאו) נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים  {פ} 
16O 001:001 א דברי נחמיה בן חכליה  ויהי בחדש כסלו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה 
16O 001:002 ב ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים--מיהודה ואשאלם על היהודים הפליטה אשר נשארו מן השבי--ועל ירושלם 
16O 001:003 ג ויאמרו לי--הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש 
16O 001:004 ד ויהי כשמעי את הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים 
16O 001:005 ה ואמר אנא יהוה אלהי השמים--האל הגדול והנורא  שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו 
16O 001:006 ו תהי נא אזנך קשבת ועיניך פתוחות לשמע אל תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום יומם ולילה--על בני ישראל עבדיך ומתודה על חטאות בני ישראל אשר חטאנו לך ואני ובית אבי חטאנו 
16O 001:007 ז חבל חבלנו לך ולא שמרנו את המצות ואת החקים ואת המשפטים אשר צוית את משה עבדך 
16O 001:008 ח זכר נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך לאמר  אתם תמעלו--אני אפיץ אתכם בעמים 
16O 001:009 ט ושבתם אלי--ושמרתם מצותי ועשיתם אתם  אם יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם והבואתים (והביאתים) אל המקום אשר בחרתי לשכן את שמי שם 
16O 001:010 י והם עבדיך ועמך--אשר פדית בכחך הגדול ובידך החזקה 
16O 001:011 יא אנא אדני תהי נא אזנך קשבת אל תפלת עבדך ואל תפלת עבדיך החפצים ליראה את שמך והצליחה נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לפני האיש הזה ואני הייתי משקה למלך  {פ} 
16O 002:001 א ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך--יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו 
16O 002:002 ב ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה--אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד 
16O 002:003 ג ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש  {ס} 
16O 002:004 ד ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלהי השמים 
16O 002:005 ה ואמר למלך--אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך  אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבתי--ואבננה 
16O 002:006 ו ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד מתי יהיה מהלכך--ומתי תשוב וייטב לפני המלך וישלחני ואתנה לו זמן 
16O 002:007 ז ואומר למלך--אם על המלך טוב אגרות יתנו לי על פחוות עבר הנהר  אשר יעבירוני עד אשר אבוא אל יהודה 
16O 002:008 ח ואגרת אל אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר אבוא אליו ויתן לי המלך כיד אלהי הטובה עלי 
16O 002:009 ט ואבוא אל פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים  {פ} 
16O 002:010 י וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה  אשר בא אדם לבקש טובה לבני ישראל 
16O 002:011 יא ואבוא אל ירושלם ואהי שם ימים שלשה 
16O 002:012 יב ואקום לילה אני ואנשים מעט עמי ולא הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם הבהמה אשר אני רכב בה 
16O 002:013 יג ואצאה בשער הגיא לילה ואל פני עין התנין ואל שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר המפרוצים (הם פרוצים) ושעריה אכלו באש 
16O 002:014 יד ואעבר אל שער העין ואל ברכת המלך ואין מקום לבהמה לעבר תחתי 
16O 002:015 טו ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא--ואשוב 
16O 002:016 טז והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה--עד כן לא הגדתי 
16O 002:017 יז ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש  לכו ונבנה את חומת ירושלם ולא נהיה עוד חרפה 
16O 002:018 יח ואגיד להם את יד אלהי אשר היא טובה עלי ואף דברי המלך אשר אמר לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה  {פ} 
16O 002:019 יט וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה הדבר הזה אשר אתם עשים--העל המלך אתם מרדים 
16O 002:020 כ ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין חלק וצדקה וזכרון--בירושלם 
16O 003:001 א ויקם אלישיב הכהן הגדול ואחיו הכהנים ויבנו את שער הצאן--המה קדשוהו ויעמידו דלתתיו ועד מגדל המאה קדשוהו עד מגדל חננאל  {ס} 
16O 003:002 ב ועל ידו בנו אנשי ירחו  {ס}  ועל ידו בנה זכור בן אמרי  {ס} 
16O 003:003 ג ואת שער הדגים בנו בני הסנאה המה קרוהו--ויעמידו דלתתיו מנעוליו ובריחיו  {ס} 
16O 003:004 ד ועל ידם החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ  {ס}  ועל ידם החזיק משלם בן ברכיה בן משיזבאל  {ס}  ועל ידם החזיק צדוק בן בענא  {ס} 
16O 003:005 ה ועל ידם החזיקו התקועים ואדיריהם לא הביאו צורם בעבדת אדניהם  {ס} 
16O 003:006 ו ואת שער הישנה החזיקו יוידע בן פסח ומשלם בן בסודיה המה קרוהו--ויעמידו דלתתיו ומנעליו ובריחיו  {ס} 
16O 003:007 ז ועל ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון המרנתי אנשי גבעון והמצפה--לכסא פחת עבר הנהר  {ס} 
16O 003:008 ח על ידו החזיק עזיאל בן חרהיה צורפים  {ס}  ועל ידו החזיק חנניה בן הרקחים ויעזבו ירושלם עד החומה הרחבה  {ס} 
16O 003:009 ט ועל ידם החזיק רפיה בן חור שר חצי פלך ירושלם  {ס} 
16O 003:010 י ועל ידם החזיק ידיה בן חרומף ונגד ביתו  {ס}  ועל ידו החזיק חטוש בן חשבניה 
16O 003:011 יא מדה שנית החזיק מלכיה בן חרם וחשוב בן פחת מואב ואת מגדל התנורים  {ס} 
16O 003:012 יב ועל ידו החזיק שלום בן הלוחש שר חצי פלך ירושלם הוא ובנותיו  {ס} 
16O 003:013 יג את שער הגיא החזיק חנון וישבי זנוח--המה בנוהו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו ואלף אמה בחומה עד שער השפות 
16O 003:014 יד ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב שר פלך בית הכרם הוא יבננו--ויעמיד דלתתיו מנעליו ובריחיו  {ס} 
16O 003:015 טו ואת שער העין החזיק שלון בן כל חזה שר פלך המצפה--הוא יבננו ויטללנו ויעמידו (ויעמיד) דלתתיו מנעליו ובריחיו ואת חומת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דויד  {ס} 
16O 003:016 טז אחריו החזיק נחמיה בן עזבוק שר חצי פלך בית צור--עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה ועד בית הגברים  {ס} 
16O 003:017 יז אחריו החזיקו הלוים רחום בן בני על ידו החזיק חשביה שר חצי פלך קעילה--לפלכו  {ס} 
16O 003:018 יח אחריו החזיקו אחיהם בוי בן חנדד שר חצי פלך קעילה  {ס} 
16O 003:019 יט ויחזק על ידו עזר בן ישוע שר המצפה--מדה שנית  מנגד עלת הנשק המקצע  {ס} 
16O 003:020 כ אחריו החרה החזיק ברוך בן זבי (זכי) מדה שנית  מן המקצוע--עד פתח בית אלישיב הכהן הגדול  {ס} 
16O 003:021 כא אחריו החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ--מדה שנית  מפתח בית אלישיב ועד תכלית בית אלישיב  {ס} 
16O 003:022 כב ואחריו החזיקו הכהנים אנשי הככר 
16O 003:023 כג אחריו החזיק בנימן וחשוב נגד ביתם  {ס}  אחריו החזיק עזריה בן מעשיה בן ענניה--אצל ביתו  {ס} 
16O 003:024 כד אחריו החזיק בנוי בן חנדד--מדה שנית  מבית עזריה עד המקצוע ועד הפנה 
16O 003:025 כה פלל בן אוזי מנגד המקצוע והמגדל היוצא מבית המלך העליון אשר לחצר המטרה אחריו פדיה בן פרעש  {ס} 
16O 003:026 כו והנתינים--היו ישבים בעפל  עד נגד שער המים למזרח והמגדל היוצא  {ס} 
16O 003:027 כז אחריו החזיקו התקעים מדה שנית  מנגד המגדל הגדול היוצא ועד חומת העפל 
16O 003:028 כח מעל שער הסוסים החזיקו הכהנים--איש לנגד ביתו  {ס} 
16O 003:029 כט אחריו החזיק צדוק בן אמר נגד ביתו  {ס}  ואחריו החזיק שמעיה בן שכניה שמר שער המזרח  {ס} 
16O 003:030 ל אחרי (אחריו) החזיק חנניה בן שלמיה וחנון בן צלף הששי--מדה שני  {ס}  אחריו החזיק משלם בן ברכיה--נגד נשכתו  {ס} 
16O 003:031 לא אחרי (אחריו) החזיק מלכיה בן הצרפי--עד בית הנתינים והרכלים  נגד שער המפקד ועד עלית הפנה 
16O 003:032 לב ובין עלית הפנה לשער הצאן החזיקו הצרפים והרכלים  {פ} [ (Nehemiah 3:33) לג ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים ] [ (Nehemiah 3:34) לד ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות ] [ (Nehemiah 3:35) לה וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים--אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם  {פ} ] [ (Nehemiah 3:36) לו שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה ] [ (Nehemiah 3:37) לז ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה  כי הכעיסו לנגד הבונים ] [ (Nehemiah 3:38) לח ונבנה את החומה ותקשר כל החומה עד חציה ויהי לב לעם לעשות  {פ} ] 
16O 004:001 א ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם--כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד 
16O 004:002 ב ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה 
16O 004:003 ג ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם 
16O 004:004 ד ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה 
16O 004:005 ה ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה 
16O 004:006 ו ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו 
16O 004:007 ז ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה--בצחחיים (בצחחים) ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם 
16O 004:008 ח וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם--אל תיראו מפניהם  את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם  {פ} 
16O 004:009 ט ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב (ונשב) כלנו אל החומה איש אל מלאכתו 
16O 004:010 י ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים--אחרי כל בית יהודה 
16O 004:011 יא הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח 
16O 004:012 יב והבונים--איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי 
16O 004:013 יג ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם--המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו 
16O 004:014 יד במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו 
16O 004:015 טו ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים 
16O 004:016 טז גם בעת ההיא אמרתי לעם--איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה 
16O 004:017 יז ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי--אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים  {ס} 
16O 004:018   
16O 004:019   
16O 004:020   
16O 004:021   
16O 004:022   
16O 004:023   
16O 005:001 א ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים 
16O 005:002 ב ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה 
16O 005:003 ג ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב 
16O 005:004 ד ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו 
16O 005:005 ה ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים 
16O 005:006 ו ויחר לי מאד כאשר שמעתי את זעקתם ואת הדברים האלה 
16O 005:007 ז וימלך לבי עלי ואריבה את החרים ואת הסגנים ואמרה להם משא איש באחיו אתם נשאים (נשים) ואתן עליהם קהלה גדולה 
16O 005:008 ח ואמרה להם אנחנו קנינו את אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו וגם אתם תמכרו את אחיכם ונמכרו לנו ויחרישו ולא מצאו דבר  {ס} 
16O 005:009 ט ויאמר (ואמר) לא טוב הדבר אשר אתם עשים  הלוא ביראת אלהינו תלכו מחרפת הגוים אויבינו 
16O 005:010 י וגם אני אחי ונערי נשים בהם כסף ודגן נעזבה נא את המשא הזה 
16O 005:011 יא השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם--ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר אשר אתם נשים בהם 
16O 005:012 יב ויאמרו נשיב ומהם לא נבקש--כן נעשה כאשר אתה אומר ואקרא את הכהנים ואשביעם לעשות כדבר הזה 
16O 005:013 יג גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל הקהל אמן ויהללו את יהוה ויעש העם כדבר הזה 
16O 005:014 יד גם מיום אשר צוה אותי להיות פחם בארץ יהודה משנת עשרים ועד שנת שלשים ושתים לארתחשסתא המלך שנים שתים עשרה--אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי 
16O 005:015 טו והפחות הראשנים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שקלים ארבעים--גם נעריהם שלטו על העם ואני לא עשיתי כן מפני יראת אלהים 
16O 005:016 טז וגם במלאכת החומה הזאת החזקתי ושדה לא קנינו וכל נערי--קבוצים שם על המלאכה 
16O 005:017 יז והיהודים והסגנים מאה וחמשים איש והבאים אלינו מן הגוים אשר סביבתינו--על שלחני 
16O 005:018 יח ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש בררות וצפרים נעשו לי ובין עשרת ימים בכל יין להרבה ועם זה לחם הפחה לא בקשתי--כי כבדה העבדה על העם הזה 
16O 005:019 יט זכרה לי אלהי לטובה--כל אשר עשיתי על העם הזה  {פ} 
16O 006:001 א ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את החומה ולא נותר בה פרץ--גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים 
16O 006:002 ב וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה 
16O 006:003 ג ואשלחה עליהם מלאכים לאמר--מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם 
16O 006:004 ד וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה  {ס} 
16O 006:005 ה וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית--את נערו ואגרת פתוחה בידו 
16O 006:006 ו כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך--כדברים האלה 
16O 006:007 ז וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו  {ס} 
16O 006:008 ח ואשלחה אליו לאמר--לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר  כי מלבך אתה בודאם 
16O 006:009 ט כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי 
16O 006:010 י ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל--והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל--כי באים להרגך ולילה באים להרגך 
16O 006:011 יא ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבא אל ההיכל וחי לא אבוא 
16O 006:012 יב ואכירה והנה לא אלהים שלחו  כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו 
16O 006:013 יג למען שכור הוא למען אירא ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני  {פ} 
16O 006:014 יד זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי 
16O 006:015 טו ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול--לחמשים ושנים יום  {פ} 
16O 006:016 טז ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו--כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת 
16O 006:017 יז גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם 
16O 006:018 יח כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו--כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו--לקח את בת משלם בן ברכיה 
16O 006:019 יט גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני 
16O 007:001 א ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים 
16O 007:002 ב ואצוה את חנני אחי ואת חנניה שר הבירה--על ירושלם  כי הוא כאיש אמת וירא את האלהים מרבים 
16O 007:003 ג ויאמר (ואמר) להם לא יפתחו שערי ירושלם עד חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם--איש במשמרו ואיש נגד ביתו 
16O 007:004 ד והעיר רחבת ידים וגדלה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים 
16O 007:005 ה ויתן אלהי אל לבי ואקבצה את החרים ואת הסגנים ואת העם להתיחש ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כתוב בו  {פ} 
16O 007:006 ו אלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל וישובו לירושלם וליהודה איש לעירו 
16O 007:007 ז הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי--נחום בענה  מספר אנשי עם ישראל  {ס} 
16O 007:008 ח בני פרעש--אלפים מאה ושבעים ושנים  {ס} 
16O 007:009 ט בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים  {ס} 
16O 007:010 י בני ארח שש מאות חמשים ושנים  {ס} 
16O 007:011 יא בני פחת מואב לבני ישוע ויואב--אלפים ושמנה מאות שמנה עשר  {ס} 
16O 007:012 יב בני עילם--אלף מאתים חמשים וארבעה  {ס} 
16O 007:013 יג בני זתוא שמנה מאות ארבעים וחמשה  {ס} 
16O 007:014 יד בני זכי שבע מאות וששים  {ס} 
16O 007:015 טו בני בנוי שש מאות ארבעים ושמנה  {ס} 
16O 007:016 טז בני בבי שש מאות עשרים ושמנה  {ס} 
16O 007:017 יז בני עזגד--אלפים שלש מאות עשרים ושנים  {ס} 
16O 007:018 יח בני אדניקם--שש מאות ששים ושבעה  {ס} 
16O 007:019 יט בני בגוי אלפים ששים ושבעה  {ס} 
16O 007:020 כ בני עדין שש מאות חמשים וחמשה  {ס} 
16O 007:021 כא בני אטר לחזקיה תשעים ושמנה  {ס} 
16O 007:022 כב בני חשם שלש מאות עשרים ושמנה  {ס} 
16O 007:023 כג בני בצי שלש מאות עשרים וארבעה  {ס} 
16O 007:024 כד בני חריף מאה שנים עשר  {ס} 
16O 007:025 כה בני גבעון תשעים וחמשה  {ס} 
16O 007:026 כו אנשי בית לחם ונטפה מאה שמנים ושמנה  {ס} 
16O 007:027 כז אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה  {ס} 
16O 007:028 כח אנשי בית עזמות ארבעים ושנים  {ס} 
16O 007:029 כט אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה  {ס} 
16O 007:030 ל אנשי הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד  {ס} 
16O 007:031 לא אנשי מכמס מאה ועשרים ושנים  {ס} 
16O 007:032 לב אנשי בית אל והעי מאה עשרים ושלשה  {ס} 
16O 007:033 לג אנשי נבו אחר חמשים ושנים  {ס} 
16O 007:034 לד בני עילם אחר--אלף מאתים חמשים וארבעה  {ס} 
16O 007:035 לה בני חרם שלש מאות ועשרים  {ס} 
16O 007:036 לו בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה  {ס} 
16O 007:037 לז בני לד חדיד ואנו שבע מאות ועשרים ואחד  {ס} 
16O 007:038 לח בני סנאה--שלשת אלפים תשע מאות ושלשים  {פ} 
16O 007:039 לט הכהנים  בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה  {ס} 
16O 007:040 מ בני אמר אלף חמשים ושנים  {ס} 
16O 007:041 מא בני פשחור--אלף מאתים ארבעים ושבעה  {ס} 
16O 007:042 מב בני חרם אלף שבעה עשר  {פ} 
16O 007:043 מג הלוים  בני ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה  {ס} 
16O 007:044 מד המשררים--בני אסף מאה ארבעים ושמנה  {ס} 
16O 007:045 מה השערים בני שלם בני אטר בני טלמן בני עקוב בני חטיטא בני שבי--מאה שלשים ושמנה  {ס} 
16O 007:046 מו הנתינים  בני צחא בני חשפא בני טבעות 
16O 007:047 מז בני קירס בני סיעא בני פדון 
16O 007:048 מח בני לבנה בני חגבא בני שלמי 
16O 007:049 מט בני חנן בני גדל בני גחר 
16O 007:050 נ בני ראיה בני רצין בני נקודא 
16O 007:051 נא בני גזם בני עזא בני פסח 
16O 007:052 נב בני בסי בני מעונים בני נפושסים (נפישסים) 
16O 007:053 נג בני בקבוק בני חקופא בני חרחור  {ס} 
16O 007:054 נד בני בצלית בני מחידא בני חרשא 
16O 007:055 נה בני  {ר} ברקוס  {ס}  בני סיסרא  {ס}  בני תמח  {ס} 
16O 007:056 נו בני  {ר} נציח  {ס}  בני חטיפא  {ס} 
16O 007:057 נז בני עבדי שלמה  {ס}  בני  {ר} סוטי  {ס}  בני ספרת  {ס}  בני פרידא  {ס} 
16O 007:058 נח בני  {ר} יעלא  {ס}  בני דרקון  {ס}  בני גדל  {ס} 
16O 007:059 נט בני  {ר} שפטיה  {ס}  בני חטיל  {ס}  בני פכרת הצביים--  {ס}  בני  {ר} אמון 
16O 007:060 ס כל הנתינים--ובני עבדי שלמה  שלש מאות תשעים ושנים  {פ} 
16O 007:061 סא ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבתם וזרעם--אם מישראל הם 
16O 007:062 סב בני דליה בני טוביה בני נקודא--שש מאות וארבעים ושנים  {ס} 
16O 007:063 סג ומן הכהנים בני חביה בני הקוץ  בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם 
16O 007:064 סד אלה בקשו כתבם המתיחשים--ולא נמצא ויגאלו מן הכהנה 
16O 007:065 סה ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים--עד עמד הכהן לאורים ותמים 
16O 007:066 סו כל הקהל כאחד--ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים 
16O 007:067 סז מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה--שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות--מאתים וארבעים וחמשה  {ס} 
16O 007:068 סח גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה  {ס}  חמרים--ששת אלפים שבע מאות ועשרים 
16O 007:069 סט ומקצת ראשי האבות נתנו למלאכה--התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות 
16O 007:070 ע ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה--זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים 
16O 007:071 עא ואשר נתנו שארית העם--זהב דרכמנים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה  {פ} 
16O 007:072 עב וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן העם והנתינים וכל ישראל--בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם 
16O 007:073   
16O 008:001 א ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרא הספר--להביא את ספר תורת משה אשר צוה יהוה את ישראל 
16O 008:002 ב ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע--ביום אחד לחדש השביעי 
16O 008:003 ג ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום--נגד האנשים והנשים והמבינים ואזני כל העם אל ספר התורה 
16O 008:004 ד ויעמד עזרא הספר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשם וחשבדנה--זכריה משלם  {פ} 
16O 008:005 ה ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם כי מעל כל העם היה וכפתחו עמדו כל העם 
16O 008:006 ו ויברך עזרא את יהוה האלהים הגדול ויענו כל העם אמן אמן במעל ידיהם ויקדו וישתחוו ליהוה אפים ארצה 
16O 008:007 ז וישוע ובני ושרביה ימין עקוב שבתי הודיה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה והלוים--מבינים את העם לתורה והעם על עמדם 
16O 008:008 ח ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא  {ס} 
16O 008:009 ט ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא ליהוה אלהיכם--אל תתאבלו ואל תבכו  כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה 
16O 008:010 י ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו--כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות יהוה היא מעזכם 
16O 008:011 יא והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו--כי היום קדש ואל תעצבו 
16O 008:012 יב וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה  כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם  {ס} 
16O 008:013 יג וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכהנים והלוים אל עזרא הספר--ולהשכיל אל דברי התורה 
16O 008:014 יד וימצאו כתוב בתורה  אשר צוה יהוה ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי 
16O 008:015 טו ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר--צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת  לעשת סכת ככתוב  {פ} 
16O 008:016 טז ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים--וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים 
16O 008:017 יז ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות--כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד 
16O 008:018 יח ויקרא בספר תורת האלהים יום ביום--מן היום הראשון עד היום האחרון ויעשו חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט  {פ} 
16O 009:001 א וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם 
16O 009:002 ב ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על חטאתיהם ועונות אבתיהם 
16O 009:003 ג ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם  {פ} 
16O 009:004 ד ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה--בני כנני ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלהיהם 
16O 009:005 ה ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את יהוה אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבדך ומרומם על כל ברכה ותהלה 
16O 009:006 ו אתה הוא יהוה לבדך--את (אתה) עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים 
16O 009:007 ז אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם 
16O 009:008 ח ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את דבריך כי צדיק אתה 
16O 009:009 ט ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף 
16O 009:010 י ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו--כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה 
16O 009:011 יא והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן--במים עזים 
16O 009:012 יב ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה 
16O 009:013 יג ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת--חקים ומצות טובים 
16O 009:014 יד ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך 
16O 009:015 טו ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם 
16O 009:016 טז והם ואבתינו הזידו ויקשו את ערפם ולא שמעו אל מצותיך 
16O 009:017 יז וימאנו לשמע ולא זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב וחסד (חסד)--ולא עזבתם 
16O 009:018 יח אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות 
16O 009:019 יט ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה 
16O 009:020 כ ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם 
16O 009:021 כא וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו 
16O 009:022 כב ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה ויירשו את ארץ סיחון ואת ארץ מלך חשבון ואת ארץ עוג מלך הבשן 
16O 009:023 כג ובניהם הרבית כככבי השמים ותביאם אל הארץ אשר אמרת לאבתיהם לבוא לרשת 
16O 009:024 כד ויבאו הבנים ויירשו את הארץ ותכנע לפניהם את ישבי הארץ הכנענים ותתנם בידם ואת מלכיהם ואת עממי הארץ לעשות בהם כרצונם 
16O 009:025 כה וילכדו ערים בצורת ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים כל טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול 
16O 009:026 כו וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת 
16O 009:027 כז ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם 
16O 009:028 כח וכנוח להם--ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים 
16O 009:029 כט ותעד בהם להשיבם אל תורתך והמה הזידו ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו 
16O 009:030 ל ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת 
16O 009:031 לא וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה ולא עזבתם  כי אל חנון ורחום אתה 
16O 009:032 לב ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד--אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך  מימי מלכי אשור עד היום הזה 
16O 009:033 לג ואתה צדיק על כל הבא עלינו  כי אמת עשית ואנחנו הרשענו 
16O 009:034 לד ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם 
16O 009:035 לה והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם--לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים 
16O 009:036 לו הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה--הנה אנחנו עבדים עליה 
16O 009:037 לז ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו--בחטאותינו ועל גויתנו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו  {פ} 
16O 009:038   
16O 010:001 א ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו 
16O 010:002 ב ועל החתומים  נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה 
16O 010:003 ג שריה עזריה ירמיה 
16O 010:004 ד פשחור אמריה מלכיה 
16O 010:005 ה חטוש שבניה מלוך 
16O 010:006 ו חרם מרמות עבדיה 
16O 010:007 ז דניאל גנתון ברוך 
16O 010:008 ח משלם אביה מימן 
16O 010:009 ט מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים  {ס} 
16O 010:010 י והלוים  וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל 
16O 010:011 יא ואחיהם--שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן 
16O 010:012 יב מיכא רחוב חשביה 
16O 010:013 יג זכור שרביה שבניה 
16O 010:014 יד הודיה בני בנינו  {ס} 
16O 010:015 טו ראשי העם  פרעש פחת מואב עילם זתוא בני 
16O 010:016 טז בני עזגד בבי 
16O 010:017 יז אדניה בגוי עדין 
16O 010:018 יח אטר חזקיה עזור 
16O 010:019 יט הודיה חשם בצי 
16O 010:020 כ חריף ענתות נובי (ניבי) 
16O 010:021 כא מגפיעש משלם חזיר 
16O 010:022 כב משיזבאל צדוק ידוע 
16O 010:023 כג פלטיה חנן עניה 
16O 010:024 כד הושע חנניה חשוב 
16O 010:025 כה הלוחש פלחא שובק 
16O 010:026 כו רחום חשבנה מעשיה 
16O 010:027 כז ואחיה חנן ענן 
16O 010:028 כח מלוך חרם בענה 
16O 010:029 כט ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם  כל יודע מבין 
16O 010:030 ל מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו 
16O 010:031 לא ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו 
16O 010:032 לב ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור--לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד 
16O 010:033 לג והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו 
16O 010:034 לד ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות--לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו  {ס} 
16O 010:035 לה והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם--להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה  לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה 
16O 010:036 לו ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ--שנה בשנה  לבית יהוה 
16O 010:037 לז ואת בכרות בנינו ובהמתנו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו 
16O 010:038 לח ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו 
16O 010:039 לט והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר [ (Nehemiah 10:40) מ כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו ] 
16O 011:001 א וישבו שרי העם בירושלם ושאר העם הפילו גורלות להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע הידות בערים 
16O 011:002 ב ויברכו העם--לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלם  {פ} 
16O 011:003 ג ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלם ובערי יהודה ישבו איש באחזתו בעריהם ישראל הכהנים והלוים והנתינים ובני עבדי שלמה 
16O 011:004 ד ובירושלם ישבו מבני יהודה ומבני בנימן  מבני יהודה עתיה בן עזיה בן זכריה בן אמריה בן שפטיה בן מהללאל--מבני פרץ 
16O 011:005 ה ומעשיה בן ברוך בן כל חזה בן חזיה בן עדיה בן יויריב בן זכריה--בן השלני 
16O 011:006 ו כל בני פרץ הישבים בירושלם--ארבע מאות ששים ושמנה אנשי חיל  {ס} 
16O 011:007 ז ואלה בני בנימן  סלא בן משלם בן יועד בן פדיה בן קוליה בן מעשיה בן איתיאל--בן ישעיה 
16O 011:008 ח ואחריו גבי סלי--תשע מאות עשרים ושמנה 
16O 011:009 ט ויואל בן זכרי פקיד עליהם ויהודה בן הסנואה על העיר משנה  {פ} 
16O 011:010 י מן הכהנים  ידעיה בן יויריב יכין 
16O 011:011 יא שריה בן חלקיה בן משלם בן צדוק בן מריות בן אחיטוב--נגד בית האלהים 
16O 011:012 יב ואחיהם עשה המלאכה לבית--שמנה מאות עשרים ושנים ועדיה בן ירחם בן פלליה בן אמצי בן זכריה בן פשחור בן מלכיה 
16O 011:013 יג ואחיו ראשים לאבות מאתים ארבעים ושנים ועמשסי בן עזראל בן אחזי בן משלמות בן אמר 
16O 011:014 יד ואחיהם גברי חיל מאה עשרים ושמנה ופקיד עליהם זבדיאל בן הגדולים  {ס} 
16O 011:015 טו ומן הלוים  שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה בן בוני 
16O 011:016 טז ושבתי ויוזבד על המלאכה החיצנה לבית האלהים מראשי הלוים 
16O 011:017 יז ומתניה בן מיכא בן זבדי בן אסף ראש התחלה יהודה לתפלה ובקבקיה משנה מאחיו ועבדא בן שמוע בן גלל בן ידיתון (ידותון) 
16O 011:018 יח כל הלוים בעיר הקדש מאתים שמנים וארבעה  {פ} 
16O 011:019 יט והשוערים עקוב טלמון ואחיהם השמרים בשערים--מאה שבעים ושנים 
16O 011:020 כ ושאר ישראל הכהנים הלוים בכל ערי יהודה איש בנחלתו 
16O 011:021 כא והנתינים ישבים בעפל וציחא וגשפא על הנתינים  {פ} 
16O 011:022 כב ופקיד הלוים בירושלם--עזי בן בני בן חשביה בן מתניה בן מיכא  מבני אסף המשררים לנגד מלאכת בית האלהים 
16O 011:023 כג כי מצות המלך עליהם ואמנה על המשררים דבר יום ביומו 
16O 011:024 כד ופתחיה בן משיזבאל מבני זרח בן יהודה ליד המלך לכל דבר לעם 
16O 011:025 כה ואל החצרים בשדתם--מבני יהודה ישבו בקרית הארבע ובנתיה ובדיבן ובנתיה וביקבצאל וחצריה 
16O 011:026 כו ובישוע ובמלדה ובבית פלט 
16O 011:027 כז ובחצר שועל ובבאר שבע ובנתיה 
16O 011:028 כח ובצקלג ובמכנה ובבנתיה 
16O 011:029 כט ובעין רמון ובצרעה ובירמות 
16O 011:030 ל זנח עדלם וחצריהם לכיש ושדתיה עזקה ובנתיה ויחנו מבאר שבע עד גיא הנם 
16O 011:031 לא ובני בנימן מגבע מכמש ועיה ובית אל ובנתיה 
16O 011:032 לב ענתות נב ענניה 
16O 011:033 לג חצור רמה גתים 
16O 011:034 לד חדיד צבעים נבלט 
16O 011:035 לה לד ואונו גי החרשים 
16O 011:036 לו ומן הלוים--מחלקות יהודה לבנימין  {פ} 
16O 012:001 א ואלה הכהנים והלוים אשר עלו עם זרבבל בן שאלתיאל וישוע  שריה ירמיה עזרא 
16O 012:002 ב אמריה מלוך חטוש 
16O 012:003 ג שכניה רחם מרמת 
16O 012:004 ד עדוא גנתוי אביה 
16O 012:005 ה מימין מעדיה בלגה 
16O 012:006 ו שמעיה ויויריב ידעיה 
16O 012:007 ז סלו עמוק חלקיה ידעיה אלה ראשי הכהנים ואחיהם בימי ישוע  {פ} 
16O 012:008 ח והלוים ישוע בנוי קדמיאל שרביה--יהודה מתניה  על הידות הוא ואחיו 
16O 012:009 ט ובקבקיה וענו (ועני) אחיהם לנגדם למשמרות 
16O 012:010 י וישוע הוליד את יויקים ויויקים הוליד את אלישיב ואלישיב את יוידע 
16O 012:011 יא ויוידע הוליד את יונתן ויונתן הוליד את ידוע 
16O 012:012 יב ובימי יויקים היו כהנים ראשי האבות  לשריה מריה לירמיה חנניה 
16O 012:013 יג לעזרא משלם לאמריה יהוחנן 
16O 012:014 יד למלוכי (למליכו) יונתן לשבניה יוסף 
16O 012:015 טו לחרם עדנא למריות חלקי 
16O 012:016 טז לעדיא (לעדוא) זכריה לגנתון משלם 
16O 012:017 יז לאביה זכרי למנימין--למועדיה פלטי 
16O 012:018 יח לבלגה שמוע לשמעיה יהונתן 
16O 012:019 יט וליויריב מתני לידעיה עזי 
16O 012:020 כ לסלי קלי לעמוק עבר 
16O 012:021 כא לחלקיה חשביה לידעיה נתנאל 
16O 012:022 כב הלוים בימי אלישיב יוידע ויוחנן וידוע--כתובים ראשי אבות והכהנים על מלכות דריוש הפרסי  {פ} 
16O 012:023 כג בני לוי ראשי האבות כתובים על ספר דברי הימים--ועד ימי יוחנן בן אלישיב 
16O 012:024 כד וראשי הלוים חשביה שרביה וישוע בן קדמיאל ואחיהם לנגדם להלל להודות במצות דויד איש האלהים--משמר לעמת משמר 
16O 012:025 כה מתניה ובקבקיה עבדיה משלם טלמון עקוב--שמרים שוערים משמר באספי השערים 
16O 012:026 כו אלה בימי יויקים בן ישוע בן יוצדק ובימי נחמיה הפחה ועזרא הכהן הסופר  {פ} 
16O 012:027 כז ובחנכת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם--לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות 
16O 012:028 כח ויאספו בני המשררים ומן הככר סביבות ירושלם ומן חצרי נטפתי 
16O 012:029 כט ומבית הגלגל ומשדות גבע ועזמות  כי חצרים בנו להם המשררים סביבות ירושלם 
16O 012:030 ל ויטהרו הכהנים והלוים ויטהרו את העם ואת השערים ואת החומה 
16O 012:031 לא ואעלה את שרי יהודה מעל לחומה ואעמידה שתי תודת גדולת ותהלכת לימין מעל לחומה לשער האשפת 
16O 012:032 לב וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה 
16O 012:033 לג ועזריה עזרא ומשלם 
16O 012:034 לד יהודה ובנימן ושמעיה וירמיה  {ס} 
16O 012:035 לה ומבני הכהנים בחצצרות--זכריה בן יונתן בן שמעיה בן מתניה בן מיכיה בן זכור בן אסף 
16O 012:036 לו ואחיו שמעיה ועזראל מללי גללי מעי נתנאל ויהודה חנני בכלי שיר דויד איש האלהים ועזרא הסופר לפניהם 
16O 012:037 לז ועל שער העין ונגדם עלו על מעלות עיר דויד במעלה לחומה  מעל לבית דויד ועד שער המים מזרח 
16O 012:038 לח והתודה השנית ההולכת למואל ואני אחריה וחצי העם מעל להחומה מעל למגדל התנורים ועד החומה הרחבה 
16O 012:039 לט ומעל לשער אפרים ועל שער הישנה ועל שער הדגים ומגדל חננאל ומגדל המאה ועד שער הצאן ועמדו בשער המטרה 
16O 012:040 מ ותעמדנה שתי התודת בבית האלהים ואני וחצי הסגנים עמי 
16O 012:041 מא והכהנים אליקים מעשיה מנימין מיכיה אליועיני זכריה חנניה--בחצצרות 
16O 012:042 מב ומעשיה ושמעיה ואלעזר ועזי ויהוחנן ומלכיה--ועילם ועזר וישמיעו המשררים ויזרחיה הפקיד 
16O 012:043 מג ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים וישמחו כי האלהים שמחם שמחה גדולה וגם הנשים והילדים שמחו ותשמע שמחת ירושלם מרחוק 
16O 012:044 מד ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות לאוצרות לתרומות לראשית ולמעשרות--לכנוס בהם לשדי הערים מנאות התורה לכהנים וללוים  כי שמחת יהודה על הכהנים ועל הלוים העמדים 
16O 012:045 מה וישמרו משמרת אלהיהם ומשמרת הטהרה והמשררים והשערים--כמצות דויד שלמה בנו 
16O 012:046 מו כי בימי דויד ואסף מקדם--ראש (ראשי) המשררים ושיר תהלה והדות לאלהים 
16O 012:047 מז וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מניות המשררים והשערים--דבר יום ביומו ומקדשים ללוים והלוים מקדשים לבני אהרן  {פ} 
16O 013:001 א ביום ההוא נקרא בספר משה--באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומואבי בקהל האלהים עד עולם 
16O 013:002 ב כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה 
16O 013:003 ג ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל 
16O 013:004 ד ולפני מזה--אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו  קרוב לטוביה 
16O 013:005 ה ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר--מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים 
16O 013:006 ו ובכל זה לא הייתי בירושלם  כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך 
16O 013:007 ז ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה--לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים 
16O 013:008 ח וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ--מן הלשכה 
16O 013:009 ט ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה  {פ} 
16O 013:010 י ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה 
16O 013:011 יא ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם 
16O 013:012 יב וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר--לאוצרות 
16O 013:013 יג ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה  כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם  {פ} 
16O 013:014 יד זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי--ובמשמריו 
16O 013:015 טו בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד 
16O 013:016 טז והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם 
16O 013:017 יז ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת 
16O 013:018 יח הלוא כה עשו אבתיכם--ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת  {פ} 
16O 013:019 יט ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים--לא יבוא משא ביום השבת 
16O 013:020 כ וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם--פעם ושתים 
16O 013:021 כא ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה--אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת  {ס} 
16O 013:022 כב ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים--לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך  {פ} 
16O 013:023 כג גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות (אשדדיות) עמוניות (עמניות) מואביות 
16O 013:024 כד ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית--וכלשון עם ועם 
16O 013:025 כה ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם 
16O 013:026 כו הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל  גם אותו החטיאו הנשים הנכריות 
16O 013:027 כז ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת--למעל באלהינו  להשיב נשים נכריות 
16O 013:028 כח ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי 
16O 013:029 כט זכרה להם אלהי  על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים 
16O 013:030 ל וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו 
16O 013:031 לא ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה  {ש} 
17O 001:001 א ויהי בימי אחשורוש  הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש--שבע ועשרים ומאה מדינה 
17O 001:002 ב בימים ההם--כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה 
17O 001:003 ג בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו  חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות--לפניו 
17O 001:004 ד בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום 
17O 001:005 ה ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה--שבעת ימים  בחצר גנת ביתן המלך 
17O 001:006 ו חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש--ודר וסחרת 
17O 001:007 ז והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך 
17O 001:008 ח והשתיה כדת אין אנס  כי כן יסד המלך על כל רב ביתו--לעשות כרצון איש ואיש  {ס} 
17O 001:009 ט גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים--בית המלכות אשר למלך אחשורוש 
17O 001:010 י ביום השביעי כטוב לב המלך ביין--אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש 
17O 001:011 יא להביא את ושתי המלכה לפני המלך--בכתר מלכות  להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא 
17O 001:012 יב ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו  {ס} 
17O 001:013 יג ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים  כי כן דבר המלך לפני כל ידעי דת ודין 
17O 001:014 יד והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן--שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה במלכות 
17O 001:015 טו כדת מה לעשות במלכה ושתי--על אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים  {ס} 
17O 001:016 טז ויאמר מומכן (ממוכן) לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה  כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש 
17O 001:017 יז כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן  באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו--ולא באה 
17O 001:018 יח והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף 
17O 001:019 יט אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור  אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה 
17O 001:020 כ ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן--למגדול ועד קטן 
17O 001:021 כא וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן 
17O 001:022 כב וישלח ספרים אל כל מדינות המלך--אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו  להיות כל איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו  {ס} 
17O 002:001 א אחר הדברים האלה כשך חמת המלך אחשורוש--זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה 
17O 002:002 ב ויאמרו נערי המלך משרתיו  יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה 
17O 002:003 ג ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים אל יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרקיהן 
17O 002:004 ד והנערה אשר תיטב בעיני המלך--תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן  {ס} 
17O 002:005 ה איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש--איש ימיני 
17O 002:006 ו אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה--אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל 
17O 002:007 ז ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו--כי אין לה אב ואם והנערה יפת תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת 
17O 002:008 ח ויהי בהשמע דבר המלך ודתו ובהקבץ נערות רבות אל שושן הבירה אל יד הגי ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגי שמר הנשים 
17O 002:009 ט ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו ויבהל את תמרוקיה ואת מנותה לתת לה ואת שבע הנערות הראיות לתת לה מבית המלך וישנה ואת נערותיה לטוב בית הנשים 
17O 002:010 י לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה  כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד 
17O 002:011 יא ובכל יום ויום--מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים  לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה 
17O 002:012 יב ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש--כי כן ימלאו ימי מרוקיהן  ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים 
17O 002:013 יג ובזה הנערה באה אל המלך--את כל אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד בית המלך 
17O 002:014 יד בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים שני אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים  לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם 
17O 002:015 טו ובהגיע תר אסתר בת אביחיל דד מרדכי אשר לקח לו לבת לבוא אל המלך לא בקשה דבר--כי אם את אשר יאמר הגי סריס המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה 
17O 002:016 טז ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת--בשנת שבע למלכותו 
17O 002:017 יז ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי 
17O 002:018 יח ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו--את משתה אסתר והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך 
17O 002:019 יט ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער המלך 
17O 002:020 כ אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו  {ס} 
17O 002:021 כא בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש 
17O 002:022 כב ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי 
17O 002:023 כג ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על עץ ויכתב בספר דברי הימים--לפני המלך  {ס} 
17O 003:001 א אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי--וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו 
17O 003:002 ב וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן--כי כן צוה לו המלך ומרדכי--לא יכרע ולא ישתחוה 
17O 003:003 ג ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך--למרדכי  מדוע אתה עובר את מצות המלך 
17O 003:004 ד ויהי באמרם (כאמרם) אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי--כי הגיד להם אשר הוא יהודי 
17O 003:005 ה וירא המן--כי אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה 
17O 003:006 ו ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו--כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש--עם מרדכי 
17O 003:007 ז בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש  הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר--הוא חדש אדר  {ס} 
17O 003:008 ח ויאמר המן למלך אחשורוש--ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם 
17O 003:009 ט אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גנזי המלך 
17O 003:010 י ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי--צרר היהודים 
17O 003:011 יא ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך 
17O 003:012 יב ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל אשר צוה המן אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו  בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך 
17O 003:013 יג ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך--להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז 
17O 003:014 יד פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים--להיות עתדים ליום הזה 
17O 003:015 טו הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה  {ס} 
17O 004:001 א ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה 
17O 004:002 ב ויבוא עד לפני שער המלך  כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק 
17O 004:003 ג ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע--אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים 
17O 004:004 ד ותבואינה (ותבואנה) נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו--ולא קבל 
17O 004:005 ה ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על מרדכי--לדעת מה זה ועל מה זה 
17O 004:006 ו ויצא התך אל מרדכי--אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך 
17O 004:007 ז ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודיים (ביהודים)--לאבדם 
17O 004:008 ח ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו--להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו--על עמה 
17O 004:009 ט ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי 
17O 004:010 י ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי 
17O 004:011 יא כל עבדי המלך ועם מדינות המלך ידעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך--זה שלושים יום 
17O 004:012 יב ויגידו למרדכי את דברי אסתר 
17O 004:013 יג ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר  אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים 
17O 004:014 יד כי אם החרש תחרישי בעת הזאת--רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע--אם לעת כזאת הגעת למלכות 
17O 004:015 טו ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי 
17O 004:016 טז לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום--גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי 
17O 004:017 יז ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר 
17O 005:001 א ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית 
17O 005:002 ב ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר--נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט 
17O 005:003 ג ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך 
17O 005:004 ד ותאמר אסתר אם על המלך טוב--יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו 
17O 005:005 ה ויאמר המלך--מהרו את המן לעשות את דבר אסתר ויבא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר 
17O 005:006 ו ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש 
17O 005:007 ז ותען אסתר ותאמר  שאלתי ובקשתי 
17O 005:008 ח אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי--יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך 
17O 005:009 ט ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכראות המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו--וימלא המן על מרדכי חמה 
17O 005:010 י ויתאפק המן ויבוא אל ביתו וישלח ויבא את אהביו ואת זרש אשתו 
17O 005:011 יא ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו ואת כל אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים ועבדי המלך 
17O 005:012 יב ויאמר המן--אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי וגם למחר אני קרוא לה עם המלך 
17O 005:013 יג וכל זה איננו שוה לי  בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי--יושב בשער המלך 
17O 005:014 יד ותאמר לו זרש אשתו וכל אהביו יעשו עץ גבה חמשים אמה ובבקר אמר למלך ויתלו את מרדכי עליו ובא עם המלך אל המשתה שמח וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ  {ס} 
17O 006:001 א בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך 
17O 006:002 ב וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך--משמרי הסף  אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש 
17O 006:003 ג ויאמר המלך--מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר 
17O 006:004 ד ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו 
17O 006:005 ה ויאמרו נערי המלך אליו--הנה המן עמד בחצר ויאמר המלך יבוא 
17O 006:006 ו ויבוא המן ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני 
17O 006:007 ז ויאמר המן אל המלך  איש אשר המלך חפץ ביקרו 
17O 006:008 ח יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו 
17O 006:009 ט ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים והלבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו 
17O 006:010 י ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך  אל תפל דבר מכל אשר דברת 
17O 006:011 יא ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו 
17O 006:012 יב וישב מרדכי אל שער המלך והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש 
17O 006:013 יג ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו--כי נפול תפול לפניו 
17O 006:014 יד עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהלו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר 
17O 007:001 א ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה 
17O 007:002 ב ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין--מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש 
17O 007:003 ג ותען אסתר המלכה ותאמר--אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב  תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי 
17O 007:004 ד כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי--כי אין הצר שוה בנזק המלך  {ס} 
17O 007:005 ה ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה  מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן 
17O 007:006 ו ותאמר אסתר--איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה 
17O 007:007 ז והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה--כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך 
17O 007:008 ח והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה היין והמן נפל על המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו 
17O 007:009 ט ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עמד בבית המן--גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו 
17O 007:010 י ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה  {ס} 
17O 008:001 א ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר היהודיים (היהודים) ומרדכי בא לפני המלך--כי הגידה אסתר מה הוא לה 
17O 008:002 ב ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן  {ס} 
17O 008:003 ג ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים 
17O 008:004 ד ויושט המלך לאסתר את שרבט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך 
17O 008:005 ה ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו--יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך 
17O 008:006 ו כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי  {ס} 
17O 008:007 ז ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי  הנה בית המן נתתי לאסתר ואתו תלו על העץ--על אשר שלח ידו ביהודיים (ביהודים) 
17O 008:008 ח ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך  כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך--אין להשיב 
17O 008:009 ט ויקראו ספרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל היהודים--ככתבם וכלשונם 
17O 008:010 י ויכתב בשם המלך אחשורש ויחתם בטבעת המלך וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רכבי הרכש האחשתרנים--בני הרמכים 
17O 008:011 יא אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם--להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז 
17O 008:012 יב ביום אחד בכל מדינות המלך אחשורוש--בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר 
17O 008:013 יג פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודיים (היהודים) עתודים (עתידים) ליום הזה להנקם מאיביהם 
17O 008:014 יד הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה  {ס} 
17O 008:015 טו ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה 
17O 008:016 טז ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר 
17O 008:017 יז ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים--כי נפל פחד היהודים עליהם 
17O 009:001 א ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות  ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם 
17O 009:002 ב נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים 
17O 009:003 ג וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך--מנשאים את היהודים  כי נפל פחד מרדכי עליהם 
17O 009:004 ד כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות  כי האיש מרדכי הולך וגדול 
17O 009:005 ה ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם 
17O 009:006 ו ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד--חמש מאות  {ר} איש  {ס} 
17O 009:007 ז ואת  {ר} פרשנדתא  {ס}  ואת  {ר} דלפון  {ס}  ואת  {ר} אספתא  {ס} 
17O 009:008 ח ואת  {ר} פורתא  {ס}  ואת  {ר} אדליא  {ס}  ואת  {ר} ארידתא  {ס} 
17O 009:009 ט ואת  {ר} פרמשתא  {ס}  ואת  {ר} אריסי  {ס}  ואת  {ר} ארידי  {ס}  ואת  {ר} ויזתא  {ס} 
17O 009:010 י עשרת  {ר} בני המן בן המדתא צרר היהודים--הרגו ובבזה--לא שלחו את ידם 
17O 009:011 יא ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה--לפני המלך 
17O 009:012 יב ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן--בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש 
17O 009:013 יג ותאמר אסתר אם על המלך טוב--ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ 
17O 009:014 יד ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו 
17O 009:015 טו ויקהלו היהודיים (היהודים) אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה--לא שלחו את ידם 
17O 009:016 טז ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה--לא שלחו את ידם 
17O 009:017 יז ביום שלושה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה 
17O 009:018 יח והיהודיים (והיהודים) אשר בשושן נקהלו בשלושה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה 
17O 009:019 יט על כן היהודים הפרוזים (הפרזים) הישבים בערי הפרזות--עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלח מנות איש לרעהו 
17O 009:020 כ ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש--הקרובים והרחוקים 
17O 009:021 כא לקים עליהם--להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו  בכל שנה ושנה 
17O 009:022 כב כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאבינים 
17O 009:023 כג וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם 
17O 009:024 כד כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים--חשב על היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם 
17O 009:025 כה ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ 
17O 009:026 כו על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור--על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם 
17O 009:027 כז קימו וקבל (וקבלו) היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור--להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם  בכל שנה ושנה 
17O 009:028 כח והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם  {ס} 
17O 009:029 כט ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי--את כל תקף  לקים את אגרת הפרים הזאת--השנית 
17O 009:030 ל וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה--מלכות אחשורוש  דברי שלום ואמת 
17O 009:031 לא לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם  דברי הצומות וזעקתם 
17O 009:032 לב ומאמר אסתר--קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר  {ס} 
17O 010:001 א וישם המלך אחשרש (אחשורש) מס על הארץ ואיי הים 
17O 010:002 ב וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך--הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס 
17O 010:003 ג כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו--דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו  {ש} 
18O 001:001 א איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים--וסר מרע 
18O 001:002 ב ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות 
18O 001:003 ג ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם 
18O 001:004 ד והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם 
18O 001:005 ה ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם--כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם  ככה יעשה איוב כל הימים  {פ} 
18O 001:006 ו ויהי היום--ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם 
18O 001:007 ז ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה 
18O 001:008 ח ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב  כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע 
18O 001:009 ט ויען השטן את יהוה ויאמר  החנם ירא איוב אלהים 
18O 001:010 י הלא את (אתה) שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו--מסביב  מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ 
18O 001:011 יא ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו--אם לא על פניך יברכך 
18O 001:012 יב ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך--רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה 
18O 001:013 יג ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור 
18O 001:014 יד ומלאך בא אל איוב ויאמר  הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם 
18O 001:015 טו ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך 
18O 001:016 טז עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך 
18O 001:017 יז עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך 
18O 001:018 יח עד זה מדבר וזה בא ויאמר  בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור 
18O 001:019 יט והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך 
18O 001:020 כ ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו 
18O 001:021 כא ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה--יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך 
18O 001:022 כב בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים  {פ} 
18O 002:001 א ויהי היום--ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה 
18O 002:002 ב ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה 
18O 002:003 ג ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב--כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם 
18O 002:004 ד ויען השטן את יהוה ויאמר  עור בעד עור וכל אשר לאיש--יתן בעד נפשו 
18O 002:005 ה אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו--אם לא אל פניך יברכך 
18O 002:006 ו ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך  אך את נפשו שמר 
18O 002:007 ז ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד (ועד) קדקדו 
18O 002:008 ח ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר 
18O 002:009 ט ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת 
18O 002:010 י ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי--גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו  {פ} 
18O 002:011 יא וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו 
18O 002:012 יב וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה 
18O 002:013 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:001 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:002 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:003 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:004 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:005 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:006 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:007 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:008 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:009 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:010 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:011 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:012 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:013 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:014 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:015 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:016 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:017 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:018 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:019 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:020 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:021 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:022 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:023 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:024 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:025 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 003:026 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 
18O 004:001 א                  ויען אליפז התימני ויאמר 
18O 004:002 ב  הנסה דבר אליך תלאה    ועצר במלין מי יוכל 
18O 004:003 ג  הנה יסרת רבים    וידים רפות תחזק 
18O 004:004 ד  כושל יקימון מליך    וברכים כרעות תאמץ 
18O 004:005 ה  כי עתה תבוא אליך ותלא    תגע עדיך ותבהל 
18O 004:006 ו  הלא יראתך כסלתך    תקותך ותם דרכיך 
18O 004:007 ז  זכר-נא--מי הוא נקי אבד    ואיפה ישרים נכחדו 
18O 004:008 ח  כאשר ראיתי חרשי און    וזרעי עמל יקצרהו 
18O 004:009 ט  מנשמת אלוה יאבדו    ומרוח אפו יכלו 
18O 004:010 י  שאגת אריה וקול שחל    ושני כפירים נתעו 
18O 004:011 יא  ליש אבד מבלי-טרף    ובני לביא יתפרדו 
18O 004:012 יב  ואלי דבר יגנב    ותקח אזני שמץ מנהו 
18O 004:013 יג  בשעפים מחזינות לילה    בנפל תרדמה על-אנשים 
18O 004:014 יד  פחד קראני ורעדה    ורב עצמותי הפחיד 
18O 004:015 טו  ורוח על-פני יחלף    תסמר שערת בשרי 
18O 004:016 טז  יעמד ולא אכיר מראהו--    תמונה לנגד עיני דממה וקול    אשמע 
18O 004:017 יז  האנוש מאלוה יצדק    אם מעשהו יטהר-גבר 
18O 004:018 יח  הן בעבדיו לא יאמין    ובמלאכיו ישים תהלה 
18O 004:019 יט  אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם    ידכאום לפני-עש 
18O 004:020 כ  מבקר לערב יכתו    מבלי משים לנצח יאבדו 
18O 004:021 כא  הלא-נסע יתרם בם    ימותו ולא בחכמה 
18O 005:001 א  קרא-נא היש עונך    ואל-מי מקדשים תפנה 
18O 005:002 ב  כי-לאויל יהרג-כעש    ופתה תמית קנאה 
18O 005:003 ג  אני-ראיתי אויל משריש    ואקוב נוהו פתאם 
18O 005:004 ד  ירחקו בניו מישע    וידכאו בשער ואין מציל 
18O 005:005 ה  אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו    ושאף צמים חילם 
18O 005:006 ו  כי לא-יצא מעפר און    ומאדמה לא-יצמח עמל 
18O 005:007 ז  כי-אדם לעמל יולד    ובני-רשף יגביהו עוף 
18O 005:008 ח  אולם--אני אדרש אל-אל    ואל-אלהים אשים דברתי 
18O 005:009 ט  עשה גדלות ואין חקר    נפלאות עד-אין מספר 
18O 005:010 י  הנתן מטר על-פני-ארץ    ושלח מים על-פני חוצות 
18O 005:011 יא  לשום שפלים למרום    וקדרים שגבו ישע 
18O 005:012 יב  מפר מחשבות ערומים    ולא-תעשנה ידיהם תשיה 
18O 005:013 יג  לכד חכמים בערמם    ועצת נפתלים נמהרה 
18O 005:014 יד  יומם יפגשו-חשך    וכלילה ימששו בצהרים 
18O 005:015 טו  וישע מחרב מפיהם    ומיד חזק אביון 
18O 005:016 טז  ותהי לדל תקוה    ועלתה קפצה פיה 
18O 005:017 יז  הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה    ומוסר שדי אל-תמאס 
18O 005:018 יח  כי הוא יכאיב ויחבש    ימחץ וידו תרפינה 
18O 005:019 יט  בשש צרות יצילך    ובשבע לא-יגע בך רע 
18O 005:020 כ  ברעב פדך ממות    ובמלחמה מידי חרב 
18O 005:021 כא  בשוט לשון תחבא    ולא-תירא משד כי יבוא 
18O 005:022 כב  לשד ולכפן תשחק    ומחית הארץ אל-תירא 
18O 005:023 כג  כי עם-אבני השדה בריתך    וחית השדה השלמה-לך 
18O 005:024 כד  וידעת כי-שלום אהלך    ופקדת נוך ולא תחטא 
18O 005:025 כה  וידעת כי-רב זרעך    וצאצאיך כעשב הארץ 
18O 005:026 כו  תבוא בכלח אלי-קבר    כעלות גדיש בעתו 
18O 005:027 כז  הנה-זאת חקרנוה כן-היא    שמענה ואתה דע-לך 
18O 006:001 א                  ויען איוב ויאמר 
18O 006:002 ב  לו--שקול ישקל כעשי    והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד 
18O 006:003 ג  כי-עתה--מחול ימים יכבד    על-כן דברי לעו 
18O 006:004 ד  כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי    בעותי אלוה יערכוני 
18O 006:005 ה  הינהק-פרא עלי-דשא    אם יגעה-שור על-בלילו 
18O 006:006 ו  היאכל תפל מבלי-מלח    אם-יש-טעם בריר חלמות 
18O 006:007 ז  מאנה לנגוע נפשי    המה כדוי לחמי 
18O 006:008 ח  מי-יתן תבוא שאלתי    ותקותי יתן אלוה 
18O 006:009 ט  ויאל אלוה וידכאני    יתר ידו ויבצעני 
18O 006:010 י  ותהי-עוד נחמתי--    ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי    אמרי קדוש 
18O 006:011 יא  מה-כחי כי-איחל    ומה-קצי כי-אאריך נפשי 
18O 006:012 יב  אם-כח אבנים כחי    אם-בשרי נחוש 
18O 006:013 יג  האם אין עזרתי בי    ותשיה נדחה ממני 
18O 006:014 יד  למס מרעהו חסד    ויראת שדי יעזוב 
18O 006:015 טו  אחי בגדו כמו-נחל    כאפיק נחלים יעברו 
18O 006:016 טז  הקדרים מני-קרח    עלימו יתעלם-שלג 
18O 006:017 יז  בעת יזרבו נצמתו    בחמו נדעכו ממקומם 
18O 006:018 יח  ילפתו ארחות דרכם    יעלו בתהו ויאבדו 
18O 006:019 יט  הביטו ארחות תמא    הליכת שבא קוו-למו 
18O 006:020 כ  בשו כי-בטח    באו עדיה ויחפרו 
18O 006:021 כא  כי-עתה הייתם לא    תראו חתת ותיראו 
18O 006:022 כב  הכי-אמרתי הבו לי    ומכחכם שחדו בעדי 
18O 006:023 כג  ומלטוני מיד-צר    ומיד עריצים תפדוני 
18O 006:024 כד  הורוני ואני אחריש    ומה-שגיתי הבינו לי 
18O 006:025 כה  מה-נמרצו אמרי-ישר    ומה-יוכיח הוכח מכם 
18O 006:026 כו  הלהוכח מלים תחשבו    ולרוח אמרי נואש 
18O 006:027 כז  אף-על-יתום תפילו    ותכרו על-ריעכם 
18O 006:028 כח  ועתה הואילו פנו-בי    ועל-פניכם אם-אכזב 
18O 006:029 כט  שובו-נא אל-תהי עולה    ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה 
18O 006:030 ל  היש-בלשוני עולה    אם-חכי לא-יבין הוות 
18O 007:001 א  הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ    וכימי שכיר ימיו 
18O 007:002 ב  כעבד ישאף-צל    וכשכיר יקוה פעלו 
18O 007:003 ג  כן הנחלתי לי ירחי-שוא    ולילות עמל מנו-לי 
18O 007:004 ד  אם-שכבתי--    ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים    עדי-נשף 
18O 007:005 ה  לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר    עורי רגע וימאס 
18O 007:006 ו  ימי קלו מני-ארג    ויכלו באפס תקוה 
18O 007:007 ז  זכר כי-רוח חיי    לא-תשוב עיני לראות טוב 
18O 007:008 ח  לא-תשורני עין ראי    עיניך בי ואינני 
18O 007:009 ט  כלה ענן וילך    כן יורד שאול לא יעלה 
18O 007:010 י  לא-ישוב עוד לביתו    ולא-יכירנו עוד מקמו 
18O 007:011 יא  גם-אני    לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי    אשיחה במר נפשי 
18O 007:012 יב  הים-אני אם-תנין    כי-תשים עלי משמר 
18O 007:013 יג  כי-אמרתי תנחמני ערשי    ישא בשיחי משכבי 
18O 007:014 יד  וחתתני בחלמות    ומחזינות תבעתני 
18O 007:015 טו  ותבחר מחנק נפשי    מות מעצמותי 
18O 007:016 טז  מאסתי לא-לעלם אחיה    חדל ממני כי-הבל ימי 
18O 007:017 יז  מה-אנוש כי תגדלנו    וכי-תשית אליו לבך 
18O 007:018 יח  ותפקדנו לבקרים    לרגעים תבחננו 
18O 007:019 יט  כמה לא-תשעה ממני    לא-תרפני עד-בלעי רקי 
18O 007:020 כ  חטאתי מה אפעל לך--    נצר האדם למה שמתני למפגע לך    ואהיה עלי למשא 
18O 007:021 כא  ומה לא-תשא פשעי--    ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב    ושחרתני ואינני 
18O 008:001 א                  ויען בלדד השוחי ויאמר 
18O 008:002 ב  עד-אן תמלל-אלה    ורוח כביר אמרי-פיך 
18O 008:003 ג  האל יעות משפט    ואם-שדי יעות-צדק 
18O 008:004 ד  אם-בניך חטאו-לו    וישלחם ביד-פשעם 
18O 008:005 ה  אם-אתה תשחר אל-אל    ואל-שדי תתחנן 
18O 008:006 ו  אם-זך וישר אתה    כי-עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך 
18O 008:007 ז  והיה ראשיתך מצער    ואחריתך ישגה מאד 
18O 008:008 ח  כי-שאל-נא לדר רישון    וכונן לחקר אבותם 
18O 008:009 ט  כי-תמול אנחנו ולא נדע    כי צל ימינו עלי-ארץ 
18O 008:010 י  הלא-הם יורוך יאמרו לך    ומלבם יוצאו מלים 
18O 008:011 יא  היגאה-גמא בלא בצה    ישגה-אחו בלי-מים 
18O 008:012 יב  עדנו באבו לא יקטף    ולפני כל-חציר ייבש 
18O 008:013 יג  כן--ארחות כל-שכחי אל    ותקות חנף תאבד 
18O 008:014 יד  אשר-יקוט כסלו    ובית עכביש מבטחו 
18O 008:015 טו  ישען על-ביתו ולא יעמד    יחזיק בו ולא יקום 
18O 008:016 טז  רטב הוא לפני-שמש    ועל גנתו ינקתו תצא 
18O 008:017 יז  על-גל שרשיו יסבכו    בית אבנים יחזה 
18O 008:018 יח  אם-יבלענו ממקמו    וכחש בו לא ראיתיך 
18O 008:019 יט  הן-הוא משוש דרכו    ומעפר אחר יצמחו 
18O 008:020 כ  הן-אל לא ימאס-תם    ולא-יחזיק ביד-מרעים 
18O 008:021 כא  עד-ימלה שחוק פיך    ושפתיך תרועה 
18O 008:022 כב  שנאיך ילבשו-בשת    ואהל רשעים איננו 
18O 009:001 א                  ויען איוב ויאמר 
18O 009:002 ב  אמנם ידעתי כי-כן    ומה-יצדק אנוש עם-אל 
18O 009:003 ג  אם-יחפץ לריב עמו--    לא-יעננו אחת מני-אלף 
18O 009:004 ד  חכם לבב ואמיץ כח--    מי-הקשה אליו וישלם 
18O 009:005 ה  המעתיק הרים ולא ידעו--    אשר הפכם באפו 
18O 009:006 ו  המרגיז ארץ ממקומה    ועמודיה יתפלצון 
18O 009:007 ז  האמר לחרס ולא יזרח    ובעד כוכבים יחתם 
18O 009:008 ח  נטה שמים לבדו    ודורך על-במתי ים 
18O 009:009 ט  עשה-עש כסיל וכימה    וחדרי תמן 
18O 009:010 י  עשה גדלות עד-אין חקר    ונפלאות עד-אין מספר 
18O 009:011 יא  הן יעבר עלי ולא אראה    ויחלף ולא-אבין לו 
18O 009:012 יב  הן יחתף מי ישיבנו    מי-יאמר אליו מה-תעשה 
18O 009:013 יג  אלוה לא-ישיב אפו    תחתו שחחו עזרי רהב 
18O 009:014 יד  אף כי-אנכי אעננו    אבחרה דברי עמו 
18O 009:015 טו  אשר אם-צדקתי לא אענה    למשפטי אתחנן 
18O 009:016 טז  אם-קראתי ויענני--    לא-אאמין כי-יאזין קולי 
18O 009:017 יז  אשר-בשערה ישופני    והרבה פצעי חנם 
18O 009:018 יח  לא-יתנני השב רוחי    כי ישבעני ממררים 
18O 009:019 יט  אם-לכח אמיץ הנה    ואם-למשפט מי יועידני 
18O 009:020 כ  אם-אצדק פי ירשיעני    תם-אני ויעקשני 
18O 009:021 כא  תם-אני לא-אדע נפשי    אמאס חיי 
18O 009:022 כב  אחת היא    על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה 
18O 009:023 כג  אם-שוט ימית פתאם--    למסת נקים ילעג 
18O 009:024 כד  ארץ נתנה ביד-רשע--    פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא    מי-הוא 
18O 009:025 כה  וימי קלו מני-רץ    ברחו לא-ראו טובה 
18O 009:026 כו  חלפו עם-אניות אבה    כנשר יטוש עלי-אכל 
18O 009:027 כז  אם-אמרי אשכחה שיחי    אעזבה פני ואבליגה 
18O 009:028 כח  יגרתי כל-עצבתי    ידעתי כי-לא תנקני 
18O 009:029 כט  אנכי ארשע    למה-זה הבל איגע 
18O 009:030 ל  אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג    והזכותי בבר כפי 
18O 009:031 לא  אז בשחת תטבלני    ותעבוני שלמותי 
18O 009:032 לב  כי-לא-איש כמוני אעננו    נבוא יחדו במשפט 
18O 009:033 לג  לא יש-בינינו מוכיח--    ישת ידו על-שנינו 
18O 009:034 לד  יסר מעלי שבטו    ואמתו אל-תבעתני 
18O 009:035 לה  אדברה ולא איראנו    כי לא-כן אנכי עמדי 
18O 010:001 א  נקטה נפשי בחיי    אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי 
18O 010:002 ב  אמר אל-אלוה אל-תרשיעני    הודיעני על מה-תריבני 
18O 010:003 ג  הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך    ועל-עצת רשעים הופעת 
18O 010:004 ד  העיני בשר לך    אם-כראות אנוש תראה 
18O 010:005 ה  הכימי אנוש ימיך    אם-שנותיך כימי גבר 
18O 010:006 ו  כי-תבקש לעוני    ולחטאתי תדרוש 
18O 010:007 ז  על-דעתך כי-לא ארשע    ואין מידך מציל 
18O 010:008 ח  ידיך עצבוני ויעשוני    יחד סביב ותבלעני 
18O 010:009 ט  זכר-נא כי-כחמר עשיתני    ואל-עפר תשיבני 
18O 010:010 י  הלא כחלב תתיכני    וכגבנה תקפיאני 
18O 010:011 יא  עור ובשר תלבישני    ובעצמות וגידים תשככני 
18O 010:012 יב  חיים וחסד עשית עמדי    ופקדתך שמרה רוחי 
18O 010:013 יג  ואלה צפנת בלבבך    ידעתי כי-זאת עמך 
18O 010:014 יד  אם-חטאתי ושמרתני    ומעוני לא תנקני 
18O 010:015 טו  אם רשעתי אללי לי--    וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון    וראה עניי 
18O 010:016 טז  ויגאה כשחל תצודני    ותשב תתפלא-בי 
18O 010:017 יז  תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי    חליפות וצבא עמי 
18O 010:018 יח  ולמה מרחם הצאתני    אגוע ועין לא-תראני 
18O 010:019 יט  כאשר לא-הייתי אהיה    מבטן לקבר אובל 
18O 010:020 כ  הלא-מעט ימי יחדל (וחדל)    ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט 
18O 010:021 כא  בטרם אלך ולא אשוב--    אל-ארץ חשך וצלמות 
18O 010:022 כב  ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים    ותפע כמו-אפל 
18O 011:001 א                  ויען צפר הנעמתי ויאמר 
18O 011:002 ב  הרב דברים לא יענה    ואם-איש שפתים יצדק 
18O 011:003 ג  בדיך מתים יחרישו    ותלעג ואין מכלם 
18O 011:004 ד  ותאמר זך לקחי    ובר הייתי בעיניך 
18O 011:005 ה  ואולם--מי יתן אלוה דבר    ויפתח שפתיו עמך 
18O 011:006 ו  ויגד-לך תעלמות חכמה--    כי-כפלים לתושיה ודע--    כי-ישה לך אלוה מעונך 
18O 011:007 ז  החקר אלוה תמצא    אם עד-תכלית שדי תמצא 
18O 011:008 ח  גבהי שמים מה-תפעל    עמקה משאול מה-תדע 
18O 011:009 ט  ארכה מארץ מדה    ורחבה מני-ים 
18O 011:010 י  אם-יחלף ויסגיר    ויקהיל ומי ישיבנו 
18O 011:011 יא  כי-הוא ידע מתי-שוא    וירא-און ולא יתבונן 
18O 011:012 יב  ואיש נבוב ילבב    ועיר פרא אדם יולד 
18O 011:013 יג  אם-אתה הכינות לבך    ופרשת אליו כפיך 
18O 011:014 יד  אם-און בידך הרחיקהו    ואל-תשכן באהליך עולה 
18O 011:015 טו  כי-אז תשא פניך ממום    והיית מצק ולא תירא 
18O 011:016 טז  כי-אתה עמל תשכח    כמים עברו תזכר 
18O 011:017 יז  ומצהרים יקום חלד    תעפה כבקר תהיה 
18O 011:018 יח  ובטחת כי-יש תקוה    וחפרת לבטח תשכב 
18O 011:019 יט  ורבצת ואין מחריד    וחלו פניך רבים 
18O 011:020 כ  ועיני רשעים תכלינה    ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש 
18O 012:001 א                  ויען איוב ויאמר 
18O 012:002 ב  אמנם כי אתם-עם    ועמכם תמות חכמה 
18O 012:003 ג  גם-לי לבב כמוכם--לא-נפל אנכי מכם    ואת-מי-אין כמו-אלה 
18O 012:004 ד  שחק לרעהו אהיה--קרא לאלוה ויענהו    שחוק צדיק תמים 
18O 012:005 ה  לפיד בוז לעשתות שאנן--    נכון למועדי רגל 
18O 012:006 ו  ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל--    לאשר הביא אלוה בידו 
18O 012:007 ז  ואולם--שאל-נא בהמות ותרך    ועוף השמים ויגד-לך 
18O 012:008 ח  או שיח לארץ ותרך    ויספרו לך דגי הים 
18O 012:009 ט  מי לא-ידע בכל-אלה    כי יד-יהוה עשתה זאת 
18O 012:010 י  אשר בידו נפש כל-חי    ורוח כל-בשר-איש 
18O 012:011 יא  הלא-אזן מלין תבחן    וחך אכל יטעם-לו 
18O 012:012 יב  בישישים חכמה    וארך ימים תבונה 
18O 012:013 יג  עמו חכמה וגבורה    לו עצה ותבונה 
18O 012:014 יד  הן יהרוס ולא יבנה    יסגר על-איש ולא יפתח 
18O 012:015 טו  הן יעצר במים ויבשו    וישלחם ויהפכו ארץ 
18O 012:016 טז  עמו עז ותושיה    לו שגג ומשגה 
18O 012:017 יז  מוליך יועצים שולל    ושפטים יהולל 
18O 012:018 יח  מוסר מלכים פתח    ויאסר אזור במתניהם 
18O 012:019 יט  מוליך כהנים שולל    ואתנים יסלף 
18O 012:020 כ  מסיר שפה לנאמנים    וטעם זקנים יקח 
18O 012:021 כא  שופך בוז על-נדיבים    ומזיח אפיקים רפה 
18O 012:022 כב  מגלה עמקות מני-חשך    ויצא לאור צלמות 
18O 012:023 כג  משגיא לגוים ויאבדם    שטח לגוים וינחם 
18O 012:024 כד  מסיר--לב ראשי עם-הארץ    ויתעם בתהו לא-דרך 
18O 012:025 כה  ימששו-חשך ולא-אור    ויתעם כשכור 
18O 013:001 א  הן-כל ראתה עיני    שמעה אזני ותבן לה 
18O 013:002 ב  כדעתכם ידעתי גם-אני    לא-נפל אנכי מכם 
18O 013:003 ג  אולם--אני אל-שדי אדבר    והוכח אל-אל אחפץ 
18O 013:004 ד  ואולם אתם טפלי-שקר    רפאי אלל כלכם 
18O 013:005 ה  מי-יתן החרש תחרישון    ותהי לכם לחכמה 
18O 013:006 ו  שמעו-נא תוכחתי    ורבות שפתי הקשיבו 
18O 013:007 ז  הלאל תדברו עולה    ולו תדברו רמיה 
18O 013:008 ח  הפניו תשאון    אם-לאל תריבון 
18O 013:009 ט  הטוב כי-יחקר אתכם    אם-כהתל באנוש תהתלו בו 
18O 013:010 י  הוכח יוכיח אתכם--    אם-בסתר פנים תשאון 
18O 013:011 יא  הלא שאתו תבעת אתכם    ופחדו יפל עליכם 
18O 013:012 יב  זכרניכם משלי-אפר    לגבי-חמר גביכם 
18O 013:013 יג  החרישו ממני ואדברה-אני    ויעבר עלי מה 
18O 013:014 יד  על-מה אשא בשרי בשני    ונפשי אשים בכפי 
18O 013:015 טו  הן יקטלני לא (לו) איחל    אך-דרכי אל-פניו אוכיח 
18O 013:016 טז  גם-הוא-לי לישועה    כי-לא לפניו חנף יבוא 
18O 013:017 יז  שמעו שמוע מלתי    ואחותי באזניכם 
18O 013:018 יח  הנה-נא ערכתי משפט    ידעתי כי-אני אצדק 
18O 013:019 יט  מי-הוא יריב עמדי    כי-עתה אחריש ואגוע 
18O 013:020 כ  אך-שתים אל-תעש עמדי    אז מפניך לא אסתר 
18O 013:021 כא  כפך מעלי הרחק    ואמתך אל-תבעתני 
18O 013:022 כב  וקרא ואנכי אענה    או-אדבר והשיבני 
18O 013:023 כג  כמה לי עונות וחטאות--    פשעי וחטאתי הדיעני 
18O 013:024 כד  למה-פניך תסתיר    ותחשבני לאויב לך 
18O 013:025 כה  העלה נדף תערוץ    ואת-קש יבש תרדף 
18O 013:026 כו  כי-תכתב עלי מררות    ותורישני עונות נעורי 
18O 013:027 כז  ותשם בסד רגלי--    ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי    תתחקה 
18O 013:028 כח  והוא כרקב יבלה    כבגד אכלו עש 
18O 014:001 א  אדם ילוד אשה--    קצר ימים ושבע-רגז 
18O 014:002 ב  כציץ יצא וימל    ויברח כצל ולא יעמוד 
18O 014:003 ג  אף-על-זה פקחת עינך    ואתי תביא במשפט עמך 
18O 014:004 ד  מי-יתן טהור מטמא--    לא אחד 
18O 014:005 ה  אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך    חקו עשית ולא יעבר 
18O 014:006 ו  שעה מעליו ויחדל--    עד-ירצה כשכיר יומו 
18O 014:007 ז  כי יש לעץ    תקוה אם-יכרת ועוד יחליף    וינקתו לא תחדל 
18O 014:008 ח  אם-יזקין בארץ שרשו    ובעפר ימות גזעו 
18O 014:009 ט  מריח מים יפרח    ועשה קציר כמו-נטע 
18O 014:010 י  וגבר ימות ויחלש    ויגוע אדם ואיו 
18O 014:011 יא  אזלו-מים מני-ים    ונהר יחרב ויבש 
18O 014:012 יב  ואיש שכב    ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו    ולא-יערו משנתם 
18O 014:013 יג  מי יתן בשאול תצפנני--    תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק    ותזכרני 
18O 014:014 יד  אם-ימות גבר    היחיה כל-ימי צבאי איחל--    עד-בוא חליפתי 
18O 014:015 טו  תקרא ואנכי אענך    למעשה ידיך תכסף 
18O 014:016 טז  כי-עתה צעדי תספור    לא-תשמר על-חטאתי 
18O 014:017 יז  חתם בצרור פשעי    ותטפל על-עוני 
18O 014:018 יח  ואולם הר-נופל יבול    וצור יעתק ממקמו 
18O 014:019 יט  אבנים שחקו מים--    תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש    האבדת 
18O 014:020 כ  תתקפהו לנצח ויהלך    משנה פניו ותשלחהו 
18O 014:021 כא  יכבדו בניו ולא ידע    ויצערו ולא-יבין למו 
18O 014:022 כב  אך-בשרו עליו יכאב    ונפשו עליו תאבל 
18O 015:001 א                  ויען אליפז התימני ויאמר 
18O 015:002 ב  החכם יענה דעת-רוח    וימלא קדים בטנו 
18O 015:003 ג  הוכח בדבר לא-יסכון    ומלים לא-יועיל בם 
18O 015:004 ד  אף-אתה תפר יראה    ותגרע שיחה לפני-אל 
18O 015:005 ה  כי יאלף עונך פיך    ותבחר לשון ערומים 
18O 015:006 ו  ירשיעך פיך ולא-אני    ושפתיך יענו-בך 
18O 015:007 ז  הראישון אדם תולד    ולפני גבעות חוללת 
18O 015:008 ח  הבסוד אלוה תשמע    ותגרע אליך חכמה 
18O 015:009 ט  מה-ידעת ולא נדע    תבין ולא-עמנו הוא 
18O 015:010 י  גם-שב גם-ישיש בנו--    כביר מאביך ימים 
18O 015:011 יא  המעט ממך תנחומות אל    ודבר לאט עמך 
18O 015:012 יב  מה-יקחך לבך    ומה-ירזמון עיניך 
18O 015:013 יג  כי-תשיב אל-אל רוחך    והצאת מפיך מלין 
18O 015:014 יד  מה-אנוש כי-יזכה    וכי-יצדק ילוד אשה 
18O 015:015 טו  הן בקדשו לא יאמין    ושמים לא-זכו בעיניו 
18O 015:016 טז  אף כי-נתעב ונאלח    איש-שתה כמים עולה 
18O 015:017 יז  אחוך שמע-לי    וזה-חזיתי ואספרה 
18O 015:018 יח  אשר-חכמים יגידו    ולא כחדו מאבותם 
18O 015:019 יט  להם לבדם נתנה הארץ    ולא-עבר זר בתוכם 
18O 015:020 כ  כל-ימי רשע הוא מתחולל    ומספר שנים נצפנו לעריץ 
18O 015:021 כא  קול-פחדים באזניו    בשלום שודד יבואנו 
18O 015:022 כב  לא-יאמין שוב מני-חשך    וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב 
18O 015:023 כג  נדד הוא ללחם איה    ידע כי-נכון בידו יום-חשך 
18O 015:024 כד  יבעתהו צר ומצוקה    תתקפהו כמלך עתיד לכידור 
18O 015:025 כה  כי-נטה אל-אל ידו    ואל-שדי יתגבר 
18O 015:026 כו  ירוץ אליו בצואר    בעבי גבי מגניו 
18O 015:027 כז  כי-כסה פניו בחלבו    ויעש פימה עלי-כסל 
18O 015:028 כח  וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו    אשר התעתדו לגלים 
18O 015:029 כט  לא-יעשר ולא-יקום חילו    ולא-יטה לארץ מנלם 
18O 015:030 ל  לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת    ויסור ברוח פיו 
18O 015:031 לא  אל-יאמן בשו נתעה    כי-שוא תהיה תמורתו 
18O 015:032 לב  בלא-יומו תמלא    וכפתו לא רעננה 
18O 015:033 לג  יחמס כגפן בסרו    וישלך כזית נצתו 
18O 015:034 לד  כי-עדת חנף גלמוד    ואש אכלה אהלי-שחד 
18O 015:035 לה  הרה עמל וילד און    ובטנם תכין מרמה 
18O 016:001 א                  ויען איוב ויאמר 
18O 016:002 ב  שמעתי כאלה רבות    מנחמי עמל כלכם 
18O 016:003 ג  הקץ לדברי-רוח    או מה-ימריצך כי תענה 
18O 016:004 ד  גם אנכי--    ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי--    אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם    במו ראשי 
18O 016:005 ה  אאמצכם במו-פי    וניד שפתי יחשך 
18O 016:006 ו  אם-אדברה לא-יחשך כאבי    ואחדלה מה-מני יהלך 
18O 016:007 ז  אך-עתה הלאני    השמות כל-עדתי 
18O 016:008 ח  ותקמטני לעד היה    ויקם בי כחשי בפני יענה 
18O 016:009 ט  אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו    צרי ילטש עיניו לי 
18O 016:010 י  פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי    יחד עלי יתמלאון 
18O 016:011 יא  יסגירני אל אל עויל    ועל-ידי רשעים ירטני 
18O 016:012 יב  שלו הייתי ויפרפרני--    ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו    למטרה 
18O 016:013 יג  יסבו עלי רביו--    יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ    מררתי 
18O 016:014 יד  יפרצני פרץ על-פני-פרץ    ירץ עלי כגבור 
18O 016:015 טו  שק תפרתי עלי גלדי    ועללתי בעפר קרני 
18O 016:016 טז  פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי    ועל עפעפי צלמות 
18O 016:017 יז  על לא-חמס בכפי    ותפלתי זכה 
18O 016:018 יח  ארץ אל-תכסי דמי    ואל-יהי מקום לזעקתי 
18O 016:019 יט  גם-עתה הנה-בשמים עדי    ושהדי במרמים 
18O 016:020 כ  מליצי רעי    אל-אלוה דלפה עיני 
18O 016:021 כא  ויוכח לגבר עם-אלוה    ובן-אדם לרעהו 
18O 016:022 כב  כי-שנות מספר יאתיו    וארח לא-אשוב אהלך 
18O 017:001 א  רוחי חבלה ימי נזעכו    קברים לי 
18O 017:002 ב  אם-לא התלים עמדי    ובהמרותם תלן עיני 
18O 017:003 ג  שימה-נא ערבני עמך    מי הוא לידי יתקע 
18O 017:004 ד  כי-לבם צפנת משכל    על-כן לא תרמם 
18O 017:005 ה  לחלק יגיד רעים    ועיני בניו תכלנה 
18O 017:006 ו  והציגני למשל עמים    ותפת לפנים אהיה 
18O 017:007 ז  ותכה מכעש עיני    ויצרי כצל כלם 
18O 017:008 ח  ישמו ישרים על-זאת    ונקי על-חנף יתערר 
18O 017:009 ט  ויאחז צדיק דרכו    וטהר-ידים יסיף אמץ 
18O 017:010 י  ואולם--כלם תשבו ובאו נא    ולא-אמצא בכם חכם 
18O 017:011 יא  ימי עברו זמתי נתקו--    מורשי לבבי 
18O 017:012 יב  לילה ליום ישימו    אור קרוב מפני-חשך 
18O 017:013 יג  אם-אקוה שאול ביתי    בחשך רפדתי יצועי 
18O 017:014 יד  לשחת קראתי אבי אתה    אמי ואחתי לרמה 
18O 017:015 טו  ואיה אפו תקותי    ותקותי מי ישורנה 
18O 017:016 טז  בדי שאל תרדנה    אם-יחד על-עפר נחת 
18O 018:001 א                  ויען בלדד השחי ויאמר 
18O 018:002 ב  עד-אנה תשימון קנצי למלין    תבינו ואחר נדבר 
18O 018:003 ג  מדוע נחשבנו כבהמה    נטמינו בעיניכם 
18O 018:004 ד  טרף נפשו באפו    הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צור ממקמו 
18O 018:005 ה  גם אור רשעים ידעך    ולא-יגה שביב אשו 
18O 018:006 ו  אור חשך באהלו    ונרו עליו ידעך 
18O 018:007 ז  יצרו צעדי אונו    ותשליכהו עצתו 
18O 018:008 ח  כי-שלח ברשת ברגליו    ועל-שבכה יתהלך 
18O 018:009 ט  יאחז בעקב פח    יחזק עליו צמים 
18O 018:010 י  טמון בארץ חבלו    ומלכדתו עלי נתיב 
18O 018:011 יא  סביב בעתהו בלהות    והפיצהו לרגליו 
18O 018:012 יב  יהי-רעב אנו    ואיד נכון לצלעו 
18O 018:013 יג  יאכל בדי עורו    יאכל בדיו בכור מות 
18O 018:014 יד  ינתק מאהלו מבטחו    ותצעדהו למלך בלהות 
18O 018:015 טו  תשכון באהלו מבלי-לו    יזרה על-נוהו גפרית 
18O 018:016 טז  מתחת שרשיו יבשו    וממעל ימל קצירו 
18O 018:017 יז  זכרו-אבד מני-ארץ    ולא-שם לו על-פני-חוץ 
18O 018:018 יח  יהדפהו מאור אל-חשך    ומתבל ינדהו 
18O 018:019 יט  לא נין לו ולא-נכד בעמו    ואין שריד במגוריו 
18O 018:020 כ  על-יומו נשמו אחרנים    וקדמנים אחזו שער 
18O 018:021 כא  אך-אלה משכנות עול    וזה מקום לא-ידע-אל 
18O 019:001 א                  ויען איוב ויאמר 
18O 019:002 ב  עד-אנה תוגיון נפשי    ותדכאונני במלים 
18O 019:003 ג  זה עשר פעמים תכלימוני    לא-תבשו תהכרו-לי 
18O 019:004 ד  ואף-אמנם שגיתי    אתי תלין משוגתי 
18O 019:005 ה  אם-אמנם עלי תגדילו    ותוכיחו עלי חרפתי 
18O 019:006 ו  דעו-אפו כי-אלוה עותני    ומצודו עלי הקיף 
18O 019:007 ז  הן אצעק חמס ולא אענה    אשוע ואין משפט 
18O 019:008 ח  ארחי גדר ולא אעבור    ועל נתיבותי חשך ישים 
18O 019:009 ט  כבודי מעלי הפשיט    ויסר עטרת ראשי 
18O 019:010 י  יתצני סביב ואלך    ויסע כעץ תקותי 
18O 019:011 יא  ויחר עלי אפו    ויחשבני לו כצריו 
18O 019:012 יב  יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם    ויחנו סביב לאהלי 
18O 019:013 יג  אחי מעלי הרחיק    וידעי אך-זרו ממני 
18O 019:014 יד  חדלו קרובי    ומידעי שכחוני 
18O 019:015 טו  גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני    נכרי הייתי בעיניהם 
18O 019:016 טז  לעבדי קראתי ולא יענה    במו-פי אתחנן-לו 
18O 019:017 יז  רוחי זרה לאשתי    וחנתי לבני בטני 
18O 019:018 יח  גם-עוילים מאסו בי    אקומה וידברו-בי 
18O 019:019 יט  תעבוני כל-מתי סודי    וזה-אהבתי נהפכו-בי 
18O 019:020 כ  בעורי ובבשרי דבקה עצמי    ואתמלטה בעור שני 
18O 019:021 כא  חנני חנני אתם רעי    כי יד-אלוה נגעה בי 
18O 019:022 כב  למה תרדפני כמו-אל    ומבשרי לא תשבעו 
18O 019:023 כג  מי-יתן אפו ויכתבון מלי    מי-יתן בספר ויחקו 
18O 019:024 כד  בעט-ברזל ועפרת--    לעד בצור יחצבון 
18O 019:025 כה  ואני ידעתי גאלי חי    ואחרון על-עפר יקום 
18O 019:026 כו  ואחר עורי נקפו-זאת    ומבשרי אחזה אלוה 
18O 019:027 כז  אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר    כלו כליתי בחקי 
18O 019:028 כח  כי תאמרו מה-נרדף-לו    ושרש דבר נמצא-בי 
18O 019:029 כט  גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב    למען תדעון שדין (שדון) 
18O 020:001 א                  ויען צפר הנעמתי ויאמר 
18O 020:002 ב  לכן שעפי ישיבוני    ובעבור חושי בי 
18O 020:003 ג  מוסר כלמתי אשמע    ורוח מבינתי יענני 
18O 020:004 ד  הזאת ידעת מני-עד    מני שים אדם עלי-ארץ 
18O 020:005 ה  כי רננת רשעים מקרוב    ושמחת חנף עדי-רגע 
18O 020:006 ו  אם-יעלה לשמים שיאו    וראשו לעב יגיע 
18O 020:007 ז  כגללו לנצח יאבד    ראיו יאמרו איו 
18O 020:008 ח  כחלום יעוף ולא ימצאהו    וידד כחזיון לילה 
18O 020:009 ט  עין שזפתו ולא תוסיף    ולא-עוד תשורנו מקומו 
18O 020:010 י  בניו ירצו דלים    וידיו תשבנה אונו 
18O 020:011 יא  עצמותיו מלאו עלומו    ועמו על-עפר תשכב 
18O 020:012 יב  אם-תמתיק בפיו רעה--    יכחידנה תחת לשנו 
18O 020:013 יג  יחמל עליה ולא יעזבנה    וימנענה בתוך חכו 
18O 020:014 יד  לחמו במעיו נהפך    מרורת פתנים בקרבו 
18O 020:015 טו  חיל בלע ויקאנו    מבטנו ירשנו אל 
18O 020:016 טז  ראש-פתנים יינק    תהרגהו לשון אפעה 
18O 020:017 יז  אל-ירא בפלגות--    נהרי נחלי דבש וחמאה 
18O 020:018 יח  משיב יגע ולא יבלע    כחיל תמורתו ולא יעלס 
18O 020:019 יט  כי-רצץ עזב דלים    בית גזל ולא יבנהו 
18O 020:020 כ  כי לא-ידע שלו בבטנו    בחמודו לא ימלט 
18O 020:021 כא  אין-שריד לאכלו    על-כן לא-יחיל טובו 
18O 020:022 כב  במלאות שפקו יצר לו    כל-יד עמל תבאנו 
18O 020:023 כג  יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו    וימטר עלימו בלחומו 
18O 020:024 כד  יברח מנשק ברזל    תחלפהו קשת נחושה 
18O 020:025 כה  שלף ויצא מגוה    וברק ממררתו יהלך עליו אמים 
18O 020:026 כו  כל-חשך    טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח    ירע שריד באהלו 
18O 020:027 כז  יגלו שמים עונו    וארץ מתקוממה לו 
18O 020:028 כח  יגל יבול ביתו    נגרות ביום אפו 
18O 020:029 כט  זה חלק-אדם רשע--מאלהים    ונחלת אמרו מאל 
18O 021:001 א                  ויען איוב ויאמר 
18O 021:002 ב  שמעו שמוע מלתי    ותהי-זאת תנחומתיכם 
18O 021:003 ג  שאוני ואנכי אדבר    ואחר דברי תלעיג 
18O 021:004 ד  האנכי לאדם שיחי    ואם-מדוע לא-תקצר רוחי 
18O 021:005 ה  פנו-אלי והשמו    ושימו יד על-פה 
18O 021:006 ו  ואם-זכרתי ונבהלתי    ואחז בשרי פלצות 
18O 021:007 ז  מדוע רשעים יחיו    עתקו גם-גברו חיל 
18O 021:008 ח  זרעם נכון לפניהם עמם    וצאצאיהם לעיניהם 
18O 021:009 ט  בתיהם שלום מפחד    ולא שבט אלוה עליהם 
18O 021:010 י  שורו עבר ולא יגעל    תפלט פרתו ולא תשכל 
18O 021:011 יא  ישלחו כצאן עויליהם    וילדיהם ירקדון 
18O 021:012 יב  ישאו כתף וכנור    וישמחו לקול עוגב 
18O 021:013 יג  יבלו (יכלו) בטוב ימיהם    וברגע שאול יחתו 
18O 021:014 יד  ויאמרו לאל סור ממנו    ודעת דרכיך לא חפצנו 
18O 021:015 טו  מה-שדי כי-נעבדנו    ומה-נועיל כי נפגע-בו 
18O 021:016 טז  הן לא בידם טובם    עצת רשעים רחקה מני 
18O 021:017 יז  כמה נר-רשעים ידעך--    ויבא עלימו אידם חבלים    יחלק באפו 
18O 021:018 יח  יהיו כתבן לפני-רוח    וכמץ גנבתו סופה 
18O 021:019 יט  אלוה יצפן-לבניו אונו    ישלם אליו וידע 
18O 021:020 כ  יראו עינו כידו    ומחמת שדי ישתה 
18O 021:021 כא  כי מה-חפצו בביתו אחריו    ומספר חדשיו חצצו 
18O 021:022 כב  הלאל ילמד-דעת    והוא רמים ישפוט 
18O 021:023 כג  זה--ימות בעצם תמו    כלו שלאנן ושליו 
18O 021:024 כד  עטיניו מלאו חלב    ומח עצמותיו ישקה 
18O 021:025 כה  וזה--ימות בנפש מרה    ולא-אכל בטובה 
18O 021:026 כו  יחד על-עפר ישכבו    ורמה תכסה עליהם 
18O 021:027 כז  הן ידעתי מחשבותיכם    ומזמות עלי תחמסו 
18O 021:028 כח  כי תאמרו איה בית-נדיב    ואיה אהל משכנות רשעים 
18O 021:029 כט  הלא שאלתם עוברי דרך    ואתתם לא תנכרו 
18O 021:030 ל  כי ליום איד יחשך רע    ליום עברות יובלו 
18O 021:031 לא  מי-יגיד על-פניו דרכו    והוא-עשה מי ישלם-לו 
18O 021:032 לב  והוא לקברות יובל    ועל-גדיש ישקוד 
18O 021:033 לג  מתקו-לו רגבי-נחל    ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר 
18O 021:034 לד  ואיך תנחמוני הבל    ותשובתיכם נשאר-מעל 
18O 022:001 א                  ויען אליפז התמני ויאמר 
18O 022:002 ב  הלאל יסכן-גבר--    כי-יסכן עלימו משכיל 
18O 022:003 ג  החפץ לשדי כי תצדק    ואם-בצע כי-תתם דרכיך 
18O 022:004 ד  המיראתך יכיחך    יבוא עמך במשפט 
18O 022:005 ה  הלא רעתך רבה    ואין-קץ לעונתיך 
18O 022:006 ו  כי-תחבל אחיך חנם    ובגדי ערומים תפשיט 
18O 022:007 ז  לא-מים עיף תשקה    ומרעב תמנע-לחם 
18O 022:008 ח  ואיש זרוע לו הארץ    ונשוא פנים ישב בה 
18O 022:009 ט  אלמנות שלחת ריקם    וזרעות יתמים ידכא 
18O 022:010 י  על-כן סביבותיך פחים    ויבהלך פחד פתאם 
18O 022:011 יא  או-חשך לא-תראה    ושפעת-מים תכסך 
18O 022:012 יב  הלא-אלוה גבה שמים    וראה ראש כוכבים כי-רמו 
18O 022:013 יג  ואמרת מה-ידע אל    הבעד ערפל ישפוט 
18O 022:014 יד  עבים סתר-לו ולא יראה    וחוג שמים יתהלך 
18O 022:015 טו  הארח עולם תשמור--    אשר דרכו מתי-און 
18O 022:016 טז  אשר-קמטו ולא-עת    נהר יוצק יסודם 
18O 022:017 יז  האמרים לאל סור ממנו    ומה-יפעל שדי למו 
18O 022:018 יח  והוא מלא בתיהם טוב    ועצת רשעים רחקה מני 
18O 022:019 יט  יראו צדיקים וישמחו    ונקי ילעג-למו 
18O 022:020 כ  אם-לא נכחד קימנו    ויתרם אכלה אש 
18O 022:021 כא  הסכן-נא עמו ושלם    בהם תבואתך טובה 
18O 022:022 כב  קח-נא מפיו תורה    ושים אמריו בלבבך 
18O 022:023 כג  אם-תשוב עד-שדי תבנה    תרחיק עולה מאהלך 
18O 022:024 כד  ושית-על-עפר בצר    ובצור נחלים אופיר 
18O 022:025 כה  והיה שדי בצריך    וכסף תועפות לך 
18O 022:026 כו  כי-אז על-שדי תתענג    ותשא אל-אלוה פניך 
18O 022:027 כז  תעתיר אליו וישמעך    ונדריך תשלם 
18O 022:028 כח  ותגזר-אמר ויקם לך    ועל-דרכיך נגה אור 
18O 022:029 כט  כי-השפילו ותאמר גוה    ושח עינים יושע 
18O 022:030 ל  ימלט אי-נקי    ונמלט בבר כפיך 
18O 023:001 א                  ויען איוב ויאמר 
18O 023:002 ב  גם-היום מרי שחי    ידי כבדה על-אנחתי 
18O 023:003 ג  מי-יתן ידעתי ואמצאהו    אבוא עד-תכונתו 
18O 023:004 ד  אערכה לפניו משפט    ופי אמלא תוכחות 
18O 023:005 ה  אדעה מלים יענני    ואבינה מה-יאמר לי 
18O 023:006 ו  הברב-כח יריב עמדי    לא אך-הוא ישם בי 
18O 023:007 ז  שם--ישר נוכח עמו    ואפלטה לנצח משפטי 
18O 023:008 ח  הן קדם אהלך ואיננו    ואחור ולא-אבין לו 
18O 023:009 ט  שמאול בעשתו ולא-אחז    יעטף ימין ולא אראה 
18O 023:010 י  כי-ידע דרך עמדי    בחנני כזהב אצא 
18O 023:011 יא  באשרו אחזה רגלי    דרכו שמרתי ולא-אט 
18O 023:012 יב  מצות שפתיו ולא אמיש    מחקי צפנתי אמרי-פיו 
18O 023:013 יג  והוא באחד ומי ישיבנו    ונפשו אותה ויעש 
18O 023:014 יד  כי ישלים חקי    וכהנה רבות עמו 
18O 023:015 טו  על-כן מפניו אבהל    אתבונן ואפחד ממנו 
18O 023:016 טז  ואל הרך לבי    ושדי הבהילני 
18O 023:017 יז  כי-לא נצמתי מפני-חשך    ומפני כסה-אפל 
18O 024:001 א  מדוע--משדי לא-נצפנו עתים    וידעו לא-חזו ימיו 
18O 024:002 ב  גבלות ישיגו    עדר גזלו וירעו 
18O 024:003 ג  חמור יתומים ינהגו    יחבלו שור אלמנה 
18O 024:004 ד  יטו אבינים מדרך    יחד חבאו עניי-ארץ 
18O 024:005 ה  הן פראים במדבר--    יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם    לנערים 
18O 024:006 ו  בשדה בלילו יקצירו (יקצורו)    וכרם רשע ילקשו 
18O 024:007 ז  ערום ילינו מבלי לבוש    ואין כסות בקרה 
18O 024:008 ח  מזרם הרים ירטבו    ומבלי מחסה חבקו-צור 
18O 024:009 ט  יגזלו משד יתום    ועל-עני יחבלו 
18O 024:010 י  ערום הלכו בלי לבוש    ורעבים נשאו עמר 
18O 024:011 יא  בין-שורתם יצהירו    יקבים דרכו ויצמאו 
18O 024:012 יב  מעיר מתים ינאקו--    ונפש-חללים תשוע ואלוה    לא-ישים תפלה 
18O 024:013 יג  המה היו--במרדי-אור    לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו 
18O 024:014 יד  לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון    ובלילה יהי כגנב 
18O 024:015 טו  ועין נאף שמרה נשף לאמר--    לא-תשורני עין וסתר פנים    ישים 
18O 024:016 טז  חתר בחשך בתים    יומם חתמו-למו לא-ידעו אור 
18O 024:017 יז  כי יחדו בקר למו צלמות    כי-יכיר בלהות צלמות 
18O 024:018 יח  קל-הוא על-פני-מים--    תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה    דרך כרמים 
18O 024:019 יט  ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג    שאול חטאו 
18O 024:020 כ  ישכחהו רחם מתקו רמה--    עוד לא-יזכר ותשבר כעץ    עולה 
18O 024:021 כא  רעה עקרה לא תלד    ואלמנה לא ייטיב 
18O 024:022 כב  ומשך אבירים בכחו    יקום ולא-יאמין בחיין 
18O 024:023 כג  יתן-לו לבטח וישען    ועיניהו על-דרכיהם 
18O 024:024 כד  רומו מעט ואיננו    והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת    ימלו 
18O 024:025 כה  ואם-לא אפו מי יכזיבני    וישם לאל מלתי 
18O 025:001 א                  ויען בלדד השחי ויאמר 
18O 025:002 ב  המשל ופחד עמו    עשה שלום במרומיו 
18O 025:003 ג  היש מספר לגדודיו    ועל-מי לא-יקום אורהו 
18O 025:004 ד  ומה-יצדק אנוש עם-אל    ומה-יזכה ילוד אשה 
18O 025:005 ה  הן עד-ירח ולא יאהיל    וכוכבים לא-זכו בעיניו 
18O 025:006 ו  אף כי-אנוש רמה    ובן-אדם תולעה 
18O 026:001 א                  ויען איוב ויאמר 
18O 026:002 ב  מה-עזרת ללא-כח    הושעת זרוע לא-עז 
18O 026:003 ג  מה-יעצת ללא חכמה    ותשיה לרב הודעת 
18O 026:004 ד  את-מי הגדת מלין    ונשמת-מי יצאה ממך 
18O 026:005 ה  הרפאים יחוללו--    מתחת מים ושכניהם 
18O 026:006 ו  ערום שאול נגדו    ואין כסות לאבדון 
18O 026:007 ז  נטה צפון על-תהו    תלה ארץ על-בלימה 
18O 026:008 ח  צרר-מים בעביו    ולא-נבקע ענן תחתם 
18O 026:009 ט  מאחז פני-כסה    פרשז עליו עננו 
18O 026:010 י  חק-חג על-פני-מים--    עד-תכלית אור עם-חשך 
18O 026:011 יא  עמודי שמים ירופפו    ויתמהו מגערתו 
18O 026:012 יב  בכחו רגע הים    ובתובנתו (ובתבונתו) מחץ רהב 
18O 026:013 יג  ברוחו שמים שפרה    חללה ידו נחש ברח 
18O 026:014 יד  הן-אלה קצות דרכו--    ומה-שמץ דבר נשמע-בו ורעם גבורתו    מי יתבונן 
18O 027:001 א                  ויסף איוב שאת משלו ויאמר 
18O 027:002 ב  חי-אל הסיר משפטי    ושדי המר נפשי 
18O 027:003 ג  כי-כל-עוד נשמתי בי    ורוח אלוה באפי 
18O 027:004 ד  אם-תדברנה שפתי עולה    ולשוני אם-יהגה רמיה 
18O 027:005 ה  חלילה לי    אם-אצדיק אתכם עד-אגוע--    לא-אסיר תמתי ממני 
18O 027:006 ו  בצדקתי החזקתי ולא ארפה    לא-יחרף לבבי מימי 
18O 027:007 ז  יהי כרשע איבי    ומתקוממי כעול 
18O 027:008 ח  כי מה-תקות חנף כי יבצע    כי ישל אלוה נפשו 
18O 027:009 ט  הצעקתו ישמע אל--    כי-תבוא עליו צרה 
18O 027:010 י  אם-על-שדי יתענג    יקרא אלוה בכל-עת 
18O 027:011 יא  אורה אתכם ביד-אל    אשר עם-שדי לא אכחד 
18O 027:012 יב  הן-אתם כלכם חזיתם    ולמה-זה הבל תהבלו 
18O 027:013 יג  זה חלק-אדם רשע עם-אל    ונחלת עריצים משדי יקחו 
18O 027:014 יד  אם-ירבו בניו למו-חרב    וצאצאיו לא ישבעו-לחם 
18O 027:015 טו  שרידיו במות יקברו    ואלמנתיו לא תבכינה 
18O 027:016 טז  אם-יצבר כעפר כסף    וכחמר יכין מלבוש 
18O 027:017 יז  יכין וצדיק ילבש    וכסף נקי יחלק 
18O 027:018 יח  בנה כעש ביתו    וכסכה עשה נצר 
18O 027:019 יט  עשיר ישכב ולא יאסף    עיניו פקח ואיננו 
18O 027:020 כ  תשיגהו כמים בלהות    לילה גנבתו סופה 
18O 027:021 כא  ישאהו קדים וילך    וישערהו ממקמו 
18O 027:022 כב  וישלך עליו ולא יחמל    מידו ברוח יברח 
18O 027:023 כג  ישפק עלימו כפימו    וישרק עליו ממקמו 
18O 028:001 א  כי יש לכסף מוצא    ומקום לזהב יזקו 
18O 028:002 ב  ברזל מעפר יקח    ואבן יצוק נחושה 
18O 028:003 ג  קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר    אבן אפל וצלמות 
18O 028:004 ד  פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל    דלו מאנוש נעו 
18O 028:005 ה  ארץ--ממנה יצא-לחם    ותחתיה נהפך כמו-אש 
18O 028:006 ו  מקום-ספיר אבניה    ועפרת זהב לו 
18O 028:007 ז  נתיב לא-ידעו עיט    ולא שזפתו עין איה 
18O 028:008 ח  לא-הדריכוהו בני-שחץ    לא-עדה עליו שחל 
18O 028:009 ט  בחלמיש שלח ידו    הפך משרש הרים 
18O 028:010 י  בצורות יארים בקע    וכל-יקר ראתה עינו 
18O 028:011 יא  מבכי נהרות חבש    ותעלמה יצא אור 
18O 028:012 יב  והחכמה מאין תמצא    ואי זה מקום בינה 
18O 028:013 יג  לא-ידע אנוש ערכה    ולא תמצא בארץ החיים 
18O 028:014 יד  תהום אמר לא בי-היא    וים אמר אין עמדי 
18O 028:015 טו  לא-יתן סגור תחתיה    ולא ישקל כסף מחירה 
18O 028:016 טז  לא-תסלה בכתם אופיר    בשהם יקר וספיר 
18O 028:017 יז  לא-יערכנה זהב וזכוכית    ותמורתה כלי-פז 
18O 028:018 יח  ראמות וגביש לא יזכר    ומשך חכמה מפנינים 
18O 028:019 יט  לא-יערכנה פטדת-כוש    בכתם טהור לא תסלה 
18O 028:020 כ  והחכמה מאין תבוא    ואי זה מקום בינה 
18O 028:021 כא  ונעלמה מעיני כל-חי    ומעוף השמים נסתרה 
18O 028:022 כב  אבדון ומות אמרו    באזנינו שמענו שמעה 
18O 028:023 כג  אלהים הבין דרכה    והוא ידע את-מקומה 
18O 028:024 כד  כי-הוא לקצות-הארץ יביט    תחת כל-השמים יראה 
18O 028:025 כה  לעשות לרוח משקל    ומים תכן במדה 
18O 028:026 כו  בעשתו למטר חק    ודרך לחזיז קלות 
18O 028:027 כז  אז ראה ויספרה    הכינה וגם-חקרה 
18O 028:028 כח  ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה    וסור מרע בינה 
18O 029:001 א                  ויסף איוב שאת משלו ויאמר 
18O 029:002 ב  מי-יתנני כירחי-קדם    כימי אלוה ישמרני 
18O 029:003 ג  בהלו נרו עלי ראשי    לאורו אלך חשך 
18O 029:004 ד  כאשר הייתי בימי חרפי    בסוד אלוה עלי אהלי 
18O 029:005 ה  בעוד שדי עמדי    סביבותי נערי 
18O 029:006 ו  ברחץ הליכי בחמה    וצור יצוק עמדי פלגי-שמן 
18O 029:007 ז  בצאתי שער עלי-קרת    ברחוב אכין מושבי 
18O 029:008 ח  ראוני נערים ונחבאו    וישישים קמו עמדו 
18O 029:009 ט  שרים עצרו במלים    וכף ישימו לפיהם 
18O 029:010 י  קול-נגידים נחבאו    ולשונם לחכם דבקה 
18O 029:011 יא  כי אזן שמעה ותאשרני    ועין ראתה ותעידני 
18O 029:012 יב  כי-אמלט עני משוע    ויתום ולא-עזר לו 
18O 029:013 יג  ברכת אבד עלי תבא    ולב אלמנה ארנן 
18O 029:014 יד  צדק לבשתי וילבשני    כמעיל וצניף משפטי 
18O 029:015 טו  עינים הייתי לעור    ורגלים לפסח אני 
18O 029:016 טז  אב אנכי לאביונים    ורב לא-ידעתי אחקרהו 
18O 029:017 יז  ואשברה מתלעות עול    ומשניו אשליך טרף 
18O 029:018 יח  ואמר עם-קני אגוע    וכחול ארבה ימים 
18O 029:019 יט  שרשי פתוח אלי-מים    וטל ילין בקצירי 
18O 029:020 כ  כבודי חדש עמדי    וקשתי בידי תחליף 
18O 029:021 כא  לי-שמעו ויחלו    וידמו למו עצתי 
18O 029:022 כב  אחרי דברי לא ישנו    ועלימו תטף מלתי 
18O 029:023 כג  ויחלו כמטר לי    ופיהם פערו למלקוש 
18O 029:024 כד  אשחק אלהם לא יאמינו    ואור פני לא יפילון 
18O 029:025 כה  אבחר דרכם    ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד    כאשר אבלים ינחם 
18O 030:001 א  ועתה שחקו עלי--    צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם--    לשית עם-כלבי צאני 
18O 030:002 ב  גם-כח ידיהם למה לי    עלימו אבד כלח 
18O 030:003 ג  בחסר ובכפן גלמוד    הערקים ציה--אמש שואה ומשאה 
18O 030:004 ד  הקטפים מלוח עלי-שיח    ושרש רתמים לחמם 
18O 030:005 ה  מן-גו יגרשו    יריעו עלימו כגנב 
18O 030:006 ו  בערוץ נחלים לשכן    חרי עפר וכפים 
18O 030:007 ז  בין-שיחים ינהקו    תחת חרול יספחו 
18O 030:008 ח  בני-נבל גם-בני בלי-שם--    נכאו מן-הארץ 
18O 030:009 ט  ועתה נגינתם הייתי    ואהי להם למלה 
18O 030:010 י  תעבוני רחקו מני    ומפני לא-חשכו רק 
18O 030:011 יא  כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני    ורסן מפני שלחו 
18O 030:012 יב  על-ימין פרחח יקומו    רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם 
18O 030:013 יג  נתסו נתיבתי    להותי יעילו לא עזר למו 
18O 030:014 יד  כפרץ רחב יאתיו    תחת שאה התגלגלו 
18O 030:015 טו  ההפך עלי    בלהות תרדף כרוח נדבתי    וכעב עברה ישעתי 
18O 030:016 טז  ועתה--עלי תשתפך נפשי    יאחזוני ימי-עני 
18O 030:017 יז  לילה--עצמי נקר מעלי    וערקי לא ישכבון 
18O 030:018 יח  ברב-כח יתחפש לבושי    כפי כתנתי יאזרני 
18O 030:019 יט  הרני לחמר    ואתמשל כעפר ואפר 
18O 030:020 כ  אשוע אליך ולא תענני    עמדתי ותתבנן בי 
18O 030:021 כא  תהפך לאכזר לי    בעצם ידך תשטמני 
18O 030:022 כב  תשאני אל-רוח תרכיבני    ותמגגני תשוה (תשיה) 
18O 030:023 כג  כי-ידעתי מות תשיבני    ובית מועד לכל-חי 
18O 030:024 כד  אך לא-בעי ישלח-יד    אם-בפידו להן שוע 
18O 030:025 כה  אם-לא בכיתי לקשה-יום    עגמה נפשי לאביון 
18O 030:026 כו  כי טוב קויתי ויבא רע    ואיחלה לאור ויבא אפל 
18O 030:027 כז  מעי רתחו ולא-דמו    קדמני ימי-עני 
18O 030:028 כח  קדר הלכתי בלא חמה    קמתי בקהל אשוע 
18O 030:029 כט  אח הייתי לתנים    ורע לבנות יענה 
18O 030:030 ל  עורי שחר מעלי    ועצמי-חרה מני-חרב 
18O 030:031 לא  ויהי לאבל כנרי    ועגבי לקול בכים 
18O 031:001 א  ברית כרתי לעיני    ומה אתבונן על-בתולה 
18O 031:002 ב  ומה חלק אלוה ממעל    ונחלת שדי ממרמים 
18O 031:003 ג  הלא-איד לעול    ונכר לפעלי און 
18O 031:004 ד  הלא-הוא יראה דרכי    וכל-צעדי יספור 
18O 031:005 ה  אם-הלכתי עם-שוא    ותחש על-מרמה רגלי 
18O 031:006 ו  ישקלני במאזני-צדק    וידע אלוה תמתי 
18O 031:007 ז  אם תטה אשרי    מני הדרך ואחר עיני הלך לבי    ובכפי דבק מאום 
18O 031:008 ח  אזרעה ואחר יאכל    וצאצאי ישרשו 
18O 031:009 ט  אם-נפתה לבי על-אשה    ועל-פתח רעי ארבתי 
18O 031:010 י  תטחן לאחר אשתי    ועליה יכרעון אחרין 
18O 031:011 יא  כי-הוא (היא) זמה    והיא (והוא) עון פלילים 
18O 031:012 יב  כי אש היא עד-אבדון תאכל    ובכל-תבואתי תשרש 
18O 031:013 יג  אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי    ברבם עמדי 
18O 031:014 יד  ומה אעשה כי-יקום אל    וכי-יפקד מה אשיבנו 
18O 031:015 טו  הלא-בבטן עשני עשהו    ויכננו ברחם אחד 
18O 031:016 טז  אם-אמנע מחפץ דלים    ועיני אלמנה אכלה 
18O 031:017 יז  ואכל פתי לבדי    ולא-אכל יתום ממנה 
18O 031:018 יח  כי מנעורי גדלני כאב    ומבטן אמי אנחנה 
18O 031:019 יט  אם-אראה אובד מבלי לבוש    ואין כסות לאביון 
18O 031:020 כ  אם-לא ברכוני חלצו    ומגז כבשי יתחמם 
18O 031:021 כא  אם-הניפותי על-יתום ידי    כי-אראה בשער עזרתי 
18O 031:022 כב  כתפי משכמה תפול    ואזרעי מקנה תשבר 
18O 031:023 כג  כי פחד אלי איד אל    ומשאתו לא אוכל 
18O 031:024 כד  אם-שמתי זהב כסלי    ולכתם אמרתי מבטחי 
18O 031:025 כה  אם-אשמח כי-רב חילי    וכי-כביר מצאה ידי 
18O 031:026 כו  אם-אראה אור כי יהל    וירח יקר הלך 
18O 031:027 כז  ויפת בסתר לבי    ותשק ידי לפי 
18O 031:028 כח  גם-הוא עון פלילי    כי-כחשתי לאל ממעל 
18O 031:029 כט  אם-אשמח בפיד משנאי    והתעררתי כי-מצאו רע 
18O 031:030 ל  ולא-נתתי לחטא חכי--    לשאל באלה נפשו 
18O 031:031 לא  אם-לא אמרו מתי אהלי    מי-יתן מבשרו לא נשבע 
18O 031:032 לב  בחוץ לא-ילין גר    דלתי לארח אפתח 
18O 031:033 לג  אם-כסיתי כאדם פשעי--    לטמון בחבי עוני 
18O 031:034 לד  כי אערוץ המון רבה--    ובוז-משפחות יחתני ואדם    לא-אצא פתח 
18O 031:035 לה  מי יתן-לי שמע לי--    הן-תוי שדי יענני וספר כתב    איש ריבי 
18O 031:036 לו  אם-לא על-שכמי אשאנו    אענדנו עטרות לי 
18O 031:037 לז  מספר צעדי אגידנו    כמו-נגיד אקרבנו 
18O 031:038 לח  אם-עלי אדמתי תזעק    ויחד תלמיה יבכיון 
18O 031:039 לט  אם-כחה אכלתי בלי-כסף    ונפש בעליה הפחתי 
18O 031:040 מ  תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה    תמו דברי איוב 
18O 032:001 א  וישבתו שלשת האנשים האלה--    מענות את-איוב כי הוא צדיק    בעיניו 
18O 032:002 ב  ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי--    ממשפחת-רם באיוב חרה אפו--    על-צדקו נפשו מאלהים 
18O 032:003 ג  ובשלשת רעיו    חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה--    וירשיעו את-איוב 
18O 032:004 ד  ואליהו--חכה את-איוב בדברים    כי זקנים-המה ממנו לימים 
18O 032:005 ה  וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים    ויחר אפו 
18O 032:006 ו  ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי--    ויאמר צעיר אני לימים    ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא    מחות דעי אתכם 
18O 032:007 ז  אמרתי ימים ידברו    ורב שנים ידיעו חכמה 
18O 032:008 ח  אכן רוח-היא באנוש    ונשמת שדי תבינם 
18O 032:009 ט  לא-רבים יחכמו    וזקנים יבינו משפט 
18O 032:010 י  לכן אמרתי שמעה-לי    אחוה דעי אף-אני 
18O 032:011 יא  הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם    עד-תחקרון מלין 
18O 032:012 יב  ועדיכם אתבונן    והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם 
18O 032:013 יג  פן-תאמרו מצאנו חכמה    אל ידפנו לא-איש 
18O 032:014 יד  ולא-ערך אלי מלין    ובאמריכם לא אשיבנו 
18O 032:015 טו  חתו לא-ענו עוד    העתיקו מהם מלים 
18O 032:016 טז  והוחלתי כי-לא ידברו    כי עמדו לא-ענו עוד 
18O 032:017 יז  אענה אף-אני חלקי    אחוה דעי אף-אני 
18O 032:018 יח  כי מלתי מלים    הציקתני רוח בטני 
18O 032:019 יט  הנה-בטני--כיין לא-יפתח    כאבות חדשים יבקע 
18O 032:020 כ  אדברה וירוח-לי    אפתח שפתי ואענה 
18O 032:021 כא  אל-נא אשא פני-איש    ואל-אדם לא אכנה 
18O 032:022 כב  כי לא ידעתי אכנה    כמעט ישאני עשני 
18O 033:001 א  ואולם--שמע-נא איוב מלי    וכל-דברי האזינה 
18O 033:002 ב  הנה-נא פתחתי פי    דברה לשוני בחכי 
18O 033:003 ג  ישר-לבי אמרי    ודעת שפתי ברור מללו 
18O 033:004 ד  רוח-אל עשתני    ונשמת שדי תחיני 
18O 033:005 ה  אם-תוכל השיבני    ערכה לפני התיצבה 
18O 033:006 ו  הן-אני כפיך לאל    מחמר קרצתי גם-אני 
18O 033:007 ז  הנה אמתי לא תבעתך    ואכפי עליך לא-יכבד 
18O 033:008 ח  אך אמרת באזני    וקול מלין אשמע 
18O 033:009 ט  זך אני בלי-פשע    חף אנכי ולא עון לי 
18O 033:010 י  הן תנואות עלי ימצא    יחשבני לאויב לו 
18O 033:011 יא  ישם בסד רגלי    ישמר כל-ארחתי 
18O 033:012 יב  הן-זאת לא-צדקת אענך    כי-ירבה אלוה מאנוש 
18O 033:013 יג  מדוע אליו ריבות    כי כל-דבריו לא יענה 
18O 033:014 יד  כי-באחת ידבר-אל    ובשתים לא ישורנה 
18O 033:015 טו  בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים    בתנומות עלי משכב 
18O 033:016 טז  אז יגלה אזן אנשים    ובמסרם יחתם 
18O 033:017 יז  להסיר אדם מעשה    וגוה מגבר יכסה 
18O 033:018 יח  יחשך נפשו מני-שחת    וחיתו מעבר בשלח 
18O 033:019 יט  והוכח במכאוב על-משכבו    וריב (ורוב) עצמיו אתן 
18O 033:020 כ  וזהמתו חיתו לחם    ונפשו מאכל תאוה 
18O 033:021 כא  יכל בשרו מראי    ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו 
18O 033:022 כב  ותקרב לשחת נפשו    וחיתו לממתים 
18O 033:023 כג  אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף    להגיד לאדם ישרו 
18O 033:024 כד  ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת    מצאתי כפר 
18O 033:025 כה  רטפש בשרו מנער    ישוב לימי עלומיו 
18O 033:026 כו  יעתר אל-אלוה וירצהו    וירא פניו בתרועה וישב לאנוש    צדקתו 
18O 033:027 כז  ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי    ולא-שוה לי 
18O 033:028 כח  פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת    וחיתי (וחיתו) באור תראה 
18O 033:029 כט  הן-כל-אלה יפעל-אל--    פעמים שלוש עם-גבר 
18O 033:030 ל  להשיב נפשו מני-שחת--    לאור באור החיים 
18O 033:031 לא  הקשב איוב שמע-לי    החרש ואנכי אדבר 
18O 033:032 לב  אם-יש-מלין השיבני    דבר כי-חפצתי צדקך 
18O 033:033 לג  אם-אין אתה שמע-לי    החרש ואאלפך חכמה 
18O 034:001 א                  ויען אליהוא ויאמר 
18O 034:002 ב  שמעו חכמים מלי    וידעים האזינו לי 
18O 034:003 ג  כי-אזן מלין תבחן    וחך יטעם לאכל 
18O 034:004 ד  משפט נבחרה-לנו    נדעה בינינו מה-טוב 
18O 034:005 ה  כי-אמר איוב צדקתי    ואל הסיר משפטי 
18O 034:006 ו  על-משפטי אכזב    אנוש חצי בלי-פשע 
18O 034:007 ז  מי-גבר כאיוב    ישתה-לעג כמים 
18O 034:008 ח  וארח לחברה עם-פעלי און    וללכת עם-אנשי-רשע 
18O 034:009 ט  כי-אמר לא יסכן-גבר--    ברצתו עם-אלהים 
18O 034:010 י  לכן אנשי לבב--    שמעו-לי חללה לאל מרשע    ושדי מעול 
18O 034:011 יא  כי פעל אדם ישלם-לו    וכארח איש ימצאנו 
18O 034:012 יב  אף-אמנם אל לא-ירשיע    ושדי לא-יעות משפט 
18O 034:013 יג  מי-פקד עליו ארצה    ומי שם תבל כלה 
18O 034:014 יד  אם-ישים אליו לבו    רוחו ונשמתו אליו יאסף 
18O 034:015 טו  יגוע כל-בשר יחד    ואדם על-עפר ישוב 
18O 034:016 טז  ואם-בינה שמעה-זאת    האזינה לקול מלי 
18O 034:017 יז  האף שונא משפט יחבוש    ואם-צדיק כביר תרשיע 
18O 034:018 יח  האמר למלך בליעל--    רשע אל-נדיבים 
18O 034:019 יט  אשר לא-נשא פני שרים    ולא נכר-שוע לפני-דל כי-מעשה ידיו    כלם 
18O 034:020 כ  רגע ימתו--    וחצות לילה יגעשו עם ויעברו    ויסירו אביר לא ביד 
18O 034:021 כא  כי-עיניו על-דרכי-איש    וכל-צעדיו יראה 
18O 034:022 כב  אין-חשך ואין צלמות--    להסתר שם פעלי און 
18O 034:023 כג  כי לא על-איש ישים עוד--    להלך אל-אל במשפט 
18O 034:024 כד  ירע כבירים לא-חקר    ויעמד אחרים תחתם 
18O 034:025 כה  לכן--יכיר מעבדיהם    והפך לילה וידכאו 
18O 034:026 כו  תחת-רשעים ספקם--    במקום ראים 
18O 034:027 כז  אשר על-כן סרו מאחריו    וכל-דרכיו לא השכילו 
18O 034:028 כח  להביא עליו צעקת-דל    וצעקת עניים ישמע 
18O 034:029 כט  והוא ישקט ומי ירשע--    ויסתר פנים ומי ישורנו ועל-גוי ועל-אדם    יחד 
18O 034:030 ל  ממלך אדם חנף--    ממקשי עם 
18O 034:031 לא  כי-אל-אל האמר נשאתי--    לא אחבל 
18O 034:032 לב  בלעדי אחזה אתה הרני    אם-עול פעלתי לא אסיף 
18O 034:033 לג  המעמך ישלמנה כי-מאסת--כי-אתה תבחר ולא-אני    ומה-ידעת דבר 
18O 034:034 לד  אנשי לבב יאמרו לי    וגבר חכם שמע לי 
18O 034:035 לה  איוב לא-בדעת ידבר    ודבריו לא בהשכיל 
18O 034:036 לו  אבי--יבחן איוב עד-נצח    על-תשבת באנשי-און 
18O 034:037 לז  כי יסיף על-חטאתו פשע בינינו יספוק    וירב אמריו לאל 
18O 035:001 א                  ויען אליהו ויאמר 
18O 035:002 ב  הזאת חשבת למשפט    אמרת צדקי מאל 
18O 035:003 ג  כי-תאמר מה-יסכן-לך    מה-אעיל מחטאתי 
18O 035:004 ד  אני אשיבך מלין--    ואת-רעיך עמך 
18O 035:005 ה  הבט שמים וראה    ושור שחקים גבהו ממך 
18O 035:006 ו  אם-חטאת מה-תפעל-בו    ורבו פשעיך מה-תעשה-לו 
18O 035:007 ז  אם-צדקת מה-תתן-לו    או מה-מידך יקח 
18O 035:008 ח  לאיש-כמוך רשעך    ולבן-אדם צדקתך 
18O 035:009 ט  מרב עשוקים יזעיקו    ישועו מזרוע רבים 
18O 035:010 י  ולא-אמר--איה אלוה עשי    נתן זמרות בלילה 
18O 035:011 יא  מלפנו מבהמות ארץ    ומעוף השמים יחכמנו 
18O 035:012 יב  שם יצעקו ולא יענה--    מפני גאון רעים 
18O 035:013 יג  אך-שוא לא-ישמע אל    ושדי לא ישורנה 
18O 035:014 יד  אף כי-תאמר לא תשורנו    דין לפניו ותחולל לו 
18O 035:015 טו  ועתה--כי-אין פקד אפו    ולא-ידע בפש מאד 
18O 035:016 טז  ואיוב הבל יפצה-פיהו    בבלי-דעת מלין יכבר 
18O 036:001 א                  ויסף אליהוא ויאמר 
18O 036:002 ב  כתר-לי זעיר ואחוך    כי עוד לאלוה מלים 
18O 036:003 ג  אשא דעי למרחוק    ולפעלי אתן-צדק 
18O 036:004 ד  כי-אמנם לא-שקר מלי    תמים דעות עמך 
18O 036:005 ה  הן-אל כביר ולא ימאס    כביר כח לב 
18O 036:006 ו  לא-יחיה רשע    ומשפט עניים יתן 
18O 036:007 ז  לא-יגרע מצדיק    עיניו ואת-מלכים לכסא    וישיבם לנצח ויגבהו 
18O 036:008 ח  ואם-אסורים בזקים    ילכדון בחבלי-עני 
18O 036:009 ט  ויגד להם פעלם    ופשעיהם כי יתגברו 
18O 036:010 י  ויגל אזנם למוסר    ויאמר כי-ישובון מאון 
18O 036:011 יא  אם-ישמעו ויעבדו    יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים 
18O 036:012 יב  ואם-לא ישמעו בשלח יעברו    ויגועו בבלי-דעת 
18O 036:013 יג  וחנפי-לב ישימו אף    לא ישועו כי אסרם 
18O 036:014 יד  תמת בנער נפשם    וחיתם בקדשים 
18O 036:015 טו  יחלץ עני בעניו    ויגל בלחץ אזנם 
18O 036:016 טז  ואף הסיתך מפי-צר--    רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך    מלא דשן 
18O 036:017 יז  ודין-רשע מלאת    דין ומשפט יתמכו 
18O 036:018 יח  כי-חמה פן-יסיתך בספק    ורב-כפר אל-יטך 
18O 036:019 יט  היערך שועך לא בצר    וכל מאמצי-כח 
18O 036:020 כ  אל-תשאף הלילה--    לעלות עמים תחתם 
18O 036:021 כא  השמר אל-תפן אל-און    כי-על-זה בחרת מעני 
18O 036:022 כב  הן-אל ישגיב בכחו    מי כמהו מורה 
18O 036:023 כג  מי-פקד עליו דרכו    ומי-אמר פעלת עולה 
18O 036:024 כד  זכר כי-תשגיא פעלו--    אשר שררו אנשים 
18O 036:025 כה  כל-אדם חזו-בו    אנוש יביט מרחוק 
18O 036:026 כו  הן-אל שגיא ולא נדע    מספר שניו ולא-חקר 
18O 036:027 כז  כי יגרע נטפי-מים    יזקו מטר לאדו 
18O 036:028 כח  אשר-יזלו שחקים    ירעפו עלי אדם רב 
18O 036:029 כט  אף אם-יבין מפרשי-עב    תשאות סכתו 
18O 036:030 ל  הן-פרש עליו אורו    ושרשי הים כסה 
18O 036:031 לא  כי-בם ידין עמים    יתן-אכל למכביר 
18O 036:032 לב  על-כפים כסה-אור    ויצו עליה במפגיע 
18O 036:033 לג  יגיד עליו רעו    מקנה אף על-עולה 
18O 037:001 א  אף-לזאת יחרד לבי    ויתר ממקומו 
18O 037:002 ב  שמעו שמוע ברגז קלו    והגה מפיו יצא 
18O 037:003 ג  תחת-כל-השמים ישרהו    ואורו על-כנפות הארץ 
18O 037:004 ד  אחריו ישאג-קול--    ירעם בקול גאונו ולא יעקבם    כי-ישמע קולו 
18O 037:005 ה  ירעם אל בקולו נפלאות    עשה גדלות ולא נדע 
18O 037:006 ו  כי לשלג יאמר--    הוא-ארץ וגשם מטר    וגשם מטרות עזו 
18O 037:007 ז  ביד-כל-אדם יחתום--    לדעת כל-אנשי מעשהו 
18O 037:008 ח  ותבוא חיה במו-ארב    ובמעונתיה תשכן 
18O 037:009 ט  מן-החדר תבוא סופה    וממזרים קרה 
18O 037:010 י  מנשמת-אל יתן-קרח    ורחב מים במוצק 
18O 037:011 יא  אף-ברי יטריח עב    יפיץ ענן אורו 
18O 037:012 יב  והוא מסבות מתהפך בתחבולתו    לפעלם כל אשר יצום    על-פני תבל ארצה 
18O 037:013 יג  אם-לשבט אם-לארצו--    אם-לחסד ימצאהו 
18O 037:014 יד  האזינה זאת איוב    עמד והתבונן נפלאות אל 
18O 037:015 טו  התדע בשום-אלוה עליהם    והפיע אור עננו 
18O 037:016 טז  התדע על-מפלשי-עב    מפלאות תמים דעים 
18O 037:017 יז  אשר-בגדיך חמים--    בהשקט ארץ מדרום 
18O 037:018 יח  תרקיע עמו לשחקים    חזקים כראי מוצק 
18O 037:019 יט  הודיענו מה-נאמר לו    לא-נערך מפני-חשך 
18O 037:020 כ  היספר-לו כי אדבר    אם-אמר איש כי יבלע 
18O 037:021 כא  ועתה לא ראו אור--    בהיר הוא בשחקים ורוח עברה    ותטהרם 
18O 037:022 כב  מצפון זהב יאתה    על-אלוה נורא הוד 
18O 037:023 כג  שדי לא-מצאנהו שגיא-כח    ומשפט ורב-צדקה לא יענה 
18O 037:024 כד  לכן יראוהו אנשים    לא-יראה כל-חכמי-לב 
18O 038:001 א  ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה)    ויאמר 
18O 038:002 ב  מי זה מחשיך עצה במלין--    בלי-דעת 
18O 038:003 ג  אזר-נא כגבר חלציך    ואשאלך והודיעני 
18O 038:004 ד  איפה היית ביסדי-ארץ    הגד אם-ידעת בינה 
18O 038:005 ה  מי-שם ממדיה כי תדע    או מי-נטה עליה קו 
18O 038:006 ו  על-מה אדניה הטבעו    או מי-ירה אבן פנתה 
18O 038:007 ז  ברן-יחד כוכבי בקר    ויריעו כל-בני אלהים 
18O 038:008 ח  ויסך בדלתים ים    בגיחו מרחם יצא 
18O 038:009 ט  בשומי ענן לבשו    וערפל חתלתו 
18O 038:010 י  ואשבר עליו חקי    ואשים בריח ודלתים 
18O 038:011 יא  ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף    ופא-ישית בגאון גליך 
18O 038:012 יב  המימיך צוית בקר    ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו 
18O 038:013 יג  לאחז בכנפות הארץ    וינערו רשעים ממנה 
18O 038:014 יד  תתהפך כחמר חותם    ויתיצבו כמו לבוש 
18O 038:015 טו  וימנע מרשעים אורם    וזרוע רמה תשבר 
18O 038:016 טז  הבאת עד-נבכי-ים    ובחקר תהום התהלכת 
18O 038:017 יז  הנגלו לך שערי-מות    ושערי צלמות תראה 
18O 038:018 יח  התבננת עד-רחבי-ארץ    הגד אם-ידעת כלה 
18O 038:019 יט  אי-זה הדרך ישכן-אור    וחשך אי-זה מקמו 
18O 038:020 כ  כי תקחנו אל-גבולו    וכי-תבין נתיבות ביתו 
18O 038:021 כא  ידעת כי-אז תולד    ומספר ימיך רבים 
18O 038:022 כב  הבאת אל-אצרות שלג    ואוצרות ברד תראה 
18O 038:023 כג  אשר-חשכתי לעת-צר    ליום קרב ומלחמה 
18O 038:024 כד  אי-זה הדרך יחלק אור    יפץ קדים עלי-ארץ 
18O 038:025 כה  מי-פלג לשטף תעלה    ודרך לחזיז קלות 
18O 038:026 כו  להמטיר על-ארץ לא-איש--    מדבר לא-אדם בו 
18O 038:027 כז  להשביע שאה ומשאה    ולהצמיח מצא דשא 
18O 038:028 כח  היש-למטר אב    או מי-הוליד אגלי-טל 
18O 038:029 כט  מבטן מי יצא הקרח    וכפר שמים מי ילדו 
18O 038:030 ל  כאבן מים יתחבאו    ופני תהום יתלכדו 
18O 038:031 לא  התקשר מעדנות כימה    או-משכות כסיל תפתח 
18O 038:032 לב  התציא מזרות בעתו    ועיש על-בניה תנחם 
18O 038:033 לג  הידעת חקות שמים    אם-תשים משטרו בארץ 
18O 038:034 לד  התרים לעב קולך    ושפעת-מים תכסך 
18O 038:035 לה  התשלח ברקים וילכו    ויאמרו לך הננו 
18O 038:036 לו  מי-שת בטחות חכמה    או מי-נתן לשכוי בינה 
18O 038:037 לז  מי-יספר שחקים בחכמה    ונבלי שמים מי ישכיב 
18O 038:038 לח  בצקת עפר למוצק    ורגבים ידבקו 
18O 038:039 לט  התצוד ללביא טרף    וחית כפירים תמלא 
18O 038:040 מ  כי-ישחו במעונות    ישבו בסכה למו-ארב 
18O 038:041 מא  מי יכין לערב    צידו כי-ילדו אל-אל ישועו    יתעו לבלי-אכל 
18O 039:001 א  הידעת--עת לדת יעלי-סלע    חלל אילות תשמר 
18O 039:002 ב  תספר ירחים תמלאנה    וידעת עת לדתנה 
18O 039:003 ג  תכרענה ילדיהן תפלחנה    חבליהם תשלחנה 
18O 039:004 ד  יחלמו בניהם ירבו בבר    יצאו ולא-שבו למו 
18O 039:005 ה  מי-שלח פרא חפשי    ומסרות ערוד מי פתח 
18O 039:006 ו  אשר-שמתי ערבה ביתו    ומשכנותיו מלחה 
18O 039:007 ז  ישחק להמון קריה    תשאות נגש לא ישמע 
18O 039:008 ח  יתור הרים מרעהו    ואחר כל-ירוק ידרוש 
18O 039:009 ט  היאבה רים עבדך    אם-ילין על-אבוסך 
18O 039:010 י  התקשר-רים בתלם עבתו    אם-ישדד עמקים אחריך 
18O 039:011 יא  התבטח-בו כי-רב כחו    ותעזב אליו יגיעך 
18O 039:012 יב  התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך    וגרנך יאסף 
18O 039:013 יג  כנף-רננים נעלסה    אם-אברה חסידה ונצה 
18O 039:014 יד  כי-תעזב לארץ בציה    ועל-עפר תחמם 
18O 039:015 טו  ותשכח כי-רגל תזורה    וחית השדה תדושה 
18O 039:016 טז  הקשיח בניה ללא-לה    לריק יגיעה בלי-פחד 
18O 039:017 יז  כי-השה אלוה חכמה    ולא-חלק לה בבינה 
18O 039:018 יח  כעת במרום תמריא    תשחק לסוס ולרכבו 
18O 039:019 יט  התתן לסוס גבורה    התלביש צוארו רעמה 
18O 039:020 כ  התרעישנו כארבה    הוד נחרו אימה 
18O 039:021 כא  יחפרו בעמק וישיש בכח    יצא לקראת-נשק 
18O 039:022 כב  ישחק לפחד ולא יחת    ולא-ישוב מפני-חרב 
18O 039:023 כג  עליו תרנה אשפה    להב חנית וכידון 
18O 039:024 כד  ברעש ורגז יגמא-ארץ    ולא-יאמין כי-קול שופר 
18O 039:025 כה  בדי שפר יאמר האח--    ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים    ותרועה 
18O 039:026 כו  המבינתך יאבר-נץ    יפרש כנפו לתימן 
18O 039:027 כז  אם-על-פיך יגביה נשר    וכי ירים קנו 
18O 039:028 כח  סלע ישכן ויתלנן--    על שן-סלע ומצודה 
18O 039:029 כט  משם חפר-אכל    למרחוק עיניו יביטו 
18O 039:030 ל  ואפרחו יעלעו-דם    ובאשר חללים שם הוא 
18O 040:001 א                  ויען יהוה את-איוב ויאמר 
18O 040:002 ב  הרב עם-שדי יסור    מוכיח אלוה יעננה 
18O 040:003 ג                  ויען איוב את-יהוה ויאמר 
18O 040:004 ד  הן קלתי מה אשיבך    ידי שמתי למו-פי 
18O 040:005 ה  אחת דברתי ולא אענה    ושתים ולא אוסיף 
18O 040:006 ו  ויען-יהוה את-איוב מנסערה (מן סערה)    ויאמר 
18O 040:007 ז  אזר-נא כגבר חלציך    אשאלך והודיעני 
18O 040:008 ח  האף תפר משפטי    תרשיעני למען תצדק 
18O 040:009 ט  ואם-זרוע כאל לך    ובקול כמהו תרעם 
18O 040:010 י  עדה נא גאון וגבה    והוד והדר תלבש 
18O 040:011 יא  הפץ עברות אפך    וראה כל-גאה והשפילהו 
18O 040:012 יב  ראה כל-גאה הכניעהו    והדך רשעים תחתם 
18O 040:013 יג  טמנם בעפר יחד    פניהם חבש בטמון 
18O 040:014 יד  וגם-אני אודך    כי-תושע לך ימינך 
18O 040:015 טו  הנה-נא בהמות אשר-עשיתי עמך    חציר כבקר יאכל 
18O 040:016 טז  הנה-נא כחו במתניו    ואונו בשרירי בטנו 
18O 040:017 יז  יחפץ זנבו כמו-ארז    גידי פחדו ישרגו 
18O 040:018 יח  עצמיו אפיקי נחשה    גרמיו כמטיל ברזל 
18O 040:019 יט  הוא ראשית דרכי-אל    העשו יגש חרבו 
18O 040:020 כ  כי-בול הרים ישאו-לו    וכל-חית השדה ישחקו-שם 
18O 040:021 כא  תחת-צאלים ישכב--    בסתר קנה ובצה 
18O 040:022 כב  יסכהו צאלים צללו    יסבוהו ערבי-נחל 
18O 040:023 כג  הן יעשק נהר לא יחפוז    יבטח כי-יגיח ירדן אל-פיהו 
18O 040:024 כד  בעיניו יקחנו    במוקשים ינקב-אף [ (Job 40:25) כה  תמשך לויתן בחכה    ובחבל תשקיע לשנו ] [ (Job 40:26) כו  התשים אגמן באפו    ובחוח תקב לחיו ] [ (Job 40:27) כז  הירבה אליך תחנונים    אם-ידבר אליך רכות ] [ (Job 40:28) כח  היכרת ברית עמך    תקחנו לעבד עולם ] [ (Job 40:29) כט  התשחק-בו כצפור    ותקשרנו לנערותיך ] [ (Job 40:30) ל  יכרו עליו חברים    יחצוהו בין כנענים ] [ (Job 40:31) לא  התמלא בשכות עורו    ובצלצל דגים ראשו ] [ (Job 40:32) לב  שים-עליו כפך    זכר מלחמה אל-תוסף ] 
18O 041:001 א  הן-תחלתו נכזבה    הגם אל-מראיו יטל 
18O 041:002 ב  לא-אכזר כי יעורנו    ומי הוא לפני יתיצב 
18O 041:003 ג  מי הקדימני ואשלם    תחת כל-השמים לי-הוא 
18O 041:004 ד  לא- (לו-) אחריש בדיו    ודבר-גבורות וחין ערכו 
18O 041:005 ה  מי-גלה פני לבושו    בכפל רסנו מי יבוא 
18O 041:006 ו  דלתי פניו מי פתח    סביבות שניו אימה 
18O 041:007 ז  גאוה אפיקי מגנים    סגור חותם צר 
18O 041:008 ח  אחד באחד יגשו    ורוח לא-יבא ביניהם 
18O 041:009 ט  איש-באחיהו ידבקו    יתלכדו ולא יתפרדו 
18O 041:010 י  עטישתיו תהל אור    ועיניו כעפעפי-שחר 
18O 041:011 יא  מפיו לפידים יהלכו    כידודי אש יתמלטו 
18O 041:012 יב  מנחיריו יצא עשן--    כדוד נפוח ואגמן 
18O 041:013 יג  נפשו גחלים תלהט    ולהב מפיו יצא 
18O 041:014 יד  בצוארו ילין עז    ולפניו תדוץ דאבה 
18O 041:015 טו  מפלי בשרו דבקו    יצוק עליו בל-ימוט 
18O 041:016 טז  לבו יצוק כמו-אבן    ויצוק כפלח תחתית 
18O 041:017 יז  משתו יגורו אלים    משברים יתחטאו 
18O 041:018 יח  משיגהו חרב בלי תקום    חנית מסע ושריה 
18O 041:019 יט  יחשב לתבן ברזל    לעץ רקבון נחושה 
18O 041:020 כ  לא-יבריחנו בן-קשת    לקש נהפכו-לו אבני-קלע 
18O 041:021 כא  כקש נחשבו תותח    וישחק לרעש כידון 
18O 041:022 כב  תחתיו חדודי חרש    ירפד חרוץ עלי-טיט 
18O 041:023 כג  ירתיח כסיר מצולה    ים ישים כמרקחה 
18O 041:024 כד  אחריו יאיר נתיב    יחשב תהום לשיבה 
18O 041:025 כה  אין-על-עפר משלו    העשו לבלי-חת 
18O 041:026 כו  את-כל-גבה יראה    הוא מלך על-כל-בני-שחץ 
18O 041:027   
18O 041:028   
18O 041:029   
18O 041:030   
18O 041:031   
18O 041:032   
18O 041:033   
18O 041:034   
18O 042:001 א                  ויען איוב את-יהוה ויאמר 
18O 042:002 ב  ידעת (ידעתי) כי-כל תוכל    ולא-יבצר ממך מזמה 
18O 042:003 ג  מי זה מעלים עצה--    בלי-דעת לכן הגדתי ולא אבין    נפלאות ממני ולא אדע 
18O 042:004 ד  שמע-נא ואנכי אדבר    אשאלך והודיעני 
18O 042:005 ה  לשמע-אזן שמעתיך    ועתה עיני ראתך 
18O 042:006   
18O 042:007   
18O 042:008   
18O 042:009   
18O 042:010   
18O 042:011   
18O 042:012   
18O 042:013   
18O 042:014   
18O 042:015   
18O 042:016   
18O 042:017   
19O 001:001 א  אשרי האיש--    אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד    ובמושב לצים לא ישב 
19O 001:002 ב  כי אם בתורת יהוה חפצו    ובתורתו יהגה יומם ולילה 
19O 001:003 ג  והיה--    כעץ שתול על-פלגי-מים אשר פריו יתן בעתו--ועלהו לא-יבול    וכל אשר-יעשה יצליח 
19O 001:004 ד  לא-כן הרשעים    כי אם-כמץ אשר-תדפנו רוח 
19O 001:005 ה  על-כן לא-יקמו רשעים--במשפט    וחטאים בעדת צדיקים 
19O 001:006 ו  כי-יודע יהוה דרך צדיקים    ודרך רשעים תאבד 
19O 002:001 א  למה רגשו גוים    ולאמים יהגו-ריק 
19O 002:002 ב  יתיצבו מלכי-ארץ--    ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה    ועל-משיחו 
19O 002:003 ג  ננתקה את-מוסרותימו    ונשליכה ממנו עבתימו 
19O 002:004 ד  יושב בשמים ישחק    אדני ילעג-למו 
19O 002:005 ה  אז ידבר אלימו באפו    ובחרונו יבהלמו 
19O 002:006 ו  ואני נסכתי מלכי    על-ציון הר-קדשי 
19O 002:007 ז  אספרה אל-חק    יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך 
19O 002:008 ח  שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך    ואחזתך אפסי-ארץ 
19O 002:009 ט  תרעם בשבט ברזל    ככלי יוצר תנפצם 
19O 002:010 י  ועתה מלכים השכילו    הוסרו שפטי ארץ 
19O 002:011 יא  עבדו את-יהוה ביראה    וגילו ברעדה 
19O 002:012 יב  נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך--    כי-יבער כמעט אפו אשרי    כל-חוסי בו 
19O 003:001 א  מזמור לדוד    בברחו מפני אבשלום בנו 
19O 003:002 ב  יהוה מה-רבו צרי    רבים קמים עלי 
19O 003:003 ג  רבים אמרים לנפשי    אין ישועתה לו באלהים סלה 
19O 003:004 ד  ואתה יהוה מגן בעדי    כבודי ומרים ראשי 
19O 003:005 ה  קולי אל-יהוה אקרא    ויענני מהר קדשו סלה 
19O 003:006 ו  אני שכבתי ואישנה    הקיצותי--כי יהוה יסמכני 
19O 003:007 ז  לא-אירא מרבבות עם--    אשר סביב שתו עלי 
19O 003:008 ח  קומה יהוה הושיעני אלהי--    כי-הכית את-כל-איבי לחי שני רשעים    שברת [ (Psalms 3:9) ט  ליהוה הישועה    על-עמך ברכתך סלה ] 
19O 004:001 א  למנצח בנגינות מזמור לדוד 
19O 004:002 ב  בקראי ענני אלהי צדקי--בצר הרחבת לי    חנני ושמע תפלתי 
19O 004:003 ג  בני איש עד-מה כבודי לכלמה--תאהבון ריק    תבקשו כזב סלה 
19O 004:004 ד  ודעו--כי-הפלה יהוה חסיד לו    יהוה ישמע בקראי אליו 
19O 004:005 ה  רגזו ואל-תחטאו    אמרו בלבבכם על-משכבכם ודמו סלה 
19O 004:006 ו  זבחו זבחי-צדק    ובטחו אל-יהוה 
19O 004:007 ז  רבים אמרים מי-יראנו-טוב    נסה עלינו אור פניך יהוה 
19O 004:008 ח  נתתה שמחה בלבי    מעת דגנם ותירושם רבו [ (Psalms 4:9) ט  בשלום יחדו אשכבה ואישן    כי-אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני ] 
19O 005:001 א  למנצח אל-הנחילות    מזמור לדוד 
19O 005:002 ב  אמרי האזינה יהוה    בינה הגיגי 
19O 005:003 ג  הקשיבה לקול שועי--מלכי ואלהי    כי-אליך אתפלל 
19O 005:004 ד  יהוה--בקר תשמע קולי    בקר אערך-לך ואצפה 
19O 005:005 ה  כי לא אל חפץ רשע אתה    לא יגרך רע 
19O 005:006 ו  לא-יתיצבו הוללים לנגד עיניך    שנאת כל-פעלי און 
19O 005:007 ז  תאבד דברי כזב    איש-דמים ומרמה יתעב יהוה 
19O 005:008 ח  ואני--ברב חסדך אבוא ביתך    אשתחוה אל-היכל-קדשך ביראתך 
19O 005:009 ט  יהוה נחני בצדקתך--למען שוררי    הושר (הישר) לפני דרכך 
19O 005:010 י  כי אין בפיהו נכונה--קרבם הוות    קבר-פתוח גרנם לשונם יחליקון 
19O 005:011 יא  האשימם אלהים--    יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו--    כי-מרו בך 
19O 005:012 יב  וישמחו כל-חוסי בך לעולם ירננו--    ותסך עלימו ויעלצו בך    אהבי שמך [ (Psalms 5:13) יג  כי-אתה תברך צדיק    יהוה--כצנה רצון תעטרנו ] 
19O 006:001 א  למנצח בנגינות על-השמינית    מזמור לדוד 
19O 006:002 ב  יהוה אל-באפך תוכיחני    ואל-בחמתך תיסרני 
19O 006:003 ג  חנני יהוה כי אמלל-אני    רפאני יהוה--כי נבהלו עצמי 
19O 006:004 ד  ונפשי נבהלה מאד    ואת (ואתה) יהוה עד-מתי 
19O 006:005 ה  שובה יהוה חלצה נפשי    הושיעני למען חסדך 
19O 006:006 ו  כי אין במות זכרך    בשאול מי יודה-לך 
19O 006:007 ז  יגעתי באנחתי--אשחה בכל-לילה מטתי    בדמעתי ערשי אמסה 
19O 006:008 ח  עששה מכעס עיני    עתקה בכל-צוררי 
19O 006:009 ט  סורו ממני כל-פעלי און    כי-שמע יהוה קול בכיי 
19O 006:010 י  שמע יהוה תחנתי    יהוה תפלתי יקח [ (Psalms 6:11) יא  יבשו ויבהלו מאד--כל-איבי    ישבו יבשו רגע ] 
19O 007:001 א  שגיון לדוד    אשר-שר ליהוה--על-דברי-כוש בן-ימיני 
19O 007:002 ב  יהוה אלהי בך חסיתי    הושיעני מכל-רדפי והצילני 
19O 007:003 ג  פן-יטרף כאריה נפשי    פרק ואין מציל 
19O 007:004 ד  יהוה אלהי אם-עשיתי זאת    אם-יש-עול בכפי 
19O 007:005 ה  אם-גמלתי שולמי רע    ואחלצה צוררי ריקם 
19O 007:006 ו  ירדף אויב נפשי וישג--וירמס לארץ חיי    וכבודי לעפר ישכן סלה 
19O 007:007 ז  קומה יהוה באפך--הנשא בעברות צוררי    ועורה אלי משפט צוית 
19O 007:008 ח  ועדת לאמים תסובבך    ועליה למרום שובה 
19O 007:009 ט  יהוה ידין עמים    שפטני יהוה כצדקי וכתמי עלי 
19O 007:010 י  יגמר נא רע רשעים--    ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות--    אלהים צדיק 
19O 007:011 יא  מגני על-אלהים    מושיע ישרי-לב 
19O 007:012 יב  אלהים שופט צדיק    ואל זעם בכל-יום 
19O 007:013 יג  אם-לא ישוב חרבו ילטוש    קשתו דרך ויכוננה 
19O 007:014 יד  ולו הכין כלי מות    חציו לדלקים יפעל 
19O 007:015 טו  הנה יחבל-און    והרה עמל וילד שקר 
19O 007:016 טז  בור כרה ויחפרהו    ויפל בשחת יפעל 
19O 007:017 יז  ישוב עמלו בראשו    ועל קדקדו חמסו ירד [ (Psalms 7:18) יח  אודה יהוה כצדקו    ואזמרה שם-יהוה עליון ] 
19O 008:001 א  למנצח על-הגתית    מזמור לדוד 
19O 008:002 ב  יהוה אדנינו--    מה-אדיר שמך בכל-הארץ אשר תנה הודך    על-השמים 
19O 008:003 ג  מפי עוללים וינקים--    יסדת-עז למען צורריך    להשבית אויב ומתנקם 
19O 008:004 ד  כי-אראה שמיך    מעשה אצבעתיך-- ירח וכוכבים    אשר כוננתה 
19O 008:005 ה  מה-אנוש כי-תזכרנו    ובן-אדם כי תפקדנו 
19O 008:006 ו  ותחסרהו מעט מאלהים    וכבוד והדר תעטרהו 
19O 008:007 ז  תמשילהו במעשי ידיך    כל שתה תחת-רגליו 
19O 008:008 ח  צנה ואלפים כלם    וגם בהמות שדי 
19O 008:009 ט  צפור שמים ודגי הים    עבר ארחות ימים [ (Psalms 8:10) י  יהוה אדנינו    מה-אדיר שמך בכל-הארץ ] 
19O 009:001 א  למנצח על-מות לבן    מזמור לדוד 
19O 009:002 ב  אודה יהוה בכל-לבי    אספרה כל-נפלאותיך 
19O 009:003 ג  אשמחה ואעלצה בך    אזמרה שמך עליון 
19O 009:004 ד  בשוב-אויבי אחור    יכשלו ויאבדו מפניך 
19O 009:005 ה  כי-עשית משפטי ודיני    ישבת לכסא שופט צדק 
19O 009:006 ו  גערת גוים אבדת רשע    שמם מחית לעולם ועד 
19O 009:007 ז  האויב תמו חרבות--לנצח    וערים נתשת--אבד זכרם המה 
19O 009:008 ח  ויהוה לעולם ישב    כונן למשפט כסאו 
19O 009:009 ט  והוא ישפט-תבל בצדק    ידין לאמים במישרים 
19O 009:010 י  ויהי יהוה משגב לדך    משגב לעתות בצרה 
19O 009:011 יא  ויבטחו בך יודעי שמך    כי לא-עזבת דרשיך יהוה 
19O 009:012 יב  זמרו--ליהוה ישב ציון    הגידו בעמים עלילותיו 
19O 009:013 יג  כי-דרש דמים אותם זכר    לא-שכח צעקת עניים (ענוים) 
19O 009:014 יד  חננני יהוה--ראה עניי משנאי    מרוממי משערי מות 
19O 009:015 טו  למען אספרה כל-תהלתיך    בשערי בת-ציון--אגילה בישועתך 
19O 009:016 טז  טבעו גוים בשחת עשו    ברשת-זו טמנו נלכדה רגלם 
19O 009:017 יז  נודע יהוה--משפט עשה    בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה 
19O 009:018 יח  ישובו רשעים לשאולה    כל-גוים שכחי אלהים 
19O 009:019 יט  כי לא לנצח ישכח אביון    תקות ענוים (עניים) תאבד לעד 
19O 009:020 כ  קומה יהוה אל-יעז אנוש    ישפטו גוים על-פניך [ (Psalms 9:21) כא  שיתה יהוה מורה--להם    ידעו גוים--אנוש המה סלה ] 
19O 010:001 א  למה יהוה תעמד ברחוק    תעלים לעתות בצרה 
19O 010:002 ב  בגאות רשע ידלק עני    יתפשו במזמות זו חשבו 
19O 010:003 ג  כי-הלל רשע על-תאות נפשו    ובצע ברך נאץ יהוה 
19O 010:004 ד  רשע--כגבה אפו בל-ידרש    אין אלהים כל-מזמותיו 
19O 010:005 ה  יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו    כל-צורריו יפיח בהם 
19O 010:006 ו  אמר בלבו בל-אמוט    לדר ודר אשר לא-ברע 
19O 010:007 ז  אלה פיהו מלא--ומרמות ותך    תחת לשונו עמל ואון 
19O 010:008 ח  ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי    עיניו לחלכה יצפנו 
19O 010:009 ט  יארב במסתר כאריה בסכה--    יארב לחטוף עני יחטף עני    במשכו ברשתו 
19O 010:010 י  ודכה (ידכה) ישח    ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) 
19O 010:011 יא  אמר בלבו שכח אל    הסתיר פניו בל-ראה לנצח 
19O 010:012 יב  קומה יהוה--אל נשא ידך    אל-תשכח עניים (ענוים) 
19O 010:013 יג  על-מה נאץ רשע אלהים    אמר בלבו לא תדרש 
19O 010:014 יד  ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט--    לתת בידך עליך יעזב חלכה    יתום אתה היית עוזר 
19O 010:015 טו  שבר זרוע רשע    ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא 
19O 010:016 טז  יהוה מלך עולם ועד    אבדו גוים מארצו 
19O 010:017 יז  תאות ענוים שמעת יהוה    תכין לבם תקשיב אזנך 
19O 010:018 יח  לשפט יתום ודך    בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ 
19O 011:001 א  למנצח לדוד ביהוה חסיתי--איך תאמרו לנפשי    נודו (נודי) הרכם צפור 
19O 011:002 ב  כי הנה הרשעים ידרכון קשת    כוננו חצם על-יתר-- לירות במו-אפל    לישרי-לב 
19O 011:003 ג  כי השתות יהרסון--    צדיק מה-פעל 
19O 011:004 ד  יהוה בהיכל קדשו--    יהוה בשמים כסאו עיניו יחזו--    עפעפיו יבחנו בני אדם 
19O 011:005 ה  יהוה צדיק יבחן    ורשע ואהב חמס--שנאה נפשו 
19O 011:006 ו  ימטר על-רשעים פחים    אש וגפרית ורוח זלעפות--מנת כוסם 
19O 011:007 ז  כי-צדיק יהוה צדקות אהב    ישר יחזו פנימו 
19O 012:001 א  למנצח על-השמינית    מזמור לדוד 
19O 012:002 ב  הושיעה יהוה כי-גמר חסיד    כי-פסו אמונים מבני אדם 
19O 012:003 ג  שוא ידברו--איש את-רעהו    שפת חלקות--בלב ולב ידברו 
19O 012:004 ד  יכרת יהוה כל-שפתי חלקות--    לשון מדברת גדלות 
19O 012:005 ה  אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו    מי אדון לנו 
19O 012:006 ו  משד עניים    מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה    אשית בישע יפיח לו 
19O 012:007 ז  אמרות יהוה    אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ    מזקק שבעתים 
19O 012:008 ח  אתה-יהוה תשמרם    תצרנו מן-הדור זו לעולם [ (Psalms 12:9) ט  סביב רשעים יתהלכון    כרם זלות לבני אדם ] 
19O 013:001 א  למנצח מזמור לדוד 
19O 013:002 ב  עד-אנה יהוה תשכחני נצח    עד-אנה תסתיר את-פניך ממני 
19O 013:003 ג  עד-אנה אשית עצות בנפשי--    יגון בלבבי יומם עד-אנה    ירום איבי עלי 
19O 013:004 ד  הביטה ענני יהוה אלהי    האירה עיני פן-אישן המות 
19O 013:005 ה  פן-יאמר איבי יכלתיו    צרי יגילו כי אמוט 
19O 013:006 ו  ואני בחסדך בטחתי--    יגל לבי בישועתך אשירה ליהוה    כי גמל עלי 
19O 014:001 א  למנצח לדוד אמר נבל בלבו    אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה--    אין עשה-טוב 
19O 014:002 ב  יהוה--    משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל--    דרש את-אלהים 
19O 014:003 ג  הכל סר יחדו נאלחו    אין עשה-טוב--אין גם-אחד 
19O 014:004 ד  הלא ידעו כל-פעלי-און    אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו 
19O 014:005 ה  שם פחדו פחד    כי-אלהים בדור צדיק 
19O 014:006 ו  עצת-עני תבישו    כי יהוה מחסהו 
19O 014:007 ז  מי יתן מציון    ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו    יגל יעקב ישמח ישראל 
19O 015:001 א  מזמור לדוד    יהוה מי-יגור באהלך מי-ישכן בהר קדשך 
19O 015:002 ב  הולך תמים ופעל צדק    ודבר אמת בלבבו 
19O 015:003 ג  לא-רגל על-לשנו--לא-עשה לרעהו רעה    וחרפה לא-נשא על-קרבו 
19O 015:004 ד  נבזה בעיניו נמאס--    ואת-יראי יהוה יכבד נשבע להרע    ולא ימר 
19O 015:005 ה  כספו לא-נתן בנשך--    ושחד על-נקי לא לקח עשה-אלה--    לא ימוט לעולם 
19O 016:001 א  מכתם לדוד    שמרני אל כי-חסיתי בך 
19O 016:002 ב  אמרת ליהוה אדני אתה    טובתי בל-עליך 
19O 016:003 ג  לקדושים אשר-בארץ המה    ואדירי כל-חפצי-בם 
19O 016:004 ד  ירבו עצבותם    אחר מהרו בל-אסיך נסכיהם מדם    ובל-אשא את-שמותם על-שפתי 
19O 016:005 ה  יהוה מנת-חלקי וכוסי--    אתה תומיך גורלי 
19O 016:006 ו  חבלים נפלו-לי בנעמים    אף-נחלת שפרה עלי 
19O 016:007 ז  אברך--את-יהוה אשר יעצני    אף-לילות יסרוני כליותי 
19O 016:008 ח  שויתי יהוה לנגדי תמיד    כי מימיני בל-אמוט 
19O 016:009 ט  לכן שמח לבי--ויגל כבודי    אף-בשרי ישכן לבטח 
19O 016:010 י  כי לא-תעזב נפשי לשאול    לא-תתן חסידך לראות שחת 
19O 016:011 יא  תודיעני    ארח חיים שבע שמחות את-פניך    נעמות בימינך נצח 
19O 017:001 א  תפלה לדוד שמעה יהוה צדק--    הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא    שפתי מרמה 
19O 017:002 ב  מלפניך משפטי יצא    עיניך תחזינה מישרים 
19O 017:003 ג  בחנת לבי פקדת לילה--    צרפתני בל-תמצא זמתי    בל-יעבר-פי 
19O 017:004 ד  לפעלות אדם בדבר שפתיך--    אני שמרתי ארחות פריץ 
19O 017:005 ה  תמך אשרי במעגלותיך    בל-נמוטו פעמי 
19O 017:006 ו  אני-קראתיך כי-תענני אל    הט-אזנך לי שמע אמרתי 
19O 017:007 ז  הפלה חסדיך מושיע חוסים--    ממתקוממים בימינך 
19O 017:008 ח  שמרני כאישון בת-עין    בצל כנפיך תסתירני 
19O 017:009 ט  מפני רשעים זו שדוני    איבי בנפש יקיפו עלי 
19O 017:010 י  חלבמו סגרו    פימו דברו בגאות 
19O 017:011 יא  אשרינו עתה סבבוני (סבבונו)    עיניהם ישיתו לנטות בארץ 
19O 017:012 יב  דמינו--כאריה יכסוף לטרף    וככפיר ישב במסתרים 
19O 017:013 יג  קומה יהוה--    קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי    מרשע חרבך 
19O 017:014 יד  ממתים ידך יהוה    ממתים מחלד-- חלקם בחיים    וצפינך (וצפונך) תמלא בטנם ישבעו בנים--    והניחו יתרם לעולליהם 
19O 017:015 טו  אני--בצדק אחזה פניך    אשבעה בהקיץ תמונתך 
19O 018:001 א  למנצח לעבד יהוה--לדוד אשר דבר ליהוה    את-דברי השירה הזאת-- ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-איביו    ומיד שאול 
19O 018:002 ב  ויאמר--    ארחמך יהוה חזקי 
19O 018:003 ג  יהוה סלעי ומצודתי--    ומפלטי אלי צורי אחסה-בו    מגני וקרן-ישעי משגבי 
19O 018:004 ד  מהלל אקרא יהוה    ומן-איבי אושע 
19O 018:005 ה  אפפוני חבלי-מות    ונחלי בליעל יבעתוני 
19O 018:006 ו  חבלי שאול סבבוני    קדמוני מוקשי מות 
19O 018:007 ז  בצר-לי אקרא יהוה--    ואל-אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי    ושועתי לפניו תבוא באזניו 
19O 018:008 ח  ותגעש ותרעש הארץ--    ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו    כי-חרה לו 
19O 018:009 ט  עלה עשן באפו--    ואש-מפיו תאכל גחלים    בערו ממנו 
19O 018:010 י  ויט שמים וירד    וערפל תחת רגליו 
19O 018:011 יא  וירכב על-כרוב ויעף    וידא על-כנפי-רוח 
19O 018:012 יב  ישת חשך סתרו--    סביבותיו סכתו חשכת-מים    עבי שחקים 
19O 018:013 יג  מנגה נגדו    עביו עברו--ברד וגחלי-אש 
19O 018:014 יד  וירעם בשמים יהוה--ועליון יתן קלו    ברד וגחלי-אש 
19O 018:015 טו  וישלח חציו ויפיצם    וברקים רב ויהמם 
19O 018:016 טז  ויראו אפיקי מים    ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה--    מנשמת רוח אפך 
19O 018:017 יז  ישלח ממרום יקחני    ימשני ממים רבים 
19O 018:018 יח  יצילני מאיבי עז    ומשנאי כי-אמצו ממני 
19O 018:019 יט  יקדמוני ביום-אידי    ויהי-יהוה למשען לי 
19O 018:020 כ  ויוציאני למרחב    יחלצני כי חפץ בי 
19O 018:021 כא  יגמלני יהוה כצדקי    כבר ידי ישיב לי 
19O 018:022 כב  כי-שמרתי דרכי יהוה    ולא-רשעתי מאלהי 
19O 018:023 כג  כי כל-משפטיו לנגדי    וחקתיו לא-אסיר מני 
19O 018:024 כד  ואהי תמים עמו    ואשתמר מעוני 
19O 018:025 כה  וישב-יהוה לי כצדקי    כבר ידי לנגד עיניו 
19O 018:026 כו  עם-חסיד תתחסד    עם-גבר תמים תתמם 
19O 018:027 כז  עם-נבר תתברר    ועם-עקש תתפתל 
19O 018:028 כח  כי-אתה עם-עני תושיע    ועינים רמות תשפיל 
19O 018:029 כט  כי-אתה תאיר נרי    יהוה אלהי יגיה חשכי 
19O 018:030 ל  כי-בך ארץ גדוד    ובאלהי אדלג-שור 
19O 018:031 לא  האל    תמים דרכו אמרת-יהוה צרופה    מגן הוא לכל החסים בו 
19O 018:032 לב  כי מי אלוה מבלעדי יהוה    ומי צור זולתי אלהינו 
19O 018:033 לג  האל המאזרני חיל    ויתן תמים דרכי 
19O 018:034 לד  משוה רגלי כאילות    ועל במתי יעמידני 
19O 018:035 לה  מלמד ידי למלחמה    ונחתה קשת-נחושה זרועתי 
19O 018:036 לו  ותתן-לי מגן ישעך    וימינך תסעדני וענותך תרבני 
19O 018:037 לז  תרחיב צעדי תחתי    ולא מעדו קרסלי 
19O 018:038 לח  ארדוף אויבי ואשיגם    ולא-אשוב עד-כלותם 
19O 018:039 לט  אמחצם ולא-יכלו קום    יפלו תחת רגלי 
19O 018:040 מ  ותאזרני חיל למלחמה    תכריע קמי תחתי 
19O 018:041 מא  ואיבי נתתה לי ערף    ומשנאי אצמיתם 
19O 018:042 מב  ישועו ואין-מושיע    על-יהוה ולא ענם 
19O 018:043 מג  ואשחקם כעפר על-פני-רוח    כטיט חוצות אריקם 
19O 018:044 מד  תפלטני מריבי-עם    תשימני לראש גוים עם לא-ידעתי יעבדוני 
19O 018:045 מה  לשמע אזן ישמעו לי    בני-נכר יכחשו-לי 
19O 018:046 מו  בני-נכר יבלו    ויחרגו ממסגרותיהם 
19O 018:047 מז  חי-יהוה וברוך צורי    וירום אלוהי ישעי 
19O 018:048 מח  האל--הנותן נקמות לי    וידבר עמים תחתי 
19O 018:049 מט  מפלטי מאיבי    אף מן-קמי תרוממני מאיש חמס תצילני 
19O 018:050 נ  על-כן אודך בגוים יהוה    ולשמך אזמרה [ (Psalms 18:51) נא  מגדל    ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו--לדוד ולזרעו    עד-עולם ] 
19O 019:001 א  למנצח מזמור לדוד 
19O 019:002 ב  השמים מספרים כבוד-אל    ומעשה ידיו מגיד הרקיע 
19O 019:003 ג  יום ליום יביע אמר    ולילה ללילה יחוה-דעת 
19O 019:004 ד  אין-אמר ואין דברים    בלי נשמע קולם 
19O 019:005 ה  בכל-הארץ יצא קום    ובקצה תבל מליהם לשמש    שם-אהל בהם 
19O 019:006 ו  והוא--כחתן יצא מחפתו    ישיש כגבור לרוץ ארח 
19O 019:007 ז  מקצה השמים מוצאו--ותקופתו על-קצותם    ואין נסתר מחמתו 
19O 019:008 ח  תורת יהוה תמימה משיבת נפש    עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי 
19O 019:009 ט  פקודי יהוה ישרים משמחי-לב    מצות יהוה ברה מאירת עינים 
19O 019:010 י  יראת יהוה טהורה--עומדת לעד    משפטי-יהוה אמת צדקו יחדו 
19O 019:011 יא  הנחמדים--מזהב ומפז רב    ומתוקים מדבש ונפת צופים 
19O 019:012 יב  גם-עבדך נזהר בהם    בשמרם עקב רב 
19O 019:013 יג  שגיאות מי-יבין    מנסתרות נקני 
19O 019:014 יד  גם מזדים חשך עבדך--    אל-ימשלו-בי אז איתם ונקיתי    מפשע רב [ (Psalms 19:15) טו  יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי    לפניך יהוה    צורי וגאלי ] 
19O 020:001 א  למנצח מזמור לדוד 
19O 020:002 ב  יענך יהוה ביום צרה    ישגבך שם אלהי יעקב 
19O 020:003 ג  ישלח-עזרך מקדש    ומציון יסעדך 
19O 020:004 ד  יזכר כל-מנחתך    ועולתך ידשנה סלה 
19O 020:005 ה  יתן-לך כלבבך    וכל-עצתך ימלא 
19O 020:006 ו  נרננה בישועתך--    ובשם-אלהינו נדגל ימלא יהוה    כל-משאלותיך 
19O 020:007 ז  עתה ידעתי--    כי הושיע יהוה משיחו יענהו משמי קדשו--    בגברות ישע ימינו 
19O 020:008 ח  אלה ברכב    ואלה בסוסים ואנחנו    בשם-יהוה אלהינו נזכיר 
19O 020:009 ט  המה כרעו ונפלו    ואנחנו קמנו ונתעודד [ (Psalms 20:10) י  יהוה הושיעה    המלך יעננו ביום-קראנו ] 
19O 021:001 א  למנצח מזמור לדוד 
19O 021:002 ב  יהוה בעזך ישמח-מלך    ובישועתך מה-יגיל (יגל) מאד 
19O 021:003 ג  תאות לבו נתתה לו    וארשת שפתיו בל-מנעת סלה 
19O 021:004 ד  כי-תקדמנו ברכות טוב    תשית לראשו עטרת פז 
19O 021:005 ה  חיים שאל ממך--נתתה לו    ארך ימים עולם ועד 
19O 021:006 ו  גדול כבודו בישועתך    הוד והדר תשוה עליו 
19O 021:007 ז  כי-תשיתהו ברכות לעד    תחדהו בשמחה את-פניך 
19O 021:008 ח  כי-המלך בטח ביהוה    ובחסד עליון בל-ימוט 
19O 021:009 ט  תמצא ידך לכל-איביך    ימינך תמצא שנאיך 
19O 021:010 י  תשיתמו כתנור אש--    לעת פניך יהוה באפו יבלעם    ותאכלם אש 
19O 021:011 יא  פרימו מארץ תאבד    וזרעם מבני אדם 
19O 021:012 יב  כי-נטו עליך רעה    חשבו מזמה בל-יוכלו 
19O 021:013 יג  כי תשיתמו שכם    במיתריך תכונן על-פניהם [ (Psalms 21:14) יד  רומה יהוה בעזך    נשירה ונזמרה גבורתך ] 
19O 022:001 א  למנצח על-אילת השחר    מזמור לדוד 
19O 022:002 ב  אלי אלי למה עזבתני    רחוק מישועתי דברי שאגתי 
19O 022:003 ג  אלהי--אקרא יומם ולא תענה    ולילה ולא-דמיה לי 
19O 022:004 ד  ואתה קדוש--    יושב תהלות ישראל 
19O 022:005 ה  בך בטחו אבתינו    בטחו ותפלטמו 
19O 022:006 ו  אליך זעקו ונמלטו    בך בטחו ולא-בושו 
19O 022:007 ז  ואנכי תולעת ולא-איש    חרפת אדם ובזוי עם 
19O 022:008 ח  כל-ראי ילעגו לי    יפטירו בשפה יניעו ראש 
19O 022:009 ט  גל אל-יהוה יפלטהו    יצילהו כי חפץ בו 
19O 022:010 י  כי-אתה גחי מבטן    מבטיחי על-שדי אמי 
19O 022:011 יא  עליך השלכתי מרחם    מבטן אמי אלי אתה 
19O 022:012 יב  אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה    כי-אין עוזר 
19O 022:013 יג  סבבוני פרים רבים    אבירי בשן כתרוני 
19O 022:014 יד  פצו עלי פיהם    אריה טרף ושאג 
19O 022:015 טו  כמים נשפכתי--    והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג    נמס בתוך מעי 
19O 022:016 טז  יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי    ולעפר-מות תשפתני 
19O 022:017 יז  כי סבבוני כלבים    עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי 
19O 022:018 יח  אספר כל-עצמותי    המה יביטו יראו-בי 
19O 022:019 יט  יחלקו בגדי להם    ועל-לבושי יפילו גורל 
19O 022:020 כ  ואתה יהוה אל-תרחק    אילותי לעזרתי חושה 
19O 022:021 כא  הצילה מחרב נפשי    מיד-כלב יחידתי 
19O 022:022 כב  הושיעני מפי אריה    ומקרני רמים עניתני 
19O 022:023 כג  אספרה שמך לאחי    בתוך קהל אהללך 
19O 022:024 כד  יראי יהוה הללוהו--    כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו    כל-זרע ישראל 
19O 022:025 כה  כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני--    ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו    שמע 
19O 022:026 כו  מאתך תהלתי    בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו 
19O 022:027 כז  יאכלו ענוים וישבעו--    יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם    לעד 
19O 022:028 כח  יזכרו וישבו אל-יהוה--    כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך    כל-משפחות גוים 
19O 022:029 כט  כי ליהוה המלוכה    ומשל בגוים 
19O 022:030 ל  אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ--    לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו    לא חיה 
19O 022:031 לא  זרע יעבדנו    יספר לאדני לדור [ (Psalms 22:32) לב  יבאו ויגידו צדקתו    לעם נולד כי עשה ] 
19O 023:001 א  מזמור לדוד    יהוה רעי לא אחסר 
19O 023:002 ב  בנאות דשא ירביצני    על-מי מנחות ינהלני 
19O 023:003 ג  נפשי ישובב    ינחני במעגלי-צדק למען שמו 
19O 023:004 ד  גם כי-אלך בגיא צלמות לא-אירא רע--    כי-אתה עמדי שבטך ומשענתך    המה ינחמני 
19O 023:005 ה  תערך לפני שלחן--    נגד צררי דשנת בשמן ראשי    כוסי רויה 
19O 023:006 ו  אך טוב וחסד ירדפוני--    כל-ימי חיי ושבתי בבית-יהוה    לארך ימים 
19O 024:001 א  לדוד מזמור ליהוה הארץ ומלואה    תבל וישבי בה 
19O 024:002 ב  כי-הוא על-ימים יסדה    ועל-נהרות יכוננה 
19O 024:003 ג  מי-יעלה בהר-יהוה    ומי-יקום במקום קדשו 
19O 024:004 ד  נקי כפים    ובר-לבב אשר לא-נשא לשוא נפשי    ולא נשבע למרמה 
19O 024:005 ה  ישא ברכה מאת יהוה    וצדקה מאלהי ישעו 
19O 024:006 ו  זה דור דרשו    מבקשי פניך יעקב סלה 
19O 024:007 ז  שאו שערים ראשיכם    והנשאו פתחי עולם ויבוא    מלך הכבוד 
19O 024:008 ח  מי זה    מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור    יהוה גבור מלחמה 
19O 024:009 ט  שאו שערים ראשיכם    ושאו פתחי עולם ויבא    מלך הכבוד 
19O 024:010 י  מי הוא זה    מלך הכבוד יהוה צבאות--    הוא מלך הכבוד סלה 
19O 025:001 א  לדוד    אליך יהוה נפשי אשא 
19O 025:002 ב  אלהי--בך בטחתי אל-אבושה    אל-יעלצו אויבי לי 
19O 025:003 ג  גם כל-קויך לא יבשו    יבשו הבוגדים ריקם 
19O 025:004 ד  דרכיך יהוה הודיעני    ארחותיך למדני 
19O 025:005 ה  הדריכני באמתך ולמדני--    כי-אתה אלהי ישעי אותך קויתי    כל-היום 
19O 025:006 ו  זכר-רחמיך יהוה וחסדיך    כי מעולם המה 
19O 025:007 ז  חטאות נעורי ופשעי--    אל-תזכר כחסדך זכר-לי-אתה--    למען טובך יהוה 
19O 025:008 ח  טוב-וישר יהוה    על-כן יורה חטאים בדרך 
19O 025:009 ט  ידרך ענוים במשפט    וילמד ענוים דרכו 
19O 025:010 י  כל-ארחות יהוה חסד ואמת--    לנצרי בריתו ועדתיו 
19O 025:011 יא  למען-שמך יהוה    וסלחת לעוני כי רב-הוא 
19O 025:012 יב  מי-זה האיש ירא יהוה--    יורנו בדרך יבחר 
19O 025:013 יג  נפשו בטוב תלין    וזרעו יירש ארץ 
19O 025:014 יד  סוד יהוה ליראיו    ובריתו להודיעם 
19O 025:015 טו  עיני תמיד אל-יהוה    כי הוא-יוציא מרשת רגלי 
19O 025:016 טז  פנה-אלי וחנני    כי-יחיד ועני אני 
19O 025:017 יז  צרות לבבי הרחיבו    ממצוקותי הוציאני 
19O 025:018 יח  ראה עניי ועמלי    ושא לכל-חטאותי 
19O 025:019 יט  ראה-איבי כי-רבו    ושנאת חמס שנאוני 
19O 025:020 כ  שמרה נפשי והצילני    אל-אבוש כי-חסיתי בך 
19O 025:021 כא  תם-וישר יצרוני    כי קויתיך 
19O 025:022 כב  פדה אלהים את-ישראל--    מכל צרותיו 
19O 026:001 א  לדוד  שפטני יהוה--    כי-אני בתמי הלכתי וביהוה בטחתי    לא אמעד 
19O 026:002 ב  בחנני יהוה ונסני    צרופה (צרפה) כליותי ולבי 
19O 026:003 ג  כי-חסדך לנגד עיני    והתהלכתי באמתך 
19O 026:004 ד  לא-ישבתי עם-מתי-שוא    ועם נעלמים לא אבוא 
19O 026:005 ה  שנאתי קהל מרעים    ועם-רשעים לא אשב 
19O 026:006 ו  ארחץ בנקיון כפי    ואסבבה את-מזבחך יהוה 
19O 026:007 ז  לשמע בקול תודה    ולספר כל-נפלאותיך 
19O 026:008 ח  יהוה--אהבתי מעון ביתך    ומקום משכן כבודך 
19O 026:009 ט  אל-תאסף עם-חטאים נפשי    ועם-אנשי דמים חיי 
19O 026:010 י  אשר-בידיהם זמה    וימינם מלאה שחד 
19O 026:011 יא  ואני בתמי אלך    פדני וחנני 
19O 026:012 יב  רגלי עמדה במישור    במקהלים אברך יהוה 
19O 027:001 א  לדוד    יהוה אורי וישעי--ממי אירא יהוה מעוז-חיי    ממי אפחד 
19O 027:002 ב  בקרב עלי מרעים--    לאכל את-בשרי צרי ואיבי לי    המה כשלו ונפלו 
19O 027:003 ג  אם-תחנה עלי מחנה--    לא-יירא לבי אם-תקום עלי מלחמה--    בזאת אני בוטח 
19O 027:004 ד  אחת שאלתי מאת-יהוה--    אותה אבקש שבתי בבית-יהוה    כל-ימי חיי לחזות בנעם-יהוה    ולבקר בהיכלו 
19O 027:005 ה  כי יצפנני בסכה--    ביום רעה יסתרני בסתר אהלו    בצור ירוממני 
19O 027:006 ו  ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי    ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה    ליהוה 
19O 027:007 ז  שמע-יהוה קולי אקרא    וחנני וענני 
19O 027:008 ח  לך אמר לבי--בקשו פני    את-פניך יהוה אבקש 
19O 027:009 ט  אל-תסתר פניך ממני--    אל תט-באף עבדך עזרתי היית    אל-תטשני ואל-תעזבני אלהי ישעי 
19O 027:010 י  כי-אבי ואמי עזבוני    ויהוה יאספני 
19O 027:011 יא  הורני יהוה דרכך    ונחני בארח מישור--למען שוררי 
19O 027:012 יב  אל-תתנני בנפש צרי    כי קמו-בי עדי-שקר ויפח חמס 
19O 027:013 יג  לולא--האמנתי לראות בטוב-יהוה    בארץ חיים 
19O 027:014 יד  קוה אל-יהוה    חזק ויאמץ לבך וקוה אל-יהוה 
19O 028:001 א  לדוד אליך יהוה אקרא--    צורי אל-תחרש ממני פן-תחשה ממני    ונמשלתי עם-יורדי בור 
19O 028:002 ב  שמע קול תחנוני    בשועי אליך בנשאי ידי    אל-דביר קדשך 
19O 028:003 ג  אל-תמשכני עם-רשעים    ועם-פעלי-און דברי שלום עם-רעיהם    ורעה בלבבם 
19O 028:004 ד  תן-להם כפעלם    וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם    השב גמולם להם 
19O 028:005 ה  כי לא יבינו אל-פעלת יהוה--    ואל-מעשה ידיו יהרסם    ולא יבנם 
19O 028:006 ו  ברוך יהוה    כי-שמע קול תחנוני 
19O 028:007 ז  יהוה עזי ומגני--    בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי    ומשירי אהודנו 
19O 028:008 ח  יהוה עז-למו    ומעוז ישועות משיחו הוא 
19O 028:009 ט  הושיעה את-עמך--    וברך את-נחלתך ורעם ונשאם    עד-העולם 
19O 029:001 א  מזמור לדוד    הבו ליהוה בני אלים הבו ליהוה כבוד ועז 
19O 029:002 ב  הבו ליהוה כבוד שמו    השתחוו ליהוה בהדרת-קדש 
19O 029:003 ג  קול יהוה    על-המים אל-הכבוד הרעים    יהוה על-מים רבים 
19O 029:004 ד  קול-יהוה בכח    קול יהוה בהדר 
19O 029:005 ה  קול יהוה שבר ארזים    וישבר יהוה את-ארזי הלבנון 
19O 029:006 ו  וירקידם כמו-עגל    לבנון ושרין כמו בן-ראמים 
19O 029:007 ז  קול-יהוה חצב    להבות אש 
19O 029:008 ח  קול יהוה יחיל מדבר    יחיל יהוה מדבר קדש 
19O 029:009 ט  קול יהוה יחולל אילות--    ויחשף יערות ובהיכלו--    כלו אמר כבוד 
19O 029:010 י  יהוה למבול ישב    וישב יהוה מלך לעולם 
19O 029:011 יא  יהוה--עז לעמו יתן    יהוה יברך את-עמו בשלום 
19O 030:001 א  מזמור  שיר-חנכת הבית לדוד 
19O 030:002 ב  ארוממך יהוה כי דליתני    ולא-שמחת איבי לי 
19O 030:003 ג  יהוה אלהי--    שועתי אליך ותרפאני 
19O 030:004 ד  יהוה--העלית מן-שאול נפשי    חייתני מיורדי- (מירדי-) בור 
19O 030:005 ה  זמרו ליהוה חסידיו    והודו לזכר קדשו 
19O 030:006 ו  כי רגע באפו--    חיים ברצונו בערב ילין בכי    ולבקר רנה 
19O 030:007 ז  ואני אמרתי בשלוי--    בל-אמוט לעולם 
19O 030:008 ח  יהוה--    ברצונך העמדתה להררי-עז הסתרת פניך    הייתי נבהל 
19O 030:009 ט  אליך יהוה אקרא    ואל-אדני אתחנן 
19O 030:010 י  מה-בצע בדמי    ברדתי אל-שחת היודך עפר    היגיד אמתך 
19O 030:011 יא  שמע-יהוה וחנני    יהוה היה-עזר לי 
19O 030:012 יב  הפכת מספדי למחול לי    פתחת שקי ותאזרני שמחה [ (Psalms 30:13) יג  למען יזמרך כבוד--    ולא ידם יהוה אלהי    לעולם אודך ] 
19O 031:001 א  למנצח מזמור לדוד 
19O 031:002 ב  בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם    בצדקתך פלטני 
19O 031:003 ג  הטה אלי אזנך--    מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות    להושיעני 
19O 031:004 ד  כי-סלעי ומצודתי אתה    ולמען שמך תנחני ותנהלני 
19O 031:005 ה  תוציאני--מרשת זו טמנו לי    כי-אתה מעוזי 
19O 031:006 ו  בידך אפקיד רוחי    פדית אותי יהוה--אל אמת 
19O 031:007 ז  שנאתי השמרים הבלי-שוא    ואני אל-יהוה בטחתי 
19O 031:008 ח  אגילה ואשמחה    בחסדך אשר ראית את-עניי    ידעת בצרות נפשי 
19O 031:009 ט  ולא הסגרתני ביד-אויב    העמדת במרחב רגלי 
19O 031:010 י  חנני יהוה    כי צר-לי עששה בכעס עיני    נפשי ובטני 
19O 031:011 יא  כי כלו ביגון חיי--    ושנותי באנחה כשל בעוני כחי    ועצמי עששו 
19O 031:012 יב  מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד--    ופחד למידעי ראי בחוץ--    נדדו ממני 
19O 031:013 יג  נשכחתי כמת מלב    הייתי ככלי אבד 
19O 031:014 יד  כי שמעתי דבת רבים--    מגור מסביב בהוסדם יחד עלי    לקחת נפשי זממו 
19O 031:015 טו  ואני עליך בטחתי יהוה    אמרתי אלהי אתה 
19O 031:016 טז  בידך עתתי    הצילני מיד-אויבי ומרדפי 
19O 031:017 יז  האירה פניך על-עבדך    הושיעני בחסדך 
19O 031:018 יח  יהוה--אל-אבושה כי קראתיך    יבשו רשעים ידמו לשאול 
19O 031:019 יט  תאלמנה שפתי-שקר    הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז 
19O 031:020 כ  מה רב-טובך    אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך    נגד בני אדם 
19O 031:021 כא  תסתירם בסתר פניך--    מרכסי-איש תצפנם בסכה    מריב לשנות 
19O 031:022 כב  ברוך יהוה    כי הפליא חסדו לי בעיר מצור 
19O 031:023 כג  ואני אמרתי בחפזי--    נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני    בשועי אליך 
19O 031:024 כד  אהבו את-יהוה    כל-חסידיו אמונים נצר יהוה    ומשלם על-יתר עשה גאוה [ (Psalms 31:25) כה  חזקו ויאמץ לבבכם--    כל-המיחלים ליהוה ] 
19O 032:001 א  לדוד משכיל    אשרי נשוי-פשע כסוי חטאה 
19O 032:002 ב  אשרי אדם--לא יחשב יהוה לו עון    ואין ברוחו רמיה 
19O 032:003 ג  כי-החרשתי בלו עצמי--    בשאגתי כל-היום 
19O 032:004 ד  כי יומם ולילה--    תכבד עלי ידך נהפך לשדי--    בחרבני קיץ סלה 
19O 032:005 ה  חטאתי אודיעך    ועוני לא-כסיתי-- אמרתי    אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי    סלה 
19O 032:006 ו  על-זאת יתפלל כל-חסיד אליך--    לעת מצא רק לשטף מים רבים--    אליו לא יגיעו 
19O 032:007 ז  אתה סתר לי--    מצר תצרני רני פלט    תסובבני סלה 
19O 032:008 ח  אשכילך ואורך--בדרך-זו תלך    איעצה עליך עיני 
19O 032:009 ט  אל-תהיו כסוס כפרד--    אין הבין במתג-ורסן עדיו לבלום    בל קרב אליך 
19O 032:010 י  רבים מכאובים לרשע    והבוטח ביהוה--חסד יסובבנו 
19O 032:011 יא  שמחו ביהוה וגילו צדיקים    והרנינו כל-ישרי-לב 
19O 033:001 א  רננו צדיקים ביהוה    לישרים נאוה תהלה 
19O 033:002 ב  הודו ליהוה בכנור    בנבל עשור זמרו-לו 
19O 033:003 ג  שירו-לו שיר חדש    היטיבו נגן בתרועה 
19O 033:004 ד  כי-ישר דבר-יהוה    וכל-מעשהו באמונה 
19O 033:005 ה  אהב צדקה ומשפט    חסד יהוה מלאה הארץ 
19O 033:006 ו  בדבר יהוה שמים נעשו    וברוח פיו כל-צבאם 
19O 033:007 ז  כנס כנד מי הים    נתן באוצרות תהומות 
19O 033:008 ח  ייראו מיהוה כל-הארץ    ממנו יגורו כל-ישבי תבל 
19O 033:009 ט  כי הוא אמר ויהי    הוא-צוה ויעמד 
19O 033:010 י  יהוה הפיר עצת-גוים    הניא מחשבות עמים 
19O 033:011 יא  עצת יהוה לעולם תעמד    מחשבות לבו לדר ודר 
19O 033:012 יב  אשרי הגוי אשר-יהוה אלהיו    העם בחר לנחלה לו 
19O 033:013 יג  משמים הביט יהוה    ראה את-כל-בני האדם 
19O 033:014 יד  ממכון-שבתו השגיח--    אל כל-ישבי הארץ 
19O 033:015 טו  היצר יחד לבם    המבין אל-כל-מעשיהם 
19O 033:016 טז  אין-המלך נושע ברב-חיל    גבור לא-ינצל ברב-כח 
19O 033:017 יז  שקר הסוס לתשועה    וברב חילו לא ימלט 
19O 033:018 יח  הנה עין יהוה אל-יראיו    למיחלים לחסדו 
19O 033:019 יט  להציל ממות נפשם    ולחיותם ברעב 
19O 033:020 כ  נפשנו חכתה ליהוה    עזרנו ומגננו הוא 
19O 033:021 כא  כי-בו ישמח לבנו    כי בשם קדשו בטחנו 
19O 033:022 כב  יהי-חסדך יהוה עלינו    כאשר יחלנו לך 
19O 034:001 א  לדוד--    בשנותו את-טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך 
19O 034:002 ב  אברכה את-יהוה בכל-עת    תמיד תהלתו בפי 
19O 034:003 ג  ביהוה תתהלל נפשי    ישמעו ענוים וישמחו 
19O 034:004 ד  גדלו ליהוה אתי    ונרוממה שמו יחדו 
19O 034:005 ה  דרשתי את-יהוה וענני    ומכל-מגורותי הצילני 
19O 034:006 ו  הביטו אליו ונהרו    ופניהם אל-יחפרו 
19O 034:007 ז  זה עני קרא ויהוה שמע    ומכל-צרותיו הושיעו 
19O 034:008 ח  חנה מלאך-יהוה סביב ליראיו    ויחלצם 
19O 034:009 ט  טעמו וראו כי-טוב יהוה    אשרי הגבר יחסה-בו 
19O 034:010 י  יראו את-יהוה קדשיו    כי-אין מחסור ליראיו 
19O 034:011 יא  כפירים רשו ורעבו    ודרשי יהוה לא-יחסרו כל-טוב 
19O 034:012 יב  לכו-בנים שמעו-לי    יראת יהוה אלמדכם 
19O 034:013 יג  מי-האיש החפץ חיים    אהב ימים לראות טוב 
19O 034:014 יד  נצר לשונך מרע    ושפתיך מדבר מרמה 
19O 034:015 טו  סור מרע ועשה-טוב    בקש שלום ורדפהו 
19O 034:016 טז  עיני יהוה אל-צדיקים    ואזניו אל-שועתם 
19O 034:017 יז  פני יהוה בעשי רע    להכרית מארץ זכרם 
19O 034:018 יח  צעקו ויהוה שמע    ומכל-צרותם הצילם 
19O 034:019 יט  קרוב יהוה לנשברי-לב    ואת-דכאי-רוח יושיע 
19O 034:020 כ  רבות רעות צדיק    ומכלם יצילנו יהוה 
19O 034:021 כא  שמר כל-עצמותיו    אחת מהנה לא נשברה 
19O 034:022 כב  תמותת רשע רעה    ושנאי צדיק יאשמו [ (Psalms 34:23) כג  פדה יהוה נפש עבדיו    ולא יאשמו כל-החסים בו ] 
19O 035:001 א  לדוד  ריבה יהוה את-יריבי    לחם את-לחמי 
19O 035:002 ב  החזק מגן וצנה    וקומה בעזרתי 
19O 035:003 ג  והרק חנית וסגר לקראת רדפי    אמר לנפשי ישעתך אני 
19O 035:004 ד  יבשו ויכלמו מבקשי נפשי    יסגו אחור ויחפרו--חשבי רעתי 
19O 035:005 ה  יהיו כמץ לפני-רוח    ומלאך יהוה דוחה 
19O 035:006 ו  יהי-דרכם חשך וחלקלקת    ומלאך יהוה רדפם 
19O 035:007 ז  כי-חנם טמנו-לי שחת רשתם    חנם חפרו לנפשי 
19O 035:008 ח  תבואהו שואה    לא-ידע ורשתו אשר-טמן תלכדו    בשואה יפל-בה 
19O 035:009 ט  ונפשי תגיל ביהוה    תשיש בישועתו 
19O 035:010 י  כל עצמותי תאמרנה--    יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו    ועני ואביון מגזלו 
19O 035:011 יא  יקומון עדי חמס    אשר לא-ידעתי ישאלוני 
19O 035:012 יב  ישלמוני רעה תחת טובה    שכול לנפשי 
19O 035:013 יג  ואני בחלותם לבושי שק--    עניתי בצום נפשי ותפלתי    על-חיקי תשוב 
19O 035:014 יד  כרע-כאח לי התהלכתי    כאבל-אם קדר שחותי 
19O 035:015 טו  ובצלעי    שמחו ונאספו נאספו עלי נכים    ולא ידעתי קרעו    ולא-דמו 
19O 035:016 טז  בחנפי לעגי מעוג--    חרק עלי שנימו 
19O 035:017 יז  אדני    כמה תראה השיבה נפשי משאיהם    מכפירים יחידתי 
19O 035:018 יח  אודך בקהל רב    בעם עצום אהללך 
19O 035:019 יט  אל-ישמחו-לי איבי שקר    שנאי חנם יקרצו-עין 
19O 035:020 כ  כי לא שלום ידברו    ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות יחשבון 
19O 035:021 כא  וירחיבו עלי פיהם    אמרו האח האח ראתה עיננו 
19O 035:022 כב  ראיתה יהוה אל-תחרש    אדני אל-תרחק ממני 
19O 035:023 כג  העירה והקיצה למשפטי    אלהי ואדני לריבי 
19O 035:024 כד  שפטני כצדקך יהוה אלהי    ואל-ישמחו-לי 
19O 035:025 כה  אל-יאמרו בלבם האח נפשנו    אל-יאמרו בלענוהו 
19O 035:026 כו  יבשו ויחפרו יחדו--    שמחי רעתי ילבשו-בשת וכלמה--    המגדילים עלי 
19O 035:027 כז  ירנו וישמחו    חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה    החפץ שלום עבדו 
19O 035:028 כח  ולשוני תהגה צדקך    כל-היום תהלתך 
19O 036:001 א  למנצח לעבד-יהוה לדוד 
19O 036:002 ב  נאם-פשע לרשע בקרב לבי    אין-פחד אלהים לנגד עיניו 
19O 036:003 ג  כי-החליק אליו בעיניו    למצא עונו לשנא 
19O 036:004 ד  דברי-פיו און ומרמה    חדל להשכיל להיטיב 
19O 036:005 ה  און יחשב--על-משכבו    יתיצב על-דרך לא-טוב רע לא ימאס 
19O 036:006 ו  יהוה בהשמים חסדך    אמונתך עד-שחקים 
19O 036:007 ז  צדקתך כהררי-אל--משפטיך תהום רבה    אדם ובהמה תושיע יהוה 
19O 036:008 ח  מה-יקר חסדך אלהים    ובני אדם--בצל כנפיך יחסיון 
19O 036:009 ט  ירוין מדשן ביתך    ונחל עדניך תשקם 
19O 036:010 י  כי-עמך מקור חיים    באורך נראה-אור 
19O 036:011 יא  משך חסדך לידעיך    וצדקתך לישרי-לב 
19O 036:012 יב  אל-תבואני רגל גאוה    ויד-רשעים אל-תנדני [ (Psalms 36:13) יג  שם נפלו פעלי און    דחו ולא-יכלו קום ] 
19O 037:001 א  לדוד  אל-תתחר במרעים    אל-תקנא בעשי עולה 
19O 037:002 ב  כי כחציר מהרה ימלו    וכירק דשא יבולון 
19O 037:003 ג  בטח ביהוה ועשה-טוב    שכן-ארץ ורעה אמונה 
19O 037:004 ד  והתענג על-יהוה    ויתן-לך משאלת לבך 
19O 037:005 ה  גול על-יהוה דרכך    ובטח עליו והוא יעשה 
19O 037:006 ו  והוציא כאור צדקך    ומשפטך כצהרים 
19O 037:007 ז  דום ליהוה--    והתחולל-לו אל-תתחר במצליח דרכו    באיש עשה מזמות 
19O 037:008 ח  הרף מאף ועזב חמה    אל-תתחר אך-להרע 
19O 037:009 ט  כי-מרעים יכרתון    וקוי יהוה המה יירשו-ארץ 
19O 037:010 י  ועוד מעט ואין רשע    והתבוננת על-מקומו ואיננו 
19O 037:011 יא  וענוים יירשו-ארץ    והתענגו על-רב שלום 
19O 037:012 יב  זמם רשע לצדיק    וחרק עליו שניו 
19O 037:013 יג  אדני ישחק-לו    כי-ראה כי-יבא יומו 
19O 037:014 יד  חרב פתחו רשעים--    ודרכו קשתם להפיל עני ואביון    לטבוח ישרי-דרך 
19O 037:015 טו  חרבם תבוא בלבם    וקשתותם תשברנה 
19O 037:016 טז  טוב-מעט לצדיק--    מהמון רשעים רבים 
19O 037:017 יז  כי זרועות רשעים תשברנה    וסומך צדיקים יהוה 
19O 037:018 יח  יודע יהוה ימי תמימם    ונחלתם לעולם תהיה 
19O 037:019 יט  לא-יבשו בעת רעה    ובימי רעבון ישבעו 
19O 037:020 כ  כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים    כלו בעשן כלו 
19O 037:021 כא  לוה רשע ולא ישלם    וצדיק חונן ונותן 
19O 037:022 כב  כי מברכיו יירשו ארץ    ומקלליו יכרתו 
19O 037:023 כג  מיהוה מצעדי-גבר כוננו    ודרכו יחפץ 
19O 037:024 כד  כי-יפל לא-יוטל    כי-יהוה סומך ידו 
19O 037:025 כה  נער הייתי--    גם-זקנתי ולא-ראיתי צדיק נעזב    וזרעו מבקש-לחם 
19O 037:026 כו  כל-היום חונן ומלוה    וזרעו לברכה 
19O 037:027 כז  סור מרע ועשה-טוב    ושכן לעולם 
19O 037:028 כח  כי יהוה אהב משפט    ולא-יעזב את-חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים    נכרת 
19O 037:029 כט  צדיקים יירשו-ארץ    וישכנו לעד עליה 
19O 037:030 ל  פי-צדיק יהגה חכמה    ולשונו תדבר משפט 
19O 037:031 לא  תורת אלהיו בלבו    לא תמעד אשריו 
19O 037:032 לב  צופה רשע לצדיק    ומבקש להמיתו 
19O 037:033 לג  יהוה לא-יעזבנו בידו    ולא ירשיענו בהשפטו 
19O 037:034 לד  קוה אל-יהוה ושמר דרכו    וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים    תראה 
19O 037:035 לה  ראיתי רשע עריץ    ומתערה כאזרח רענן 
19O 037:036 לו  ויעבר והנה איננו    ואבקשהו ולא נמצא 
19O 037:037 לז  שמר-תם וראה ישר    כי-אחרית לאיש שלום 
19O 037:038 לח  ופשעים נשמדו יחדו    אחרית רשעים נכרתה 
19O 037:039 לט  ותשועת צדיקים מיהוה    מעוזם בעת צרה 
19O 037:040 מ  ויעזרם יהוה ויפלטם    יפלטם מרשעים ויושיעם--כי-חסו בו 
19O 038:001 א  מזמור לדוד להזכיר 
19O 038:002 ב  יהוה--אל-בקצפך תוכיחני    ובחמתך תיסרני 
19O 038:003 ג  כי-חציך נחתו בי    ותנחת עלי ידך 
19O 038:004 ד  אין-מתם בבשרי מפני זעמך    אין-שלום בעצמי מפני חטאתי 
19O 038:005 ה  כי עונתי עברו ראשי    כמשא כבד יכבדו ממני 
19O 038:006 ו  הבאישו נמקו חבורתי    מפני אולתי 
19O 038:007 ז  נעויתי שחתי עד-מאד    כל-היום קדר הלכתי 
19O 038:008 ח  כי-כסלי מלאו נקלה    ואין מתם בבשרי 
19O 038:009 ט  נפוגותי ונדכיתי עד-מאד    שאגתי מנהמת לבי 
19O 038:010 י  אדני נגדך כל-תאותי    ואנחתי ממך לא-נסתרה 
19O 038:011 יא  לבי סחרחר עזבני כחי    ואור-עיני גם-הם אין אתי 
19O 038:012 יב  אהבי ורעי--מנגד נגעי יעמדו    וקרובי מרחק עמדו 
19O 038:013 יג  וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות    ומרמות כל-היום יהגו 
19O 038:014 יד  ואני כחרש לא אשמע    וכאלם לא יפתח-פיו 
19O 038:015 טו  ואהי--כאיש אשר לא-שמע    ואין בפיו תוכחות 
19O 038:016 טז  כי-לך יהוה הוחלתי    אתה תענה אדני אלהי 
19O 038:017 יז  כי-אמרתי פן-ישמחו-לי    במוט רגלי עלי הגדילו 
19O 038:018 יח  כי-אני לצלע נכון    ומכאובי נגדי תמיד 
19O 038:019 יט  כי-עוני אגיד    אדאג מחטאתי 
19O 038:020 כ  ואיבי חיים עצמו    ורבו שנאי שקר 
19O 038:021 כא  ומשלמי רעה תחת טובה--    ישטנוני תחת רדופי- (רדפי-) טוב 
19O 038:022 כב  אל-תעזבני יהוה    אלהי אל-תרחק ממני [ (Psalms 38:23) כג  חושה לעזרתי    אדני תשועתי ] 
19O 039:001 א  למנצח לידיתון (לידותון)    מזמור לדוד 
19O 039:002 ב  אמרתי--    אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום--    בעד רשע לנגדי 
19O 039:003 ג  נאלמתי דומיה החשיתי מטוב    וכאבי נעכר 
19O 039:004 ד  חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש    דברתי בלשוני 
19O 039:005 ה  הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא    אדעה מה-חדל אני 
19O 039:006 ו  הנה טפחות נתתה ימי--    וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם    נצב סלה 
19O 039:007 ז  אך-בצלם יתהלך-איש--    אך-הבל יהמיון יצבר    ולא-ידע מי-אספם 
19O 039:008 ח  ועתה מה-קויתי אדני--    תוחלתי לך היא 
19O 039:009 ט  מכל-פשעי הצילני    חרפת נבל אל-תשימני 
19O 039:010 י  נאלמתי לא אפתח-פי    כי אתה עשית 
19O 039:011 יא  הסר מעלי נגעך    מתגרת ידך אני כליתי 
19O 039:012 יב  בתוכחות על-עון יסרת איש--    ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם    סלה 
19O 039:013 יג  שמעה תפלתי יהוה    ושועתי האזינה-- אל-דמעתי    אל-תחרש כי גר אנכי עמך    תושב ככל-אבותי [ (Psalms 39:14) יד  השע ממני ואבליגה--    בטרם אלך ואינני ] 
19O 040:001 א  למנצח לדוד מזמור 
19O 040:002 ב  קוה קויתי יהוה    ויט אלי וישמע שועתי 
19O 040:003 ג  ויעלני מבור שאון--    מטיט היון ויקם על-סלע רגלי    כונן אשרי 
19O 040:004 ד  ויתן בפי שיר חדש--    תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו    ויבטחו ביהוה 
19O 040:005 ה  אשרי הגבר--    אשר-שם יהוה מבטחו ולא-פנה אל-רהבים    ושטי כזב 
19O 040:006 ו  רבות עשית    אתה יהוה אלהי-- נפלאתיך ומחשבתיך    אלינו אין ערך אליך--אגידה ואדברה    עצמו מספר 
19O 040:007 ז  זבח ומנחה לא-חפצת--    אזנים כרית לי עולה וחטאה    לא שאלת 
19O 040:008 ח  אז אמרתי הנה-באתי    במגלת-ספר כתוב עלי 
19O 040:009 ט  לעשות-רצונך אלהי חפצתי    ותורתך בתוך מעי 
19O 040:010 י  בשרתי צדק בקהל רב--    הנה שפתי לא אכלא יהוה    אתה ידעת 
19O 040:011 יא  צדקתך לא-כסיתי בתוך לבי--    אמונתך ותשועתך אמרתי לא-כחדתי חסדך ואמתך    לקהל רב 
19O 040:012 יב  אתה יהוה--    לא-תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך    תמיד יצרוני 
19O 040:013 יג  כי אפפו-עלי רעות    עד-אין מספר-- השיגוני עונתי    ולא-יכלתי לראות עצמו משערות ראשי    ולבי עזבני 
19O 040:014 יד  רצה יהוה להצילני    יהוה לעזרתי חושה 
19O 040:015 טו  יבשו ויחפרו יחד--    מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו--    חפצי רעתי 
19O 040:016 טז  ישמו על-עקב בשתם--    האמרים לי האח האח 
19O 040:017 יז  ישישו וישמחו בך--    כל-מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה--    אהבי תשועתך [ (Psalms 40:18) יח  ואני עני ואביון--    אדני יחשב-לי עזרתי ומפלטי אתה    אלהי אל-תאחר ] 
19O 041:001 א  למנצח מזמור לדוד 
19O 041:002 ב  אשרי משכיל אל-דל    ביום רעה ימלטהו יהוה 
19O 041:003 ג  יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ    ואל-תתנהו בנפש איביו 
19O 041:004 ד  יהוה--יסעדנו על-ערש דוי    כל-משכבו הפכת בחליו 
19O 041:005 ה  אני-אמרתי יהוה חנני    רפאה נפשי כי-חטאתי לך 
19O 041:006 ו  אויבי--יאמרו רע לי    מתי ימות ואבד שמו 
19O 041:007 ז  ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו    יצא לחוץ ידבר 
19O 041:008 ח  יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי    עלי--יחשבו רעה לי 
19O 041:009 ט  דבר-בליעל יצוק בו    ואשר שכב לא-יוסיף לקום 
19O 041:010 י  גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו--    אוכל לחמי הגדיל עלי    עקב 
19O 041:011 יא  ואתה יהוה חנני והקימני    ואשלמה להם 
19O 041:012 יב  בזאת ידעתי כי-חפצת בי    כי לא-יריע איבי עלי 
19O 041:013 יג  ואני--בתמי תמכת בי    ותציבני לפניך לעולם [ (Psalms 41:14) יד  ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם    אמן ואמן ] 
19O 042:001 א  למנצח משכיל לבני-קרח 
19O 042:002 ב  כאיל תערג על-אפיקי-מים--    כן נפשי תערג אליך אלהים 
19O 042:003 ג  צמאה נפשי לאלהים--    לאל חי מתי אבוא    ואראה פני אלהים 
19O 042:004 ד  היתה-לי דמעתי לחם    יומם ולילה באמר אלי כל-היום    איה אלהיך 
19O 042:005 ה  אלה אזכרה    ואשפכה עלי נפשי-- כי אעבר בסך    אדדם עד-בית אלהים בקול-רנה ותודה    המון חוגג 
19O 042:006 ו  מה-תשתוחחי נפשי--    ותהמי עלי הוחלי לאלהים כי-עוד אודנו--    ישועות פניו 
19O 042:007 ז  אלהי--    עלי נפשי תשתוחח על-כן--אזכרך מארץ ירדן    וחרמונים מהר מצער 
19O 042:008 ח  תהום-אל-תהום קורא    לקול צנוריך כל-משבריך וגליך    עלי עברו 
19O 042:009 ט  יומם יצוה יהוה חסדו    ובלילה שירה עמי-- תפלה    לאל חיי 
19O 042:010 י  אומרה לאל סלעי--    למה שכחתני למה-קדר אלך--    בלחץ אויב 
19O 042:011 יא  ברצח בעצמותי--    חרפוני צוררי באמרם אלי כל-היום    איה אלהיך [ (Psalms 42:12) יב  מה-תשתוחחי נפשי--    ומה-תהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו--    ישועת פני ואלהי ] 
19O 043:001 א  שפטני אלהים וריבה ריבי--    מגוי לא-חסיד מאיש מרמה ועולה    תפלטני 
19O 043:002 ב  כי-אתה אלהי מעוזי--    למה זנחתני למה-קדר אתהלך    בלחץ אויב 
19O 043:003 ג  שלח-אורך ואמתך    המה ינחוני יביאוני אל-הר-קדשך    ואל-משכנותיך 
19O 043:004 ד  ואבואה אל-מזבח אלהים--    אל-אל שמחת גילי ואודך בכנור--    אלהים אלהי 
19O 043:005 ה  מה-תשתוחחי נפשי--    ומה-תהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו--    ישועת פני ואלהי 
19O 044:001 א  למנצח לבני-קרח משכיל 
19O 044:002 ב  אלהים באזנינו שמענו--    אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם    בימי קדם 
19O 044:003 ג  אתה ידך גוים הורשת--    ותטעם תרע לאמים    ותשלחם 
19O 044:004 ד  כי לא בחרבם ירשו ארץ    וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך--    כי רציתם 
19O 044:005 ה  אתה-הוא מלכי אלהים    צוה ישועות יעקב 
19O 044:006 ו  בך צרינו ננגח    בשמך נבוס קמינו 
19O 044:007 ז  כי לא בקשתי אבטח    וחרבי לא תושיעני 
19O 044:008 ח  כי הושעתנו מצרינו    ומשנאינו הבישות 
19O 044:009 ט  באלהים הללנו כל-היום    ושמך לעולם נודה סלה 
19O 044:010 י  אף-זנחת ותכלימנו    ולא-תצא בצבאותינו 
19O 044:011 יא  תשיבנו אחור מני-צר    ומשנאינו שסו למו 
19O 044:012 יב  תתננו כצאן מאכל    ובגוים זריתנו 
19O 044:013 יג  תמכר-עמך בלא-הון    ולא-רבית במחיריהם 
19O 044:014 יד  תשימנו חרפה לשכנינו    לעג וקלס לסביבותינו 
19O 044:015 טו  תשימנו משל בגוים    מנוד-ראש בלאמים 
19O 044:016 טז  כל-היום כלמתי נגדי    ובשת פני כסתני 
19O 044:017 יז  מקול מחרף ומגדף    מפני אויב ומתנקם 
19O 044:018 יח  כל-זאת באתנו ולא שכחנוך    ולא-שקרנו בבריתך 
19O 044:019 יט  לא-נסוג אחור לבנו    ותט אשרינו מני ארחך 
19O 044:020 כ  כי דכיתנו במקום תנים    ותכס עלינו בצלמות 
19O 044:021 כא  אם-שכחנו שם אלהינו    ונפרש כפינו לאל זר 
19O 044:022 כב  הלא אלהים יחקר-זאת    כי-הוא ידע תעלמות לב 
19O 044:023 כג  כי-עליך הרגנו כל-היום    נחשבנו כצאן טבחה 
19O 044:024 כד  עורה למה תישן אדני    הקיצה אל-תזנח לנצח 
19O 044:025 כה  למה-פניך תסתיר    תשכח ענינו ולחצנו 
19O 044:026 כו  כי שחה לעפר נפשנו    דבקה לארץ בטננו [ (Psalms 44:27) כז  קומה עזרתה לנו    ופדנו למען חסדך ] 
19O 045:001 א  למנצח על-ששנים לבני-קרח    משכיל שיר ידידת 
19O 045:002 ב  רחש לבי דבר טוב--    אמר אני מעשי למלך לשוני    עט סופר מהיר 
19O 045:003 ג  יפיפית מבני אדם--    הוצק חן בשפתותיך על-כן ברכך אלהים    לעולם 
19O 045:004 ד  חגור-חרבך על-ירך גבור--    הודך והדרך 
19O 045:005 ה  והדרך צלח רכב--    על-דבר-אמת וענוה-צדק ותורך נוראות    ימינך 
19O 045:006 ו  חציך שנונים    עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך 
19O 045:007 ז  כסאך אלהים עולם ועד    שבט מישר שבט מלכותך 
19O 045:008 ח  אהבת צדק    ותשנא-רשע על-כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון--    מחברך 
19O 045:009 ט  מר-ואהלות קציעות כל-בגדתיך    מן-היכלי שן מני שמחוך 
19O 045:010 י  בנות מלכים ביקרותיך    נצבה שגל לימינך בכתם אופיר 
19O 045:011 יא  שמעי-בת וראי והטי אזנך    ושכחי עמך ובית אביך 
19O 045:012 יב  ויתאו המלך יפיך    כי-הוא אדניך והשתחוי-לו 
19O 045:013 יג  ובת-צר    במנחה פניך יחלו--עשירי עם 
19O 045:014 יד  כל-כבודה בת-מלך פנימה    ממשבצות זהב לבושה 
19O 045:015 טו  לרקמות תובל למלך    בתולות אחריה רעותיה--מובאות לך 
19O 045:016 טז  תובלנה בשמחת וגיל    תבאינה בהיכל מלך 
19O 045:017 יז  תחת אבתיך יהיו בניך    תשיתמו לשרים בכל-הארץ [ (Psalms 45:18) יח  אזכירה שמך בכל-דר ודר    על-כן עמים יהודוך לעלם ועד ] 
19O 046:001 א  למנצח לבני-קרח--    על-עלמות שיר 
19O 046:002 ב  אלהים לנו מחסה ועז    עזרה בצרות נמצא מאד 
19O 046:003 ג  על-כן לא-נירא בהמיר ארץ    ובמוט הרים בלב ימים 
19O 046:004 ד  יהמו יחמרו מימיו    ירעשו הרים בגאותו סלה 
19O 046:005 ה  נהר--פלגיו ישמחו עיר-אלהים    קדש משכני עליון 
19O 046:006 ו  אלהים בקרבה בל-תמוט    יעזרה אלהים לפנות בקר 
19O 046:007 ז  המו גוים מטו ממלכות    נתן בקולו תמוג ארץ 
19O 046:008 ח  יהוה צבאות עמנו    משגב-לנו אלהי יעקב סלה 
19O 046:009 ט  לכו-חזו מפעלות יהוה--    אשר-שם שמות בארץ 
19O 046:010 י  משבית מלחמות    עד-קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית    עגלות ישרף באש 
19O 046:011 יא  הרפו ודעו כי-אנכי אלהים    ארום בגוים ארום בארץ [ (Psalms 46:12) יב  יהוה צבאות עמנו    משגב-לנו אלהי יעקב סלה ] 
19O 047:001 א  למנצח לבני-קרח מזמור 
19O 047:002 ב  כל-העמים תקעו-כף    הריעו לאלהים בקול רנה 
19O 047:003 ג  כי-יהוה עליון נורא    מלך גדול על-כל-הארץ 
19O 047:004 ד  ידבר עמים תחתינו    ולאמים תחת רגלינו 
19O 047:005 ה  יבחר-לנו את-נחלתנו    את גאון יעקב אשר-אהב סלה 
19O 047:006 ו  עלה אלהים בתרועה    יהוה בקול שופר 
19O 047:007 ז  זמרו אלהים זמרו    זמרו למלכנו זמרו 
19O 047:008 ח  כי מלך כל-הארץ אלהים--    זמרו משכיל 
19O 047:009 ט  מלך אלהים על-גוים    אלהים ישב על-כסא קדשו [ (Psalms 47:10) י  נדיבי עמים נאספו--    עם אלהי אברהם כי לאלהים מגני-ארץ--    מאד נעלה ] 
19O 048:001 א  שיר מזמור לבני-קרח 
19O 048:002 ב  גדול יהוה ומהלל מאד--    בעיר אלהינו הר-קדשו 
19O 048:003 ג  יפה נוף    משוש כל-הארץ הר-ציון ירכתי צפון    קרית מלך רב 
19O 048:004 ד  אלהים בארמנותיה    נודע למשגב 
19O 048:005 ה  כי-הנה המלכים נועדו    עברו יחדו 
19O 048:006 ו  המה ראו כן תמהו    נבהלו נחפזו 
19O 048:007 ז  רעדה אחזתם שם    חיל כיולדה 
19O 048:008 ח  ברוח קדים--    תשבר אניות תרשיש 
19O 048:009 ט  כאשר שמענו    כן ראינו-- בעיר-יהוה צבאות    בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד-עולם    סלה 
19O 048:010 י  דמינו אלהים חסדך--    בקרב היכלך 
19O 048:011 יא  כשמך אלהים--    כן תהלתך על-קצוי-ארץ צדק    מלאה ימינך 
19O 048:012 יב  ישמח הר ציון--תגלנה בנות יהודה    למען משפטיך 
19O 048:013 יג  סבו ציון והקיפוה    ספרו מגדליה 
19O 048:014 יד  שיתו לבכם לחילה--פסגו ארמנותיה    למען תספרו לדור אחרון [ (Psalms 48:15) טו  כי זה אלהים אלהינו--עולם ועד    הוא ינהגנו על-מות ] 
19O 049:001 א  למנצח לבני-קרח מזמור 
19O 049:002 ב  שמעו-זאת כל-העמים    האזינו כל-ישבי חלד 
19O 049:003 ג  גם-בני אדם גם-בני-איש--    יחד עשיר ואביון 
19O 049:004 ד  פי ידבר חכמות    והגות לבי תבונות 
19O 049:005 ה  אטה למשל אזני    אפתח בכנור חידתי 
19O 049:006 ו  למה אירא בימי רע--    עון עקבי יסובני 
19O 049:007 ז  הבטחים על-חילם    וברב עשרם יתהללו 
19O 049:008 ח  אח--לא פדה יפדה איש    לא-יתן לאלהים כפרו 
19O 049:009 ט  ויקר פדיון נפשם    וחדל לעולם 
19O 049:010 י  ויחי-עוד לנצח    לא יראה השחת 
19O 049:011 יא  כי יראה חכמים ימותו--    יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים    חילם 
19O 049:012 יב  קרבם בתימו לעולם--    משכנתם לדור ודר קראו בשמותם    עלי אדמות 
19O 049:013 יג  ואדם ביקר בל-ילין    נמשל כבהמות נדמו 
19O 049:014 יד  זה דרכם כסל למו    ואחריהם בפיהם ירצו סלה 
19O 049:015 טו  כצאן לשאול שתו--    מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול    מזבל לו 
19O 049:016 טז  אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול    כי יקחני סלה 
19O 049:017 יז  אל-תירא כי-יעשר איש    כי-ירבה כבוד ביתו 
19O 049:018 יח  כי לא במותו יקח הכל    לא-ירד אחריו כבודו 
19O 049:019 יט  כי-נפשו בחייו יברך    ויודך כי-תיטיב לך 
19O 049:020 כ  תבוא עד-דור אבותיו    עד-נצח לא יראו-אור [ (Psalms 49:21) כא  אדם ביקר ולא יבין    נמשל כבהמות נדמו ] 
19O 050:001 א  מזמור לאסף אל אלהים יהוה--    דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש    עד-מבאו 
19O 050:002 ב  מציון מכלל-יפי--    אלהים הופיע 
19O 050:003 ג  יבא אלהינו    ואל-יחרש אש-לפניו תאכל    וסביביו נשערה מאד 
19O 050:004 ד  יקרא אל-השמים מעל    ואל-הארץ לדין עמו 
19O 050:005 ה  אספו-לי חסידי--    כרתי בריתי עלי-זבח 
19O 050:006 ו  ויגידו שמים צדקו    כי-אלהים שפט הוא סלה 
19O 050:007 ז  שמעה עמי ואדברה--    ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך    אנכי 
19O 050:008 ח  לא על-זבחיך אוכיחך    ועולתיך לנגדי תמיד 
19O 050:009 ט  לא-אקח מביתך פר    ממכלאתיך עתודים 
19O 050:010 י  כי-לי כל-חיתו-יער    בהמות בהררי-אלף 
19O 050:011 יא  ידעתי כל-עוף הרים    וזיז שדי עמדי 
19O 050:012 יב  אם-ארעב לא-אמר לך    כי-לי תבל ומלאה 
19O 050:013 יג  האוכל בשר אבירים    ודם עתודים אשתה 
19O 050:014 יד  זבח לאלהים תודה    ושלם לעליון נדריך 
19O 050:015 טו  וקראני ביום צרה    אחלצך ותכבדני 
19O 050:016 טז  ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי    ותשא בריתי עלי-פיך 
19O 050:017 יז  ואתה שנאת מוסר    ותשלך דברי אחריך 
19O 050:018 יח  אם-ראית גנב ותרץ עמו    ועם מנאפים חלקך 
19O 050:019 יט  פיך שלחת ברעה    ולשונך תצמיד מרמה 
19O 050:020 כ  תשב באחיך תדבר    בבן-אמך תתן-דפי 
19O 050:021 כא  אלה עשית והחרשתי--    דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה    לעיניך 
19O 050:022 כב  בינו-נא זאת שכחי אלוה    פן-אטרף ואין מציל 
19O 050:023 כג  זבח תודה יכבדנני    ושם דרך--אראנו בישע אלהים 
19O 051:001 א  למנצח מזמור לדוד 
19O 051:002 ב  בבוא-אליו נתן הנביא--    כאשר-בא אל-בת-שבע 
19O 051:003 ג  חנני אלהים כחסדך    כרב רחמיך מחה פשעי 
19O 051:004 ד  הרבה (הרב) כבסני מעוני    ומחטאתי טהרני 
19O 051:005 ה  כי-פשעי אני אדע    וחטאתי נגדי תמיד 
19O 051:006 ו  לך לבדך חטאתי    והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך--    תזכה בשפטך 
19O 051:007 ז  הן-בעוון חוללתי    ובחטא יחמתני אמי 
19O 051:008 ח  הן-אמת חפצת בטחות    ובסתם חכמה תודיעני 
19O 051:009 ט  תחטאני באזוב ואטהר    תכבסני ומשלג אלבין 
19O 051:010 י  תשמיעני ששון ושמחה    תגלנה עצמות דכית 
19O 051:011 יא  הסתר פניך מחטאי    וכל-עונתי מחה 
19O 051:012 יב  לב טהור ברא-לי אלהים    ורוח נכון חדש בקרבי 
19O 051:013 יג  אל-תשליכני מלפניך    ורוח קדשך אל-תקח ממני 
19O 051:014 יד  השיבה לי ששון ישעך    ורוח נדיבה תסמכני 
19O 051:015 טו  אלמדה פשעים דרכיך    וחטאים אליך ישובו 
19O 051:016 טז  הצילני מדמים אלהים--    אלהי תשועתי תרנן לשוני    צדקתך 
19O 051:017 יז  אדני שפתי תפתח    ופי יגיד תהלתך 
19O 051:018 יח  כי לא-תחפץ זבח ואתנה    עולה לא תרצה 
19O 051:019 יט  זבחי אלהים    רוח נשברה לב-נשבר ונדכה--    אלהים לא תבזה [ (Psalms 51:20) כ  היטיבה ברצונך את-ציון    תבנה חומות ירושלם ] [ (Psalms 51:21) כא  אז תחפץ זבחי-צדק    עולה וכליל אז יעלו על-מזבחך    פרים ] 
19O 052:001 א  למנצח משכיל לדוד 
19O 052:002 ב  בבוא דואג האדמי--    ויגד לשאול ויאמר לו--    בא דוד אל-בית אחימלך 
19O 052:003 ג  מה-תתהלל ברעה הגבור    חסד אל כל-היום 
19O 052:004 ד  הוות תחשב לשונך    כתער מלטש עשה רמיה 
19O 052:005 ה  אהבת רע מטוב    שקר מדבר צדק סלה 
19O 052:006 ו  אהבת כל-דברי-בלע    לשון מרמה 
19O 052:007 ז  גם-אל    יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל    ושרשך מארץ חיים סלה 
19O 052:008 ח  ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו 
19O 052:009 ט  הנה הגבר--    לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו    יעז בהותו [ (Psalms 52:10) י  ואני כזית רענן--    בבית אלהים בטחתי בחסד-אלהים    עולם ועד ] [ (Psalms 52:11) יא  אודך לעולם כי עשית    ואקוה שמך כי-טוב נגד חסידיך ] 
19O 053:001 א  למנצח על-מחלת משכיל לדוד 
19O 053:002 ב  אמר נבל בלבו    אין אלהים השחיתו והתעיבו עול--    אין עשה-טוב 
19O 053:003 ג  אלהים--    משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל--    דרש את-אלהים 
19O 053:004 ד  כלו סג יחדו נאלחו    אין עשה-טוב אין גם-אחד 
19O 053:005 ה  הלא ידעו פעלי-און    אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו 
19O 053:006 ו  שם פחדו פחד--    לא-היה-פחד כי-אלהים--פזר עצמות חנך    הבשתה כי-אלהים מאסם [ (Psalms 53:7) ז  מי יתן מציון    ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו    יגל יעקב ישמח ישראל ] 
19O 054:001 א  למנצח בנגינת משכיל לדוד 
19O 054:002 ב  בבא הזיפים ויאמרו לשאול    הלא דוד מסתתר עמנו 
19O 054:003 ג  אלהים בשמך הושיעני    ובגבורתך תדינני 
19O 054:004 ד  אלהים שמע תפלתי    האזינה לאמרי-פי 
19O 054:005 ה  כי זרים קמו עלי--    ועריצים בקשו נפשי לא שמו אלהים לנגדם    סלה 
19O 054:006 ו  הנה אלהים עזר לי    אדני בסמכי נפשי 
19O 054:007 ז  ישוב (ישיב) הרע לשררי    באמתך הצמיתם [ (Psalms 54:8) ח  בנדבה אזבחה-לך    אודה שמך יהוה כי-טוב ] [ (Psalms 54:9) ט  כי מכל-צרה הצילני    ובאיבי ראתה עיני ] 
19O 055:001 א  למנצח בנגינת משכיל לדוד 
19O 055:002 ב  האזינה אלהים תפלתי    ואל-תתעלם מתחנתי 
19O 055:003 ג  הקשיבה לי וענני    אריד בשיחי ואהימה 
19O 055:004 ד  מקול אויב--מפני עקת רשע    כי-ימיטו עלי און ובאף ישטמוני 
19O 055:005 ה  לבי יחיל בקרבי    ואימות מות נפלו עלי 
19O 055:006 ו  יראה ורעד יבא בי    ותכסני פלצות 
19O 055:007 ז  ואמר--מי-יתן-לי אבר כיונה    אעופה ואשכנה 
19O 055:008 ח  הנה ארחיק נדד    אלין במדבר סלה 
19O 055:009 ט  אחישה מפלט לי--    מרוח סעה מסער 
19O 055:010 י  בלע אדני פלג לשונם    כי-ראיתי חמס וריב בעיר 
19O 055:011 יא  יומם ולילה--יסובבה על-חומתיה    ואון ועמל בקרבה 
19O 055:012 יב  הוות בקרבה    ולא-ימיש מרחבה תך ומרמה 
19O 055:013 יג  כי לא-אויב יחרפני    ואשא לא-משנאי עלי הגדיל    ואסתר ממנו 
19O 055:014 יד  ואתה אנוש כערכי    אלופי ומידעי 
19O 055:015 טו  אשר יחדו נמתיק סוד    בבית אלהים נהלך ברגש 
19O 055:016 טז  ישימות (ישי מות) עלימו--ירדו שאול חיים    כי-רעות במגורם בקרבם 
19O 055:017 יז  אני אל-אלהים אקרא    ויהוה יושיעני 
19O 055:018 יח  ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה    וישמע קולי 
19O 055:019 יט  פדה בשלום נפשי מקרב-לי    כי-ברבים היו עמדי 
19O 055:020 כ  ישמע אל ויענם--    וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו    ולא יראו אלהים 
19O 055:021 כא  שלח ידיו בשלמיו    חלל בריתו 
19O 055:022 כב  חלקו מחמאת פיו--    וקרב-לבו רכו דבריו משמן    והמה פתחות 
19O 055:023 כג  השלך על-יהוה יהבך--    והוא יכלכלך לא-יתן לעולם מוט--    לצדיק [ (Psalms 55:24) כד  ואתה אלהים    תורדם לבאר שחת-- אנשי דמים ומרמה    לא-יחצו ימיהם ואני    אבטח-בך ] 
19O 056:001 א  למנצח על-יונת אלם רחקים--    לדוד מכתם באחז אותו פלשתים    בגת 
19O 056:002 ב  חנני אלהים כי-שאפני אנוש    כל-היום לחם ילחצני 
19O 056:003 ג  שאפו שוררי כל-היום    כי-רבים לחמים לי מרום 
19O 056:004 ד  יום אירא--    אני אליך אבטח 
19O 056:005 ה  באלהים    אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא    מה-יעשה בשר לי 
19O 056:006 ו  כל-היום דברי יעצבו    עלי כל-מחשבתם לרע 
19O 056:007 ז  יגורו יצפינו (יצפונו)--המה עקבי ישמרו    כאשר קוו נפשי 
19O 056:008 ח  על-און פלט-למו    באף עמים הורד אלהים 
19O 056:009 ט  נדי ספרתה-אתה    שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך 
19O 056:010 י  אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא    זה-ידעתי כי-אלהים לי 
19O 056:011 יא  באלהים אהלל דבר    ביהוה אהלל דבר 
19O 056:012 יב  באלהים בטחתי לא אירא    מה-יעשה אדם לי 
19O 056:013 יג  עלי אלהים נדריך    אשלם תודת לך [ (Psalms 56:14) יד  כי הצלת נפשי ממות--    הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים--    באור החיים ] 
19O 057:001 א  למנצח אל-תשחת לדוד מכתם--    בברחו מפני-שאול במערה 
19O 057:002 ב  חנני אלהים חנני--    כי בך חסיה נפשי ובצל-כנפיך אחסה--    עד יעבר הוות 
19O 057:003 ג  אקרא לאלהים עליון    לאל גמר עלי 
19O 057:004 ד  ישלח משמים ויושיעני--    חרף שאפי סלה ישלח אלהים    חסדו ואמתו 
19O 057:005 ה  נפשי בתוך לבאם--    אשכבה להטים בני-אדם--שניהם חנית וחצים    ולשונם חרב חדה 
19O 057:006 ו  רומה על-השמים אלהים    על כל-הארץ כבודך 
19O 057:007 ז  רשת הכינו לפעמי--    כפף נפשי כרו לפני שיחה    נפלו בתוכה סלה 
19O 057:008 ח  נכון לבי אלהים נכון לבי    אשירה ואזמרה 
19O 057:009 ט  עורה כבודי--עורה הנבל וכנור    אעירה שחר 
19O 057:010 י  אודך בעמים אדני    אזמרך בלאמים 
19O 057:011 יא  כי-גדל עד-שמים חסדך    ועד-שחקים אמתך [ (Psalms 57:12) יב  רומה על-שמים אלהים    על כל-הארץ כבודך ] 
19O 058:001 א  למנצח אל-תשחת לדוד מכתם 
19O 058:002 ב  האמנם--אלם צדק תדברון    מישרים תשפטו בני אדם 
19O 058:003 ג  אף-בלב עולת תפעלון    בארץ--חמס ידיכם תפלסון 
19O 058:004 ד  זרו רשעים מרחם    תעו מבטן דברי כזב 
19O 058:005 ה  חמת-למו כדמות חמת-נחש    כמו-פתן חרש יאטם אזנו 
19O 058:006 ו  אשר לא-ישמע לקול מלחשים    חובר חברים מחכם 
19O 058:007 ז  אלהים--הרס שנימו בפימו    מלתעות כפירים נתץ יהוה 
19O 058:008 ח  ימאסו כמו-מים    יתהלכו-למו ידרך חצו    כמו יתמללו 
19O 058:009 ט  כמו שבלול תמס יהלך    נפל אשת בל-חזו שמש 
19O 058:010 י  בטרם יבינו סירתכם אטד    כמו-חי כמו-חרון ישערנו 
19O 058:011 יא  ישמח צדיק כי-חזה נקם    פעמיו ירחץ בדם הרשע [ (Psalms 58:12) יב  ויאמר אדם אך-פרי לצדיק    אך יש-אלהים שפטים בארץ ] 
19O 059:001 א  למנצח אל-תשחת לדוד מכתם    בשלח שאול וישמרו את-הבית    להמיתו 
19O 059:002 ב  הצילני מאיבי אלהי    ממתקוממי תשגבני 
19O 059:003 ג  הצילני מפעלי און    ומאנשי דמים הושיעני 
19O 059:004 ד  כי הנה ארבו לנפשי--    יגורו עלי עזים לא-פשעי ולא-חטאתי    יהוה 
19O 059:005 ה  בלי-עון ירצון ויכוננו    עורה לקראתי וראה 
19O 059:006 ו  ואתה יהוה-אלהים צבאות אלהי ישראל--    הקיצה לפקד כל-הגוים אל-תחן כל-בגדי און    סלה 
19O 059:007 ז  ישובו לערב יהמו ככלב    ויסובבו עיר 
19O 059:008 ח  הנה יביעון בפיהם--חרבות בשפתותיהם    כי-מי שמע 
19O 059:009 ט  ואתה יהוה תשחק-למו    תלעג לכל-גוים 
19O 059:010 י  עזו אליך אשמרה    כי-אלהים משגבי 
19O 059:011 יא  אלהי חסדו (חסדי) יקדמני    אלהים יראני בשררי 
19O 059:012 יב  אל-תהרגם פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך והורידמו    מגננו אדני 
19O 059:013 יג  חטאת-פימו    דבר-שפתימו וילכדו בגאונם    ומאלה ומכחש יספרו 
19O 059:014 יד  כלה בחמה    כלה ואינמו וידעו--כי-אלהים משל ביעקב    לאפסי הארץ סלה 
19O 059:015 טו  וישבו לערב יהמו ככלב    ויסובבו עיר 
19O 059:016 טז  המה ינועון (יניעון) לאכל--    אם-לא ישבעו וילינו 
19O 059:017 יז  ואני אשיר עזך--    וארנן לבקר חסדך כי-היית משגב לי    ומנוס ביום צר-לי [ (Psalms 59:18) יח  עזי אליך אזמרה    כי-אלהים משגבי אלהי חסדי ] 
19O 060:001 א  למנצח על-שושן עדות    מכתם לדוד ללמד 
19O 060:002 ב  בהצותו את ארם נהרים--    ואת-ארם צובה וישב יואב ויך את-אדום בגיא-מלח--    שנים עשר אלף 
19O 060:003 ג  אלהים זנחתנו פרצתנו    אנפת תשובב לנו 
19O 060:004 ד  הרעשתה ארץ פצמתה    רפה שבריה כי-מטה 
19O 060:005 ה  הראית עמך קשה    השקיתנו יין תרעלה 
19O 060:006 ו  נתתה ליראיך נס להתנוסס--    מפני קשט סלה 
19O 060:007 ז  למען יחלצון ידידיך    הושיעה ימינך ועננו (וענני) 
19O 060:008 ח  אלהים דבר בקדשו--אעלזה    אחלקה שכם ועמק סכות אמדד 
19O 060:009 ט  לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי    יהודה מחקקי 
19O 060:010 י  מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי    עלי פלשת התרועעי 
19O 060:011 יא  מי יבלני עיר מצור    מי נחני עד-אדום 
19O 060:012 יב  הלא-אתה אלהים זנחתנו    ולא-תצא אלהים בצבאותינו [ (Psalms 60:13) יג  הבה-לנו עזרת מצר    ושוא תשועת אדם ] [ (Psalms 60:14) יד  באלהים נעשה-חיל    והוא יבוס צרינו ] 
19O 061:001 א  למנצח על-נגינת לדוד 
19O 061:002 ב  שמעה אלהים רנתי    הקשיבה תפלתי 
19O 061:003 ג  מקצה הארץ אליך אקרא--    בעטף לבי בצור-ירום ממני    תנחני 
19O 061:004 ד  כי-היית מחסה לי    מגדל-עז מפני אויב 
19O 061:005 ה  אגורה באהלך עולמים    אחסה בסתר כנפיך סלה 
19O 061:006 ו  כי-אתה אלהים שמעת לנדרי    נתת ירשת יראי שמך 
19O 061:007 ז  ימים על-ימי-מלך תוסיף    שנותיו כמו-דר ודר 
19O 061:008 ח  ישב עולם לפני אלהים    חסד ואמת מן ינצרהו [ (Psalms 61:9) ט  כן אזמרה שמך לעד--    לשלמי נדרי יום יום ] 
19O 062:001 א  למנצח על-ידותון--    מזמור לדוד 
19O 062:002 ב  אך אל-אלהים דומיה נפשי    ממנו ישועתי 
19O 062:003 ג  אך-הוא צורי וישועתי    משגבי לא-אמוט רבה 
19O 062:004 ד  עד-אנה תהותתו על-איש--    תרצחו כלכם כקיר נטוי    גדר הדחויה 
19O 062:005 ה  אך משאתו יעצו להדיח--    ירצו כזב בפיו יברכו    ובקרבם יקללו-סלה 
19O 062:006 ו  אך לאלהים דומי נפשי    כי-ממנו תקותי 
19O 062:007 ז  אך-הוא צורי וישועתי    משגבי לא אמוט 
19O 062:008 ח  על-אלהים ישעי וכבודי    צור-עזי מחסי באלהים 
19O 062:009 ט  בטחו בו בכל-עת עם--    שפכו-לפניו לבבכם אלהים מחסה-לנו    סלה 
19O 062:010 י  אך הבל בני-אדם--    כזב בני-איש במאזנים לעלות    המה מהבל יחד 
19O 062:011 יא  אל-תבטחו בעשק    ובגזל אל-תהבלו חיל כי-ינוב--    אל-תשיתו לב 
19O 062:012 יב  אחת דבר אלהים--שתים-זו שמעתי    כי עז לאלהים [ (Psalms 62:13) יג  ולך-אדני חסד    כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו ] 
19O 063:001 א  מזמור לדוד    בהיותו במדבר יהודה 
19O 063:002 ב  אלהים אלי אתה--    אשחרך צמאה לך נפשי--    כמה לך בשרי בארץ-ציה ועיף    בלי-מים 
19O 063:003 ג  כן בקדש חזיתך--    לראות עזך וכבודך 
19O 063:004 ד  כי-טוב חסדך מחיים    שפתי ישבחונך 
19O 063:005 ה  כן אברכך בחיי    בשמך אשא כפי 
19O 063:006 ו  כמו חלב ודשן תשבע נפשי    ושפתי רננות יהלל-פי 
19O 063:007 ז  אם-זכרתיך על-יצועי--    באשמרות אהגה-בך 
19O 063:008 ח  כי-היית עזרתה לי    ובצל כנפיך ארנן 
19O 063:009 ט  דבקה נפשי אחריך    בי תמכה ימינך 
19O 063:010 י  והמה--לשואה יבקשו נפשי    יבאו בתחתיות הארץ 
19O 063:011 יא  יגירהו על-ידי-חרב    מנת שעלים יהיו [ (Psalms 63:12) יב  והמלך    ישמח באלהים יתהלל כל-הנשבע בו    כי יסכר פי דוברי-שקר ] 
19O 064:001 א  למנצח מזמור לדוד 
19O 064:002 ב  שמע-אלהים קולי בשיחי    מפחד אויב תצר חיי 
19O 064:003 ג  תסתירני מסוד מרעים    מרגשת פעלי און 
19O 064:004 ד  אשר שננו כחרב לשונם    דרכו חצם דבר מר 
19O 064:005 ה  לירת במסתרים תם    פתאם ירהו ולא ייראו 
19O 064:006 ו  יחזקו-למו דבר רע--    יספרו לטמון מוקשים אמרו    מי יראה-למו 
19O 064:007 ז  יחפשו עולת--    תמנו חפש מחפש וקרב איש    ולב עמק 
19O 064:008 ח  וירם אלהים    חץ פתאום--היו מכותם 
19O 064:009 ט  ויכשילוהו עלימו לשונם    יתנדדו כל-ראה בם 
19O 064:010 י  וייראו כל-אדם    ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו [ (Psalms 64:11) יא  ישמח צדיק ביהוה וחסה בו    ויתהללו כל-ישרי-לב ] 
19O 065:001 א  למנצח מזמור לדוד שיר 
19O 065:002 ב  לך דמיה תהלה אלהים בציון    ולך ישלם-נדר 
19O 065:003 ג  שמע תפלה--    עדיך כל-בשר יבאו 
19O 065:004 ד  דברי עונת גברו מני    פשעינו אתה תכפרם 
19O 065:005 ה  אשרי תבחר ותקרב--    ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך    קדש היכלך 
19O 065:006 ו  נוראות בצדק תעננו--    אלהי ישענו מבטח כל-קצוי-ארץ    וים רחקים 
19O 065:007 ז  מכין הרים בכחו    נאזר בגבורה 
19O 065:008 ח  משביח שאון ימים--שאון גליהם    והמון לאמים 
19O 065:009 ט  וייראו ישבי קצות--מאותתיך    מוצאי בקר וערב תרנין 
19O 065:010 י  פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה--    פלג אלהים מלא מים תכין דגנם    כי-כן תכינה 
19O 065:011 יא  תלמיה רוה נחת גדודה    ברביבים תמגגנה צמחה תברך 
19O 065:012 יב  עטרת שנת טובתך    ומעגליך ירעפון דשן 
19O 065:013 יג  ירעפו נאות מדבר    וגיל גבעות תחגרנה [ (Psalms 65:14) יד  לבשו כרים הצאן--    ועמקים יעטפו-בר יתרועעו    אף-ישירו ] 
19O 066:001 א  למנצח שיר מזמור    הריעו לאלהים כל-הארץ 
19O 066:002 ב  זמרו כבוד-שמו    שימו כבוד תהלתו 
19O 066:003 ג  אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך    ברב עזך יכחשו לך איביך 
19O 066:004 ד  כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך    יזמרו שמך סלה 
19O 066:005 ה  לכו וראו מפעלות אלהים    נורא עלילה על-בני אדם 
19O 066:006 ו  הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל    שם נשמחה-בו 
19O 066:007 ז  משל בגבורתו עולם--    עיניו בגוים תצפינה הסוררים    אל-ירימו (ירומו) למו סלה 
19O 066:008 ח  ברכו עמים אלהינו    והשמיעו קול תהלתו 
19O 066:009 ט  השם נפשנו בחיים    ולא-נתן למוט רגלנו 
19O 066:010 י  כי-בחנתנו אלהים    צרפתנו כצרף-כסף 
19O 066:011 יא  הבאתנו במצודה    שמת מועקה במתנינו 
19O 066:012 יב  הרכבת אנוש לראשנו    באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה 
19O 066:013 יג  אבוא ביתך בעולות    אשלם לך נדרי 
19O 066:014 יד  אשר-פצו שפתי    ודבר-פי בצר-לי 
19O 066:015 טו  עלות מיחים אעלה-לך    עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים    סלה 
19O 066:016 טז  לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים    אשר עשה לנפשי 
19O 066:017 יז  אליו פי-קראתי    ורומם תחת לשוני 
19O 066:018 יח  און אם-ראיתי בלבי--    לא ישמע אדני 
19O 066:019 יט  אכן שמע אלהים    הקשיב בקול תפלתי 
19O 066:020 כ  ברוך אלהים--    אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי 
19O 067:001 א  למנצח בנגינת מזמור שיר 
19O 067:002 ב  אלהים יחננו ויברכנו    יאר פניו אתנו סלה 
19O 067:003 ג  לדעת בארץ דרכך    בכל-גוים ישועתך 
19O 067:004 ד  יודוך עמים אלהים    יודוך עמים כלם 
19O 067:005 ה  ישמחו וירננו    לאמים כי-תשפט עמים מישר    ולאמים בארץ תנחם סלה 
19O 067:006 ו  יודוך עמים אלהים    יודוך עמים כלם 
19O 067:007 ז  ארץ נתנה יבולה    יברכנו אלהים אלהינו [ (Psalms 67:8) ח  יברכנו אלהים    וייראו אותו כל-אפסי-ארץ ] 
19O 068:001 א  למנצח לדוד מזמור שיר 
19O 068:002 ב  יקום אלהים יפוצו אויביו    וינוסו משנאיו מפניו 
19O 068:003 ג  כהנדף עשן    תנדף כהמס דונג מפני-אש--    יאבדו רשעים מפני אלהים 
19O 068:004 ד  וצדיקים--ישמחו יעלצו לפני אלהים    וישישו בשמחה 
19O 068:005 ה  שירו לאלהים--    זמרו שמו סלו לרכב בערבות--ביה שמו    ועלזו לפניו 
19O 068:006 ו  אבי יתומים ודין אלמנות--    אלהים במעון קדשו 
19O 068:007 ז  אלהים מושיב יחידים ביתה--    מוציא אסירים בכושרות אך סוררים    שכנו צחיחה 
19O 068:008 ח  אלהים--בצאתך לפני עמך    בצעדך בישימון סלה 
19O 068:009 ט  ארץ רעשה אף-שמים נטפו--    מפני אלהים זה סיני--    מפני אלהים אלהי ישראל 
19O 068:010 י  גשם נדבות תניף אלהים    נחלתך ונלאה אתה כוננתה 
19O 068:011 יא  חיתך ישבו-בה    תכין בטובתך לעני אלהים 
19O 068:012 יב  אדני יתן-אמר    המבשרות צבא רב 
19O 068:013 יג  מלכי צבאות ידדון ידדון    ונות-בית תחלק שלל 
19O 068:014 יד  אם-תשכבון    בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף    ואברותיה בירקרק חרוץ 
19O 068:015 טו  בפרש שדי מלכים בה--    תשלג בצלמון 
19O 068:016 טז  הר-אלהים הר-בשן    הר גבננים הר-בשן 
19O 068:017 יז  למה תרצדון--    הרים גבננים ההר--חמד אלהים לשבתו    אף-יהוה ישכן לנצח 
19O 068:018 יח  רכב אלהים רבתים אלפי שנאן    אדני בם סיני בקדש 
19O 068:019 יט  עלית למרום שבית שבי--    לקחת מתנות באדם ואף סוררים    לשכן יה אלהים 
19O 068:020 כ  ברוך אדני יום יום    יעמס-לנו--האל ישועתנו סלה 
19O 068:021 כא  האל לנו אל למושעות    וליהוה אדני--למות תצאות 
19O 068:022 כב  אך-אלהים--ימחץ ראש איביו    קדקד שער--מתהלך באשמיו 
19O 068:023 כג  אמר אדני מבשן אשיב    אשיב ממצלות ים 
19O 068:024 כד  למען תמחץ רגלך--בדם    לשון כלביך--מאיבים מנהו 
19O 068:025 כה  ראו הליכותיך אלהים    הליכות אלי מלכי בקדש 
19O 068:026 כו  קדמו שרים אחר נגנים    בתוך עלמות תופפות 
19O 068:027 כז  במקהלות ברכו אלהים    אדני ממקור ישראל 
19O 068:028 כח  שם בנימן צעיר רדם--שרי יהודה רגמתם    שרי זבלון שרי נפתלי 
19O 068:029 כט  צוה אלהיך עזך    עוזה אלהים--זו פעלת לנו 
19O 068:030 ל  מהיכלך על-ירושלם--    לך יובילו מלכים שי 
19O 068:031 לא  גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים--    מתרפס ברצי-כסף בזר עמים    קרבות יחפצו 
19O 068:032 לב  יאתיו חשמנים מני מצרים    כוש תריץ ידיו לאלהים 
19O 068:033 לג  ממלכות הארץ שירו לאלהים    זמרו אדני סלה 
19O 068:034 לד  לרכב בשמי שמי-קדם--    הן יתן בקולו קול עז 
19O 068:035 לה  תנו עז לאלהים    על-ישראל גאותו ועזו בשחקים [ (Psalms 68:36) לו  נורא אלהים    ממקדשיך אל ישראל--    הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים ] 
19O 069:001 א  למנצח על-שושנים לדוד 
19O 069:002 ב  הושיעני אלהים--    כי באו מים עד-נפש 
19O 069:003 ג  טבעתי ביון מצולה--    ואין מעמד באתי במעמקי-מים    ושבלת שטפתני 
19O 069:004 ד  יגעתי בקראי נחר גרוני    כלו עיני--מיחל לאלהי 
19O 069:005 ה  רבו משערות ראשי--    שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר--    אשר לא-גזלתי אז אשיב 
19O 069:006 ו  אלהים--אתה ידעת לאולתי    ואשמותי ממך לא-נכחדו 
19O 069:007 ז  אל-יבשו בי קויך--    אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך--    אלהי ישראל 
19O 069:008 ח  כי-עליך נשאתי חרפה    כסתה כלמה פני 
19O 069:009 ט  מוזר הייתי לאחי    ונכרי לבני אמי 
19O 069:010 י  כי-קנאת ביתך אכלתני    וחרפות חורפיך נפלו עלי 
19O 069:011 יא  ואבכה בצום נפשי    ותהי לחרפות לי 
19O 069:012 יב  ואתנה לבושי שק    ואהי להם למשל 
19O 069:013 יג  ישיחו בי ישבי שער    ונגינות שותי שכר 
19O 069:014 יד  ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון--    אלהים ברב-חסדך ענני    באמת ישעך 
19O 069:015 טו  הצילני מטיט ואל-אטבעה    אנצלה משנאי וממעמקי מים 
19O 069:016 טז  אל-תשטפני שבלת מים--    ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר    פיה 
19O 069:017 יז  ענני יהוה כי-טוב חסדך    כרב רחמיך פנה אלי 
19O 069:018 יח  ואל-תסתר פניך מעבדך    כי-צר-לי מהר ענני 
19O 069:019 יט  קרבה אל-נפשי גאלה    למען איבי פדני 
19O 069:020 כ  אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי    נגדך כל-צוררי 
19O 069:021 כא  חרפה שברה לבי--    ואנושה ואקוה לנוד ואין    ולמנחמים ולא מצאתי 
19O 069:022 כב  ויתנו בברותי ראש    ולצמאי ישקוני חמץ 
19O 069:023 כג  יהי-שלחנם לפניהם לפח    ולשלומים למוקש 
19O 069:024 כד  תחשכנה עיניהם מראות    ומתניהם תמיד המעד 
19O 069:025 כה  שפך-עליהם זעמך    וחרון אפך ישיגם 
19O 069:026 כו  תהי-טירתם נשמה    באהליהם אל-יהי ישב 
19O 069:027 כז  כי-אתה אשר-הכית רדפו    ואל-מכאוב חלליך יספרו 
19O 069:028 כח  תנה-עון על-עונם    ואל-יבאו בצדקתך 
19O 069:029 כט  ימחו מספר חיים    ועם צדיקים אל-יכתבו 
19O 069:030 ל  ואני עני וכואב    ישועתך אלהים תשגבני 
19O 069:031 לא  אהללה שם-אלהים בשיר    ואגדלנו בתודה 
19O 069:032 לב  ותיטב ליהוה משור פר    מקרן מפריס 
19O 069:033 לג  ראו ענוים ישמחו    דרשי אלהים ויחי לבבכם 
19O 069:034 לד  כי-שמע אל-אביונים יהוה    ואת-אסיריו לא בזה 
19O 069:035 לה  יהללוהו שמים וארץ    ימים וכל-רמש בם 
19O 069:036 לו  כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה    וישבו שם וירשוה [ (Psalms 69:37) לז  וזרע עבדיו ינחלוה    ואהבי שמו ישכנו-בה ] 
19O 070:001 א-ב  למנצח לדוד להזכיר 
19O 070:002 אלהים להצילני יהוה לעזרתי חושה 
19O 070:003 ג  יבשו ויחפרו מבקשי נפשי    יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי 
19O 070:004 ד  ישובו על-עקב בשתם--    האמרים האח האח 
19O 070:005 ה  ישישו וישמחו בך--    כל-מבקשיך ויאמרו תמיד יגדל אלהים--    אהבי ישועתך [ (Psalms 70:6) ו  ואני עני ואביון--    אלהים חושה-לי עזרי ומפלטי אתה    יהוה אל-תאחר ] 
19O 071:001 א  בך-יהוה חסיתי    אל-אבושה לעולם 
19O 071:002 ב  בצדקתך תצילני ותפלטני    הטה-אלי אזנך והושיעני 
19O 071:003 ג  היה לי לצור מעון לבוא--    תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי    אתה 
19O 071:004 ד  אלהי--פלטני מיד רשע    מכף מעול וחומץ 
19O 071:005 ה  כי-אתה תקותי    אדני יהוה מבטחי מנעורי 
19O 071:006 ו  עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי    בך תהלתי תמיד 
19O 071:007 ז  כמופת הייתי לרבים    ואתה מחסי-עז 
19O 071:008 ח  ימלא פי תהלתך    כל-היום תפארתך 
19O 071:009 ט  אל-תשליכני לעת זקנה    ככלות כחי אל-תעזבני 
19O 071:010 י  כי-אמרו אויבי לי    ושמרי נפשי נועצו יחדו 
19O 071:011 יא  לאמר אלהים עזבו    רדפו ותפשוהו כי-אין מציל 
19O 071:012 יב  אלהים אל-תרחק ממני    אלהי לעזרתי חישה (חושה) 
19O 071:013 יג  יבשו יכלו שטני נפשי    יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי 
19O 071:014 יד  ואני תמיד איחל    והוספתי על-כל-תהלתך 
19O 071:015 טו  פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך    כי לא ידעתי ספרות 
19O 071:016 טז  אבוא--בגברות אדני יהוה    אזכיר צדקתך לבדך 
19O 071:017 יז  אלהים למדתני מנעורי    ועד-הנה אגיד נפלאותיך 
19O 071:018 יח  וגם עד-זקנה ושיבה--    אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור    לכל-יבוא גבורתך 
19O 071:019 יט  וצדקתך אלהים    עד-מרום אשר-עשית גדלות    אלהים מי כמוך 
19O 071:020 כ  אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות--    ורעות תשוב תחינו (תחיני)    ומתהמות הארץ תשוב תעלני 
19O 071:021 כא  תרב גדלתי    ותסב תנחמני 
19O 071:022 כב  גם-אני אודך בכלי-נבל--    אמתך אלהי אזמרה לך בכנור--    קדוש ישראל 
19O 071:023 כג  תרננה שפתי כי אזמרה-לך    ונפשי אשר פדית 
19O 071:024 כד  גם-לשוני--    כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו    מבקשי רעתי 
19O 072:001 א  לשלמה    אלהים--משפטיך למלך תן וצדקתך לבן-מלך 
19O 072:002 ב  ידין עמך בצדק    וענייך במשפט 
19O 072:003 ג  ישאו הרים שלום לעם    וגבעות בצדקה 
19O 072:004 ד  ישפט עניי-עם--יושיע לבני אביון    וידכא עושק 
19O 072:005 ה  ייראוך עם-שמש    ולפני ירח דור דורים 
19O 072:006 ו  ירד כמטר על-גז    כרביבים זרזיף ארץ 
19O 072:007 ז  יפרח-בימיו צדיק    ורב שלום עד-בלי ירח 
19O 072:008 ח  וירד מים עד-ים    ומנהר עד-אפסי-ארץ 
19O 072:009 ט  לפניו יכרעו ציים    ואיביו עפר ילחכו 
19O 072:010 י  מלכי תרשיש ואיים    מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא    אשכר יקריבו 
19O 072:011 יא  וישתחוו-לו כל-מלכים    כל-גוים יעבדוהו 
19O 072:012 יב  כי-יציל אביון משוע    ועני ואין-עזר לו 
19O 072:013 יג  יחס על-דל ואביון    ונפשות אביונים יושיע 
19O 072:014 יד  מתוך ומחמס יגאל נפשם    וייקר דמם בעיניו 
19O 072:015 טו  ויחי--    ויתן-לו מזהב שבא ויתפלל בעדו תמיד    כל-היום יברכנהו 
19O 072:016 טז  יהי פסת-בר בארץ--    בראש הרים ירעש כלבנון פריו    ויציצו מעיר כעשב הארץ 
19O 072:017 יז  יהי שמו לעולם--    לפני-שמש ינין (ינון) שמו ויתברכו בו    כל-גוים יאשרוהו 
19O 072:018 יח  ברוך יהוה אלהים--אלהי ישראל    עשה נפלאות לבדו 
19O 072:019 יט  וברוך שם כבודו--    לעולם וימלא כבודו את-כל הארץ--    אמן ואמן 
19O 072:020 כ  כלו תפלות--    דוד בן-ישי 
19O 073:001 א  מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים--    לברי לבב 
19O 073:002 ב  ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי    כאין שפכה (שפכו) אשרי 
19O 073:003 ג  כי-קנאתי בהוללים    שלום רשעים אראה 
19O 073:004 ד  כי אין חרצבות למותם    ובריא אולם 
19O 073:005 ה  בעמל אנוש אינמו    ועם-אדם לא ינגעו 
19O 073:006 ו  לכן ענקתמו גאוה    יעטף-שית חמס למו 
19O 073:007 ז  יצא מחלב עינמו    עברו משכיות לבב 
19O 073:008 ח  ימיקו וידברו ברע עשק    ממרום ידברו 
19O 073:009 ט  שתו בשמים פיהם    ולשונם תהלך בארץ 
19O 073:010 י  לכן ישיב (ישוב) עמו הלם    ומי מלא ימצו למו 
19O 073:011 יא  ואמרו איכה ידע-אל    ויש דעה בעליון 
19O 073:012 יב  הנה-אלה רשעים    ושלוי עולם השגו-חיל 
19O 073:013 יג  אך-ריק זכיתי לבבי    וארחץ בנקיון כפי 
19O 073:014 יד  ואהי נגוע כל-היום    ותוכחתי לבקרים 
19O 073:015 טו  אם-אמרתי אספרה כמו    הנה דור בניך בגדתי 
19O 073:016 טז  ואחשבה לדעת זאת    עמל היא (הוא) בעיני 
19O 073:017 יז  עד-אבוא אל-מקדשי-אל    אבינה לאחריתם 
19O 073:018 יח  אך בחלקות תשית למו    הפלתם למשואות 
19O 073:019 יט  איך היו לשמה כרגע    ספו תמו מן-בלהות 
19O 073:020 כ  כחלום מהקיץ--    אדני בעיר צלמם תבזה 
19O 073:021 כא  כי יתחמץ לבבי    וכליותי אשתונן 
19O 073:022 כב  ואני-בער ולא אדע    בהמות הייתי עמך 
19O 073:023 כג  ואני תמיד עמך    אחזת ביד-ימיני 
19O 073:024 כד  בעצתך תנחני    ואחר כבוד תקחני 
19O 073:025 כה  מי-לי בשמים    ועמך לא-חפצתי בארץ 
19O 073:026 כו  כלה שארי ולבבי    צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם 
19O 073:027 כז  כי-הנה רחקיך יאבדו    הצמתה כל-זונה ממך 
19O 073:028 כח  ואני קרבת אלהים--    לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי    לספר כל-מלאכותיך 
19O 074:001 א  משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח    יעשן אפך בצאן מרעיתך 
19O 074:002 ב  זכר עדתך קנית קדם--    גאלת שבט נחלתך הר-ציון    זה שכנת בו 
19O 074:003 ג  הרימה פעמיך למשאות נצח    כל-הרע אויב בקדש 
19O 074:004 ד  שאגו צרריך בקרב מועדך    שמו אותתם אתות 
19O 074:005 ה  יודע כמביא למעלה    בסבך-עץ קרדמות 
19O 074:006 ו  ועת (ועתה) פתוחיה יחד--    בכשיל וכילפות יהלמון 
19O 074:007 ז  שלחו באש מקדשך    לארץ חללו משכן-שמך 
19O 074:008 ח  אמרו בלבם נינם יחד    שרפו כל-מועדי-אל בארץ 
19O 074:009 ט  אותתינו לא ראינו    אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה 
19O 074:010 י  עד-מתי אלהים יחרף צר    ינאץ אויב שמך לנצח 
19O 074:011 יא  למה תשיב ידך וימינך    מקרב חוקך (חיקך) כלה 
19O 074:012 יב  ואלהים מלכי מקדם    פעל ישועות בקרב הארץ 
19O 074:013 יג  אתה פוררת בעזך ים    שברת ראשי תנינים על-המים 
19O 074:014 יד  אתה רצצת ראשי לויתן    תתננו מאכל לעם לציים 
19O 074:015 טו  אתה בקעת מעין ונחל    אתה הובשת נהרות איתן 
19O 074:016 טז  לך יום אף-לך לילה    אתה הכינות מאור ושמש 
19O 074:017 יז  אתה הצבת כל-גבולות ארץ    קיץ וחרף אתה יצרתם 
19O 074:018 יח  זכר-זאת--אויב חרף יהוה    ועם נבל נאצו שמך 
19O 074:019 יט  אל-תתן לחית נפש תורך    חית ענייך אל-תשכח לנצח 
19O 074:020 כ  הבט לברית    כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס 
19O 074:021 כא  אל-ישב דך נכלם    עני ואביון יהללו שמך 
19O 074:022 כב  קומה אלהים ריבה ריבך    זכר חרפתך מני-נבל כל-היום 
19O 074:023 כג  אל-תשכח קול צרריך    שאון קמיך עלה תמיד 
19O 075:001 א  למנצח אל-תשחת מזמור לאסף שיר 
19O 075:002 ב  הודינו לך אלהים--הודינו וקרוב שמך    ספרו נפלאותיך 
19O 075:003 ג  כי אקח מועד    אני מישרים אשפט 
19O 075:004 ד  נמגים ארץ וכל-ישביה    אנכי תכנתי עמודיה סלה 
19O 075:005 ה  אמרתי להוללים אל-תהלו    ולרשעים אל-תרימו קרן 
19O 075:006 ו  אל-תרימו למרום קרנכם    תדברו בצואר עתק 
19O 075:007 ז  כי לא ממוצא וממערב    ולא ממדבר הרים 
19O 075:008 ח  כי-אלהים שפט    זה ישפיל וזה ירים 
19O 075:009 ט  כי כוס ביד-יהוה ויין חמר מלא מסך--    ויגר מזה אך-שמריה ימצו ישתו    כל רשעי-ארץ 
19O 075:010 י  ואני אגיד לעלם    אזמרה לאלהי יעקב [ (Psalms 75:11) יא  וכל-קרני רשעים אגדע    תרוממנה קרנות צדיק ] 
19O 076:001 א  למנצח בנגינת מזמור לאסף שיר 
19O 076:002 ב  נודע ביהודה אלהים    בישראל גדול שמו 
19O 076:003 ג  ויהי בשלם סוכו    ומעונתו בציון 
19O 076:004 ד  שמה שבר רשפי-קשת    מגן וחרב ומלחמה סלה 
19O 076:005 ה  נאור אתה אדיר--    מהררי-טרף 
19O 076:006 ו  אשתוללו אבירי לב--    נמו שנתם ולא-מצאו כל-אנשי-חיל    ידיהם 
19O 076:007 ז  מגערתך אלהי יעקב    נרדם ורכב וסוס 
19O 076:008 ח  אתה נורא אתה--ומי-יעמד לפניך    מאז אפך 
19O 076:009 ט  משמים השמעת דין    ארץ יראה ושקטה 
19O 076:010 י  בקום-למשפט אלהים--    להושיע כל-ענוי-ארץ סלה 
19O 076:011 יא  כי-חמת אדם תודך    שארית חמת תחגר 
19O 076:012 יב  נדרו ושלמו ליהוה אלהיכם    כל-סביביו--יבילו שי למורא [ (Psalms 76:13) יג  יבצר רוח נגידים    נורא למלכי-ארץ ] 
19O 077:001 א  למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור 
19O 077:002 ב  קולי אל-אלהים ואצעקה    קולי אל-אלהים והאזין אלי 
19O 077:003 ג  ביום צרתי    אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג    מאנה הנחם נפשי 
19O 077:004 ד  אזכרה אלהים ואהמיה    אשיחה ותתעטף רוחי סלה 
19O 077:005 ה  אחזת שמרות עיני    נפעמתי ולא אדבר 
19O 077:006 ו  חשבתי ימים מקדם--    שנות עולמים 
19O 077:007 ז  אזכרה נגינתי בלילה    עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי 
19O 077:008 ח  הלעולמים יזנח אדני    ולא-יסיף לרצות עוד 
19O 077:009 ט  האפס לנצח חסדו    גמר אמר לדר ודר 
19O 077:010 י  השכח חנות אל    אם-קפץ באף רחמיו סלה 
19O 077:011 יא  ואמר חלותי היא--    שנות ימין עליון 
19O 077:012 יב  אזכיר (אזכור) מעללי-יה    כי-אזכרה מקדם פלאך 
19O 077:013 יג  והגיתי בכל-פעלך    ובעלילותיך אשיחה 
19O 077:014 יד  אלהים בקדש דרכך    מי-אל גדול כאלהים 
19O 077:015 טו  אתה האל עשה פלא    הודעת בעמים עזך 
19O 077:016 טז  גאלת בזרוע עמך    בני-יעקב ויוסף סלה 
19O 077:017 יז  ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו    אף ירגזו תהמות 
19O 077:018 יח  זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים    אף-חצציך יתהלכו 
19O 077:019 יט  קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל    רגזה ותרעש הארץ 
19O 077:020 כ  בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים    ועקבותיך לא נדעו [ (Psalms 77:21) כא  נחית כצאן עמך--    ביד-משה ואהרן ] 
19O 078:001 א  משכיל לאסף האזינה עמי תורתי    הטו אזנכם לאמרי-פי 
19O 078:002 ב  אפתחה במשל פי    אביעה חידות מני-קדם 
19O 078:003 ג  אשר שמענו ונדעם    ואבותינו ספרו-לנו 
19O 078:004 ד  לא נכחד מבניהם--    לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו    אשר עשה 
19O 078:005 ה  ויקם עדות ביעקב    ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו--    להודיעם לבניהם 
19O 078:006 ו  למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו    יקמו ויספרו לבניהם 
19O 078:007 ז  וישימו באלהים כסלם    ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו 
19O 078:008 ח  ולא יהיו כאבותם--    דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו    ולא-נאמנה את-אל רוחו 
19O 078:009 ט  בני-אפרים נושקי רומי-קשת    הפכו ביום קרב 
19O 078:010 י  לא שמרו ברית אלהים    ובתורתו מאנו ללכת 
19O 078:011 יא  וישכחו עלילותיו    ונפלאותיו אשר הראם 
19O 078:012 יב  נגד אבותם עשה פלא    בארץ מצרים שדה-צען 
19O 078:013 יג  בקע ים ויעבירם    ויצב-מים כמו-נד 
19O 078:014 יד  וינחם בענן יומם    וכל-הלילה באור אש 
19O 078:015 טו  יבקע צרים במדבר    וישק כתהמות רבה 
19O 078:016 טז  ויוצא נוזלים מסלע    ויורד כנהרות מים 
19O 078:017 יז  ויוסיפו עוד לחטא-לו--    למרות עליון בציה 
19O 078:018 יח  וינסו-אל בלבבם--    לשאל-אכל לנפשם 
19O 078:019 יט  וידברו באלהים    אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר 
19O 078:020 כ  הן הכה-צור ויזובו מים--    ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת    אם-יכין שאר לעמו 
19O 078:021 כא  לכן שמע יהוה--    ויתעבר ואש נשקה ביעקב    וגם-אף עלה בישראל 
19O 078:022 כב  כי לא האמינו באלהים    ולא בטחו בישועתו 
19O 078:023 כג  ויצו שחקים ממעל    ודלתי שמים פתח 
19O 078:024 כד  וימטר עליהם מן לאכל    ודגן-שמים נתן למו 
19O 078:025 כה  לחם אבירים אכל איש    צידה שלח להם לשבע 
19O 078:026 כו  יסע קדים בשמים    וינהג בעזו תימן 
19O 078:027 כז  וימטר עליהם כעפר שאר    וכחול ימים עוף כנף 
19O 078:028 כח  ויפל בקרב מחנהו    סביב למשכנתיו 
19O 078:029 כט  ויאכלו וישבעו מאד    ותאותם יבא להם 
19O 078:030 ל  לא-זרו מתאותם    עוד אכלם בפיהם 
19O 078:031 לא  ואף אלהים עלה בהם    ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל    הכריע 
19O 078:032 לב  בכל-זאת חטאו-עוד    ולא-האמינו בנפלאותיו 
19O 078:033 לג  ויכל-בהבל ימיהם    ושנותם בבהלה 
19O 078:034 לד  אם-הרגם ודרשוהו    ושבו ושחרו-אל 
19O 078:035 לה  ויזכרו כי-אלהים צורם    ואל עליון גאלם 
19O 078:036 לו  ויפתוהו בפיהם    ובלשונם יכזבו-לו 
19O 078:037 לז  ולבם לא-נכון עמו    ולא נאמנו בבריתו 
19O 078:038 לח  והוא רחום יכפר עון--    ולא-ישחית והרבה להשיב אפו    ולא-יעיר כל-חמתו 
19O 078:039 לט  ויזכר כי-בשר המה    רוח הולך ולא ישוב 
19O 078:040 מ  כמה ימרוהו במדבר    יעציבוהו בישימון 
19O 078:041 מא  וישובו וינסו אל    וקדוש ישראל התוו 
19O 078:042 מב  לא-זכרו את-ידו    יום אשר-פדם מני-צר 
19O 078:043 מג  אשר-שם במצרים אתותיו    ומופתיו בשדה-צען 
19O 078:044 מד  ויהפך לדם יאריהם    ונזליהם בל-ישתיון 
19O 078:045 מה  ישלח בהם ערב ויאכלם    וצפרדע ותשחיתם 
19O 078:046 מו  ויתן לחסיל יבולם    ויגיעם לארבה 
19O 078:047 מז  יהרג בברד גפנם    ושקמותם בחנמל 
19O 078:048 מח  ויסגר לברד בעירם    ומקניהם לרשפים 
19O 078:049 מט  ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה    משלחת מלאכי רעים 
19O 078:050 נ  יפלס נתיב לאפו    לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר 
19O 078:051 נא  ויך כל-בכור במצרים    ראשית אונים באהלי-חם 
19O 078:052 נב  ויסע כצאן עמו    וינהגם כעדר במדבר 
19O 078:053 נג  וינחם לבטח ולא פחדו    ואת-אויביהם כסה הים 
19O 078:054 נד  ויביאם אל-גבול קדשו    הר-זה קנתה ימינו 
19O 078:055 נה  ויגרש מפניהם גוים--    ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם    שבטי ישראל 
19O 078:056 נו  וינסו וימרו את-אלהים עליון    ועדותיו לא שמרו 
19O 078:057 נז  ויסגו ויבגדו כאבותם    נהפכו כקשת רמיה 
19O 078:058 נח  ויכעיסוהו בבמותם    ובפסיליהם יקניאוהו 
19O 078:059 נט  שמע אלהים ויתעבר    וימאס מאד בישראל 
19O 078:060 ס  ויטש משכן שלו    אהל שכן באדם 
19O 078:061 סא  ויתן לשבי עזו    ותפארתו ביד-צר 
19O 078:062 סב  ויסגר לחרב עמו    ובנחלתו התעבר 
19O 078:063 סג  בחוריו אכלה-אש    ובתולתיו לא הוללו 
19O 078:064 סד  כהניו בחרב נפלו    ואלמנתיו לא תבכינה 
19O 078:065 סה  ויקץ כישן אדני    כגבור מתרונן מיין 
19O 078:066 סו  ויך-צריו אחור    חרפת עולם נתן למו 
19O 078:067 סז  וימאס באהל יוסף    ובשבט אפרים לא בחר 
19O 078:068 סח  ויבחר את-שבט יהודה    את-הר ציון אשר אהב 
19O 078:069 סט  ויבן כמו-רמים מקדשו    כארץ יסדה לעולם 
19O 078:070 ע  ויבחר בדוד עבדו    ויקחהו ממכלאת צאן 
19O 078:071 עא  מאחר עלות הביאו    לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו 
19O 078:072 עב  וירעם כתם לבבו    ובתבונות כפיו ינחם 
19O 079:001 א  מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך--    טמאו את היכל קדשך שמו את-ירושלם    לעיים 
19O 079:002 ב  נתנו את-נבלת עבדיך--    מאכל לעוף השמים בשר חסידיך    לחיתו-ארץ 
19O 079:003 ג  שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם    ואין קובר 
19O 079:004 ד  היינו חרפה לשכנינו    לעג וקלס לסביבותינו 
19O 079:005 ה  עד-מה יהוה תאנף לנצח    תבער כמו-אש קנאתך 
19O 079:006 ו  שפך חמתך--    אל הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות--    אשר בשמך לא קראו 
19O 079:007 ז  כי אכל את-יעקב    ואת-נוהו השמו 
19O 079:008 ח  אל-תזכר-לנו    עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך--    כי דלונו מאד 
19O 079:009 ט  עזרנו אלהי ישענו--    על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חטאתינו    למען שמך 
19O 079:010 י  למה יאמרו הגוים--    איה אלהיהם יודע בגיים (בגוים) לעינינו    נקמת דם-עבדיך השפוך 
19O 079:011 יא  תבוא לפניך אנקת אסיר    כגדל זרועך--הותר בני תמותה 
19O 079:012 יב  והשב לשכנינו שבעתים    אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך    אדני 
19O 079:013 יג  ואנחנו עמך וצאן מרעיתך--    נודה לך לעולם לדר ודר--    נספר תהלתך 
19O 080:001 א  למנצח אל-ששנים    עדות לאסף מזמור 
19O 080:002 ב  רעה ישראל האזינה--    נהג כצאן יוסף ישב הכרובים    הופיעה 
19O 080:003 ג  לפני אפרים ובנימן ומנשה--    עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה    לנו 
19O 080:004 ד  אלהים השיבנו    והאר פניך ונושעה 
19O 080:005 ה  יהוה אלהים צבאות--    עד-מתי עשנת בתפלת עמך 
19O 080:006 ו  האכלתם לחם דמעה    ותשקמו בדמעות שליש 
19O 080:007 ז  תשימנו מדון לשכנינו    ואיבינו ילעגו-למו 
19O 080:008 ח  אלהים צבאות השיבנו    והאר פניך ונושעה 
19O 080:009 ט  גפן ממצרים תסיע    תגרש גוים ותטעה 
19O 080:010 י  פנית לפניה    ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ 
19O 080:011 יא  כסו הרים צלה    וענפיה ארזי-אל 
19O 080:012 יב  תשלח קצירה עד-ים    ואל-נהר יונקותיה 
19O 080:013 יג  למה פרצת גדריה    וארוה כל-עברי דרך 
19O 080:014 יד  יכרסמנה חזיר מיער    וזיז שדי ירענה 
19O 080:015 טו  אלהים צבאות    שוב-נא הבט משמים וראה    ופקד גפן זאת 
19O 080:016 טז  וכנה אשר-נטעה ימינך    ועל-בן אמצתה לך 
19O 080:017 יז  שרפה באש כסוחה    מגערת פניך יאבדו 
19O 080:018 יח  תהי-ידך על-איש ימינך    על-בן-אדם אמצת לך 
19O 080:019 יט  ולא-נסוג ממך    תחינו ובשמך נקרא [ (Psalms 80:20) כ  יהוה אלהים צבאות השיבנו    האר פניך ונושעה ] 
19O 081:001 א  למנצח על-הגתית לאסף 
19O 081:002 ב  הרנינו לאלהים עוזנו    הריעו לאלהי יעקב 
19O 081:003 ג  שאו-זמרה ותנו-תף    כנור נעים עם-נבל 
19O 081:004 ד  תקעו בחדש שופר    בכסה ליום חגנו 
19O 081:005 ה  כי חק לישראל הוא    משפט לאלהי יעקב 
19O 081:006 ו  עדות ביהוסף שמו--    בצאתו על-ארץ מצרים שפת לא-ידעתי    אשמע 
19O 081:007 ז  הסירותי מסבל שכמו    כפיו מדוד תעברנה 
19O 081:008 ח  בצרה קראת    ואחלצך אענך בסתר רעם    אבחנך על-מי מריבה סלה 
19O 081:009 ט  שמע עמי ואעידה בך    ישראל אם-תשמע-לי 
19O 081:010 י  לא-יהיה בך אל זר    ולא תשתחוה לאל נכר 
19O 081:011 יא  אנכי יהוה אלהיך--    המעלך מארץ מצרים הרחב-פיך    ואמלאהו 
19O 081:012 יב  ולא-שמע עמי לקולי    וישראל לא-אבה לי 
19O 081:013 יג  ואשלחהו בשרירות לבם    ילכו במועצותיהם 
19O 081:014 יד  לו--עמי שמע לי    ישראל בדרכי יהלכו 
19O 081:015 טו  כמעט אויביהם אכניע    ועל צריהם אשיב ידי 
19O 081:016 טז  משנאי יהוה יכחשו-לו    ויהי עתם לעולם [ (Psalms 81:17) יז  ויאכילהו מחלב חטה    ומצור דבש אשביעך ] 
19O 082:001 א  מזמור לאסף אלהים נצב בעדת-אל    בקרב אלהים ישפט 
19O 082:002 ב  עד-מתי תשפטו-עול    ופני רשעים תשאו-סלה 
19O 082:003 ג  שפטו-דל ויתום    עני ורש הצדיקו 
19O 082:004 ד  פלטו-דל ואביון    מיד רשעים הצילו 
19O 082:005 ה  לא ידעו ולא יבינו--    בחשכה יתהלכו ימוטו    כל-מוסדי ארץ 
19O 082:006 ו  אני-אמרתי אלהים אתם    ובני עליון כלכם 
19O 082:007 ז  אכן כאדם תמותון    וכאחד השרים תפלו 
19O 082:008 ח  קומה אלהים שפטה הארץ    כי-אתה תנחל בכל-הגוים 
19O 083:001 א  שיר מזמור לאסף 
19O 083:002 ב  אלהים אל-דמי-לך    אל-תחרש ואל-תשקט אל 
19O 083:003 ג  כי-הנה אויביך יהמיון    ומשנאיך נשאו ראש 
19O 083:004 ד  על-עמך יערימו סוד    ויתיעצו על-צפוניך 
19O 083:005 ה  אמרו--לכו ונכחידם מגוי    ולא-יזכר שם-ישראל עוד 
19O 083:006 ו  כי נועצו לב יחדו    עליך ברית יכרתו 
19O 083:007 ז  אהלי אדום וישמעאלים    מואב והגרים 
19O 083:008 ח  גבל ועמון ועמלק    פלשת עם-ישבי צור 
19O 083:009 ט  גם-אשור נלוה עמם    היו זרוע לבני-לוט סלה 
19O 083:010 י  עשה-להם כמדין    כסיסרא כיבין בנחל קישון 
19O 083:011 יא  נשמדו בעין-דאר    היו דמן לאדמה 
19O 083:012 יב  שיתמו נדיבימו כערב וכזאב    וכזבח וכצלמנע כל-נסיכימו 
19O 083:013 יג  אשר אמרו נירשה לנו--    את נאות אלהים 
19O 083:014 יד  אלהי שיתמו כגלגל    כקש לפני-רוח 
19O 083:015 טו  כאש תבער-יער    וכלהבה תלהט הרים 
19O 083:016 טז  כן תרדפם בסערך    ובסופתך תבהלם 
19O 083:017 יז  מלא פניהם קלון    ויבקשו שמך יהוה 
19O 083:018 יח  יבשו ויבהלו עדי-עד    ויחפרו ויאבדו [ (Psalms 83:19) יט  וידעו--    כי-אתה שמך יהוה לבדך עליון    על-כל-הארץ ] 
19O 084:001 א  למנצח על-הגתית לבני-קרח מזמור 
19O 084:002 ב  מה-ידידות משכנותיך--    יהוה צבאות 
19O 084:003 ג  נכספה וגם-כלתה נפשי--    לחצרות יהוה לבי ובשרי--    ירננו אל אל-חי 
19O 084:004 ד  גם-צפור מצאה בית ודרור קן לה--    אשר-שתה אפרחיה את-מזבחותיך יהוה צבאות--    מלכי ואלהי 
19O 084:005 ה  אשרי יושבי ביתך--    עוד יהללוך סלה 
19O 084:006 ו  אשרי אדם עוז-לו בך    מסלות בלבבם 
19O 084:007 ז  עברי בעמק הבכא--    מעין ישיתוהו גם-ברכות    יעטה מורה 
19O 084:008 ח  ילכו מחיל אל-חיל    יראה אל-אלהים בציון 
19O 084:009 ט  יהוה אלהים צבאות    שמעה תפלתי האזינה אלהי יעקב    סלה 
19O 084:010 י  מגננו ראה אלהים    והבט פני משיחך 
19O 084:011 יא  כי טוב-יום בחצריך    מאלף בחרתי--הסתופף בבית אלהי    מדור באהלי-רשע 
19O 084:012 יב  כי שמש ומגן--    יהוה אלהים חן וכבוד    יתן יהוה לא ימנע-טוב    להלכים בתמים [ (Psalms 84:13) יג  יהוה צבאות--    אשרי אדם בטח בך ] 
19O 085:001 א  למנצח לבני-קרח מזמור 
19O 085:002 ב  רצית יהוה ארצך    שבת שבות (שבית) יעקב 
19O 085:003 ג  נשאת עון עמך    כסית כל-חטאתם סלה 
19O 085:004 ד  אספת כל-עברתך    השיבות מחרון אפך 
19O 085:005 ה  שובנו אלהי ישענו    והפר כעסך עמנו 
19O 085:006 ו  הלעולם תאנף-בנו    תמשך אפך לדר ודר 
19O 085:007 ז  הלא-אתה תשוב תחינו    ועמך ישמחו-בך 
19O 085:008 ח  הראנו יהוה חסדך    וישעך תתן-לנו 
19O 085:009 ט  אשמעה--    מה-ידבר האל יהוה כי ידבר שלום--אל-עמו ואל-חסידיו    ואל-ישובו לכסלה 
19O 085:010 י  אך קרוב ליראיו ישעו    לשכן כבוד בארצנו 
19O 085:011 יא  חסד-ואמת נפגשו    צדק ושלום נשקו 
19O 085:012 יב  אמת מארץ תצמח    וצדק משמים נשקף 
19O 085:013 יג  גם-יהוה יתן הטוב    וארצנו תתן יבולה [ (Psalms 85:14) יד  צדק לפניו יהלך    וישם לדרך פעמיו ] 
19O 086:001 א  תפלה לדוד הטה-יהוה אזנך ענני--    כי-עני ואביון אני 
19O 086:002 ב  שמרה נפשי    כי-חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי--    הבוטח אליך 
19O 086:003 ג  חנני אדני    כי אליך אקרא כל-היום 
19O 086:004 ד  שמח נפש עבדך    כי אליך אדני נפשי אשא 
19O 086:005 ה  כי-אתה אדני טוב וסלח    ורב-חסד לכל-קראיך 
19O 086:006 ו  האזינה יהוה תפלתי    והקשיבה בקול תחנונותי 
19O 086:007 ז  ביום צרתי אקראך    כי תענני 
19O 086:008 ח  אין-כמוך באלהים אדני    ואין כמעשיך 
19O 086:009 ט  כל-גוים אשר עשית--יבואו וישתחוו לפניך אדני    ויכבדו לשמך 
19O 086:010 י  כי-גדול אתה ועשה נפלאות    אתה אלהים לבדך 
19O 086:011 יא  הורני יהוה דרכך--    אהלך באמתך יחד לבבי    ליראה שמך 
19O 086:012 יב  אודך אדני אלהי--בכל-לבבי    ואכבדה שמך לעולם 
19O 086:013 יג  כי-חסדך גדול עלי    והצלת נפשי משאול תחתיה 
19O 086:014 יד  אלהים זדים קמו-עלי    ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך    לנגדם 
19O 086:015 טו  ואתה אדני אל-רחום וחנון    ארך אפים ורב-חסד ואמת 
19O 086:016 טז  פנה אלי וחנני    תנה-עזך לעבדך והושיעה לבן-אמתך 
19O 086:017 יז  עשה-עמי אות    לטובה ויראו שנאי ויבשו--    כי-אתה יהוה עזרתני ונחמתני 
19O 087:001 א  לבני-קרח מזמור שיר    יסודתו בהררי-קדש 
19O 087:002 ב  אהב יהוה שערי ציון--    מכל משכנות יעקב 
19O 087:003 ג  נכבדות מדבר בך--    עיר האלהים סלה 
19O 087:004 ד  אזכיר רהב ובבל--    לידעי הנה פלשת וצר עם-כוש    זה ילד-שם 
19O 087:005 ה  ולציון יאמר--    איש ואיש ילד-בה והוא יכוננה    עליון 
19O 087:006 ו  יהוה--יספר בכתוב עמים    זה ילד-שם סלה 
19O 087:007 ז  ושרים כחללים--    כל-מעיני בך 
19O 088:001 א  שיר מזמור לבני-קרח למנצח על-מחלת לענות    משכיל להימן האזרחי 
19O 088:002 ב  יהוה אלהי ישועתי--    יום-צעקתי בלילה נגדך 
19O 088:003 ג  תבוא לפניך תפלתי    הטה אזנך לרנתי 
19O 088:004 ד  כי-שבעה ברעות נפשי    וחיי לשאול הגיעו 
19O 088:005 ה  נחשבתי עם-יורדי בור    הייתי כגבר אין-איל 
19O 088:006 ו  במתים    חפשי כמו חללים שכבי קבר--    אשר לא זכרתם עוד והמה    מידך נגזרו 
19O 088:007 ז  שתני בבור תחתיות    במחשכים במצלות 
19O 088:008 ח  עלי סמכה חמתך    וכל-משבריך ענית סלה 
19O 088:009 ט  הרחקת מידעי ממני    שתני תועבות למו כלא ולא אצא 
19O 088:010 י  עיני דאבה    מני-עני קראתיך יהוה בכל-יום    שטחתי אליך כפי 
19O 088:011 יא  הלמתים תעשה-פלא    אם-רפאים יקומו יודוך סלה 
19O 088:012 יב  היספר בקבר חסדך    אמונתך באבדון 
19O 088:013 יג  היודע בחשך פלאך    וצדקתך בארץ נשיה 
19O 088:014 יד  ואני אליך יהוה שועתי    ובבקר תפלתי תקדמך 
19O 088:015 טו  למה יהוה תזנח נפשי    תסתיר פניך ממני 
19O 088:016 טז  עני אני וגוע מנער    נשאתי אמיך אפונה 
19O 088:017 יז  עלי עברו חרוניך    בעותיך צמתותני 
19O 088:018 יח  סבוני כמים כל-היום    הקיפו עלי יחד [ (Psalms 88:19) יט  הרחקת ממני אהב ורע    מידעי מחשך ] 
19O 089:001 א  משכיל לאיתן האזרחי 
19O 089:002 ב  חסדי יהוה עולם אשירה    לדר ודר אודיע אמונתך בפי 
19O 089:003 ג  כי-אמרתי--עולם חסד יבנה    שמים תכן אמונתך בהם 
19O 089:004 ד  כרתי ברית לבחירי    נשבעתי לדוד עבדי 
19O 089:005 ה  עד-עולם אכין זרעך    ובניתי לדר-ודור כסאך סלה 
19O 089:006 ו  ויודו שמים פלאך יהוה    אף-אמונתך בקהל קדשים 
19O 089:007 ז  כי מי בשחק יערך ליהוה    ידמה ליהוה בבני אלים 
19O 089:008 ח  אל נערץ בסוד-קדשים רבה    ונורא על-כל-סביביו 
19O 089:009 ט  יהוה אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה    ואמונתך סביבותיך 
19O 089:010 י  אתה מושל בגאות הים    בשוא גליו אתה תשבחם 
19O 089:011 יא  אתה דכאת כחלל רהב    בזרוע עזך פזרת אויביך 
19O 089:012 יב  לך שמים אף-לך ארץ    תבל ומלאה אתה יסדתם 
19O 089:013 יג  צפון וימין אתה בראתם    תבור וחרמון בשמך ירננו 
19O 089:014 יד  לך זרוע עם-גבורה    תעז ידך תרום ימינך 
19O 089:015 טו  צדק ומשפט מכון כסאך    חסד ואמת יקדמו פניך 
19O 089:016 טז  אשרי העם ידעי תרועה    יהוה באור-פניך יהלכון 
19O 089:017 יז  בשמך יגילון כל-היום    ובצדקתך ירומו 
19O 089:018 יח  כי-תפארת עזמו אתה    וברצונך תרים (תרום) קרנינו 
19O 089:019 יט  כי ליהוה מגננו    ולקדוש ישראל מלכנו 
19O 089:020 כ  אז דברת בחזון לחסידיך--    ותאמר שויתי עזר על-גבור הרימותי בחור    מעם 
19O 089:021 כא  מצאתי דוד עבדי    בשמן קדשי משחתיו 
19O 089:022 כב  אשר ידי תכון עמו    אף-זרועי תאמצנו 
19O 089:023 כג  לא-ישיא אויב בו    ובן-עולה לא יעננו 
19O 089:024 כד  וכתותי מפניו צריו    ומשנאיו אגוף 
19O 089:025 כה  ואמונתי וחסדי עמו    ובשמי תרום קרנו 
19O 089:026 כו  ושמתי בים ידו    ובנהרות ימינו 
19O 089:027 כז  הוא יקראני אבי אתה    אלי וצור ישועתי 
19O 089:028 כח  אף-אני בכור אתנהו    עליון למלכי-ארץ 
19O 089:029 כט  לעולם אשמור- (אשמר-) לו חסדי    ובריתי נאמנת לו 
19O 089:030 ל  ושמתי לעד זרעו    וכסאו כימי שמים 
19O 089:031 לא  אם-יעזבו בניו תורתי    ובמשפטי לא ילכון 
19O 089:032 לב  אם-חקתי יחללו    ומצותי לא ישמרו 
19O 089:033 לג  ופקדתי בשבט פשעם    ובנגעים עונם 
19O 089:034 לד  וחסדי לא-אפיר מעמו    ולא-אשקר באמונתי 
19O 089:035 לה  לא-אחלל בריתי    ומוצא שפתי לא אשנה 
19O 089:036 לו  אחת נשבעתי בקדשי    אם-לדוד אכזב 
19O 089:037 לז  זרעו לעולם יהיה    וכסאו כשמש נגדי 
19O 089:038 לח  כירח יכון עולם    ועד בשחק נאמן סלה 
19O 089:039 לט  ואתה זנחת ותמאס    התעברת עם-משיחך 
19O 089:040 מ  נארתה ברית עבדך    חללת לארץ נזרו 
19O 089:041 מא  פרצת כל-גדרתיו    שמת מבצריו מחתה 
19O 089:042 מב  שסהו כל-עברי דרך    היה חרפה לשכניו 
19O 089:043 מג  הרימות ימין צריו    השמחת כל-אויביו 
19O 089:044 מד  אף-תשיב צור חרבו    ולא הקימתו במלחמה 
19O 089:045 מה  השבת מטהרו    וכסאו לארץ מגרתה 
19O 089:046 מו  הקצרת ימי עלומיו    העטית עליו בושה סלה 
19O 089:047 מז  עד-מה יהוה תסתר לנצח    תבער כמו-אש חמתך 
19O 089:048 מח  זכר-אני מה-חלד    על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם 
19O 089:049 מט  מי גבר יחיה ולא יראה-מות    ימלט נפשו מיד-שאול סלה 
19O 089:050 נ  איה חסדיך הראשנים אדני    נשבעת לדוד באמונתך 
19O 089:051 נא  זכר אדני חרפת עבדיך    שאתי בחיקי כל-רבים עמים 
19O 089:052 נב  אשר חרפו אויביך יהוה    אשר חרפו עקבות משיחך [ (Psalms 89:53) נג  ברוך יהוה לעולם    אמן ואמן ] 
19O 090:001 א  תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו    בדר ודר 
19O 090:002 ב  בטרם הרים ילדו--    ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם    אתה אל 
19O 090:003 ג  תשב אנוש עד-דכא    ותאמר שובו בני-אדם 
19O 090:004 ד  כי אלף שנים בעיניך--    כיום אתמול כי יעבר ואשמורה    בלילה 
19O 090:005 ה  זרמתם שנה יהיו    בבקר כחציר יחלף 
19O 090:006 ו  בבקר יציץ וחלף    לערב ימולל ויבש 
19O 090:007 ז  כי-כלינו באפך    ובחמתך נבהלנו 
19O 090:008 ח  שת (שתה) עונתינו לנגדך    עלמנו למאור פניך 
19O 090:009 ט  כי כל-ימינו פנו בעברתך    כלינו שנינו כמו-הגה 
19O 090:010 י  ימי-שנותינו בהם שבעים שנה    ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם    עמל ואון כי-גז חיש    ונעפה 
19O 090:011 יא  מי-יודע עז אפך    וכיראתך עברתך 
19O 090:012 יב  למנות ימינו כן הודע    ונבא לבב חכמה 
19O 090:013 יג  שובה יהוה עד-מתי    והנחם על-עבדיך 
19O 090:014 יד  שבענו בבקר חסדך    ונרננה ונשמחה בכל-ימינו 
19O 090:015 טו  שמחנו כימות עניתנו    שנות ראינו רעה 
19O 090:016 טז  יראה אל-עבדיך פעלך    והדרך על-בניהם 
19O 090:017 יז  ויהי נעם אדני אלהינו--    עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו    ומעשה ידינו כוננהו 
19O 091:001 א  ישב בסתר עליון    בצל שדי יתלונן 
19O 091:002 ב  אמר--ליהוה מחסי ומצודתי    אלהי אבטח-בו 
19O 091:003 ג  כי הוא יצילך מפח יקוש    מדבר הוות 
19O 091:004 ד  באברתו יסך לך--ותחת-כנפיו תחסה    צנה וסחרה אמתו 
19O 091:005 ה  לא-תירא מפחד לילה    מחץ יעוף יומם 
19O 091:006 ו  מדבר באפל יהלך    מקטב ישוד צהרים 
19O 091:007 ז  יפל מצדך אלף--ורבבה מימינך    אליך לא יגש 
19O 091:008 ח  רק בעיניך תביט    ושלמת רשעים תראה 
19O 091:009 ט  כי-אתה יהוה מחסי    עליון שמת מעונך 
19O 091:010 י  לא-תאנה אליך רעה    ונגע לא-יקרב באהלך 
19O 091:011 יא  כי מלאכיו יצוה-לך    לשמרך בכל-דרכיך 
19O 091:012 יב  על-כפים ישאונך    פן-תגף באבן רגלך 
19O 091:013 יג  על-שחל ופתן תדרך    תרמס כפיר ותנין 
19O 091:014 יד  כי בי חשק ואפלטהו    אשגבהו כי-ידע שמי 
19O 091:015 טו  יקראני ואענהו--עמו-אנכי בצרה    אחלצהו ואכבדהו 
19O 091:016 טז  ארך ימים אשביעהו    ואראהו בישועתי 
19O 092:001 א  מזמור שיר ליום השבת 
19O 092:002 ב  טוב להדות ליהוה    ולזמר לשמך עליון 
19O 092:003 ג  להגיד בבקר חסדך    ואמונתך בלילות 
19O 092:004 ד  עלי-עשור ועלי-נבל    עלי הגיון בכנור 
19O 092:005 ה  כי שמחתני יהוה בפעלך    במעשי ידיך ארנן 
19O 092:006 ו  מה-גדלו מעשיך יהוה    מאד עמקו מחשבתיך 
19O 092:007 ז  איש-בער לא ידע    וכסיל לא-יבין את-זאת 
19O 092:008 ח  בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל-פעלי און    להשמדם עדי-עד 
19O 092:009 ט  ואתה מרום--    לעלם יהוה 
19O 092:010 י  כי הנה איביך יהוה--    כי-הנה איביך יאבדו יתפרדו    כל-פעלי און 
19O 092:011 יא  ותרם כראים קרני    בלתי בשמן רענן 
19O 092:012 יב  ותבט עיני    בשורי בקמים עלי מרעים--    תשמענה אזני 
19O 092:013 יג  צדיק כתמר יפרח    כארז בלבנון ישגה 
19O 092:014 יד  שתולים בבית יהוה    בחצרות אלהינו יפריחו 
19O 092:015 טו  עוד ינובון בשיבה    דשנים ורעננים יהיו [ (Psalms 92:16) טז  להגיד כי-ישר יהוה    צורי ולא-עלתה (עולתה) בו ] 
19O 093:001 א  יהוה מלך    גאות לבש לבש יהוה עז התאזר    אף-תכון תבל בל-תמוט 
19O 093:002 ב  נכון כסאך מאז    מעולם אתה 
19O 093:003 ג  נשאו נהרות יהוה--נשאו נהרות קולם    ישאו נהרות דכים 
19O 093:004 ד  מקלות מים רבים--אדירים משברי-ים    אדיר במרום יהוה 
19O 093:005 ה  עדתיך נאמנו מאד--לביתך נאוה-קדש    יהוה לארך ימים 
19O 094:001 א  אל-נקמות יהוה    אל נקמות הופיע 
19O 094:002 ב  הנשא שפט הארץ    השב גמול על-גאים 
19O 094:003 ג  עד-מתי רשעים יהוה    עד-מתי רשעים יעלזו 
19O 094:004 ד  יביעו ידברו עתק    יתאמרו כל-פעלי און 
19O 094:005 ה  עמך יהוה ידכאו    ונחלתך יענו 
19O 094:006 ו  אלמנה וגר יהרגו    ויתומים ירצחו 
19O 094:007 ז  ויאמרו לא יראה-יה    ולא-יבין אלהי יעקב 
19O 094:008 ח  בינו בערים בעם    וכסילים מתי תשכילו 
19O 094:009 ט  הנטע אזן הלא ישמע    אם-יצר עין הלא יביט 
19O 094:010 י  היסר גוים הלא יוכיח    המלמד אדם דעת 
19O 094:011 יא  יהוה--ידע מחשבות אדם    כי-המה הבל 
19O 094:012 יב  אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה    ומתורתך תלמדנו 
19O 094:013 יג  להשקיט לו מימי רע--    עד יכרה לרשע שחת 
19O 094:014 יד  כי לא-יטש יהוה עמו    ונחלתו לא יעזב 
19O 094:015 טו  כי-עד-צדק ישוב משפט    ואחריו כל-ישרי-לב 
19O 094:016 טז  מי-יקום לי עם-מרעים    מי-יתיצב לי עם-פעלי און 
19O 094:017 יז  לולי יהוה עזרתה לי--    כמעט שכנה דומה נפשי 
19O 094:018 יח  אם-אמרתי מטה רגלי    חסדך יהוה יסעדני 
19O 094:019 יט  ברב שרעפי בקרבי--    תנחומיך ישעשעו נפשי 
19O 094:020 כ  היחברך כסא הוות    יצר עמל עלי-חק 
19O 094:021 כא  יגודו על-נפש צדיק    ודם נקי ירשיעו 
19O 094:022 כב  ויהי יהוה לי למשגב    ואלהי לצור מחסי 
19O 094:023 כג  וישב עליהם את אונם--    וברעתם יצמיתם יצמיתם    יהוה אלהינו 
19O 095:001 א  לכו נרננה ליהוה    נריעה לצור ישענו 
19O 095:002 ב  נקדמה פניו בתודה    בזמרות נריע לו 
19O 095:003 ג  כי אל גדול יהוה    ומלך גדול על-כל-אלהים 
19O 095:004 ד  אשר בידו מחקרי-ארץ    ותועפת הרים לו 
19O 095:005 ה  אשר-לו הים והוא עשהו    ויבשת ידיו יצרו 
19O 095:006 ו  באו נשתחוה ונכרעה    נברכה לפני-יהוה עשנו 
19O 095:007 ז  כי הוא אלהינו--    ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום    אם-בקלו תשמעו 
19O 095:008 ח  אל-תקשו לבבכם כמריבה    כיום מסה במדבר 
19O 095:009 ט  אשר נסוני אבותיכם    בחנוני גם-ראו פעלי 
19O 095:010 י  ארבעים שנה אקוט בדור--    ואמר עם תעי לבב הם והם    לא-ידעו דרכי 
19O 095:011 יא  אשר-נשבעתי באפי    אם-יבאון אל-מנוחתי 
19O 096:001 א  שירו ליהוה שיר חדש    שירו ליהוה כל-הארץ 
19O 096:002 ב  שירו ליהוה ברכו שמו    בשרו מיום-ליום ישועתו 
19O 096:003 ג  ספרו בגוים כבודו    בכל-העמים נפלאותיו 
19O 096:004 ד  כי גדול יהוה ומהלל מאד    נורא הוא על-כל-אלהים 
19O 096:005 ה  כי כל-אלהי העמים אלילים    ויהוה שמים עשה 
19O 096:006 ו  הוד-והדר לפניו    עז ותפארת במקדשו 
19O 096:007 ז  הבו ליהוה משפחות עמים    הבו ליהוה כבוד ועז 
19O 096:008 ח  הבו ליהוה כבוד שמו    שאו-מנחה ובאו לחצרותיו 
19O 096:009 ט  השתחוו ליהוה בהדרת-קדש    חילו מפניו כל-הארץ 
19O 096:010 י  אמרו בגוים יהוה מלך--    אף-תכון תבל בל-תמוט ידין עמים    במישרים 
19O 096:011 יא  ישמחו השמים ותגל הארץ    ירעם הים ומלאו 
19O 096:012 יב  יעלז שדי וכל-אשר-בו    אז ירננו כל-עצי-יער 
19O 096:013 יג  לפני יהוה כי בא--    כי בא לשפט הארץ ישפט-תבל בצדק    ועמים באמונתו 
19O 097:001 א  יהוה מלך תגל הארץ    ישמחו איים רבים 
19O 097:002 ב  ענן וערפל סביביו    צדק ומשפט מכון כסאו 
19O 097:003 ג  אש לפניו תלך    ותלהט סביב צריו 
19O 097:004 ד  האירו ברקיו תבל    ראתה ותחל הארץ 
19O 097:005 ה  הרים--כדונג נמסו מלפני יהוה    מלפני אדון כל-הארץ 
19O 097:006 ו  הגידו השמים צדקו    וראו כל-העמים כבודו 
19O 097:007 ז  יבשו כל-עבדי פסל--    המתהללים באלילים השתחוו-לו    כל-אלהים 
19O 097:008 ח  שמעה ותשמח ציון    ותגלנה בנות יהודה-- למען משפטיך    יהוה 
19O 097:009 ט  כי-אתה יהוה    עליון על-כל-הארץ מאד נעלית    על-כל-אלהים 
19O 097:010 י  אהבי יהוה    שנאו-רע שמר נפשות חסידיו    מיד רשעים יצילם 
19O 097:011 יא  אור זרע לצדיק    ולישרי-לב שמחה 
19O 097:012 יב  שמחו צדיקים ביהוה    והודו לזכר קדשו 
19O 098:001 א  מזמור שירו ליהוה שיר חדש--    כי-נפלאות עשה הושיעה-לו ימינו    וזרוע קדשו 
19O 098:002 ב  הודיע יהוה ישועתו    לעיני הגוים גלה צדקתו 
19O 098:003 ג  זכר חסדו ואמונתו--    לבית ישראל ראו כל-אפסי-ארץ--    את ישועת אלהינו 
19O 098:004 ד  הריעו ליהוה כל-הארץ    פצחו ורננו וזמרו 
19O 098:005 ה  זמרו ליהוה בכנור    בכנור וקול זמרה 
19O 098:006 ו  בחצצרות וקול שופר--    הריעו לפני המלך יהוה 
19O 098:007 ז  ירעם הים ומלאו    תבל וישבי בה 
19O 098:008 ח  נהרות ימחאו-כף    יחד הרים ירננו 
19O 098:009 ט  לפני יהוה--    כי בא לשפט הארץ ישפט-תבל בצדק    ועמים במישרים 
19O 099:001 א  יהוה מלך ירגזו עמים    ישב כרובים תנוט הארץ 
19O 099:002 ב  יהוה בציון גדול    ורם הוא על-כל-העמים 
19O 099:003 ג  יודו שמך גדול ונורא    קדוש הוא 
19O 099:004 ד  ועז מלך    משפט אהב אתה כוננת מישרים    משפט וצדקה ביעקב אתה עשית 
19O 099:005 ה  רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו    קדוש הוא 
19O 099:006 ו  משה ואהרן בכהניו    ושמואל בקראי שמו קראים אל-יהוה    והוא יענם 
19O 099:007 ז  בעמוד ענן ידבר אליהם    שמרו עדתיו וחק נתן-למו 
19O 099:008 ח  יהוה אלהינו    אתה עניתם אל נשא היית להם    ונקם על-עלילותם 
19O 099:009 ט  רוממו יהוה אלהינו    והשתחוו להר קדשו כי-קדוש    יהוה אלהינו 
19O 100:001 א  מזמור לתודה    הריעו ליהוה כל-הארץ 
19O 100:002 ב  עבדו את-יהוה בשמחה    באו לפניו ברננה 
19O 100:003 ג  דעו--    כי יהוה הוא אלהים הוא-עשנו ולא (ולו) אנחנו--    עמו וצאן מרעיתו 
19O 100:004 ד  באו שעריו בתודה--חצרתיו בתהלה    הודו-לו ברכו שמו 
19O 100:005 ה  כי-טוב יהוה לעולם חסדו    ועד-דר ודר אמונתו 
19O 101:001 א  לדוד מזמור    חסד-ומשפט אשירה לך יהוה אזמרה 
19O 101:002 ב  אשכילה בדרך תמים--    מתי תבוא אלי אתהלך בתם-לבבי    בקרב ביתי 
19O 101:003 ג  לא-אשית לנגד עיני--    דבר-בליעל עשה-סטים שנאתי    לא ידבק בי 
19O 101:004 ד  לבב עקש יסור ממני    רע לא אדע 
19O 101:005 ה  מלושני (מלשני) בסתר רעהו--    אותו אצמית גבה-עינים ורחב לבב--    אתו לא אוכל 
19O 101:006 ו  עיני בנאמני-ארץ--    לשבת עמדי הלך בדרך תמים--    הוא ישרתני 
19O 101:007 ז  לא-ישב בקרב ביתי--    עשה רמיה דבר שקרים--    לא-יכון לנגד עיני 
19O 101:008 ח  לבקרים    אצמית כל-רשעי-ארץ להכרית מעיר-יהוה    כל-פעלי און 
19O 102:001 א  תפלה לעני כי-יעטף--    ולפני יהוה ישפך שיחו 
19O 102:002 ב  יהוה שמעה תפלתי    ושועתי אליך תבוא 
19O 102:003 ג  אל-תסתר פניך ממני--    ביום צר-לי הטה-אלי אזנך    ביום אקרא מהר ענני 
19O 102:004 ד  כי-כלו בעשן ימי    ועצמותי כמוקד נחרו 
19O 102:005 ה  הוכה-כעשב ויבש לבי    כי-שכחתי מאכל לחמי 
19O 102:006 ו  מקול אנחתי--    דבקה עצמי לבשרי 
19O 102:007 ז  דמיתי לקאת מדבר    הייתי ככוס חרבות 
19O 102:008 ח  שקדתי ואהיה--    כצפור בודד על-גג 
19O 102:009 ט  כל-היום חרפוני אויבי    מהוללי בי נשבעו 
19O 102:010 י  כי-אפר כלחם אכלתי    ושקוי בבכי מסכתי 
19O 102:011 יא  מפני-זעמך וקצפך--    כי נשאתני ותשליכני 
19O 102:012 יב  ימי כצל נטוי    ואני כעשב איבש 
19O 102:013 יג  ואתה יהוה לעולם תשב    וזכרך לדר ודר 
19O 102:014 יד  אתה תקום תרחם ציון    כי-עת לחננה כי-בא מועד 
19O 102:015 טו  כי-רצו עבדיך את-אבניה    ואת-עפרה יחננו 
19O 102:016 טז  וייראו גוים את-שם יהוה    וכל-מלכי הארץ את-כבודך 
19O 102:017 יז  כי-בנה יהוה ציון--    נראה בכבודו 
19O 102:018 יח  פנה אל-תפלת הערער    ולא-בזה את-תפלתם 
19O 102:019 יט  תכתב זאת לדור אחרון    ועם נברא יהלל-יה 
19O 102:020 כ  כי-השקיף ממרום קדשו    יהוה משמים אל-ארץ הביט 
19O 102:021 כא  לשמע אנקת אסיר    לפתח בני תמותה 
19O 102:022 כב  לספר בציון שם יהוה    ותהלתו בירושלם 
19O 102:023 כג  בהקבץ עמים יחדו    וממלכות לעבד את-יהוה 
19O 102:024 כד  ענה בדרך כחו (כחי)    קצר ימי 
19O 102:025 כה  אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי    בדור דורים שנותיך 
19O 102:026 כו  לפנים הארץ יסדת    ומעשה ידיך שמים 
19O 102:027 כז  המה יאבדו--    ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו    כלבוש תחליפם ויחלפו 
19O 102:028 כח  ואתה-הוא    ושנותיך לא יתמו [ (Psalms 102:29) כט  בני-עבדיך ישכונו    וזרעם לפניך יכון ] 
19O 103:001 א  לדוד  ברכי נפשי את-יהוה    וכל-קרבי את-שם קדשו 
19O 103:002 ב  ברכי נפשי את-יהוה    ואל-תשכחי כל-גמוליו 
19O 103:003 ג  הסלח לכל-עונכי    הרפא לכל-תחלואיכי 
19O 103:004 ד  הגואל משחת חייכי    המעטרכי חסד ורחמים 
19O 103:005 ה  המשביע בטוב עדיך    תתחדש כנשר נעוריכי 
19O 103:006 ו  עשה צדקות יהוה    ומשפטים לכל-עשוקים 
19O 103:007 ז  יודיע דרכיו למשה    לבני ישראל עלילותיו 
19O 103:008 ח  רחום וחנון יהוה    ארך אפים ורב-חסד 
19O 103:009 ט  לא-לנצח יריב    ולא לעולם יטור 
19O 103:010 י  לא כחטאינו עשה לנו    ולא כעונתינו גמל עלינו 
19O 103:011 יא  כי כגבה שמים על-הארץ--    גבר חסדו על-יראיו 
19O 103:012 יב  כרחק מזרח ממערב--    הרחיק ממנו את-פשעינו 
19O 103:013 יג  כרחם אב על-בנים--    רחם יהוה על-יראיו 
19O 103:014 יד  כי-הוא ידע יצרנו    זכור כי-עפר אנחנו 
19O 103:015 טו  אנוש כחציר ימיו    כציץ השדה כן יציץ 
19O 103:016 טז  כי רוח עברה-בו ואיננו    ולא-יכירנו עוד מקומו 
19O 103:017 יז  וחסד יהוה מעולם ועד-עולם--    על-יראיו וצדקתו    לבני בנים 
19O 103:018 יח  לשמרי בריתו    ולזכרי פקדיו לעשותם 
19O 103:019 יט  יהוה--בשמים הכין כסאו    ומלכותו בכל משלה 
19O 103:020 כ  ברכו יהוה    מלאכיו גברי כח עשי דברו    לשמע בקול דברו 
19O 103:021 כא  ברכו יהוה כל-צבאיו--    משרתיו עשי רצונו 
19O 103:022 כב  ברכו יהוה כל-מעשיו--    בכל-מקמות ממשלתו ברכי נפשי    את-יהוה 
19O 104:001 א  ברכי נפשי    את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד    הוד והדר לבשת 
19O 104:002 ב  עטה-אור כשלמה    נוטה שמים כיריעה 
19O 104:003 ג  המקרה במים    עליותיו השם-עבים רכובו    המהלך על-כנפי-רוח 
19O 104:004 ד  עשה מלאכיו רוחות    משרתיו אש להט 
19O 104:005 ה  יסד-ארץ על-מכוניה    בל-תמוט עולם ועד 
19O 104:006 ו  תהום כלבוש כסיתו    על-הרים יעמדו מים 
19O 104:007 ז  מן-גערתך ינוסון    מן-קול רעמך יחפזון 
19O 104:008 ח  יעלו הרים ירדו בקעות--    אל-מקום זה יסדת להם 
19O 104:009 ט  גבול-שמת בל-יעברון    בל-ישבון לכסות הארץ 
19O 104:010 י  המשלח מעינים בנחלים    בין הרים יהלכון 
19O 104:011 יא  ישקו כל-חיתו שדי    ישברו פראים צמאם 
19O 104:012 יב  עליהם עוף-השמים ישכון    מבין עפאים יתנו-קול 
19O 104:013 יג  משקה הרים מעליותיו    מפרי מעשיך תשבע הארץ 
19O 104:014 יד  מצמיח חציר לבהמה    ועשב לעבדת האדם להוציא לחם    מן-הארץ 
19O 104:015 טו  ויין ישמח לבב-אנוש--    להצהיל פנים משמן ולחם    לבב-אנוש יסעד 
19O 104:016 טז  ישבעו עצי יהוה--    ארזי לבנון אשר נטע 
19O 104:017 יז  אשר-שם צפרים יקננו    חסידה ברושים ביתה 
19O 104:018 יח  הרים הגבהים ליעלים    סלעים מחסה לשפנים 
19O 104:019 יט  עשה ירח למועדים    שמש ידע מבואו 
19O 104:020 כ  תשת-חשך ויהי לילה--    בו-תרמש כל-חיתו-יער 
19O 104:021 כא  הכפירים שאגים לטרף    ולבקש מאל אכלם 
19O 104:022 כב  תזרח השמש יאספון    ואל-מעונתם ירבצון 
19O 104:023 כג  יצא אדם לפעלו    ולעבדתו עדי-ערב 
19O 104:024 כד  מה-רבו מעשיך יהוה--    כלם בחכמה עשית מלאה הארץ    קנינך 
19O 104:025 כה  זה הים גדול--    ורחב ידים שם-רמש ואין מספר    חיות קטנות עם-גדלות 
19O 104:026 כו  שם אניות יהלכון    לויתן זה-יצרת לשחק-בו 
19O 104:027 כז  כלם אליך ישברון--    לתת אכלם בעתו 
19O 104:028 כח  תתן להם ילקטון    תפתח ידך ישבעון טוב 
19O 104:029 כט  תסתיר פניך    יבהלון תסף רוחם יגועון    ואל-עפרם ישובון 
19O 104:030 ל  תשלח רוחך יבראון    ותחדש פני אדמה 
19O 104:031 לא  יהי כבוד יהוה לעולם    ישמח יהוה במעשיו 
19O 104:032 לב  המביט לארץ ותרעד    יגע בהרים ויעשנו 
19O 104:033 לג  אשירה ליהוה בחיי    אזמרה לאלהי בעודי 
19O 104:034 לד  יערב עליו שיחי    אנכי אשמח ביהוה 
19O 104:035 לה  יתמו חטאים מן-הארץ    ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי    את-יהוה הללו-יה 
19O 105:001 א  הודו ליהוה קראו בשמו    הודיעו בעמים עלילותיו 
19O 105:002 ב  שירו-לו זמרו-לו    שיחו בכל-נפלאותיו 
19O 105:003 ג  התהללו בשם קדשו    ישמח לב מבקשי יהוה 
19O 105:004 ד  דרשו יהוה ועזו    בקשו פניו תמיד 
19O 105:005 ה  זכרו--נפלאותיו אשר-עשה    מפתיו ומשפטי-פיו 
19O 105:006 ו  זרע אברהם עבדו    בני יעקב בחיריו 
19O 105:007 ז  הוא יהוה אלהינו    בכל-הארץ משפטיו 
19O 105:008 ח  זכר לעולם בריתו    דבר צוה לאלף דור 
19O 105:009 ט  אשר כרת את-אברהם    ושבועתו לישחק 
19O 105:010 י  ויעמידה ליעקב לחק    לישראל ברית עולם 
19O 105:011 יא  לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען    חבל נחלתכם 
19O 105:012 יב  בהיותם מתי מספר    כמעט וגרים בה 
19O 105:013 יג  ויתהלכו מגוי אל-גוי    מממלכה אל-עם אחר 
19O 105:014 יד  לא-הניח אדם לעשקם    ויוכח עליהם מלכים 
19O 105:015 טו  אל-תגעו במשיחי    ולנביאי אל-תרעו 
19O 105:016 טז  ויקרא רעב על-הארץ    כל-מטה-לחם שבר 
19O 105:017 יז  שלח לפניהם איש    לעבד נמכר יוסף 
19O 105:018 יח  ענו בכבל רגליו (רגלו)    ברזל באה נפשו 
19O 105:019 יט  עד-עת בא-דברו--    אמרת יהוה צרפתהו 
19O 105:020 כ  שלח מלך ויתירהו    משל עמים ויפתחהו 
19O 105:021 כא  שמו אדון לביתו    ומשל בכל-קנינו 
19O 105:022 כב  לאסר שריו בנפשו    וזקניו יחכם 
19O 105:023 כג  ויבא ישראל מצרים    ויעקב גר בארץ-חם 
19O 105:024 כד  ויפר את-עמו מאד    ויעצמהו מצריו 
19O 105:025 כה  הפך לבם לשנא עמו    להתנכל בעבדיו 
19O 105:026 כו  שלח משה עבדו    אהרן אשר בחר-בו 
19O 105:027 כז  שמו-בם דברי אתותיו    ומפתים בארץ חם 
19O 105:028 כח  שלח חשך ויחשך    ולא-מרו את-דבריו (דברו) 
19O 105:029 כט  הפך את-מימיהם לדם    וימת את-דגתם 
19O 105:030 ל  שרץ ארצם צפרדעים    בחדרי מלכיהם 
19O 105:031 לא  אמר ויבא ערב    כנים בכל-גבולם 
19O 105:032 לב  נתן גשמיהם ברד    אש להבות בארצם 
19O 105:033 לג  ויך גפנם ותאנתם    וישבר עץ גבולם 
19O 105:034 לד  אמר ויבא ארבה    וילק ואין מספר 
19O 105:035 לה  ויאכל כל-עשב בארצם    ויאכל פרי אדמתם 
19O 105:036 לו  ויך כל-בכור בארצם    ראשית לכל-אונם 
19O 105:037 לז  ויוציאם בכסף וזהב    ואין בשבטיו כושל 
19O 105:038 לח  שמח מצרים בצאתם    כי-נפל פחדם עליהם 
19O 105:039 לט  פרש ענן למסך    ואש להאיר לילה 
19O 105:040 מ  שאל ויבא שלו    ולחם שמים ישביעם 
19O 105:041 מא  פתח צור ויזובו מים    הלכו בציות נהר 
19O 105:042 מב  כי-זכר את-דבר קדשו    את-אברהם עבדו 
19O 105:043 מג  ויוצא עמו בששון    ברנה את-בחיריו 
19O 105:044 מד  ויתן להם ארצות גוים    ועמל לאמים יירשו 
19O 105:045 מה  בעבור ישמרו חקיו--    ותורתיו ינצרו הללו-יה 
19O 106:001 א  הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב--    כי לעולם חסדו 
19O 106:002 ב  מי--ימלל גבורות יהוה    ישמיע כל-תהלתו 
19O 106:003 ג  אשרי שמרי משפט    עשה צדקה בכל-עת 
19O 106:004 ד  זכרני יהוה ברצון עמך    פקדני בישועתך 
19O 106:005 ה  לראות בטובת בחיריך--    לשמח בשמחת גויך להתהלל    עם-נחלתך 
19O 106:006 ו  חטאנו עם-אבותינו    העוינו הרשענו 
19O 106:007 ז  אבותינו במצרים    לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו    את-רב חסדיך וימרו על-ים    בים-סוף 
19O 106:008 ח  ויושיעם למען שמו--    להודיע את-גבורתו 
19O 106:009 ט  ויגער בים-סוף ויחרב    ויוליכם בתהמות כמדבר 
19O 106:010 י  ויושיעם מיד שונא    ויגאלם מיד אויב 
19O 106:011 יא  ויכסו-מים צריהם    אחד מהם לא נותר 
19O 106:012 יב  ויאמינו בדבריו    ישירו תהלתו 
19O 106:013 יג  מהרו שכחו מעשיו    לא-חכו לעצתו 
19O 106:014 יד  ויתאוו תאוה במדבר    וינסו-אל בישימון 
19O 106:015 טו  ויתן להם שאלתם    וישלח רזון בנפשם 
19O 106:016 טז  ויקנאו למשה במחנה    לאהרן קדוש יהוה 
19O 106:017 יז  תפתח-ארץ ותבלע דתן    ותכס על-עדת אבירם 
19O 106:018 יח  ותבער-אש בעדתם    להבה תלהט רשעים 
19O 106:019 יט  יעשו-עגל בחרב    וישתחוו למסכה 
19O 106:020 כ  וימירו את-כבודם    בתבנית שור אכל עשב 
19O 106:021 כא  שכחו אל מושיעם--    עשה גדלות במצרים 
19O 106:022 כב  נפלאות בארץ חם    נוראות על-ים-סוף 
19O 106:023 כג  ויאמר    להשמידם לולי משה בחירו--    עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו    מהשחית 
19O 106:024 כד  וימאסו בארץ חמדה    לא-האמינו לדברו 
19O 106:025 כה  וירגנו באהליהם    לא שמעו בקול יהוה 
19O 106:026 כו  וישא ידו להם--    להפיל אותם במדבר 
19O 106:027 כז  ולהפיל זרעם בגוים    ולזרותם בארצות 
19O 106:028 כח  ויצמדו לבעל פעור    ויאכלו זבחי מתים 
19O 106:029 כט  ויכעיסו במעלליהם    ותפרץ-בם מגפה 
19O 106:030 ל  ויעמד פינחס ויפלל    ותעצר המגפה 
19O 106:031 לא  ותחשב לו לצדקה    לדר ודר עד-עולם 
19O 106:032 לב  ויקציפו על-מי מריבה    וירע למשה בעבורם 
19O 106:033 לג  כי-המרו את-רוחו    ויבטא בשפתיו 
19O 106:034 לד  לא-השמידו את-העמים--    אשר אמר יהוה להם 
19O 106:035 לה  ויתערבו בגוים    וילמדו מעשיהם 
19O 106:036 לו  ויעבדו את-עצביהם    ויהיו להם למוקש 
19O 106:037 לז  ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם--    לשדים 
19O 106:038 לח  וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם--    אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ    בדמים 
19O 106:039 לט  ויטמאו במעשיהם    ויזנו במעלליהם 
19O 106:040 מ  ויחר-אף יהוה בעמו    ויתעב את-נחלתו 
19O 106:041 מא  ויתנם ביד-גוים    וימשלו בהם שנאיהם 
19O 106:042 מב  וילחצום אויביהם    ויכנעו תחת ידם 
19O 106:043 מג  פעמים רבות    יצילם והמה ימרו בעצתם    וימכו בעונם 
19O 106:044 מד  וירא בצר להם--    בשמעו את-רנתם 
19O 106:045 מה  ויזכר להם בריתו    וינחם כרב חסדו 
19O 106:046 מו  ויתן אותם לרחמים--    לפני כל-שוביהם 
19O 106:047 מז  הושיענו יהוה אלהינו    וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך    להשתבח בתהלתך 
19O 106:048 מח  ברוך יהוה אלהי ישראל    מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם    אמן הללו-יה 
19O 107:001 א  הדו ליהוה כי-טוב    כי לעולם חסדו 
19O 107:002 ב  יאמרו גאולי יהוה--    אשר גאלם מיד-צר 
19O 107:003 ג  ומארצות קבצם    ממזרח וממערב מצפון ומים 
19O 107:004 ד  תעו במדבר בישימון דרך    עיר מושב לא מצאו 
19O 107:005 ה  רעבים גם-צמאים--    נפשם בהם תתעטף 
19O 107:006 ו  ויצעקו אל-יהוה בצר להם    ממצוקותיהם יצילם 
19O 107:007 ז  וידריכם בדרך ישרה--    ללכת אל-עיר מושב 
19O 107:008 ח  יודו ליהוה חסדו    ונפלאותיו לבני אדם 
19O 107:009 ט  כי-השביע נפש שקקה    ונפש רעבה מלא-טוב 
19O 107:010 י  ישבי חשך וצלמות    אסירי עני וברזל 
19O 107:011 יא  כי-המרו אמרי-אל    ועצת עליון נאצו 
19O 107:012 יב  ויכנע בעמל לבם    כשלו ואין עזר 
19O 107:013 יג  ויזעקו אל-יהוה בצר להם    ממצקותיהם יושיעם 
19O 107:014 יד  יוציאם מחשך וצלמות    ומוסרותיהם ינתק 
19O 107:015 טו  יודו ליהוה חסדו    ונפלאותיו לבני אדם 
19O 107:016 טז  כי-שבר דלתות נחשת    ובריחי ברזל גדע 
19O 107:017 יז  אולים מדרך פשעם    ומעונתיהם יתענו 
19O 107:018 יח  כל-אכל תתעב נפשם    ויגיעו עד-שערי מות 
19O 107:019 יט  ויזעקו אל-יהוה בצר להם    ממצקותיהם יושיעם 
19O 107:020 כ  ישלח דברו וירפאם    וימלט משחיתותם 
19O 107:021 כא  יודו ליהוה חסדו    ונפלאותיו לבני אדם 
19O 107:022 כב  ויזבחו זבחי תודה    ויספרו מעשיו ברנה 
19O 107:023 כג ]  יורדי הים באניות    עשי מלאכה במים רבים 
19O 107:024 כד ]  המה ראו מעשי יהוה    ונפלאותיו במצולה 
19O 107:025 כה ]  ויאמר--ויעמד רוח סערה    ותרומם גליו 
19O 107:026 כו ]  יעלו שמים ירדו תהומות    נפשם ברעה תתמוגג 
19O 107:027 כז ]  יחוגו וינועו כשכור    וכל-חכמתם תתבלע 
19O 107:028 כח ]  ויצעקו אל-יהוה בצר להם    וממצוקתיהם יוציאם 
19O 107:029 כט  יקם סערה לדממה    ויחשו גליהם 
19O 107:030 ל  וישמחו כי-ישתקו    וינחם אל-מחוז חפצם 
19O 107:031 לא  יודו ליהוה חסדו    ונפלאותיו לבני אדם 
19O 107:032 לב  וירוממוהו בקהל-עם    ובמושב זקנים יהללוהו 
19O 107:033 לג  ישם נהרות למדבר    ומצאי מים לצמאון 
19O 107:034 לד  ארץ פרי למלחה    מרעת יושבי בה 
19O 107:035 לה  ישם מדבר לאגם-מים    וארץ ציה למצאי מים 
19O 107:036 לו  ויושב שם רעבים    ויכוננו עיר מושב 
19O 107:037 לז  ויזרעו שדות ויטעו כרמים    ויעשו פרי תבואה 
19O 107:038 לח  ויברכם וירבו מאד    ובהמתם לא ימעיט 
19O 107:039 לט  וימעטו וישחו--    מעצר רעה ויגון 
19O 107:040 מ  ]  שפך בוז על-נדיבים    ויתעם בתהו לא-דרך 
19O 107:041 מא  וישגב אביון מעוני    וישם כצאן משפחות 
19O 107:042 מב  יראו ישרים וישמחו    וכל-עולה קפצה פיה 
19O 107:043 מג  מי-חכם וישמר-אלה    ויתבוננו חסדי יהוה 
19O 108:001 א-ב  שיר מזמור לדוד 
19O 108:002 נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף-כבודי 
19O 108:003 ג  עורה הנבל וכנור    אעירה שחר 
19O 108:004 ד  אודך בעמים יהוה    ואזמרך בלאמים 
19O 108:005 ה  כי-גדול מעל-שמים חסדך    ועד-שחקים אמתך 
19O 108:006 ו  רומה על-שמים אלהים    ועל כל-הארץ כבודך 
19O 108:007 ז  למען יחלצון ידידיך    הושיעה ימינך וענני 
19O 108:008 ח  אלהים דבר בקדשו--אעלזה    אחלקה שכם ועמק סכות אמדד 
19O 108:009 ט  לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי    יהודה מחקקי 
19O 108:010 י  מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי    עלי-פלשת אתרועע 
19O 108:011 יא  מי יבלני עיר מבצר    מי נחני עד-אדום 
19O 108:012 יב  הלא-אלהים זנחתנו    ולא-תצא אלהים בצבאתינו 
19O 108:013 יג  הבה-לנו עזרת מצר    ושוא תשועת אדם [ (Psalms 108:14) יד  באלהים נעשה-חיל    והוא יבוס צרינו ] 
19O 109:001 א  למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי    אל-תחרש 
19O 109:002 ב  כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו    דברו אתי לשון שקר 
19O 109:003 ג  ודברי שנאה סבבוני    וילחמוני חנם 
19O 109:004 ד  תחת-אהבתי ישטנוני    ואני תפלה 
19O 109:005 ה  וישימו עלי רעה תחת טובה    ושנאה תחת אהבתי 
19O 109:006 ו  הפקד עליו רשע    ושטן יעמד על-ימינו 
19O 109:007 ז  בהשפטו יצא רשע    ותפלתו תהיה לחטאה 
19O 109:008 ח  יהיו-ימיו מעטים    פקדתו יקח אחר 
19O 109:009 ט  יהיו-בניו יתומים    ואשתו אלמנה 
19O 109:010 י  ונוע ינועו בניו ושאלו    ודרשו מחרבותיהם 
19O 109:011 יא  ינקש נושה לכל-אשר-לו    ויבזו זרים יגיעו 
19O 109:012 יב  אל-יהי-לו משך חסד    ואל-יהי חונן ליתומיו 
19O 109:013 יג  יהי-אחריתו להכרית    בדור אחר ימח שמם 
19O 109:014 יד  יזכר עון אבתיו--אל-יהוה    וחטאת אמו אל-תמח 
19O 109:015 טו  יהיו נגד-יהוה תמיד    ויכרת מארץ זכרם 
19O 109:016 טז  יען--    אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב    למותת 
19O 109:017 יז  ויאהב קללה ותבואהו    ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו 
19O 109:018 יח  וילבש קללה כמדו    ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו 
19O 109:019 יט  תהי-לו כבגד יעטה    ולמזח תמיד יחגרה 
19O 109:020 כ  זאת פעלת שטני מאת יהוה    והדברים רע על-נפשי 
19O 109:021 כא  ואתה יהוה אדני--    עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך    הצילני 
19O 109:022 כב  כי-עני ואביון אנכי    ולבי חלל בקרבי 
19O 109:023 כג  כצל-כנטותו נהלכתי    ננערתי כארבה 
19O 109:024 כד  ברכי כשלו מצום    ובשרי כחש משמן 
19O 109:025 כה  ואני הייתי חרפה להם    יראוני יניעון ראשם 
19O 109:026 כו  עזרני יהוה אלהי    הושיעני כחסדך 
19O 109:027 כז  וידעו כי-ידך זאת    אתה יהוה עשיתה 
19O 109:028 כח  יקללו-המה ואתה תברך    קמו ויבשו--ועבדך ישמח 
19O 109:029 כט  ילבשו שוטני כלמה    ויעטו כמעיל בשתם 
19O 109:030 ל  אודה יהוה מאד בפי    ובתוך רבים אהללנו 
19O 109:031 לא  כי-יעמד לימין אביון--    להושיע משפטי נפשו 
19O 110:001 א  לדוד מזמור נאם יהוה לאדני--שב לימיני    עד-אשית איביך הדם לרגליך 
19O 110:002 ב  מטה-עזך--ישלח יהוה מציון    רדה בקרב איביך 
19O 110:003 ג  עמך נדבת    ביום חילך בהדרי-קדש מרחם משחר    לך טל ילדתיך 
19O 110:004 ד  נשבע יהוה ולא ינחם--    אתה-כהן לעולם על-דברתי    מלכי-צדק 
19O 110:005 ה  אדני על-ימינך    מחץ ביום-אפו מלכים 
19O 110:006 ו  ידין בגוים מלא גויות    מחץ ראש על-ארץ רבה 
19O 110:007 ז  מנחל בדרך ישתה    על-כן ירים ראש 
19O 111:001 א  הללו-יה אודה יהוה בכל-לבב    בסוד ישרים ועדה 
19O 111:002 ב  גדלים מעשי יהוה    דרושים לכל-חפציהם 
19O 111:003 ג  הוד-והדר פעלו    וצדקתו עמדת לעד 
19O 111:004 ד  זכר עשה לנפלאותיו    חנון ורחום יהוה 
19O 111:005 ה  טרף נתן ליראיו    יזכר לעולם בריתו 
19O 111:006 ו  כח מעשיו הגיד לעמו--    לתת להם נחלת גוים 
19O 111:007 ז  מעשי ידיו אמת ומשפט    נאמנים כל-פקודיו 
19O 111:008 ח  סמוכים לעד לעולם    עשוים באמת וישר 
19O 111:009 ט  פדות שלח לעמו--    צוה-לעולם בריתו קדוש ונורא    שמו 
19O 111:010 י  ראשית חכמה יראת יהוה--    שכל טוב לכל-עשיהם תהלתו    עמדת לעד 
19O 112:001 א  הללו-יה אשרי-איש ירא את-יהוה    במצותיו חפץ מאד 
19O 112:002 ב  גבור בארץ יהיה זרעו    דור ישרים יברך 
19O 112:003 ג  הון-ועשר בביתו    וצדקתו עמדת לעד 
19O 112:004 ד  זרח בחשך אור לישרים    חנון ורחום וצדיק 
19O 112:005 ה  טוב-איש חונן ומלוה    יכלכל דבריו במשפט 
19O 112:006 ו  כי-לעולם לא-ימוט    לזכר עולם יהיה צדיק 
19O 112:007 ז  משמועה רעה לא יירא    נכון לבו בטח ביהוה 
19O 112:008 ח  סמוך לבו לא יירא    עד אשר-יראה בצריו 
19O 112:009 ט  פזר נתן לאביונים--    צדקתו עמדת לעד קרנו    תרום בכבוד 
19O 112:010 י  רשע יראה וכעס--    שניו יחרק ונמס תאות רשעים    תאבד 
19O 113:001 א  הללו-יה הללו עבדי יהוה    הללו את-שם יהוה 
19O 113:002 ב  יהי שם יהוה מברך--    מעתה ועד-עולם 
19O 113:003 ג  ממזרח-שמש עד-מבואו--    מהלל שם יהוה 
19O 113:004 ד  רם על-כל-גוים יהוה    על השמים כבודו 
19O 113:005 ה  מי כיהוה אלהינו--    המגביהי לשבת 
19O 113:006 ו  המשפילי לראות--    בשמים ובארץ 
19O 113:007 ז  מקימי מעפר דל    מאשפת ירים אביון 
19O 113:008 ח  להושיבי עם-נדיבים    עם נדיבי עמו 
19O 113:009 ט  מושיבי עקרת הבית--    אם-הבנים שמחה הללו-יה 
19O 114:001 א  בצאת ישראל ממצרים    בית יעקב מעם לעז 
19O 114:002 ב  היתה יהודה לקדשו    ישראל ממשלותיו 
19O 114:003 ג  הים ראה וינס    הירדן יסב לאחור 
19O 114:004 ד  ההרים רקדו כאילים    גבעות כבני-צאן 
19O 114:005 ה  מה-לך הים כי תנוס    הירדן תסב לאחור 
19O 114:006 ו  ההרים תרקדו כאילים    גבעות כבני-צאן 
19O 114:007 ז  מלפני אדון חולי ארץ    מלפני אלוה יעקב 
19O 114:008 ח  ההפכי הצור אגם-מים    חלמיש למעינו-מים 
19O 115:001 א  לא לנו יהוה לא-לנו    כי-לשמך תן כבוד--על-חסדך על-אמתך 
19O 115:002 ב  למה יאמרו הגוים    איה-נא אלהיהם 
19O 115:003 ג  ואלהינו בשמים--    כל אשר-חפץ עשה 
19O 115:004 ד  עצביהם כסף וזהב    מעשה ידי אדם 
19O 115:005 ה  פה-להם ולא ידברו    עינים להם ולא יראו 
19O 115:006 ו  אזנים להם ולא ישמעו    אף להם ולא יריחון 
19O 115:007 ז  ידיהם ולא ימישון--רגליהם ולא יהלכו    לא-יהגו בגרונם 
19O 115:008 ח  כמוהם יהיו עשיהם--    כל אשר-בטח בהם 
19O 115:009 ט  ישראל בטח ביהוה    עזרם ומגנם הוא 
19O 115:010 י  בית אהרן בטחו ביהוה    עזרם ומגנם הוא 
19O 115:011 יא  יראי יהוה בטחו ביהוה    עזרם ומגנם הוא 
19O 115:012 יב  יהוה    זכרנו יברך יברך את-בית ישראל    יברך את-בית אהרן 
19O 115:013 יג  יברך יראי יהוה--    הקטנים עם-הגדלים 
19O 115:014 יד  יסף יהוה עליכם    עליכם ועל בניכם 
19O 115:015 טו  ברוכים אתם ליהוה--    עשה שמים וארץ 
19O 115:016 טז  השמים שמים ליהוה    והארץ נתן לבני-אדם 
19O 115:017 יז  לא המתים יהללו-יה    ולא כל-ירדי דומה 
19O 115:018 יח  ואנחנו נברך יה--    מעתה ועד-עולם הללו-יה 
19O 116:001 א  אהבתי כי-ישמע יהוה--    את-קולי תחנוני 
19O 116:002 ב  כי-הטה אזנו לי    ובימי אקרא 
19O 116:003 ג  אפפוני חבלי-מות--ומצרי שאול מצאוני    צרה ויגון אמצא 
19O 116:004 ד  ובשם-יהוה אקרא    אנה יהוה מלטה נפשי 
19O 116:005 ה  חנון יהוה וצדיק    ואלהינו מרחם 
19O 116:006 ו  שמר פתאים יהוה    דלתי ולי יהושיע 
19O 116:007 ז  שובי נפשי למנוחיכי    כי-יהוה גמל עליכי 
19O 116:008 ח  כי חלצת נפשי ממות    את-עיני מן-דמעה את-רגלי מדחי 
19O 116:009 ט  אתהלך לפני יהוה--    בארצות החיים 
19O 116:010 י  האמנתי כי אדבר    אני עניתי מאד 
19O 116:011 יא  אני אמרתי בחפזי    כל-האדם כזב 
19O 116:012 יב  מה-אשיב ליהוה--    כל-תגמולוהי עלי 
19O 116:013 יג  כוס-ישועות אשא    ובשם יהוה אקרא 
19O 116:014 יד  נדרי ליהוה אשלם    נגדה-נא לכל-עמו 
19O 116:015 טו  יקר בעיני יהוה--    המותה לחסידיו 
19O 116:016 טז  אנה יהוה    כי-אני עבדך אני-עבדך בן-אמתך    פתחת למוסרי 
19O 116:017 יז  לך-אזבח זבח תודה    ובשם יהוה אקרא 
19O 116:018 יח  נדרי ליהוה אשלם    נגדה-נא לכל-עמו 
19O 116:019 יט  בחצרות בית יהוה--    בתוככי ירושלם הללו-יה 
19O 117:001 א  הללו את-יהוה כל-גוים    שבחוהו כל-האמים 
19O 117:002 ב  כי גבר עלינו חסדו--    ואמת-יהוה לעולם הללו-יה 
19O 118:001 א  הודו ליהוה כי-טוב    כי לעולם חסדו 
19O 118:002 ב  יאמר-נא ישראל    כי לעולם חסדו 
19O 118:003 ג  יאמרו-נא בית-אהרן    כי לעולם חסדו 
19O 118:004 ד  יאמרו-נא יראי יהוה    כי לעולם חסדו 
19O 118:005 ה  מן-המצר קראתי יה    ענני במרחב יה 
19O 118:006 ו  יהוה לי לא אירא    מה-יעשה לי אדם 
19O 118:007 ז  יהוה לי בעזרי    ואני אראה בשנאי 
19O 118:008 ח  טוב לחסות ביהוה--    מבטח באדם 
19O 118:009 ט  טוב לחסות ביהוה--    מבטח בנדיבים 
19O 118:010 י  כל-גוים סבבוני    בשם יהוה כי אמילם 
19O 118:011 יא  סבוני גם-סבבוני    בשם יהוה כי אמילם 
19O 118:012 יב  סבוני כדבורים--    דעכו כאש קוצים בשם יהוה    כי אמילם 
19O 118:013 יג  דחה דחיתני לנפל    ויהוה עזרני 
19O 118:014 יד  עזי וזמרת יה    ויהי-לי לישועה 
19O 118:015 טו  קול רנה וישועה--באהלי צדיקים    ימין יהוה עשה חיל 
19O 118:016 טז  ימין יהוה רוממה    ימין יהוה עשה חיל 
19O 118:017 יז  לא-אמות כי-אחיה    ואספר מעשי יה 
19O 118:018 יח  יסר יסרני יה    ולמות לא נתנני 
19O 118:019 יט  פתחו-לי שערי-צדק    אבא-בם אודה יה 
19O 118:020 כ  זה-השער ליהוה    צדיקים יבאו בו 
19O 118:021 כא  אודך כי עניתני    ותהי-לי לישועה 
19O 118:022 כב  אבן מאסו הבונים--    היתה לראש פנה 
19O 118:023 כג  מאת יהוה היתה זאת    היא נפלאת בעינינו 
19O 118:024 כד  זה-היום עשה יהוה    נגילה ונשמחה בו 
19O 118:025 כה  אנא יהוה הושיעה נא    אנא יהוה הצליחה נא 
19O 118:026 כו  ברוך הבא בשם יהוה    ברכנוכם מבית יהוה 
19O 118:027 כז  אל יהוה--ויאר-לנו    אסרו-חג בעבתים--עד קרנות המזבח 
19O 118:028 כח  אלי אתה ואודך    אלהי ארוממך 
19O 118:029 כט  הודו ליהוה כי-טוב    כי לעולם חסדו 
19O 119:001 א  אשרי תמימי-דרך--    ההלכים בתורת יהוה 
19O 119:002 ב  אשרי נצרי עדתיו    בכל-לב ידרשוהו 
19O 119:003 ג  אף לא-פעלו עולה    בדרכיו הלכו 
19O 119:004 ד  אתה צויתה פקדיך--    לשמר מאד 
19O 119:005 ה  אחלי יכנו דרכי--    לשמר חקיך 
19O 119:006 ו  אז לא-אבוש--    בהביטי אל-כל-מצותיך 
19O 119:007 ז  אודך בישר לבב--    בלמדי משפטי צדקך 
19O 119:008 ח  את-חקיך אשמר    אל-תעזבני עד-מאד 
19O 119:009 ט  במה יזכה-נער את-ארחו--    לשמר כדברך 
19O 119:010 י  בכל-לבי דרשתיך    אל-תשגני ממצותיך 
19O 119:011 יא  בלבי צפנתי אמרתך--    למען לא אחטא-לך 
19O 119:012 יב  ברוך אתה יהוה--    למדני חקיך 
19O 119:013 יג  בשפתי ספרתי--    כל משפטי-פיך 
19O 119:014 יד  בדרך עדותיך ששתי--    כעל כל-הון 
19O 119:015 טו  בפקודיך אשיחה    ואביטה ארחתיך 
19O 119:016 טז  בחקתיך אשתעשע    לא אשכח דברך 
19O 119:017 יז  גמל על-עבדך אחיה    ואשמרה דברך 
19O 119:018 יח  גל-עיני ואביטה--    נפלאות מתורתך 
19O 119:019 יט  גר אנכי בארץ    אל-תסתר ממני מצותיך 
19O 119:020 כ  גרסה נפשי לתאבה--    אל-משפטיך בכל-עת 
19O 119:021 כא  גערת זדים ארורים--    השגים ממצותיך 
19O 119:022 כב  גל מעלי חרפה ובוז    כי עדתיך נצרתי 
19O 119:023 כג  גם ישבו שרים בי נדברו--    עבדך ישיח בחקיך 
19O 119:024 כד  גם-עדתיך שעשעי--    אנשי עצתי 
19O 119:025 כה  דבקה לעפר נפשי    חיני כדברך 
19O 119:026 כו  דרכי ספרתי ותענני    למדני חקיך 
19O 119:027 כז  דרך-פקודיך הבינני    ואשיחה בנפלאותיך 
19O 119:028 כח  דלפה נפשי מתוגה    קימני כדברך 
19O 119:029 כט  דרך-שקר הסר ממני    ותורתך חנני 
19O 119:030 ל  דרך-אמונה בחרתי    משפטיך שויתי 
19O 119:031 לא  דבקתי בעדותיך    יהוה אל-תבישני 
19O 119:032 לב  דרך-מצותיך ארוץ    כי תרחיב לבי 
19O 119:033 לג  הורני יהוה דרך חקיך    ואצרנה עקב 
19O 119:034 לד  הבינני ואצרה תורתך    ואשמרנה בכל-לב 
19O 119:035 לה  הדריכני בנתיב מצותיך    כי-בו חפצתי 
19O 119:036 לו  הט-לבי אל-עדותיך    ואל אל-בצע 
19O 119:037 לז  העבר עיני מראות שוא    בדרכך חיני 
19O 119:038 לח  הקם לעבדך אמרתך--    אשר ליראתך 
19O 119:039 לט  העבר חרפתי אשר יגרתי    כי משפטיך טובים 
19O 119:040 מ  הנה תאבתי לפקדיך    בצדקתך חיני 
19O 119:041 מא  ויבאני חסדך יהוה    תשועתך כאמרתך 
19O 119:042 מב  ואענה חרפי דבר    כי-בטחתי בדברך 
19O 119:043 מג  ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד    כי למשפטך יחלתי 
19O 119:044 מד  ואשמרה תורתך תמיד--    לעולם ועד 
19O 119:045 מה  ואתהלכה ברחבה    כי פקדיך דרשתי 
19O 119:046 מו  ואדברה בעדתיך נגד מלכים    ולא אבוש 
19O 119:047 מז  ואשתעשע במצותיך    אשר אהבתי 
19O 119:048 מח  ואשא-כפי--אל-מצותיך אשר אהבתי    ואשיחה בחקיך 
19O 119:049 מט  זכר-דבר לעבדך--    על אשר יחלתני 
19O 119:050 נ  זאת נחמתי בעניי    כי אמרתך חיתני 
19O 119:051 נא  זדים הליצני עד-מאד    מתורתך לא נטיתי 
19O 119:052 נב  זכרתי משפטיך מעולם יהוה    ואתנחם 
19O 119:053 נג  זלעפה אחזתני מרשעים--    עזבי תורתך 
19O 119:054 נד  זמרות היו-לי חקיך--    בבית מגורי 
19O 119:055 נה  זכרתי בלילה שמך יהוה    ואשמרה תורתך 
19O 119:056 נו  זאת היתה-לי    כי פקדיך נצרתי 
19O 119:057 נז  חלקי יהוה אמרתי--    לשמר דבריך 
19O 119:058 נח  חליתי פניך בכל-לב    חנני כאמרתך 
19O 119:059 נט  חשבתי דרכי    ואשיבה רגלי אל-עדתיך 
19O 119:060 ס  חשתי ולא התמהמהתי--    לשמר מצותיך 
19O 119:061 סא  חבלי רשעים עודני    תורתך לא שכחתי 
19O 119:062 סב  חצות-לילה--אקום להודות לך    על משפטי צדקך 
19O 119:063 סג  חבר אני לכל-אשר יראוך    ולשמרי פקודיך 
19O 119:064 סד  חסדך יהוה מלאה הארץ    חקיך למדני 
19O 119:065 סה  טוב עשית עם-עבדך--    יהוה כדברך 
19O 119:066 סו  טוב טעם ודעת למדני    כי במצותיך האמנתי 
19O 119:067 סז  טרם אענה אני שגג    ועתה אמרתך שמרתי 
19O 119:068 סח  טוב-אתה ומטיב    למדני חקיך 
19O 119:069 סט  טפלו עלי שקר זדים    אני בכל-לב אצר פקודיך 
19O 119:070 ע  טפש כחלב לבם    אני תורתך שעשעתי 
19O 119:071 עא  טוב-לי כי-עניתי--    למען אלמד חקיך 
19O 119:072 עב  טוב-לי תורת-פיך--    מאלפי זהב וכסף 
19O 119:073 עג  ידיך עשוני ויכוננוני    הבינני ואלמדה מצותיך 
19O 119:074 עד  יראיך יראוני וישמחו    כי לדברך יחלתי 
19O 119:075 עה  ידעתי יהוה כי-צדק משפטיך    ואמונה עניתני 
19O 119:076 עו  יהי-נא חסדך לנחמני--    כאמרתך לעבדך 
19O 119:077 עז  יבאוני רחמיך ואחיה    כי-תורתך שעשעי 
19O 119:078 עח  יבשו זדים כי-שקר עותוני    אני אשיח בפקודיך 
19O 119:079 עט  ישובו לי יראיך    וידעו (וידעי) עדתיך 
19O 119:080 פ  יהי-לבי תמים בחקיך--    למען לא אבוש 
19O 119:081 פא  כלתה לתשועתך נפשי    לדברך יחלתי 
19O 119:082 פב  כלו עיני לאמרתך--    לאמר מתי תנחמני 
19O 119:083 פג  כי-הייתי כנאד בקיטור--    חקיך לא שכחתי 
19O 119:084 פד  כמה ימי-עבדך    מתי תעשה ברדפי משפט 
19O 119:085 פה  כרו-לי זדים שיחות--    אשר לא כתורתך 
19O 119:086 פו  כל-מצותיך אמונה    שקר רדפוני עזרני 
19O 119:087 פז  כמעט כלוני בארץ    ואני לא-עזבתי פקדיך 
19O 119:088 פח  כחסדך חיני    ואשמרה עדות פיך 
19O 119:089 פט  לעולם יהוה--    דברך נצב בשמים 
19O 119:090 צ  לדר ודר אמונתך    כוננת ארץ ותעמד 
19O 119:091 צא  למשפטיך עמדו היום    כי הכל עבדיך 
19O 119:092 צב  לולי תורתך שעשעי--    אז אבדתי בעניי 
19O 119:093 צג  לעולם לא-אשכח פקודיך    כי בם חייתני 
19O 119:094 צד  לך-אני הושיעני    כי פקודיך דרשתי 
19O 119:095 צה  לי קוו רשעים לאבדני    עדתיך אתבונן 
19O 119:096 צו  לכל-תכלה ראיתי קץ    רחבה מצותך מאד 
19O 119:097 צז  מה-אהבתי תורתך    כל-היום היא שיחתי 
19O 119:098 צח  מאיבי תחכמני מצותך    כי לעולם היא-לי 
19O 119:099 צט  מכל-מלמדי השכלתי    כי עדותיך שיחה לי 
19O 119:100 ק  מזקנים אתבונן    כי פקודיך נצרתי 
19O 119:101 קא  מכל-ארח רע כלאתי רגלי--    למען אשמר דברך 
19O 119:102 קב  ממשפטיך לא-סרתי    כי-אתה הורתני 
19O 119:103 קג  מה-נמלצו לחכי אמרתך--    מדבש לפי 
19O 119:104 קד  מפקודיך אתבונן    על כן שנאתי כל-ארח שקר 
19O 119:105 קה  נר-לרגלי דברך    ואור לנתיבתי 
19O 119:106 קו  נשבעתי ואקימה--    לשמר משפטי צדקך 
19O 119:107 קז  נעניתי עד-מאד    יהוה חיני כדברך 
19O 119:108 קח  נדבות פי רצה-נא יהוה    ומשפטיך למדני 
19O 119:109 קט  נפשי בכפי תמיד    ותורתך לא שכחתי 
19O 119:110 קי  נתנו רשעים פח לי    ומפקודיך לא תעיתי 
19O 119:111 קיא  נחלתי עדותיך לעולם    כי-ששון לבי המה 
19O 119:112 קיב  נטיתי לבי לעשות חקיך--    לעולם עקב 
19O 119:113 קיג  סעפים שנאתי    ותורתך אהבתי 
19O 119:114 קיד  סתרי ומגני אתה    לדברך יחלתי 
19O 119:115 קטו  סורו-ממני מרעים    ואצרה מצות אלהי 
19O 119:116 קטז  סמכני כאמרתך ואחיה    ואל-תבישני משברי 
19O 119:117 קיז  סעדני ואושעה    ואשעה בחקיך תמיד 
19O 119:118 קיח  סלית כל-שוגים מחקיך    כי-שקר תרמיתם 
19O 119:119 קיט  סגים--השבת כל-רשעי-ארץ    לכן אהבתי עדתיך 
19O 119:120 קכ  סמר מפחדך בשרי    וממשפטיך יראתי 
19O 119:121 קכא  עשיתי משפט וצדק    בל-תניחני לעשקי 
19O 119:122 קכב  ערב עבדך לטוב    אל-יעשקני זדים 
19O 119:123 קכג  עיני כלו לישועתך    ולאמרת צדקך 
19O 119:124 קכד  עשה עם-עבדך כחסדך    וחקיך למדני 
19O 119:125 קכה  עבדך-אני הבינני    ואדעה עדתיך 
19O 119:126 קכו  עת לעשות ליהוה--    הפרו תורתך 
19O 119:127 קכז  על-כן אהבתי מצותיך--    מזהב ומפז 
19O 119:128 קכח  על-כן כל-פקודי כל ישרתי    כל-ארח שקר שנאתי 
19O 119:129 קכט  פלאות עדותיך    על-כן נצרתם נפשי 
19O 119:130 קל  פתח דבריך יאיר    מבין פתיים 
19O 119:131 קלא  פי-פערתי ואשאפה    כי למצותיך יאבתי 
19O 119:132 קלב  פנה-אלי וחנני--    כמשפט לאהבי שמך 
19O 119:133 קלג  פעמי הכן באמרתך    ואל-תשלט-בי כל-און 
19O 119:134 קלד  פדני מעשק אדם    ואשמרה פקודיך 
19O 119:135 קלה  פניך האר בעבדך    ולמדני את-חקיך 
19O 119:136 קלו  פלגי-מים ירדו עיני--    על לא-שמרו תורתך 
19O 119:137 קלז  צדיק אתה יהוה    וישר משפטיך 
19O 119:138 קלח  צוית צדק עדתיך    ואמונה מאד 
19O 119:139 קלט  צמתתני קנאתי    כי-שכחו דבריך צרי 
19O 119:140 קמ  צרופה אמרתך מאד    ועבדך אהבה 
19O 119:141 קמא  צעיר אנכי ונבזה    פקדיך לא שכחתי 
19O 119:142 קמב  צדקתך צדק לעולם    ותורתך אמת 
19O 119:143 קמג  צר-ומצוק מצאוני    מצותיך שעשעי 
19O 119:144 קמד  צדק עדותיך לעולם    הבינני ואחיה 
19O 119:145 קמה  קראתי בכל-לב ענני יהוה    חקיך אצרה 
19O 119:146 קמו  קראתיך הושיעני    ואשמרה עדתיך 
19O 119:147 קמז  קדמתי בנשף ואשועה    לדבריך (לדברך) יחלתי 
19O 119:148 קמח  קדמו עיני אשמרות--    לשיח באמרתך 
19O 119:149 קמט  קולי שמעה כחסדך    יהוה כמשפטך חיני 
19O 119:150 קנ  קרבו רדפי זמה    מתורתך רחקו 
19O 119:151 קנא  קרוב אתה יהוה    וכל-מצותיך אמת 
19O 119:152 קנב  קדם ידעתי מעדתיך    כי לעולם יסדתם 
19O 119:153 קנג  ראה-עניי וחלצני    כי-תורתך לא שכחתי 
19O 119:154 קנד  ריבה ריבי וגאלני    לאמרתך חיני 
19O 119:155 קנה  רחוק מרשעים ישועה    כי חקיך לא דרשו 
19O 119:156 קנו  רחמיך רבים יהוה    כמשפטיך חיני 
19O 119:157 קנז  רבים רדפי וצרי    מעדותיך לא נטיתי 
19O 119:158 קנח  ראיתי בגדים ואתקוטטה--    אשר אמרתך לא שמרו 
19O 119:159 קנט  ראה כי-פקודיך אהבתי    יהוה כחסדך חיני 
19O 119:160 קס  ראש-דברך אמת    ולעולם כל-משפט צדקך 
19O 119:161 קסא  שרים רדפוני חנם    ומדבריך (ומדברך) פחד לבי 
19O 119:162 קסב  שש אנכי על-אמרתך--    כמוצא שלל רב 
19O 119:163 קסג  שקר שנאתי ואתעבה    תורתך אהבתי 
19O 119:164 קסד  שבע ביום הללתיך--    על משפטי צדקך 
19O 119:165 קסה  שלום רב לאהבי תורתך    ואין-למו מכשול 
19O 119:166 קסו  שברתי לישועתך יהוה    ומצותיך עשיתי 
19O 119:167 קסז  שמרה נפשי עדתיך    ואהבם מאד 
19O 119:168 קסח  שמרתי פקודיך ועדתיך    כי כל-דרכי נגדך 
19O 119:169 קסט  תקרב רנתי לפניך יהוה    כדברך הבינני 
19O 119:170 קע  תבוא תחנתי לפניך    כאמרתך הצילני 
19O 119:171 קעא  תבענה שפתי תהלה    כי תלמדני חקיך 
19O 119:172 קעב  תען לשוני אמרתך    כי כל-מצותיך צדק 
19O 119:173 קעג  תהי-ידך לעזרני    כי פקודיך בחרתי 
19O 119:174 קעד  תאבתי לישועתך יהוה    ותורתך שעשעי 
19O 119:175 קעה  תחי-נפשי ותהללך    ומשפטך יעזרני 
19O 119:176 קעו  תעיתי--    כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך    לא שכחתי 
19O 120:001 א  שיר המעלות אל-יהוה בצרתה לי--    קראתי ויענני 
19O 120:002 ב  יהוה--הצילה נפשי משפת-שקר    מלשון רמיה 
19O 120:003 ג  מה-יתן לך ומה-יסיף לך--    לשון רמיה 
19O 120:004 ד  חצי גבור שנונים    עם גחלי רתמים 
19O 120:005 ה  אויה-לי כי-גרתי משך    שכנתי עם-אהלי קדר 
19O 120:006 ו  רבת שכנה-לה נפשי--    עם שונא שלום 
19O 120:007 ז  אני-שלום וכי אדבר    המה למלחמה 
19O 121:001 א  שיר למעלות אשא עיני אל-ההרים--    מאין יבא עזרי 
19O 121:002 ב  עזרי מעם יהוה--    עשה שמים וארץ 
19O 121:003 ג  אל-יתן למוט רגלך    אל-ינום שמרך 
19O 121:004 ד  הנה לא-ינום ולא יישן--    שומר ישראל 
19O 121:005 ה  יהוה שמרך    יהוה צלך על-יד ימינך 
19O 121:006 ו  יומם השמש לא-יככה    וירח בלילה 
19O 121:007 ז  יהוה ישמרך מכל-רע    ישמר את-נפשך 
19O 121:008 ח  יהוה ישמר-צאתך ובואך--    מעתה ועד-עולם 
19O 122:001 א  שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי--    בית יהוה נלך 
19O 122:002 ב  עמדות היו רגלינו--    בשעריך ירושלם 
19O 122:003 ג  ירושלם הבנויה--    כעיר שחברה-לה יחדו 
19O 122:004 ד  ששם עלו שבטים שבטי-יה--עדות לישראל    להדות לשם יהוה 
19O 122:005 ה  כי שמה ישבו כסאות למשפט    כסאות לבית דוד 
19O 122:006 ו  שאלו שלום ירושלם    ישליו אהביך 
19O 122:007 ז  יהי-שלום בחילך    שלוה בארמנותיך 
19O 122:008 ח  למען אחי ורעי--    אדברה-נא שלום בך 
19O 122:009 ט  למען בית-יהוה אלהינו--    אבקשה טוב לך 
19O 123:001 א  שיר המעלות אליך נשאתי את-עיני--    הישבי בשמים 
19O 123:002 ב  הנה כעיני עבדים    אל-יד אדוניהם-- כעיני שפחה    אל-יד גברתה כן עינינו אל-יהוה אלהינו--    עד שיחננו 
19O 123:003 ג  חננו יהוה חננו    כי-רב שבענו בוז 
19O 123:004 ד  רבת    שבעה-לה נפשנו הלעג השאננים    הבוז לגאיונים (לגאי יונים) 
19O 124:001 א  שיר המעלות לדוד לולי יהוה שהיה לנו--    יאמר-נא ישראל 
19O 124:002 ב  לולי יהוה שהיה לנו--    בקום עלינו אדם 
19O 124:003 ג  אזי חיים בלעונו--    בחרות אפם בנו 
19O 124:004 ד  אזי המים שטפונו--    נחלה עבר על-נפשנו 
19O 124:005 ה  אזי עבר על-נפשנו--    המים הזידונים 
19O 124:006 ו  ברוך יהוה--    שלא נתננו טרף לשניהם 
19O 124:007 ז  נפשנו--    כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר    ואנחנו נמלטנו 
19O 124:008 ח  עזרנו בשם יהוה--    עשה שמים וארץ 
19O 125:001 א  שיר המעלות הבטחים ביהוה--    כהר-ציון לא-ימוט לעולם ישב 
19O 125:002 ב  ירושלם--    הרים סביב לה ויהוה סביב לעמו--    מעתה ועד-עולם 
19O 125:003 ג  כי לא ינוח שבט הרשע--    על גורל הצדיקים למען לא-ישלחו הצדיקים בעולתה    ידיהם 
19O 125:004 ד  היטיבה יהוה לטובים    ולישרים בלבותם 
19O 125:005 ה  והמטים עקלקלותם--    יוליכם יהוה את-פעלי האון שלום    על-ישראל 
19O 126:001 א  שיר המעלות בשוב יהוה את-שיבת ציון--    היינו כחלמים 
19O 126:002 ב  אז ימלא שחוק פינו--    ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים--    הגדיל יהוה לעשות עם-אלה 
19O 126:003 ג  הגדיל יהוה לעשות עמנו--    היינו שמחים 
19O 126:004 ד  שובה יהוה את-שבותנו (שביתנו)--    כאפיקים בנגב 
19O 126:005 ה  הזרעים בדמעה--    ברנה יקצרו 
19O 126:006 ו  הלוך ילך ובכה--    נשא משך-הזרע בא-יבא ברנה--    נשא אלמתיו 
19O 127:001 א  שיר המעלות לשלמה אם-יהוה לא-יבנה בית--    שוא עמלו בוניו בו אם-יהוה לא-ישמר-עיר    שוא שקד שומר 
19O 127:002 ב  שוא לכם משכימי קום    מאחרי-שבת-- אכלי    לחם העצבים כן יתן לידידו    שנא 
19O 127:003 ג  הנה נחלת יהוה בנים    שכר פרי הבטן 
19O 127:004 ד  כחצים ביד-גבור--    כן בני הנעורים 
19O 127:005 ה  אשרי הגבר--    אשר מלא את-אשפתו מהם לא-יבשו--    כי-ידברו את-אויבים בשער 
19O 128:001 א  שיר המעלות אשרי כל-ירא יהוה--    ההלך בדרכיו 
19O 128:002 ב  יגיע כפיך כי תאכל    אשריך וטוב לך 
19O 128:003 ג  אשתך כגפן פריה--    בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים--    סביב לשלחנך 
19O 128:004 ד  הנה כי-כן יברך גבר--    ירא יהוה 
19O 128:005 ה  יברכך יהוה מציון    וראה בטוב ירושלם--כל ימי חייך 
19O 128:006 ו  וראה-בנים לבניך    שלום על-ישראל 
19O 129:001 א  שיר המעלות רבת צררוני מנעורי--    יאמר-נא ישראל 
19O 129:002 ב  רבת צררוני מנעורי    גם לא-יכלו לי 
19O 129:003 ג  על-גבי חרשו חרשים    האריכו למענותם (למעניתם) 
19O 129:004 ד  יהוה צדיק    קצץ עבות רשעים 
19O 129:005 ה  יבשו ויסגו אחור--    כל שנאי ציון 
19O 129:006 ו  יהיו כחציר גגות--    שקדמת שלף יבש 
19O 129:007 ז  שלא מלא כפו קוצר    וחצנו מעמר 
19O 129:008 ח  ולא אמרו העברים--    ברכת-יהוה אליכם ברכנו אתכם    בשם יהוה 
19O 130:001 א  שיר המעלות ממעמקים קראתיך    יהוה 
19O 130:002 ב  אדני    שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות--    לקול תחנוני 
19O 130:003 ג  אם-עונות תשמר-יה--    אדני מי יעמד 
19O 130:004 ד  כי-עמך הסליחה--    למען תורא 
19O 130:005 ה  קויתי יהוה קותה נפשי    ולדברו הוחלתי 
19O 130:006 ו  נפשי לאדני--    משמרים לבקר שמרים לבקר 
19O 130:007 ז  יחל ישראל אל-יהוה    כי-עם-יהוה החסד והרבה עמו פדות 
19O 130:008 ח  והוא יפדה את-ישראל--    מכל עונתיו 
19O 131:001 א  שיר המעלות לדוד יהוה לא-גבה לבי--    ולא-רמו עיני ולא-הלכתי    בגדלות ובנפלאות ממני 
19O 131:002 ב  אם-לא שויתי ודוממתי--    נפשי כגמל עלי אמו    כגמל עלי נפשי 
19O 131:003 ג  יחל ישראל אל-יהוה--    מעתה ועד-עולם 
19O 132:001 א  שיר המעלות זכור-יהוה לדוד--    את כל-ענותו 
19O 132:002 ב  אשר נשבע ליהוה    נדר לאביר יעקב 
19O 132:003 ג  אם-אבא באהל ביתי    אם-אעלה על-ערש יצועי 
19O 132:004 ד  אם אתן שנת לעיני    לעפעפי תנומה 
19O 132:005 ה  עד-אמצא מקום ליהוה    משכנות לאביר יעקב 
19O 132:006 ו  הנה-שמענוה באפרתה    מצאנוה בשדי-יער 
19O 132:007 ז  נבואה למשכנותיו    נשתחוה להדם רגליו 
19O 132:008 ח  קומה יהוה למנוחתך    אתה וארון עזך 
19O 132:009 ט  כהניך ילבשו-צדק    וחסידיך ירננו 
19O 132:010 י  בעבור דוד עבדך--    אל-תשב פני משיחך 
19O 132:011 יא  נשבע-יהוה לדוד אמת--    לא-ישוב ממנה מפרי בטנך--    אשית לכסא-לך 
19O 132:012 יב  אם-ישמרו בניך בריתי--    ועדתי זו אלמדם גם-בניהם עדי-עד--    ישבו לכסא-לך 
19O 132:013 יג  כי-בחר יהוה בציון    אוה למושב לו 
19O 132:014 יד  זאת-מנוחתי עדי-עד    פה-אשב כי אותיה 
19O 132:015 טו  צידה ברך אברך    אביוניה אשביע לחם 
19O 132:016 טז  וכהניה אלביש ישע    וחסידיה רנן ירננו 
19O 132:017 יז  שם אצמיח קרן לדוד    ערכתי נר למשיחי 
19O 132:018 יח  אויביו אלביש בשת    ועליו יציץ נזרו 
19O 133:001 א  שיר המעלות לדוד הנה מה-טוב ומה-נעים--    שבת אחים גם-יחד 
19O 133:002 ב  כשמן הטוב    על-הראש-- ירד    על-הזקן זקן-אהרן שירד    על-פי מדותיו 
19O 133:003 ג  כטל-חרמון--    שירד על-הררי ציון כי שם צוה יהוה    את-הברכה-- חיים    עד-העולם 
19O 134:001 א  שיר המעלות הנה ברכו את-יהוה    כל-עבדי יהוה-- העמדים בבית-יהוה    בלילות 
19O 134:002 ב  שאו-ידכם קדש    וברכו את-יהוה 
19O 134:003 ג  יברכך יהוה מציון    עשה שמים וארץ 
19O 135:001 א  הללו-יה הללו את-שם יהוה    הללו עבדי יהוה 
19O 135:002 ב  שעמדים בבית יהוה--    בחצרות בית אלהינו 
19O 135:003 ג  הללו-יה כי-טוב יהוה    זמרו לשמו כי נעים 
19O 135:004 ד  כי-יעקב בחר לו יה    ישראל לסגלתו 
19O 135:005 ה  כי אני ידעתי כי-גדול יהוה    ואדנינו מכל-אלהים 
19O 135:006 ו  כל אשר-חפץ יהוה    עשה בשמים ובארץ--    בימים וכל-תהמות 
19O 135:007 ז  מעלה נשאים    מקצה הארץ ברקים למטר עשה    מוצא-רוח מאוצרותיו 
19O 135:008 ח  שהכה בכורי מצרים--    מאדם עד-בהמה 
19O 135:009 ט  שלח אותת ומפתים--בתוככי מצרים    בפרעה ובכל-עבדיו 
19O 135:010 י  שהכה גוים רבים    והרג מלכים עצומים 
19O 135:011 יא  לסיחון מלך האמרי ולעוג מלך הבשן    ולכל ממלכות כנען 
19O 135:012 יב  ונתן ארצם נחלה--    נחלה לישראל עמו 
19O 135:013 יג  יהוה שמך לעולם    יהוה זכרך לדר-ודר 
19O 135:014 יד  כי-ידין יהוה עמו    ועל-עבדיו יתנחם 
19O 135:015 טו  עצבי הגוים כסף וזהב    מעשה ידי אדם 
19O 135:016 טז  פה-להם ולא ידברו    עינים להם ולא יראו 
19O 135:017 יז  אזנים להם ולא יאזינו    אף אין-יש-רוח בפיהם 
19O 135:018 יח  כמוהם יהיו עשיהם--    כל אשר-בטח בהם 
19O 135:019 יט  בית ישראל ברכו את-יהוה    בית אהרן ברכו את-יהוה 
19O 135:020 כ  בית הלוי ברכו את-יהוה    יראי יהוה ברכו את-יהוה 
19O 135:021 כא  ברוך יהוה מציון--    שכן ירושלם הללו-יה 
19O 136:001 א  הודו ליהוה כי-טוב    כי לעולם חסדו 
19O 136:002 ב  הודו לאלהי האלהים    כי לעולם חסדו 
19O 136:003 ג  הודו לאדני האדנים    כי לעולם חסדו 
19O 136:004 ד  לעשה נפלאות גדלות לבדו    כי לעולם חסדו 
19O 136:005 ה  לעשה השמים בתבונה    כי לעולם חסדו 
19O 136:006 ו  לרקע הארץ על-המים    כי לעולם חסדו 
19O 136:007 ז  לעשה אורים גדלים    כי לעולם חסדו 
19O 136:008 ח  את-השמש לממשלת ביום    כי לעולם חסדו 
19O 136:009 ט  את-הירח וכוכבים לממשלות בלילה    כי לעולם חסדו 
19O 136:010 י  למכה מצרים בבכוריהם    כי לעולם חסדו 
19O 136:011 יא  ויוצא ישראל מתוכם    כי לעולם חסדו 
19O 136:012 יב  ביד חזקה ובזרוע נטויה    כי לעולם חסדו 
19O 136:013 יג  לגזר ים-סוף לגזרים    כי לעולם חסדו 
19O 136:014 יד  והעביר ישראל בתוכו    כי לעולם חסדו 
19O 136:015 טו  ונער פרעה וחילו בים-סוף    כי לעולם חסדו 
19O 136:016 טז  למוליך עמו במדבר    כי לעולם חסדו 
19O 136:017 יז  למכה מלכים גדלים    כי לעולם חסדו 
19O 136:018 יח  ויהרג מלכים אדירים    כי לעולם חסדו 
19O 136:019 יט  לסיחון מלך האמרי    כי לעולם חסדו 
19O 136:020 כ  ולעוג מלך הבשן    כי לעולם חסדו 
19O 136:021 כא  ונתן ארצם לנחלה    כי לעולם חסדו 
19O 136:022 כב  נחלה לישראל עבדו    כי לעולם חסדו 
19O 136:023 כג  שבשפלנו זכר לנו    כי לעולם חסדו 
19O 136:024 כד  ויפרקנו מצרינו    כי לעולם חסדו 
19O 136:025 כה  נתן לחם לכל-בשר    כי לעולם חסדו 
19O 136:026 כו  הודו לאל השמים    כי לעולם חסדו 
19O 137:001 א  על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו    בזכרנו את-ציון 
19O 137:002 ב  על-ערבים בתוכה--    תלינו כנרותינו 
19O 137:003 ג  כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר--    ותוללינו שמחה שירו לנו    משיר ציון 
19O 137:004 ד  איך--נשיר את-שיר-יהוה    על אדמת נכר 
19O 137:005 ה  אם-אשכחך ירושלם--    תשכח ימיני 
19O 137:006 ו  תדבק-לשוני לחכי--    אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם--    על ראש שמחתי 
19O 137:007 ז  זכר יהוה לבני אדום--    את יום ירושלם האמרים ערו ערו--    עד היסוד בה 
19O 137:008 ח  בת-בבל    השדודה אשרי שישלם-לך--    את-גמולך שגמלת לנו 
19O 137:009 ט  אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך--    אל-הסלע 
19O 138:001 א  לדוד  אודך בכל-לבי    נגד אלהים אזמרך 
19O 138:002 ב  אשתחוה אל-היכל קדשך    ואודה את-שמך-- על-חסדך    ועל-אמתך כי-הגדלת על-כל-שמך    אמרתך 
19O 138:003 ג  ביום קראתי ותענני    תרהבני בנפשי עז 
19O 138:004 ד  יודוך יהוה כל-מלכי-ארץ    כי שמעו אמרי-פיך 
19O 138:005 ה  וישירו בדרכי יהוה    כי-גדול כבוד יהוה 
19O 138:006 ו  כי-רם יהוה ושפל יראה    וגבה ממרחק יידע 
19O 138:007 ז  אם-אלך בקרב צרה--    תחיני על אף איבי תשלח ידך    ותושיעני ימינך 
19O 138:008 ח  יהוה יגמר בעדי    יהוה חסדך לעולם מעשי ידיך אל-תרף 
19O 139:001 א  למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני    ותדע 
19O 139:002 ב  אתה ידעת שבתי וקומי    בנתה לרעי מרחוק 
19O 139:003 ג  ארחי ורבעי זרית    וכל-דרכי הסכנתה 
19O 139:004 ד  כי אין מלה בלשוני    הן יהוה ידעת כלה 
19O 139:005 ה  אחור וקדם צרתני    ותשת עלי כפכה 
19O 139:006 ו  פלאיה (פליאה) דעת ממני    נשגבה לא-אוכל לה 
19O 139:007 ז  אנה אלך מרוחך    ואנה מפניך אברח 
19O 139:008 ח  אם אסק שמים שם אתה    ואציעה שאול הנך 
19O 139:009 ט  אשא כנפי-שחר    אשכנה באחרית ים 
19O 139:010 י  גם-שם ידך תנחני    ותאחזני ימינך 
19O 139:011 יא  ואמר אך-חשך ישופני    ולילה אור בעדני 
19O 139:012 יב  גם-חשך    לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר--    כחשיכה כאורה 
19O 139:013 יג  כי-אתה קנית כליתי    תסכני בבטן אמי 
19O 139:014 יד  אודך--    על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך    ונפשי ידעת מאד 
19O 139:015 טו  לא-נכחד עצמי    ממך אשר-עשיתי בסתר    רקמתי בתחתיות ארץ 
19O 139:016 טז  גלמי ראו עיניך    ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו    ולא (ולו) אחד בהם 
19O 139:017 יז  ולי--מה-יקרו רעיך אל    מה עצמו ראשיהם 
19O 139:018 יח  אספרם מחול ירבון    הקיצתי ועודי עמך 
19O 139:019 יט  אם-תקטל אלוה רשע    ואנשי דמים סורו מני 
19O 139:020 כ  אשר ימרוך למזמה    נשוא לשוא עריך 
19O 139:021 כא  הלוא-משנאיך יהוה אשנא    ובתקוממיך אתקוטט 
19O 139:022 כב  תכלית שנאה שנאתים    לאויבים היו לי 
19O 139:023 כג  חקרני אל ודע לבבי    בחנני ודע שרעפי 
19O 139:024 כד  וראה אם-דרך-עצב בי    ונחני בדרך עולם 
19O 140:001 א  למנצח מזמור לדוד 
19O 140:002 ב  חלצני יהוה מאדם רע    מאיש חמסים תנצרני 
19O 140:003 ג  אשר חשבו רעות בלב    כל-יום יגורו מלחמות 
19O 140:004 ד  שננו לשונם כמו-נחש    חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה 
19O 140:005 ה  שמרני יהוה מידי רשע--    מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו    לדחות פעמי 
19O 140:006 ו  טמנו גאים פח לי--    וחבלים פרשו רשת ליד-מעגל מקשים שתו-לי    סלה 
19O 140:007 ז  אמרתי ליהוה אלי אתה    האזינה יהוה קול תחנוני 
19O 140:008 ח  יהוה אדני עז ישועתי    סכתה לראשי ביום נשק 
19O 140:009 ט  אל-תתן יהוה מאויי רשע    זממו אל-תפק ירומו סלה 
19O 140:010 י  ראש מסבי--    עמל שפתימו יכסומו (יכסימו) 
19O 140:011 יא  ימיטו (ימוטו) עליהם גחלים    באש יפלם במהמרות בל-יקומו 
19O 140:012 יב  איש לשון בל-יכון בארץ    איש-חמס רע--יצודנו למדחפת 
19O 140:013 יג  ידעת (ידעתי)--כי-יעשה יהוה דין עני    משפט אבינים [ (Psalms 140:14) יד  אך צדיקים יודו לשמך    ישבו ישרים את-פניך ] 
19O 141:001 א  מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי    האזינה קולי בקראי-לך 
19O 141:002 ב  תכון תפלתי קטרת לפניך    משאת כפי מנחת-ערב 
19O 141:003 ג  שיתה יהוה שמרה לפי    נצרה על-דל שפתי 
19O 141:004 ד  אל-תט-לבי    לדבר רע להתעולל עללות    ברשע-- את-אישים    פעלי-און ובל-אלחם    במנעמיהם 
19O 141:005 ה  יהלמני צדיק חסד    ויוכיחני-- שמן ראש    אל-יני ראשי כי-עוד ותפלתי    ברעותיהם 
19O 141:006 ו  נשמטו בידי-סלע שפטיהם    ושמעו אמרי כי נעמו 
19O 141:007 ז  כמו פלח ובקע בארץ--    נפזרו עצמינו לפי שאול 
19O 141:008 ח  כי אליך יהוה אדני עיני    בכה חסיתי אל-תער נפשי 
19O 141:009 ט  שמרני--מידי פח יקשו לי    ומקשות פעלי און 
19O 141:010 י  יפלו במכמריו רשעים    יחד אנכי עד-אעבור 
19O 142:001 א  משכיל לדוד בהיותו במערה    תפלה 
19O 142:002 ב  קולי אל-יהוה אזעק    קולי אל-יהוה אתחנן 
19O 142:003 ג  אשפך לפניו שיחי    צרתי לפניו אגיד 
19O 142:004 ד  בהתעטף עלי רוחי--    ואתה ידעת נתיבתי בארח-זו אהלך--    טמנו פח לי 
19O 142:005 ה  הביט ימין וראה--    ואין-לי מכיר אבד מנוס ממני    אין דורש לנפשי 
19O 142:006 ו  זעקתי אליך    יהוה אמרתי אתה מחסי    חלקי בארץ החיים 
19O 142:007 ז  הקשיבה אל-רנתי--    כי-דלותי-מאד הצילני מרדפי--    כי אמצו ממני [ (Psalms 142:8) ח  הוציאה ממסגר נפשי--    להודות את-שמך בי יכתרו צדיקים--    כי תגמל עלי ] 
19O 143:001 א  מזמור לדוד יהוה שמע תפלתי--    האזינה אל-תחנוני באמנתך ענני    בצדקתך 
19O 143:002 ב  ואל-תבוא במשפט    את-עבדך כי לא-יצדק לפניך    כל-חי 
19O 143:003 ג  כי רדף אויב נפשי--    דכא לארץ חיתי הושבני במחשכים    כמתי עולם 
19O 143:004 ד  ותתעטף עלי רוחי    בתוכי ישתומם לבי 
19O 143:005 ה  זכרתי ימים מקדם--    הגיתי בכל-פעלך במעשה ידיך    אשוחח 
19O 143:006 ו  פרשתי ידי אליך    נפשי כארץ-עיפה לך סלה 
19O 143:007 ז  מהר ענני יהוה--    כלתה רוחי אל-תסתר פניך ממני    ונמשלתי עם-ירדי בור 
19O 143:008 ח  השמיעני בבקר חסדך--    כי-בך בטחתי הודיעני דרך-זו אלך--    כי-אליך נשאתי נפשי 
19O 143:009 ט  הצילני מאיבי יהוה--    אליך כסתי 
19O 143:010 י  למדני לעשות רצונך--    כי-אתה אלוהי רוחך טובה    תנחני בארץ מישור 
19O 143:011 יא  למען-שמך יהוה תחיני    בצדקתך תוציא מצרה נפשי 
19O 143:012 יב  ובחסדך תצמית איבי    והאבדת כל-צררי נפשי--כי אני עבדך 
19O 144:001 א  לדוד  ברוך יהוה צורי--    המלמד ידי לקרב אצבעותי    למלחמה 
19O 144:002 ב  חסדי ומצודתי    משגבי ומפלטי-לי מגני ובו חסיתי    הרודד עמי תחתי 
19O 144:003 ג  יהוה--מה-אדם ותדעהו    בן-אנוש ותחשבהו 
19O 144:004 ד  אדם להבל דמה    ימיו כצל עובר 
19O 144:005 ה  יהוה הט-שמיך ותרד    גע בהרים ויעשנו 
19O 144:006 ו  ברוק ברק ותפיצם    שלח חציך ותהמם 
19O 144:007 ז  שלח ידיך ממרום    פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר 
19O 144:008 ח  אשר פיהם דבר-שוא    וימינם ימין שקר 
19O 144:009 ט  אלהים--שיר חדש אשירה לך    בנבל עשור אזמרה-לך 
19O 144:010 י  הנותן תשועה למלכים    הפוצה את-דוד עבדו--מחרב רעה 
19O 144:011 יא  פצני והצילני    מיד בני-נכר אשר פיהם דבר-שוא    וימינם ימין שקר 
19O 144:012 יב  אשר בנינו כנטעים--    מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית--    מחטבות תבנית היכל 
19O 144:013 יג  מזוינו מלאים--    מפיקים מזן אל-זן צאוננו מאליפות מרבבות--    בחוצותינו 
19O 144:014 יד  אלופינו מסבלים    אין-פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו 
19O 144:015 טו  אשרי העם שככה לו    אשרי העם שיהוה אלהיו 
19O 145:001 א  תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך    ואברכה שמך לעולם ועד 
19O 145:002 ב  בכל-יום אברכך    ואהללה שמך לעולם ועד 
19O 145:003 ג  גדול יהוה ומהלל מאד    ולגדלתו אין חקר 
19O 145:004 ד  דור לדור ישבח מעשיך    וגבורתיך יגידו 
19O 145:005 ה  הדר כבוד הודך--    ודברי נפלאתיך אשיחה 
19O 145:006 ו  ועזוז נוראתיך יאמרו    וגדלותיך (וגדלתך) אספרנה 
19O 145:007 ז  זכר רב-טובך יביעו    וצדקתך ירננו 
19O 145:008 ח  חנון ורחום יהוה    ארך אפים וגדל-חסד 
19O 145:009 ט  טוב-יהוה לכל    ורחמיו על-כל-מעשיו 
19O 145:010 י  יודוך יהוה כל-מעשיך    וחסידיך יברכוכה 
19O 145:011 יא  כבוד מלכותך יאמרו    וגבורתך ידברו 
19O 145:012 יב  להודיע לבני האדם--גבורתיו    וכבוד הדר מלכותו 
19O 145:013 יג  מלכותך מלכות כל-עלמים    וממשלתך בכל-דור ודר 
19O 145:014 יד  סומך יהוה לכל-הנפלים    וזוקף לכל-הכפופים 
19O 145:015 טו  עיני-כל אליך ישברו    ואתה נותן-להם את-אכלם בעתו 
19O 145:016 טז  פותח את-ידך    ומשביע לכל-חי רצון 
19O 145:017 יז  צדיק יהוה בכל-דרכיו    וחסיד בכל-מעשיו 
19O 145:018 יח  קרוב יהוה לכל-קראיו--    לכל אשר יקראהו באמת 
19O 145:019 יט  רצון-יראיו יעשה    ואת-שועתם ישמע ויושיעם 
19O 145:020 כ  שומר יהוה את-כל-אהביו    ואת כל-הרשעים ישמיד 
19O 145:021 כא  תהלת יהוה ידבר-פי    ויברך כל-בשר שם קדשו--לעולם ועד 
19O 146:001 א  הללו-יה הללי נפשי    את-יהוה 
19O 146:002 ב  אהללה יהוה בחיי    אזמרה לאלהי בעודי 
19O 146:003 ג  אל-תבטחו בנדיבים--    בבן-אדם שאין לו תשועה 
19O 146:004 ד  תצא רוחו ישב לאדמתו    ביום ההוא אבדו עשתנתיו 
19O 146:005 ה  אשרי--שאל יעקב בעזרו    שברו על-יהוה אלהיו 
19O 146:006 ו  עשה שמים וארץ--    את-הים ואת-כל-אשר-בם השמר אמת    לעולם 
19O 146:007 ז  עשה משפט לעשוקים--נתן לחם לרעבים    יהוה מתיר אסורים 
19O 146:008 ח  יהוה פקח עורים--יהוה זקף כפופים    יהוה אהב צדיקים 
19O 146:009 ט  יהוה שמר את-גרים--יתום ואלמנה יעודד    ודרך רשעים יעות 
19O 146:010 י  ימלך יהוה לעולם--    אלהיך ציון לדר ודר הללו-יה 
19O 147:001 א  הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו--    כי-נעים נאוה תהלה 
19O 147:002 ב  בונה ירושלם יהוה    נדחי ישראל יכנס 
19O 147:003 ג  הרפא לשבורי לב    ומחבש לעצבותם 
19O 147:004 ד  מונה מספר לכוכבים    לכלם שמות יקרא 
19O 147:005 ה  גדול אדונינו ורב-כח    לתבונתו אין מספר 
19O 147:006 ו  מעודד ענוים יהוה    משפיל רשעים עדי-ארץ 
19O 147:007 ז  ענו ליהוה בתודה    זמרו לאלהינו בכנור 
19O 147:008 ח  המכסה שמים בעבים--    המכין לארץ מטר המצמיח הרים    חציר 
19O 147:009 ט  נותן לבהמה לחמה    לבני ערב אשר יקראו 
19O 147:010 י  לא בגבורת הסוס יחפץ    לא-בשוקי האיש ירצה 
19O 147:011 יא  רוצה יהוה את-יראיו--    את-המיחלים לחסדו 
19O 147:012 יב  שבחי ירושלם את-יהוה    הללי אלהיך ציון 
19O 147:013 יג  כי-חזק בריחי שעריך    ברך בניך בקרבך 
19O 147:014 יד  השם-גבולך שלום    חלב חטים ישביעך 
19O 147:015 טו  השלח אמרתו ארץ    עד-מהרה ירוץ דברו 
19O 147:016 טז  הנתן שלג כצמר    כפור כאפר יפזר 
19O 147:017 יז  משליך קרחו כפתים    לפני קרתו מי יעמד 
19O 147:018 יח  ישלח דברו וימסם    ישב רוחו יזלו-מים 
19O 147:019 יט  מגיד דברו ליעקב    חקיו ומשפטיו לישראל 
19O 147:020 כ  לא עשה כן לכל-גוי--    ומשפטים בל-ידעום הללו-יה 
19O 148:001 א  הללו-יה הללו את-יהוה מן-השמים    הללוהו במרומים 
19O 148:002 ב  הללוהו כל-מלאכיו    הללוהו כל-צבאו 
19O 148:003 ג  הללוהו שמש וירח    הללוהו כל-כוכבי אור 
19O 148:004 ד  הללוהו שמי השמים    והמים אשר מעל השמים 
19O 148:005 ה  יהללו את-שם יהוה    כי הוא צוה ונבראו 
19O 148:006 ו  ויעמידם לעד לעולם    חק-נתן ולא יעבור 
19O 148:007 ז  הללו את-יהוה מן-הארץ--    תנינים וכל-תהמות 
19O 148:008 ח  אש וברד שלג וקיטור    רוח סערה עשה דברו 
19O 148:009 ט  ההרים וכל-גבעות    עץ פרי וכל-ארזים 
19O 148:010 י  החיה וכל-בהמה    רמש וצפור כנף 
19O 148:011 יא  מלכי-ארץ וכל-לאמים    שרים וכל-שפטי ארץ 
19O 148:012 יב  בחורים וגם-בתולות    זקנים עם-נערים 
19O 148:013 יג  יהללו את-שם יהוה--    כי-נשגב שמו לבדו הודו    על-ארץ ושמים 
19O 148:014 יד  וירם קרן לעמו    תהלה לכל-חסידיו-- לבני ישראל    עם קרבו הללו-יה 
19O 149:001 א  הללו-יה שירו ליהוה שיר חדש    תהלתו בקהל חסידים 
19O 149:002 ב  ישמח ישראל בעשיו    בני-ציון יגילו במלכם 
19O 149:003 ג  יהללו שמו במחול    בתף וכנור יזמרו-לו 
19O 149:004 ד  כי-רוצה יהוה בעמו    יפאר ענוים בישועה 
19O 149:005 ה  יעלזו חסידים בכבוד    ירננו על-משכבותם 
19O 149:006 ו  רוממות אל בגרונם    וחרב פיפיות בידם 
19O 149:007 ז  לעשות נקמה בגוים    תוכחות בלאמים 
19O 149:008 ח  לאסר מלכיהם בזקים    ונכבדיהם בכבלי ברזל 
19O 149:009 ט  לעשות בהם משפט כתוב--    הדר הוא לכל-חסידיו הללו-יה 
19O 150:001 א  הללו-יה הללו-אל בקדשו    הללוהו ברקיע עזו 
19O 150:002 ב  הללוהו בגבורתיו    הללוהו כרב גדלו 
19O 150:003 ג  הללוהו בתקע שופר    הללוהו בנבל וכנור 
19O 150:004 ד  הללוהו בתף ומחול    הללוהו במנים ועגב 
19O 150:005 ה  הללוהו בצלצלי-שמע    הללוהו בצלצלי תרועה 
19O 150:006 ו  כל הנשמה תהלל יה            הללו-יה 
20O 001:001 א  משלי שלמה בן-דוד--    מלך ישראל 
20O 001:002 ב  לדעת חכמה ומוסר    להבין אמרי בינה 
20O 001:003 ג  לקחת מוסר השכל    צדק ומשפט ומשרים 
20O 001:004 ד  לתת לפתאים ערמה    לנער דעת ומזמה 
20O 001:005 ה  ישמע חכם ויוסף לקח    ונבון תחבלות יקנה 
20O 001:006 ו  להבין משל ומליצה    דברי חכמים וחידתם 
20O 001:007 ז  יראת יהוה ראשית דעת    חכמה ומוסר אוילים בזו 
20O 001:008 ח  שמע בני מוסר אביך    ואל-תטש תורת אמך 
20O 001:009 ט  כי לוית חן הם לראשך    וענקים לגרגרתך 
20O 001:010 י  בני--    אם-יפתוך חטאים אל-תבא 
20O 001:011 יא  אם-יאמרו    לכה אתנו נארבה לדם    נצפנה לנקי חנם 
20O 001:012 יב  נבלעם כשאול חיים    ותמימים כיורדי בור 
20O 001:013 יג  כל-הון יקר נמצא    נמלא בתינו שלל 
20O 001:014 יד  גורלך תפיל בתוכנו    כיס אחד יהיה לכלנו 
20O 001:015 טו  בני--אל-תלך בדרך אתם    מנע רגלך מנתיבתם 
20O 001:016 טז  כי רגליהם לרע ירוצו    וימהרו לשפך-דם 
20O 001:017 יז  כי-חנם מזרה הרשת--    בעיני כל-בעל כנף 
20O 001:018 יח  והם לדמם יארבו    יצפנו לנפשתם 
20O 001:019 יט  כן--ארחות כל-בצע בצע    את-נפש בעליו יקח 
20O 001:020 כ  חכמות בחוץ תרנה    ברחבות תתן קולה 
20O 001:021 כא  בראש המיות תקרא    בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר 
20O 001:022 כב  עד-מתי פתים--    תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם    וכסילים ישנאו-דעת 
20O 001:023 כג  תשובו לתוכחתי    הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם 
20O 001:024 כד  יען קראתי ותמאנו    נטיתי ידי ואין מקשיב 
20O 001:025 כה  ותפרעו כל-עצתי    ותוכחתי לא אביתם 
20O 001:026 כו  גם-אני באידכם אשחק    אלעג בבא פחדכם 
20O 001:027 כז  בבא כשאוה (כשואה) פחדכם--    ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם    צרה וצוקה 
20O 001:028 כח  אז יקראנני ולא אענה    ישחרנני ולא ימצאנני 
20O 001:029 כט  תחת כי-שנאו דעת    ויראת יהוה לא בחרו 
20O 001:030 ל  לא-אבו לעצתי    נאצו כל-תוכחתי 
20O 001:031 לא  ויאכלו מפרי דרכם    וממעצתיהם ישבעו 
20O 001:032 לב  כי משובת פתים תהרגם    ושלות כסילים תאבדם 
20O 001:033 לג  ושמע לי ישכן-בטח    ושאנן מפחד רעה 
20O 002:001 א  בני אם-תקח אמרי    ומצותי תצפן אתך 
20O 002:002 ב  להקשיב לחכמה אזנך    תטה לבך לתבונה 
20O 002:003 ג  כי אם לבינה תקרא    לתבונה תתן קולך 
20O 002:004 ד  אם-תבקשנה ככסף    וכמטמונים תחפשנה 
20O 002:005 ה  אז--תבין יראת יהוה    ודעת אלהים תמצא 
20O 002:006 ו  כי-יהוה יתן חכמה    מפיו דעת ותבונה 
20O 002:007 ז  וצפן (יצפן) לישרים תושיה    מגן להלכי תם 
20O 002:008 ח  לנצר ארחות משפט    ודרך חסידו ישמר 
20O 002:009 ט  אז--תבין צדק ומשפט    ומישרים כל-מעגל-טוב 
20O 002:010 י  כי-תבוא חכמה בלבך    ודעת לנפשך ינעם 
20O 002:011 יא  מזמה תשמר עליך    תבונה תנצרכה 
20O 002:012 יב  להצילך מדרך רע    מאיש מדבר תהפכות 
20O 002:013 יג  העזבים ארחות ישר--    ללכת בדרכי-חשך 
20O 002:014 יד  השמחים לעשות רע    יגילו בתהפכות רע 
20O 002:015 טו  אשר ארחתיהם עקשים    ונלוזים במעגלותם 
20O 002:016 טז  להצילך מאשה זרה    מנכריה אמריה החליקה 
20O 002:017 יז  העזבת אלוף נעוריה    ואת-ברית אלהיה שכחה 
20O 002:018 יח  כי שחה אל-מות ביתה    ואל-רפאים מעגלתיה 
20O 002:019 יט  כל-באיה לא ישובון    ולא-ישיגו ארחות חיים 
20O 002:020 כ  למען--תלך בדרך טובים    וארחות צדיקים תשמר 
20O 002:021 כא  כי-ישרים ישכנו-ארץ    ותמימים יותרו בה 
20O 002:022 כב  ורשעים מארץ יכרתו    ובוגדים יסחו ממנה 
20O 003:001 א  בני תורתי אל-תשכח ומצותי יצר לבך 
20O 003:002 ב  כי ארך ימים ושנות חיים--    ושלום יוסיפו לך 
20O 003:003 ג  חסד ואמת    אל-יעזבך קשרם על-גרגרותיך    כתבם על-לוח לבך 
20O 003:004 ד  ומצא-חן ושכל-טוב--    בעיני אלהים ואדם 
20O 003:005 ה  בטח אל-יהוה בכל-לבך    ואל-בינתך אל-תשען 
20O 003:006 ו  בכל-דרכיך דעהו    והוא יישר ארחתיך 
20O 003:007 ז  אל-תהי חכם בעיניך    ירא את-יהוה וסור מרע 
20O 003:008 ח  רפאות תהי לשרך    ושקוי לעצמותיך 
20O 003:009 ט  כבד את-יהוה מהונך    ומראשית כל-תבואתך 
20O 003:010 י  וימלאו אסמיך שבע    ותירוש יקביך יפרצו 
20O 003:011 יא  מוסר יהוה בני אל-תמאס    ואל-תקץ בתוכחתו 
20O 003:012 יב  כי את אשר יאהב יהוה    יוכיח וכאב    את-בן ירצה 
20O 003:013 יג  אשרי אדם מצא חכמה    ואדם יפיק תבונה 
20O 003:014 יד  כי טוב סחרה מסחר-כסף    ומחרוץ תבואתה 
20O 003:015 טו  יקרה היא מפניים (מפנינים)    וכל-חפציך לא ישוו-בה 
20O 003:016 טז  ארך ימים בימינה    בשמאולה עשר וכבוד 
20O 003:017 יז  דרכיה דרכי-נעם    וכל-נתיבותיה שלום 
20O 003:018 יח  עץ-חיים היא למחזיקים בה    ותמכיה מאשר 
20O 003:019 יט  יהוה--בחכמה יסד-ארץ    כונן שמים בתבונה 
20O 003:020 כ  בדעתו תהומות נבקעו    ושחקים ירעפו-טל 
20O 003:021 כא  בני אל-ילזו מעיניך    נצר תשיה ומזמה 
20O 003:022 כב  ויהיו חיים לנפשך    וחן לגרגרתיך 
20O 003:023 כג  אז תלך לבטח דרכך    ורגלך לא תגוף 
20O 003:024 כד  אם-תשכב לא-תפחד    ושכבת וערבה שנתך 
20O 003:025 כה  אל-תירא מפחד פתאם    ומשאת רשעים כי תבא 
20O 003:026 כו  כי-יהוה יהיה בכסלך    ושמר רגלך מלכד 
20O 003:027 כז  אל-תמנע-טוב מבעליו--    בהיות לאל ידיך (ידך) לעשות 
20O 003:028 כח  אל-תאמר לרעיך (לרעך) לך ושוב--ומחר אתן    ויש אתך 
20O 003:029 כט  אל-תחרש על-רעך רעה    והוא-יושב לבטח אתך 
20O 003:030 ל  אל-תרוב (תריב) עם-אדם חנם--    אם-לא גמלך רעה 
20O 003:031 לא  אל-תקנא באיש חמס    ואל-תבחר בכל-דרכיו 
20O 003:032 לב  כי תועבת יהוה נלוז    ואת-ישרים סודו 
20O 003:033 לג  מארת יהוה בבית רשע    ונוה צדיקים יברך 
20O 003:034 לד  אם-ללצים הוא-יליץ    ולעניים (ולענוים) יתן-חן 
20O 003:035 לה  כבוד חכמים ינחלו    וכסילים מרים קלון 
20O 004:001 א  שמעו בנים מוסר אב    והקשיבו לדעת בינה 
20O 004:002 ב  כי לקח טוב נתתי לכם    תורתי אל-תעזבו 
20O 004:003 ג  כי-בן הייתי לאבי    רך ויחיד לפני אמי 
20O 004:004 ד  וירני--ויאמר לי יתמך-דברי לבך    שמר מצותי וחיה 
20O 004:005 ה  קנה חכמה קנה בינה    אל-תשכח ואל-תט מאמרי-פי 
20O 004:006 ו  אל-תעזבה ותשמרך    אהבה ותצרך 
20O 004:007 ז  ראשית חכמה קנה חכמה    ובכל-קנינך קנה בינה 
20O 004:008 ח  סלסלה ותרוממך    תכבדך כי תחבקנה 
20O 004:009 ט  תתן לראשך לוית-חן    עטרת תפארת תמגנך 
20O 004:010 י  שמע בני וקח אמרי    וירבו לך שנות חיים 
20O 004:011 יא  בדרך חכמה הריתיך    הדרכתיך במעגלי-ישר 
20O 004:012 יב  בלכתך לא-יצר צעדך    ואם-תרוץ לא תכשל 
20O 004:013 יג  החזק במוסר אל-תרף    נצרה כי-היא חייך 
20O 004:014 יד  בארח רשעים אל-תבא    ואל-תאשר בדרך רעים 
20O 004:015 טו  פרעהו אל-תעבר-בו    שטה מעליו ועבר 
20O 004:016 טז  כי לא ישנו אם-לא ירעו    ונגזלה שנתם אם-לא יכשולו (יכשילו) 
20O 004:017 יז  כי לחמו לחם רשע    ויין חמסים ישתו 
20O 004:018 יח  וארח צדיקים כאור נגה    הולך ואור עד-נכון היום 
20O 004:019 יט  דרך רשעים כאפלה    לא ידעו במה יכשלו 
20O 004:020 כ  בני לדברי הקשיבה    לאמרי הט-אזנך 
20O 004:021 כא  אל-יליזו מעיניך    שמרם בתוך לבבך 
20O 004:022 כב  כי-חיים הם למצאיהם    ולכל-בשרו מרפא 
20O 004:023 כג  מכל-משמר נצר לבך    כי-ממנו תוצאות חיים 
20O 004:024 כד  הסר ממך עקשות פה    ולזות שפתים הרחק ממך 
20O 004:025 כה  עיניך לנכח יביטו    ועפעפיך יישרו נגדך 
20O 004:026 כו  פלס מעגל רגלך    וכל-דרכיך יכנו 
20O 004:027 כז  אל-תט-ימין ושמאול    הסר רגלך מרע 
20O 005:001 א  בני לחכמתי הקשיבה    לתבונתי הט-אזנך 
20O 005:002 ב  לשמר מזמות    ודעת שפתיך ינצרו 
20O 005:003 ג  כי נפת תטפנה שפתי זרה    וחלק משמן חכה 
20O 005:004 ד  ואחריתה מרה כלענה    חדה כחרב פיות 
20O 005:005 ה  רגליה ירדות מות    שאול צעדיה יתמכו 
20O 005:006 ו  ארח חיים פן-תפלס    נעו מעגלתיה לא תדע 
20O 005:007 ז  ועתה בנים שמעו-לי    ואל-תסורו מאמרי-פי 
20O 005:008 ח  הרחק מעליה דרכך    ואל-תקרב אל-פתח ביתה 
20O 005:009 ט  פן-תתן לאחרים הודך    ושנתיך לאכזרי 
20O 005:010 י  פן-ישבעו זרים כחך    ועצביך בבית נכרי 
20O 005:011 יא  ונהמת באחריתך    בכלות בשרך ושארך 
20O 005:012 יב  ואמרת--איך שנאתי מוסר    ותוכחת נאץ לבי 
20O 005:013 יג  ולא-שמעתי בקול מורי    ולמלמדי לא-הטיתי אזני 
20O 005:014 יד  כמעט הייתי בכל-רע--    בתוך קהל ועדה 
20O 005:015 טו  שתה-מים מבורך    ונזלים מתוך בארך 
20O 005:016 טז  יפוצו מעינתיך חוצה    ברחבות פלגי-מים 
20O 005:017 יז  יהיו-לך לבדך    ואין לזרים אתך 
20O 005:018 יח  יהי-מקורך ברוך    ושמח מאשת נעורך 
20O 005:019 יט  אילת אהבים    ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת    באהבתה תשגה תמיד 
20O 005:020 כ  ולמה תשגה בני בזרה    ותחבק חק נכריה 
20O 005:021 כא  כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש    וכל-מעגלתיו מפלס 
20O 005:022 כב  עוונתיו--ילכדנו את-הרשע    ובחבלי חטאתו יתמך 
20O 005:023 כג  הוא--ימות באין מוסר    וברב אולתו ישגה 
20O 006:001 א  בני אם-ערבת לרעך    תקעת לזר כפיך 
20O 006:002 ב  נוקשת באמרי-פיך    נלכדת באמרי-פיך 
20O 006:003 ג  עשה זאת אפוא בני והנצל--    כי באת בכף-רעך לך התרפס    ורהב רעיך 
20O 006:004 ד  אל-תתן שנה לעיניך    ותנומה לעפעפיך 
20O 006:005 ה  הנצל כצבי מיד    וכצפור מיד יקוש 
20O 006:006 ו  לך-אל-נמלה עצל    ראה דרכיה וחכם 
20O 006:007 ז  אשר אין-לה קצין--    שטר ומשל 
20O 006:008 ח  תכין בקיץ לחמה    אגרה בקציר מאכלה 
20O 006:009 ט  עד-מתי עצל תשכב    מתי תקום משנתך 
20O 006:010 י  מעט שנות מעט תנומות    מעט חבק ידים לשכב 
20O 006:011 יא  ובא-כמהלך ראשך    ומחסרך כאיש מגן 
20O 006:012 יב  אדם בליעל איש און    הולך עקשות פה 
20O 006:013 יג  קרץ בעינו מלל ברגלו    מרה באצבעתיו 
20O 006:014 יד  תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת    מדנים (מדינים) ישלח 
20O 006:015 טו  על-כן--פתאם יבוא אידו    פתע ישבר ואין מרפא 
20O 006:016 טז  שש-הנה שנא יהוה    ושבע תועבות (תועבת) נפשו 
20O 006:017 יז  עינים רמות לשון שקר    וידים שפכות דם-נקי 
20O 006:018 יח  לב--חרש מחשבות און    רגלים ממהרות לרוץ לרעה 
20O 006:019 יט  יפיח כזבים עד שקר    ומשלח מדנים בין אחים 
20O 006:020 כ  נצר בני מצות אביך    ואל-תטש תורת אמך 
20O 006:021 כא  קשרם על-לבך תמיד    ענדם על-גרגרתך 
20O 006:022 כב  בהתהלכך תנחה אתך--    בשכבך תשמר עליך והקיצות    היא תשיחך 
20O 006:023 כג  כי נר מצוה ותורה אור    ודרך חיים תוכחות מוסר 
20O 006:024 כד  לשמרך מאשת רע    מחלקת לשון נכריה 
20O 006:025 כה  אל-תחמד יפיה בלבבך    ואל-תקחך בעפעפיה 
20O 006:026 כו  כי בעד-אשה זונה    עד-ככר-לחם ואשת איש--    נפש יקרה תצוד 
20O 006:027 כז  היחתה איש אש בחיקו    ובגדיו לא תשרפנה 
20O 006:028 כח  אם-יהלך איש על-הגחלים    ורגליו לא תכוינה 
20O 006:029 כט  כן--הבא אל-אשת רעהו    לא-ינקה כל-הנגע בה 
20O 006:030 ל  לא-יבוזו לגנב כי יגנוב--    למלא נפשו כי ירעב 
20O 006:031 לא  ונמצא ישלם שבעתים    את-כל-הון ביתו יתן 
20O 006:032 לב  נאף אשה חסר-לב    משחית נפשו הוא יעשנה 
20O 006:033 לג  נגע-וקלון ימצא    וחרפתו לא תמחה 
20O 006:034 לד  כי-קנאה חמת-גבר    ולא-יחמול ביום נקם 
20O 006:035 לה  לא-ישא פני כל-כפר    ולא-יאבה כי תרבה-שחד 
20O 007:001 א  בני שמר אמרי    ומצותי תצפן אתך 
20O 007:002 ב  שמר מצותי וחיה    ותורתי כאישון עיניך 
20O 007:003 ג  קשרם על-אצבעתיך    כתבם על-לוח לבך 
20O 007:004 ד  אמר לחכמה אחתי את    ומדע לבינה תקרא 
20O 007:005 ה  לשמרך מאשה זרה    מנכריה אמריה החליקה 
20O 007:006 ו  כי בחלון ביתי--    בעד אשנבי נשקפתי 
20O 007:007 ז  וארא בפתאים אבינה בבנים--    נער חסר-לב 
20O 007:008 ח  עבר בשוק אצל פנה    ודרך ביתה יצעד 
20O 007:009 ט  בנשף-בערב יום    באישון לילה ואפלה 
20O 007:010 י  והנה אשה לקראתו    שית זונה ונצרת לב 
20O 007:011 יא  המיה היא וסררת    בביתה לא-ישכנו רגליה 
20O 007:012 יב  פעם בחוץ--פעם ברחבות    ואצל כל-פנה תארב 
20O 007:013 יג  והחזיקה בו ונשקה לו    העזה פניה ותאמר לו 
20O 007:014 יד  זבחי שלמים עלי    היום שלמתי נדרי 
20O 007:015 טו  על-כן יצאתי לקראתך    לשחר פניך ואמצאך 
20O 007:016 טז  מרבדים רבדתי ערשי    חטבות אטון מצרים 
20O 007:017 יז  נפתי משכבי--    מר אהלים וקנמון 
20O 007:018 יח  לכה נרוה דדים עד-הבקר    נתעלסה באהבים 
20O 007:019 יט  כי אין האיש בביתו    הלך בדרך מרחוק 
20O 007:020 כ  צרור-הכסף לקח בידו    ליום הכסא יבא ביתו 
20O 007:021 כא  הטתו ברב לקחה    בחלק שפתיה תדיחנו 
20O 007:022 כב  הולך אחריה פתאם    כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל 
20O 007:023 כג  עד יפלח חץ כבדו--    כמהר צפור אל-פח ולא-ידע    כי-בנפשו הוא 
20O 007:024 כד  ועתה בנים שמעו-לי    והקשיבו לאמרי-פי 
20O 007:025 כה  אל-ישט אל-דרכיה לבך    אל-תתע בנתיבותיה 
20O 007:026 כו  כי-רבים חללים הפילה    ועצמים כל-הרגיה 
20O 007:027 כז  דרכי שאול ביתה    ירדות אל-חדרי-מות 
20O 008:001 א  הלא-חכמה תקרא    ותבונה תתן קולה 
20O 008:002 ב  בראש-מרמים עלי-דרך    בית נתיבות נצבה 
20O 008:003 ג  ליד-שערים לפי-קרת    מבוא פתחים תרנה 
20O 008:004 ד  אליכם אישים אקרא    וקולי אל-בני אדם 
20O 008:005 ה  הבינו פתאים ערמה    וכסילים הבינו לב 
20O 008:006 ו  שמעו כי-נגידים אדבר    ומפתח שפתי מישרים 
20O 008:007 ז  כי-אמת יהגה חכי    ותועבת שפתי רשע 
20O 008:008 ח  בצדק כל-אמרי-פי    אין בהם נפתל ועקש 
20O 008:009 ט  כלם נכחים למבין    וישרים למצאי דעת 
20O 008:010 י  קחו-מוסרי ואל-כסף    ודעת מחרוץ נבחר 
20O 008:011 יא  כי-טובה חכמה מפנינים    וכל-חפצים לא ישוו-בה 
20O 008:012 יב  אני-חכמה שכנתי ערמה    ודעת מזמות אמצא 
20O 008:013 יג  יראת יהוה    שנאת-רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות    שנאתי 
20O 008:014 יד  לי-עצה ותושיה    אני בינה לי גבורה 
20O 008:015 טו  בי מלכים ימלכו    ורזנים יחקקו צדק 
20O 008:016 טז  בי שרים ישרו    ונדיבים כל-שפטי צדק 
20O 008:017 יז  אני אהביה (אהבי) אהב    ומשחרי ימצאנני 
20O 008:018 יח  עשר-וכבוד אתי    הון עתק וצדקה 
20O 008:019 יט  טוב פריי מחרוץ ומפז    ותבואתי מכסף נבחר 
20O 008:020 כ  בארח-צדקה אהלך    בתוך נתיבות משפט 
20O 008:021 כא  להנחיל אהבי יש    ואצרתיהם אמלא 
20O 008:022 כב  יהוה--קנני ראשית דרכו    קדם מפעליו מאז 
20O 008:023 כג  מעולם נסכתי מראש--    מקדמי-ארץ 
20O 008:024 כד  באין-תהמות חוללתי    באין מעינות נכבדי-מים 
20O 008:025 כה  בטרם הרים הטבעו    לפני גבעות חוללתי 
20O 008:026 כו  עד-לא עשה ארץ וחוצות    וראש עפרות תבל 
20O 008:027 כז  בהכינו שמים שם אני    בחקו חוג על-פני תהום 
20O 008:028 כח  באמצו שחקים ממעל    בעזוז עינות תהום 
20O 008:029 כט  בשומו לים חקו ומים לא יעברו-פיו    בחוקו מוסדי ארץ 
20O 008:030 ל  ואהיה אצלו אמון    ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל-עת 
20O 008:031 לא  משחקת בתבל ארצו    ושעשעי את-בני אדם 
20O 008:032 לב  ועתה בנים שמעו-לי    ואשרי דרכי ישמרו 
20O 008:033 לג  שמעו מוסר וחכמו    ואל-תפרעו 
20O 008:034 לד  אשרי אדם שמע-לי    לשקד על-דלתתי יום יום--לשמר מזוזת פתחי 
20O 008:035 לה  כי מצאי מצאי (מצא) חיים    ויפק רצון מיהוה 
20O 008:036 לו  וחטאי חמס נפשו    כל-משנאי אהבו מות 
20O 009:001 א  חכמות בנתה ביתה    חצבה עמודיה שבעה 
20O 009:002 ב  טבחה טבחה מסכה יינה    אף ערכה שלחנה 
20O 009:003 ג  שלחה נערתיה תקרא--    על-גפי מרמי קרת 
20O 009:004 ד  מי-פתי יסר הנה    חסר-לב אמרה לו 
20O 009:005 ה  לכו לחמו בלחמי    ושתו ביין מסכתי 
20O 009:006 ו  עזבו פתאים וחיו    ואשרו בדרך בינה 
20O 009:007 ז  יסר לץ--לקח לו קלון    ומוכיח לרשע מומו 
20O 009:008 ח  אל-תוכח לץ פן-ישנאך    הוכח לחכם ויאהבך 
20O 009:009 ט  תן לחכם ויחכם-עוד    הודע לצדיק ויוסף לקח 
20O 009:010 י  תחלת חכמה יראת יהוה    ודעת קדשים בינה 
20O 009:011 יא  כי-בי ירבו ימיך    ויוסיפו לך שנות חיים 
20O 009:012 יב  אם-חכמת חכמת לך    ולצת לבדך תשא 
20O 009:013 יג  אשת כסילות המיה    פתיות ובל-ידעה מה 
20O 009:014 יד  וישבה לפתח ביתה--    על-כסא מרמי קרת 
20O 009:015 טו  לקרא לעברי-דרך    המישרים ארחותם 
20O 009:016 טז  מי-פתי יסר הנה    וחסר-לב ואמרה לו 
20O 009:017 יז  מים-גנובים ימתקו    ולחם סתרים ינעם 
20O 009:018 יח  ולא-ידע כי-רפאים שם    בעמקי שאול קראיה 
20O 010:001 א                  משלי שלמה בן חכם ישמח-אב    ובן כסיל תוגת אמו 
20O 010:002 ב  לא-יועילו אוצרות רשע    וצדקה תציל ממות 
20O 010:003 ג  לא-ירעיב יהוה נפש צדיק    והות רשעים יהדף 
20O 010:004 ד  ראש--עשה כף-רמיה    ויד חרוצים תעשיר 
20O 010:005 ה  אגר בקיץ בן משכיל    נרדם בקציר בן מביש 
20O 010:006 ו  ברכות לראש צדיק    ופי רשעים יכסה חמס 
20O 010:007 ז  זכר צדיק לברכה    ושם רשעים ירקב 
20O 010:008 ח  חכם-לב יקח מצות    ואויל שפתים ילבט 
20O 010:009 ט  הולך בתם ילך בטח    ומעקש דרכיו יודע 
20O 010:010 י  קרץ עין יתן עצבת    ואויל שפתים ילבט 
20O 010:011 יא  מקור חיים פי צדיק    ופי רשעים יכסה חמס 
20O 010:012 יב  שנאה תערר מדנים    ועל כל-פשעים תכסה אהבה 
20O 010:013 יג  בשפתי נבון תמצא חכמה    ושבט לגו חסר-לב 
20O 010:014 יד  חכמים יצפנו-דעת    ופי-אויל מחתה קרבה 
20O 010:015 טו  הון עשיר קרית עזו    מחתת דלים רישם 
20O 010:016 טז  פעלת צדיק לחיים    תבואת רשע לחטאת 
20O 010:017 יז  ארח לחיים שומר מוסר    ועזב תוכחת מתעה 
20O 010:018 יח  מכסה שנאה שפתי-שקר    ומוצא דבה הוא כסיל 
20O 010:019 יט  ברב דברים לא יחדל-פשע    וחושך שפתיו משכיל 
20O 010:020 כ  כסף נבחר לשון צדיק    לב רשעים כמעט 
20O 010:021 כא  שפתי צדיק ירעו רבים    ואוילים בחסר-לב ימותו 
20O 010:022 כב  ברכת יהוה היא תעשיר    ולא-יוסף עצב עמה 
20O 010:023 כג  כשחוק לכסיל עשות זמה    וחכמה לאיש תבונה 
20O 010:024 כד  מגורת רשע היא תבואנו    ותאות צדיקים יתן 
20O 010:025 כה  כעבור סופה ואין רשע    וצדיק יסוד עולם 
20O 010:026 כו  כחמץ לשנים--וכעשן לעינים    כן העצל לשלחיו 
20O 010:027 כז  יראת יהוה תוסיף ימים    ושנות רשעים תקצרנה 
20O 010:028 כח  תוחלת צדיקים שמחה    ותקות רשעים תאבד 
20O 010:029 כט  מעוז לתם דרך יהוה    ומחתה לפעלי און 
20O 010:030 ל  צדיק לעולם בל-ימוט    ורשעים לא ישכנו-ארץ 
20O 010:031 לא  פי-צדיק ינוב חכמה    ולשון תהפכות תכרת 
20O 010:032 לב  שפתי צדיק ידעון רצון    ופי רשעים תהפכות 
20O 011:001 א  מאזני מרמה תועבת יהוה    ואבן שלמה רצונו 
20O 011:002 ב  בא-זדון ויבא קלון    ואת-צנועים חכמה 
20O 011:003 ג  תמת ישרים תנחם    וסלף בגדים ושדם (ישדם) 
20O 011:004 ד  לא-יועיל הון ביום עברה    וצדקה תציל ממות 
20O 011:005 ה  צדקת תמים תישר דרכו    וברשעתו יפל רשע 
20O 011:006 ו  צדקת ישרים תצילם    ובהות בגדים ילכדו 
20O 011:007 ז  במות אדם רשע תאבד תקוה    ותוחלת אונים אבדה 
20O 011:008 ח  צדיק מצרה נחלץ    ויבא רשע תחתיו 
20O 011:009 ט  בפה--חנף ישחת רעהו    ובדעת צדיקים יחלצו 
20O 011:010 י  בטוב צדיקים תעלץ קריה    ובאבד רשעים רנה 
20O 011:011 יא  בברכת ישרים תרום קרת    ובפי רשעים תהרס 
20O 011:012 יב  בז-לרעהו חסר-לב    ואיש תבונות יחריש 
20O 011:013 יג  הולך רכיל מגלה-סוד    ונאמן-רוח מכסה דבר 
20O 011:014 יד  באין תחבלות יפל-עם    ותשועה ברב יועץ 
20O 011:015 טו  רע-ירוע כי-ערב זר    ושנא תקעים בוטח 
20O 011:016 טז  אשת-חן תתמך כבוד    ועריצים יתמכו-עשר 
20O 011:017 יז  גמל נפשו איש חסד    ועכר שארו אכזרי 
20O 011:018 יח  רשע--עשה פעלת-שקר    וזרע צדקה שכר אמת 
20O 011:019 יט  כן-צדקה לחיים    ומרדף רעה למותו 
20O 011:020 כ  תועבת יהוה עקשי-לב    ורצונו תמימי דרך 
20O 011:021 כא  יד ליד לא-ינקה רע    וזרע צדיקים נמלט 
20O 011:022 כב  נזם זהב באף חזיר--    אשה יפה וסרת טעם 
20O 011:023 כג  תאות צדיקים אך-טוב    תקות רשעים עברה 
20O 011:024 כד  יש מפזר ונוסף עוד    וחשך מישר אך-למחסור 
20O 011:025 כה  נפש-ברכה תדשן    ומרוה גם-הוא יורא 
20O 011:026 כו  מנע בר יקבהו לאום    וברכה לראש משביר 
20O 011:027 כז  שחר טוב יבקש רצון    ודרש רעה תבואנו 
20O 011:028 כח  בוטח בעשרו הוא יפול    וכעלה צדיקים יפרחו 
20O 011:029 כט  עכר ביתו ינחל-רוח    ועבד אויל לחכם-לב 
20O 011:030 ל  פרי-צדיק עץ חיים    ולקח נפשות חכם 
20O 011:031 לא  הן צדיק בארץ ישלם    אף כי-רשע וחוטא 
20O 012:001 א  אהב מוסר אהב דעת    ושונא תוכחת בער 
20O 012:002 ב  טוב--יפיק רצון מיהוה    ואיש מזמות ירשיע 
20O 012:003 ג  לא-יכון אדם ברשע    ושרש צדיקים בל-ימוט 
20O 012:004 ד  אשת-חיל עטרת בעלה    וכרקב בעצמותיו מבישה 
20O 012:005 ה  מחשבות צדיקים משפט    תחבלות רשעים מרמה 
20O 012:006 ו  דברי רשעים ארב-דם    ופי ישרים יצילם 
20O 012:007 ז  הפוך רשעים ואינם    ובית צדיקים יעמד 
20O 012:008 ח  לפי-שכלו יהלל-איש    ונעוה-לב יהיה לבוז 
20O 012:009 ט  טוב נקלה ועבד לו--    ממתכבד וחסר-לחם 
20O 012:010 י  יודע צדיק נפש בהמתו    ורחמי רשעים אכזרי 
20O 012:011 יא  עבד אדמתו ישבע-לחם    ומרדף ריקים חסר-לב 
20O 012:012 יב  חמד רשע מצוד רעים    ושרש צדיקים יתן 
20O 012:013 יג  בפשע שפתים מוקש רע    ויצא מצרה צדיק 
20O 012:014 יד  מפרי פי-איש ישבע-טוב    וגמול ידי-אדם ישוב (ישיב) לו 
20O 012:015 טו  דרך אויל ישר בעיניו    ושמע לעצה חכם 
20O 012:016 טז  אויל--ביום יודע כעסו    וכסה קלון ערום 
20O 012:017 יז  יפיח אמונה יגיד צדק    ועד שקרים מרמה 
20O 012:018 יח  יש בוטה כמדקרות חרב    ולשון חכמים מרפא 
20O 012:019 יט  שפת-אמת תכון לעד    ועד-ארגיעה לשון שקר 
20O 012:020 כ  מרמה בלב-חרשי רע    וליעצי שלום שמחה 
20O 012:021 כא  לא-יאנה לצדיק כל-און    ורשעים מלאו רע 
20O 012:022 כב  תועבת יהוה שפתי-שקר    ועשי אמונה רצונו 
20O 012:023 כג  אדם ערום כסה דעת    ולב כסילים יקרא אולת 
20O 012:024 כד  יד-חרוצים תמשול    ורמיה תהיה למס 
20O 012:025 כה  דאגה בלב-איש ישחנה    ודבר טוב ישמחנה 
20O 012:026 כו  יתר מרעהו צדיק    ודרך רשעים תתעם 
20O 012:027 כז  לא-יחרך רמיה צידו    והון-אדם יקר חרוץ 
20O 012:028 כח  בארח-צדקה חיים    ודרך נתיבה אל-מות 
20O 013:001 א  בן חכם מוסר אב    ולץ לא-שמע גערה 
20O 013:002 ב  מפרי פי-איש יאכל טוב    ונפש בגדים חמס 
20O 013:003 ג  נצר פיו שמר נפשו    פשק שפתיו מחתה-לו 
20O 013:004 ד  מתאוה ואין נפשו עצל    ונפש חרצים תדשן 
20O 013:005 ה  דבר-שקר ישנא צדיק    ורשע יבאיש ויחפיר 
20O 013:006 ו  צדקה תצר תם-דרך    ורשעה תסלף חטאת 
20O 013:007 ז  יש מתעשר ואין כל    מתרושש והון רב 
20O 013:008 ח  כפר נפש-איש עשרו    ורש לא-שמע גערה 
20O 013:009 ט  אור-צדיקים ישמח    ונר רשעים ידעך 
20O 013:010 י  רק-בזדון יתן מצה    ואת-נועצים חכמה 
20O 013:011 יא  הון מהבל ימעט    וקבץ על-יד ירבה 
20O 013:012 יב  תוחלת ממשכה מחלה-לב    ועץ חיים תאוה באה 
20O 013:013 יג  בז לדבר יחבל לו    וירא מצוה הוא ישלם 
20O 013:014 יד  תורת חכם מקור חיים--    לסור ממקשי מות 
20O 013:015 טו  שכל-טוב יתן-חן    ודרך בגדים איתן 
20O 013:016 טז  כל-ערום יעשה בדעת    וכסיל יפרש אולת 
20O 013:017 יז  מלאך רשע יפל ברע    וציר אמונים מרפא 
20O 013:018 יח  ריש וקלון פורע מוסר    ושמר תוכחת יכבד 
20O 013:019 יט  תאוה נהיה תערב לנפש    ותועבת כסילים סור מרע 
20O 013:020 כ  הלוך (הולך) את-חכמים וחכם (יחכם)    ורעה כסילים ירוע 
20O 013:021 כא  חטאים תרדף רעה    ואת-צדיקים ישלם-טוב 
20O 013:022 כב  טוב--ינחיל בני-בנים    וצפון לצדיק חיל חוטא 
20O 013:023 כג  רב-אכל ניר ראשים    ויש נספה בלא משפט 
20O 013:024 כד  חושך שבטו שונא בנו    ואהבו שחרו מוסר 
20O 013:025 כה  צדיק--אכל לשבע נפשו    ובטן רשעים תחסר 
20O 014:001 א  חכמות נשים בנתה ביתה    ואולת בידיה תהרסנו 
20O 014:002 ב  הולך בישרו ירא יהוה    ונלוז דרכיו בוזהו 
20O 014:003 ג  בפי-אויל חטר גאוה    ושפתי חכמים תשמורם 
20O 014:004 ד  באין אלפים אבוס בר    ורב-תבואות בכח שור 
20O 014:005 ה  עד אמונים לא יכזב    ויפיח כזבים עד שקר 
20O 014:006 ו  בקש-לץ חכמה ואין    ודעת לנבון נקל 
20O 014:007 ז  לך מנגד לאיש כסיל    ובל-ידעת שפתי-דעת 
20O 014:008 ח  חכמת ערום הבין דרכו    ואולת כסילים מרמה 
20O 014:009 ט  אולים יליץ אשם    ובין ישרים רצון 
20O 014:010 י  לב--יודע מרת נפשו    ובשמחתו לא-יתערב זר 
20O 014:011 יא  בית רשעים ישמד    ואהל ישרים יפריח 
20O 014:012 יב  יש דרך ישר לפני-איש    ואחריתה דרכי-מות 
20O 014:013 יג  גם-בשחק יכאב-לב    ואחריתה שמחה תוגה 
20O 014:014 יד  מדרכיו ישבע סוג לב    ומעליו איש טוב 
20O 014:015 טו  פתי יאמין לכל-דבר    וערום יבין לאשרו 
20O 014:016 טז  חכם ירא וסר מרע    וכסיל מתעבר ובוטח 
20O 014:017 יז  קצר-אפים יעשה אולת    ואיש מזמות ישנא 
20O 014:018 יח  נחלו פתאים אולת    וערומים יכתרו דעת 
20O 014:019 יט  שחו רעים לפני טובים    ורשעים על-שערי צדיק 
20O 014:020 כ  גם-לרעהו ישנא רש    ואהבי עשיר רבים 
20O 014:021 כא  בז-לרעהו חוטא    ומחונן עניים (ענוים) אשריו 
20O 014:022 כב  הלוא-יתעו חרשי רע    וחסד ואמת חרשי טוב 
20O 014:023 כג  בכל-עצב יהיה מותר    ודבר-שפתים אך-למחסור 
20O 014:024 כד  עטרת חכמים עשרם    אולת כסילים אולת 
20O 014:025 כה  מציל נפשות עד אמת    ויפח כזבים מרמה 
20O 014:026 כו  ביראת יהוה מבטח-עז    ולבניו יהיה מחסה 
20O 014:027 כז  יראת יהוה מקור חיים--    לסור ממקשי מות 
20O 014:028 כח  ברב-עם הדרת-מלך    ובאפס לאם מחתת רזון 
20O 014:029 כט  ארך אפים רב-תבונה    וקצר-רוח מרים אולת 
20O 014:030 ל  חיי בשרים לב מרפא    ורקב עצמות קנאה 
20O 014:031 לא  עשק דל חרף עשהו    ומכבדו חנן אביון 
20O 014:032 לב  ברעתו ידחה רשע    וחסה במותו צדיק 
20O 014:033 לג  בלב נבון תנוח חכמה    ובקרב כסילים תודע 
20O 014:034 לד  צדקה תרומם-גוי    וחסד לאמים חטאת 
20O 014:035 לה  רצון-מלך לעבד משכיל    ועברתו תהיה מביש 
20O 015:001 א  מענה-רך ישיב חמה    ודבר-עצב יעלה-אף 
20O 015:002 ב  לשון חכמים תיטיב דעת    ופי כסילים יביע אולת 
20O 015:003 ג  בכל-מקום עיני יהוה    צפות רעים וטובים 
20O 015:004 ד  מרפא לשון עץ חיים    וסלף בה שבר ברוח 
20O 015:005 ה  אויל--ינאץ מוסר אביו    ושמר תוכחת יערים 
20O 015:006 ו  בית צדיק חסן רב    ובתבואת רשע נעכרת 
20O 015:007 ז  שפתי חכמים יזרו דעת    ולב כסילים לא-כן 
20O 015:008 ח  זבח רשעים תועבת יהוה    ותפלת ישרים רצונו 
20O 015:009 ט  תועבת יהוה דרך רשע    ומרדף צדקה יאהב 
20O 015:010 י  מוסר רע לעזב ארח    שונא תוכחת ימות 
20O 015:011 יא  שאול ואבדון נגד יהוה    אף כי-לבות בני-אדם 
20O 015:012 יב  לא יאהב-לץ הוכח לו    אל-חכמים לא ילך 
20O 015:013 יג  לב שמח ייטב פנים    ובעצבת-לב רוח נכאה 
20O 015:014 יד  לב נבון יבקש-דעת    ופני (ופי) כסילים ירעה אולת 
20O 015:015 טו  כל-ימי עני רעים    וטוב-לב משתה תמיד 
20O 015:016 טז  טוב-מעט ביראת יהוה--    מאוצר רב ומהומה בו 
20O 015:017 יז  טוב ארחת ירק ואהבה-שם--    משור אבוס ושנאה-בו 
20O 015:018 יח  איש חמה יגרה מדון    וארך אפים ישקיט ריב 
20O 015:019 יט  דרך עצל כמשכת חדק    וארח ישרים סללה 
20O 015:020 כ  בן חכם ישמח-אב    וכסיל אדם בוזה אמו 
20O 015:021 כא  אולת שמחה לחסר-לב    ואיש תבונה יישר-לכת 
20O 015:022 כב  הפר מחשבות באין סוד    וברב יועצים תקום 
20O 015:023 כג  שמחה לאיש במענה-פיו    ודבר בעתו מה-טוב 
20O 015:024 כד  ארח חיים למעלה למשכיל--    למען סור משאול מטה 
20O 015:025 כה  בית גאים יסח יהוה    ויצב גבול אלמנה 
20O 015:026 כו  תועבת יהוה מחשבות רע    וטהרים אמרי-נעם 
20O 015:027 כז  עכר ביתו בוצע בצע    ושונא מתנת יחיה 
20O 015:028 כח  לב צדיק יהגה לענות    ופי רשעים יביע רעות 
20O 015:029 כט  רחוק יהוה מרשעים    ותפלת צדיקים ישמע 
20O 015:030 ל  מאור-עינים ישמח-לב    שמועה טובה תדשן-עצם 
20O 015:031 לא  אזן--שמעת תוכחת חיים    בקרב חכמים תלין 
20O 015:032 לב  פורע מוסר מואס נפשו    ושומע תוכחת קונה לב 
20O 015:033 לג  יראת יהוה מוסר חכמה    ולפני כבוד ענוה 
20O 016:001 א  לאדם מערכי-לב    ומיהוה מענה לשון 
20O 016:002 ב  כל-דרכי-איש זך בעיניו    ותכן רוחות יהוה 
20O 016:003 ג  גל אל-יהוה מעשיך    ויכנו מחשבתיך 
20O 016:004 ד  כל פעל יהוה למענהו    וגם-רשע ליום רעה 
20O 016:005 ה  תועבת יהוה כל-גבה-לב    יד ליד לא ינקה 
20O 016:006 ו  בחסד ואמת יכפר עון    וביראת יהוה סור מרע 
20O 016:007 ז  ברצות יהוה דרכי-איש    גם-אויביו ישלם אתו 
20O 016:008 ח  טוב-מעט בצדקה--    מרב תבואות בלא משפט 
20O 016:009 ט  לב אדם יחשב דרכו    ויהוה יכין צעדו 
20O 016:010 י  קסם על-שפתי-מלך    במשפט לא ימעל-פיו 
20O 016:011 יא  פלס ומאזני משפט--ליהוה    מעשהו כל-אבני-כיס 
20O 016:012 יב  תועבת מלכים עשות רשע    כי בצדקה יכון כסא 
20O 016:013 יג  רצון מלכים שפתי-צדק    ודבר ישרים יאהב 
20O 016:014 יד  חמת-מלך מלאכי-מות    ואיש חכם יכפרנה 
20O 016:015 טו  באור-פני-מלך חיים    ורצונו כעב מלקוש 
20O 016:016 טז  קנה-חכמה--מה-טוב מחרוץ    וקנות בינה נבחר מכסף 
20O 016:017 יז  מסלת ישרים סור מרע    שמר נפשו נצר דרכו 
20O 016:018 יח  לפני-שבר גאון    ולפני כשלון גבה רוח 
20O 016:019 יט  טוב שפל-רוח את-עניים (ענוים)    מחלק שלל את-גאים 
20O 016:020 כ  משכיל על-דבר ימצא-טוב    ובוטח ביהוה אשריו 
20O 016:021 כא  לחכם-לב יקרא נבון    ומתק שפתים יסיף לקח 
20O 016:022 כב  מקור חיים שכל בעליו    ומוסר אולים אולת 
20O 016:023 כג  לב חכם ישכיל פיהו    ועל-שפתיו יסיף לקח 
20O 016:024 כד  צוף-דבש אמרי-נעם    מתוק לנפש ומרפא לעצם 
20O 016:025 כה  יש דרך ישר לפני-איש    ואחריתה דרכי-מות 
20O 016:026 כו  נפש עמל עמלה לו    כי-אכף עליו פיהו 
20O 016:027 כז  איש בליעל כרה רעה    ועל-שפתיו (שפתו) כאש צרבת 
20O 016:028 כח  איש תהפכות ישלח מדון    ונרגן מפריד אלוף 
20O 016:029 כט  איש חמס יפתה רעהו    והוליכו בדרך לא-טוב 
20O 016:030 ל  עצה עיניו לחשב תהפכות    קרץ שפתיו כלה רעה 
20O 016:031 לא  עטרת תפארת שיבה    בדרך צדקה תמצא 
20O 016:032 לב  טוב ארך אפים מגבור    ומשל ברוחו מלכד עיר 
20O 016:033 לג  בחיק יוטל את-הגורל    ומיהוה כל-משפטו 
20O 017:001 א  טוב פת חרבה ושלוה-בה--    מבית מלא זבחי-ריב 
20O 017:002 ב  עבד-משכיל--ימשל בבן מביש    ובתוך אחים יחלק נחלה 
20O 017:003 ג  מצרף לכסף וכור לזהב    ובחן לבות יהוה 
20O 017:004 ד  מרע מקשיב על-שפת-און    שקר מזין על-לשון הות 
20O 017:005 ה  לעג לרש חרף עשהו    שמח לאיד לא ינקה 
20O 017:006 ו  עטרת זקנים בני בנים    ותפארת בנים אבותם 
20O 017:007 ז  לא-נאוה לנבל שפת-יתר    אף כי-לנדיב שפת-שקר 
20O 017:008 ח  אבן-חן השחד בעיני בעליו    אל-כל-אשר יפנה ישכיל 
20O 017:009 ט  מכסה-פשע מבקש אהבה    ושנה בדבר מפריד אלוף 
20O 017:010 י  תחת גערה במבין--    מהכות כסיל מאה 
20O 017:011 יא  אך-מרי יבקש-רע    ומלאך אכזרי ישלח-בו 
20O 017:012 יב  פגוש דב שכול באיש    ואל-כסיל באולתו 
20O 017:013 יג  משיב רעה תחת טובה--    לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו 
20O 017:014 יד  פוטר מים ראשית מדון    ולפני התגלע הריב נטוש 
20O 017:015 טו  מצדיק רשע ומרשיע צדיק--    תועבת יהוה גם-שניהם 
20O 017:016 טז  למה-זה מחיר ביד-כסיל--    לקנות חכמה ולב-אין 
20O 017:017 יז  בכל-עת אהב הרע    ואח לצרה יולד 
20O 017:018 יח  אדם חסר-לב תוקע כף    ערב ערבה לפני רעהו 
20O 017:019 יט  אהב פשע אהב מצה    מגביה פתחו מבקש-שבר 
20O 017:020 כ  עקש-לב לא ימצא-טוב    ונהפך בלשונו יפול ברעה 
20O 017:021 כא  ילד כסיל לתוגה לו    ולא-ישמח אבי נבל 
20O 017:022 כב  לב שמח ייטיב גהה    ורוח נכאה תיבש-גרם 
20O 017:023 כג  שחד מחק רשע יקח--    להטות ארחות משפט 
20O 017:024 כד  את-פני מבין חכמה    ועיני כסיל בקצה-ארץ 
20O 017:025 כה  כעס לאביו בן כסיל    וממר ליולדתו 
20O 017:026 כו  גם ענוש לצדיק לא-טוב--    להכות נדיבים על-ישר 
20O 017:027 כז  חושך אמריו יודע דעת    וקר- (יקר-) רוח איש תבונה 
20O 017:028 כח  גם אויל מחריש חכם יחשב    אטם שפתיו נבון 
20O 018:001 א  לתאוה יבקש נפרד    בכל-תושיה יתגלע 
20O 018:002 ב  לא-יחפץ כסיל בתבונה    כי אם-בהתגלות לבו 
20O 018:003 ג  בבוא-רשע בא גם-בוז    ועם-קלון חרפה 
20O 018:004 ד  מים עמקים דברי פי-איש    נחל נבע מקור חכמה 
20O 018:005 ה  שאת פני-רשע לא-טוב--    להטות צדיק במשפט 
20O 018:006 ו  שפתי כסיל יבאו בריב    ופיו למהלמות יקרא 
20O 018:007 ז  פי-כסיל מחתה-לו    ושפתיו מוקש נפשו 
20O 018:008 ח  דברי נרגן כמתלהמים    והם ירדו חדרי-בטן 
20O 018:009 ט  גם מתרפה במלאכתו--    אח הוא לבעל משחית 
20O 018:010 י  מגדל-עז שם יהוה    בו-ירוץ צדיק ונשגב 
20O 018:011 יא  הון עשיר קרית עזו    וכחומה נשגבה במשכתו 
20O 018:012 יב  לפני-שבר יגבה לב-איש    ולפני כבוד ענוה 
20O 018:013 יג  משיב דבר בטרם ישמע--    אולת היא-לו וכלמה 
20O 018:014 יד  רוח-איש יכלכל מחלהו    ורוח נכאה מי ישאנה 
20O 018:015 טו  לב נבון יקנה-דעת    ואזן חכמים תבקש-דעת 
20O 018:016 טז  מתן אדם ירחיב לו    ולפני גדלים ינחנו 
20O 018:017 יז  צדיק הראשון בריבו    יבא- (ובא-) רעהו וחקרו 
20O 018:018 יח  מדינים ישבית הגורל    ובין עצומים יפריד 
20O 018:019 יט  אח--נפשע מקרית-עז    ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון 
20O 018:020 כ  מפרי פי-איש תשבע בטנו    תבואת שפתיו ישבע 
20O 018:021 כא  מות וחיים ביד-לשון    ואהביה יאכל פריה 
20O 018:022 כב  מצא אשה מצא טוב    ויפק רצון מיהוה 
20O 018:023 כג  תחנונים ידבר-רש    ועשיר יענה עזות 
20O 018:024 כד  איש רעים להתרעע    ויש אהב דבק מאח 
20O 019:001 א  טוב-רש הולך בתמו--    מעקש שפתיו והוא כסיל 
20O 019:002 ב  גם בלא-דעת נפש לא-טוב    ואץ ברגלים חוטא 
20O 019:003 ג  אולת אדם תסלף דרכו    ועל-יהוה יזעף לבו 
20O 019:004 ד  הון--יסיף רעים רבים    ודל מרעהו יפרד 
20O 019:005 ה  עד שקרים לא ינקה    ויפיח כזבים לא ימלט 
20O 019:006 ו  רבים יחלו פני-נדיב    וכל-הרע לאיש מתן 
20O 019:007 ז  כל אחי-רש שנאהו--    אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים    לא- (לו-) המה 
20O 019:008 ח  קנה-לב אהב נפשו    שמר תבונה למצא-טוב 
20O 019:009 ט  עד שקרים לא ינקה    ויפיח כזבים יאבד 
20O 019:010 י  לא-נאוה לכסיל תענוג    אף כי-לעבד משל בשרים 
20O 019:011 יא  שכל אדם האריך אפו    ותפארתו עבר על-פשע 
20O 019:012 יב  נהם ככפיר זעף מלך    וכטל על-עשב רצונו 
20O 019:013 יג  הות לאביו בן כסיל    ודלף טרד מדיני אשה 
20O 019:014 יד  בית והון נחלת אבות    ומיהוה אשה משכלת 
20O 019:015 טו  עצלה תפיל תרדמה    ונפש רמיה תרעב 
20O 019:016 טז  שמר מצוה שמר נפשו    בוזה דרכיו יומת (ימות) 
20O 019:017 יז  מלוה יהוה חונן דל    וגמלו ישלם-לו 
20O 019:018 יח  יסר בנך כי-יש תקוה    ואל-המיתו אל-תשא נפשך 
20O 019:019 יט  גרל- (גדל-) חמה נשא ענש    כי אם-תציל ועוד תוסף 
20O 019:020 כ  שמע עצה וקבל מוסר--    למען תחכם באחריתך 
20O 019:021 כא  רבות מחשבות בלב-איש    ועצת יהוה היא תקום 
20O 019:022 כב  תאות אדם חסדו    וטוב-רש מאיש כזב 
20O 019:023 כג  יראת יהוה לחיים    ושבע ילין בל-יפקד רע 
20O 019:024 כד  טמן עצל ידו בצלחת    גם-אל-פיהו לא ישיבנה 
20O 019:025 כה  לץ תכה ופתי יערם    והוכיח לנבון יבין דעת 
20O 019:026 כו  משדד-אב יבריח אם--    בן מביש ומחפיר 
20O 019:027 כז  חדל-בני לשמע מוסר    לשגות מאמרי-דעת 
20O 019:028 כח  עד בליעל יליץ משפט    ופי רשעים יבלע-און 
20O 019:029 כט  נכונו ללצים שפטים    ומהלמות לגו כסילים 
20O 020:001 א  לץ היין המה שכר    וכל-שגה בו לא יחכם 
20O 020:002 ב  נהם ככפיר אימת מלך    מתעברו חוטא נפשו 
20O 020:003 ג  כבוד לאיש שבת מריב    וכל-אויל יתגלע 
20O 020:004 ד  מחרף עצל לא-יחרש    ישאל (ושאל) בקציר ואין 
20O 020:005 ה  מים עמקים עצה בלב-איש    ואיש תבונה ידלנה 
20O 020:006 ו  רב-אדם--יקרא איש חסדו    ואיש אמונים מי ימצא 
20O 020:007 ז  מתהלך בתמו צדיק    אשרי בניו אחריו 
20O 020:008 ח  מלך יושב על-כסא-דין--    מזרה בעיניו כל-רע 
20O 020:009 ט  מי-יאמר זכיתי לבי    טהרתי מחטאתי 
20O 020:010 י  אבן ואבן איפה ואיפה--    תועבת יהוה גם-שניהם 
20O 020:011 יא  גם במעלליו יתנכר-נער--    אם-זך ואם-ישר פעלו 
20O 020:012 יב  אזן שמעת ועין ראה--    יהוה עשה גם-שניהם 
20O 020:013 יג  אל-תאהב שנה פן-תורש    פקח עיניך שבע-לחם 
20O 020:014 יד  רע רע יאמר הקונה    ואזל לו אז יתהלל 
20O 020:015 טו  יש זהב ורב-פנינים    וכלי יקר שפתי-דעת 
20O 020:016 טז  לקח-בגדו כי-ערב זר    ובעד נכרים (נכריה) חבלהו 
20O 020:017 יז  ערב לאיש לחם שקר    ואחר ימלא-פיהו חצץ 
20O 020:018 יח  מחשבות בעצה תכון    ובתחבלות עשה מלחמה 
20O 020:019 יט  גולה-סוד הולך רכיל    ולפתה שפתיו לא תתערב 
20O 020:020 כ  מקלל אביו ואמו--    ידעך נרו באישון (באשון) חשך 
20O 020:021 כא  נחלה מבחלת (מבהלת) בראשונה    ואחריתה לא תברך 
20O 020:022 כב  אל-תאמר אשלמה-רע    קוה ליהוה וישע לך 
20O 020:023 כג  תועבת יהוה אבן ואבן    ומאזני מרמה לא-טוב 
20O 020:024 כד  מיהוה מצעדי-גבר    ואדם מה-יבין דרכו 
20O 020:025 כה  מוקש אדם ילע קדש    ואחר נדרים לבקר 
20O 020:026 כו  מזרה רשעים מלך חכם    וישב עליהם אופן 
20O 020:027 כז  נר יהוה נשמת אדם    חפש כל-חדרי-בטן 
20O 020:028 כח  חסד ואמת יצרו-מלך    וסעד בחסד כסאו 
20O 020:029 כט  תפארת בחורים כחם    והדר זקנים שיבה 
20O 020:030 ל  חברות פצע תמריק (תמרוק) ברע    ומכות חדרי-בטן 
20O 021:001 א  פלגי-מים לב-מלך ביד-יהוה    על-כל-אשר יחפץ יטנו 
20O 021:002 ב  כל-דרך-איש ישר בעיניו    ותכן לבות יהוה 
20O 021:003 ג  עשה צדקה ומשפט--    נבחר ליהוה מזבח 
20O 021:004 ד  רום-עינים ורחב-לב--    נר רשעים חטאת 
20O 021:005 ה  מחשבות חרוץ אך-למותר    וכל-אץ אך-למחסור 
20O 021:006 ו  פעל אצרות בלשון שקר--    הבל נדף מבקשי-מות 
20O 021:007 ז  שד-רשעים יגורם    כי מאנו לעשות משפט 
20O 021:008 ח  הפכפך דרך איש וזר    וזך ישר פעלו 
20O 021:009 ט  טוב לשבת על-פנת-גג--    מאשת מדינים ובית חבר 
20O 021:010 י  נפש רשע אותה-רע    לא-יחן בעיניו רעהו 
20O 021:011 יא  בענש-לץ יחכם-פתי    ובהשכיל לחכם יקח-דעת 
20O 021:012 יב  משכיל צדיק לבית רשע    מסלף רשעים לרע 
20O 021:013 יג  אטם אזנו מזעקת-דל--    גם-הוא יקרא ולא יענה 
20O 021:014 יד  מתן בסתר יכפה-אף    ושחד בחק חמה עזה 
20O 021:015 טו  שמחה לצדיק עשות משפט    ומחתה לפעלי און 
20O 021:016 טז  אדם--תועה מדרך השכל    בקהל רפאים ינוח 
20O 021:017 יז  איש מחסור אהב שמחה    אהב יין-ושמן לא יעשיר 
20O 021:018 יח  כפר לצדיק רשע    ותחת ישרים בוגד 
20O 021:019 יט  טוב שבת בארץ-מדבר--    מאשת מדונים (מדינים) וכעס 
20O 021:020 כ  אוצר נחמד ושמן--בנוה חכם    וכסיל אדם יבלענו 
20O 021:021 כא  רדף צדקה וחסד--    ימצא חיים צדקה וכבוד 
20O 021:022 כב  עיר גברים עלה חכם    וירד עז מבטחה 
20O 021:023 כג  שמר פיו ולשונו--    שמר מצרות נפשו 
20O 021:024 כד  זד יהיר לץ שמו--    עושה בעברת זדון 
20O 021:025 כה  תאות עצל תמיתנו    כי-מאנו ידיו לעשות 
20O 021:026 כו  כל-היום התאוה תאוה    וצדיק יתן ולא יחשך 
20O 021:027 כז  זבח רשעים תועבה    אף כי-בזמה יביאנו 
20O 021:028 כח  עד-כזבים יאבד    ואיש שומע לנצח ידבר 
20O 021:029 כט  העז איש רשע בפניו    וישר הוא יכין דרכיו (יבין דרכו) 
20O 021:030 ל  אין חכמה ואין תבונה--    ואין עצה לנגד יהוה 
20O 021:031 לא  סוס--מוכן ליום מלחמה    וליהוה התשועה 
20O 022:001 א  נבחר שם מעשר רב    מכסף ומזהב חן טוב 
20O 022:002 ב  עשיר ורש נפגשו    עשה כלם יהוה 
20O 022:003 ג  ערום ראה רעה ויסתר (ונסתר)    ופתיים עברו ונענשו 
20O 022:004 ד  עקב ענוה יראת יהוה    עשר וכבוד וחיים 
20O 022:005 ה  צנים פחים בדרך עקש    שומר נפשו ירחק מהם 
20O 022:006 ו  חנך לנער על-פי דרכו--    גם כי-יזקין לא-יסור ממנה 
20O 022:007 ז  עשיר ברשים ימשול    ועבד לוה לאיש מלוה 
20O 022:008 ח  זורע עולה יקצור- (יקצר-) און    ושבט עברתו יכלה 
20O 022:009 ט  טוב-עין הוא יברך    כי-נתן מלחמו לדל 
20O 022:010 י  גרש לץ ויצא מדון    וישבת דין וקלון 
20O 022:011 יא  אהב טהור- (טהר-) לב--    חן שפתיו רעהו מלך 
20O 022:012 יב  עיני יהוה נצרו דעת    ויסלף דברי בגד 
20O 022:013 יג  אמר עצל ארי בחוץ    בתוך רחבות ארצח 
20O 022:014 יד  שוחה עמקה פי זרות    זעום יהוה יפול- (יפל-) שם 
20O 022:015 טו  אולת קשורה בלב-נער    שבט מוסר ירחיקנה ממנו 
20O 022:016 טז  עשק דל להרבות לו--    נתן לעשיר אך-למחסור 
20O 022:017 יז  הט אזנך--ושמע דברי חכמים    ולבך תשית לדעתי 
20O 022:018 יח  כי-נעים כי-תשמרם בבטנך    יכנו יחדו על-שפתיך 
20O 022:019 יט  להיות ביהוה מבטחך--    הודעתיך היום אף-אתה 
20O 022:020 כ  הלא כתבתי לך שלשום (שלשים)--    במעצות ודעת 
20O 022:021 כא  להודיעך--קשט אמרי אמת    להשיב אמרים אמת לשלחיך 
20O 022:022 כב  אל-תגזל-דל כי דל-הוא    ואל-תדכא עני בשער 
20O 022:023 כג  כי-יהוה יריב ריבם    וקבע את-קבעיהם נפש 
20O 022:024 כד  אל-תתרע את-בעל אף    ואת-איש חמות לא תבוא 
20O 022:025 כה  פן-תאלף ארחתו    ולקחת מוקש לנפשך 
20O 022:026 כו  אל-תהי בתקעי-כף    בערבים משאות 
20O 022:027 כז  אם-אין-לך לשלם--    למה יקח משכבך מתחתיך 
20O 022:028 כח  אל-תסג גבול עולם--    אשר עשו אבותיך 
20O 022:029 כט  חזית איש מהיר במלאכתו--    לפני-מלכים יתיצב בל-יתיצב    לפני חשכים 
20O 023:001 א  כי-תשב ללחום את-מושל--    בין תבין את-אשר לפניך 
20O 023:002 ב  ושמת שכין בלעך--    אם-בעל נפש אתה 
20O 023:003 ג  אל-תתאו למטעמותיו    והוא לחם כזבים 
20O 023:004 ד  אל-תיגע להעשיר    מבינתך חדל 
20O 023:005 ה  התעוף (התעיף) עיניך בו    ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים    כנשר ועיף (יעוף) השמים 
20O 023:006 ו  אל-תלחם--את-לחם רע עין    ואל-תתאו למטעמתיו 
20O 023:007 ז  כי כמו שער בנפשו--    כן-הוא אכול ושתה יאמר לך    ולבו בל-עמך 
20O 023:008 ח  פתך-אכלת תקיאנה    ושחת דבריך הנעימים 
20O 023:009 ט  באזני כסיל אל-תדבר    כי-יבוז לשכל מליך 
20O 023:010 י  אל-תסג גבול עולם    ובשדי יתומים אל-תבא 
20O 023:011 יא  כי-גאלם חזק    הוא-יריב את-ריבם אתך 
20O 023:012 יב  הביאה למוסר לבך    ואזנך לאמרי-דעת 
20O 023:013 יג  אל-תמנע מנער מוסר    כי-תכנו בשבט לא ימות 
20O 023:014 יד  אתה בשבט תכנו    ונפשו משאול תציל 
20O 023:015 טו  בני אם-חכם לבך--    ישמח לבי גם-אני 
20O 023:016 טז  ותעלזנה כליותי--    בדבר שפתיך מישרים 
20O 023:017 יז  אל-יקנא לבך בחטאים    כי אם-ביראת-יהוה כל-היום 
20O 023:018 יח  כי אם-יש אחרית    ותקותך לא תכרת 
20O 023:019 יט  שמע-אתה בני וחכם    ואשר בדרך לבך 
20O 023:020 כ  אל-תהי בסבאי-יין--    בזללי בשר למו 
20O 023:021 כא  כי-סבא וזולל יורש    וקרעים תלביש נומה 
20O 023:022 כב  שמע לאביך זה ילדך    ואל-תבוז כי-זקנה אמך 
20O 023:023 כג  אמת קנה ואל-תמכר    חכמה ומוסר ובינה 
20O 023:024 כד  גול (גיל) יגיל אבי צדיק    יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו 
20O 023:025 כה  ישמח-אביך ואמך    ותגל יולדתך 
20O 023:026 כו  תנה-בני לבך לי    ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה) 
20O 023:027 כז  כי-שוחה עמקה זונה    ובאר צרה נכריה 
20O 023:028 כח  אף-היא כחתף תארב    ובוגדים באדם תוסף 
20O 023:029 כט  למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח--    למי פצעים חנם למי    חכללות עינים 
20O 023:030 ל  למאחרים על-היין--    לבאים לחקר ממסך 
20O 023:031 לא  אל-תרא יין כי יתאדם    כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים 
20O 023:032 לב  אחריתו כנחש ישך    וכצפעני יפרש 
20O 023:033 לג  עיניך יראו זרות    ולבך ידבר תהפכות 
20O 023:034 לד  והיית כשכב בלב-ים    וכשכב בראש חבל 
20O 023:035 לה  הכוני בל-חליתי--    הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ    אוסיף אבקשנו עוד 
20O 024:001 א  אל-תקנא באנשי רעה    ואל-תתאו להיות אתם 
20O 024:002 ב  כי-שד יהגה לבם    ועמל שפתיהם תדברנה 
20O 024:003 ג  בחכמה יבנה בית    ובתבונה יתכונן 
20O 024:004 ד  ובדעת חדרים ימלאו--    כל-הון יקר ונעים 
20O 024:005 ה  גבר-חכם בעוז    ואיש-דעת מאמץ-כח 
20O 024:006 ו  כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה    ותשועה ברב יועץ 
20O 024:007 ז  ראמות לאויל חכמות    בשער לא יפתח-פיהו 
20O 024:008 ח  מחשב להרע--    לו בעל-מזמות יקראו 
20O 024:009 ט  זמת אולת חטאת    ותועבת לאדם לץ 
20O 024:010 י  התרפית ביום צרה--    צר כחכה 
20O 024:011 יא  הצל לקחים למות    ומטים להרג אם-תחשוך 
20O 024:012 יב  כי-תאמר--    הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע    והשיב לאדם כפעלו 
20O 024:013 יג  אכל-בני דבש כי-טוב    ונפת מתוק על-חכך 
20O 024:014 יד  כן דעה חכמה--לנפשך    אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת 
20O 024:015 טו  אל-תארב רשע לנוה צדיק    אל-תשדד רבצו 
20O 024:016 טז  כי שבע יפול צדיק וקם    ורשעים יכשלו ברעה 
20O 024:017 יז  בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח    ובכשלו אל-יגל לבך 
20O 024:018 יח  פן-יראה יהוה ורע בעיניו    והשיב מעליו אפו 
20O 024:019 יט  אל-תתחר במרעים    אל-תקנא ברשעים 
20O 024:020 כ  כי לא-תהיה אחרית לרע    נר רשעים ידעך 
20O 024:021 כא  ירא-את-יהוה בני ומלך    עם-שונים אל-תתערב 
20O 024:022 כב  כי-פתאם יקום אידם    ופיד שניהם מי יודע 
20O 024:023 כג  גם-אלה לחכמים    הכר-פנים במשפט בל-טוב 
20O 024:024 כד  אמר לרשע--צדיק אתה    יקבהו עמים יזעמוהו לאמים 
20O 024:025 כה  ולמוכיחים ינעם    ועליהם תבוא ברכת-טוב 
20O 024:026 כו  שפתים ישק    משיב דברים נכחים 
20O 024:027 כז  הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך    אחר ובנית ביתך 
20O 024:028 כח  אל-תהי עד-חנם ברעך    והפתית בשפתיך 
20O 024:029 כט  אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו    אשיב לאיש כפעלו 
20O 024:030 ל  על-שדה איש-עצל עברתי    ועל-כרם אדם חסר-לב 
20O 024:031 לא  והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים    וגדר אבניו נהרסה 
20O 024:032 לב  ואחזה אנכי אשית לבי    ראיתי לקחתי מוסר 
20O 024:033 לג  מעט שנות מעט תנומות    מעט חבק ידים לשכב 
20O 024:034 לד  ובא-מתהלך רישך    ומחסריך כאיש מגן 
20O 025:001 א  גם-אלה משלי שלמה--    אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה 
20O 025:002 ב  כבד אלהים הסתר דבר    וכבד מלכים חקר דבר 
20O 025:003 ג  שמים לרום וארץ לעמק    ולב מלכים אין חקר 
20O 025:004 ד  הגו סיגים מכסף    ויצא לצרף כלי 
20O 025:005 ה  הגו רשע לפני-מלך    ויכון בצדק כסאו 
20O 025:006 ו  אל-תתהדר לפני-מלך    ובמקום גדלים אל-תעמד 
20O 025:007 ז  כי טוב אמר-לך עלה-הנה    מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך 
20O 025:008 ח  אל-תצא לרב מהר    פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך 
20O 025:009 ט  ריבך ריב את-רעך    וסוד אחר אל-תגל 
20O 025:010 י  פן-יחסדך שמע    ודבתך לא תשוב 
20O 025:011 יא  תפוחי זהב במשכיות כסף--    דבר דבר על-אפניו 
20O 025:012 יב  נזם זהב וחלי-כתם--    מוכיח חכם על-אזן שמעת 
20O 025:013 יג  כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו    ונפש אדניו ישיב 
20O 025:014 יד  נשיאים ורוח וגשם אין--    איש מתהלל במתת-שקר 
20O 025:015 טו  בארך אפים יפתה קצין    ולשון רכה תשבר-גרם 
20O 025:016 טז  דבש מצאת אכל דיך    פן-תשבענו והקאתו 
20O 025:017 יז  הקר רגלך מבית רעך    פן-ישבעך ושנאך 
20O 025:018 יח  מפיץ וחרב וחץ שנון--    איש ענה ברעהו עד שקר 
20O 025:019 יט  שן רעה ורגל מועדת--    מבטח בוגד ביום צרה 
20O 025:020 כ  מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר    ושר בשרים על לב-רע 
20O 025:021 כא  אם-רעב שנאך האכלהו לחם    ואם-צמא השקהו מים 
20O 025:022 כב  כי גחלים--אתה חתה על-ראשו    ויהוה ישלם-לך 
20O 025:023 כג  רוח צפון תחולל גשם    ופנים נזעמים לשון סתר 
20O 025:024 כד  טוב שבת על-פנת-גג--    מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר 
20O 025:025 כה  מים קרים על-נפש עיפה    ושמועה טובה מארץ מרחק 
20O 025:026 כו  מעין נרפש ומקור משחת--    צדיק מט לפני-רשע 
20O 025:027 כז  אכל דבש הרבות לא-טוב    וחקר כבדם כבוד 
20O 025:028 כח  עיר פרוצה אין חומה--    איש אשר אין מעצר לרוחו 
20O 026:001 א  כשלג בקיץ--וכמטר בקציר    כן לא-נאוה לכסיל כבוד 
20O 026:002 ב  כצפור לנוד כדרור לעוף--    כן קללת חנם לא (לו) תבא 
20O 026:003 ג  שוט לסוס מתג לחמור    ושבט לגו כסילים 
20O 026:004 ד  אל-תען כסיל כאולתו    פן-תשוה-לו גם-אתה 
20O 026:005 ה  ענה כסיל כאולתו    פן-יהיה חכם בעיניו 
20O 026:006 ו  מקצה רגלים חמס שתה--    שלח דברים ביד-כסיל 
20O 026:007 ז  דליו שקים מפסח    ומשל בפי כסילים 
20O 026:008 ח  כצרור אבן במרגמה--    כן-נותן לכסיל כבוד 
20O 026:009 ט  חוח עלה ביד-שכור    ומשל בפי כסילים 
20O 026:010 י  רב מחולל-כל    ושכר כסיל ושכר עברים 
20O 026:011 יא  ככלב שב על-קאו--    כסיל שונה באולתו 
20O 026:012 יב  ראית--איש חכם בעיניו    תקוה לכסיל ממנו 
20O 026:013 יג  אמר עצל שחל בדרך    ארי בין הרחבות 
20O 026:014 יד  הדלת תסוב על-צירה    ועצל על-מטתו 
20O 026:015 טו  טמן עצל ידו בצלחת    נלאה להשיבה אל-פיו 
20O 026:016 טז  חכם עצל בעיניו--    משבעה משיבי טעם 
20O 026:017 יז  מחזיק באזני-כלב--    עבר מתעבר על-ריב לא-לו 
20O 026:018 יח  כמתלהלה הירה זקים--    חצים ומות 
20O 026:019 יט  כן-איש רמה את-רעהו    ואמר הלא-משחק אני 
20O 026:020 כ  באפס עצים תכבה-אש    ובאין נרגן ישתק מדון 
20O 026:021 כא  פחם לגחלים ועצים לאש    ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב 
20O 026:022 כב  דברי נרגן כמתלהמים    והם ירדו חדרי-בטן 
20O 026:023 כג  כסף סיגים מצפה על-חרש--    שפתים דלקים ולב-רע 
20O 026:024 כד  בשפתו ינכר שונא    ובקרבו ישית מרמה 
20O 026:025 כה  כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו    כי שבע תועבות בלבו 
20O 026:026 כו  תכסה שנאה במשאון    תגלה רעתו בקהל 
20O 026:027 כז  כרה-שחת בה יפול    וגולל אבן אליו תשוב 
20O 026:028 כח  לשון-שקר ישנא דכיו    ופה חלק יעשה מדחה 
20O 027:001 א  אל-תתהלל ביום מחר    כי לא-תדע מה-ילד יום 
20O 027:002 ב  יהללך זר ולא-פיך    נכרי ואל-שפתיך 
20O 027:003 ג  כבד-אבן ונטל החול    וכעס אויל כבד משניהם 
20O 027:004 ד  אכזריות חמה ושטף אף    ומי יעמד לפני קנאה 
20O 027:005 ה  טובה תוכחת מגלה--    מאהבה מסתרת 
20O 027:006 ו  נאמנים פצעי אוהב    ונעתרות נשיקות שונא 
20O 027:007 ז  נפש שבעה תבוס נפת    ונפש רעבה כל-מר מתוק 
20O 027:008 ח  כצפור נודדת מן-קנה--    כן-איש נודד ממקומו 
20O 027:009 ט  שמן וקטרת ישמח-לב    ומתק רעהו מעצת-נפש 
20O 027:010 י  רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב--    ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב    מאח רחוק 
20O 027:011 יא  חכם בני ושמח לבי    ואשיבה חרפי דבר 
20O 027:012 יב  ערום ראה רעה נסתר    פתאים עברו נענשו 
20O 027:013 יג  קח-בגדו כי-ערב זר    ובעד נכריה חבלהו 
20O 027:014 יד  מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים    קללה תחשב לו 
20O 027:015 טו  דלף טורד ביום סגריר    ואשת מדונים (מדינים) נשתוה 
20O 027:016 טז  צפניה צפן-רוח    ושמן ימינו יקרא 
20O 027:017 יז  ברזל בברזל יחד    ואיש יחד פני-רעהו 
20O 027:018 יח  נצר תאנה יאכל פריה    ושמר אדניו יכבד 
20O 027:019 יט  כמים הפנים לפנים--    כן לב-האדם לאדם 
20O 027:020 כ  שאול ואבדה לא תשבענה    ועיני האדם לא תשבענה 
20O 027:021 כא  מצרף לכסף וכור לזהב    ואיש לפי מהללו 
20O 027:022 כב  אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות--    בעלי לא-תסור מעליו אולתו 
20O 027:023 כג  ידע תדע פני צאנך    שית לבך לעדרים 
20O 027:024 כד  כי לא לעולם חסן    ואם-נזר לדור דור (ודור) 
20O 027:025 כה  גלה חציר ונראה-דשא    ונאספו עשבות הרים 
20O 027:026 כו  כבשים ללבושך    ומחיר שדה עתודים 
20O 027:027 כז  ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך    וחיים לנערותיך 
20O 028:001 א  נסו ואין-רדף רשע    וצדיקים ככפיר יבטח 
20O 028:002 ב  בפשע ארץ רבים שריה    ובאדם מבין ידע כן יאריך 
20O 028:003 ג  גבר-רש ועשק דלים--    מטר סחף ואין לחם 
20O 028:004 ד  עזבי תורה יהללו רשע    ושמרי תורה יתגרו בם 
20O 028:005 ה  אנשי-רע לא-יבינו משפט    ומבקשי יהוה יבינו כל 
20O 028:006 ו  טוב-רש הולך בתמו--    מעקש דרכים והוא עשיר 
20O 028:007 ז  נוצר תורה בן מבין    ורעה זוללים יכלים אביו 
20O 028:008 ח  מרבה הונו בנשך ובתרבית (ותרבית)--    לחונן דלים יקבצנו 
20O 028:009 ט  מסיר אזנו משמע תורה--    גם תפלתו תועבה 
20O 028:010 י  משגה ישרים בדרך רע--בשחותו הוא-יפול    ותמימים ינחלו-טוב 
20O 028:011 יא  חכם בעיניו איש עשיר    ודל מבין יחקרנו 
20O 028:012 יב  בעלץ צדיקים רבה תפארת    ובקום רשעים יחפש אדם 
20O 028:013 יג  מכסה פשעיו לא יצליח    ומודה ועזב ירחם 
20O 028:014 יד  אשרי אדם מפחד תמיד    ומקשה לבו יפול ברעה 
20O 028:015 טו  ארי-נהם ודב שוקק--    מושל רשע על עם-דל 
20O 028:016 טז  נגיד--חסר תבונות ורב מעשקות    שנאי (שנא) בצע יאריך ימים 
20O 028:017 יז  אדם עשק בדם-נפש--    עד-בור ינוס אל-יתמכו-בו 
20O 028:018 יח  הולך תמים יושע    ונעקש דרכים יפול באחת 
20O 028:019 יט  עבד אדמתו ישבע-לחם    ומרדף ריקים ישבע-ריש 
20O 028:020 כ  איש אמונות רב-ברכות    ואץ להעשיר לא ינקה 
20O 028:021 כא  הכר-פנים לא-טוב    ועל-פת-לחם יפשע-גבר 
20O 028:022 כב  נבהל להון--איש רע עין    ולא-ידע כי-חסר יבאנו 
20O 028:023 כג  מוכיח אדם אחרי חן ימצא--    ממחליק לשון 
20O 028:024 כד  גוזל אביו ואמו--ואמר אין-פשע    חבר הוא לאיש משחית 
20O 028:025 כה  רחב-נפש יגרה מדון    ובטח על-יהוה ידשן 
20O 028:026 כו  בוטח בלבו הוא כסיל    והולך בחכמה הוא ימלט 
20O 028:027 כז  נותן לרש אין מחסור    ומעלים עיניו רב-מארות 
20O 028:028 כח  בקום רשעים יסתר אדם    ובאבדם ירבו צדיקים 
20O 029:001 א  איש תוכחות מקשה-ערף--    פתע ישבר ואין מרפא 
20O 029:002 ב  ברבות צדיקים ישמח העם    ובמשל רשע יאנח עם 
20O 029:003 ג  איש-אהב חכמה ישמח אביו    ורעה זונות יאבד-הון 
20O 029:004 ד  מלך--במשפט יעמיד ארץ    ואיש תרומות יהרסנה 
20O 029:005 ה  גבר מחליק על-רעהו    רשת פורש על-פעמיו 
20O 029:006 ו  בפשע איש רע מוקש    וצדיק ירון ושמח 
20O 029:007 ז  ידע צדיק דין דלים    רשע לא-יבין דעת 
20O 029:008 ח  אנשי לצון יפיחו קריה    וחכמים ישיבו אף 
20O 029:009 ט  איש-חכם--נשפט את-איש אויל    ורגז ושחק ואין נחת 
20O 029:010 י  אנשי דמים ישנאו-תם    וישרים יבקשו נפשו 
20O 029:011 יא  כל-רוחו יוציא כסיל    וחכם באחור ישבחנה 
20O 029:012 יב  משל מקשיב על-דבר-שקר--    כל-משרתיו רשעים 
20O 029:013 יג  רש ואיש תככים נפגשו--    מאיר עיני שניהם יהוה 
20O 029:014 יד  מלך שופט באמת דלים--    כסאו לעד יכון 
20O 029:015 טו  שבט ותוכחת יתן חכמה    ונער משלח מביש אמו 
20O 029:016 טז  ברבות רשעים ירבה-פשע    וצדיקים במפלתם יראו 
20O 029:017 יז  יסר בנך ויניחך    ויתן מעדנים לנפשך 
20O 029:018 יח  באין חזון יפרע עם    ושמר תורה אשרהו 
20O 029:019 יט  בדברים לא-יוסר עבד    כי-יבין ואין מענה 
20O 029:020 כ  חזית--איש אץ בדבריו    תקוה לכסיל ממנו 
20O 029:021 כא  מפנק מנער עבדו    ואחריתו יהיה מנון 
20O 029:022 כב  איש-אף יגרה מדון    ובעל חמה רב-פשע 
20O 029:023 כג  גאות אדם תשפילנו    ושפל-רוח יתמך כבוד 
20O 029:024 כד  חולק עם-גנב שונא נפשו    אלה ישמע ולא יגיד 
20O 029:025 כה  חרדת אדם יתן מוקש    ובוטח ביהוה ישגב 
20O 029:026 כו  רבים מבקשים פני-מושל    ומיהוה משפט-איש 
20O 029:027 כז  תועבת צדיקים איש עול    ותועבת רשע ישר-דרך 
20O 030:001 א  דברי אגור בן-יקה--המשא    נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל 
20O 030:002 ב  כי בער אנכי מאיש    ולא-בינת אדם לי 
20O 030:003 ג  ולא-למדתי חכמה    ודעת קדשים אדע 
20O 030:004 ד  מי עלה-שמים    וירד מי אסף-רוח בחפניו    מי צרר-מים בשמלה-- מי    הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו    כי תדע 
20O 030:005 ה  כל-אמרת אלוה צרופה    מגן הוא לחסים בו 
20O 030:006 ו  אל-תוסף על-דבריו    פן-יוכיח בך ונכזבת 
20O 030:007 ז  שתים שאלתי מאתך    אל-תמנע ממני בטרם אמות 
20O 030:008 ח  שוא ודבר-כזב הרחק ממני--    ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני    לחם חקי 
20O 030:009 ט  פן אשבע וכחשתי--    ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי    ותפשתי שם אלהי 
20O 030:010 י  אל-תלשן עבד אל-אדנו    פן-יקללך ואשמת 
20O 030:011 יא  דור אביו יקלל    ואת-אמו לא יברך 
20O 030:012 יב  דור טהור בעיניו    ומצאתו לא רחץ 
20O 030:013 יג  דור מה-רמו עיניו    ועפעפיו ינשאו 
20O 030:014 יד  דור חרבות שניו--    ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ    ואביונים מאדם 
20O 030:015 טו  לעלוקה שתי בנות--    הב הב שלוש הנה לא תשבענה    ארבע לא-אמרו הון 
20O 030:016 טז  שאול ועצר-רחם    ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון 
20O 030:017 יז  עין תלעג לאב--    ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל    ויאכלוה בני-נשר 
20O 030:018 יח  שלשה המה נפלאו ממני    וארבע (וארבעה) לא ידעתים 
20O 030:019 יט  דרך הנשר בשמים--    דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים--    ודרך גבר בעלמה 
20O 030:020 כ  כן דרך אשה--    מנאפת אכלה ומחתה פיה    ואמרה לא-פעלתי און 
20O 030:021 כא  תחת שלוש רגזה ארץ    ותחת ארבע לא-תוכל שאת 
20O 030:022 כב  תחת-עבד כי ימלוך    ונבל כי ישבע-לחם 
20O 030:023 כג  תחת שנואה כי תבעל    ושפחה כי תירש גברתה 
20O 030:024 כד  ארבעה הם קטני-ארץ    והמה חכמים מחכמים 
20O 030:025 כה  הנמלים עם לא-עז    ויכינו בקיץ לחמם 
20O 030:026 כו  שפנים עם לא-עצום    וישימו בסלע ביתם 
20O 030:027 כז  מלך אין לארבה    ויצא חצץ כלו 
20O 030:028 כח  שממית בידים תתפש    והיא בהיכלי מלך 
20O 030:029 כט  שלשה המה מיטיבי צעד    וארבעה מיטבי לכת 
20O 030:030 ל  ליש גבור בבהמה    ולא-ישוב מפני-כל 
20O 030:031 לא  זרזיר מתנים או-תיש    ומלך אלקום עמו 
20O 030:032 לב  אם-נבלת בהתנשא    ואם-זמות יד לפה 
20O 030:033 לג  כי מיץ חלב יוציא חמאה--    ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים    יוציא ריב 
20O 031:001 א  דברי למואל מלך--    משא אשר-יסרתו אמו 
20O 031:002 ב  מה-ברי ומה-בר-בטני    ומה בר-נדרי 
20O 031:003 ג  אל-תתן לנשים חילך    ודרכיך למחות מלכין 
20O 031:004 ד  אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין    ולרוזנים או (אי) שכר 
20O 031:005 ה  פן-ישתה וישכח מחקק    וישנה דין כל-בני-עני 
20O 031:006 ו  תנו-שכר לאובד    ויין למרי נפש 
20O 031:007 ז  ישתה וישכח רישו    ועמלו לא יזכר-עוד 
20O 031:008 ח  פתח-פיך לאלם    אל-דין כל-בני חלוף 
20O 031:009 ט  פתח-פיך שפט-צדק    ודין עני ואביון 
20O 031:010 י  אשת-חיל מי ימצא    ורחק מפנינים מכרה 
20O 031:011 יא  בטח בה לב בעלה    ושלל לא יחסר 
20O 031:012 יב  גמלתהו טוב ולא-רע--    כל ימי חייה 
20O 031:013 יג  דרשה צמר ופשתים    ותעש בחפץ כפיה 
20O 031:014 יד  היתה כאניות סוחר    ממרחק תביא לחמה 
20O 031:015 טו  ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה    וחק לנערתיה 
20O 031:016 טז  זממה שדה ותקחהו    מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם 
20O 031:017 יז  חגרה בעוז מתניה    ותאמץ זרועתיה 
20O 031:018 יח  טעמה כי-טוב סחרה    לא-יכבה בליל (בלילה) נרה 
20O 031:019 יט  ידיה שלחה בכישור    וכפיה תמכו פלך 
20O 031:020 כ  כפה פרשה לעני    וידיה שלחה לאביון 
20O 031:021 כא  לא-תירא לביתה משלג    כי כל-ביתה לבש שנים 
20O 031:022 כב  מרבדים עשתה-לה    שש וארגמן לבושה 
20O 031:023 כג  נודע בשערים בעלה    בשבתו עם-זקני-ארץ 
20O 031:024 כד  סדין עשתה ותמכר    וחגור נתנה לכנעני 
20O 031:025 כה  עז-והדר לבושה    ותשחק ליום אחרון 
20O 031:026 כו  פיה פתחה בחכמה    ותורת חסד על-לשונה 
20O 031:027 כז  צופיה הילכות (הליכות) ביתה    ולחם עצלות לא תאכל 
20O 031:028 כח  קמו בניה ויאשרוה    בעלה ויהללה 
20O 031:029 כט  רבות בנות עשו חיל    ואת עלית על-כלנה 
20O 031:030 ל  שקר החן והבל היפי    אשה יראת-יהוה היא תתהלל 
20O 031:031 לא  תנו-לה מפרי ידיה    ויהללוה בשערים מעשיה  {ש} 
21O 001:001 א דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם 
21O 001:002 ב הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל 
21O 001:003 ג מה יתרון לאדם  בכל עמלו--שיעמל תחת השמש 
21O 001:004 ד דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת 
21O 001:005 ה וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם 
21O 001:006 ו הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח 
21O 001:007 ז כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת 
21O 001:008 ח כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע 
21O 001:009 ט מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש 
21O 001:010 י יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא  כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו 
21O 001:011 יא אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה  {פ} 
21O 001:012 יב אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם 
21O 001:013 יג ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו 
21O 001:014 יד ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח 
21O 001:015 טו מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות 
21O 001:016 טז דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת 
21O 001:017 יז ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות  ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח 
21O 001:018 יח כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב 
21O 002:001 א אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל 
21O 002:002 ב לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה 
21O 002:003 ג תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות--עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם 
21O 002:004 ד הגדלתי מעשי  בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים 
21O 002:005 ה עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי 
21O 002:006 ו עשיתי לי ברכות מים--להשקות מהם יער צומח עצים 
21O 002:007 ז קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם 
21O 002:008 ח כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענגות בני האדם--שדה ושדות 
21O 002:009 ט וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי 
21O 002:010 י וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם  לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי 
21O 002:011 יא ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש 
21O 002:012 יב ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות  כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו 
21O 002:013 יג וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות--כיתרון האור מן החשך 
21O 002:014 יד החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם 
21O 002:015 טו ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יתר ודברתי בלבי שגם זה הבל 
21O 002:016 טז כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם  בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל 
21O 002:017 יז ושנאתי את החיים--כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש  כי הכל הבל ורעות רוח 
21O 002:018 יח ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש  שאניחנו לאדם שיהיה אחרי 
21O 002:019 יט ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל 
21O 002:020 כ וסבותי אני ליאש את לבי--על כל העמל שעמלתי תחת השמש 
21O 002:021 כא כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת--ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו--גם זה הבל ורעה רבה 
21O 002:022 כב כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו--שהוא עמל תחת השמש 
21O 002:023 כג כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו--גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא 
21O 002:024 כד אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא 
21O 002:025 כה כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני 
21O 002:026 כו כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים--גם זה הבל ורעות רוח 
21O 003:001 א לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים  {פ} 
21O 003:002 ב        עת ללדת        ועת למות           עת לטעת        ועת לעקור נטוע 
21O 003:003 ג        עת להרוג        ועת לרפוא           עת לפרוץ        ועת לבנות 
21O 003:004 ד        עת לבכות          ועת לשחוק           עת ספוד         ועת רקוד 
21O 003:005 ה        עת להשליך אבנים        ועת כנוס אבנים           עת לחבוק         ועת לרחק מחבק 
21O 003:006 ו        עת לבקש         ועת לאבד           עת לשמור        ועת להשליך 
21O 003:007 ז        עת לקרוע        ועת לתפור           עת לחשות        ועת לדבר 
21O 003:008 ח        עת לאהב         ועת לשנא           עת מלחמה        ועת שלום  {פ} 
21O 003:009 ט         מה יתרון העושה באשר הוא עמל 
21O 003:010 י ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו 
21O 003:011 יא את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף 
21O 003:012 יב ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו 
21O 003:013 יג וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא 
21O 003:014 יד ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו 
21O 003:015 טו מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף 
21O 003:016 טז ועוד ראיתי תחת השמש  מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע 
21O 003:017 יז אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים  כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם 
21O 003:018 יח אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם 
21O 003:019 יט כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל 
21O 003:020 כ הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר 
21O 003:021 כא מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ 
21O 003:022 כב וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו  כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו 
21O 004:001 א ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם 
21O 004:002 ב ושבח אני את המתים שכבר מתו--מן החיים אשר המה חיים עדנה 
21O 004:003 ג וטוב משניהם--את אשר עדן לא היה  אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש 
21O 004:004 ד וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה--כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח 
21O 004:005 ה הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו 
21O 004:006 ו טוב מלא כף נחת--ממלא חפנים עמל ורעות רוח 
21O 004:007 ז ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש 
21O 004:008 ח יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו--גם עיניו (עינו) לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה--גם זה הבל וענין רע הוא 
21O 004:009 ט טובים השנים מן האחד  אשר יש להם שכר טוב בעמלם 
21O 004:010 י כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו 
21O 004:011 יא גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם 
21O 004:012 יב ואם יתקפו האחד--השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק 
21O 004:013 יג טוב ילד מסכן וחכם--ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד 
21O 004:014 יד כי מבית הסורים יצא למלך  כי גם במלכותו נולד רש 
21O 004:015 טו ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש--עם הילד השני אשר יעמד תחתיו 
21O 004:016 טז אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם--גם האחרונים לא ישמחו בו  כי גם זה הבל ורעיון רוח [ (Ecclesiastes 4:17) יז שמר רגליך (רגלך) כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח  כי אינם יודעים לעשות רע ] 
21O 005:001 א אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר--לפני האלהים  כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים 
21O 005:002 ב כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים 
21O 005:003 ג כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו--כי אין חפץ בכסילים  את אשר תדר שלם 
21O 005:004 ד טוב אשר לא תדר--משתדור ולא תשלם 
21O 005:005 ה אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא  למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך 
21O 005:006 ו כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה  כי את האלהים ירא 
21O 005:007 ז אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה--אל תתמה על החפץ  כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם 
21O 005:008 ח ויתרון ארץ בכל היא (הוא)--מלך לשדה נעבד 
21O 005:009 ט אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל 
21O 005:010 י ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית (ראות) עיניו 
21O 005:011 יא מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר--איננו מניח לו לישון 
21O 005:012 יב יש רעה חולה ראיתי תחת השמש  עשר שמור לבעליו לרעתו 
21O 005:013 יג ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה 
21O 005:014 יד כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו 
21O 005:015 טו וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח 
21O 005:016 טז גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף 
21O 005:017 יז הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים--כי הוא חלקו 
21O 005:018 יח גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו--זה מתת אלהים היא 
21O 005:019 יט כי לא הרבה יזכר את ימי חייו  כי האלהים מענה בשמחת לבו 
21O 005:020   
21O 006:001 א יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם 
21O 006:002 ב איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו--כי איש נכרי יאכלנו  זה הבל וחלי רע הוא 
21O 006:003 ג אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו--אמרתי טוב ממנו הנפל 
21O 006:004 ד כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה 
21O 006:005 ה גם שמש לא ראה ולא ידע נחת לזה מזה 
21O 006:006 ו ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה--הלא אל מקום אחד הכל הולך 
21O 006:007 ז כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא 
21O 006:008 ח כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים 
21O 006:009 ט טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח 
21O 006:010 י מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם ולא יוכל לדין עם שהתקיף (שתקיף) ממנו 
21O 006:011 יא כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם 
21O 006:012 יב כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו--ויעשם כצל  אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש 
21O 007:001 א טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו 
21O 007:002 ב טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה--באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו 
21O 007:003 ג טוב כעס משחוק  כי ברע פנים ייטב לב 
21O 007:004 ד לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה 
21O 007:005 ה טוב לשמע גערת חכם--מאיש שמע שיר כסילים 
21O 007:006 ו כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל 
21O 007:007 ז כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה 
21O 007:008 ח טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח 
21O 007:009 ט אל תבהל ברוחך לכעוס  כי כעס בחיק כסילים ינוח 
21O 007:010 י אל תאמר מה היה--שהימים הראשנים היו טובים מאלה  כי לא מחכמה שאלת על זה 
21O 007:011 יא טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש 
21O 007:012 יב כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה 
21O 007:013 יג ראה את מעשה האלהים  כי מי יוכל לתקן את אשר עותו 
21O 007:014 יד ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה 
21O 007:015 טו את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו 
21O 007:016 טז אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר  למה תשומם 
21O 007:017 יז אל תרשע הרבה ואל תהי סכל  למה תמות בלא עתך 
21O 007:018 יח טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך  כי ירא אלהים יצא את כלם 
21O 007:019 יט החכמה תעז לחכם--מעשרה שליטים אשר היו בעיר 
21O 007:020 כ כי אדם אין צדיק בארץ--אשר יעשה טוב ולא יחטא 
21O 007:021 כא גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך  אשר לא תשמע את עבדך מקללך 
21O 007:022 כב כי גם פעמים רבות ידע לבך  אשר גם את (אתה) קללת אחרים 
21O 007:023 כג כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני 
21O 007:024 כד רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו 
21O 007:025 כה סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות 
21O 007:026 כו ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה--אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה 
21O 007:027 כז ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון 
21O 007:028 כח אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי  אדם אחד מאלף מצאתי--ואשה בכל אלה לא מצאתי 
21O 007:029 כט לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים 
21O 008:001 א מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא 
21O 008:002 ב אני פי מלך שמר ועל דברת שבועת אלהים 
21O 008:003 ג אל תבהל מפניו תלך אל תעמד בדבר רע  כי כל אשר יחפץ יעשה 
21O 008:004 ד באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה 
21O 008:005 ה שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם 
21O 008:006 ו כי לכל חפץ יש עת ומשפט  כי רעת האדם רבה עליו 
21O 008:007 ז כי איננו ידע מה שיהיה  כי כאשר יהיה מי יגיד לו 
21O 008:008 ח אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא ימלט רשע את בעליו 
21O 008:009 ט את כל זה ראיתי ונתון את לבי לכל מעשה אשר נעשה תחת השמש  עת אשר שלט האדם באדם--לרע לו 
21O 008:010 י ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו גם זה הבל 
21O 008:011 יא אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם--לעשות רע 
21O 008:012 יב אשר חטא עשה רע מאת--ומאריך לו  כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו 
21O 008:013 יג וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל--אשר איננו ירא מלפני אלהים 
21O 008:014 יד יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים  אמרתי שגם זה הבל 
21O 008:015 טו ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכל ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים--תחת השמש 
21O 008:016 טז כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ  כי גם ביום ובלילה--שנה בעיניו איננו ראה 
21O 008:017 יז וראיתי את כל מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא 
21O 009:001 א כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם--הכל לפניהם 
21O 009:002 ב הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח  כטוב כחטא--הנשבע כאשר שבועה ירא 
21O 009:003 ג זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש--כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים 
21O 009:004 ד כי מי אשר יבחר (יחבר) אל כל החיים יש בטחון  כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת 
21O 009:005 ה כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר--כי נשכח זכרם 
21O 009:006 ו גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש 
21O 009:007 ז לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך  כי כבר רצה האלהים את מעשיך 
21O 009:008 ח בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר 
21O 009:009 ט ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך  כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש 
21O 009:010 י כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך--עשה  כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה  {ס} 
21O 009:011 יא שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן  כי עת ופגע יקרה את כלם 
21O 009:012 יב כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם 
21O 009:013 יג גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי 
21O 009:014 יד עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים 
21O 009:015 טו ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא 
21O 009:016 טז ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים 
21O 009:017 יז דברי חכמים בנחת נשמעים--מזעקת מושל בכסילים 
21O 009:018 יח טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה 
21O 010:001 א זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט 
21O 010:002 ב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו 
21O 010:003 ג וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא 
21O 010:004 ד אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח  כי מרפא יניח חטאים גדולים 
21O 010:005 ה יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט 
21O 010:006 ו נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו 
21O 010:007 ז ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ 
21O 010:008 ח חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש 
21O 010:009 ט מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם 
21O 010:010 י אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה 
21O 010:011 יא אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון 
21O 010:012 יב דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו 
21O 010:013 יג תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה 
21O 010:014 יד והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו 
21O 010:015 טו עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר 
21O 010:016 טז אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו 
21O 010:017 יז אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי 
21O 010:018 יח בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית 
21O 010:019 יט לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל 
21O 010:020 כ גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר  כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר 
21O 011:001 א שלח לחמך על פני המים  כי ברב הימים תמצאנו 
21O 011:002 ב תן חלק לשבעה וגם לשמונה  כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ 
21O 011:003 ג אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון--מקום שיפול העץ שם יהוא 
21O 011:004 ד שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור 
21O 011:005 ה כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה  ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל 
21O 011:006 ו בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך  כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים 
21O 011:007 ז ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש 
21O 011:008 ח כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל 
21O 011:009 ט שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט 
21O 011:010 י והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך  כי הילדות והשחרות הבל 
21O 012:001 א וזכר את בוראיך בימי בחורתיך  עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ 
21O 012:002 ב עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם 
21O 012:003 ג ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות 
21O 012:004 ד וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר 
21O 012:005 ה גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה  כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים 
21O 012:006 ו עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור 
21O 012:007 ז וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה 
21O 012:008 ח הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל 
21O 012:009 ט ויתר שהיה קהלת חכם  עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה 
21O 012:010 י בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת 
21O 012:011 יא דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד 
21O 012:012 יב ויתר מהמה בני הזהר  עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר 
21O 012:013 יג סוף דבר הכל נשמע  את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם 
21O 012:014 יד כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם  אם טוב ואם רע  {ש} 
22O 001:001 א שיר השירים אשר לשלמה 
22O 001:002 ב ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין 
22O 001:003 ג לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך 
22O 001:004 ד משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך--נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך  {פ} 
22O 001:005 ה שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה 
22O 001:006 ו אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים--כרמי שלי לא נטרתי 
22O 001:007 ז הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך 
22O 001:008 ח אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים  {פ} 
22O 001:009 ט לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי 
22O 001:010 י נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים 
22O 001:011 יא תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף 
22O 001:012 יב עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו 
22O 001:013 יג צרור המר דודי לי בין שדי ילין 
22O 001:014 יד אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי  {ס} 
22O 001:015 טו הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים 
22O 001:016 טז הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה 
22O 001:017 יז קרות בתינו ארזים רחיטנו (רהיטנו) ברותים 
22O 002:001 א אני חבצלת השרון שושנת העמקים 
22O 002:002 ב כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות 
22O 002:003 ג כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי 
22O 002:004 ד הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה 
22O 002:005 ה סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים  כי חולת אהבה אני 
22O 002:006 ו שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני 
22O 002:007 ז השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה  אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ  {ס} 
22O 002:008 ח קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות 
22O 002:009 ט דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים 
22O 002:010 י ענה דודי ואמר לי  קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך 
22O 002:011 יא כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו 
22O 002:012 יב הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו 
22O 002:013 יג התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך  {ס} 
22O 002:014 יד יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך  כי קולך ערב ומראיך נאוה  {ס} 
22O 002:015 טו אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר 
22O 002:016 טז דודי לי ואני לו הרעה בשושנים 
22O 002:017 יז עד שיפוח היום ונסו הצללים  סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר  {ס} 
22O 003:001 א על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו 
22O 003:002 ב אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות--אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו 
22O 003:003 ג מצאוני השמרים הסבבים בעיר  את שאהבה נפשי ראיתם 
22O 003:004 ד כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו--עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי 
22O 003:005 ה השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה  אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ  {ס} 
22O 003:006 ו מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן  מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל 
22O 003:007 ז הנה מטתו שלשלמה--ששים גברים סביב לה  מגברי ישראל 
22O 003:008 ח כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות  {ס} 
22O 003:009 ט אפריון עשה לו המלך שלמה--מעצי הלבנון 
22O 003:010 י עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם 
22O 003:011 יא צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה--בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו  {ס} 
22O 004:001 א הנך יפה רעיתי הנך יפה--עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד 
22O 004:002 ב שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה  שכלם מתאימות ושכלה אין בהם 
22O 004:003 ג כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך 
22O 004:004 ד כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים 
22O 004:005 ה שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים 
22O 004:006 ו עד שיפוח היום ונסו הצללים--אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה 
22O 004:007 ז כלך יפה רעיתי ומום אין בך  {ס} 
22O 004:008 ח אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים 
22O 004:009 ט לבבתני אחתי כלה לבבתני באחד (באחת) מעיניך באחד ענק מצורניך 
22O 004:010 י מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים 
22O 004:011 יא נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון  {ס} 
22O 004:012 יב גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום 
22O 004:013 יג שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים  כפרים עם נרדים 
22O 004:014 יד נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים 
22O 004:015 טו מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון 
22O 004:016 טז עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו 
22O 005:001 א באתי לגני אחתי כלה--אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים  {ס} 
22O 005:002 ב אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי--שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה 
22O 005:003 ג פשטתי את כתנתי--איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם 
22O 005:004 ד דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו 
22O 005:005 ה קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול 
22O 005:006 ו פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו--בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני 
22O 005:007 ז מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות 
22O 005:008 ח השבעתי אתכם בנות ירושלם  אם תמצאו את דודי--מה תגידו לו שחולת אהבה אני 
22O 005:009 ט מה דודך מדוד היפה בנשים  מה דודך מדוד שככה השבעתנו 
22O 005:010 י דודי צח ואדום דגול מרבבה 
22O 005:011 יא ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב 
22O 005:012 יב עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב--ישבות על מלאת 
22O 005:013 יג לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים--נטפות מור עבר 
22O 005:014 יד ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים 
22O 005:015 טו שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון--בחור כארזים 
22O 005:016 טז חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם 
22O 006:001 א אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך 
22O 006:002 ב דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים 
22O 006:003 ג אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים  {ס} 
22O 006:004 ד יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות 
22O 006:005 ה הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד 
22O 006:006 ו שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה  שכלם מתאימות ושכלה אין בהם 
22O 006:007 ז כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך 
22O 006:008 ח ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר 
22O 006:009 ט אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה  {ס} 
22O 006:010 י מי זאת הנשקפה כמו שחר  יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות  {ס} 
22O 006:011 יא אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים 
22O 006:012 יב לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב 
22O 006:013   
22O 007:001 א שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים 
22O 007:002 ב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן 
22O 007:003 ג שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים 
22O 007:004 ד שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה 
22O 007:005 ה צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק 
22O 007:006 ו ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן  מלך אסור ברהטים 
22O 007:007 ז מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים 
22O 007:008 ח זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות 
22O 007:009 ט אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים 
22O 007:010 י וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים 
22O 007:011 יא אני לדודי ועלי תשוקתו  {ס} 
22O 007:012 יב לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים 
22O 007:013 יג נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך [ (Song of Solomon 7:14) יד הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך ] 
22O 008:001 א מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבזו לי 
22O 008:002 ב אנהגך אביאך אל בית אמי--תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני 
22O 008:003 ג שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני 
22O 008:004 ד השבעתי אתכם בנות ירושלם  מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ  {ס} 
22O 008:005 ה מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך--שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך 
22O 008:006 ו שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך--כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה  רשפיה--רשפי אש שלהבתיה 
22O 008:007 ז מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה--בוז יבוזו לו  {ס} 
22O 008:008 ח אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה 
22O 008:009 ט אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז 
22O 008:010 י אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום  {פ} 
22O 008:011 יא כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים  איש יבא בפריו אלף כסף 
22O 008:012 יב כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו 
22O 008:013 יג היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך--השמיעני 
22O 008:014 יד ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים--על הרי בשמים  {ש} 
23O 001:001 א חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם--בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה 
23O 001:002 ב שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר  בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי 
23O 001:003 ג ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן 
23O 001:004 ד הוי גוי חטא עם כבד עון--זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל--נזרו אחור 
23O 001:005 ה על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי 
23O 001:006 ו מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן 
23O 001:007 ז ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים 
23O 001:008 ח ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה 
23O 001:009 ט לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט--כסדם היינו לעמרה דמינו  {פ} 
23O 001:010 י שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה 
23O 001:011 יא למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי 
23O 001:012 יב כי תבאו לראות פני--מי בקש זאת מידכם רמס חצרי 
23O 001:013 יג לא תוסיפו הביא מנחת שוא--קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה 
23O 001:014 יד חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא 
23O 001:015 טו ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם--גם כי תרבו תפלה אינני שמע  ידיכם דמים מלאו 
23O 001:016 טז רחצו הזכו--הסירו רע מעלליכם מנגד עיני  חדלו הרע 
23O 001:017 יז למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה  {ס} 
23O 001:018 יח לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו 
23O 001:019 יט אם תאבו ושמעתם--טוב הארץ תאכלו 
23O 001:020 כ ואם תמאנו ומריתם--חרב תאכלו כי פי יהוה דבר  {פ} 
23O 001:021 כא איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה--ועתה מרצחים 
23O 001:022 כב כספך היה לסיגים סבאך מהול במים 
23O 001:023 כג שריך סוררים וחברי גנבים--כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם  {ס} 
23O 001:024 כד לכן נאם האדון יהוה צבאות--אביר ישראל  הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי 
23O 001:025 כה ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך 
23O 001:026 כו ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק--קריה נאמנה 
23O 001:027 כז ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה 
23O 001:028 כח ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו 
23O 001:029 כט כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו--מהגנות אשר בחרתם 
23O 001:030 ל כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה 
23O 001:031 לא והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה  {פ} 
23O 002:001 א הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם 
23O 002:002 ב והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים 
23O 002:003 ג והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו  כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם 
23O 002:004 ד ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות--לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה  {פ} 
23O 002:005 ה בית יעקב--לכו ונלכה באור יהוה 
23O 002:006 ו כי נטשתה עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו 
23O 002:007 ז ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו 
23O 002:008 ח ותמלא ארצו אלילים  למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו 
23O 002:009 ט וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם 
23O 002:010 י בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו 
23O 002:011 יא עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא  {פ} 
23O 002:012 יב כי יום ליהוה צבאות על כל גאה--ורם ועל כל נשא ושפל 
23O 002:013 יג ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן 
23O 002:014 יד ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות 
23O 002:015 טו ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה 
23O 002:016 טז ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה 
23O 002:017 יז ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא 
23O 002:018 יח והאלילים כליל יחלף 
23O 002:019 יט ובאו במערות צרים ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ 
23O 002:020 כ ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו--אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים 
23O 002:021 כא לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ 
23O 002:022 כב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו  כי במה נחשב הוא  {פ} 
23O 003:001 א כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה  כל משען לחם וכל משען מים 
23O 003:002 ב גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן 
23O 003:003 ג שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש 
23O 003:004 ד ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם 
23O 003:005 ה ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד 
23O 003:006 ו כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך 
23O 003:007 ז ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם 
23O 003:008 ח כי כשלה ירושלם ויהודה נפל  כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו 
23O 003:009 ט הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה 
23O 003:010 י אמרו צדיק כי טוב  כי פרי מעלליהם יאכלו 
23O 003:011 יא אוי לרשע רע  כי גמול ידיו יעשה לו 
23O 003:012 יב עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו  {פ} 
23O 003:013 יג נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים 
23O 003:014 יד יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם 
23O 003:015 טו מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו  נאם אדני יהוה צבאות  {ס} 
23O 003:016 טז ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה 
23O 003:017 יז ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה  {ס} 
23O 003:018 יח ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים 
23O 003:019 יט הנטפות והשירות והרעלות 
23O 003:020 כ הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים 
23O 003:021 כא הטבעות ונזמי האף 
23O 003:022 כב המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים 
23O 003:023 כג והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים 
23O 003:024 כד והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק  כי תחת יפי 
23O 003:025 כה מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה 
23O 003:026 כו ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב 
23O 004:001 א והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש  רק יקרא שמך עלינו--אסף חרפתנו  {ס} 
23O 004:002 ב ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל 
23O 004:003 ג והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם--קדוש יאמר לו  כל הכתוב לחיים בירושלם 
23O 004:004 ד אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה--ברוח משפט וברוח בער 
23O 004:005 ה וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה  כי על כל כבוד חפה 
23O 004:006 ו וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר  {פ} 
23O 005:001 א אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו  כרם היה לידידי בקרן בן שמן 
23O 005:002 ב ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים 
23O 005:003 ג ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה--שפטו נא ביני ובין כרמי 
23O 005:004 ד מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו  מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים 
23O 005:005 ה ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי  הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס 
23O 005:006 ו ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר 
23O 005:007 ז כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה  {פ} 
23O 005:008 ח הוי מגיעי בית בבית--שדה בשדה יקריבו  עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ 
23O 005:009 ט באזני יהוה צבאות  אם לא בתים רבים לשמה יהיו--גדלים וטובים מאין יושב 
23O 005:010 י כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה  {ס} 
23O 005:011 יא הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם 
23O 005:012 יב והיה כנור ונבל תף וחליל ויין--משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו 
23O 005:013 יג לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא 
23O 005:014 יד לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה 
23O 005:015 טו וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה 
23O 005:016 טז ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה 
23O 005:017 יז ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו  {ס} 
23O 005:018 יח הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה 
23O 005:019 יט האמרים ימהר יחישה מעשהו--למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל--ונדעה  {פ} 
23O 005:020 כ הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע  שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר  {ס} 
23O 005:021 כא הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים  {ס} 
23O 005:022 כב הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר 
23O 005:023 כג מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו  {פ} 
23O 005:024 כד לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה  כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו 
23O 005:025 כה על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה 
23O 005:026 כו ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא 
23O 005:027 כז אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו 
23O 005:028 כח אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה 
23O 005:029 כט שאגה לו כלביא ושאג (ישאג) ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל 
23O 005:030 ל וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה  {פ} 
23O 006:001 א בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל 
23O 006:002 ב שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד  בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו--ובשתים יעופף 
23O 006:003 ג וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו 
23O 006:004 ד וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן 
23O 006:005 ה ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב  כי את המלך יהוה צבאות--ראו עיני 
23O 006:006 ו ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים--לקח מעל המזבח 
23O 006:007 ז ויגע על פי--ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר 
23O 006:008 ח ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני 
23O 006:009 ט ויאמר לך ואמרת לעם הזה  שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו 
23O 006:010 י השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע  פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב--ורפא לו 
23O 006:011 יא ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה 
23O 006:012 יב ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ 
23O 006:013 יג ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער  כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם--זרע קדש מצבתה  {פ} 
23O 007:001 א ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה 
23O 007:002 ב ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח  {ס} 
23O 007:003 ג ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך  אל קצה תעלת הברכה העליונה--אל מסלת שדה כובס 
23O 007:004 ד ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה--בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו 
23O 007:005 ה יען כי יעץ עליך ארם--רעה  אפרים ובן רמליהו לאמר 
23O 007:006 ו נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל  {פ} 
23O 007:007 ז כה אמר אדני יהוה  לא תקום ולא תהיה 
23O 007:008 ח כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם 
23O 007:009 ט וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו  {פ} 
23O 007:010 י ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר 
23O 007:011 יא שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה 
23O 007:012 יב ויאמר אחז  לא אשאל ולא אנסה את יהוה 
23O 007:013 יג ויאמר שמעו נא בית דוד  המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי 
23O 007:014 יד לכן יתן אדני הוא לכם--אות  הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל 
23O 007:015 טו חמאה ודבש יאכל--לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב 
23O 007:016 טז כי בטרם ידע הנער מאס ברע--ובחר בטוב  תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה 
23O 007:017 יז יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה  את מלך אשור  {פ} 
23O 007:018 יח והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה--אשר בארץ אשור 
23O 007:019 יט ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים 
23O 007:020 כ ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה  {פ} 
23O 007:021 כא והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן 
23O 007:022 כב והיה מרב עשות חלב--יאכל חמאה  כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ  {ס} 
23O 007:023 כג והיה ביום ההוא--יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף  לשמיר ולשית יהיה 
23O 007:024 כד בחצים ובקשת יבוא שמה  כי שמיר ושית תהיה כל הארץ 
23O 007:025 כה וכל ההרים אשר במעדר יעדרון--לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה  {פ} 
23O 008:001 א ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז 
23O 008:002 ב ואעידה לי עדים נאמנים--את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו 
23O 008:003 ג ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן  {ס}  ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז 
23O 008:004 ד כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי--ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור  {ס} 
23O 008:005 ה ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר 
23O 008:006 ו יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו 
23O 008:007 ז ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים--את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו 
23O 008:008 ח וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל  {ס} 
23O 008:009 ט רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו 
23O 008:010 י עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל  {ס} 
23O 008:011 יא כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר 
23O 008:012 יב לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו 
23O 008:013 יג את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם 
23O 008:014 יד והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש--ליושב ירושלם 
23O 008:015 טו וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו  {פ} 
23O 008:016 טז צור תעודה חתום תורה בלמדי 
23O 008:017 יז וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו 
23O 008:018 יח הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל--מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון  {ס} 
23O 008:019 יט וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים  הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים 
23O 008:020 כ לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר 
23O 008:021 כא ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו--ופנה למעלה 
23O 008:022 כב ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח [ (Isaiah 8:23) כג כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד--דרך הים עבר הירדן גליל הגוים ] 
23O 009:001 א העם ההלכים בחשך ראו אור גדול  ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם 
23O 009:002 ב הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל 
23O 009:003 ג כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו--החתת כיום מדין 
23O 009:004 ד כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש 
23O 009:005 ה כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום 
23O 009:006 ו לם רבה (למרבה) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת  {פ} 
23O 009:007 ז דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל 
23O 009:008 ח וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר 
23O 009:009 ט לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף 
23O 009:010 י וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך 
23O 009:011 יא ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה 
23O 009:012 יב והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו  {ס} 
23O 009:013 יג ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון--יום אחד 
23O 009:014 יד זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב 
23O 009:015 טו ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים 
23O 009:016 טז על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא ירחם--כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה 
23O 009:017 יז כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן 
23O 009:018 יח בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו 
23O 009:019 יט ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו  איש בשר זרעו יאכלו 
23O 009:020 כ מנשה את אפרים ואפרים את מנשה--יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה  {ס} 
23O 009:021   
23O 010:001 א הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו 
23O 010:002 ב להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי--להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו 
23O 010:003 ג ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא  על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם 
23O 010:004 ד בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה  {פ} 
23O 010:005 ה הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי 
23O 010:006 ו בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו--לשלל שלל ולבז בז ולשימו (ולשומו) מרמס כחמר חוצות 
23O 010:007 ז והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב  כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט 
23O 010:008 ח כי יאמר  הלא שרי יחדו מלכים 
23O 010:009 ט הלא ככרכמיש כלנו  אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון 
23O 010:010 י כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון 
23O 010:011 יא הלא כאשר עשיתי לשמרון--ולאליליה  כן אעשה לירושלם ולעצביה  {פ} 
23O 010:012 יב והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם--אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו 
23O 010:013 יג כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם (ועתודתיהם) שושתי ואוריד כאביר יושבים 
23O 010:014 יד ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף 
23O 010:015 טו היתפאר הגרזן על החצב בו  אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט ואת מרימיו כהרים מטה לא עץ  {פ} 
23O 010:016 טז לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו--רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש 
23O 010:017 יז והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו--ביום אחד 
23O 010:018 יח וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס 
23O 010:019 יט ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם  {ס} 
23O 010:020 כ והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל--באמת 
23O 010:021 כא שאר ישוב שאר יעקב--אל אל גבור 
23O 010:022 כב כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים--שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה 
23O 010:023 כג כי כלה ונחרצה--אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ  {פ} 
23O 010:024 כד לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים 
23O 010:025 כה כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם 
23O 010:026 כו ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים 
23O 010:027 כז והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן 
23O 010:028 כח בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו 
23O 010:029 כט עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה--גבעת שאול נסה 
23O 010:030 ל צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות 
23O 010:031 לא נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו 
23O 010:032 לב עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית (בת) ציון גבעת ירושלם  {פ} 
23O 010:033 לג הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו 
23O 010:034 לד ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול  {ס} 
23O 011:001 א ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה 
23O 011:002 ב ונחה עליו רוח יהוה--רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה 
23O 011:003 ג והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח 
23O 011:004 ד ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע 
23O 011:005 ה והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו 
23O 011:006 ו וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם 
23O 011:007 ז ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן 
23O 011:008 ח ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה 
23O 011:009 ט לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי  כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים  {ס} 
23O 011:010 י והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד  {פ} 
23O 011:011 יא והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את שאר עמו--אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים 
23O 011:012 יב ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ 
23O 011:013 יג וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו  אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים 
23O 011:014 יד ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם 
23O 011:015 טו והחרים יהוה את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים 
23O 011:016 טז והיתה מסלה--לשאר עמו אשר ישאר מאשור  כאשר היתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים 
23O 012:001 א ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני 
23O 012:002 ב הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד  כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישועה 
23O 012:003 ג ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה 
23O 012:004 ד ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו כי נשגב שמו 
23O 012:005 ה זמרו יהוה כי גאות עשה מידעת (מודעת) זאת בכל הארץ 
23O 012:006 ו צהלי ורני יושבת ציון  כי גדול בקרבך קדוש ישראל  {ס} 
23O 013:001 א משא בבל--אשר חזה ישעיהו בן אמוץ 
23O 013:002 ב על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים 
23O 013:003 ג אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי 
23O 013:004 ד קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים--יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה 
23O 013:005 ה באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ  {ס} 
23O 013:006 ו הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא 
23O 013:007 ז על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס 
23O 013:008 ח ונבהלו--צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם 
23O 013:009 ט הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף--לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה 
23O 013:010 י כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו 
23O 013:011 יא ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל 
23O 013:012 יב אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר 
23O 013:013 יג על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה--בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו 
23O 013:014 יד והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ  איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו 
23O 013:015 טו כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב 
23O 013:016 טז ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה (תשכבנה) 
23O 013:017 יז הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו 
23O 013:018 יח וקשתות נערים תרטשנה  ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם 
23O 013:019 יט והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה 
23O 013:020 כ לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם 
23O 013:021 כא ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם 
23O 013:022 כב וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו 
23O 014:001 א כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב 
23O 014:002 ב ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם  {ס} 
23O 014:003 ג והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך--ומן העבדה הקשה אשר עבד בך 
23O 014:004 ד ונשאת המשל הזה על מלך בבל--ואמרת  איך שבת נגש שבתה מדהבה 
23O 014:005 ה שבר יהוה מטה רשעים--שבט משלים 
23O 014:006 ו מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך 
23O 014:007 ז נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה 
23O 014:008 ח גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו 
23O 014:009 ט שאול מתחת רגזה לך--לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ--הקים מכסאותם כל מלכי גוים 
23O 014:010 י כלם יענו ויאמרו אליך  גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת 
23O 014:011 יא הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה 
23O 014:012 יב איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים 
23O 014:013 יג ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה--ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון 
23O 014:014 יד אעלה על במתי עב אדמה לעליון 
23O 014:015 טו אך אל שאול תורד אל ירכתי בור 
23O 014:016 טז ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו  הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות 
23O 014:017 יז שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה 
23O 014:018 יח כל מלכי גוים כלם--שכבו בכבוד איש בביתו 
23O 014:019 יט ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב--לבש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס 
23O 014:020 כ לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים 
23O 014:021 כא הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים 
23O 014:022 כב וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד--נאם יהוה 
23O 014:023 כג ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות  {ס} 
23O 014:024 כד נשבע יהוה צבאות לאמר  אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום 
23O 014:025 כה לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור 
23O 014:026 כו זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים 
23O 014:027 כז כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה  {פ} 
23O 014:028 כח בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה 
23O 014:029 כט אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך  כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף 
23O 014:030 ל ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג 
23O 014:031 לא הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך  כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו 
23O 014:032 לב ומה יענה מלאכי גוי  כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו  {פ} 
23O 015:001 א משא מואב  כי בליל שדד ער מואב נדמה--כי בליל שדד קיר מואב נדמה 
23O 015:002 ב עלה הבית ודיבן הבמות לבכי  על נבו ועל מידבא מואב ייליל--בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה 
23O 015:003 ג בחוצתיו חגרו שק  על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי 
23O 015:004 ד ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו--נפשו ירעה לו 
23O 015:005 ה לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה  כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו--כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו 
23O 015:006 ו כי מי נמרים משמות יהיו  כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה 
23O 015:007 ז על כן יתרה עשה ופקדתם--על נחל הערבים ישאום 
23O 015:008 ח כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה 
23O 015:009 ט כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות--לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה 
23O 016:001 א שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון 
23O 016:002 ב והיה כעוף נודד קן משלח--תהיינה בנות מואב מעברת לארנון 
23O 016:003 ג הביאו (הביאי) עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים--נדד אל תגלי 
23O 016:004 ד יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד  כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ  {ס} 
23O 016:005 ה והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק 
23O 016:006 ו שמענו גאון מואב גא מאד  גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו 
23O 016:007 ז לכן ייליל מואב למואב--כלה ייליל  לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים 
23O 016:008 ח כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה--עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים 
23O 016:009 ט על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה  כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל 
23O 016:010 י ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך--הידד השבתי 
23O 016:011 יא על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש 
23O 016:012 יב והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל  {ס} 
23O 016:013 יג זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב--מאז 
23O 016:014 יד ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר  {פ} 
23O 017:001 א משא דמשק  הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה 
23O 017:002 ב עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד 
23O 017:003 ג ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות  {פ} 
23O 017:004 ד והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה 
23O 017:005 ה והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים 
23O 017:006 ו ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה--נאם יהוה אלהי ישראל 
23O 017:007 ז ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה 
23O 017:008 ח ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים  {ס} 
23O 017:009 ט ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה 
23O 017:010 י כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו 
23O 017:011 יא ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש  {ס} 
23O 017:012 יב הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון 
23O 017:013 יג לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה 
23O 017:014 יד לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו  {פ} 
23O 018:001 א הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש 
23O 018:002 ב השלח בים צירים ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה--גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו 
23O 018:003 ג כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו  {ס} 
23O 018:004 ד כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה (אשקטה) ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר 
23O 018:005 ה כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז 
23O 018:006 ו יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף  {ס} 
23O 018:007 ז בעת ההיא יובל שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל מקום שם יהוה צבאות הר ציון  {פ} 
23O 019:001 א משא מצרים  הנה יהוה רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו 
23O 019:002 ב וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה 
23O 019:003 ג ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל הידענים 
23O 019:004 ד וסכרתי את מצרים ביד אדנים קשה ומלך עז ימשל בם נאם האדון יהוה צבאות 
23O 019:005 ה ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש 
23O 019:006 ו והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו 
23O 019:007 ז ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו 
23O 019:008 ח ואנו הדיגים ואבלו כל משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים אמללו 
23O 019:009 ט ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי 
23O 019:010 י והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש 
23O 019:011 יא אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם 
23O 019:012 יב אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יהוה צבאות על מצרים 
23O 019:013 יג נואלו שרי צען נשאו שרי נף התעו את מצרים פנת שבטיה 
23O 019:014 יד יהוה מסך בקרבה רוח עועים והתעו את מצרים בכל מעשהו כהתעות שכור בקיאו 
23O 019:015 טו ולא יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראש וזנב כפה ואגמון 
23O 019:016 טז ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ופחד מפני תנופת יד יהוה צבאות אשר הוא מניף עליו 
23O 019:017 יז והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד--מפני עצת יהוה צבאות אשר הוא יועץ עליו  {ס} 
23O 019:018 יח ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות ליהוה צבאות  עיר ההרס יאמר לאחת  {ס} 
23O 019:019 יט ביום ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה ליהוה 
23O 019:020 כ והיה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים  כי יצעקו אל יהוה מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם 
23O 019:021 כא ונודע יהוה למצרים וידעו מצרים את יהוה ביום ההוא ועבדו זבח ומנחה ונדרו נדר ליהוה ושלמו 
23O 019:022 כב ונגף יהוה את מצרים נגף ורפוא ושבו עד יהוה ונעתר להם ורפאם  {ס} 
23O 019:023 כג ביום ההוא תהיה מסלה ממצרים אשורה ובא אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את אשור  {ס} 
23O 019:024 כד ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור  ברכה בקרב הארץ 
23O 019:025 כה אשר ברכו יהוה צבאות לאמר  ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל  {ס} 
23O 020:001 א בשנת בא תרתן אשדודה בשלח אתו סרגון מלך אשור וילחם באשדוד וילכדה 
23O 020:002 ב בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיהו בן אמוץ לאמר לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלץ מעל רגלך ויעש כן הלך ערום ויחף  {ס} 
23O 020:003 ג ויאמר יהוה כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף--שלש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש 
23O 020:004 ד כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים--ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים 
23O 020:005 ה וחתו ובשו--מכוש מבטם ומן מצרים תפארתם 
23O 020:006 ו ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה כה מבטנו אשר נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו  {פ} 
23O 021:001 א משא מדבר ים  כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה 
23O 021:002 ב חזות קשה הגד לי  הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי 
23O 021:003 ג על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות 
23O 021:004 ד תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה 
23O 021:005 ה ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן  {ס} 
23O 021:006 ו כי כה אמר אלי אדני  לך העמד המצפה אשר יראה יגיד 
23O 021:007 ז וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב 
23O 021:008 ח ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות 
23O 021:009 ט והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ 
23O 021:010 י מדשתי ובן גרני  אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם  {פ} 
23O 021:011 יא משא דומה  אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל 
23O 021:012 יב אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו  {פ} 
23O 021:013 יג משא בערב  ביער בערב תלינו ארחות דדנים 
23O 021:014 יד לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד 
23O 021:015 טו כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה  {ס} 
23O 021:016 טז כי כה אמר אדני אלי  בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר 
23O 021:017 יז ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו  כי יהוה אלהי ישראל דבר  {ס} 
23O 022:001 א משא גיא חזיון  מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות 
23O 022:002 ב תשאות מלאה עיר הומיה--קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה 
23O 022:003 ג כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו 
23O 022:004 ד על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי 
23O 022:005 ה כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות--בגי חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר 
23O 022:006 ו ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן 
23O 022:007 ז ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה 
23O 022:008 ח ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער 
23O 022:009 ט ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה 
23O 022:010 י ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה 
23O 022:011 יא ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם 
23O 022:012 יב ויקרא אדני יהוה צבאות--ביום ההוא  לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק 
23O 022:013 יג והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות 
23O 022:014 יד ונגלה באזני יהוה צבאות  אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות  {פ} 
23O 022:015 טו כה אמר אדני יהוה צבאות  לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית 
23O 022:016 טז מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו 
23O 022:017 יז הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה 
23O 022:018 יח צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך--קלון בית אדניך 
23O 022:019 יט והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך 
23O 022:020 כ והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו 
23O 022:021 כא והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה 
23O 022:022 כב ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח 
23O 022:023 כג ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו 
23O 022:024 כד ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן--מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים 
23O 022:025 כה ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה--כי יהוה דבר  {פ} 
23O 023:001 א משא צר  הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו 
23O 023:002 ב דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך 
23O 023:003 ג ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים 
23O 023:004 ד בושי צידון--כי אמר ים מעוז הים לאמר  לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים--רוממתי בתולות 
23O 023:005 ה כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר 
23O 023:006 ו עברו תרשישה הילילו ישבי אי 
23O 023:007 ז הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור 
23O 023:008 ח מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ 
23O 023:009 ט יהוה צבאות יעצה--לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ 
23O 023:010 י עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד 
23O 023:011 יא ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה 
23O 023:012 יב ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי--גם שם לא ינוח לך 
23O 023:013 יג הן ארץ כשדים זה העם לא היה--אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה--שמה למפלה 
23O 023:014 יד הילילו אניות תרשיש  כי שדד מעזכן  {ס} 
23O 023:015 טו והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה 
23O 023:016 טז קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי 
23O 023:017 יז והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה 
23O 023:018 יח והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה--לא יאצר ולא יחסן  כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק  {פ} 
23O 024:001 א הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה 
23O 024:002 ב והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו 
23O 024:003 ג הבוק תבוק הארץ והבוז תבז  כי יהוה דבר את הדבר הזה 
23O 024:004 ד אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ 
23O 024:005 ה והארץ חנפה תחת ישביה  כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם 
23O 024:006 ו על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער 
23O 024:007 ז אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב 
23O 024:008 ח שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור 
23O 024:009 ט בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו 
23O 024:010 י נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא 
23O 024:011 יא צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ 
23O 024:012 יב נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער 
23O 024:013 יג כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר 
23O 024:014 יד המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים 
23O 024:015 טו על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל  {ס} 
23O 024:016 טז מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו 
23O 024:017 יז פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ 
23O 024:018 יח והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח  כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ 
23O 024:019 יט רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ 
23O 024:020 כ נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום  {ס} 
23O 024:021 כא והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה 
23O 024:022 כב ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו 
23O 024:023 כג וחפרה הלבנה ובושה החמה  כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד  {פ} 
23O 025:001 א יהוה אלהי אתה--ארוממך אודה שמך כי עשית פלא  עצות מרחק אמונה אמן 
23O 025:002 ב כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה 
23O 025:003 ג על כן יכבדוך עם עז קרית גוים עריצים ייראוך 
23O 025:004 ד כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו  מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר 
23O 025:005 ה כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה  {פ} 
23O 025:006 ו ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים  שמנים ממחים שמרים מזקקים 
23O 025:007 ז ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים 
23O 025:008 ח בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ--כי יהוה דבר  {פ} 
23O 025:009 ט ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו 
23O 025:010 י כי תנוח יד יהוה בהר הזה--ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי (במו) מדמנה 
23O 025:011 יא ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו 
23O 025:012 יב ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ--עד עפר  {ס} 
23O 026:001 א ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל 
23O 026:002 ב פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים 
23O 026:003 ג יצר סמוך תצר שלום שלום  כי בך בטוח 
23O 026:004 ד בטחו ביהוה עדי עד  כי ביה יהוה צור עולמים 
23O 026:005 ה כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר 
23O 026:006 ו תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים 
23O 026:007 ז ארח לצדיק מישרים  ישר מעגל צדיק תפלס 
23O 026:008 ח אף ארח משפטיך יהוה קוינוך--לשמך ולזכרך תאות נפש 
23O 026:009 ט נפשי אויתך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך  כי כאשר משפטיך לארץ--צדק למדו ישבי תבל 
23O 026:010 י יחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יהוה  {פ} 
23O 026:011 יא יהוה רמה ידך בל יחזיון  יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם  {ס} 
23O 026:012 יב יהוה תשפת שלום לנו  כי גם כל מעשינו פעלת לנו  {ס} 
23O 026:013 יג יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך 
23O 026:014 יד מתים בל יחיו--רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו 
23O 026:015 טו יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ  {פ} 
23O 026:016 טז יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו 
23O 026:017 יז כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה--כן היינו מפניך יהוה 
23O 026:018 יח הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל 
23O 026:019 יט יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל  {פ} 
23O 026:020 כ לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך (דלתך) בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור (יעבר) זעם 
23O 026:021 כא כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה  {פ} 
23O 027:001 א ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים  {ס} 
23O 027:002 ב ביום ההוא כרם חמר ענו לה 
23O 027:003 ג אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה  פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה 
23O 027:004 ד חמה אין לי  מי יתנני שמיר שית במלחמה--אפשעה בה אציתנה יחד 
23O 027:005 ה או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי 
23O 027:006 ו הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה  {פ} 
23O 027:007 ז הכמכת מכהו הכהו  אם כהרג הרגיו הרג 
23O 027:008 ח בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים 
23O 027:009 ט לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו  בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים 
23O 027:010 י כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה 
23O 027:011 יא ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה  כי לא עם בינות הוא--על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו  {פ} 
23O 027:012 יב והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל  {פ} 
23O 027:013 יג והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם  {פ} 
23O 028:001 א הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו--אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין 
23O 028:002 ב הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ--ביד 
23O 028:003 ג ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים 
23O 028:004 ד והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים--כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה  {ס} 
23O 028:005 ה ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה--לשאר עמו 
23O 028:006 ו ולרוח משפט--ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה  {ס} 
23O 028:007 ז וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו  כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה 
23O 028:008 ח כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום  {פ} 
23O 028:009 ט את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה--גמולי מחלב עתיקי משדים 
23O 028:010 י כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו--זעיר שם זעיר שם 
23O 028:011 יא כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה 
23O 028:012 יב אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע 
23O 028:013 יג והיה להם דבר יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם--למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו  {פ} 
23O 028:014 יד לכן שמעו דבר יהוה אנשי לצון--משלי העם הזה אשר בירושלם 
23O 028:015 טו כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט (שוט) שוטף כי עבר (יעבר) לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו  {פ} 
23O 028:016 טז לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד--המאמין לא יחיש 
23O 028:017 יז ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו  {ס} 
23O 028:018 יח וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס 
23O 028:019 יט מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה 
23O 028:020 כ כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס 
23O 028:021 כא כי כהר פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז--לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו 
23O 028:022 כב ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם  כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות--על כל הארץ  {פ} 
23O 028:023 כג האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי 
23O 028:024 כד הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו 
23O 028:025 כה הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו 
23O 028:026 כו ויסרו למשפט אלהיו יורנו 
23O 028:027 כז כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב  כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט 
23O 028:028 כח לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו 
23O 028:029 כט גם זאת מעם יהוה צבאות יצאה  הפלא עצה הגדיל תושיה  {פ} 
23O 029:001 א הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו 
23O 029:002 ב והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל 
23O 029:003 ג וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת 
23O 029:004 ד ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף 
23O 029:005 ה והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם 
23O 029:006 ו מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה 
23O 029:007 ז והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה 
23O 029:008 ח והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה--כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון  {פ} 
23O 029:009 ט התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר 
23O 029:010 י כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם  את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה 
23O 029:011 יא ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר (ספר) לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא 
23O 029:012 יב ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר--קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר  {ס} 
23O 029:013 יג ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני--ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה 
23O 029:014 יד לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה--הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר  {ס} 
23O 029:015 טו הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי ידענו 
23O 029:016 טז הפככם--אם כחמר היצר יחשב  כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליצרו לא הבין 
23O 029:017 יז הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב 
23O 029:018 יח ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה 
23O 029:019 יט ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו 
23O 029:020 כ כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און 
23O 029:021 כא מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק  {פ} 
23O 029:022 כב לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם  לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו 
23O 029:023 כג כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו--יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו 
23O 029:024 כד וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח  {ס} 
23O 030:001 א הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי--למען ספות חטאת על חטאת 
23O 030:002 ב ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים 
23O 030:003 ג והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה 
23O 030:004 ד כי היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו 
23O 030:005 ה כל הבאיש על עם לא יועילו למו  לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה  {ס} 
23O 030:006 ו משא בהמות נגב  בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו 
23O 030:007 ז ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת 
23O 030:008 ח עתה בוא כתבה על לוח אתם--ועל ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד עולם 
23O 030:009 ט כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת יהוה 
23O 030:010 י אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות 
23O 030:011 יא סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל  {ס} 
23O 030:012 יב לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו 
23O 030:013 יג לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה--אשר פתאם לפתע יבוא שברה 
23O 030:014 יד ושברה כשבר נבל יוצרים כתות--לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא  {ס} 
23O 030:015 טו כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון--בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם 
23O 030:016 טז ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם 
23O 030:017 יז אלף אחד מפני גערת אחד--מפני גערת חמשה תנסו  עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה 
23O 030:018 יח ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם  כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו  {פ} 
23O 030:019 יט כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך--כשמעתו ענך 
23O 030:020 כ ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך 
23O 030:021 כא ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר  זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו 
23O 030:022 כב וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו 
23O 030:023 כג ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב 
23O 030:024 כד והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו--אשר זרה ברחת ובמזרה 
23O 030:025 כה והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים--ביום הרג רב בנפל מגדלים 
23O 030:026 כו והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים--ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא  {פ} 
23O 030:027 כז הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת 
23O 030:028 כח ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים 
23O 030:029 כט השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל צור ישראל 
23O 030:030 ל והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד 
23O 030:031 לא כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה 
23O 030:032 לב והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם בה (בם) 
23O 030:033 לג כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא (היא) למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה--נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה  {פ} 
23O 031:001 א הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד--ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו 
23O 031:002 ב וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און 
23O 031:003 ג ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר--ויחדו כלם יכליון  {ס} 
23O 031:004 ד כי כה אמר יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על הר ציון ועל גבעתה 
23O 031:005 ה כצפרים עפות--כן יגן יהוה צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט 
23O 031:006 ו שובו לאשר העמיקו סרה--בני ישראל 
23O 031:007 ז כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו--אשר עשו לכם ידיכם חטא 
23O 031:008 ח ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו 
23O 031:009 ט וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו  נאם יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם  {פ} 
23O 032:001 א הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו 
23O 032:002 ב והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה 
23O 032:003 ג ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה 
23O 032:004 ד ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות 
23O 032:005 ה לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע 
23O 032:006 ו כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר 
23O 032:007 ז וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט 
23O 032:008 ח ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום  {ס} 
23O 032:009 ט נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי 
23O 032:010 י ימים על שנה תרגזנה בטחות  כי כלה בציר אסף בלי יבוא 
23O 032:011 יא חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים 
23O 032:012 יב על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה 
23O 032:013 יג על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה  כי על כל בתי משוש קריה עליזה 
23O 032:014 יד כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים 
23O 032:015 טו עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב 
23O 032:016 טז ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב 
23O 032:017 יז והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם 
23O 032:018 יח וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות 
23O 032:019 יט וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר 
23O 032:020 כ אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור  {ס} 
23O 033:001 א הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך  {ס} 
23O 033:002 ב יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה 
23O 033:003 ג מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים 
23O 033:004 ד ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו 
23O 033:005 ה נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה 
23O 033:006 ו והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו  {פ} 
23O 033:007 ז הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון 
23O 033:008 ח נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש 
23O 033:009 ט אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל  {ס} 
23O 033:010 י עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא 
23O 033:011 יא תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם 
23O 033:012 יב והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו  {פ} 
23O 033:013 יג שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי 
23O 033:014 יד פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם 
23O 033:015 טו הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע 
23O 033:016 טז הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים 
23O 033:017 יז מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים 
23O 033:018 יח לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים 
23O 033:019 יט את עם נועז לא תראה  עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה 
23O 033:020 כ חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו 
23O 033:021 כא כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו 
23O 033:022 כב כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו 
23O 033:023 כג נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז 
23O 033:024 כד ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון  {ס} 
23O 034:001 א קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה 
23O 034:002 ב כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח 
23O 034:003 ג וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם 
23O 034:004 ד ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול--כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה 
23O 034:005 ה כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט 
23O 034:006 ו חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים  כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום 
23O 034:007 ז וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן 
23O 034:008 ח כי יום נקם ליהוה--שנת שלומים לריב ציון 
23O 034:009 ט ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה 
23O 034:010 י לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב--לנצח נצחים אין עבר בה 
23O 034:011 יא וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו 
23O 034:012 יב חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס 
23O 034:013 יג ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה 
23O 034:014 יד ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח 
23O 034:015 טו שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה 
23O 034:016 טז דרשו מעל ספר יהוה וקראו--אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו  כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן 
23O 034:017 יז והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה--לדור ודור ישכנו בה  {ס} 
23O 035:001 א יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת 
23O 035:002 ב פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן--כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יהוה הדר אלהינו  {פ} 
23O 035:003 ג חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו 
23O 035:004 ד אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא--גמול אלהים הוא יבוא וישעכם 
23O 035:005 ה אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה 
23O 035:006 ו אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם  כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה 
23O 035:007 ז והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא 
23O 035:008 ח והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה--לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו 
23O 035:009 ט לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה--לא תמצא שם והלכו גאולים 
23O 035:010 י ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה  {ס} 
23O 036:001 א ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות--ויתפשם 
23O 036:002 ב וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלמה אל המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס 
23O 036:003 ג ויצא אליו אליקים בן חלקיהו אשר על הבית--ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר 
23O 036:004 ד ויאמר אליהם רבשקה אמרו נא אל חזקיהו  כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת 
23O 036:005 ה אמרתי אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי 
23O 036:006 ו הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה  כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו 
23O 036:007 ז וכי תאמר אלי אל יהוה אלהינו בטחנו  הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו 
23O 036:008 ח ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים--אם תוכל לתת לך רכבים עליהם 
23O 036:009 ט ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני--הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים 
23O 036:010 י ועתה המבלעדי יהוה עליתי על הארץ הזאת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה  {ס} 
23O 036:011 יא ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית--כי שמעים אנחנו ואל תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על החומה 
23O 036:012 יב ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה  הלא על האנשים הישבים על החומה לאכל את חראיהם (צואתם) ולשתות את שיניהם (מימי רגליהם) עמכם 
23O 036:013 יג ויעמד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית ויאמר--שמעו את דברי המלך הגדול מלך אשור 
23O 036:014 יד כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו  כי לא יוכל להציל אתכם 
23O 036:015 טו ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה  לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור 
23O 036:016 טז אל תשמעו אל חזקיהו  {פ}   כי כה אמר המלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו 
23O 036:017 יז עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם  ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים 
23O 036:018 יח פן יסית אתכם חזקיהו לאמר יהוה יצילנו ההצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור 
23O 036:019 יט איה אלהי חמת וארפד--איה אלהי ספרוים וכי הצילו את שמרון מידי 
23O 036:020 כ מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי 
23O 036:021 כא ויחרישו ולא ענו אתו דבר  כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו 
23O 036:022 כב ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו--קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רבשקה  {ס} 
23O 037:001 א ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה 
23O 037:002 ב וישלח את אליקים אשר על הבית ואת שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים--אל ישעיהו בן אמוץ הנביא 
23O 037:003 ג ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה  כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה 
23O 037:004 ד אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה 
23O 037:005 ה ויבאו עבדי המלך חזקיהו--אל ישעיהו 
23O 037:006 ו ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם  כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אותי 
23O 037:007 ז הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל ארצו והפלתיו בחרב בארצו 
23O 037:008 ח וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה  כי שמע כי נסע מלכיש 
23O 037:009 ט וישמע על תרהקה מלך כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר 
23O 037:010 י כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר  לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור 
23O 037:011 יא הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות--להחרימם ואתה תנצל 
23O 037:012 יב ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלשר 
23O 037:013 יג איה מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה 
23O 037:014 יד ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה  {ס} 
23O 037:015 טו ויתפלל חזקיהו אל יהוה לאמר 
23O 037:016 טז יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ 
23O 037:017 יז הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי 
23O 037:018 יח אמנם יהוה  החריבו מלכי אשור את כל הארצות--ואת ארצם 
23O 037:019 יט ונתן את אלהיהם באש  כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן--ויאבדום 
23O 037:020 כ ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה לבדך 
23O 037:021 כא וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר  כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור 
23O 037:022 כב זה הדבר אשר דבר יהוה עליו  בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון--אחריך ראש הניעה בת ירושלם 
23O 037:023 כג את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל 
23O 037:024 כד ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו 
23O 037:025 כה אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור 
23O 037:026 כו הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה--ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות 
23O 037:027 כז וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה 
23O 037:028 כח ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי 
23O 037:029 כט יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני--ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה 
23O 037:030 ל וזה לך האות--אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים--ואכול (ואכלו) פרים 
23O 037:031 לא ויספה פליטת בית יהודה הנשארה--שרש למטה ועשה פרי למעלה 
23O 037:032 לב כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה זאת  {ס} 
23O 037:033 לג לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה 
23O 037:034 לד בדרך אשר בא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאם יהוה 
23O 037:035 לה וגנותי על העיר הזאת להושיעה--למעני ולמען דוד עבדי  {ס} 
23O 037:036 לו ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים 
23O 037:037 לז ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה 
23O 037:038 לח ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו  {ס} 
23O 038:001 א בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך--כי מת אתה ולא תחיה 
23O 038:002 ב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה 
23O 038:003 ג ויאמר אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול  {ס} 
23O 038:004 ד ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאמר 
23O 038:005 ה הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה 
23O 038:006 ו ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת 
23O 038:007 ז וזה לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דבר 
23O 038:008 ח הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית--עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה  {ס} 
23O 038:009 ט מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו 
23O 038:010 י אני אמרתי בדמי ימי אלכה--בשערי שאול פקדתי יתר שנותי 
23O 038:011 יא אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל 
23O 038:012 יב דורי נסע ונגלה מני--כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני 
23O 038:013 יג שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני 
23O 038:014 יד כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני 
23O 038:015 טו מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי 
23O 038:016 טז אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני 
23O 038:017 יז הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי 
23O 038:018 יח כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך 
23O 038:019 יט חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך 
23O 038:020 כ יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה 
23O 038:021 כא ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי 
23O 038:022 כב ויאמר חזקיהו מה אות  כי אעלה בית יהוה  {ס} 
23O 039:001 א בעת ההיא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה--אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק 
23O 039:002 ב וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב ואת כל בית כליו ואת כל אשר נמצא באצרתיו  לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו--ובכל ממשלתו  {ס} 
23O 039:003 ג ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו אלי מבבל 
23O 039:004 ד ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו--לא היה דבר אשר לא הראיתים באוצרתי 
23O 039:005 ה ויאמר ישעיהו אל חזקיהו  שמע דבר יהוה צבאות 
23O 039:006 ו הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבל  לא יותר דבר אמר יהוה 
23O 039:007 ז ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד--יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל 
23O 039:008 ח ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דברת ויאמר כי יהיה שלום ואמת בימי  {פ} 
23O 040:001 א נחמו נחמו עמי--יאמר אלהיכם 
23O 040:002 ב דברו על לב ירושלם וקראו אליה--כי מלאה צבאה כי נרצה עונה  כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה  {ס} 
23O 040:003 ג קול קורא--במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו 
23O 040:004 ד כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה 
23O 040:005 ה ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר  {פ} 
23O 040:006 ו קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה 
23O 040:007 ז יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם 
23O 040:008 ח יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם  {ס} 
23O 040:009 ט על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם 
23O 040:010 י הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו 
23O 040:011 יא כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל  {ס} 
23O 040:012 יב מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים 
23O 040:013 יג מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו 
23O 040:014 יד את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו 
23O 040:015 טו הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול 
23O 040:016 טז ולבנון אין די בער וחיתו--אין די עולה  {פ} 
23O 040:017 יז כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו 
23O 040:018 יח ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו 
23O 040:019 יט הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף 
23O 040:020 כ המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט  {ס} 
23O 040:021 כא הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינותם מוסדות הארץ 
23O 040:022 כב הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת 
23O 040:023 כג הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה 
23O 040:024 כד אף בל נטעו אף בל זרעו--אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם  {ס} 
23O 040:025 כה ואל מי תדמיוני ואשוה--יאמר קדוש 
23O 040:026 כו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר  {ס} 
23O 040:027 כז למה תאמר יעקב ותדבר ישראל  נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור 
23O 040:028 כח הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ--לא ייעף ולא ייגע  אין חקר לתבונתו 
23O 040:029 כט נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה 
23O 040:030 ל ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו 
23O 040:031 לא וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו  {ס} 
23O 041:001 א החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה 
23O 041:002 ב מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד--יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו 
23O 041:003 ג ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא 
23O 041:004 ד מי פעל ועשה קרא הדרות מראש  אני יהוה ראשון ואת אחרנים אני הוא 
23O 041:005 ה ראו איים ויראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון 
23O 041:006 ו איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק 
23O 041:007 ז ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט  {ס} 
23O 041:008 ח ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי 
23O 041:009 ט אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך 
23O 041:010 י אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך--אף תמכתיך בימין צדקי 
23O 041:011 יא הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך 
23O 041:012 יב תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך 
23O 041:013 יג כי אני יהוה אלהיך--מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך  {ס} 
23O 041:014 יד אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהוה וגאלך קדוש ישראל 
23O 041:015 טו הנה שמתיך למורג חרוץ חדש--בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים 
23O 041:016 טז תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל  {ס} 
23O 041:017 יז העניים והאביונים מבקשים מים ואין--לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם 
23O 041:018 יח אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים 
23O 041:019 יט אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור--יחדו 
23O 041:020 כ למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו--כי יד יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה  {פ} 
23O 041:021 כא קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב 
23O 041:022 כב יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו 
23O 041:023 כג הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא (ונראה) יחדו 
23O 041:024 כד הן אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם  {פ} 
23O 041:025 כה העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טיט 
23O 041:026 כו מי הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין מגיד אף אין משמיע--אף אין שמע אמריכם 
23O 041:027 כז ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן 
23O 041:028 כח וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר 
23O 041:029 כט הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם  {פ} 
23O 042:001 א הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא 
23O 042:002 ב לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו 
23O 042:003 ג קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט 
23O 042:004 ד לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו  {פ} 
23O 042:005 ה כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה 
23O 042:006 ו אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם--לאור גוים 
23O 042:007 ז לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך 
23O 042:008 ח אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים 
23O 042:009 ט הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם  {פ} 
23O 042:010 י שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם 
23O 042:011 יא ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו 
23O 042:012 יב ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו 
23O 042:013 יג יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח--על איביו יתגבר  {ס} 
23O 042:014 יד החשיתי מעולם--אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד 
23O 042:015 טו אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש 
23O 042:016 טז והולכתי עורים בדרך לא ידעו--בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור--אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים 
23O 042:017 יז נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו  {פ} 
23O 042:018 יח החרשים שמעו והעורים הביטו לראות 
23O 042:019 יט מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה 
23O 042:020 כ ראית (ראות) רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע 
23O 042:021 כא יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר 
23O 042:022 כב והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב 
23O 042:023 כג מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור 
23O 042:024 כד מי נתן למשוסה (למשסה) יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה  זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו 
23O 042:025 כה וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב 
23O 043:001 א ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל  אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה 
23O 043:002 ב כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך  כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך 
23O 043:003 ג כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך 
23O 043:004 ד מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך 
23O 043:005 ה אל תירא כי אתך אני  ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך 
23O 043:006 ו אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ 
23O 043:007 ז כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו  יצרתיו אף עשיתיו 
23O 043:008 ח הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו 
23O 043:009 ט כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים--מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת 
23O 043:010 י אתם עדי נאם יהוה ועבדי אשר בחרתי  למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא--לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה  {ס} 
23O 043:011 יא אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע 
23O 043:012 יב אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי--ואין בכם זר ואתם עדי נאם יהוה ואני אל 
23O 043:013 יג גם מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה  {ס} 
23O 043:014 יד כה אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל  למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם 
23O 043:015 טו אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם  {ס} 
23O 043:016 טז כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה 
23O 043:017 יז המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו 
23O 043:018 יח אל תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו 
23O 043:019 יט הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות 
23O 043:020 כ תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה  כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי 
23O 043:021 כא עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו  {ס} 
23O 043:022 כב ולא אתי קראת יעקב  כי יגעת בי ישראל 
23O 043:023 כג לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה 
23O 043:024 כד לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך 
23O 043:025 כה אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני  וחטאתיך לא אזכר 
23O 043:026 כו הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק 
23O 043:027 כז אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי 
23O 043:028 כח ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים  {פ} 
23O 044:001 א ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו 
23O 044:002 ב כה אמר יהוה עשך ויצרך מבטן יעזרך  אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו 
23O 044:003 ג כי אצק מים על צמא ונזלים על יבשה אצק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך 
23O 044:004 ד וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים 
23O 044:005 ה זה יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה  {פ} 
23O 044:006 ו כה אמר יהוה מלך ישראל וגאלו יהוה צבאות  אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים 
23O 044:007 ז ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם עולם ואתיות ואשר תבאנה יגידו למו 
23O 044:008 ח אל תפחדו ואל תרהו--הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי היש אלוה מבלעדי ואין צור בל ידעתי 
23O 044:009 ט יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו--למען יבשו 
23O 044:010 י מי יצר אל ופסל נסך--לבלתי הועיל 
23O 044:011 יא הן כל חבריו יבשו וחרשים המה מאדם יתקבצו כלם יעמדו יפחדו יבשו יחד 
23O 044:012 יב חרש ברזל מעצד ופעל בפחם ובמקבות יצרהו ויפעלהו בזרוע כחו--גם רעב ואין כח לא שתה מים וייעף 
23O 044:013 יג חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית 
23O 044:014 יד לכרת לו ארזים--ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל 
23O 044:015 טו והיה לאדם לבער ויקח מהם ויחם אף ישיק ואפה לחם אף יפעל אל וישתחו עשהו פסל ויסגד למו 
23O 044:016 טז חציו שרף במו אש על חציו בשר יאכל יצלה צלי וישבע אף יחם ויאמר האח חמותי ראיתי אור 
23O 044:017 יז ושאריתו לאל עשה לפסלו יסגוד (יסגד) לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה 
23O 044:018 יח לא ידעו ולא יבינו  כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם 
23O 044:019 יט ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה לאמר חציו שרפתי במו אש ואף אפיתי על גחליו לחם אצלה בשר ואכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד 
23O 044:020 כ רעה אפר לב הותל הטהו ולא יציל את נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני  {ס} 
23O 044:021 כא זכר אלה יעקב וישראל כי עבדי אתה יצרתיך עבד לי אתה ישראל לא תנשני 
23O 044:022 כב מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך 
23O 044:023 כג רנו שמים כי עשה יהוה הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רנה יער וכל עץ בו  כי גאל יהוה יעקב ובישראל יתפאר  {ס} 
23O 044:024 כד כה אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן  אנכי יהוה עשה כל--נטה שמים לבדי רקע הארץ מי אתי (מאתי) 
23O 044:025 כה מפר אתות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל 
23O 044:026 כו מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם 
23O 044:027 כז האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש 
23O 044:028 כח האמר לכורש רעי וכל חפצי ישלם ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוסד  {פ} 
23O 045:001 א כה אמר יהוה למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח--לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו 
23O 045:002 ב אני לפניך אלך והדורים אושר (אישר) דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע 
23O 045:003 ג ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים  למען תדע כי אני יהוה הקורא בשמך--אלהי ישראל 
23O 045:004 ד למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני 
23O 045:005 ה אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני 
23O 045:006 ו למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי  אני יהוה ואין עוד 
23O 045:007 ז יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל אלה  {פ} 
23O 045:008 ח הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד--אני יהוה בראתיו  {ס} 
23O 045:009 ט הוי רב את יצרו--חרש את חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה תעשה ופעלך אין ידים לו  {ס} 
23O 045:010 י הוי אמר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין  {ס} 
23O 045:011 יא כה אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו  האתיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצוני 
23O 045:012 יב אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי 
23O 045:013 יג אנכי העירתהו בצדק וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח--לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות  {ס} 
23O 045:014 יד כה אמר יהוה יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים 
23O 045:015 טו אכן אתה אל מסתתר--אלהי ישראל מושיע 
23O 045:016 טז בושו וגם נכלמו כלם  יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים 
23O 045:017 יז ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים  לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד  {פ} 
23O 045:018 יח כי כה אמר יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה--לא תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד 
23O 045:019 יט לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך--לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים 
23O 045:020 כ הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את עץ פסלם ומתפללים אל אל לא יושיע 
23O 045:021 כא הגידו והגישו אף יועצו יחדו  מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין עוד אלהים מבלעדי--אל צדיק ומושיע אין זולתי 
23O 045:022 כב פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ  כי אני אל ואין עוד 
23O 045:023 כג בי נשבעתי--יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב  כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון 
23O 045:024 כד אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו 
23O 045:025 כה ביהוה יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל 
23O 046:001 א כרע בל קרס נבו--היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה 
23O 046:002 ב קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה  {פ} 
23O 046:003 ג שמעו אלי בית יעקב וכל שארית בית ישראל--העמסים מני בטן הנשאים מני רחם 
23O 046:004 ד ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט  {ס} 
23O 046:005 ה למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה 
23O 046:006 ו הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו 
23O 046:007 ז ישאהו על כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד--ממקומו לא ימיש אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו  {ס} 
23O 046:008 ח זכרו זאת והתאששו השיבו פושעים על לב 
23O 046:009 ט זכרו ראשנות מעולם  כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני 
23O 046:010 י מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה 
23O 046:011 יא קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו (עצתי) אף דברתי אף אביאנה--יצרתי אף אעשנה  {ס} 
23O 046:012 יב שמעו אלי אבירי לב--הרחוקים מצדקה 
23O 046:013 יג קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי  {ס} 
23O 047:001 א רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל--שבי לארץ אין כסא בת כשדים  כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה 
23O 047:002 ב קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות 
23O 047:003 ג תגל ערותך--גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם  {פ} 
23O 047:004 ד גאלנו יהוה צבאות שמו--קדוש ישראל 
23O 047:005 ה שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים  כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות 
23O 047:006 ו קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים--על זקן הכבדת עלך מאד 
23O 047:007 ז ותאמרי לעולם אהיה גברת--עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה  {פ} 
23O 047:008 ח ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול 
23O 047:009 ט ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד 
23O 047:010 י ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני--חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד 
23O 047:011 יא ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שאה לא תדעי 
23O 047:012 יב עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי 
23O 047:013 יג נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו (הברי) שמים החזים בכוכבים מודעים לחדשים מאשר יבאו עליך 
23O 047:014 יד הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו 
23O 047:015 טו כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו--אין מושיעך  {ס} 
23O 048:001 א שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו--לא באמת ולא בצדקה 
23O 048:002 ב כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו  יהוה צבאות שמו  {ס} 
23O 048:003 ג הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה 
23O 048:004 ד מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה 
23O 048:005 ה ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך--פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום 
23O 048:006 ו שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו  השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם 
23O 048:007 ז עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם--פן תאמר הנה ידעתין 
23O 048:008 ח גם לא שמעת גם לא ידעת--גם מאז לא פתחה אזנך  כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך 
23O 048:009 ט למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך--לבלתי הכריתך 
23O 048:010 י הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני 
23O 048:011 יא למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן  {פ} 
23O 048:012 יב שמע אלי יעקב וישראל מקראי  אני הוא אני ראשון אף אני אחרון 
23O 048:013 יג אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו 
23O 048:014 יד הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו--יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים 
23O 048:015 טו אני אני דברתי אף קראתיו הבאתיו והצליח דרכו 
23O 048:016 טז קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי--מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני--ורוחו  {פ} 
23O 048:017 יז כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל  אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך 
23O 048:018 יח לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים 
23O 048:019 יט ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני  {ס} 
23O 048:020 כ צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב 
23O 048:021 כא ולא צמאו בחרבות הוליכם--מים מצור הזיל למו ויבקע צור--ויזבו מים 
23O 048:022 כב אין שלום אמר יהוה לרשעים  {פ} 
23O 049:001 א שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי 
23O 049:002 ב וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני 
23O 049:003 ג ויאמר לי עבדי אתה--ישראל אשר בך אתפאר 
23O 049:004 ד ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופעלתי את אלהי  {ס} 
23O 049:005 ה ועתה אמר יהוה יוצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא (לו) יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי 
23O 049:006 ו ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי (ונצורי) ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ  {ס} 
23O 049:007 ז כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו--למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך  {ס} 
23O 049:008 ח כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות 
23O 049:009 ט לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם 
23O 049:010 י לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש  כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם 
23O 049:011 יא ושמתי כל הרי לדרך ומסלתי ירמון 
23O 049:012 יב הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים 
23O 049:013 יג רנו שמים וגילי ארץ יפצחו (ופצחו) הרים רנה  כי נחם יהוה עמו וענייו ירחם  {ס} 
23O 049:014 יד ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני 
23O 049:015 טו התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך 
23O 049:016 טז הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד 
23O 049:017 יז מהרו בניך מהרסיך ומחריביך ממך יצאו 
23O 049:018 יח שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה 
23O 049:019 יט כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתך  כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך 
23O 049:020 כ עוד יאמרו באזניך בני שכליך  צר לי המקום גשה לי ואשבה 
23O 049:021 כא ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל--הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם  {פ} 
23O 049:022 כב כה אמר אדני יהוה הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה 
23O 049:023 כג והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך--אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה אשר לא יבשו קוי  {ס} 
23O 049:024 כד היקח מגבור מלקוח ואם שבי צדיק ימלט  {ס} 
23O 049:025 כה כי כה אמר יהוה גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע 
23O 049:026 כו והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב  {ס} 
23O 050:001 א כה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם 
23O 050:002 ב מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה--הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא 
23O 050:003 ג אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם  {פ} 
23O 050:004 ד אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים 
23O 050:005 ה אדני יהוה פתח לי אזן ואנכי לא מריתי  אחור לא נסוגתי 
23O 050:006 ו גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק 
23O 050:007 ז ואדני יהוה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש 
23O 050:008 ח קרוב מצדיקי--מי יריב אתי נעמדה יחד מי בעל משפטי יגש אלי 
23O 050:009 ט הן אדני יהוה יעזר לי מי הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם  {ס} 
23O 050:010 י מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו--אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו  {ס} 
23O 050:011 יא הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם--מידי היתה זאת לכם למעצבה תשכבון  {ס} 
23O 051:001 א שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם 
23O 051:002 ב הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם  כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו 
23O 051:003 ג כי נחם יהוה ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה  {ס} 
23O 051:004 ד הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו  כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע 
23O 051:005 ה קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל זרעי ייחלון 
23O 051:006 ו שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ מתחת כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה--וישביה כמו כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת  {פ} 
23O 051:007 ז שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם  אל תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל תחתו 
23O 051:008 ח כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים  {ס} 
23O 051:009 ט עורי עורי לבשי עז זרוע יהוה--עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין 
23O 051:010 י הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים--דרך לעבר גאולים 
23O 051:011 יא ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה  {ס} 
23O 051:012 יב אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן 
23O 051:013 יג ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק 
23O 051:014 יד מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו 
23O 051:015 טו ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו 
23O 051:016 טז ואשם דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה  {ס} 
23O 051:017 יז התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית--מצית 
23O 051:018 יח אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה 
23O 051:019 יט שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך 
23O 051:020 כ בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות--כתוא מכמר המלאים חמת יהוה גערת אלהיך 
23O 051:021 כא לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין  {פ} 
23O 051:022 כב כה אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה--את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד 
23O 051:023 כג ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים  {פ} 
23O 052:001 א עורי עורי לבשי עזך ציון  לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש--כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא 
23O 052:002 ב התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו (התפתחי) מוסרי צוארך שביה בת ציון  {ס} 
23O 052:003 ג כי כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו  {ס} 
23O 052:004 ד כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו 
23O 052:005 ה ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ 
23O 052:006 ו לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני  {ס} 
23O 052:007 ז מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב--משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך 
23O 052:008 ח קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו  כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון 
23O 052:009 ט פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם  כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם 
23O 052:010 י חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו  {ס} 
23O 052:011 יא סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה--הברו נשאי כלי יהוה 
23O 052:012 יב כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון  כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל  {ס} 
23O 052:013 יג הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד 
23O 052:014 יד כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם 
23O 052:015 טו כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם  כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו  {ס} 
23O 053:001 א מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה 
23O 053:002 ב ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה--לא תאר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו 
23O 053:003 ג נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו 
23O 053:004 ד אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה 
23O 053:005 ה והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו 
23O 053:006 ו כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו 
23O 053:007 ז נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו 
23O 053:008 ח מעצר וממשפט לקח ואת דורו מי ישוחח  כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו 
23O 053:009 ט ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו 
23O 053:010 י ויהוה חפץ דכאו החלי--אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח 
23O 053:011 יא מעמל נפשו יראה ישבע--בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל 
23O 053:012 יב לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע  {פ} 
23O 054:001 א רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר יהוה 
23O 054:002 ב הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו--אל תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי 
23O 054:003 ג כי ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו 
23O 054:004 ד אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי  כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד 
23O 054:005 ה כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא 
23O 054:006 ו כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך 
23O 054:007 ז ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך 
23O 054:008 ח בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך--אמר גאלך יהוה  {ס} 
23O 054:009 ט כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ--כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך 
23O 054:010 י כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה--וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה  {ס} 
23O 054:011 יא עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים 
23O 054:012 יב ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ 
23O 054:013 יג וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך 
23O 054:014 יד בצדקה תכונני רחקי מעשק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך 
23O 054:015 טו הן גור יגור אפס מאותי--מי גר אתך עליך יפול 
23O 054:016 טז הן (הנה) אנכי בראתי חרש--נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל 
23O 054:017 יז כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי--נאם יהוה  {ס} 
23O 055:001 א הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב 
23O 055:002 ב למה תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם 
23O 055:003 ג הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים 
23O 055:004 ד הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים 
23O 055:005 ה הן גוי לא תדע תקרא וגוי לא ידעוך אליך ירוצו--למען יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך  {ס} 
23O 055:006 ו דרשו יהוה בהמצאו קראהו בהיותו קרוב 
23O 055:007 ז יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח 
23O 055:008 ח כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי--נאם יהוה 
23O 055:009 ט כי גבהו שמים מארץ--כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם 
23O 055:010 י כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב--כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל 
23O 055:011 יא כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם  כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו 
23O 055:012 יב כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף 
23O 055:013 יג תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת (ותחת) הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת  {פ} 
23O 056:001 א כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה  כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות 
23O 056:002 ב אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה--שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע  {ס} 
23O 056:003 ג ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש  {פ} 
23O 056:004 ד כי כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי 
23O 056:005 ה ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם--טוב מבנים ומבנות  שם עולם אתן לו אשר לא יכרת  {ס} 
23O 056:006 ו ובני הנכר הנלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים--כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי 
23O 056:007 ז והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי--עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי  כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים 
23O 056:008 ח נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל  עוד אקבץ עליו לנקבציו 
23O 056:009 ט כל חיתו שדי אתיו לאכל כל חיתו ביער  {פ} 
23O 056:010 י צפו עורים כלם לא ידעו--כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום 
23O 056:011 יא והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו 
23O 056:012 יב אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד 
23O 057:001 א הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק 
23O 057:002 ב יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו  {ס} 
23O 057:003 ג ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה 
23O 057:004 ד על מי תתענגו--על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר 
23O 057:005 ה הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים 
23O 057:006 ו בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה--העל אלה אנחם 
23O 057:007 ז על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח 
23O 057:008 ח ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך  כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם--אהבת משכבם יד חזית 
23O 057:009 ט ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול 
23O 057:010 י ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית 
23O 057:011 יא ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי 
23O 057:012 יב אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך 
23O 057:013 יג בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי 
23O 057:014 יד ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי  {ס} 
23O 057:015 טו כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו--מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים 
23O 057:016 טז כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף  כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי 
23O 057:017 יז בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו 
23O 057:018 יח דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו 
23O 057:019 יט בורא נוב (ניב) שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה--ורפאתיו 
23O 057:020 כ והרשעים כים נגרש  כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט 
23O 057:021 כא אין שלום אמר אלהי לרשעים  {פ} 
23O 058:001 א קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם 
23O 058:002 ב ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון 
23O 058:003 ג למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו חפץ וכל עצביכם תנגשו 
23O 058:004 ד הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם 
23O 058:005 ה הכזה יהיה צום אבחרהו--יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע--הלזה תקרא צום ויום רצון ליהוה 
23O 058:006 ו הלוא זה צום אבחרהו--פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו 
23O 058:007 ז הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית  כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם 
23O 058:008 ח אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך 
23O 058:009 ט אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני  אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און 
23O 058:010 י ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים 
23O 058:011 יא ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו 
23O 058:012 יב ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקרא לך גדר פרץ משבב נתיבות לשבת 
23O 058:013 יג אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר 
23O 058:014 יד אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במותי (במתי) ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך--כי פי יהוה דבר  {פ} 
23O 059:001 א הן לא קצרה יד יהוה מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע 
23O 059:002 ב כי אם עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם--משמוע 
23O 059:003 ג כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר--לשונכם עולה תהגה 
23O 059:004 ד אין קרא בצדק ואין נשפט באמונה בטוח על תהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און 
23O 059:005 ה ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה 
23O 059:006 ו קוריהם לא יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי און ופעל חמס בכפיהם 
23O 059:007 ז רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און--שד ושבר במסלותם 
23O 059:008 ח דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם--כל דרך בה לא ידע שלום 
23O 059:009 ט על כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה חשך לנגהות באפלות נהלך 
23O 059:010 י נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים 
23O 059:011 יא נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו 
23O 059:012 יב כי רבו פשעינו נגדך וחטאותינו ענתה בנו  כי פשעינו אתנו ועונתינו ידענום 
23O 059:013 יג פשע וכחש ביהוה ונסוג מאחר אלהינו דבר עשק וסרה הרו והגו מלב דברי שקר 
23O 059:014 יד והסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמד  כי כשלה ברחוב אמת ונכחה לא תוכל לבוא  {ס} 
23O 059:015 טו ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי אין משפט 
23O 059:016 טז וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו 
23O 059:017 יז וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה 
23O 059:018 יח כעל גמלות כעל ישלם--חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם 
23O 059:019 יט ויראו ממערב את שם יהוה וממזרח שמש את כבודו  כי יבוא כנהר צר רוח יהוה נססה בו 
23O 059:020 כ ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב--נאם יהוה 
23O 059:021 כא ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה--רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך  לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם  {ס} 
23O 060:001 א קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח 
23O 060:002 ב כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יהוה וכבודו עליך יראה 
23O 060:003 ג והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך 
23O 060:004 ד שאי סביב עיניך וראי--כלם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבאו ובנותיך על צד תאמנה 
23O 060:005 ה אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך  כי יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך 
23O 060:006 ו שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה--כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו 
23O 060:007 ז כל צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר 
23O 060:008 ח מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם 
23O 060:009 ט כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם--לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך 
23O 060:010 י ובנו בני נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך  כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך 
23O 060:011 יא ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו  להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים 
23O 060:012 יב כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו 
23O 060:013 יג כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו--לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד 
23O 060:014 יד והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על כפות רגליך כל מנאציך וקראו לך עיר יהוה ציון קדוש ישראל 
23O 060:015 טו תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור 
23O 060:016 טז וינקת חלב גוים ושד מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב 
23O 060:017 יז תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה 
23O 060:018 יח לא ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה 
23O 060:019 יט לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך יהוה לאור עולם ואלהיך לתפארתך 
23O 060:020 כ לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף  כי יהוה יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך 
23O 060:021 כא ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעו (מטעי) מעשה ידי להתפאר 
23O 060:022 כב הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה אחישנה  {ס} 
23O 061:001 א רוח אדני יהוה עלי--יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח 
23O 061:002 ב לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים 
23O 061:003 ג לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל--מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר 
23O 061:004 ד ובנו חרבות עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור 
23O 061:005 ה ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם 
23O 061:006 ו ואתם כהני יהוה תקראו--משרתי אלהינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו 
23O 061:007 ז תחת בשתכם משנה וכלמה ירנו חלקם לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם 
23O 061:008 ח כי אני יהוה אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם 
23O 061:009 ט ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל ראיהם יכירום כי הם זרע ברך יהוה  {פ} 
23O 061:010 י שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי--כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני  כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה 
23O 061:011 יא כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח--כן אדני יהוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים 
23O 062:001 א למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער 
23O 062:002 ב וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו 
23O 062:003 ג והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנוף (וצניף) מלוכה בכף אלהיך 
23O 062:004 ד לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה--כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה  כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל 
23O 062:005 ה כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך 
23O 062:006 ו על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים--כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה--אל דמי לכם 
23O 062:007 ז ואל תתנו דמי לו  עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה--בארץ 
23O 062:008 ח נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו  אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו 
23O 062:009 ט כי מאספיו יאכלהו והללו את יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי  {ס} 
23O 062:010 י עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים 
23O 062:011 יא הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו 
23O 062:012 יב וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה  {ס} 
23O 063:001 א מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע 
23O 063:002 ב מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת 
23O 063:003 ג פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי 
23O 063:004 ד כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה 
23O 063:005 ה ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני 
23O 063:006 ו ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם  {ס} 
23O 063:007 ז חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו 
23O 063:008 ח ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע 
23O 063:009 ט בכל צרתם לא (לו) צר ומלאך פניו הושיעם--באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם 
23O 063:010 י והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם 
23O 063:011 יא ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו--איה השם בקרבו את רוח קדשו 
23O 063:012 יב מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם 
23O 063:013 יג מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו 
23O 063:014 יד כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו--כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת 
23O 063:015 טו הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך  איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו 
23O 063:016 טז כי אתה אבינו--כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו  אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך 
23O 063:017 יז למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך 
23O 063:018 יח למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך 
23O 063:019 יט היינו מעולם לא משלת בם--לא נקרא שמך עליהם לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו 
23O 064:001 א כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו 
23O 064:002 ב בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו  {ס} 
23O 064:003 ג ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך--יעשה למחכה לו 
23O 064:004 ד פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע 
23O 064:005 ה ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו 
23O 064:006 ו ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך  כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו 
23O 064:007 ז ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו 
23O 064:008 ח אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו 
23O 064:009 ט ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה 
23O 064:010 י בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו--היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה 
23O 064:011 יא העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד  {פ} 
23O 064:012   
23O 065:001 א נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל גוי לא קרא בשמי 
23O 065:002 ב פרשתי ידי כל היום אל עם סורר--ההלכים הדרך לא טוב אחר מחשבתיהם 
23O 065:003 ג העם המכעסים אתי על פני--תמיד  זבחים בגנות ומקטרים על הלבנים 
23O 065:004 ד הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק (ומרק) פגלים כליהם 
23O 065:005 ה האמרים קרב אליך אל תגש בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל היום 
23O 065:006 ו הנה כתובה לפני  לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם 
23O 065:007 ז עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על ההרים ועל הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה על (אל) חיקם  {ס} 
23O 065:008 ח כה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו--כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל 
23O 065:009 ט והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו שמה 
23O 065:010 י והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני 
23O 065:011 יא ואתם עזבי יהוה השכחים את הר קדשי--הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך 
23O 065:012 יב ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו--יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרתם  {פ} 
23O 065:013 יג לכן כה אמר אדני יהוה הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו--הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו 
23O 065:014 יד הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו 
23O 065:015 טו והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר 
23O 065:016 טז אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן  כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני 
23O 065:017 יז כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על לב 
23O 065:018 יח כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא  כי הנני בורא את ירושלם גילה ועמה משוש 
23O 065:019 יט וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה 
23O 065:020 כ לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו  כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל 
23O 065:021 כא ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים 
23O 065:022 כב לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל  כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי 
23O 065:023 כג לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה  כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם אתם 
23O 065:024 כד והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע 
23O 065:025 כה זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר יהוה  {ס} 
23O 066:001 א כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי 
23O 066:002 ב ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט--אל עני ונכה רוח וחרד על דברי 
23O 066:003 ג שוחט השור מכה איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם חזיר מזכיר לבנה מברך און--גם המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה 
23O 066:004 ד גם אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם--יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרו  {ס} 
23O 066:005 ה שמעו דבר יהוה החרדים אל דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה--ונראה בשמחתכם והם יבשו 
23O 066:006 ו קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו 
23O 066:007 ז בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר 
23O 066:008 ח מי שמע כזאת מי ראה כאלה--היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת  כי חלה גם ילדה ציון את בניה 
23O 066:009 ט האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך  {ס} 
23O 066:010 י שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה 
23O 066:011 יא למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה  {ס} 
23O 066:012 יב כי כה אמר יהוה הנני נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים--וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו 
23O 066:013 יג כאיש אשר אמו תנחמנו--כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו 
23O 066:014 יד וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד יהוה את עבדיו וזעם את איביו  {ס} 
23O 066:015 טו כי הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו--להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש 
23O 066:016 טז כי באש יהוה נשפט ובחרבו את כל בשר ורבו חללי יהוה 
23O 066:017 יז המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחד (אחת) בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר--יחדו יספו נאם יהוה 
23O 066:018 יח ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם--באה לקבץ את כל הגוים והלשנות ובאו וראו את כבודי 
23O 066:019 יט ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת--תבל ויון  האיים הרחקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי--והגידו את כבודי בגוים 
23O 066:020 כ והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם--אמר יהוה  כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית יהוה 
23O 066:021 כא וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה 
23O 066:022 כב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני--נאם יהוה  כן יעמד זרעכם ושמכם 
23O 066:023 כג והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר יהוה 
23O 066:024 כד ויצאו וראו--בפגרי האנשים הפשעים בי  כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר  {ש} 
24O 001:001 א דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן 
24O 001:002 ב אשר היה דבר יהוה אליו בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה בשלש עשרה שנה למלכו 
24O 001:003 ג ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה עד תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן יאשיהו מלך יהודה--עד גלות ירושלם בחדש החמישי  {פ} 
24O 001:004 ד ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
24O 001:005 ה בטרם אצורך (אצרך) בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך  נביא לגוים נתתיך 
24O 001:006 ו ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר  כי נער אנכי  {ס} 
24O 001:007 ז ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי  כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר 
24O 001:008 ח אל תירא מפניהם  כי אתך אני להצלך נאם יהוה 
24O 001:009 ט וישלח יהוה את ידו ויגע על פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך 
24O 001:010 י ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס--לבנות ולנטוע  {פ} 
24O 001:011 יא ויהי דבר יהוה אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה 
24O 001:012 יב ויאמר יהוה אלי היטבת לראות  כי שקד אני על דברי לעשתו  {ס} 
24O 001:013 יג ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה 
24O 001:014 יד ויאמר יהוה אלי  מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ 
24O 001:015 טו כי הנני קרא לכל משפחות ממלכות צפונה--נאם יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל חומתיה סביב ועל כל ערי יהודה 
24O 001:016 טז ודברתי משפטי אותם על כל רעתם--אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם 
24O 001:017 יז ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם--פן אחתך לפניהם 
24O 001:018 יח ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת--על כל הארץ  למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ 
24O 001:019 יט ונלחמו אליך ולא יוכלו לך  כי אתך אני נאם יהוה להצילך  {פ} 
24O 002:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
24O 002:002 ב הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך--לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה 
24O 002:003 ג קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה  {פ} 
24O 002:004 ד שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל 
24O 002:005 ה כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול--כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו 
24O 002:006 ו ולא אמרו--איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות--בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם 
24O 002:007 ז ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה 
24O 002:008 ח הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנבאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו 
24O 002:009 ט לכן עד אריב אתכם--נאם יהוה ואת בני בניכם אריב 
24O 002:010 י כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת 
24O 002:011 יא ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל 
24O 002:012 יב שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה 
24O 002:013 יג כי שתים רעות עשה עמי  אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות--בארת נשברים אשר לא יכלו המים 
24O 002:014 יד העבד ישראל--אם יליד בית הוא  מדוע היה לבז 
24O 002:015 טו עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה (נצתו) מבלי ישב 
24O 002:016 טז גם בני נף ותחפנס (ותחפנחס) ירעוך קדקד 
24O 002:017 יז הלוא זאת תעשה לך  עזבך את יהוה אלהיך בעת מולכך בדרך 
24O 002:018 יח ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר 
24O 002:019 יט תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות 
24O 002:020 כ כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד (אעבור)  כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה 
24O 002:021 כא ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה 
24O 002:022 כב כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית--נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה 
24O 002:023 כג איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי--ראי דרכך בגיא דעי מה עשית  בכרה קלה משרכת דרכיה 
24O 002:024 כד פרה למד מדבר באות נפשו (נפשה) שאפה רוח--תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה 
24O 002:025 כה מנעי רגלך מיחף וגורנך (וגרונך) מצמאה ותאמרי נואש--לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך 
24O 002:026 כו כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם 
24O 002:027 כז אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני (ילדתנו) כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו 
24O 002:028 כח ואיה אלהיך אשר עשית לך--יקומו אם יושיעוך בעת רעתך  כי מספר עריך היו אלהיך יהודה  {ס} 
24O 002:029 כט למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה 
24O 002:030 ל לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית 
24O 002:031 לא הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו--לוא נבוא עוד אליך 
24O 002:032 לב התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר 
24O 002:033 לג מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי (למדת) את דרכיך 
24O 002:034 לד גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה 
24O 002:035 לה ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי 
24O 002:036 לו מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור 
24O 002:037 לז גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך  כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם 
24O 003:001 א לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד--הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים--ושוב אלי נאם יהוה 
24O 003:002 ב שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת (שכבת)--על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך 
24O 003:003 ג וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם 
24O 003:004 ד הלוא מעתה קראתי (קראת) לי אבי אלוף נערי אתה 
24O 003:005 ה הינטר לעולם אם ישמר לנצח הנה דברת ותעשי הרעות ותוכל  {פ} 
24O 003:006 ו ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על כל הר גבה ואל תחת כל עץ רענן--ותזני שם 
24O 003:007 ז ואמר אחרי עשותה את כל אלה אלי תשוב--ולא שבה ותראה (ותרא) בגודה אחותה יהודה 
24O 003:008 ח וארא כי על כל אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה--ותלך ותזן גם היא 
24O 003:009 ט והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ 
24O 003:010 י וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה--בכל לבה  כי אם בשקר נאם יהוה  {ס} 
24O 003:011 יא ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה 
24O 003:012 יב הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם יהוה--לוא אפיל פני בכם  כי חסיד אני נאם יהוה לא אטור לעולם 
24O 003:013 יג אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רענן ובקולי לא שמעתם נאם יהוה 
24O 003:014 יד שובו בנים שובבים נאם יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון 
24O 003:015 טו ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל 
24O 003:016 טז והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם יהוה--לא יאמרו עוד ארון ברית יהוה ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד 
24O 003:017 יז בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל הגוים לשם יהוה לירושלם ולא ילכו עוד--אחרי שררות לבם הרע  {ס} 
24O 003:018 יח בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על הארץ אשר הנחלתי את אבותיכם 
24O 003:019 יט ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו (תקראי) לי ומאחרי לא תשובו (תשובי) 
24O 003:020 כ אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה 
24O 003:021 כא קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל  כי העוו את דרכם שכחו את יהוה אלהיהם 
24O 003:022 כב שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו 
24O 003:023 כג אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל 
24O 003:024 כד והבשת אכלה את יגיע אבותינו--מנעורינו  את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם 
24O 003:025 כה נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו--כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו  {ס} 
24O 004:001 א אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד 
24O 004:002 ב ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו  {ס} 
24O 004:003 ג כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קצים 
24O 004:004 ד המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם  פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה--מפני רע מעלליכם 
24O 004:005 ה הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו (תקעו) שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר 
24O 004:006 ו שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו  כי רעה אנכי מביא מצפון--ושבר גדול 
24O 004:007 ז עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו--לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב 
24O 004:008 ח על זאת חגרו שקים ספדו והילילו  כי לא שב חרון אף יהוה ממנו  {פ} 
24O 004:009 ט והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנבאים יתמהו  {ס} 
24O 004:010 י ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש 
24O 004:011 יא בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי--לוא לזרות ולוא להבר 
24O 004:012 יב רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם 
24O 004:013 יג הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו--קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו 
24O 004:014 יד כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי  עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך 
24O 004:015 טו כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים 
24O 004:016 טז הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם 
24O 004:017 יז כשמרי שדי היו עליה מסביב  כי אתי מרתה נאם יהוה 
24O 004:018 יח דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך  {פ} 
24O 004:019 יט מעי מעי אחולה (אחילה) קירות לבי המה לי לבי--לא אחרש  כי קול שופר שמעתי (שמעת) נפשי תרועת מלחמה 
24O 004:020 כ שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי 
24O 004:021 כא עד מתי אראה נס--אשמעה קול שופר  {פ} 
24O 004:022 כב כי אויל עמי אותי לא ידעו--בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו 
24O 004:023 כג ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם 
24O 004:024 כד ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו 
24O 004:025 כה ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו 
24O 004:026 כו ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה--מפני חרון אפו  {ס} 
24O 004:027 כז כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה 
24O 004:028 כח על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל--על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה 
24O 004:029 כט מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר--באו בעבים ובכפים עלו  כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש 
24O 004:030 ל ואתי (ואת) שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך--לשוא תתיפי  מאסו בך עגבים נפשך יבקשו 
24O 004:031 לא כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה--קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה  אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים  {פ} 
24O 005:001 א שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה--ואסלח לה 
24O 005:002 ב ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו 
24O 005:003 ג יהוה עיניך הלוא לאמונה--הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב 
24O 005:004 ד ואני אמרתי אך דלים הם נואלו--כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם 
24O 005:005 ה אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם--כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות 
24O 005:006 ו על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם--נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף  כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם 
24O 005:007 ז אי לזאת אסלוח (אסלח) לך--בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגודדו 
24O 005:008 ח סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו 
24O 005:009 ט העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי  {ס} 
24O 005:010 י עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה 
24O 005:011 יא כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה--נאם יהוה 
24O 005:012 יב כחשו ביהוה ויאמרו לוא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה 
24O 005:013 יג והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם  {ס} 
24O 005:014 יד לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה  הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים--ואכלתם 
24O 005:015 טו הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה  גוי איתן הוא גוי מעולם הוא--גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר 
24O 005:016 טז אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים 
24O 005:017 יז ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך--יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בטח בהנה--בחרב 
24O 005:018 יח וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה 
24O 005:019 יט והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם--כן תעבדו זרים בארץ לא לכם  {פ} 
24O 005:020 כ הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר 
24O 005:021 כא שמעו נא זאת עם סכל ואין לב  עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו 
24O 005:022 כב האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו 
24O 005:023 כג ולעם הזה היה לב סורר ומורה  סרו וילכו 
24O 005:024 כד ולוא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה (יורה) ומלקוש בעתו שבעת חקות קציר ישמר לנו 
24O 005:025 כה עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם 
24O 005:026 כו כי נמצאו בעמי רשעים  ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו 
24O 005:027 כז ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו 
24O 005:028 כח שמנו עשתו גם עברו דברי רע--דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו 
24O 005:029 כט העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי  {ס} 
24O 005:030 ל שמה ושערורה נהיתה בארץ 
24O 005:031 לא הנבאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה 
24O 006:001 א העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת  כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול 
24O 006:002 ב הנוה והמענגה דמיתי בת ציון 
24O 006:003 ג אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו 
24O 006:004 ד קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב 
24O 006:005 ה קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה  {פ} 
24O 006:006 ו כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה 
24O 006:007 ז כהקיר בור (ביר) מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד--חלי ומכה 
24O 006:008 ח הוסרי ירושלם--פן תקע נפשי ממך  פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה  {פ} 
24O 006:009 ט כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות 
24O 006:010 י על מי אדברה ואעידה וישמעו--הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה--לא יחפצו בו 
24O 006:011 יא ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל--שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו  כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים 
24O 006:012 יב ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו  כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה 
24O 006:013 יג כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן--כלו עשה שקר 
24O 006:014 יד וירפאו את שבר עמי על נקלה--לאמר שלום שלום ואין שלום 
24O 006:015 טו הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו--לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה  {ס} 
24O 006:016 טז כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך 
24O 006:017 יז והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב 
24O 006:018 יח לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם 
24O 006:019 יט שמעי הארץ--הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם  כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה 
24O 006:020 כ למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי 
24O 006:021 כא לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו--יאבדו (ואבדו)  {פ} 
24O 006:022 כב כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ 
24O 006:023 כג קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון 
24O 006:024 כד שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזקתנו--חיל כיולדה 
24O 006:025 כה אל תצאי (תצאו) השדה ובדרך אל תלכי (תלכו)  כי חרב לאיב מגור מסביב 
24O 006:026 כו בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר--אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים  כי פתאם יבא השדד עלינו 
24O 006:027 כז בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם 
24O 006:028 כח כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה 
24O 006:029 כט נחר מפח מאשתם (מאש תם) עפרת--לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו 
24O 006:030 ל כסף נמאס קראו להם  כי מאס יהוה בהם  {פ} 
24O 007:001 א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר 
24O 007:002 ב עמד בשער בית יהוה וקראת שם את הדבר הזה ואמרת שמעו דבר יהוה כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה  {ס} 
24O 007:003 ג כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה 
24O 007:004 ד אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר  היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה 
24O 007:005 ה כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם  אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו 
24O 007:006 ו גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם 
24O 007:007 ז ושכנתי אתכם במקום הזה--בארץ אשר נתתי לאבותיכם  למן עולם ועד עולם 
24O 007:008 ח הנה אתם בטחים לכם על דברי השקר--לבלתי הועיל 
24O 007:009 ט הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים--אשר לא ידעתם 
24O 007:010 י ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו--למען עשות את כל התועבות האלה 
24O 007:011 יא המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו--בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם יהוה 
24O 007:012 יב כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל 
24O 007:013 יג ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה--נאם יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם 
24O 007:014 יד ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם--כאשר עשיתי לשלו 
24O 007:015 טו והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זרע אפרים  {פ} 
24O 007:016 טז ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה--ואל תפגע בי  כי אינני שמע אתך 
24O 007:017 יז האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם 
24O 007:018 יח הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק  לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים--למען הכעסני 
24O 007:019 יט האתי הם מכעסים נאם יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם 
24O 007:020 כ לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה  {פ} 
24O 007:021 כא כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל  עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר 
24O 007:022 כב כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא (הוציאי) אותם מארץ מצרים--על דברי עולה וזבח 
24O 007:023 כג כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי--והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם 
24O 007:024 כד ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים 
24O 007:025 כה למן היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה--ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח 
24O 007:026 כו ולוא שמעו אלי ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם--הרעו מאבותם 
24O 007:027 כז ודברת אליהם את כל הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה 
24O 007:028 כח ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם  {ס} 
24O 007:029 כט גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה  כי מאס יהוה ויטש את דור עברתו 
24O 007:030 ל כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאם יהוה  שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו--לטמאו 
24O 007:031 לא ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש--אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי  {פ} 
24O 007:032 לב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום 
24O 007:033 לג והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד 
24O 007:034 לד והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה  כי לחרבה תהיה הארץ 
24O 008:001 א בעת ההיא נאם יהוה ויציאו (יוציאו) את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלם--מקבריהם 
24O 008:002 ב ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם  לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו 
24O 008:003 ג ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת--בכל המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות  {ס} 
24O 008:004 ד ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב 
24O 008:005 ה מדוע שובבה העם הזה ירושלם--משבה נצחת החזיקו בתרמת--מאנו לשוב 
24O 008:006 ו הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו--אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם (במרוצתם) כסוס שוטף במלחמה 
24O 008:007 ז גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס (וסיס) ועגור שמרו את עת באנה ועמי--לא ידעו את משפט יהוה 
24O 008:008 ח איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים 
24O 008:009 ט הבשו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם 
24O 008:010 י לכן אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים--כי מקטן ועד גדול כלה בצע בצע  מנביא ועד כהן--כלה עשה שקר 
24O 008:011 יא וירפו את שבר בת עמי על נקלה--לאמר שלום שלום ואין שלום 
24O 008:012 יב הבשו כי תועבה עשו גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו--לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה  {פ} 
24O 008:013 יג אסף אסיפם נאם יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל--ואתן להם יעברום 
24O 008:014 יד על מה אנחנו ישבים--האספו ונבוא אל ערי המבצר ונדמה שם  כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי ראש כי חטאנו ליהוה 
24O 008:015 טו קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה 
24O 008:016 טז מדן נשמע נחרת סוסיו--מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה--עיר וישבי בה  {פ} 
24O 008:017 יז כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין להם לחש ונשכו אתכם נאם יהוה  {ס} 
24O 008:018 יח מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי 
24O 008:019 יט הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם--בהבלי נכר 
24O 008:020 כ עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו 
24O 008:021 כא על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני 
24O 008:022 כב הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם  כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי  {ס} [ (Jeremiah 8:23) כג מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי  {ס} ] 
24O 009:001 א מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם  כי כלם מנאפים עצרת בגדים 
24O 009:002 ב וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ  כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה 
24O 009:003 ג איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו  כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך 
24O 009:004 ד ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו 
24O 009:005 ה שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה  {ס} 
24O 009:006 ו לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים  כי איך אעשה מפני בת עמי 
24O 009:007 ז חץ שוחט (שחוט) לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו 
24O 009:008 ח העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי  {ס} 
24O 009:009 ט על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה--כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו 
24O 009:010 י ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב  {ס} 
24O 009:011 יא מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר  {ס} 
24O 009:012 יב ויאמר יהוה--על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה 
24O 009:013 יג וילכו אחרי שררות לבם--ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם  {פ} 
24O 009:014 יד לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש 
24O 009:015 טו והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם  {פ} 
24O 009:016 טז כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה 
24O 009:017 יז ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים 
24O 009:018 יח כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו  {ס} 
24O 009:019 יט כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה 
24O 009:020 כ כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו--להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות 
24O 009:021 כא דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף  {ס} 
24O 009:022 כב כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו 
24O 009:023 כג כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי--כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ  כי באלה חפצתי נאם יהוה  {ס} 
24O 009:024 כד הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה 
24O 009:025 כה על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר--כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב  {פ} 
24O 009:026   
24O 010:001 א שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם--בית ישראל 
24O 010:002 ב כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו  כי יחתו הגוים מהמה 
24O 010:003 ג כי חקות העמים הבל הוא  כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד 
24O 010:004 ד בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק 
24O 010:005 ה כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם  {פ} 
24O 010:006 ו מאין כמוך יהוה  גדול אתה וגדול שמך בגבורה 
24O 010:007 ז מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה  כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך 
24O 010:008 ח ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא 
24O 010:009 ט כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז--מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם 
24O 010:010 י ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו  {פ} 
24O 010:011 יא כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה  {ס} 
24O 010:012 יב עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים 
24O 010:013 יג לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ (הארץ) ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו 
24O 010:014 יד נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל  כי שקר נסכו ולא רוח בם 
24O 010:015 טו הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו 
24O 010:016 טז לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו  יהוה צבאות שמו  {ס} 
24O 010:017 יז אספי מארץ כנעתך--ישבתי (ישבת) במצור  {ס} 
24O 010:018 יח כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו  {ס} 
24O 010:019 יט אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו 
24O 010:020 כ אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם--אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי 
24O 010:021 כא כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה  {פ} 
24O 010:022 כב קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון  לשום את ערי יהודה שממה--מעון תנים  {ס} 
24O 010:023 כג ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו 
24O 010:024 כד יסרני יהוה אך במשפט  אל באפך פן תמעטני 
24O 010:025 כה שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו  כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו  {פ} 
24O 011:001 א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר 
24O 011:002 ב שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם 
24O 011:003 ג ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל  ארור האיש--אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת 
24O 011:004 ד אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים 
24O 011:005 ה למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש--כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה  {פ} 
24O 011:006 ו ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר  שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם 
24O 011:007 ז כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר  שמעו בקולי 
24O 011:008 ח ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות--ולא עשו  {ס} 
24O 011:009 ט ויאמר יהוה אלי  נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם 
24O 011:010 י שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם  {ס} 
24O 011:011 יא לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם 
24O 011:012 יב והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם 
24O 011:013 יג כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת--מזבחות לקטר לבעל  {ס} 
24O 011:014 יד ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה  כי אינני שמע בעת קראם אלי--בעד רעתם  {ס} 
24O 011:015 טו מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך  כי רעתכי אז תעלזי 
24O 011:016 טז זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך--לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו 
24O 011:017 יז ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה  בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני--לקטר לבעל  {פ} 
24O 011:018 יח ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם 
24O 011:019 יט ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים--ושמו לא יזכר עוד 
24O 011:020 כ ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי  {ס} 
24O 011:021 כא לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר  לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו  {פ} 
24O 011:022 כב לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם  הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב 
24O 011:023 כג ושארית לא תהיה להם  כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם  {ס} 
24O 012:001 א צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אתך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד 
24O 012:002 ב נטעתם גם שרשו--ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם 
24O 012:003 ג ואתה יהוה ידעתני--תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה  {פ} 
24O 012:004 ד עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף--כי אמרו לא יראה את אחריתנו 
24O 012:005 ה כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן 
24O 012:006 ו כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך--גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות  {ס} 
24O 012:007 ז עזבתי את ביתי--נטשתי את נחלתי נתתי את ידדות נפשי בכף איביה 
24O 012:008 ח היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה 
24O 012:009 ט העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה--התיו לאכלה 
24O 012:010 י רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה 
24O 012:011 יא שמה לשממה--אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב 
24O 012:012 יב על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ  אין שלום לכל בשר  {ס} 
24O 012:013 יג זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה  {פ} 
24O 012:014 יד כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל  הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם 
24O 012:015 טו והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו 
24O 012:016 טז והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשבע בשמי חי יהוה כאשר למדו את עמי להשבע בבעל--ונבנו בתוך עמי 
24O 012:017 יז ואם לא ישמעו  ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד--נאם יהוה  {ס} 
24O 013:001 א כה אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו 
24O 013:002 ב ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני  {פ} 
24O 013:003 ג ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר 
24O 013:004 ד קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע 
24O 013:005 ה ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי 
24O 013:006 ו ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם 
24O 013:007 ז ואלך פרתה--ואחפר ואקח את האזור מן המקום אשר טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל  {פ} 
24O 013:008 ח ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
24O 013:009 ט כה אמר יהוה  ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם--הרב 
24O 013:010 י העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל  {ס} 
24O 013:011 יא כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו 
24O 013:012 יב ואמרת אליהם את הדבר הזה  {ס}  כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך--הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין 
24O 013:013 יג ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנבאים ואת כל ישבי ירושלם--שכרון 
24O 013:014 יד ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו--נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם 
24O 013:015 טו שמעו והאזינו אל תגבהו  כי יהוה דבר 
24O 013:016 טז תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית (ושית) לערפל 
24O 013:017 יז ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה  {ס} 
24O 013:018 יח אמר למלך ולגבירה השפילו שבו  כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם 
24O 013:019 יט ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים  {ס} 
24O 013:020 כ שאי (שאו) עיניכם וראי (וראו) הבאים מצפון איה העדר נתן לך--צאן תפארתך 
24O 013:021 כא מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה 
24O 013:022 כב וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך 
24O 013:023 כג היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע 
24O 013:024 כד ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר 
24O 013:025 כה זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר 
24O 013:026 כו וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך 
24O 013:027 כז נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם--לא תטהרי אחרי מתי עד  {ס} 
24O 014:001 א אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות 
24O 014:002 ב אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה 
24O 014:003 ג ואדריהם שלחו צעוריהם (צעיריהם) למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם--בשו והכלמו וחפו ראשם 
24O 014:004 ד בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם 
24O 014:005 ה כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב  כי לא היה דשא 
24O 014:006 ו ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב 
24O 014:007 ז אם עונינו ענו בנו--יהוה עשה למען שמך  כי רבו משובתינו לך חטאנו 
24O 014:008 ח מקוה ישראל מושיעו בעת צרה--למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון 
24O 014:009 ט למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא--אל תנחנו  {ס} 
24O 014:010 י כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע--רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם--עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם  {פ} 
24O 014:011 יא ויאמר יהוה אלי  אל תתפלל בעד העם הזה לטובה 
24O 014:012 יב כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם  כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם  {ס} 
24O 014:013 יג ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם  כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה  {ס} 
24O 014:014 יד ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי--לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול (ואליל) ותרמות (ותרמית) לבם המה מתנבאים לכם  {ס} 
24O 014:015 טו לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת  בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה 
24O 014:016 טז והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה--המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם 
24O 014:017 יז ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה  כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי--מכה נחלה מאד 
24O 014:018 יח אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב  כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו  {ס} 
24O 014:019 יט המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך--מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה 
24O 014:020 כ ידענו יהוה רשענו עון אבותינו  כי חטאנו לך 
24O 014:021 כא אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו 
24O 014:022 כב היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך--כי אתה עשית את כל אלה  {פ} 
24O 015:001 א ויאמר יהוה אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו 
24O 015:002 ב והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי 
24O 015:003 ג ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם יהוה את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית 
24O 015:004 ד ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ--בגלל מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה על אשר עשה בירושלם 
24O 015:005 ה כי מי יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך 
24O 015:006 ו את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם 
24O 015:007 ז ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו 
24O 015:008 ח עצמו לי אלמנותו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות 
24O 015:009 ט אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה (בא) שמשה בעד יומם--בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם--נאם יהוה  {ס} 
24O 015:010 י אוי לי אמי--כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני  {ס} 
24O 015:011 יא אמר יהוה אם לא שרותך (שריתיך) לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה--את האיב 
24O 015:012 יב הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת 
24O 015:013 יג חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל חטאותיך ובכל גבוליך 
24O 015:014 יד והעברתי את איביך בארץ לא ידעת  כי אש קדחה באפי עליכם תוקד  {ס} 
24O 015:015 טו אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי--אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה 
24O 015:016 טז נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך (דברך) לי לששון ולשמחת לבבי  כי נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות  {ס} 
24O 015:017 יז לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז  מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני 
24O 015:018 יח למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא--היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו  {ס} 
24O 015:019 יט לכן כה אמר יהוה אם תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם 
24O 015:020 כ ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך  כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה 
24O 015:021 כא והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים  {ס} 
24O 016:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
24O 016:002 ב לא תקח לך אשה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה  {ס} 
24O 016:003 ג כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם--בארץ הזאת 
24O 016:004 ד ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו--לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ  {ס} 
24O 016:005 ה כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם  כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה--את החסד ואת הרחמים 
24O 016:006 ו ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם--ולא יתגדד ולא יקרח להם 
24O 016:007 ז ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו 
24O 016:008 ח ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות  {פ} 
24O 016:009 ט כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם--קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה 
24O 016:010 י והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו 
24O 016:011 יא ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאם יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו 
24O 016:012 יב ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי 
24O 016:013 יג והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה  {פ} 
24O 016:014 יד לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים 
24O 016:015 טו כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם  {פ} 
24O 016:016 טז הנני שלח לדוגים (לדיגים) רבים נאם יהוה--ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים 
24O 016:017 יז כי עיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני 
24O 016:018 יח ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי  בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי  {פ} 
24O 016:019 יט יהוה עזי ומעזי ומנוסי--ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל 
24O 016:020 כ היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים 
24O 016:021 כא לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה  {ס} 
24O 017:001 א חטאת יהודה כתובה בעט ברזל--בצפרן שמיר  חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם 
24O 017:002 ב כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות 
24O 017:003 ג הררי בשדה--חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך 
24O 017:004 ד ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת  כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד  {ס} 
24O 017:005 ה כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו 
24O 017:006 ו והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב  {ס} 
24O 017:007 ז ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו 
24O 017:008 ח והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא (יראה) כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי 
24O 017:009 ט עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו 
24O 017:010 י אני יהוה חקר לב בחן כליות  ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו  {ס} 
24O 017:011 יא קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל 
24O 017:012 יב כסא כבוד מרום מראשון--מקום מקדשנו 
24O 017:013 יג מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי (וסורי) בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה  {פ} 
24O 017:014 יד רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה  כי תהלתי אתה 
24O 017:015 טו הנה המה אמרים אלי  איה דבר יהוה יבוא נא 
24O 017:016 טז ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי--אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה 
24O 017:017 יז אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה 
24O 017:018 יח יבשו רדפי ואל אבשה אני--יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם  {ס} 
24O 017:019 יט כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם (העם) אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם 
24O 017:020 כ ואמרת אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וכל יהודה וכל ישבי ירושלם--הבאים בשערים האלה 
24O 017:021 כא כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם 
24O 017:022 כב ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם 
24O 017:023 כג ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע (שמוע) ולבלתי קחת מוסר 
24O 017:024 כד והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה 
24O 017:025 כה ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם--איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר הזאת לעולם 
24O 017:026 כו ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן השפלה ומן ההר ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה--ומבאי תודה בית יהוה 
24O 017:027 כז ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת  והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם--ולא תכבה  {פ} 
24O 018:001 א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר 
24O 018:002 ב קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי 
24O 018:003 ג וארד בית היוצר והנהו (והנה הוא) עשה מלאכה על האבנים 
24O 018:004 ד ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר--ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות  {ס} 
24O 018:005 ה ויהי דבר יהוה אלי לאמור 
24O 018:006 ו הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל--נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל  {ס} 
24O 018:007 ז רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד 
24O 018:008 ח ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו--ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו  {ס} 
24O 018:009 ט ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע 
24O 018:010 י ועשה הרעה (הרע) בעיני לבלתי שמע בקולי--ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו  {ס} 
24O 018:011 יא ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם 
24O 018:012 יב ואמרו נואש  כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה  {פ} 
24O 018:013 יג לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה  שעררת עשתה מאד בתולת ישראל 
24O 018:014 יד היעזב מצור שדי שלג לבנון  אם ינתשו מים זרים קרים--נוזלים 
24O 018:015 טו כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה 
24O 018:016 טז לשום ארצם לשמה שרוקת (שריקת) עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו 
24O 018:017 יז כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם  {ס} 
24O 018:018 יח ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות--כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו 
24O 018:019 יט הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי 
24O 018:020 כ הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם 
24O 018:021 כא לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה 
24O 018:022 כב תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם  כי כרו שיחה (שוחה) ללכדני ופחים טמנו לרגלי 
24O 018:023 כג ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות--אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו (ויהיו) מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם  {ס} 
24O 019:001 א כה אמר יהוה הלך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים 
24O 019:002 ב ויצאת אל גיא בן הנם אשר פתח שער החרסות (החרסית) וקראת שם את הדברים אשר אדבר אליך 
24O 019:003 ג ואמרת שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על המקום הזה אשר כל שמעה תצלנה אזניו 
24O 019:004 ד יען אשר עזבני וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את המקום הזה דם נקים 
24O 019:005 ה ובנו את במות הבעל לשרף את בניהם באש--עלות לבעל  אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי  {פ} 
24O 019:006 ו לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא בן הנם--כי אם גיא ההרגה 
24O 019:007 ז ובקתי את עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ 
24O 019:008 ח ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה  כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה 
24O 019:009 ט והאכלתים את בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם 
24O 019:010 י ושברת הבקבק--לעיני האנשים ההלכים אותך 
24O 019:011 יא ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבר את כלי היוצר אשר לא יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור 
24O 019:012 יב כן אעשה למקום הזה נאם יהוה--וליושביו ולתת את העיר הזאת כתפת 
24O 019:013 יג והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התפת הטמאים--לכל הבתים אשר קטרו על גגתיהם לכל צבא השמים והסך נסכים לאלהים אחרים  {פ} 
24O 019:014 יד ויבא ירמיהו מהתפת אשר שלחו יהוה שם להנבא ויעמד בחצר בית יהוה ויאמר אל כל העם  {ס} 
24O 019:015 טו כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי אל העיר הזאת ועל כל עריה את כל הרעה אשר דברתי עליה  כי הקשו את ערפם לבלתי שמוע את דברי 
24O 020:001 א וישמע פשחור בן אמר הכהן והוא פקיד נגיד בבית יהוה את ירמיהו נבא את הדברים האלה 
24O 020:002 ב ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה 
24O 020:003 ג ויהי ממחרת ויצא פשחור את ירמיהו מן המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך--כי אם מגור מסביב  {ס} 
24O 020:004 ד כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם--ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב 
24O 020:005 ה ונתתי את כל חסן העיר הזאת ואת כל יגיעה ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה 
24O 020:006 ו ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר--אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר  {פ} 
24O 020:007 ז פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי 
24O 020:008 ח כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא  כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום 
24O 020:009 ט ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל 
24O 020:010 י כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלמי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו 
24O 020:011 יא ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח 
24O 020:012 יב ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי  {ס} 
24O 020:013 יג שירו ליהוה--הללו את יהוה  כי הציל את נפש אביון מיד מרעים  {ס} 
24O 020:014 יד ארור היום אשר ילדתי בו  יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך 
24O 020:015 טו ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר--שמח שמחהו 
24O 020:016 טז והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים 
24O 020:017 יז אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם 
24O 020:018 יח למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי  {פ} 
24O 021:001 א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה--בשלח אליו המלך צדקיהו את פשחור בן מלכיה ואת צפניה בן מעשיה הכהן לאמר 
24O 021:002 ב דרש נא בעדנו את יהוה כי נבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל נפלאתיו ויעלה מעלינו 
24O 021:003 ג ויאמר ירמיהו אליהם  כה תאמרן אל צדקיהו  {ס} 
24O 021:004 ד כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת 
24O 021:005 ה ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול 
24O 021:006 ו והכיתי את יושבי העיר הזאת ואת האדם ואת הבהמה  בדבר גדול ימתו 
24O 021:007 ז ואחרי כן נאם יהוה אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת עבדיו ואת העם ואת הנשארים בעיר הזאת מן הדבר מן החרב ומן הרעב ביד נבוכדראצר מלך בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי חרב--לא יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם 
24O 021:008 ח ואל העם הזה תאמר כה אמר יהוה  הנני נתן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות 
24O 021:009 ט הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה (וחיה) והיתה לו נפשו לשלל 
24O 021:010 י כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה--נאם יהוה ביד מלך בבל תנתן ושרפה באש  {ס} 
24O 021:011 יא ולבית מלך יהודה שמעו דבר יהוה 
24O 021:012 יב בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק  פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם (מעלליכם) 
24O 021:013 יג הנני אליך ישבת העמק צור המישר--נאם יהוה האמרים מי יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו 
24O 021:014 יד ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה 
24O 022:001 א כה אמר יהוה רד בית מלך יהודה ודברת שם את הדבר הזה 
24O 022:002 ב ואמרת שמע דבר יהוה מלך יהודה הישב על כסא דוד  אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה 
24O 022:003 ג כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה 
24O 022:004 ד כי אם עשו תעשו את הדבר הזה--ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו 
24O 022:005 ה ואם לא תשמעו את הדברים האלה--בי נשבעתי נאם יהוה כי לחרבה יהיה הבית הזה  {פ} 
24O 022:006 ו כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה (נושבו) 
24O 022:007 ז וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על האש 
24O 022:008 ח ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל רעהו על מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת 
24O 022:009 ט ואמרו--על אשר עזבו את ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום  {ס} 
24O 022:010 י אל תבכו למת ואל תנדו לו בכו בכו להלך--כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו 
24O 022:011 יא כי כה אמר יהוה אל שלם בן יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן המקום הזה  לא ישוב שם עוד 
24O 022:012 יב כי במקום אשר הגלו אתו--שם ימות ואת הארץ הזאת לא יראה עוד  {ס} 
24O 022:013 יג הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו 
24O 022:014 יד האמר אבנה לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר 
24O 022:015 טו התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה--אז טוב לו 
24O 022:016 טז דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה 
24O 022:017 יז כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות  {ס} 
24O 022:018 יח לכן כה אמר יהוה אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לא יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא יספדו לו הוי אדון והוי הדה 
24O 022:019 יט קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם  {ס} 
24O 022:020 כ עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך 
24O 022:021 כא דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא שמעת בקולי 
24O 022:022 כב כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו  כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך 
24O 022:023 כג ישבתי (ישבת) בלבנון מקננתי (מקננת) בארזים  מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה 
24O 022:024 כד חי אני נאם יהוה כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני  כי משם אתקנך 
24O 022:025 כה ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר אתה יגור מפניהם--וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד הכשדים 
24O 022:026 כו והטלתי אתך ואת אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא ילדתם שם ושם תמותו 
24O 022:027 כז ועל הארץ אשר הם מנשאים את נפשם--לשוב שם  שמה לא ישובו  {פ} 
24O 022:028 כח העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו 
24O 022:029 כט ארץ ארץ ארץ--שמעי דבר יהוה 
24O 022:030 ל כה אמר יהוה כתבו את האיש הזה ערירי--גבר לא יצלח בימיו  כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה  {פ} 
24O 023:001 א הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי--נאם יהוה  {ס} 
24O 023:002 ב לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה 
24O 023:003 ג ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו 
24O 023:004 ד והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה  {ס} 
24O 023:005 ה הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ 
24O 023:006 ו בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו  {פ} 
24O 023:007 ז לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים 
24O 023:008 ח כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם  {פ} 
24O 023:009 ט לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי--הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין  מפני יהוה ומפני דברי קדשו 
24O 023:010 י כי מנאפים מלאה הארץ--כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן 
24O 023:011 יא כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה 
24O 023:012 יב לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה  כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה 
24O 023:013 יג ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל 
24O 023:014 יד ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה  {פ} 
24O 023:015 טו לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש  כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ  {פ} 
24O 023:016 טז כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם--מהבלים המה אתכם  חזון לבם ידברו לא מפי יהוה 
24O 023:017 יז אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה 
24O 023:018 יח כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי (דברו) וישמע  {ס} 
24O 023:019 יט הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול 
24O 023:020 כ לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה 
24O 023:021 כא לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו 
24O 023:022 כב ואם עמדו בסודי--וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם  {ס} 
24O 023:023 כג האלהי מקרב אני נאם יהוה  ולא אלהי מרחק 
24O 023:024 כד אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה  הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה 
24O 023:025 כה שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר  חלמתי חלמתי 
24O 023:026 כו עד מתי היש בלב הנבאים--נבאי השקר ונביאי תרמת לבם 
24O 023:027 כז החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו--כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל 
24O 023:028 כח הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת  מה לתבן את הבר נאם יהוה 
24O 023:029 כט הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע  {ס} 
24O 023:030 ל לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו 
24O 023:031 לא הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם 
24O 023:032 לב הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה--נאם יהוה 
24O 023:033 לג וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה--ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה 
24O 023:034 לד והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה--ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו 
24O 023:035 לה כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו  מה ענה יהוה ומה דבר יהוה 
24O 023:036 לו ומשא יהוה לא תזכרו עוד  כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו 
24O 023:037 לז כה תאמר אל הנביא  מה ענך יהוה ומה דבר יהוה 
24O 023:038 לח ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה--ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה 
24O 023:039 לט לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם--מעל פני 
24O 023:040 מ ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח  {פ} 
24O 024:001 א הראני יהוה והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל יהוה  אחרי הגלות נבוכדראצר מלך בבל את יכניהו בן יהויקים מלך יהודה ואת שרי יהודה ואת החרש ואת המסגר מירושלם ויבאם בבל 
24O 024:002 ב הדוד אחד תאנים טבות מאד כתאני הבכרות והדוד אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע  {פ} 
24O 024:003 ג ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה ירמיהו ואמר תאנים התאנים הטבות טבות מאד והרעות רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע  {פ} 
24O 024:004 ד ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
24O 024:005 ה כה אמר יהוה אלהי ישראל כתאנים הטבות האלה  כן אכיר את גלות יהודה אשר שלחתי מן המקום הזה ארץ כשדים--לטובה 
24O 024:006 ו ושמתי עיני עליהם לטובה והשבתים על הארץ הזאת ובניתים ולא אהרס ונטעתים ולא אתוש 
24O 024:007 ז ונתתי להם לב לדעת אתי כי אני יהוה והיו לי לעם ואנכי אהיה להם לאלהים  כי ישבו אלי בכל לבם  {ס} 
24O 024:008 ח וכתאנים הרעות אשר לא תאכלנה מרע  כי כה אמר יהוה כן אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת שריו ואת שארית ירושלם הנשארים בארץ הזאת והישבים בארץ מצרים 
24O 024:009 ט ונתתים לזועה (לזעוה) לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל המקמות אשר אדיחם שם 
24O 024:010 י ושלחתי בם את החרב את הרעב ואת הדבר עד תמם מעל האדמה אשר נתתי להם ולאבותיהם  {פ} 
24O 025:001 א הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה  היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל 
24O 025:002 ב אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר 
24O 025:003 ג מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם 
24O 025:004 ד ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח--ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע 
24O 025:005 ה לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם--למן עולם ועד עולם 
24O 025:006 ו ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם 
24O 025:007 ז ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני (הכעיסני) במעשה ידיכם לרע לכם  {פ} 
24O 025:008 ח לכן כה אמר יהוה צבאות  יען אשר לא שמעתם את דברי 
24O 025:009 ט הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים--ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם 
24O 025:010 י והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה--קול רחים ואור נר 
24O 025:011 יא והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל--שבעים שנה 
24O 025:012 יב והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם--ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם 
24O 025:013 יג והבאותי (והבאתי) על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה--את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים 
24O 025:014 יד כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם  {פ} 
24O 025:015 טו כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם 
24O 025:016 טז ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם 
24O 025:017 יז ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם 
24O 025:018 יח את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה  לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה--כיום הזה 
24O 025:019 יט את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו 
24O 025:020 כ ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד 
24O 025:021 כא את אדום ואת מואב ואת בני עמון 
24O 025:022 כב ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים 
24O 025:023 כג ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה 
24O 025:024 כד ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר 
24O 025:025 כה ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי 
24O 025:026 כו ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם 
24O 025:027 כז ואמרת אליהם  {פ}   כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו--מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם 
24O 025:028 כח והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך--לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות--שתו תשתו 
24O 025:029 כט כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו  לא תנקו--כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות 
24O 025:030 ל ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו--שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ 
24O 025:031 לא בא שאון עד קצה הארץ--כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר  הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה  {ס} 
24O 025:032 לב כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ 
24O 025:033 לג והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ  לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו--לדמן על פני האדמה יהיו 
24O 025:034 לד הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן--כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה 
24O 025:035 לה ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן 
24O 025:036 לו קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן--כי שדד יהוה את מרעיתם 
24O 025:037 לז ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה 
24O 025:038 לח עזב ככפיר סכו--כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו  {פ} 
24O 026:001 א בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו--מלך יהודה  היה הדבר הזה מאת יהוה לאמר 
24O 026:002 ב כה אמר יהוה עמד בחצר בית יהוה ודברת על כל ערי יהודה הבאים להשתחות בית יהוה את כל הדברים אשר צויתיך לדבר אליהם  אל תגרע דבר 
24O 026:003 ג אולי ישמעו--וישבו איש מדרכו הרעה ונחמתי אל הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם מפני רע מעלליהם 
24O 026:004 ד ואמרת אליהם כה אמר יהוה  אם לא תשמעו אלי ללכת בתורתי אשר נתתי לפניכם 
24O 026:005 ה לשמע על דברי עבדי הנבאים אשר אנכי שלח אליכם והשכם ושלח ולא שמעתם 
24O 026:006 ו ונתתי את הבית הזה כשלה ואת העיר הזאתה (הזאת) אתן לקללה לכל גוי הארץ  {פ} 
24O 026:007 ז וישמעו הכהנים והנבאים וכל העם את ירמיהו מדבר את הדברים האלה בבית יהוה 
24O 026:008 ח ויהי ככלות ירמיהו לדבר את כל אשר צוה יהוה לדבר אל כל העם ויתפשו אתו הכהנים והנביאים וכל העם לאמר--מות תמות 
24O 026:009 ט מדוע נבית בשם יהוה לאמר כשלו יהיה הבית הזה והעיר הזאת תחרב מאין יושב ויקהל כל העם אל ירמיהו בבית יהוה 
24O 026:010 י וישמעו שרי יהודה את הדברים האלה ויעלו מבית המלך בית יהוה וישבו בפתח שער יהוה החדש  {ס} 
24O 026:011 יא ויאמרו הכהנים והנבאים אל השרים ואל כל העם לאמר  משפט מות לאיש הזה כי נבא אל העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם 
24O 026:012 יב ויאמר ירמיהו אל כל השרים ואל כל העם לאמר  יהוה שלחני להנבא אל הבית הזה ואל העיר הזאת את כל הדברים אשר שמעתם 
24O 026:013 יג ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם ושמעו בקול יהוה אלהיכם  וינחם יהוה--אל הרעה אשר דבר עליכם 
24O 026:014 יד ואני הנני בידכם  עשו לי כטוב וכישר בעיניכם 
24O 026:015 טו אך ידע תדעו כי אם ממתים אתם אתי--כי דם נקי אתם נתנים עליכם ואל העיר הזאת ואל ישביה  כי באמת שלחני יהוה עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה  {ס} 
24O 026:016 טז ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים  אין לאיש הזה משפט מות כי בשם יהוה אלהינו דבר אלינו 
24O 026:017 יז ויקמו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל כל קהל העם לאמר 
24O 026:018 יח מיכיה (מיכה) המורשתי היה נבא בימי חזקיהו מלך יהודה ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר יהוה צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער 
24O 026:019 יט ההמת המתהו חזקיהו מלך יהודה וכל יהודה הלא ירא את יהוה--ויחל את פני יהוה וינחם יהוה אל הרעה אשר דבר עליהם ואנחנו עשים רעה גדולה--על נפשותינו 
24O 026:020 כ וגם איש היה מתנבא בשם יהוה אוריהו בן שמעיהו מקרית היערים וינבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו 
24O 026:021 כא וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וכל השרים את דבריו ויבקש המלך המיתו וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים 
24O 026:022 כב וישלח המלך יהויקים אנשים--מצרים  את אלנתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים 
24O 026:023 כג ויוציאו את אוריהו ממצרים ויבאהו אל המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את נבלתו אל קברי בני העם 
24O 026:024 כד אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו--לבלתי תת אתו ביד העם להמיתו  {פ} 
24O 027:001 א בראשית ממלכת יהויקם בן יאושיהו--מלך יהודה  היה הדבר הזה אל ירמיה מאת יהוה לאמר 
24O 027:002 ב כה אמר יהוה אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך 
24O 027:003 ג ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון--ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה 
24O 027:004 ד וצוית אתם אל אדניהם לאמר  כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל אדניכם 
24O 027:005 ה אנכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני 
24O 027:006 ו ועתה אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך בבל עבדי וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו 
24O 027:007 ז ועבדו אתו כל הגוים ואת בנו ואת בן בנו--עד בא עת ארצו גם הוא ועבדו בו גוים רבים ומלכים גדלים 
24O 027:008 ח והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אתו את נבוכדנאצר מלך בבל ואת אשר לא יתן את צוארו בעל מלך בבל--בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא נאם יהוה עד תמי אתם בידו 
24O 027:009 ט ואתם אל תשמעו אל נביאיכם ואל קסמיכם ואל חלמתיכם ואל ענניכם ואל כשפיכם--אשר הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל 
24O 027:010 י כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם 
24O 027:011 יא והגוי אשר יביא את צוארו בעל מלך בבל--ועבדו  והנחתיו על אדמתו נאם יהוה ועבדה וישב בה 
24O 027:012 יב ואל צדקיה מלך יהודה דברתי ככל הדברים האלה לאמר  הביאו את צואריכם בעל מלך בבל ועבדו אתו ועמו--וחיו 
24O 027:013 יג למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר--כאשר דבר יהוה אל הגוי אשר לא יעבד את מלך בבל 
24O 027:014 יד ואל תשמעו אל דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל  כי שקר הם נבאים לכם 
24O 027:015 טו כי לא שלחתים נאם יהוה והם נבאים בשמי לשקר  למען הדיחי אתכם ואבדתם--אתם והנבאים הנבאים לכם 
24O 027:016 טז ואל הכהנים ואל כל העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל תשמעו אל דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה  כי שקר המה נבאים לכם 
24O 027:017 יז אל תשמעו אליהם עבדו את מלך בבל וחיו  למה תהיה העיר הזאת חרבה 
24O 027:018 יח ואם נבאים הם ואם יש דבר יהוה אתם--יפגעו נא ביהוה צבאות לבלתי באו הכלים הנותרים בבית יהוה ובית מלך יהודה ובירושלם בבלה 
24O 027:019 יט כי כה אמר יהוה צבאות אל העמדים ועל הים ועל המכנות--ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת 
24O 027:020 כ אשר לא לקחם נבוכדנאצר מלך בבל בגלותו את יכוניה (יכניה) בן יהויקים מלך יהודה מירושלם בבלה ואת כל חרי יהודה וירושלם 
24O 027:021 כא כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--על הכלים הנותרים בית יהוה ובית מלך יהודה וירושלם 
24O 027:022 כב בבלה יובאו ושמה יהיו--עד יום פקדי אתם נאם יהוה והעליתים והשיבתים אל המקום הזה  {פ} 
24O 028:001 א ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה בשנת (בשנה) הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל העם לאמר 
24O 028:002 ב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--לאמר  שברתי את על מלך בבל 
24O 028:003 ג בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית יהוה--אשר לקח נבוכדנאצר מלך בבל מן המקום הזה ויביאם בבל 
24O 028:004 ד ואת יכניה בן יהויקים מלך יהודה ואת כל גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל המקום הזה--נאם יהוה  כי אשבר את על מלך בבל 
24O 028:005 ה ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל העם העמדים בבית יהוה 
24O 028:006 ו ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית יהוה וכל הגולה מבבל אל המקום הזה 
24O 028:007 ז אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל העם 
24O 028:008 ח הנביאים אשר היו לפני ולפניך--מן העולם  וינבאו אל ארצות רבות ועל ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר 
24O 028:009 ט הנביא אשר ינבא לשלום--בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו יהוה באמת 
24O 028:010 י ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו 
24O 028:011 יא ויאמר חנניה לעיני כל העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את על נבכדנאצר מלך בבל בעוד שנתים ימים מעל צואר כל הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו  {פ} 
24O 028:012 יב ויהי דבר יהוה אל ירמיה  אחרי שבור חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר 
24O 028:013 יג הלוך ואמרת אל חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל 
24O 028:014 יד כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על צואר כל הגוים האלה לעבד את נבכדנאצר מלך בבל--ועבדהו וגם את חית השדה נתתי לו 
24O 028:015 טו ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא שמע נא חנניה  לא שלחך יהוה--ואתה הבטחת את העם הזה על שקר 
24O 028:016 טז לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי סרה דברת אל יהוה 
24O 028:017 יז וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי  {פ} 
24O 029:001 א ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם--אל יתר זקני הגולה ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה 
24O 029:002 ב אחרי צאת יכניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר--מירושלם 
24O 029:003 ג ביד אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיה  אשר שלח צדקיה מלך יהודה אל נבוכדנאצר מלך בבל--בבלה לאמר 
24O 029:004 ד כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל  לכל הגולה--אשר הגליתי מירושלם בבלה 
24O 029:005 ה בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין 
24O 029:006 ו קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו 
24O 029:007 ז ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה  כי בשלומה יהיה לכם שלום 
24O 029:008 ח כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקסמיכם ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מחלמים 
24O 029:009 ט כי בשקר הם נבאים לכם בשמי  לא שלחתים נאם יהוה  {ס} 
24O 029:010 י כי כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה 
24O 029:011 יא כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם--נאם יהוה  מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה 
24O 029:012 יב וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם 
24O 029:013 יג ובקשתם אתי ומצאתם  כי תדרשני בכל לבבכם 
24O 029:014 יד ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם (שבותכם) וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם--אל המקום אשר הגליתי אתכם משם 
24O 029:015 טו כי אמרתם  הקים לנו יהוה נבאים בבלה  {ס} 
24O 029:016 טז כי כה אמר יהוה אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת  אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה 
24O 029:017 יז כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע 
24O 029:018 יח ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל הגוים אשר הדחתים שם 
24O 029:019 יט תחת אשר לא שמעו אל דברי נאם יהוה--אשר שלחתי אליהם את עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם יהוה 
24O 029:020 כ ואתם שמעו דבר יהוה  כל הגולה--אשר שלחתי מירושלם בבלה  {ס} 
24O 029:021 כא כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר  הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך בבל והכם לעיניכם 
24O 029:022 כב ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר  ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר קלם מלך בבל באש 
24O 029:023 כג יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי הוידע (היודע) ועד נאם יהוה  {ס} 
24O 029:024 כד ואל שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר 
24O 029:025 כה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--לאמר  יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל כל העם אשר בירושלם ואל צפניה בן מעשיה הכהן ואל כל הכהנים לאמר 
24O 029:026 כו יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הצינק 
24O 029:027 כז ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי--המתנבא לכם 
24O 029:028 כח כי על כן שלח אלינו בבל לאמר--ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פריהן 
24O 029:029 כט ויקרא צפניה הכהן את הספר הזה באזני ירמיהו הנביא  {פ} 
24O 029:030 ל ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר 
24O 029:031 לא שלח על כל הגולה לאמר כה אמר יהוה אל שמעיה הנחלמי  יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר 
24O 029:032 לב לכן כה אמר יהוה הנני פקד על שמעיה הנחלמי ועל זרעו--לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יראה בטוב אשר אני עשה לעמי נאם יהוה  כי סרה דבר על יהוה  {ס} 
24O 030:001 א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר 
24O 030:002 ב כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר  כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך--אל ספר 
24O 030:003 ג כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם--וירשוה  {פ} 
24O 030:004 ד ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל--ואל יהודה 
24O 030:005 ה כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו--פחד ואין שלום 
24O 030:006 ו שאלו נא וראו אם ילד זכר  מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון 
24O 030:007 ז הוי כי גדול היום ההוא--מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע 
24O 030:008 ח והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים 
24O 030:009 ט ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם  {ס} 
24O 030:010 י ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל--כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד 
24O 030:011 יא כי אתך אני נאם יהוה להושיעך  כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך  {פ} 
24O 030:012 יב כי כה אמר יהוה אנוש לשברך--נחלה מכתך 
24O 030:013 יג אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך 
24O 030:014 יד כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו  כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי--על רב עונך עצמו חטאתיך 
24O 030:015 טו מה תזעק על שברך אנוש מכאבך  על רב עונך עצמו חטאתיך--עשיתי אלה לך 
24O 030:016 טז לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז 
24O 030:017 יז כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה  כי נדחה קראו לך--ציון היא דרש אין לה  {ס} 
24O 030:018 יח כה אמר יהוה הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב 
24O 030:019 יט ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו 
24O 030:020 כ והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו 
24O 030:021 כא והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי  כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי--נאם יהוה 
24O 030:022 כב והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים  {ס} 
24O 030:023 כג הנה סערת יהוה חמה יצאה--סער מתגורר  על ראש רשעים יחול 
24O 030:024 כד לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה [ (Jeremiah 30:25) כה בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם  {ס} ] 
24O 031:001 א כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל 
24O 031:002 ב מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד 
24O 031:003 ג עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל  עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים 
24O 031:004 ד עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו 
24O 031:005 ה כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו  {פ} 
24O 031:006 ו כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל 
24O 031:007 ז הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ--בם עור ופסח הרה וילדת יחדו  קהל גדול ישובו הנה 
24O 031:008 ח בבכי יבאו ובתחנונים אובילם--אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה  כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא  {ס} 
24O 031:009 ט שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו 
24O 031:010 י כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו 
24O 031:011 יא ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד 
24O 031:012 יב אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם 
24O 031:013 יג ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה  {ס} 
24O 031:014 יד כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים--רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו  {ס} 
24O 031:015 טו כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה  כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב 
24O 031:016 טז ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם  {ס} 
24O 031:017 יז שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי 
24O 031:018 יח כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי 
24O 031:019 יט הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים--כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו--רחם ארחמנו נאם יהוה  {ס} 
24O 031:020 כ הציבי לך צינים שמי לך תמרורים--שתי לבך למסלה דרך הלכתי (הלכת) שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה 
24O 031:021 כא עד מתי תתחמקין הבת השובבה  כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר  {ס} 
24O 031:022 כב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם  יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש 
24O 031:023 כג וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו  אכרים ונסעו בעדר 
24O 031:024 כד כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי 
24O 031:025 כה על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי  {ס} 
24O 031:026 כו הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה 
24O 031:027 כז והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס--ולהאביד ולהרע  כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה 
24O 031:028 כח בימים ההם--לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה 
24O 031:029 כט כי אם איש בעונו ימות  כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו  {ס} 
24O 031:030 ל הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה--ברית חדשה 
24O 031:031 לא לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים  אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם--נאם יהוה 
24O 031:032 לב כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם 
24O 031:033 לג ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה  כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה--כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד  {ס} 
24O 031:034 לד כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו 
24O 031:035 לה אם ימשו החקים האלה מלפני--נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני--כל הימים  {ס} 
24O 031:036 לו כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה  גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו--נאם יהוה  {ס} 
24O 031:037 לז הנה ימים    (באים) נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה 
24O 031:038 לח ויצא עוד קוה (קו) המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה 
24O 031:039 לט וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות (השדמות) עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה--קדש ליהוה  לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם  {פ} 
24O 031:040   
24O 032:001 א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשנת (בשנה) העשרית לצדקיהו מלך יהודה--היא השנה שמנה עשרה שנה לנבוכדראצר 
24O 032:002 ב ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית מלך יהודה 
24O 032:003 ג אשר כלאו צדקיהו מלך יהודה לאמר  מדוע אתה נבא לאמר כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ולכדה 
24O 032:004 ד וצדקיהו מלך יהודה לא ימלט מיד הכשדים  כי הנתן ינתן ביד מלך בבל ודבר פיו עם פיו ועיניו את עינו תראינה 
24O 032:005 ה ובבל יולך את צדקיהו ושם יהיה עד פקדי אתו נאם יהוה  כי תלחמו את הכשדים לא תצליחו  {פ} 
24O 032:006 ו ויאמר ירמיהו  היה דבר יהוה אלי לאמר 
24O 032:007 ז הנה חנמאל בן שלם דדך בא אליך לאמר  קנה לך את שדי אשר בענתות--כי לך משפט הגאלה לקנות 
24O 032:008 ח ויבא אלי חנמאל בן דדי כדבר יהוה אל חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את שדי אשר בענתות אשר בארץ בנימין כי לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה לך ואדע כי דבר יהוה הוא 
24O 032:009 ט ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דדי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף 
24O 032:010 י ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים 
24O 032:011 יא ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי 
24O 032:012 יב ואתן את הספר המקנה אל ברוך בן נריה בן מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה--לעיני כל היהודים הישבים בחצר המטרה 
24O 032:013 יג ואצוה את ברוך לעיניהם לאמר 
24O 032:014 יד כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש--למען יעמדו ימים רבים  {ס} 
24O 032:015 טו כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל  עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת  {פ} 
24O 032:016 טז ואתפלל אל יהוה אחרי תתי את ספר המקנה אל ברוך בן נריה לאמר 
24O 032:017 יז אהה אדני יהוה הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה  לא יפלא ממך כל דבר 
24O 032:018 יח עשה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם  האל הגדול הגבור יהוה צבאות שמו 
24O 032:019 יט גדל העצה ורב העליליה--אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו 
24O 032:020 כ אשר שמת אתות ומפתים בארץ מצרים עד היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה לך שם כיום הזה 
24O 032:021 כא ותצא את עמך את ישראל מארץ מצרים--באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול 
24O 032:022 כב ותתן להם את הארץ הזאת אשר נשבעת לאבותם לתת להם--ארץ זבת חלב ודבש 
24O 032:023 כג ויבאו וירשו אתה ולא שמעו בקולך ובתרותך (ובתורתך) לא הלכו--את כל אשר צויתה להם לעשות לא עשו ותקרא אתם את כל הרעה הזאת 
24O 032:024 כד הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה 
24O 032:025 כה ואתה אמרת אלי אדני יהוה קנה לך השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים  {ס} 
24O 032:026 כו ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר 
24O 032:027 כז הנה אני יהוה אלהי כל בשר--הממני יפלא כל דבר 
24O 032:028 כח לכן כה אמר יהוה  הנני נתן את העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך בבל--ולכדה 
24O 032:029 כט ובאו הכשדים הנלחמים על העיר הזאת והציתו את העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים--למען הכעסני 
24O 032:030 ל כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עשים הרע בעיני--מנערתיהם  כי בני ישראל אך מכעסים אתי במעשה ידיהם--נאם יהוה 
24O 032:031 לא כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה--להסירה מעל פני 
24O 032:032 לב על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעסני המה מלכיהם שריהם כהניהם ונביאיהם ואיש יהודה וישבי ירושלם 
24O 032:033 לג ויפנו אלי ערף ולא פנים ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר 
24O 032:034 לד וישימו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו--לטמאו 
24O 032:035 לה ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הנם להעביר את בניהם ואת בנותיהם למלך אשר לא צויתים ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת--למען החטי את יהודה  {ס} 
24O 032:036 לו ועתה לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל  אל העיר הזאת--אשר אתם אמרים נתנה ביד מלך בבל בחרב וברעב ובדבר 
24O 032:037 לז הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשבתים אל המקום הזה והשבתים לבטח 
24O 032:038 לח והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים 
24O 032:039 לט ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים--לטוב להם ולבניהם אחריהם 
24O 032:040 מ וכרתי להם ברית עולם אשר לא אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי 
24O 032:041 מא וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת--בכל לבי ובכל נפשי  {ס} 
24O 032:042 מב כי כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת--כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אנכי דבר עליהם 
24O 032:043 מג ונקנה השדה בארץ הזאת--אשר אתם אמרים שממה היא מאין אדם ובהמה נתנה ביד הכשדים 
24O 032:044 מד שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב  כי אשיב את שבותם נאם יהוה  {פ} 
24O 033:001 א ויהי דבר יהוה אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור בחצר המטרה לאמר 
24O 033:002 ב כה אמר יהוה עשה  יהוה יוצר אותה להכינה--יהוה שמו 
24O 033:003 ג קרא אלי ואענך ואגידה לך גדלות ובצרות לא ידעתם  {פ} 
24O 033:004 ד כי כה אמר יהוה אלהי ישראל על בתי העיר הזאת ועל בתי מלכי יהודה--הנתצים אל הסללות ואל החרב 
24O 033:005 ה באים להלחם את הכשדים ולמלאם את פגרי האדם אשר הכיתי באפי ובחמתי ואשר הסתרתי פני מהעיר הזאת על כל רעתם 
24O 033:006 ו הנני מעלה לה ארכה ומרפא ורפאתים וגליתי להם עתרת שלום ואמת 
24O 033:007 ז והשבתי את שבות יהודה ואת שבות ישראל ובנתים כבראשנה 
24O 033:008 ח וטהרתים מכל עונם אשר חטאו לי וסלחתי לכול (לכל) עונותיהם אשר חטאו לי ואשר פשעו בי 
24O 033:009 ט והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ--אשר ישמעו את כל הטובה אשר אנכי עשה אותם ופחדו ורגזו על כל הטובה ועל כל השלום אשר אנכי עשה לה  {ס} 
24O 033:010 י כה אמר יהוה עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה--בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה 
24O 033:011 יא קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את יהוה צבאות כי טוב יהוה כי לעולם חסדו מבאים תודה בית יהוה  כי אשיב את שבות הארץ כבראשנה אמר יהוה  {ס} 
24O 033:012 יב כה אמר יהוה צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב מאין אדם ועד בהמה ובכל עריו--נוה רעים מרבצים צאן 
24O 033:013 יג בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה--עד תעברנה הצאן על ידי מונה אמר יהוה  {ס} 
24O 033:014 יד הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי את הדבר הטוב אשר דברתי אל בית ישראל ועל בית יהודה 
24O 033:015 טו בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ 
24O 033:016 טז בימים ההם תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח וזה אשר יקרא לה יהוה צדקנו  {ס} 
24O 033:017 יז כי כה אמר יהוה  לא יכרת לדוד--איש ישב על כסא בית ישראל 
24O 033:018 יח ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני  מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח--כל הימים  {פ} 
24O 033:019 יט ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמור 
24O 033:020 כ כה אמר יהוה אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם 
24O 033:021 כא גם בריתי תפר את דוד עבדי מהיות לו בן מלך על כסאו ואת הלוים הכהנים משרתי 
24O 033:022 כב אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים--כן ארבה את זרע דוד עבדי ואת הלוים משרתי אתי  {ס} 
24O 033:023 כג ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר 
24O 033:024 כד הלוא ראית מה העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם וימאסם ואת עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם  {ס} 
24O 033:025 כה כה אמר יהוה אם לא בריתי יומם ולילה--חקות שמים וארץ לא שמתי 
24O 033:026 כו גם זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל זרע אברהם ישחק ויעקב  כי אשוב (אשיב) את שבותם ורחמתים  {פ} 
24O 034:001 א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך בבל וכל חילו וכל ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל העמים נלחמים על ירושלם ועל כל עריה--לאמר 
24O 034:002 ב כה אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ושרפה באש 
24O 034:003 ג ואתה לא תמלט מידו--כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את עיני מלך בבל תראינה ופיהו את פיך ידבר--ובבל תבוא 
24O 034:004 ד אך שמע דבר יהוה צדקיהו מלך יהודה כה אמר יהוה עליך לא תמות בחרב 
24O 034:005 ה בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך  כי דבר אני דברתי נאם יהוה  {ס} 
24O 034:006 ו וידבר ירמיהו הנביא אל צדקיהו מלך יהודה את כל הדברים האלה בירושלם 
24O 034:007 ז וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלם ועל כל ערי יהודה הנותרות  אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר  {פ} 
24O 034:008 ח הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה--אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלם לקרא להם דרור 
24O 034:009 ט לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה--חפשים  לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש 
24O 034:010 י וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו חפשים לבלתי עבד בם עוד וישמעו וישלחו 
24O 034:011 יא וישובו אחרי כן וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום (ויכבשום) לעבדים ולשפחות  {פ} 
24O 034:012 יב ויהי דבר יהוה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר 
24O 034:013 יג כה אמר יהוה אלהי ישראל  אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר 
24O 034:014 יד מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם 
24O 034:015 טו ותשבו אתם היום ותעשו את הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו 
24O 034:016 טז ותשבו ותחללו את שמי ותשבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם--להיות לכם לעבדים ולשפחות  {ס} 
24O 034:017 יז לכן כה אמר יהוה אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם יהוה אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ 
24O 034:018 יח ונתתי את האנשים העברים את ברתי אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני--העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו 
24O 034:019 יט שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ--העברים בין בתרי העגל 
24O 034:020 כ ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ 
24O 034:021 כא ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם 
24O 034:022 כב הנני מצוה נאם יהוה והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב  {פ} 
24O 035:001 א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר 
24O 035:002 ב הלוך אל בית הרכבים ודברת אותם והבאותם בית יהוה אל אחת הלשכות והשקית אותם יין 
24O 035:003 ג ואקח את יאזניה בן ירמיהו בן חבצניה ואת אחיו ואת כל בניו--ואת כל בית הרכבים 
24O 035:004 ד ואבא אתם בית יהוה אל לשכת בני חנן בן יגדליהו איש האלהים--אשר אצל לשכת השרים אשר ממעל ללשכת מעשיהו בן שלם שמר הסף 
24O 035:005 ה ואתן לפני בני בית הרכבים גבעים מלאים יין--וכסות ואמר אליהם שתו יין 
24O 035:006 ו ויאמרו לא נשתה יין  כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם 
24O 035:007 ז ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם  כי באהלים תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם 
24O 035:008 ח ונשמע בקול יהונדב בן רכב אבינו לכל אשר צונו  לבלתי שתות יין כל ימינו--אנחנו נשינו בנינו ובנתינו 
24O 035:009 ט ולבלתי בנות בתים לשבתנו וכרם ושדה וזרע לא יהיה לנו 
24O 035:010 י ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו 
24O 035:011 יא ויהי בעלות נבוכדראצר מלך בבל אל הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם ונשב בירושלם  {פ} 
24O 035:012 יב ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר 
24O 035:013 יג כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הלך ואמרת לאיש יהודה וליושבי ירושלם  הלוא תקחו מוסר לשמע אל דברי נאם יהוה 
24O 035:014 יד הוקם את דברי יהונדב בן רכב אשר צוה את בניו לבלתי שתות יין ולא שתו עד היום הזה--כי שמעו את מצות אביהם ואנכי דברתי אליכם השכם ודבר--ולא שמעתם אלי 
24O 035:015 טו ואשלח אליכם את כל עבדי הנבאים השכם ושלח לאמר שבו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ושבו אל האדמה אשר נתתי לכם ולאבתיכם ולא הטיתם את אזנכם ולא שמעתם אלי 
24O 035:016 טז כי הקימו בני יהונדב בן רכב את מצות אביהם אשר צום והעם הזה לא שמעו אלי 
24O 035:017 יז לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל הנני מביא אל יהודה ואל כל יושבי ירושלם את כל הרעה אשר דברתי עליהם  יען דברתי אליהם ולא שמעו ואקרא להם ולא ענו 
24O 035:018 יח ולבית הרכבים אמר ירמיהו כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל יען אשר שמעתם על מצות יהונדב אביכם ותשמרו את כל מצותיו ותעשו ככל אשר צוה אתכם 
24O 035:019 יט לכן כה אמר יהוה צבאות--אלהי ישראל  לא יכרת איש ליונדב בן רכב עמד לפני--כל הימים  {פ} 
24O 036:001 א ויהי בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר 
24O 036:002 ב קח לך מגלת ספר וכתבת אליה את כל הדברים אשר דברתי אליך על ישראל ועל יהודה ועל כל הגוים--מיום דברתי אליך מימי יאשיהו ועד היום הזה 
24O 036:003 ג אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם--למען ישובו איש מדרכו הרעה וסלחתי לעונם ולחטאתם  {ס} 
24O 036:004 ד ויקרא ירמיהו את ברוך בן נריה ויכתב ברוך מפי ירמיהו את כל דברי יהוה אשר דבר אליו--על מגלת ספר 
24O 036:005 ה ויצוה ירמיהו את ברוך לאמר  אני עצור--לא אוכל לבוא בית יהוה 
24O 036:006 ו ובאת אתה וקראת במגלה אשר כתבת מפי את דברי יהוה באזני העם בית יהוה--ביום צום וגם באזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם 
24O 036:007 ז אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה  כי גדול האף והחמה אשר דבר יהוה אל העם הזה 
24O 036:008 ח ויעש ברוך בן נריה ככל אשר צוהו ירמיהו הנביא--לקרא בספר דברי יהוה בית יהוה  {פ} 
24O 036:009 ט ויהי בשנה החמשית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה בחדש התשעי קראו צום לפני יהוה כל העם בירושלם וכל העם הבאים מערי יהודה--בירושלם 
24O 036:010 י ויקרא ברוך בספר את דברי ירמיהו בית יהוה--בלשכת גמריהו בן שפן הספר בחצר העליון פתח שער בית יהוה החדש באזני כל העם 
24O 036:011 יא וישמע מכיהו בן גמריהו בן שפן את כל דברי יהוה--מעל הספר 
24O 036:012 יב וירד בית המלך על לשכת הספר והנה שם כל השרים יושבים  אלישמע הספר ודליהו בן שמעיהו ואלנתן בן עכבור וגמריהו בן שפן וצדקיהו בן חנניהו--וכל השרים 
24O 036:013 יג ויגד להם מכיהו את כל הדברים אשר שמע בקרא ברוך בספר באזני העם 
24O 036:014 יד וישלחו כל השרים אל ברוך את יהודי בן נתניהו בן שלמיהו בן כושי לאמר המגלה אשר קראת בה באזני העם קחנה בידך ולך ויקח ברוך בן נריהו את המגלה בידו ויבא אליהם 
24O 036:015 טו ויאמרו אליו--שב נא וקראנה באזנינו ויקרא ברוך באזניהם 
24O 036:016 טז ויהי כשמעם את כל הדברים פחדו איש אל רעהו ויאמרו אל ברוך הגיד נגיד למלך את כל הדברים האלה 
24O 036:017 יז ואת ברוך--שאלו לאמר  הגד נא לנו--איך כתבת את כל הדברים האלה מפיו 
24O 036:018 יח ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כתב על הספר בדיו  {ס} 
24O 036:019 יט ויאמרו השרים אל ברוך לך הסתר אתה וירמיהו ואיש אל ידע איפה אתם 
24O 036:020 כ ויבאו אל המלך חצרה ואת המגלה הפקדו בלשכת אלישמע הספר ויגידו באזני המלך את כל הדברים 
24O 036:021 כא וישלח המלך את יהודי לקחת את המגלה ויקחה מלשכת אלישמע הספר ויקראה יהודי באזני המלך ובאזני כל השרים העמדים מעל המלך 
24O 036:022 כב והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת האח לפניו מבערת 
24O 036:023 כג ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר אל האח  עד תם כל המגלה על האש אשר על האח 
24O 036:024 כד ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם--המלך וכל עבדיו השמעים את כל הדברים האלה 
24O 036:025 כה וגם אלנתן ודליהו וגמריהו הפגעו במלך לבלתי שרף את המגלה ולא שמע אליהם 
24O 036:026 כו ויצוה המלך את ירחמאל בן המלך ואת שריהו בן עזריאל ואת שלמיהו בן עבדאל לקחת את ברוך הספר ואת ירמיהו הנביא ויסתרם יהוה  {ס} 
24O 036:027 כז ויהי דבר יהוה אל ירמיהו--אחרי שרף המלך את המגלה ואת הדברים אשר כתב ברוך מפי ירמיהו לאמר 
24O 036:028 כח שוב קח לך מגלה אחרת וכתב עליה את כל הדברים הראשנים אשר היו על המגלה הראשנה אשר שרף יהויקים מלך יהודה 
24O 036:029 כט ועל יהויקים מלך יהודה תאמר כה אמר יהוה  אתה שרפת את המגלה הזאת לאמר מדוע כתבת עליה לאמר בא יבוא מלך בבל והשחית את הארץ הזאת והשבית ממנה אדם ובהמה  {ס} 
24O 036:030 ל לכן כה אמר יהוה על יהויקים מלך יהודה לא יהיה לו יושב על כסא דוד ונבלתו תהיה משלכת לחרב ביום ולקרח בלילה 
24O 036:031 לא ופקדתי עליו ועל זרעו ועל עבדיו את עונם והבאתי עליהם ועל ישבי ירושלם ואל איש יהודה את כל הרעה אשר דברתי אליהם--ולא שמעו 
24O 036:032 לב וירמיהו לקח מגלה אחרת ויתנה אל ברוך בן נריהו הספר ויכתב עליה מפי ירמיהו את כל דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך יהודה באש ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה  {פ} 
24O 037:001 א וימלך מלך--צדקיהו בן יאשיהו  תחת כניהו בן יהויקים אשר המליך נבוכדראצר מלך בבל בארץ יהודה 
24O 037:002 ב ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ  אל דברי יהוה--אשר דבר ביד ירמיהו הנביא 
24O 037:003 ג וישלח המלך צדקיהו את יהוכל בן שלמיה ואת צפניהו בן מעשיה הכהן אל ירמיהו הנביא לאמר  התפלל נא בעדנו אל יהוה אלהינו 
24O 037:004 ד וירמיהו בא ויצא בתוך העם ולא נתנו אתו בית הכליא (הכלוא) 
24O 037:005 ה וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים הצרים על ירושלם את שמעם ויעלו מעל ירושלם  {פ} 
24O 037:006 ו ויהי דבר יהוה אל ירמיהו הנביא לאמר 
24O 037:007 ז כה אמר יהוה אלהי ישראל כה תאמרו אל מלך יהודה השלח אתכם אלי לדרשני  הנה חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים 
24O 037:008 ח ושבו הכשדים ונלחמו על העיר הזאת ולכדה ושרפה באש  {פ} 
24O 037:009 ט כה אמר יהוה אל תשאו נפשתיכם לאמר הלך ילכו מעלינו הכשדים  כי לא ילכו 
24O 037:010 י כי אם הכיתם כל חיל כשדים הנלחמים אתכם ונשארו בם אנשים מדקרים--איש באהלו יקומו ושרפו את העיר הזאת באש 
24O 037:011 יא והיה בהעלות חיל הכשדים מעל ירושלם--מפני חיל פרעה  {ס} 
24O 037:012 יב ויצא ירמיהו מירושלם ללכת ארץ בנימן לחלק משם בתוך העם 
24O 037:013 יג ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקדת ושמו יראייה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את ירמיהו הנביא לאמר אל הכשדים אתה נפל 
24O 037:014 יד ויאמר ירמיהו שקר אינני נפל על הכשדים--ולא שמע אליו ויתפש יראייה בירמיהו ויבאהו אל השרים 
24O 037:015 טו ויקצפו השרים על ירמיהו והכו אתו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הספר--כי אתו עשו לבית הכלא 
24O 037:016 טז כי בא ירמיהו אל בית הבור ואל החניות וישב שם ירמיהו ימים רבים 
24O 037:017 יז וישלח המלך צדקיהו ויקחהו וישאלהו המלך בביתו בסתר ויאמר היש דבר מאת יהוה ויאמר ירמיהו יש ויאמר ביד מלך בבל תנתן 
24O 037:018 יח ויאמר ירמיהו אל המלך צדקיהו  מה חטאתי לך ולעבדיך ולעם הזה כי נתתם אותי אל בית הכלא 
24O 037:019 יט ואיו (ואיה) נביאיכם אשר נבאו לכם לאמר  לא יבא מלך בבל עליכם ועל הארץ הזאת 
24O 037:020 כ ועתה שמע נא אדני המלך  תפל נא תחנתי לפניך ואל תשבני בית יהונתן הספר ולא אמות שם 
24O 037:021 כא ויצוה המלך צדקיהו ויפקדו את ירמיהו בחצר המטרה ונתן לו ככר לחם ליום מחוץ האפים עד תם כל הלחם מן העיר וישב ירמיהו בחצר המטרה 
24O 038:001 א וישמע שפטיה בן מתן וגדליהו בן פשחור ויוכל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה  את הדברים--אשר ירמיהו מדבר אל כל העם לאמר 
24O 038:002 ב כה אמר יהוה הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל הכשדים יחיה (וחיה) והיתה לו נפשו לשלל וחי  {ס} 
24O 038:003 ג כה אמר יהוה  הנתן תנתן העיר הזאת ביד חיל מלך בבל--ולכדה 
24O 038:004 ד ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה--כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם לדבר אליהם כדברים האלה  כי האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה--כי אם לרעה 
24O 038:005 ה ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם  כי אין המלך יוכל אתכם דבר 
24O 038:006 ו ויקחו את ירמיהו וישלכו אתו אל הבור מלכיהו בן המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את ירמיהו בחבלים ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט  {ס} 
24O 038:007 ז וישמע עבד מלך הכושי איש סריס והוא בבית המלך כי נתנו את ירמיהו אל הבור והמלך יושב בשער בנימן 
24O 038:008 ח ויצא עבד מלך מבית המלך וידבר אל המלך לאמר 
24O 038:009 ט אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר השליכו אל הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר 
24O 038:010 י ויצוה המלך את עבד מלך הכושי לאמר  קח בידך מזה שלשים אנשים והעלית את ירמיהו הנביא מן הבור בטרם ימות 
24O 038:011 יא ויקח עבד מלך את האנשים בידו ויבא בית המלך אל תחת האוצר ויקח משם בלוי הסחבות (סחבות) ובלוי מלחים וישלחם אל ירמיהו אל הבור בחבלים 
24O 038:012 יב ויאמר עבד מלך הכושי אל ירמיהו שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצלות ידיך מתחת לחבלים ויעש ירמיהו כן 
24O 038:013 יג וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן הבור וישב ירמיהו בחצר המטרה  {ס} 
24O 038:014 יד וישלח המלך צדקיהו ויקח את ירמיהו הנביא אליו אל מבוא השלישי אשר בבית יהוה ויאמר המלך אל ירמיהו שאל אני אתך דבר--אל תכחד ממני דבר 
24O 038:015 טו ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כי אגיד לך הלוא המת תמיתני וכי איעצך לא תשמע אלי 
24O 038:016 טז וישבע המלך צדקיהו אל ירמיהו--בסתר לאמר  חי יהוה את (  ) אשר עשה לנו את הנפש הזאת אם אמיתך ואם אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את נפשך  {ס} 
24O 038:017 יז ויאמר ירמיהו אל צדקיהו  {ס}  כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל אם יצא תצא אל שרי מלך בבל וחיתה נפשך והעיר הזאת לא תשרף באש וחיתה אתה וביתך 
24O 038:018 יח ואם לא תצא אל שרי מלך בבל--ונתנה העיר הזאת ביד הכשדים ושרפוה באש ואתה לא תמלט מידם  {ס} 
24O 038:019 יט ויאמר המלך צדקיהו אל ירמיהו  אני דאג את היהודים אשר נפלו אל הכשדים--פן יתנו אתי בידם והתעללו בי 
24O 038:020 כ ויאמר ירמיהו לא יתנו שמע נא בקול יהוה לאשר אני דבר אליך--וייטב לך ותחי נפשך 
24O 038:021 כא ואם מאן אתה לצאת--זה הדבר אשר הראני יהוה 
24O 038:022 כב והנה כל הנשים אשר נשארו בבית מלך יהודה מוצאות אל שרי מלך בבל והנה אמרת הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור 
24O 038:023 כג ואת כל נשיך ואת בניך מוצאים אל הכשדים ואתה לא תמלט מידם  כי ביד מלך בבל תתפש ואת העיר הזאת תשרף באש  {ס} 
24O 038:024 כד ויאמר צדקיהו אל ירמיהו איש אל ידע בדברים האלה--ולא תמות 
24O 038:025 כה וכי ישמעו השרים כי דברתי אתך ובאו אליך ואמרו אליך הגידה נא לנו מה דברת אל המלך אל תכחד ממנו ולא נמיתך ומה דבר אליך המלך 
24O 038:026 כו ואמרת אליהם מפיל אני תחנתי לפני המלך לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם  {פ} 
24O 038:027 כז ויבאו כל השרים אל ירמיהו וישאלו אתו ויגד להם ככל הדברים האלה אשר צוה המלך ויחרשו ממנו כי לא נשמע הדבר 
24O 038:028 כח וישב ירמיהו בחצר המטרה עד יום אשר נלכדה ירושלם  {ס}  והיה כאשר נלכדה ירושלם 
24O 039:001 א בשנה התשעית לצדקיהו מלך יהודה בחדש העשרי בא נבוכדראצר מלך בבל וכל חילו אל ירושלם ויצרו עליה 
24O 039:002 ב בעשתי עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר 
24O 039:003 ג ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך--נרגל שראצר סמגר נבו שר סכים רב סריס נרגל שראצר רב מג וכל שארית שרי מלך בבל 
24O 039:004 ד ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן העיר דרך גן המלך בשער בין החמתים ויצא דרך הערבה 
24O 039:005 ה וירדפו חיל כשדים אחריהם וישגו את צדקיהו בערבות ירחו ויקחו אותו ויעלהו אל נבוכדראצר מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים 
24O 039:006 ו וישחט מלך בבל את בני צדקיהו ברבלה--לעיניו ואת כל חרי יהודה שחט מלך בבל 
24O 039:007 ז ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים לביא אתו בבלה 
24O 039:008 ח ואת בית המלך ואת בית העם שרפו הכשדים באש ואת חמות ירושלם נתצו 
24O 039:009 ט ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו עליו ואת יתר העם הנשארים--הגלה נבוזראדן רב טבחים בבל 
24O 039:010 י ומן העם הדלים אשר אין להם מאומה השאיר נבוזראדן רב טבחים בארץ יהודה ויתן להם כרמים ויגבים ביום ההוא 
24O 039:011 יא ויצו נבוכדראצר מלך בבל על ירמיהו ביד נבוזראדן רב טבחים לאמר 
24O 039:012 יב קחנו ועיניך שים עליו ואל תעש לו מאומה רע  כי אם (  ) כאשר ידבר אליך--כן עשה עמו 
24O 039:013 יג וישלח נבוזראדן רב טבחים ונבושזבן רב סריס ונרגל שראצר רב מג--וכל רבי מלך בבל 
24O 039:014 יד וישלחו ויקחו את ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אתו אל גדליהו בן אחיקם בן שפן להוצאהו אל הבית וישב בתוך העם  {ס} 
24O 039:015 טו ואל ירמיהו היה דבר יהוה בהיתו עצור בחצר המטרה לאמר 
24O 039:016 טז הלוך ואמרת לעבד מלך הכושי לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי את דברי אל העיר הזאת לרעה ולא לטובה והיו לפניך ביום ההוא 
24O 039:017 יז והצלתיך ביום ההוא נאם יהוה ולא תנתן ביד האנשים אשר אתה יגור מפניהם 
24O 039:018 יח כי מלט אמלטך ובחרב לא תפל והיתה לך נפשך לשלל כי בטחת בי נאם יהוה  {פ} 
24O 040:001 א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה אחר שלח אתו נבוזראדן רב טבחים מן הרמה--בקחתו אתו והוא אסור באזקים בתוך כל גלות ירושלם ויהודה המגלים בבלה 
24O 040:002 ב ויקח רב טבחים לירמיהו ויאמר אליו--יהוה אלהיך דבר את הרעה הזאת אל המקום הזה 
24O 040:003 ג ויבא ויעש יהוה כאשר דבר  כי חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקולו והיה לכם דבר (הדבר) הזה 
24O 040:004 ד ועתה הנה פתחתיך היום מן האזקים אשר על ידך--אם טוב בעיניך לבוא אתי בבל בא ואשים את עיני עליך ואם רע בעיניך לבוא אתי בבל חדל  ראה כל הארץ לפניך אל טוב ואל הישר בעיניך ללכת שמה לך 
24O 040:005 ה ועודנו לא ישוב ושבה אל גדליה בן אחיקם בן שפן אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל כל הישר בעיניך ללכת לך ויתן לו רב טבחים ארחה ומשאת וישלחהו 
24O 040:006 ו ויבא ירמיהו אל גדליה בן אחיקם המצפתה וישב אתו בתוך העם הנשארים בארץ  {פ} 
24O 040:007 ז וישמעו כל שרי החילים אשר בשדה המה ואנשיהם כי הפקיד מלך בבל את גדליהו בן אחיקם בארץ וכי הפקיד אתו אנשים ונשים וטף ומדלת הארץ מאשר לא הגלו בבלה 
24O 040:008 ח ויבאו אל גדליה המצפתה וישמעאל בן נתניהו ויוחנן ויונתן בני קרח ושריה בן תנחמת ובני עופי (עיפי) הנטפתי ויזניהו בן המעכתי--המה ואנשיהם 
24O 040:009 ט וישבע להם גדליהו בן אחיקם בן שפן ולאנשיהם לאמר אל תיראו מעבוד הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל--וייטב לכם 
24O 040:010 י ואני הנני ישב במצפה לעמד לפני הכשדים אשר יבאו אלינו ואתם אספו יין וקיץ ושמן ושמו בכליכם ושבו בעריכם אשר תפשתם 
24O 040:011 יא וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום ואשר בכל הארצות שמעו כי נתן מלך בבל שארית ליהודה וכי הפקיד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן 
24O 040:012 יב וישבו כל היהודים מכל המקמות אשר נדחו שם ויבאו ארץ יהודה אל גדליהו המצפתה ויאספו יין וקיץ הרבה מאד  {ס} 
24O 040:013 יג ויוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר בשדה--באו אל גדליהו המצפתה 
24O 040:014 יד ויאמרו אליו הידע תדע כי בעליס מלך בני עמון שלח את ישמעאל בן נתניה להכתך נפש ולא האמין להם גדליהו בן אחיקם 
24O 040:015 טו ויוחנן בן קרח אמר אל גדליהו בסתר במצפה לאמר אלכה נא ואכה את ישמעאל בן נתניה ואיש לא ידע למה יככה נפש ונפצו כל יהודה הנקבצים אליך ואבדה שארית יהודה 
24O 040:016 טז ויאמר גדליהו בן אחיקם אל יוחנן בן קרח אל תעש (תעשה) את הדבר הזה  כי שקר אתה דבר אל ישמעאל  {פ} 
24O 041:001 א ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים אתו אל גדליהו בן אחיקם--המצפתה ויאכלו שם לחם יחדו במצפה 
24O 041:002 ב ויקם ישמעאל בן נתניה ועשרת האנשים אשר היו אתו ויכו את גדליהו בן אחיקם בן שפן בחרב--וימת אתו  אשר הפקיד מלך בבל בארץ 
24O 041:003 ג ואת כל היהודים אשר היו אתו את גדליהו במצפה ואת הכשדים אשר נמצאו שם--את אנשי המלחמה הכה ישמעאל 
24O 041:004 ד ויהי ביום השני להמית את גדליהו ואיש לא ידע 
24O 041:005 ה ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגדדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית יהוה 
24O 041:006 ו ויצא ישמעאל בן נתניה לקראתם מן המצפה הלך הלך ובכה ויהי כפגש אתם ויאמר אליהם באו אל גדליהו בן אחיקם 
24O 041:007 ז ויהי כבואם אל תוך העיר וישחטם ישמעאל בן נתניה אל תוך הבור--הוא והאנשים אשר אתו 
24O 041:008 ח ועשרה אנשים נמצאו בם ויאמרו אל ישמעאל אל תמתנו--כי יש לנו מטמנים בשדה חטים ושערים ושמן ודבש ויחדל ולא המיתם בתוך אחיהם 
24O 041:009 ט והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו--הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא מלך ישראל אתו מלא ישמעאל בן נתניהו--חללים 
24O 041:010 י וישב ישמעאל את כל שארית העם אשר במצפה את בנות המלך ואת כל העם הנשארים במצפה אשר הפקיד נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם וישבם ישמעאל בן נתניה וילך לעבר אל בני עמון  {ס} 
24O 041:011 יא וישמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר אתו את כל הרעה אשר עשה ישמעאל בן נתניה 
24O 041:012 יב ויקחו את כל האנשים וילכו להלחם עם ישמעאל בן נתניה וימצאו אתו אל מים רבים אשר בגבעון 
24O 041:013 יג ויהי כראות כל העם אשר את ישמעאל את יוחנן בן קרח ואת כל שרי החילים אשר אתו--וישמחו 
24O 041:014 יד ויסבו כל העם אשר שבה ישמעאל מן המצפה וישבו וילכו אל יוחנן בן קרח 
24O 041:015 טו וישמעאל בן נתניה נמלט בשמנה אנשים מפני יוחנן וילך אל בני עמון  {ס} 
24O 041:016 טז ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר אתו את כל שארית העם אשר השיב מאת ישמעאל בן נתניה מן המצפה אחר הכה את גדליה בן אחיקם--גברים אנשי המלחמה ונשים וטף וסרסים אשר השיב מגבעון 
24O 041:017 יז וילכו וישבו בגרות כמוהם (כמהם) אשר אצל בית לחם--ללכת לבוא מצרים 
24O 041:018 יח מפני הכשדים כי יראו מפניהם  כי הכה ישמעאל בן נתניה את גדליהו בן אחיקם אשר הפקיד מלך בבל בארץ  {פ} 
24O 042:001 א ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה--וכל העם מקטן ועד גדול 
24O 042:002 ב ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת  כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו 
24O 042:003 ג ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה 
24O 042:004 ד ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי--הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם--לא אמנע מכם דבר 
24O 042:005 ה והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן  אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו--כן נעשה 
24O 042:006 ו אם טוב ואם רע--בקול יהוה אלהינו אשר אנו (אנחנו) שלחים אתך אליו נשמע  למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו  {פ} 
24O 042:007 ז ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו 
24O 042:008 ח ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם--למקטן ועד גדול 
24O 042:009 ט ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו 
24O 042:010 י אם שוב תשבו בארץ הזאת--ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש  כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם 
24O 042:011 יא אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה--כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו 
24O 042:012 יב ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם 
24O 042:013 יג ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם 
24O 042:014 יד לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב 
24O 042:015 טו ועתה--לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה  כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם 
24O 042:016 טז והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים--ושם תמתו 
24O 042:017 יז ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם--ימותו בחרב ברעב ובדבר  ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם 
24O 042:018 יח כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה 
24O 042:019 יט דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום 
24O 042:020 כ כי התעתים (התעיתם) בנפשותיכם--כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו--ועשינו 
24O 042:021 כא ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם 
24O 042:022 כב ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו--במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם  {ס} 
24O 043:001 א ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל כל העם את כל דברי יהוה אלהיהם אשר שלחו יהוה אלהיהם אליהם--את כל הדברים האלה  {ס} 
24O 043:002 ב ויאמר עזריה בן הושעיה ויוחנן בן קרח וכל האנשים הזדים  אמרים אל ירמיהו שקר אתה מדבר--לא שלחך יהוה אלהינו לאמר לא תבאו מצרים לגור שם 
24O 043:003 ג כי ברוך בן נריה מסית אתך בנו--למען תת אתנו ביד הכשדים להמית אתנו ולהגלות אתנו בבל 
24O 043:004 ד ולא שמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים וכל העם--בקול יהוה  לשבת בארץ יהודה 
24O 043:005 ה ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים את כל שארית יהודה--אשר שבו מכל הגוים אשר נדחו שם לגור בארץ יהודה 
24O 043:006 ו את הגברים ואת הנשים ואת הטף ואת בנות המלך ואת כל הנפש אשר הניח נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם בן שפן ואת ירמיהו הנביא ואת ברוך בן נריהו 
24O 043:007 ז ויבאו ארץ מצרים כי לא שמעו בקול יהוה ויבאו עד תחפנחס  {ס} 
24O 043:008 ח ויהי דבר יהוה אל ירמיהו בתחפנחס לאמר 
24O 043:009 ט קח בידך אבנים גדלות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית פרעה בתחפנחס--לעיני אנשים יהודים 
24O 043:010 י ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שלח ולקחתי את נבוכדראצר מלך בבל עבדי ושמתי כסאו ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי ונטה את שפרורו (שפרירו) עליהם 
24O 043:011 יא ובאה (ובא) והכה את ארץ מצרים--אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב 
24O 043:012 יב והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרעה את בגדו ויצא משם בשלום 
24O 043:013 יג ושבר את מצבות בית שמש אשר בארץ מצרים ואת בתי אלהי מצרים ישרף באש  {פ} 
24O 044:001 א הדבר אשר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישבים בארץ מצרים--הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר 
24O 044:002 ב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב 
24O 044:003 ג מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים--אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם 
24O 044:004 ד ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר  אל נא תעשו את דבר התעבה הזאת--אשר שנאתי 
24O 044:005 ה ולא שמעו ולא הטו את אזנם לשוב מרעתם--לבלתי קטר לאלהים אחרים 
24O 044:006 ו ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה  {ס} 
24O 044:007 ז ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה--לבלתי הותיר לכם שארית 
24O 044:008 ח להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר אתם באים לגור שם--למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גוי הארץ 
24O 044:009 ט השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם--אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם 
24O 044:010 י לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא הלכו בתורתי ובחקתי אשר נתתי לפניכם ולפני אבותיכם  {ס} 
24O 044:011 יא לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה--ולהכרית את כל יהודה 
24O 044:012 יב ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה 
24O 044:013 יג ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על ירושלם--בחרב ברעב ובדבר 
24O 044:014 יד ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם--כי לא ישובו כי אם פלטים  {פ} 
24O 044:015 טו ויענו את ירמיהו כל האנשים הידעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העמדות קהל גדול וכל העם הישבים בארץ מצרים בפתרוס לאמר 
24O 044:016 טז הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה--איננו שמעים אליך 
24O 044:017 יז כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו 
24O 044:018 יח ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים--חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו 
24O 044:019 יט וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים  {ס} 
24O 044:020 כ ויאמר ירמיהו אל כל העם על הגברים ועל הנשים ועל כל העם הענים אתו דבר לאמר 
24O 044:021 כא הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ  אתם זכר יהוה ותעלה על לבו 
24O 044:022 כב ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב--כהיום הזה 
24O 044:023 כג מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת--כיום הזה  {ס} 
24O 044:024 כד ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשים  שמעו דבר יהוה כל יהודה אשר בארץ מצרים 
24O 044:025 כה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם  {ס} 
24O 044:026 כו לכן שמעו דבר יהוה כל יהודה הישבים בארץ מצרים  הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם יהיה עוד שמי נקרא בפי כל איש יהודה אמר חי אדני יהוה בכל ארץ מצרים 
24O 044:027 כז הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב--עד כלותם 
24O 044:028 כח ופליטי חרב ישבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה--מתי מספר וידעו כל שארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שם דבר מי יקום ממני ומהם 
24O 044:029 כט וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה--למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה  {פ} 
24O 044:030 ל כה אמר יהוה הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו  כאשר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו--ומבקש נפשו  {ס} 
24O 045:001 א הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל ברוך בן נריה--בכתבו את הדברים האלה על ספר מפי ירמיהו בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר 
24O 045:002 ב כה אמר יהוה אלהי ישראל עליך ברוך 
24O 045:003 ג אמרת אוי נא לי כי יסף יהוה יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי 
24O 045:004 ד כה תאמר אליו כה אמר יהוה הנה אשר בניתי אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא 
24O 045:005 ה ואתה תבקש לך גדלות אל תבקש  כי הנני מביא רעה על כל בשר נאם יהוה ונתתי לך את נפשך לשלל על כל המקמות אשר תלך שם  {פ} 
24O 046:001 א אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא על הגוים 
24O 046:002 ב למצרים על חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר היה על נהר פרת בכרכמש--אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה 
24O 046:003 ג ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה 
24O 046:004 ד אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת 
24O 046:005 ה מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו--מגור מסביב נאם יהוה 
24O 046:006 ו אל ינוס הקל ואל ימלט הגבור צפונה על יד נהר פרת כשלו ונפלו 
24O 046:007 ז מי זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו 
24O 046:008 ח מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה ארץ אבידה עיר וישבי בה 
24O 046:009 ט עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים--כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת 
24O 046:010 י והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם  כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון--אל נהר פרת 
24O 046:011 יא עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרביתי (הרבית) רפאות תעלה אין לך 
24O 046:012 יב שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ  כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם  {פ} 
24O 046:013 יג הדבר אשר דבר יהוה אל ירמיהו הנביא--לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים 
24O 046:014 יד הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך--כי אכלה חרב סביביך 
24O 046:015 טו מדוע נסחף אביריך  לא עמד כי יהוה הדפו 
24O 046:016 טז הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה 
24O 046:017 יז קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד 
24O 046:018 יח חי אני נאם המלך--יהוה צבאות שמו  כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא 
24O 046:019 יט כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים  כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב  {ס} 
24O 046:020 כ עגלה יפה פיה מצרים קרץ מצפון בא בא 
24O 046:021 כא גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו  כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם 
24O 046:022 כב קולה כנחש ילך  כי בחיל ילכו--ובקרדמות באו לה כחטבי עצים 
24O 046:023 כג כרתו יערה נאם יהוה כי לא יחקר  כי רבו מארבה ואין להם מספר 
24O 046:024 כד הבישה בת מצרים נתנה ביד עם צפון 
24O 046:025 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה--ועל הבטחים בו 
24O 046:026 כו ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד עבדיו ואחרי כן תשכן כימי קדם נאם יהוה  {פ} 
24O 046:027 כז ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל--כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד 
24O 046:028 כח אתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה--כי אתך אני  כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך  {פ} 
24O 047:001 א אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה 
24O 047:002 ב כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ 
24O 047:003 ג מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו--לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים 
24O 047:004 ד על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר  כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור 
24O 047:005 ה באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי 
24O 047:006 ו הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך--הרגעי ודמי 
24O 047:007 ז איך תשקטי ויהוה צוה לה  אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה  {פ} 
24O 048:001 א למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה 
24O 048:002 ב אין עוד תהלת מואב--בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב 
24O 048:003 ג קול צעקה מחרונים--שד ושבר גדול 
24O 048:004 ד נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה (צעיריה) 
24O 048:005 ה כי מעלה הלחות (הלחית) בבכי יעלה בכי  כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו 
24O 048:006 ו נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר 
24O 048:007 ז כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש (כמוש) בגולה כהניו ושריו יחד (יחדו) 
24O 048:008 ח ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר--אשר אמר יהוה 
24O 048:009 ט תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן 
24O 048:010 י ארור עשה מלאכת יהוה--רמיה וארור מנע חרבו מדם 
24O 048:011 יא שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר  {ס} 
24O 048:012 יב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו 
24O 048:013 יג ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם 
24O 048:014 יד איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה 
24O 048:015 טו שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח  נאם המלך--יהוה צבאות שמו 
24O 048:016 טז קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד 
24O 048:017 יז נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז--מקל תפארה 
24O 048:018 יח רדי מכבוד ישבי (ושבי) בצמא ישבת בת דיבון  כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך 
24O 048:019 יט אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה 
24O 048:020 כ הביש מואב כי חתה הילילי (הילילו) וזעקי (וזעקו) הגידו בארנון כי שדד מואב 
24O 048:021 כא ומשפט בא אל ארץ המישר--אל חלון ואל יהצה ועל מופעת (מיפעת) 
24O 048:022 כב ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים 
24O 048:023 כג ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון 
24O 048:024 כד ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב--הרחקות והקרבות 
24O 048:025 כה נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה--נאם יהוה 
24O 048:026 כו השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא 
24O 048:027 כז ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה (נמצא)  כי מדי דבריך בו תתנודד 
24O 048:028 כח עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת 
24O 048:029 כט שמענו גאון מואב גאה מאד  גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו 
24O 048:030 ל אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו 
24O 048:031 לא על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק  אל אנשי קיר חרש יהגה 
24O 048:032 לב מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו--על קיצך ועל בצירך שדד נפל 
24O 048:033 לג ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי--לא ידרך הידד הידד לא הידד 
24O 048:034 לד מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם--מצער עד חרנים עגלת שלשיה  כי גם מי נמרים למשמות יהיו 
24O 048:035 לה והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו 
24O 048:036 לו על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו 
24O 048:037 לז כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק 
24O 048:038 לח על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד  כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו--נאם יהוה 
24O 048:039 לט איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו  {ס} 
24O 048:040 מ כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב 
24O 048:041 מא נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה 
24O 048:042 מב ונשמד מואב מעם  כי על יהוה הגדיל 
24O 048:043 מג פחד ופחת ופח--עליך יושב מואב נאם יהוה 
24O 048:044 מד הניס (הנס) מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח  כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה 
24O 048:045 מה בצל חשבון עמדו מכח נסים  כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון 
24O 048:046 מו אוי לך מואב אבד עם כמוש  כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה 
24O 048:047 מז ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב  {ס} 
24O 049:001 א לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו--מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב 
24O 049:002 ב לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה 
24O 049:003 ג הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה--חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות  כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו 
24O 049:004 ד מה תתהללי בעמקים--זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי 
24O 049:005 ה הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות--מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד 
24O 049:006 ו ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון--נאם יהוה  {פ} 
24O 049:007 ז לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם 
24O 049:008 ח נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן  כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו 
24O 049:009 ט אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים 
24O 049:010 י כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו 
24O 049:011 יא עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו  {ס} 
24O 049:012 יב כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה  לא תנקה כי שתה תשתה 
24O 049:013 יג כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם 
24O 049:014 יד שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה 
24O 049:015 טו כי הנה קטן נתתיך בגוים--בזוי באדם 
24O 049:016 טז תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה  כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה 
24O 049:017 יז והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה 
24O 049:018 יח כמהפכת סדם ועמרה ושכניה--אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם 
24O 049:019 יט הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן--כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד  כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני  {ס} 
24O 049:020 כ לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן  אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם 
24O 049:021 כא מקול נפלם רעשה הארץ  צעקה בים סוף נשמע קולה 
24O 049:022 כב הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה  {פ} 
24O 049:023 כג לדמשק בושה חמת וארפד--כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל 
24O 049:024 כד רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה 
24O 049:025 כה איך לא עזבה עיר תהלה (תהלת)--קרית משושי 
24O 049:026 כו לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות 
24O 049:027 כז והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד  {פ} 
24O 049:028 כח לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור (נבוכדראצר) מלך בבל--כה אמר יהוה  קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם 
24O 049:029 כט אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב 
24O 049:030 ל נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור--נאם יהוה  כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם (עליכם) מחשבה 
24O 049:031 לא קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח--נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו 
24O 049:032 לב והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה 
24O 049:033 לג והיתה חצור למעון תנים שממה--עד עולם  לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם  {ס} 
24O 049:034 לד אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם  בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה--לאמר 
24O 049:035 לה כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם 
24O 049:036 לו והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם (עילם) 
24O 049:037 לז והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי--נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם 
24O 049:038 לח ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה 
24O 049:039 לט והיה באחרית הימים אשוב (אשיב) את שבית (שבות) עילם--נאם יהוה  {פ} 
24O 050:001 א הדבר אשר דבר יהוה אל בבל--אל ארץ כשדים  ביד ירמיהו הנביא 
24O 050:002 ב הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה 
24O 050:003 ג כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה  מאדם ועד בהמה נדו הלכו 
24O 050:004 ד בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו 
24O 050:005 ה ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח 
24O 050:006 ו צאן אבדות היה (היו) עמי--רעיהם התעום הרים שובבים (שובבום) מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם 
24O 050:007 ז כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה  {ס} 
24O 050:008 ח נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו (צאו) והיו כעתודים לפני צאן 
24O 050:009 ט כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם 
24O 050:010 י והיתה כשדים לשלל  כל שלליה ישבעו נאם יהוה 
24O 050:011 יא כי תשמחי (תשמחו) כי תעלזי (תעלזו) שסי נחלתי  כי תפושי (תפושו) כעגלה דשה ותצהלי (ותצהלו) כאברים 
24O 050:012 יב בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה 
24O 050:013 יג מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה 
24O 050:014 יד ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ  כי ליהוה חטאה 
24O 050:015 טו הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה (אשיותיה) נהרסו חומותיה  כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה 
24O 050:016 טז כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר--מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו  {ס} 
24O 050:017 יז שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל  {פ} 
24O 050:018 יח לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו--כאשר פקדתי אל מלך אשור 
24O 050:019 יט ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו 
24O 050:020 כ בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה  כי אסלח לאשר אשאיר  {פ} 
24O 050:021 כא על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך  {ס} 
24O 050:022 כב קול מלחמה בארץ--ושבר גדול 
24O 050:023 כג איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים 
24O 050:024 כד יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת--כי ביהוה התגרית 
24O 050:025 כה פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו  כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות--בארץ כשדים 
24O 050:026 כו באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית 
24O 050:027 כז חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם  {ס} 
24O 050:028 כח קול נסים ופלטים מארץ בבל  להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו--נקמת היכלו 
24O 050:029 כט השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי   (לה) פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה  כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל 
24O 050:030 ל לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה  {פ} 
24O 050:031 לא הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות  כי בא יומך עת פקדתיך 
24O 050:032 לב וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו  {ס} 
24O 050:033 לג כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם 
24O 050:034 לד גאלם חזק יהוה צבאות שמו--ריב יריב את ריבם  למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל 
24O 050:035 לה חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה 
24O 050:036 לו חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו 
24O 050:037 לז חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה--והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו 
24O 050:038 לח חרב אל מימיה ויבשו  כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו 
24O 050:039 לט לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודר 
24O 050:040 מ כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה--נאם יהוה  לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם 
24O 050:041 מא הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ 
24O 050:042 מב קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו--קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל 
24O 050:043 מג שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו--חיל כיולדה 
24O 050:044 מד הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן--כי ארגעה ארוצם (אריצם) מעליה ומי בחור אליה אפקד  כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני 
24O 050:045 מה לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים  אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה 
24O 050:046 מו מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע  {ס} 
24O 051:001 א כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי--רוח משחית 
24O 051:002 ב ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה  כי היו עליה מסביב ביום רעה 
24O 051:003 ג אל ידרך ידרך (  ) הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה--החרימו כל צבאה 
24O 051:004 ד ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה 
24O 051:005 ה כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו--מיהוה צבאות  כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל 
24O 051:006 ו נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו--אל תדמו בעונה  כי עת נקמה היא ליהוה--גמול הוא משלם לה 
24O 051:007 ז כוס זהב בבל ביד יהוה--משכרת כל הארץ  מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים 
24O 051:008 ח פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה--אולי תרפא 
24O 051:009 ט רפאנו את בבל ולא נרפתה--עזבוה ונלך איש לארצו  כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים 
24O 051:010 י הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו  {ס} 
24O 051:011 יא הברו החצים מלאו השלטים--העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה  כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו 
24O 051:012 יב אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר--הקימו שמרים הכינו הארבים  כי גם זמם יהוה--גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל 
24O 051:013 יג שכנתי (שכנת) על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך 
24O 051:014 יד נשבע יהוה צבאות בנפשו  כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד  {ס} 
24O 051:015 טו עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים 
24O 051:016 טז לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו 
24O 051:017 יז נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל  כי שקר נסכו ולא רוח בם 
24O 051:018 יח הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו 
24O 051:019 יט לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא--ושבט נחלתו  יהוה צבאות שמו  {פ} 
24O 051:020 כ מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות 
24O 051:021 כא ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו 
24O 051:022 כב ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה 
24O 051:023 כג ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים 
24O 051:024 כד ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון--לעיניכם  נאם יהוה  {ס} 
24O 051:025 כה הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה 
24O 051:026 כו ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות  כי שממות עולם תהיה נאם יהוה 
24O 051:027 כז שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים--השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר 
24O 051:028 כח קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו 
24O 051:029 כט ותרעש הארץ ותחל  כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב 
24O 051:030 ל חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות--נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה 
24O 051:031 לא רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד--להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה 
24O 051:032 לב והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו  {ס} 
24O 051:033 לג כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה  עוד מעט ובאה עת הקציר לה 
24O 051:034 לד אכלנו (אכלני) הממנו (הממני) נבוכדראצר מלך בבל הציגנו (הציגני) כלי ריק בלענו (בלעני) כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו (הדיחני) 
24O 051:035 לה חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם  {ס} 
24O 051:036 לו לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה 
24O 051:037 לז והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב 
24O 051:038 לח יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות 
24O 051:039 לט בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו--נאם יהוה 
24O 051:040 מ אורידם ככרים לטבוח--כאילים עם עתודים 
24O 051:041 מא איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים 
24O 051:042 מב עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה 
24O 051:043 מג היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה  ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם 
24O 051:044 מד ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה 
24O 051:045 מה צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו--מחרון אף יהוה 
24O 051:046 מו ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל 
24O 051:047 מז לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה 
24O 051:048 מח ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם  כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה 
24O 051:049 מט גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ 
24O 051:050 נ פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם 
24O 051:051 נא בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו  כי באו זרים על מקדשי בית יהוה  {פ} 
24O 051:052 נב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל 
24O 051:053 נג כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה  מאתי יבאו שדדים לה--נאם יהוה  {ס} 
24O 051:054 נד קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים 
24O 051:055 נה כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם 
24O 051:056 נו כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם  כי אל גמלות יהוה שלם ישלם 
24O 051:057 נז והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו  נאם המלך--יהוה צבאות שמו  {ס} 
24O 051:058 נח כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו  {ס} 
24O 051:059 נט הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה 
24O 051:060 ס ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל--אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל 
24O 051:061 סא ויאמר ירמיהו אל שריה  כבאך בבל--וראית וקראת את כל הדברים האלה 
24O 051:062 סב ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה  כי שממות עולם תהיה 
24O 051:063 סג והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת 
24O 051:064 סד ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה--ויעפו  עד הנה דברי ירמיהו  {פ} 
24O 052:001 א בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל (חמוטל) בת ירמיהו מלבנה 
24O 052:002 ב ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה יהויקם 
24O 052:003 ג כי על אף יהוה היתה בירושלם ויהודה עד השליכו אותם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל 
24O 052:004 ד ויהי בשנה התשעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדראצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב 
24O 052:005 ה ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו 
24O 052:006 ו בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ 
24O 052:007 ז ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילכו דרך הערבה 
24O 052:008 ח וירדפו חיל כשדים אחרי המלך וישיגו את צדקיהו בערבת ירחו וכל חילו--נפצו מעליו 
24O 052:009 ט ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים 
24O 052:010 י וישחט מלך בבל את בני צדקיהו לעיניו וגם את כל שרי יהודה שחט ברבלתה 
24O 052:011 יא ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו מלך בבל בבלה ויתנהו בבית (בית) הפקדת עד יום מותו 
24O 052:012 יב ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדראצר מלך בבל--בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל בירושלם 
24O 052:013 יג וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול שרף באש 
24O 052:014 יד ואת כל חמות ירושלם סביב נתצו כל חיל כשדים אשר את רב טבחים 
24O 052:015 טו ומדלות העם ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו אל מלך בבל ואת יתר האמון--הגלה נבוזראדן רב טבחים 
24O 052:016 טז ומדלות הארץ--השאיר נבוזראדן רב טבחים  לכרמים וליגבים 
24O 052:017 יז ואת עמודי הנחשת אשר לבית יהוה ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית יהוה--שברו כשדים וישאו את כל נחשתם בבלה 
24O 052:018 יח ואת הסרות ואת היעים ואת המזמרות ואת המזרקת ואת הכפות ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בהם--לקחו 
24O 052:019 יט ואת הספים ואת המחתות ואת המזרקות ואת הסירות ואת המנרות ואת הכפות ואת המנקיות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף--לקח רב טבחים 
24O 052:020 כ העמודים שנים הים אחד והבקר שנים עשר נחשת אשר תחת המכנות אשר עשה המלך שלמה לבית יהוה--לא היה משקל לנחשתם כל הכלים האלה 
24O 052:021 כא והעמודים שמנה עשרה אמה קומה (קומת) העמד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסבנו ועביו ארבע אצבעות נבוב 
24O 052:022 כב וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת האחת חמש אמות ושבכה ורמונים על הכותרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני ורמונים 
24O 052:023 כג ויהיו הרמנים--תשעים וששה רוחה  כל הרמונים מאה על השבכה סביב  {ס} 
24O 052:024 כד ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניה כהן המשנה--ואת שלשת שמרי הסף 
24O 052:025 כה ומן העיר לקח סריס אחד אשר היה פקיד על אנשי המלחמה ושבעה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואת ספר שר הצבא המצבא את עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בתוך העיר 
24O 052:026 כו ויקח אותם נבוזראדן רב טבחים וילך אותם אל מלך בבל רבלתה 
24O 052:027 כז ויכה אותם מלך בבל וימתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו  {ס} 
24O 052:028 כח זה העם אשר הגלה נבוכדראצר  בשנת שבע--יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלשה 
24O 052:029 כט בשנת שמונה עשרה לנבוכדראצר  מירושלם--נפש שמנה מאות שלשים ושנים 
24O 052:030 ל בשנת שלש ועשרים לנבוכדראצר הגלה נבוזראדן רב טבחים יהודים נפש שבע מאות ארבעים וחמשה כל נפש ארבעת אלפים ושש מאות  {ס} 
24O 052:031 לא ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכן מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש  נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכתו את ראש יהויכין מלך יהודה ויצא אתו מבית הכליא (הכלוא) 
24O 052:032 לב וידבר אתו טבות ויתן את כסאו ממעל לכסא מלכים (המלכים) אשר אתו בבבל 
24O 052:033 לג ושנה את בגדי כלאו ואכל לחם לפניו תמיד כל ימי חיו 
24O 052:034 לד וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת מלך בבל דבר יום ביומו--עד יום מותו  כל ימי חייו  {ש} 
25O 001:001 א איכה ישבה בדד העיר רבתי עם--היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות--היתה למס  {ס} 
25O 001:002 ב בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה--אין לה מנחם מכל אהביה  כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים  {ס} 
25O 001:003 ג גלתה יהודה מעני ומרב עבדה--היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים  {ס} 
25O 001:004 ד דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד--כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה  {ס} 
25O 001:005 ה היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר  {ס} 
25O 001:006 ו ויצא מן בת (מבת) ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף  {ס} 
25O 001:007 ז זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה--כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה--ראוה צרים שחקו על משבתה  {ס} 
25O 001:008 ח חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור  {ס} 
25O 001:009 ט טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב  {ס} 
25O 001:010 י ידו פרש צר על כל מחמדיה  כי ראתה גוים באו מקדשה--אשר צויתה לא יבאו בקהל לך  {ס} 
25O 001:011 יא כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם (מחמדיהם) באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה  {ס} 
25O 001:012 יב לוא אליכם כל עברי דרך--הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי  אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו  {ס} 
25O 001:013 יג ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור--נתנני שממה כל היום דוה  {ס} 
25O 001:014 יד נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי--הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום  {ס} 
25O 001:015 טו סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה  {ס} 
25O 001:016 טז על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים--כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב  {ס} 
25O 001:017 יז פרשה ציון בידיה אין מנחם לה--צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם  {ס} 
25O 001:018 יח צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים (העמים) וראו מכאבי--בתולתי ובחורי הלכו בשבי  {ס} 
25O 001:019 יט קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו  כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם  {ס} 
25O 001:020 כ ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו--נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות  {ס} 
25O 001:021 כא שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי--כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמני  {ס} 
25O 001:022 כב תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי  כי רבות אנחתי ולבי דוי  {פ} 
25O 002:001 א איכה יעיב באפו אדני את בת ציון--השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו  {ס} 
25O 002:002 ב בלע אדני לא (ולא) חמל את כל נאות יעקב--הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה  {ס} 
25O 002:003 ג גדע בחרי אף כל קרן ישראל--השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב  {ס} 
25O 002:004 ד דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו  {ס} 
25O 002:005 ה היה אדני כאויב בלע ישראל--בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה  {ס} 
25O 002:006 ו ויחמס כגן שכו שחת מעדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן  {ס} 
25O 002:007 ז זנח אדני מזבחו נאר מקדשו--הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד  {ס} 
25O 002:008 ח חשב יהוה להשחית חומת בת ציון--נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו  {ס} 
25O 002:009 ט טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה--גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה  {ס} 
25O 002:010 י ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון--העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם  {ס} 
25O 002:011 יא כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי--נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי  בעטף עולל ויונק ברחבות קריה  {ס} 
25O 002:012 יב לאמתם יאמרו איה דגן ויין  בהתעטפם כחלל ברחבות עיר--בהשתפך נפשם אל חיק אמתם  {ס} 
25O 002:013 יג מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלם--מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון  כי גדול כים שברך מי ירפא לך  {ס} 
25O 002:014 יד נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך (שבותך) ויחזו לך משאות שוא ומדוחים  {ס} 
25O 002:015 טו ספקו עליך כפים כל עברי דרך--שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם  הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי--משוש לכל הארץ  {ס} 
25O 002:016 טז פצו עליך פיהם כל איביך--שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו  {ס} 
25O 002:017 יז עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם--הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך  {ס} 
25O 002:018 יח צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה--אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך  {ס} 
25O 002:019 יט קומי רני בליל (בלילה) לראש אשמרות--שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך--העטופים ברעב בראש כל חוצות  {ס} 
25O 002:020 כ ראה יהוה והביטה למי עוללת כה  אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא  {ס} 
25O 002:021 כא שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת  {ס} 
25O 002:022 כב תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד  אשר טפחתי ורביתי איבי כלם  {פ} 
25O 003:001 א אני הגבר ראה עני בשבט עברתו 
25O 003:002 ב אותי נהג וילך חשך ולא אור 
25O 003:003 ג אך בי ישב יהפך ידו כל היום  {ס} 
25O 003:004 ד בלה בשרי ועורי שבר עצמותי 
25O 003:005 ה בנה עלי ויקף ראש ותלאה 
25O 003:006 ו במחשכים הושיבני כמתי עולם  {ס} 
25O 003:007 ז גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי 
25O 003:008 ח גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי 
25O 003:009 ט גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה  {ס} 
25O 003:010 י דב ארב הוא לי אריה (ארי) במסתרים 
25O 003:011 יא דרכי סורר ויפשחני שמני שמם 
25O 003:012 יב דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ  {ס} 
25O 003:013 יג הביא בכליתי בני אשפתו 
25O 003:014 יד הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום 
25O 003:015 טו השביעני במרורים הרוני לענה  {ס} 
25O 003:016 טז ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר 
25O 003:017 יז ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה 
25O 003:018 יח ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה  {ס} 
25O 003:019 יט זכר עניי ומרודי לענה וראש 
25O 003:020 כ זכור תזכור ותשיח (ותשוח) עלי נפשי 
25O 003:021 כא זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל  {ס} 
25O 003:022 כב חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו 
25O 003:023 כג חדשים לבקרים רבה אמונתך 
25O 003:024 כד חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו  {ס} 
25O 003:025 כה טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו 
25O 003:026 כו טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה 
25O 003:027 כז טוב לגבר כי ישא על בנעוריו  {ס} 
25O 003:028 כח ישב בדד וידם כי נטל עליו 
25O 003:029 כט יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה 
25O 003:030 ל יתן למכהו לחי ישבע בחרפה  {ס} 
25O 003:031 לא כי לא יזנח לעולם אדני 
25O 003:032 לב כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו 
25O 003:033 לג כי לא ענה מלבו ויגה בני איש  {ס} 
25O 003:034 לד לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ 
25O 003:035 לה להטות משפט גבר נגד פני עליון 
25O 003:036 לו לעות אדם בריבו אדני לא ראה  {ס} 
25O 003:037 לז מי זה אמר ותהי אדני לא צוה 
25O 003:038 לח מפי עליון לא תצא הרעות והטוב 
25O 003:039 לט מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו  {ס} 
25O 003:040 מ נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה 
25O 003:041 מא נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים 
25O 003:042 מב נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת  {ס} 
25O 003:043 מג סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת 
25O 003:044 מד סכותה בענן לך מעבור תפלה 
25O 003:045 מה סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים  {ס} 
25O 003:046 מו פצו עלינו פיהם כל איבינו 
25O 003:047 מז פחד ופחת היה לנו השאת והשבר 
25O 003:048 מח פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי  {ס} 
25O 003:049 מט עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות 
25O 003:050 נ עד ישקיף וירא יהוה משמים 
25O 003:051 נא עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי  {ס} 
25O 003:052 נב צוד צדוני כצפור איבי חנם 
25O 003:053 נג צמתו בבור חיי וידו אבן בי 
25O 003:054 נד צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי  {ס} 
25O 003:055 נה קראתי שמך יהוה מבור תחתיות 
25O 003:056 נו קולי שמעת  אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי 
25O 003:057 נז קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא  {ס} 
25O 003:058 נח רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי 
25O 003:059 נט ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי 
25O 003:060 ס ראיתה כל נקמתם--כל מחשבתם לי  {ס} 
25O 003:061 סא שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי 
25O 003:062 סב שפתי קמי והגיונם עלי כל היום 
25O 003:063 סג שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם  {ס} 
25O 003:064 סד תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם 
25O 003:065 סה תתן להם מגנת לב תאלתך להם 
25O 003:066 סו תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה  {פ} 
25O 004:001 א איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות  {ס} 
25O 004:002 ב בני ציון היקרים המסלאים בפז--איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר  {ס} 
25O 004:003 ג גם תנין (תנים) חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים (כיענים) במדבר  {ס} 
25O 004:004 ד דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם  {ס} 
25O 004:005 ה האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות  {ס} 
25O 004:006 ו ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם  ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים  {ס} 
25O 004:007 ז זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם  {ס} 
25O 004:008 ח חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ  {ס} 
25O 004:009 ט טובים היו חללי חרב מחללי רעב  שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי  {ס} 
25O 004:010 י ידי נשים רחמניות--בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי  {ס} 
25O 004:011 יא כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה  {ס} 
25O 004:012 יב לא האמינו מלכי ארץ וכל (כל) ישבי תבל  כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם  {ס} 
25O 004:013 יג מחטאות נביאיה עונת כהניה  השפכים בקרבה דם צדיקים  {ס} 
25O 004:014 יד נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם  {ס} 
25O 004:015 טו סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו--כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוספו לגור  {ס} 
25O 004:016 טז פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים (וזקנים) לא חננו  {ס} 
25O 004:017 יז עודינה (עודינו) תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע  {ס} 
25O 004:018 יח צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצנו מלאו ימינו כי בא קצנו  {ס} 
25O 004:019 יט קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו  {ס} 
25O 004:020 כ רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם  אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים  {ס} 
25O 004:021 כא שישי ושמחי בת אדום יושבתי (יושבת) בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס--תשכרי ותתערי  {ס} 
25O 004:022 כב תם עונך בת ציון--לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך  {פ} 
25O 005:001 א זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו 
25O 005:002 ב נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים 
25O 005:003 ג יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות 
25O 005:004 ד מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו 
25O 005:005 ה על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו 
25O 005:006 ו מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם 
25O 005:007 ז אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו 
25O 005:008 ח עבדים משלו בנו פרק אין מידם 
25O 005:009 ט בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר 
25O 005:010 י עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב 
25O 005:011 יא נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה 
25O 005:012 יב שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו 
25O 005:013 יג בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו 
25O 005:014 יד זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם 
25O 005:015 טו שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו 
25O 005:016 טז נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו 
25O 005:017 יז על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו 
25O 005:018 יח על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו  {פ} 
25O 005:019 יט אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור 
25O 005:020 כ למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים 
25O 005:021 כא השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם 
25O 005:022 כב כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד  {ש} 
26O 001:001 א ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים 
26O 001:002 ב בחמשה לחדש--היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין 
26O 001:003 ג היה היה דבר יהוה אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים--על נהר כבר ותהי עליו שם יד יהוה 
26O 001:004 ד וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה--כעין החשמל מתוך האש 
26O 001:005 ה ומתוכה--דמות ארבע חיות וזה מראיהן--דמות אדם להנה 
26O 001:006 ו וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם 
26O 001:007 ז ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל 
26O 001:008 ח וידו (וידי) אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם 
26O 001:009 ט חברת אשה אל אחותה כנפיהם  לא יסבו בלכתן איש אל עבר פניו ילכו 
26O 001:010 י ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאול לארבעתן ופני נשר לארבעתן 
26O 001:011 יא ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה  לאיש שתים חברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה 
26O 001:012 יב ואיש אל עבר פניו ילכו  אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן 
26O 001:013 יג ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפדים--היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק 
26O 001:014 יד והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק 
26O 001:015 טו וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו 
26O 001:016 טז מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן 
26O 001:017 יז על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו  לא יסבו בלכתן 
26O 001:018 יח וגביהן--וגבה להם ויראה להם וגבתם מלאת עינים סביב--לארבעתן 
26O 001:019 יט ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים 
26O 001:020 כ על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים 
26O 001:021 כא בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם--כי רוח החיה באופנים 
26O 001:022 כב ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא--נטוי על ראשיהם מלמעלה 
26O 001:023 כג ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה  לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויתיהם 
26O 001:024 כד ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם--קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן 
26O 001:025 כה ויהי קול--מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן 
26O 001:026 כו וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה 
26O 001:027 כז וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב 
26O 001:028 כח כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב--הוא מראה דמות כבוד יהוה ואראה ואפל על פני ואשמע קול מדבר  {פ} 
26O 002:001 א ויאמר אלי  בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך 
26O 002:002 ב ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי  {פ} 
26O 002:003 ג ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל--אל גוים המורדים אשר מרדו בי  המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה 
26O 002:004 ד והבנים קשי פנים וחזקי לב--אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה 
26O 002:005 ה והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה--וידעו כי נביא היה בתוכם  {פ} 
26O 002:006 ו ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב  מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה 
26O 002:007 ז ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו  כי מרי המה  {פ} 
26O 002:008 ח ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך--אל תהי מרי כבית המרי  פצה פיך--ואכל את אשר אני נתן אליך 
26O 002:009 ט ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר 
26O 002:010 י ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי  {ס} 
26O 003:001 א ויאמר אלי--בן אדם את אשר תמצא אכול  אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל 
26O 003:002 ב ואפתח את פי ויאכילני את המגלה הזאת 
26O 003:003 ג ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק  {פ} 
26O 003:004 ד ויאמר אלי  בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם 
26O 003:005 ה כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון--אתה שלוח  אל בית ישראל 
26O 003:006 ו לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך 
26O 003:007 ז ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך--כי אינם אבים לשמע אלי  כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה 
26O 003:008 ח הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם 
26O 003:009 ט כשמיר חזק מצר נתתי מצחך  לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה  {פ} 
26O 003:010 י ויאמר אלי  בן אדם--את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע 
26O 003:011 יא ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה  אם ישמעו ואם יחדלו 
26O 003:012 יב ותשאני רוח--ואשמע אחרי קול רעש גדול  ברוך כבוד יהוה ממקומו 
26O 003:013 יג וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול 
26O 003:014 יד ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה 
26O 003:015 טו ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר (ואשב)--המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם 
26O 003:016 טז ויהי מקצה שבעת ימים  {פ}   ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 003:017 יז בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני 
26O 003:018 יח באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו--הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש 
26O 003:019 יט ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה--הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת 
26O 003:020 כ ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות  כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש 
26O 003:021 כא ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק--והוא לא חטא  חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת  {פ} 
26O 003:022 כב ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך 
26O 003:023 כג ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני 
26O 003:024 כד ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך 
26O 003:025 כה ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם 
26O 003:026 כו ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח  כי בית מרי המה 
26O 003:027 כז ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה  {פ} 
26O 004:001 א ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם 
26O 004:002 ב ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב 
26O 004:003 ג ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה--אות היא לבית ישראל  {פ} 
26O 004:004 ד ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו  מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם 
26O 004:005 ה ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל 
26O 004:006 ו וכלית את אלה ושכבת על צדך הימיני (הימני) שנית ונשאת את עון בית יהודה--ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך 
26O 004:007 ז ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה 
26O 004:008 ח והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך 
26O 004:009 ט ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם  מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום--תאכלנו 
26O 004:010 י ומאכלך אשר תאכלנו--במשקול עשרים שקל ליום  מעת עד עת תאכלנו 
26O 004:011 יא ומים במשורה תשתה ששית ההין  מעת עד עת תשתה 
26O 004:012 יב ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם--תעגנה לעיניהם  {ס} 
26O 004:013 יג ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם 
26O 004:014 יד ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול  {ס} 
26O 004:015 טו ויאמר אלי--ראה נתתי לך את צפועי (צפיעי) הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם  {ס} 
26O 004:016 טז ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו 
26O 004:017 יז למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם  {פ} 
26O 005:001 א ואתה בן אדם קח לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם 
26O 005:002 ב שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את השלשית תכה בחרב סביבותיה והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם 
26O 005:003 ג ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך 
26O 005:004 ד ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אתם באש  ממנו תצא אש אל כל בית ישראל  {פ} 
26O 005:005 ה כה אמר אדני יהוה זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות 
26O 005:006 ו ותמר את משפטי לרשעה מן הגוים ואת חקותי מן הארצות אשר סביבותיה  כי במשפטי מאסו וחקותי לא הלכו בהם  {ס} 
26O 005:007 ז לכן כה אמר אדני יהוה יען המנכם מן הגוים אשר סביבותיכם בחקותי לא הלכתם ואת משפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם 
26O 005:008 ח לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם אני ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים 
26O 005:009 ט ועשיתי בך את אשר לא עשיתי ואת אשר לא אעשה כמהו עוד--יען כל תועבתיך  {פ} 
26O 005:010 י לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את כל שאריתך לכל רוח  {ס} 
26O 005:011 יא לכן חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען את מקדשי טמאת בכל שקוציך ובכל תועבתיך וגם אני אגרע ולא תחוס עיני וגם אני לא אחמול 
26O 005:012 יב שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל רוח אזרה וחרב אריק אחריהם 
26O 005:013 יג וכלה אפי והנחותי חמתי בם--והנחמתי וידעו כי אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם 
26O 005:014 יד ואתנך לחרבה ולחרפה בגוים אשר סביבותיך לעיני כל עובר 
26O 005:015 טו והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך  בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה--אני יהוה דברתי 
26O 005:016 טז בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר אשלח אותם לשחתכם--ורעב אסף עליכם ושברתי לכם מטה לחם 
26O 005:017 יז ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושכלך ודבר ודם יעבר בך וחרב אביא עליך אני יהוה דברתי  {פ} 
26O 006:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 006:002 ב בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם 
26O 006:003 ג ואמרת--הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה  כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגיאות (ולגיאיות) הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם 
26O 006:004 ד ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם 
26O 006:005 ה ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם 
26O 006:006 ו בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה--למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם 
26O 006:007 ז ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה 
26O 006:008 ח והותרתי בהיות לכם פליטי חרב--בגוים  בהזרותיכם בארצות 
26O 006:009 ט וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם 
26O 006:010 י וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת  {פ} 
26O 006:011 יא כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל  אשר בחרב ברעב ובדבר--יפלו 
26O 006:012 יב הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם 
26O 006:013 יג וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם 
26O 006:014 יד ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה  {פ} 
26O 007:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 007:002 ב ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל--קץ  בא הקץ על ארבעת (ארבע) כנפות הארץ 
26O 007:003 ג עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך 
26O 007:004 ד ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול  כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה  {פ} 
26O 007:005 ה כה אמר אדני יהוה  רעה אחת רעה הנה באה 
26O 007:006 ו קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה 
26O 007:007 ז באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה--ולא הד הרים 
26O 007:008 ח עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך 
26O 007:009 ט ולא תחוס עיני ולא אחמול  כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה 
26O 007:010 י הנה היום הנה באה  יצאה הצפרה--צץ המטה פרח הזדון 
26O 007:011 יא החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם--ולא נה בהם 
26O 007:012 יב בא העת הגיע היום--הקונה אל ישמח והמכר אל יתאבל  כי חרון אל כל המונה 
26O 007:013 יג כי המכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם  כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו 
26O 007:014 יד תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה  כי חרוני אל כל המונה 
26O 007:015 טו החרב בחוץ והדבר והרעב מבית  אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו 
26O 007:016 טז ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות--איש בעונו 
26O 007:017 יז כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים 
26O 007:018 יח וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה 
26O 007:019 יט כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה--כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו  כי מכשול עונם היה 
26O 007:020 כ וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה 
26O 007:021 כא ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללוה (וחללוהו) 
26O 007:022 כב והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה  {פ} 
26O 007:023 כג עשה הרתוק  כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס 
26O 007:024 כד והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם 
26O 007:025 כה קפדה בא ובקשו שלום ואין 
26O 007:026 כו הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא--ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים 
26O 007:027 כז המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אתם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה  {פ} 
26O 008:001 א ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותפל עלי שם יד אדני יהוה 
26O 008:002 ב ואראה והנה דמות כמראה אש--ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין החשמלה 
26O 008:003 ג וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה 
26O 008:004 ד והנה שם--כבוד אלהי ישראל  כמראה אשר ראיתי בבקעה 
26O 008:005 ה ויאמר אלי--בן אדם שא נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בבאה 
26O 008:006 ו ויאמר אלי--בן אדם הראה אתה מהם (מה הם) עשים תועבות גדלות אשר בית ישראל עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות  {פ} 
26O 008:007 ז ויבא אתי אל פתח החצר ואראה והנה חר אחד בקיר 
26O 008:008 ח ויאמר אלי בן אדם חתר נא בקיר ואחתר בקיר והנה פתח אחד  {ס} 
26O 008:009 ט ויאמר אלי  בא וראה את התועבות הרעות אשר הם עשים פה 
26O 008:010 י ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל--מחקה על הקיר סביב סביב 
26O 008:011 יא ושבעים איש מזקני בית ישראל ויאזניהו בן שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה 
26O 008:012 יב ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו  כי אמרים אין יהוה ראה אתנו--עזב יהוה את הארץ 
26O 008:013 יג ויאמר אלי  עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים 
26O 008:014 יד ויבא אתי אל פתח שער בית יהוה אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז  {ס} 
26O 008:015 טו ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה 
26O 008:016 טז ויבא אתי אל חצר בית יהוה הפנימית והנה פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש 
26O 008:017 יז ויאמר אלי הראית בן אדם--הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה  כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם 
26O 008:018 יח וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם 
26O 009:001 א ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו 
26O 009:002 ב והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת 
26O 009:003 ג וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו  {פ} 
26O 009:004 ד ויאמר יהוה אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה 
26O 009:005 ה ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו  על (אל) תחס עיניכם (עינכם) ואל תחמלו 
26O 009:006 ו זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית 
26O 009:007 ז ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים--צאו ויצאו והכו בעיר 
26O 009:008 ח ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם 
26O 009:009 ט ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה  כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה 
26O 009:010 י וגם אני--לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי 
26O 009:011 יא והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר  עשיתי כאשר (ככל אשר) צויתני  {פ} 
26O 010:001 א ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא--נראה עליהם 
26O 010:002 ב ויאמר אל האיש לבש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרבים וזרק על העיר ויבא לעיני 
26O 010:003 ג והכרבים עמדים מימין לבית--בבאו האיש והענן מלא את החצר הפנימית 
26O 010:004 ד וירם כבוד יהוה מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד יהוה 
26O 010:005 ה וקול כנפי הכרובים--נשמע עד החצר החיצנה  כקול אל שדי בדברו 
26O 010:006 ו ויהי בצותו את האיש לבש הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא ויעמד אצל האופן 
26O 010:007 ז וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרבים וישא ויתן אל חפני לבש הבדים ויקח ויצא 
26O 010:008 ח וירא לכרבים--תבנית יד אדם תחת כנפיהם 
26O 010:009 ט ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרובים--אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש 
26O 010:010 י ומראיהם--דמות אחד לארבעתם  כאשר יהיה האופן בתוך האופן 
26O 010:011 יא בלכתם אל ארבעת רבעיהם ילכו--לא יסבו בלכתם  כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו--לא יסבו בלכתם 
26O 010:012 יב וכל בשרם וגבהם וידיהם וכנפיהם--והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם 
26O 010:013 יג לאופנים--להם קורא הגלגל באזני 
26O 010:014 יד וארבעה פנים לאחד  פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר 
26O 010:015 טו וירמו הכרובים--היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר 
26O 010:016 טז ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם 
26O 010:017 יז בעמדם יעמדו וברומם ירומו אותם  כי רוח החיה בהם 
26O 010:018 יח ויצא כבוד יהוה מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים 
26O 010:019 יט וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעמתם ויעמד פתח שער בית יהוה הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה 
26O 010:020 כ היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל--בנהר כבר ואדע כי כרובים המה 
26O 010:021 כא ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבע כנפים לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם 
26O 010:022 כב ודמות פניהם--המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש אל עבר פניו ילכו 
26O 011:001 א ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו--שרי העם  {פ} 
26O 011:002 ב ויאמר אלי  בן אדם--אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת 
26O 011:003 ג האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר  {ס} 
26O 011:004 ד לכן הנבא עליהם  הנבא בן אדם 
26O 011:005 ה ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה 
26O 011:006 ו הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל  {פ} 
26O 011:007 ז לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה 
26O 011:008 ח חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה 
26O 011:009 ט והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים 
26O 011:010 י בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה 
26O 011:011 יא היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל גבול ישראל אשפט אתכם 
26O 011:012 יב וידעתם כי אני יהוה אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם 
26O 011:013 יג ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפל על פני ואזעק קול גדול ואמר אהה אדני יהוה--כלה אתה עשה את שארית ישראל  {פ} 
26O 011:014 יד ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 011:015 טו בן אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כלה  אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה--לנו היא נתנה הארץ למורשה  {ס} 
26O 011:016 טז לכן אמר כה אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם  {ס} 
26O 011:017 יז לכן אמר כה אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל 
26O 011:018 יח ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבותיה--ממנה 
26O 011:019 יט ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר 
26O 011:020 כ למען בחקתי ילכו ואת משפטי ישמרו ועשו אתם והיו לי לעם--ואני אהיה להם לאלהים 
26O 011:021 כא ואל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך--דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה 
26O 011:022 כב וישאו הכרובים את כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה 
26O 011:023 כג ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר 
26O 011:024 כד ורוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי 
26O 011:025 כה ואדבר אל הגולה את כל דברי יהוה אשר הראני  {פ} 
26O 012:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 012:002 ב בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב  אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו--כי בית מרי הם 
26O 012:003 ג ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם--אולי יראו כי בית מרי המה 
26O 012:004 ד והוצאת כליך ככלי גולה יומם--לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה 
26O 012:005 ה לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו 
26O 012:006 ו לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא--פניך תכסה ולא תראה את הארץ  כי מופת נתתיך לבית ישראל 
26O 012:007 ז ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם  {פ} 
26O 012:008 ח ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר 
26O 012:009 ט בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי  מה אתה עשה 
26O 012:010 י אמר אליהם כה אמר אדני יהוה  הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם 
26O 012:011 יא אמר אני מופתכם  כאשר עשיתי כן יעשה להם--בגולה בשבי ילכו 
26O 012:012 יב והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא--בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה--יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ 
26O 012:013 יג ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות 
26O 012:014 יד וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם 
26O 012:015 טו וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות 
26O 012:016 טז והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר--למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה  {פ} 
26O 012:017 יז ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 012:018 יח בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה 
26O 012:019 יט ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו--למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה 
26O 012:020 כ והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה  {פ} 
26O 012:021 כא ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 012:022 כב בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר  יארכו הימים ואבד כל חזון 
26O 012:023 כג לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל  כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון 
26O 012:024 כד כי לא יהיה עוד כל חזון שוא--ומקסם חלק  בתוך בית ישראל 
26O 012:025 כה כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה--לא תמשך עוד  כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 012:026 כו ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 012:027 כז בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא 
26O 012:028 כח לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי--אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 013:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 013:002 ב בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר יהוה 
26O 013:003 ג כה אמר אדני יהוה הוי על הנביאים הנבלים אשר הלכים אחר רוחם ולבלתי ראו 
26O 013:004 ד כשעלים בחרבות--נביאיך ישראל היו 
26O 013:005 ה לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה 
26O 013:006 ו חזו שוא וקסם כזב--האמרים נאם יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר 
26O 013:007 ז הלוא מחזה שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם יהוה ואני לא דברתי  {ס} 
26O 013:008 ח לכן כה אמר אדני יהוה יען דברכם שוא וחזיתם כזב--לכן הנני אליכם נאם אדני יהוה 
26O 013:009 ט והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני אדני יהוה 
26O 013:010 י יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום--ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל 
26O 013:011 יא אמר אל טחי תפל ויפל היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפלנה ורוח סערות תבקע 
26O 013:012 יב והנה נפל הקיר  הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם  {ס} 
26O 013:013 יג לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש בחמה לכלה 
26O 013:014 יד והרסתי את הקיר אשר טחתם תפל והגעתיהו אל הארץ--ונגלה יסדו ונפלה וכליתם בתוכה וידעתם כי אני יהוה 
26O 013:015 טו וכליתי את חמתי בקיר ובטחים אתו תפל ואמר לכם אין הקיר ואין הטחים אתו 
26O 013:016 טז נביאי ישראל הנבאים אל ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 013:017 יז ואתה בן אדם שים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן 
26O 013:018 יח ואמרת כה אמר אדני יהוה הוי למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועשות המספחות על ראש כל קומה--לצודד נפשות הנפשות תצודדנה לעמי ונפשות לכנה תחיינה 
26O 013:019 יט ותחללנה אתי אל עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא תמותנה ולחיות נפשות אשר לא תחיינה  בכזבכם--לעמי שמעי כזב  {ס} 
26O 013:020 כ לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את הנפשות לפרחות וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את הנפשות אשר אתם מצדדות את נפשים לפרחת 
26O 013:021 כא וקרעתי את מספחתיכם והצלתי את עמי מידכן ולא יהיו עוד בידכן למצודה וידעתן כי אני יהוה 
26O 013:022 כב יען הכאות לב צדיק שקר ואני לא הכאבתיו ולחזק ידי רשע לבלתי שוב מדרכו הרע להחיתו 
26O 013:023 כג לכן שוא לא תחזינה וקסם לא תקסמנה עוד והצלתי את עמי מידכן וידעתן כי אני יהוה 
26O 014:001 א ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני  {פ} 
26O 014:002 ב ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 014:003 ג בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם  האדרש אדרש להם  {ס} 
26O 014:004 ד לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא  אני יהוה נעניתי לו בה (בא)--ברב גלוליו 
26O 014:005 ה למען תפש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם  {ס} 
26O 014:006 ו לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל תועבתיכם השיבו פניכם 
26O 014:007 ז כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי--אני יהוה נענה לו בי 
26O 014:008 ח ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני יהוה  {ס} 
26O 014:009 ט והנביא כי יפתה ודבר דבר--אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל 
26O 014:010 י ונשאו עונם  כעון הדרש--כעון הנביא יהיה 
26O 014:011 יא למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים--נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 014:012 יב ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 014:013 יג בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה 
26O 014:014 יד והיו שלשת האנשים האלה בתוכה--נח דנאל (דניאל) ואיוב  המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה 
26O 014:015 טו לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה 
26O 014:016 טז שלשת האנשים האלה בתוכה--חי אני נאם אדני יהוה אם בנים ואם בנות יצילו  המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה 
26O 014:017 יז או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה 
26O 014:018 יח ושלשת האנשים האלה בתוכה--חי אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות  כי הם לבדם ינצלו 
26O 014:019 יט או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה 
26O 014:020 כ ונח דנאל (דניאל) ואיוב בתוכה--חי אני נאם אדני יהוה אם בן אם בת יצילו  המה בצדקתם יצילו נפשם  {פ} 
26O 014:021 כא כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם--להכרית ממנה אדם ובהמה 
26O 014:022 כב והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות--הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלם--את כל אשר הבאתי עליה 
26O 014:023 כג ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה--נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 015:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 015:002 ב בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ--הזמורה אשר היה בעצי היער 
26O 015:003 ג היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי 
26O 015:004 ד הנה לאש נתן לאכלה  את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר--היצלח למלאכה 
26O 015:005 ה הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה  אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה  {ס} 
26O 015:006 ו לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה--כן נתתי את ישבי ירושלם 
26O 015:007 ז ונתתי את פני בהם--מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם 
26O 015:008 ח ונתתי את הארץ שממה--יען מעלו מעל נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 016:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 016:002 ב בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה 
26O 016:003 ג ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית 
26O 016:004 ד ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת 
26O 016:005 ה לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה--לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך 
26O 016:006 ו ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי 
26O 016:007 ז רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים  שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה 
26O 016:008 ח ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה--ותהיי לי 
26O 016:009 ט וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן 
26O 016:010 י ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי 
26O 016:011 יא ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך 
26O 016:012 יב ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך 
26O 016:013 יג ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי (שש) ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי (אכלת) ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה 
26O 016:014 יד ויצא לך שם בגוים ביפיך  כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך--נאם אדני יהוה 
26O 016:015 טו ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי 
26O 016:016 טז ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם  לא באות ולא יהיה 
26O 016:017 יז ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם 
26O 016:018 יח ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי (נתת) לפניהם 
26O 016:019 יט ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי  נאם אדני יהוה 
26O 016:020 כ ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול--המעט מתזנותך (מתזנותיך) 
26O 016:021 כא ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם 
26O 016:022 כב ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי (זכרת) את ימי נעוריך--בהיותך עירם ועריה מתבוססת בדמך היית 
26O 016:023 כג ויהי אחרי כל רעתך  אוי אוי לך נאם אדני יהוה 
26O 016:024 כד ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב 
26O 016:025 כה אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנותך (תזנותיך) 
26O 016:026 כו ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני 
26O 016:027 כז והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים--הנכלמות מדרכך זמה 
26O 016:028 כח ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת 
26O 016:029 כט ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת 
26O 016:030 ל מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה--בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת 
26O 016:031 לא בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי (עשית) בכל רחוב ולא הייתי (היית) כזונה לקלס אתנן 
26O 016:032 לב האשה המנאפת--תחת אישה תקח את זרים 
26O 016:033 לג לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך 
26O 016:034 לד ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך--ותהי להפך 
26O 016:035 לה לכן זונה שמעי דבר יהוה  {פ} 
26O 016:036 לו כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם 
26O 016:037 לז לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך 
26O 016:038 לח ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה 
26O 016:039 לט ונתתי אתך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה 
26O 016:040 מ והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם 
26O 016:041 מא ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד 
26O 016:042 מב והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד 
26O 016:043 מג יען אשר לא זכרתי (זכרת) את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי (עשית) את הזמה על כל תועבתיך 
26O 016:044 מד הנה כל המשל עליך ימשל לאמר  כאמה בתה 
26O 016:045 מה בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן--אמכן חתית ואביכן אמרי 
26O 016:046 מו ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך--סדם ובנותיה 
26O 016:047 מז ולא בדרכיהן הלכת וכתועבותיהן עשיתי (עשית)  כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך 
26O 016:048 מח חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה--כאשר עשית את ובנותיך 
26O 016:049 מט הנה זה היה עון סדם אחותך  גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה 
26O 016:050 נ ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי  {ס} 
26O 016:051 נא ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך (אחותיך) בכל תועבתיך אשר עשיתי (עשית) 
26O 016:052 נב גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך 
26O 016:053 נג ושבתי את שביתהן--את שבית (שבות) סדם ובנותיה ואת שבית (שבות) שמרון ובנותיה ושבית (ושבות) שביתיך בתוכהנה 
26O 016:054 נד למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית--בנחמך אתן 
26O 016:055 נה ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן 
26O 016:056 נו ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך 
26O 016:057 נז בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב 
26O 016:058 נח את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים--נאם יהוה  {ס} 
26O 016:059 נט כי כה אמר אדני יהוה ועשית (ועשיתי) אותך כאשר עשית--אשר בזית אלה להפר ברית 
26O 016:060 ס וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקימותי לך ברית עולם 
26O 016:061 סא וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך 
26O 016:062 סב והקימתי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה 
26O 016:063 סג למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך--בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 017:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 017:002 ב בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל 
26O 017:003 ג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה--בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז 
26O 017:004 ד את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו 
26O 017:005 ה ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו 
26O 017:006 ו ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן--ותעש בדים ותשלח פראות 
26O 017:007 ז ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה 
26O 017:008 ח אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה--לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת 
26O 017:009 ט אמר כה אמר אדני יהוה--תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה 
26O 017:010 י והנה שתולה התצלח הלא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש  {פ} 
26O 017:011 יא ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 017:012 יב אמר נא לבית המרי הלא ידעתם מה אלה אמר הנה בא מלך בבל ירושלם ויקח את מלכה ואת שריה ויבא אותם אליו בבלה 
26O 017:013 יג ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת אילי הארץ לקח 
26O 017:014 יד להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את בריתו לעמדה 
26O 017:015 טו וימרד בו לשלח מלאכיו מצרים לתת לו סוסים ועם רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט 
26O 017:016 טז חי אני נאם אדני יהוה אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו--אתו בתוך בבל ימות 
26O 017:017 יז ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק--להכרית נפשות רבות 
26O 017:018 יח ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט  {ס} 
26O 017:019 יט לכן כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר--ונתתיו בראשו 
26O 017:020 כ ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי 
26O 017:021 כא ואת כל מברחו בכל אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל רוח יפרשו וידעתם כי אני יהוה דברתי  {פ} 
26O 017:022 כב כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבה ותלול 
26O 017:023 כג בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף--בצל דליותיו תשכנה 
26O 017:024 כד וידעו כל עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש  אני יהוה דברתי ועשיתי  {פ} 
26O 018:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 018:002 ב מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר  אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה 
26O 018:003 ג חי אני נאם אדני יהוה  אם יהיה לכם עוד משל המשל הזה--בישראל 
26O 018:004 ד הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה  הנפש החטאת היא תמות 
26O 018:005 ה ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה 
26O 018:006 ו אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב 
26O 018:007 ז ואיש לא יונה--חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד 
26O 018:008 ח בנשך לא יתן ותרבית לא יקח--מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש 
26O 018:009 ט בחקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת  צדיק הוא חיה יחיה נאם אדני יהוה 
26O 018:010 י והוליד בן פריץ שפך דם ועשה אח מאחד מאלה 
26O 018:011 יא והוא את כל אלה לא עשה--כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא 
26O 018:012 יב עני ואביון הונה--גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה 
26O 018:013 יג בנשך נתן ותרבית לקח וחי  לא יחיה את כל התועבות האלה עשה--מות יומת דמיו בו יהיה 
26O 018:014 יד והנה הוליד בן וירא את כל חטאת אביו אשר עשה ויראה ולא יעשה כהן 
26O 018:015 טו על ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל את אשת רעהו לא טמא 
26O 018:016 טז ואיש לא הונה--חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד 
26O 018:017 יז מעני השיב ידו נשך ותרבית לא לקח--משפטי עשה בחקותי הלך  הוא לא ימות בעון אביו--חיה יחיה 
26O 018:018 יח אביו כי עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו והנה מת בעונו 
26O 018:019 יט ואמרתם מדע לא נשא הבן בעון האב והבן משפט וצדקה עשה את כל חקותי שמר ויעשה אתם--חיה יחיה 
26O 018:020 כ הנפש החטאת היא תמות  בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן--צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת רשע (הרשע) עליו תהיה  {ס} 
26O 018:021 כא והרשע כי ישוב מכל חטאתו אשר עשה ושמר את כל חקותי ועשה משפט וצדקה--חיה יחיה לא ימות 
26O 018:022 כב כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו  בצדקתו אשר עשה יחיה 
26O 018:023 כג החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני יהוה  הלוא בשובו מדרכיו וחיה  {ס} 
26O 018:024 כד ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי--כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות 
26O 018:025 כה ואמרתם לא יתכן דרך אדני  שמעו נא בית ישראל הדרכי לא יתכן הלא דרכיכם לא יתכנו 
26O 018:026 כו בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת עליהם  בעולו אשר עשה ימות  {ס} 
26O 018:027 כז ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה--הוא את נפשו יחיה 
26O 018:028 כח ויראה וישוב (וישב) מכל פשעיו אשר עשה--חיו יחיה לא ימות 
26O 018:029 כט ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני  הדרכי לא יתכנו בית ישראל--הלא דרכיכם לא יתכן 
26O 018:030 ל לכן איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל--נאם אדני יהוה  שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון 
26O 018:031 לא השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמתו בית ישראל 
26O 018:032 לב כי לא אחפץ במות המת נאם אדני יהוה  והשיבו וחיו  {פ} 
26O 019:001 א ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל 
26O 019:002 ב ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה 
26O 019:003 ג ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל 
26O 019:004 ד וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים 
26O 019:005 ה ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו 
26O 019:006 ו ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל 
26O 019:007 ז וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו 
26O 019:008 ח ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש 
26O 019:009 ט ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל  {פ} 
26O 019:010 י אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים 
26O 019:011 יא ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו 
26O 019:012 יב ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו 
26O 019:013 יג ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא 
26O 019:014 יד ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול  קינה היא ותהי לקינה  {פ} 
26O 020:001 א ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני  {ס} 
26O 020:002 ב ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 020:003 ג בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים  חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה 
26O 020:004 ד התשפט אתם התשפוט בן אדם  את תועבת אבותם הודיעם 
26O 020:005 ה ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם 
26O 020:006 ו ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים  אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש--צבי היא לכל הארצות 
26O 020:007 ז ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו  אני יהוה אלהיכם 
26O 020:008 ח וימרו בי ולא אבו לשמע אלי--איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים 
26O 020:009 ט ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם--אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים 
26O 020:010 י ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר 
26O 020:011 יא ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם  אשר יעשה אותם האדם וחי בהם 
26O 020:012 יב וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם--לדעת כי אני יהוה מקדשם 
26O 020:013 יג וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר--לכלותם 
26O 020:014 יד ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם 
26O 020:015 טו וגם אני נשאתי ידי להם--במדבר  לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש--צבי היא לכל הארצות 
26O 020:016 טז יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו  כי אחרי גלוליהם לבם הלך 
26O 020:017 יז ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר 
26O 020:018 יח ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו 
26O 020:019 יט אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם 
26O 020:020 כ ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם--לדעת כי אני יהוה אלהיכם 
26O 020:021 כא וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם--את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם--במדבר 
26O 020:022 כב והשבתי את ידי ואעש למען שמי--לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם 
26O 020:023 כג גם אני נשאתי את ידי להם--במדבר  להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות 
26O 020:024 כד יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם 
26O 020:025 כה וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים--לא יחיו בהם 
26O 020:026 כו ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם  למען אשמם--למען אשר ידעו אשר אני יהוה  {ס} 
26O 020:027 כז לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה  עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל 
26O 020:028 כח ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם 
26O 020:029 כט ואמר אלהם--מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה  {ס} 
26O 020:030 ל לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים 
26O 020:031 לא ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום  {ס}  ואני אדרש לכם בית ישראל  חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם 
26O 020:032 לב והעלה על רוחכם--היו לא תהיה  אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות--לשרת עץ ואבן 
26O 020:033 לג חי אני נאם אדני יהוה  אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה--אמלוך עליכם 
26O 020:034 לד והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם--ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה 
26O 020:035 לה והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים 
26O 020:036 לו כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים--כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה 
26O 020:037 לז והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית 
26O 020:038 לח וברותי מכם המרדים והפושעים בי--מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה 
26O 020:039 לט ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם 
26O 020:040 מ כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה--שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ  שם ארצם--ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם 
26O 020:041 מא בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים 
26O 020:042 מב וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל--אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם 
26O 020:043 מג וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם 
26O 020:044 מד וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי  לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל--נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 020:045   
26O 020:046   
26O 020:047   
26O 020:048   
26O 020:049   
26O 021:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 021:002 ב בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב 
26O 021:003 ג ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה  כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה 
26O 021:004 ד וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה  לא תכבה 
26O 021:005 ה ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא  {פ} 
26O 021:006 ו ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 021:007 ז בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל 
26O 021:008 ח ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע 
26O 021:009 ט יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר--מנגב צפון 
26O 021:010 י וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה  לא תשוב עוד  {ס} 
26O 021:011 יא ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם 
26O 021:012 יב והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים--הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 021:013 יג ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 021:014 יד בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני  אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה 
26O 021:015 טו למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ 
26O 021:016 טז ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג 
26O 021:017 יז זעק והילל בן אדם--כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך 
26O 021:018 יח כי בחן--ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה  נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 021:019 יט ואתה בן אדם--הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים--היא חרב חלל הגדול החדרת להם 
26O 021:020 כ למען למוג לב והרבה המכשלים--על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח 
26O 021:021 כא התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות 
26O 021:022 כב וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי  אני יהוה דברתי  {פ} 
26O 021:023 כג ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 021:024 כד ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל--מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא 
26O 021:025 כה דרך תשים--לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה 
26O 021:026 כו כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים--לקסם קסם  קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד 
26O 021:027 כז בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה--לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק 
26O 021:028 כח והיה להם כקסום (כקסם) שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש  {ס} 
26O 021:029 כט לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם--יען הזכרכם בכף תתפשו  {פ} 
26O 021:030 ל ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ  {ס} 
26O 021:031 לא כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת--השפלה הגבה והגבה השפיל 
26O 021:032 לב עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו  {פ} [ (Ezekiel 21:33) לג ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק ] [ (Ezekiel 21:34) לד בחזות לך שוא בקסם לך כזב--לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ ] [ (Ezekiel 21:35) לה השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך ] [ (Ezekiel 21:36) לו ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית ] [ (Ezekiel 21:37) לז לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי  {פ} ] 
26O 022:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 022:002 ב ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה 
26O 022:003 ג ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה 
26O 022:004 ד בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות 
26O 022:005 ה הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך--טמאת השם רבת המהומה 
26O 022:006 ו הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם 
26O 022:007 ז אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך 
26O 022:008 ח קדשי בזית ואת שבתתי חללת 
26O 022:009 ט אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך 
26O 022:010 י ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך 
26O 022:011 יא ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך 
26O 022:012 יב שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה 
26O 022:013 יג והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך 
26O 022:014 יד היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי 
26O 022:015 טו והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך 
26O 022:016 טז ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה  {פ} 
26O 022:017 יז ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 022:018 יח בן אדם היו לי בית ישראל לסוג (לסיג)  כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור--סגים כסף היו  {ס} 
26O 022:019 יט לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם 
26O 022:020 כ קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם 
26O 022:021 כא וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה 
26O 022:022 כב כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם  {פ} 
26O 022:023 כג ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 022:024 כד בן אדם--אמר לה את ארץ לא מטהרה היא  לא גשמה ביום זעם 
26O 022:025 כה קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו--אלמנותיה הרבו בתוכה 
26O 022:026 כו כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי--בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם 
26O 022:027 כז שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף--לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע 
26O 022:028 כח ונביאיה טחו להם תפל--חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר 
26O 022:029 כט עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט 
26O 022:030 ל ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ--לבלתי שחתה ולא מצאתי 
26O 022:031 לא ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 023:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 023:002 ב בן אדם--שתים נשים בנות אם אחת היו 
26O 023:003 ג ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן 
26O 023:004 ד ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן--שמרון אהלה וירושלם אהליבה 
26O 023:005 ה ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים 
26O 023:006 ו לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים 
26O 023:007 ז ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה 
26O 023:008 ח ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה--כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה 
26O 023:009 ט לכן נתתיה ביד מאהביה--ביד בני אשור אשר עגבה עליהם 
26O 023:010 י המה גלו ערותה--בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה  {ס} 
26O 023:011 יא ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה--מזנוני אחותה 
26O 023:012 יב אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים--בחורי חמד כלם 
26O 023:013 יג וארא כי נטמאה  דרך אחד לשתיהן 
26O 023:014 יד ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים (כשדים) חקקים בששר 
26O 023:015 טו חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם--מראה שלשים כלם  דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם 
26O 023:016 טז ותעגב (ותעגבה) עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה 
26O 023:017 יז ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם--ותקע נפשה מהם 
26O 023:018 יח ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה 
26O 023:019 יט ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים 
26O 023:020 כ ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם 
26O 023:021 כא ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך  {ס} 
26O 023:022 כב לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב 
26O 023:023 כג בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם--שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם 
26O 023:024 כד ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים--צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם 
26O 023:025 כה ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה--אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש 
26O 023:026 כו והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך 
26O 023:027 כז והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד  {פ} 
26O 023:028 כח כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת--ביד אשר נקעה נפשך מהם 
26O 023:029 כט ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך 
26O 023:030 ל עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם 
26O 023:031 לא בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך  {ס} 
26O 023:032 לב כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל 
26O 023:033 לג שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון 
26O 023:034 לד ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי--ושדיך תנתקי  כי אני דברתי נאם אדני יהוה  {ס} 
26O 023:035 לה לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך  {ס} 
26O 023:036 לו ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן 
26O 023:037 לז כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה 
26O 023:038 לח עוד זאת עשו לי  טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו 
26O 023:039 לט ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי 
26O 023:040 מ ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק--אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי 
26O 023:041 מא וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה 
26O 023:042 מב וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים (סבאים) ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן 
26O 023:043 מג ואמר לבלה נאופים עת (עתה) יזנה (יזנו) תזנותה והיא 
26O 023:044 מד ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה--אשת הזמה 
26O 023:045 מה ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם--משפט נאפות ומשפט שפכות דם  כי נאפת הנה ודם בידיהן  {ס} 
26O 023:046 מו כי כה אמר אדני יהוה  העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז 
26O 023:047 מז ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו 
26O 023:048 מח והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה 
26O 023:049 מט ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה  {פ} 
26O 024:001 א ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר 
26O 024:002 ב בן אדם כתוב (כתב) לך את שם היום--את עצם היום הזה  סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה 
26O 024:003 ג ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה  שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים 
26O 024:004 ד אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא 
26O 024:005 ה מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה  {ס} 
26O 024:006 ו לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים--סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל 
26O 024:007 ז כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר 
26O 024:008 ח להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע--לבלתי הכסות  {פ} 
26O 024:009 ט לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה 
26O 024:010 י הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו 
26O 024:011 יא והעמידה על גחליה רקה  למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה--תתם חלאתה 
26O 024:012 יב תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה 
26O 024:013 יג בטמאתך זמה  יען טהרתיך ולא טהרת--מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך 
26O 024:014 יד אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם  כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 024:015 טו ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 024:016 טז בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך 
26O 024:017 יז האנק דם מתים אבל לא תעשה--פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל 
26O 024:018 יח ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי 
26O 024:019 יט ויאמרו אלי העם  הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה 
26O 024:020 כ ואמר אליהם  דבר יהוה--היה אלי לאמר 
26O 024:021 כא אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו 
26O 024:022 כב ועשיתם כאשר עשיתי  על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו 
26O 024:023 כג ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם--לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו 
26O 024:024 כד והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו  בבואה--וידעתם כי אני אדני יהוה  {ס} 
26O 024:025 כה ואתה בן אדם--הלוא ביום קחתי מהם את מעוזם משוש תפארתם  את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם 
26O 024:026 כו ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים 
26O 024:027 כז ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה  {פ} 
26O 025:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 025:002 ב בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם 
26O 025:003 ג ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה  כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה 
26O 025:004 ד לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך 
26O 025:005 ה ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה  {פ} 
26O 025:006 ו כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל 
26O 025:007 ז לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג (לבז) לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה  {פ} 
26O 025:008 ח כה אמר אדני יהוה  יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה 
26O 025:009 ט לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים--מעריו מקצהו  צבי ארץ בית הישימת--בעל מעון וקריתמה (וקריתימה) 
26O 025:010 י לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים 
26O 025:011 יא ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה  {פ} 
26O 025:012 יב כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה--ויאשמו אשום ונקמו בהם 
26O 025:013 יג לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו 
26O 025:014 יד ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי--נאם אדני יהוה 
26O 025:015 טו כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם 
26O 025:016 טז לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים 
26O 025:017 יז ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם  {פ} 
26O 026:001 א ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 
26O 026:002 ב בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח--נשברה דלתות העמים נסבה אלי  אמלאה החרבה 
26O 026:003 ג לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו 
26O 026:004 ד ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע 
26O 026:005 ה משטח חרמים תהיה בתוך הים--כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים 
26O 026:006 ו ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה  {פ} 
26O 026:007 ז כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים--בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב 
26O 026:008 ח בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה 
26O 026:009 ט ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך--יתץ בחרבותיו 
26O 026:010 י משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה 
26O 026:011 יא בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד 
26O 026:012 יב ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו 
26O 026:013 יג והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד 
26O 026:014 יד ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה--לא תבנה עוד  כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה  {ס} 
26O 026:015 טו כה אמר אדני יהוה לצור  הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים 
26O 026:016 טז וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך 
26O 026:017 יז ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים  העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה 
26O 026:018 יח עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך  {ס} 
26O 026:019 יט כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים 
26O 026:020 כ והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור--למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים 
26O 026:021 כא בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם--נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 027:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 027:002 ב ואתה בן אדם שא על צר קינה 
26O 027:003 ג ואמרת לצור הישבתי (הישבת) על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים  {ס}  כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי 
26O 027:004 ד בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך 
26O 027:005 ה ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך 
26O 027:006 ו אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים 
26O 027:007 ז שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך 
26O 027:008 ח ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך 
26O 027:009 ט זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך 
26O 027:010 י פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך 
26O 027:011 יא בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב--המה כללו יפיך 
26O 027:012 יב תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך 
26O 027:013 יג יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך 
26O 027:014 יד מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך 
26O 027:015 טו בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים (והבנים) השיבו אשכרך 
26O 027:016 טז ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך 
26O 027:017 יז יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך 
26O 027:018 יח דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר 
26O 027:019 יט ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה 
26O 027:020 כ דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה 
26O 027:021 כא ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילם ועתודים בם סחריך 
26O 027:022 כב רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך 
26O 027:023 כג חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך 
26O 027:024 כד המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך 
26O 027:025 כה אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים 
26O 027:026 כו במים רבים הבאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים 
26O 027:027 כז הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך 
26O 027:028 כח לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות 
26O 027:029 כט וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט--מלחים כל חבלי הים  אל הארץ יעמדו 
26O 027:030 ל והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו 
26O 027:031 לא והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר 
26O 027:032 לב ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך  מי כצור כדמה בתוך הים 
26O 027:033 לג בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ 
26O 027:034 לד עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו 
26O 027:035 לה כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים 
26O 027:036 לו סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם  {פ} 
26O 028:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 028:002 ב בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני--מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים 
26O 028:003 ג הנה חכם אתה מדנאל (מדניאל)  כל סתום לא עממוך 
26O 028:004 ד בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך 
26O 028:005 ה ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך  {ס} 
26O 028:006 ו לכן כה אמר אדני יהוה  יען תתך את לבבך כלב אלהים 
26O 028:007 ז לכן הנני מביא עליך זרים--עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך 
26O 028:008 ח לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים 
26O 028:009 ט האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך  ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך 
26O 028:010 י מותי ערלים תמות ביד זרים  כי אני דברתי נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 028:011 יא ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 028:012 יב בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי 
26O 028:013 יג בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו 
26O 028:014 יד את כרוב--ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית--בתוך אבני אש התהלכת 
26O 028:015 טו תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך 
26O 028:016 טז ברב רכלתך מלו תוכך חמס--ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש 
26O 028:017 יז גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך--לראוה בך 
26O 028:018 יח מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך 
26O 028:019 יט כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם  {פ} 
26O 028:020 כ ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 028:021 כא בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה 
26O 028:022 כב ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים--ונקדשתי בה 
26O 028:023 כג ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה 
26O 028:024 כד ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה  {פ} 
26O 028:025 כה כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב 
26O 028:026 כו וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח  בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם--וידעו כי אני יהוה אלהיהם  {פ} 
26O 029:001 א בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש--היה דבר יהוה אלי לאמר 
26O 029:002 ב בן אדם--שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה 
26O 029:003 ג דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו  אשר אמר לי יארי ואני עשיתני 
26O 029:004 ד ונתתי חחיים (חחים) בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק 
26O 029:005 ה ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ--לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה 
26O 029:006 ו וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל 
26O 029:007 ז בתפשם בך בכפך (בכף) תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים  {ס} 
26O 029:008 ח לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה 
26O 029:009 ט והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה  יען אמר יאר לי ואני עשיתי 
26O 029:010 י לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש 
26O 029:011 יא לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה 
26O 029:012 יב ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות  {ס} 
26O 029:013 יג כי כה אמר אדני יהוה  מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה 
26O 029:014 יד ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה 
26O 029:015 טו מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים--לבלתי רדות בגוים 
26O 029:016 טז ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה  {פ} 
26O 029:017 יז ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 
26O 029:018 יח בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדולה אל צר--כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה  {ס} 
26O 029:019 יט לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו 
26O 029:020 כ פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה 
26O 029:021 כא ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה  {פ} 
26O 030:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 030:002 ב בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה  הילילו הה ליום 
26O 030:003 ג כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה  יום ענן עת גוים יהיה 
26O 030:004 ד ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסדותיה 
26O 030:005 ה כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית--אתם בחרב יפלו  {פ} 
26O 030:006 ו כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה--נאם אדני יהוה 
26O 030:007 ז ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה 
26O 030:008 ח וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה 
26O 030:009 ט ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה  {ס} 
26O 030:010 י כה אמר אדני יהוה  והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל 
26O 030:011 יא הוא ועמו אתו עריצי גוים--מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל 
26O 030:012 יב ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים--אני יהוה דברתי  {ס} 
26O 030:013 יג כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים 
26O 030:014 יד והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא 
26O 030:015 טו ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא 
26O 030:016 טז ונתתי אש במצרים--חול תחיל (תחול) סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם 
26O 030:017 יז בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה 
26O 030:018 יח ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה 
26O 030:019 יט ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה  {פ} 
26O 030:020 כ ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 
26O 030:021 כא בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה--לתפש בחרב  {ס} 
26O 030:022 כב לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו 
26O 030:023 כג והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות 
26O 030:024 כד וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו 
26O 030:025 כה והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים 
26O 030:026 כו והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה  {פ} 
26O 031:001 א ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 
26O 031:002 ב בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו  אל מי דמית בגדלך 
26O 031:003 ג הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל--וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו 
26O 031:004 ד מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה 
26O 031:005 ה על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים--בשלחו 
26O 031:006 ו בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים 
26O 031:007 ז וייף בגדלו בארך דליותיו  כי היה שרשו אל מים רבים 
26O 031:008 ח ארזים לא עממהו בגן אלהים--ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפראתיו  כל עץ בגן אלהים--לא דמה אליו ביפיו 
26O 031:009 ט יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים  {פ} 
26O 031:010 י לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו בגבהו 
26O 031:011 יא ואתנהו--ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו 
26O 031:012 יב ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פראתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו 
26O 031:013 יג על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פראתיו היו כל חית השדה 
26O 031:014 יד למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים  כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם--אל יורדי בור  {פ} 
26O 031:015 טו כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה 
26O 031:016 טז מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן--מבחר וטוב לבנון כל שתי מים 
26O 031:017 יז גם הם אתו ירדו שאולה--אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים 
26O 031:018 יח אל מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן והורדת את עצי עדן אל ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את חללי חרב--הוא פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 032:001 א ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 
26O 032:002 ב בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם  {ס} 
26O 032:003 ג כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי 
26O 032:004 ד ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ 
26O 032:005 ה ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך 
26O 032:006 ו והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך 
26O 032:007 ז וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו 
26O 032:008 ח כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה 
26O 032:009 ט והכעסתי--לב עמים רבים  בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם 
26O 032:010 י והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך  {פ} 
26O 032:011 יא כי כה אמר אדני יהוה  חרב מלך בבל תבואך 
26O 032:012 יב בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה 
26O 032:013 יג והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם 
26O 032:014 יד אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך--נאם אדני יהוה 
26O 032:015 טו בתתי את ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה--בהכותי את כל יושבי בה וידעו כי אני יהוה 
26O 032:016 טז קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה  על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 032:017 יז ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 
26O 032:018 יח בן אדם--נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות--את יורדי בור 
26O 032:019 יט ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים 
26O 032:020 כ בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה 
26O 032:021 כא ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול--את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב 
26O 032:022 כב שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב 
26O 032:023 כג אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים 
26O 032:024 כד שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור 
26O 032:025 כה בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה--סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן 
26O 032:026 כו שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים 
26O 032:027 כז ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים  אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם--כי חתית גבורים בארץ חיים 
26O 032:028 כח ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב--את חללי חרב 
26O 032:029 כט שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב  המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור 
26O 032:030 ל שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני  אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור 
26O 032:031 לא אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה--חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה 
26O 032:032 לב כי נתתי את חתיתו (חתיתי) בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה--נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 033:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 033:002 ב בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה 
26O 033:003 ג וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם 
26O 033:004 ד ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו--דמו בראשו יהיה 
26O 033:005 ה את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה  והוא נזהר נפשו מלט 
26O 033:006 ו והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש--הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש  {פ} 
26O 033:007 ז ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני 
26O 033:008 ח באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו--הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש 
26O 033:009 ט ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו--הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת  {פ} 
26O 033:010 י ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה 
26O 033:011 יא אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה  שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו--בית ישראל  {פ} 
26O 033:012 יב ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה--ביום חטאתו 
26O 033:013 יג באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול--כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות 
26O 033:014 יד ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה 
26O 033:015 טו חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול--חיו יחיה לא ימות 
26O 033:016 טז כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו  משפט וצדקה עשה חיו יחיה 
26O 033:017 יז ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן 
26O 033:018 יח בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול--ומת בהם 
26O 033:019 יט ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה--עליהם הוא יחיה 
26O 033:020 כ ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל  {פ} 
26O 033:021 כא ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש--לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר 
26O 033:022 כב ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד  {פ} 
26O 033:023 כג ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 033:024 כד בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה  {ס} 
26O 033:025 כה לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם--ודם תשפכו והארץ תירשו 
26O 033:026 כו עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו  {ס} 
26O 033:027 כז כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו 
26O 033:028 כח ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר 
26O 033:029 כט וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו  {פ} 
26O 033:030 ל ואתה בן אדם--בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה 
26O 033:031 לא ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו  כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך 
26O 033:032 לב והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם 
26O 033:033 לג ובבאה  הנה באה--וידעו כי נביא היה בתוכם  {פ} 
26O 034:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 034:002 ב בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם--הלוא הצאן ירעו הרעים 
26O 034:003 ג את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו 
26O 034:004 ד את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך 
26O 034:005 ה ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה 
26O 034:006 ו ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש 
26O 034:007 ז לכן רעים שמעו את דבר יהוה 
26O 034:008 ח חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו 
26O 034:009 ט לכן הרעים--שמעו דבר יהוה 
26O 034:010 י כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה  {ס} 
26O 034:011 יא כי כה אמר אדני יהוה  הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים 
26O 034:012 יב כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות--כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל 
26O 034:013 יג והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ 
26O 034:014 יד במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל 
26O 034:015 טו אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה 
26O 034:016 טז את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט 
26O 034:017 יז ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה  הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים 
26O 034:018 יח המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו--ואת הנותרים ברגליכם תרפשון 
26O 034:019 יט וצאני--מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה  {פ} 
26O 034:020 כ לכן כה אמר אדני יהוה--אליהם  הנני אני--ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה 
26O 034:021 כא יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות--עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה 
26O 034:022 כב והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה 
26O 034:023 כג והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן--את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה 
26O 034:024 כד ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם  אני יהוה דברתי 
26O 034:025 כה וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים 
26O 034:026 כו ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו 
26O 034:027 כז ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם 
26O 034:028 כח ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד 
26O 034:029 כט והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים 
26O 034:030 ל וידעו כי אני יהוה אלהיהם--אתם והמה עמי בית ישראל--נאם אדני יהוה 
26O 034:031 לא ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם  אני אלהיכם--נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 035:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 035:002 ב בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו 
26O 035:003 ג ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה 
26O 035:004 ד עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה 
26O 035:005 ה יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב--בעת אידם בעת עון קץ 
26O 035:006 ו לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך 
26O 035:007 ז ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב 
26O 035:008 ח ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם 
26O 035:009 ט שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה 
26O 035:010 י יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה--וירשנוה ויהוה שם היה  {ס} 
26O 035:011 יא לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך 
26O 035:012 יב וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו)  לנו נתנו לאכלה 
26O 035:013 יג ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם  אני שמעתי  {ס} 
26O 035:014 יד כה אמר אדני יהוה  כשמח כל הארץ שממה אעשה לך 
26O 035:015 טו כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה--כן אעשה לך  שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה  {פ} 
26O 036:001 א ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת--הרי ישראל שמעו דבר יהוה 
26O 036:002 ב כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו 
26O 036:003 ג לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה  יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם 
26O 036:004 ד לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה  כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב 
26O 036:005 ה לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא  אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש--למען מגרשה לבז 
26O 036:006 ו לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם 
26O 036:007 ז לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי  אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו 
26O 036:008 ח ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל  כי קרבו לבוא 
26O 036:009 ט כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם 
26O 036:010 י והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה 
26O 036:011 יא והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה 
26O 036:012 יב והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם  {ס} 
26O 036:013 יג כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי (את) ומשכלת גויך (גוייך) היית 
26O 036:014 יד לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך (וגוייך) לא תכשלי (תשכלי) עוד--נאם אדני יהוה 
26O 036:015 טו ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך (וגוייך) לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 036:016 טז ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 036:017 יז בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם  כטמאת הנדה היתה דרכם לפני 
26O 036:018 יח ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה 
26O 036:019 יט ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות  כדרכם וכעלילותם שפטתים 
26O 036:020 כ ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי--באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו 
26O 036:021 כא ואחמל על שם קדשי אשר חללהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה  {פ} 
26O 036:022 כב לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל  כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם 
26O 036:023 כג וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם 
26O 036:024 כד ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם 
26O 036:025 כה וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם  מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם 
26O 036:026 כו ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר 
26O 036:027 כז ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם 
26O 036:028 כח וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים 
26O 036:029 כט והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב 
26O 036:030 ל והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה  למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב--בגוים 
26O 036:031 לא וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם 
26O 036:032 לב לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה--יודע לכם  בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל  {ס} 
26O 036:033 לג כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם--והושבתי את הערים ונבנו החרבות 
26O 036:034 לד והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר 
26O 036:035 לה ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו 
26O 036:036 לו וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה  אני יהוה דברתי ועשיתי  {ס} 
26O 036:037 לז כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם  ארבה אתם כצאן אדם 
26O 036:038 לח כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה--כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה  {פ} 
26O 037:001 א היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות 
26O 037:002 ב והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד 
26O 037:003 ג ויאמר אלי--בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת 
26O 037:004 ד ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם--העצמות היבשות שמעו דבר יהוה 
26O 037:005 ה כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה  הנה אני מביא בכם רוח--וחייתם 
26O 037:006 ו ונתתי עליכם גידים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה 
26O 037:007 ז ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו 
26O 037:008 ח וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם 
26O 037:009 ט ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח  {ס}  כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו 
26O 037:010 י והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם--חיל גדול מאד מאד 
26O 037:011 יא ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו--נגזרנו לנו 
26O 037:012 יב לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל 
26O 037:013 יג וידעתם כי אני יהוה  בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם--עמי 
26O 037:014 יד ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי--נאם יהוה  {פ} 
26O 037:015 טו ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 037:016 טז ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו 
26O 037:017 יז וקרב אתם אחד אל אחד לך--לעץ אחד והיו לאחדים בידך 
26O 037:018 יח וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר  הלוא תגיד לנו מה אלה לך 
26O 037:019 יט דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי 
26O 037:020 כ והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך--לעיניהם 
26O 037:021 כא ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם 
26O 037:022 כב ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה (יהיו) עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד 
26O 037:023 כג ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים 
26O 037:024 כד ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקותי ישמרו ועשו אותם 
26O 037:025 כה וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם 
26O 037:026 כו וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם 
26O 037:027 כז והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם 
26O 037:028 כח וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל--בהיות מקדשי בתוכם לעולם  {פ} 
26O 038:001 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
26O 038:002 ב בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג--נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו 
26O 038:003 ג ואמרת כה אמר אדני יהוה  הנני אליך גוג--נשיא ראש משך ותבל 
26O 038:004 ד ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם--קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם 
26O 038:005 ה פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע 
26O 038:006 ו גמר וכל אגפיה--בית תוגרמה ירכתי צפון ואת כל אגפיו עמים רבים אתך 
26O 038:007 ז הכן והכן לך--אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר 
26O 038:008 ח מימים רבים תפקד--באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם 
26O 038:009 ט ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה--אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך  {ס} 
26O 038:010 י כה אמר אדני יהוה  והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה 
26O 038:011 יא ואמרת אעלה על ארץ פרזות--אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם 
26O 038:012 יב לשלל שלל ולבז בז--להשיב ידך על חרבות נושבות ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ 
26O 038:013 יג שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפיריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך--לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול  {ס} 
26O 038:014 יד לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה  הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח--תדע 
26O 038:015 טו ובאת ממקומך מירכתי צפון--אתה ועמים רבים אתך  רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב 
26O 038:016 טז ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג  {ס} 
26O 038:017 יז כה אמר אדני יהוה האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים--להביא אתך עליהם  {ס} 
26O 038:018 יח והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל--נאם אדני יהוה  תעלה חמתי באפי 
26O 038:019 יט ובקנאתי באש עברתי דברתי  אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל 
26O 038:020 כ ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול 
26O 038:021 כא וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני יהוה  חרב איש באחיו תהיה 
26O 038:022 כב ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו 
26O 038:023 כג והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני יהוה  {ס} 
26O 039:001 א ואתה בן אדם הנבא על גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה  הנני אליך גוג--נשיא ראש משך ותבל 
26O 039:002 ב ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על הרי ישראל 
26O 039:003 ג והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל 
26O 039:004 ד על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך  לעיט צפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה 
26O 039:005 ה על פני השדה תפול  כי אני דברתי נאם אדני יהוה 
26O 039:006 ו ושלחתי אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי אני יהוה 
26O 039:007 ז ואת שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא אחל את שם קדשי עוד וידעו הגוים כי אני יהוה קדוש בישראל 
26O 039:008 ח הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה  הוא היום אשר דברתי 
26O 039:009 ט ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים 
26O 039:010 י ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן היערים--כי בנשק יבערו אש ושללו את שלליהם ובזזו את בזזיהם--נאם אדני יהוה  {ס} 
26O 039:011 יא והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את העברים וקברו שם את גוג ואת כל המונה וקראו גיא המון גוג 
26O 039:012 יב וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ שבעה חדשים 
26O 039:013 יג וקברו כל עם הארץ והיה להם לשם--יום הכבדי נאם אדני יהוה 
26O 039:014 יד ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את העברים את הנותרים על פני הארץ לטהרה--מקצה שבעה חדשים יחקרו 
26O 039:015 טו ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון--עד קברו אתו המקברים אל גיא המון גוג 
26O 039:016 טז וגם שם עיר המונה וטהרו הארץ  {פ} 
26O 039:017 יז ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם 
26O 039:018 יח בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם 
26O 039:019 יט ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר זבחתי לכם 
26O 039:020 כ ושבעתם על שלחני סוס ורכב גבור וכל איש מלחמה--נאם אדני יהוה 
26O 039:021 כא ונתתי את כבודי בגוים וראו כל הגוים את משפטי אשר עשיתי ואת ידי אשר שמתי בהם 
26O 039:022 כב וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן היום ההוא והלאה 
26O 039:023 כג וידעו הגוים כי בעונם גלו בית ישראל על אשר מעלו בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם 
26O 039:024 כד כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם  {ס} 
26O 039:025 כה לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את שבית (שבות) יעקב ורחמתי כל בית ישראל וקנאתי לשם קדשי 
26O 039:026 כו ונשו את כלמתם ואת כל מעלם אשר מעלו בי--בשבתם על אדמתם לבטח ואין מחריד 
26O 039:027 כז בשובבי אותם מן העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים 
26O 039:028 כח וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל הגוים וכנסתים על אדמתם ולא אותיר עוד מהם שם 
26O 039:029 כט ולא אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 040:001 א בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר--בעצם היום הזה היתה עלי יד יהוה ויבא אתי שמה 
26O 040:002 ב במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב 
26O 040:003 ג ויביא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער 
26O 040:004 ד וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך--כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את כל אשר אתה ראה לבית ישראל 
26O 040:005 ה והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וביד האיש קנה המדה שש אמות באמה וטפח וימד את רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד 
26O 040:006 ו ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל במעלותו וימד את סף השער קנה אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב 
26O 040:007 ז והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אלם השער מהבית--קנה אחד 
26O 040:008 ח וימד את אלם השער מהבית--קנה אחד 
26O 040:009 ט וימד את אלם השער שמנה אמות ואילו שתים אמות ואלם השער מהבית 
26O 040:010 י ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה--מדה אחת לשלשתם ומדה אחת לאילם מפה ומפו 
26O 040:011 יא וימד את רחב פתח השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות 
26O 040:012 יב וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה אחת גבול מפה והתא--שש אמות מפו ושש אמות מפו 
26O 040:013 יג וימד את השער מגג התא לגגו--רחב עשרים וחמש אמות  פתח נגד פתח 
26O 040:014 יד ויעש את אילים ששים אמה ואל איל החצר השער סביב סביב 
26O 040:015 טו ועל פני השער היאתון (האיתון) על לפני אלם השער הפנימי--חמשים אמה 
26O 040:016 טז וחלונות אטמות אל התאים ואל אליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאלמות וחלונות סביב סביב לפנימה ואל איל תמרים 
26O 040:017 יז ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב  שלשים לשכות אל הרצפה 
26O 040:018 יח והרצפה אל כתף השערים לעמת ארך השערים--הרצפה התחתונה 
26O 040:019 יט וימד רחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ--מאה אמה  הקדים והצפון 
26O 040:020 כ והשער אשר פניו דרך הצפון לחצר החיצונה--מדד ארכו ורחבו 
26O 040:021 כא ותאו שלושה מפו ושלשה מפו ואילו ואלמו היה כמדת השער הראשון  חמשים אמה ארכו ורחב חמש ועשרים באמה 
26O 040:022 כב וחלונו ואילמו ותימרו כמדת השער אשר פניו דרך הקדים ובמעלות שבע יעלו בו ואילמו לפניהם 
26O 040:023 כג ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון ולקדים וימד משער אל שער מאה אמה 
26O 040:024 כד ויולכני דרך הדרום והנה שער דרך הדרום ומדד אילו ואילמו כמדות האלה 
26O 040:025 כה וחלונים לו ולאילמו סביב סביב כהחלנות האלה  חמשים אמה ארך ורחב חמש ועשרים אמה 
26O 040:026 כו ומעלות שבעה עלותו ואלמו לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו--אל אילו 
26O 040:027 כז ושער לחצר הפנימי דרך הדרום וימד משער אל השער דרך הדרום מאה אמות 
26O 040:028 כח ויביאני אל חצר הפנימי בשער הדרום וימד את השער הדרום כמדות האלה 
26O 040:029 כט ותאו ואילו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב--חמשים אמה ארך ורחב עשרים וחמש אמות 
26O 040:030 ל ואלמות סביב סביב--ארך חמש ועשרים אמה ורחב חמש אמות 
26O 040:031 לא ואלמו אל חצר החצונה ותמרים אל אילו ומעלות שמונה מעלו 
26O 040:032 לב ויביאני אל החצר הפנימי דרך הקדים וימד את השער כמדות האלה 
26O 040:033 לג ותאו ואלו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב  ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה 
26O 040:034 לד ואלמו לחצר החיצונה ותמרים אל אלו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו 
26O 040:035 לה ויביאני אל שער הצפון ומדד כמדות האלה 
26O 040:036 לו תאו אלו ואלמו וחלונות לו סביב סביב  ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה 
26O 040:037 לז ואילו לחצר החיצונה ותמרים אל אילו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו 
26O 040:038 לח ולשכה ופתחה באילים השערים שם ידיחו את העלה 
26O 040:039 לט ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה--לשחוט אליהם העולה והחטאת והאשם 
26O 040:040 מ ואל הכתף מחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שנים שלחנות ואל הכתף האחרת אשר לאלם השער שנים שלחנות 
26O 040:041 מא ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה--לכתף השער  שמונה שלחנות אליהם ישחטו 
26O 040:042 מב וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית ארך אמה אחת וחצי ורחב אמה אחת וחצי וגבה אמה אחת אליהם ויניחו את הכלים אשר ישחטו את העולה בם--והזבח 
26O 040:043 מג והשפתים טפח אחד מוכנים בבית--סביב סביב ואל השלחנות בשר הקרבן 
26O 040:044 מד ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום אחד אל כתף שער הקדים פני דרך הצפן 
26O 040:045 מה וידבר אלי  זה הלשכה אשר פניה דרך הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית 
26O 040:046 מו והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח  המה בני צדוק הקרבים מבני לוי אל יהוה--לשרתו 
26O 040:047 מז וימד את החצר ארך מאה אמה ורחב מאה אמה--מרבעת והמזבח לפני הבית 
26O 040:048 מח ויבאני אל אלם הבית וימד אל אלם חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ורחב השער--שלש אמות מפו ושלש אמות מפו 
26O 040:049 מט ארך האלם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה ובמעלות אשר יעלו אליו ועמדים אל האילים אחד מפה ואחד מפה 
26O 041:001 א ויביאני אל ההיכל וימד את האילים שש אמות רחב מפו ושש אמות רחב מפו--רחב האהל 
26O 041:002 ב ורחב הפתח עשר אמות וכתפות הפתח חמש אמות מפו וחמש אמות מפו וימד ארכו ארבעים אמה ורחב עשרים אמה 
26O 041:003 ג ובא לפנימה וימד איל הפתח שתים אמות והפתח שש אמות ורחב הפתח שבע אמות 
26O 041:004 ד וימד את ארכו עשרים אמה ורחב עשרים אמה--אל פני ההיכל ויאמר אלי זה קדש הקדשים 
26O 041:005 ה וימד קיר הבית שש אמות ורחב הצלע ארבע אמות סביב סביב לבית--סביב 
26O 041:006 ו והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב--להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית 
26O 041:007 ז ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית--על כן רחב לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה 
26O 041:008 ח וראיתי לבית גבה סביב סביב מיסדות (מוסדות) הצלעות מלו הקנה שש אמות אצילה 
26O 041:009 ט רחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות ואשר מנח בית צלעות אשר לבית 
26O 041:010 י ובין הלשכות רחב עשרים אמה סביב לבית--סביב סביב 
26O 041:011 יא ופתח הצלע למנח--פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום ורחב מקום המנח חמש אמות סביב סביב 
26O 041:012 יב והבנין אשר אל פני הגזרה פאת דרך הים רחב שבעים אמה וקיר הבנין חמש אמות רחב סביב סביב וארכו תשעים אמה 
26O 041:013 יג ומדד את הבית ארך מאה אמה והגזרה והבניה וקירותיה ארך מאה אמה 
26O 041:014 יד ורחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה 
26O 041:015 טו ומדד ארך הבנין אל פני הגזרה אשר על אחריה ואתוקיהא (ואתיקיהא) מפו ומפו--מאה אמה וההיכל הפנימי ואלמי החצר 
26O 041:016 טז הספים והחלונים האטמות והאתיקים סביב לשלשתם נגד הסף שחיף עץ סביב סביב והארץ עד החלונות והחלנות מכסות 
26O 041:017 יז על מעל הפתח ועד הבית הפנימי ולחוץ ואל כל הקיר סביב סביב בפנימי ובחיצון--מדות 
26O 041:018 יח ועשוי כרובים ותמרים ותמרה בין כרוב לכרוב ושנים פנים לכרוב 
26O 041:019 יט ופני אדם אל התמרה מפו ופני כפיר אל התמרה מפו עשוי אל כל הבית סביב סביב 
26O 041:020 כ מהארץ עד מעל הפתח הכרובים והתמרים עשוים וקיר ההיכל 
26O 041:021 כא ההיכל מזוזת רבעה ופני הקדש המראה כמראה 
26O 041:022 כב המזבח עץ שלוש אמות גבה וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירתיו עץ וידבר אלי--זה השלחן אשר לפני יהוה 
26O 041:023 כג ושתים דלתות להיכל ולקדש 
26O 041:024 כד ושתים דלתות לדלתות  שתים מוסבות דלתות--שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת 
26O 041:025 כה ועשויה אליהן אל דלתות ההיכל כרובים ותמרים כאשר עשוים לקירות ועב עץ אל פני האולם מהחוץ 
26O 041:026 כו וחלונים אטמות ותמרים מפו ומפו אל כתפות האולם וצלעות הבית והעבים 
26O 042:001 א ויוצאני אל החצר החיצונה--הדרך דרך הצפון ויבאני אל הלשכה אשר נגד הגזרה ואשר נגד הבנין--אל הצפון 
26O 042:002 ב אל פני ארך אמות המאה פתח הצפון והרחב חמשים אמות 
26O 042:003 ג נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה--אתיק אל פני אתיק בשלשים 
26O 042:004 ד ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב אל הפנימית--דרך אמה אחת ופתחיהם לצפון 
26O 042:005 ה והלשכות העליונת קצרות  כי יוכלו אתיקים מהנה מהתחתנות ומהתכונות--בנין 
26O 042:006 ו כי משלשות הנה ואין להן עמודים כעמודי החצרות על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכנות--מהארץ 
26O 042:007 ז וגדר אשר לחוץ לעמת הלשכות דרך החצר החצונה אל פני הלשכות--ארכו חמשים אמה 
26O 042:008 ח כי ארך הלשכות אשר לחצר החצונה--חמשים אמה והנה על פני ההיכל מאה אמה 
26O 042:009 ט ומתחתה לשכות (ומתחת הלשכות) האלה--המבוא (המביא) מהקדים בבאו להנה מהחצר החצנה 
26O 042:010 י ברחב גדר החצר דרך הקדים אל פני הגזרה ואל פני הבנין--לשכות 
26O 042:011 יא ודרך לפניהם כמראה הלשכות אשר דרך הצפון כארכן כן רחבן וכל מוצאיהן וכמשפטיהן וכפתחיהן 
26O 042:012 יב וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום פתח בראש דרך דרך בפני הגדרת הגינה דרך הקדים בבואן 
26O 042:013 יג ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל פני הגזרה הנה לשכות הקדש אשר יאכלו שם הכהנים אשר קרובים ליהוה קדשי הקדשים  שם יניחו קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם--כי המקום קדש 
26O 042:014 יד בבאם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן כי קדש הנה ילבשו (ולבשו) בגדים אחרים וקרבו אל אשר לעם 
26O 042:015 טו וכלה את מדות הבית הפנימי והוציאני דרך השער אשר פניו דרך הקדים ומדדו סביב סביב 
26O 042:016 טז מדד רוח הקדים בקנה המדה--חמש אמות (מאות) קנים בקנה המדה סביב 
26O 042:017 יז מדד רוח הצפון--חמש מאות קנים בקנה המדה סביב 
26O 042:018 יח את רוח הדרום מדד--חמש מאות קנים בקנה המדה 
26O 042:019 יט סבב אל רוח הים מדד חמש מאות קנים בקנה המדה 
26O 042:020 כ לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב סביב--ארך חמש מאות ורחב חמש מאות  להבדיל בין הקדש לחל 
26O 043:001 א ויולכני אל השער--שער אשר פנה דרך הקדים 
26O 043:002 ב והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבדו 
26O 043:003 ג וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר ואפל אל פני 
26O 043:004 ד וכבוד יהוה בא אל הבית דרך שער אשר פניו דרך הקדים 
26O 043:005 ה ותשאני רוח--ותבאני אל החצר הפנימי והנה מלא כבוד יהוה הבית 
26O 043:006 ו ואשמע מדבר אלי מהבית ואיש היה עמד אצלי 
26O 043:007 ז ויאמר אלי בן אדם את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי המה ומלכיהם בזנותם ובפגרי מלכיהם במותם 
26O 043:008 ח בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר ביני וביניהם וטמאו את שם קדשי בתועבותם אשר עשו ואכל אתם באפי 
26O 043:009 ט עתה ירחקו את זנותם ופגרי מלכיהם--ממני ושכנתי בתוכם לעולם  {ס} 
26O 043:010 י אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית 
26O 043:011 יא ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו ואת כל חקתיו וכל צורתו וכל תורתו הודע אותם וכתב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חקתיו--ועשו אותם 
26O 043:012 יב זאת תורת הבית  על ראש ההר כל גבלו סביב סביב קדש קדשים--הנה זאת תורת הבית 
26O 043:013 יג ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח 
26O 043:014 יד ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות ורחב האמה 
26O 043:015 טו וההראל ארבע אמות ומהאראיל ולמעלה הקרנות ארבע 
26O 043:016 טז והאראיל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב  רבוע אל ארבעת רבעיו 
26O 043:017 יז והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק לה אמה סביב ומעלתהו פנות קדים 
26O 043:018 יח ויאמר אלי בן אדם כה אמר אדני יהוה אלה חקות המזבח ביום העשותו--להעלות עליו עולה ולזרק עליו דם 
26O 043:019 יט ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדני יהוה--לשרתני  פר בן בקר לחטאת 
26O 043:020 כ ולקחת מדמו ונתתה על ארבע קרנתיו ואל ארבע פנות העזרה ואל הגבול סביב וחטאת אותו וכפרתהו 
26O 043:021 כא ולקחת את הפר החטאת ושרפו במפקד הבית מחוץ למקדש 
26O 043:022 כב וביום השני תקריב שעיר עזים תמים לחטאת וחטאו את המזבח כאשר חטאו בפר 
26O 043:023 כג בכלותך מחטא--תקריב פר בן בקר תמים ואיל מן הצאן תמים 
26O 043:024 כד והקרבתם לפני יהוה והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו אותם עלה ליהוה 
26O 043:025 כה שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום ופר בן בקר ואיל מן הצאן תמימים יעשו 
26O 043:026 כו שבעת ימים יכפרו את המזבח וטהרו אתו ומלאו ידו 
26O 043:027 כז ויכלו את הימים  {ס}  והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על המזבח את עולותיכם ואת שלמיכם ורצאתי אתכם נאם אדני יהוה  {ס} 
26O 044:001 א וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור 
26O 044:002 ב ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו--כי יהוה אלהי ישראל בא בו והיה סגור 
26O 044:003 ג את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול (לאכל) לחם--לפני יהוה מדרך אולם השער יבוא ומדרכו יצא 
26O 044:004 ד ויביאני דרך שער הצפון אל פני הבית וארא והנה מלא כבוד יהוה את בית יהוה ואפל אל פני 
26O 044:005 ה ויאמר אלי יהוה בן אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל אשר אני מדבר אתך לכל חקות בית יהוה ולכל תורתו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש 
26O 044:006 ו ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה  רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל 
26O 044:007 ז בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי--בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם 
26O 044:008 ח ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי--לכם  {ס} 
26O 044:009 ט כה אמר אדני יהוה כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי  לכל בן נכר--אשר בתוך בני ישראל 
26O 044:010 י כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם 
26O 044:011 יא והיו במקדשי משרתים פקדות אל שערי הבית ומשרתים את הבית המה ישחטו את העולה ואת הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם 
26O 044:012 יב יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית ישראל למכשול עון על כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם 
26O 044:013 יג ולא יגשו אלי לכהן לי ולגשת על כל קדשי אל קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו 
26O 044:014 יד ונתתי אותם שמרי משמרת הבית--לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו  {פ} 
26O 044:015 טו והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי--המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם--נאם אדני יהוה 
26O 044:016 טז המה יבאו אל מקדשי והמה יקרבו אל שלחני--לשרתני ושמרו את משמרתי 
26O 044:017 יז והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה 
26O 044:018 יח פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם  לא יחגרו ביזע 
26O 044:019 יט ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם 
26O 044:020 כ וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם 
26O 044:021 כא ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית 
26O 044:022 כב ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים  כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו 
26O 044:023 כג ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם 
26O 044:024 כד ועל ריב המה יעמדו לשפט (למשפט)--במשפטי ושפטהו (ישפטהו) ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו 
26O 044:025 כה ואל מת אדם לא יבוא לטמאה  כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה לאיש--יטמאו 
26O 044:026 כו ואחרי טהרתו--שבעת ימים יספרו לו 
26O 044:027 כז וביום באו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו--נאם אדני יהוה 
26O 044:028 כח והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא תתנו להם בישראל--אני אחזתם 
26O 044:029 כט המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל חרם בישראל להם יהיה 
26O 044:030 ל וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומותיכם--לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך 
26O 044:031 לא כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה--לא יאכלו הכהנים  {פ} 
26O 045:001 א ובהפילכם את הארץ בנחלה תרימו תרומה ליהוה קדש מן הארץ--ארך חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרה אלף  קדש הוא בכל גבולה סביב 
26O 045:002 ב יהיה מזה אל הקדש חמש מאות בחמש מאות מרבע סביב וחמשים אמה מגרש לו סביב 
26O 045:003 ג ומן המדה הזאת תמוד ארך חמש (חמשה) ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים ובו יהיה המקדש קדש קדשים 
26O 045:004 ד קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את יהוה והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש 
26O 045:005 ה וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב יהיה (והיה) ללוים משרתי הבית להם לאחזה--עשרים לשכת 
26O 045:006 ו ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים רחב וארך חמשה ועשרים אלף לעמת תרומת הקדש--לכל בית ישראל יהיה 
26O 045:007 ז ולנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני תרומת הקדש ואל פני אחזת העיר מפאת ים ימה ומפאת קדמה קדימה וארך לעמות אחד החלקים מגבול ים אל גבול קדימה 
26O 045:008 ח לארץ יהיה לו לאחזה בישראל ולא יונו עוד נשיאי את עמי והארץ יתנו לבית ישראל לשבטיהם  {פ} 
26O 045:009 ט כה אמר אדני יהוה רב לכם נשיאי ישראל--חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו הרימו גרשתיכם מעל עמי נאם אדני יהוה 
26O 045:010 י מאזני צדק ואיפת צדק ובת צדק יהי לכם 
26O 045:011 יא האיפה והבת תכן אחד יהיה--לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה אל החמר יהיה מתכנתו 
26O 045:012 יב והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל--המנה יהיה לכם 
26O 045:013 יג זאת התרומה אשר תרימו  ששית האיפה מחמר החטים וששיתם האיפה מחמר השערים 
26O 045:014 יד וחק השמן הבת השמן מעשר הבת מן הכר--עשרת הבתים חמר  כי עשרת הבתים חמר 
26O 045:015 טו ושה אחת מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל למנחה ולעולה ולשלמים--לכפר עליהם נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 045:016 טז כל העם הארץ יהיו אל התרומה הזאת לנשיא בישראל 
26O 045:017 יז ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל  הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל  {ס} 
26O 045:018 יח כה אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש 
26O 045:019 יט ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל מזוזת הבית ואל ארבע פנות העזרה למזבח ועל מזוזת--שער החצר הפנימית 
26O 045:020 כ וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את הבית 
26O 045:021 כא בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג--שבעות ימים מצות יאכל 
26O 045:022 כב ועשה הנשיא ביום ההוא בעדו ובעד כל עם הארץ--פר חטאת 
26O 045:023 כג ושבעת ימי החג יעשה עולה ליהוה שבעת פרים ושבעת אילים תמימם ליום שבעת הימים וחטאת שעיר עזים ליום 
26O 045:024 כד ומנחה איפה לפר ואיפה לאיל--יעשה ושמן הין לאיפה 
26O 045:025 כה בשביעי בחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה שבעת הימים  כחטאת כעלה וכמנחה וכשמן  {ס} 
26O 046:001 א כה אמר אדני יהוה שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח 
26O 046:002 ב ובא הנשיא דרך אולם השער מחוץ ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו ואת שלמיו והשתחוה על מפתן השער ויצא והשער לא יסגר עד הערב 
26O 046:003 ג והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים--לפני יהוה 
26O 046:004 ד והעלה אשר יקרב הנשיא ליהוה  ביום השבת ששה כבשים תמימם--ואיל תמים 
26O 046:005 ה ומנחה איפה לאיל ולכבשים מנחה מתת ידו ושמן הין לאיפה  {ס} 
26O 046:006 ו וביום החדש פר בן בקר תמימם וששת כבשים ואיל תמימם יהיו 
26O 046:007 ז ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה 
26O 046:008 ח ובבוא הנשיא--דרך אולם השער יבוא ובדרכו יצא 
26O 046:009 ט ובבוא עם הארץ לפני יהוה במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה  לא ישוב דרך השער אשר בא בו--כי נכחו יצאו (יצא) 
26O 046:010 י והנשיא--בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו 
26O 046:011 יא ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין לאיפה  {פ} 
26O 046:012 יב וכי יעשה הנשיא נדבה עולה או שלמים נדבה ליהוה ופתח לו את השער הפנה קדים ועשה את עלתו ואת שלמיו כאשר יעשה ביום השבת ויצא וסגר את השער אחרי צאתו 
26O 046:013 יג וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום--ליהוה  בבקר בבקר תעשה אתו 
26O 046:014 יד ומנחה תעשה עליו בבקר בבקר ששית האיפה ושמן שלישית ההין לרס את הסלת  מנחה ליהוה--חקות עולם תמיד 
26O 046:015 טו ועשו (יעשו) את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבקר בבקר  עולת תמיד  {ס} 
26O 046:016 טז כה אמר אדני יהוה כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו--נחלתו היא לבניו תהיה  אחזתם היא בנחלה  {ס} 
26O 046:017 יז וכי יתן מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו--והיתה לו עד שנת הדרור ושבת לנשיא אך נחלתו--בניו להם תהיה 
26O 046:018 יח ולא יקח הנשיא מנחלת העם להונתם מאחזתם--מאחזתו ינחל את בניו  למען אשר לא יפצו עמי איש מאחזתו 
26O 046:019 יט ויביאני במבוא אשר על כתף השער אל הלשכות הקדש אל הכהנים הפנות צפונה והנה שם מקום בירכתם (בירכתים) ימה 
26O 046:020 כ ויאמר אלי--זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת  אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה לקדש את העם 
26O 046:021 כא ויוציאני אל החצר החיצונה ויעברני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצע החצר חצר במקצע החצר 
26O 046:022 כב בארבעת מקצעות החצר חצרות קטרות--ארבעים ארך ושלשים רחב  מדה אחת לארבעתם מהקצעות 
26O 046:023 כג וטור סביב בהם סביב לארבעתם ומבשלות עשוי מתחת הטירות סביב 
26O 046:024 כד ויאמר אלי  אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זבח העם 
26O 047:001 א וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח 
26O 047:002 ב ויוצאני דרך שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים והנה מים מפכים מן הכתף הימנית 
26O 047:003 ג בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים 
26O 047:004 ד וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים 
26O 047:005 ה וימד אלף--נחל אשר לא אוכל לעבר  כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר 
26O 047:006 ו ויאמר אלי הראית בן אדם ויולכני וישבני שפת הנחל 
26O 047:007 ז בשובני--והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד  מזה ומזה 
26O 047:008 ח ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים 
26O 047:009 ט והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד  כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי--כל אשר יבוא שמה הנחל 
26O 047:010 י והיה יעמדו (עמדו) עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגלים--משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד 
26O 047:011 יא בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו 
26O 047:012 יב ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר--כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו (והיה) פריו למאכל ועלהו לתרופה  {פ} 
26O 047:013 יג כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל--יוסף חבלים 
26O 047:014 יד ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם--בנחלה 
26O 047:015 טו וזה גבול הארץ  לפאת צפונה מן הים הגדול הדרך חתלן--לבוא צדדה 
26O 047:016 טז חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן 
26O 047:017 יז והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון 
26O 047:018 יח ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן--מגבול על הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה 
26O 047:019 יט ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה 
26O 047:020 כ ופאת ים הים הגדול מגבול עד נכח לבוא חמת זאת פאת ים 
26O 047:021 כא וחלקתם את הארץ הזאת לכם--לשבטי ישראל 
26O 047:022 כב והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל--אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל 
26O 047:023 כג והיה בשבט אשר גר הגר אתו--שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה  {פ} 
26O 048:001 א ואלה שמות השבטים  מקצה צפונה אל יד דרך חתלן לבוא חמת חצר עינן גבול דמשק צפונה אל יד חמת והיו לו פאת קדים הים דן אחד 
26O 048:002 ב ועל גבול דן מפאת קדים עד פאת ימה--אשר אחד 
26O 048:003 ג ועל גבול אשר מפאת קדימה ועד פאת ימה--נפתלי אחד 
26O 048:004 ד ועל גבול נפתלי מפאת קדמה עד פאת ימה--מנשה אחד 
26O 048:005 ה ועל גבול מנשה מפאת קדמה עד פאת ימה--אפרים אחד 
26O 048:006 ו ועל גבול אפרים מפאת קדים ועד פאת ימה--ראובן אחד 
26O 048:007 ז ועל גבול ראובן מפאת קדים עד פאת ימה--יהודה אחד 
26O 048:008 ח ועל גבול יהודה מפאת קדים עד פאת ימה--תהיה התרומה אשר תרימו חמשה ועשרים אלף רחב וארך כאחד החלקים מפאת קדימה עד פאת ימה והיה המקדש בתוכו 
26O 048:009 ט התרומה אשר תרימו ליהוה--ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים 
26O 048:010 י ולאלה תהיה תרומת הקדש לכהנים--צפונה חמשה ועשרים אלף וימה רחב עשרת אלפים וקדימה רחב עשרת אלפים ונגבה ארך חמשה ועשרים אלף והיה מקדש יהוה בתוכו 
26O 048:011 יא לכהנים המקדש מבני צדוק אשר שמרו משמרתי--אשר לא תעו בתעות בני ישראל כאשר תעו הלוים 
26O 048:012 יב והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ קדש קדשים--אל גבול הלוים 
26O 048:013 יג והלוים לעמת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרת אלפים כל ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים 
26O 048:014 יד ולא ימכרו ממנו ולא ימר ולא יעבור (יעביר)--ראשית הארץ  כי קדש ליהוה 
26O 048:015 טו וחמשת אלפים הנותר ברחב על פני חמשה ועשרים אלף--חל הוא לעיר למושב ולמגרש והיתה העיר בתוכה 
26O 048:016 טז ואלה מדותיה--פאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים ופאת נגב חמש חמש (  ) מאות וארבעת אלפים ומפאת קדים חמש מאות וארבעת אלפים ופאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים 
26O 048:017 יז והיה מגרש לעיר--צפונה חמשים ומאתים ונגבה חמשים ומאתים וקדימה חמשים ומאתים וימה חמשים ומאתים 
26O 048:018 יח והנותר בארך לעמת תרומת הקדש עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה והיה לעמת תרומת הקדש והיתה תבואתה ללחם לעבדי העיר 
26O 048:019 יט והעבד העיר--יעבדוהו מכל שבטי ישראל 
26O 048:020 כ כל התרומה חמשה ועשרים אלף בחמשה ועשרים אלף  רביעית תרימו את תרומת הקדש אל אחזת העיר 
26O 048:021 כא והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה עד גבול קדימה וימה על פני חמשה ועשרים אלף על גבול ימה לעמת חלקים לנשיא והיתה תרומת הקדש ומקדש הבית בתוכה 
26O 048:022 כב ומאחזת הלוים ומאחזת העיר בתוך אשר לנשיא יהיה  בין גבול יהודה ובין גבול בנימן--לנשיא יהיה 
26O 048:023 כג ויתר השבטים  מפאת קדימה עד פאת ימה בנימן אחד 
26O 048:024 כד ועל גבול בנימן מפאת קדימה עד פאת ימה--שמעון אחד 
26O 048:025 כה ועל גבול שמעון מפאת קדימה עד פאת ימה--יששכר אחד 
26O 048:026 כו ועל גבול יששכר מפאת קדימה עד פאת ימה--זבולן אחד 
26O 048:027 כז ועל גבול זבולן מפאת קדמה עד פאת ימה--גד אחד 
26O 048:028 כח ועל גבול גד אל פאת נגב תימנה  והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על הים הגדול 
26O 048:029 כט זאת הארץ אשר תפילו מנחלה לשבטי ישראל ואלה מחלקותם--נאם אדני יהוה  {ס} 
26O 048:030 ל ואלה תוצאת העיר  מפאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים מדה 
26O 048:031 לא ושערי העיר על שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה--שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד 
26O 048:032 לב ואל פאת קדימה חמש מאות וארבעת אלפים ושערים שלשה--ושער יוסף אחד שער בנימן אחד שער דן אחד 
26O 048:033 לג ופאת נגבה חמש מאות וארבעת אלפים מדה ושערים שלשה--שער שמעון אחד שער יששכר אחד שער זבולן אחד 
26O 048:034 לד פאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים שעריהם שלשה--שער גד אחד שער אשר אחד שער נפתלי אחד 
26O 048:035 לה סביב שמנה עשר אלף ושם העיר מיום יהוה שמה  {ש} 
27O 001:001 א בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה--בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלם ויצר עליה 
27O 001:002 ב ויתן אדני בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלהים ויביאם ארץ שנער בית אלהיו ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו 
27O 001:003 ג ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו  להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה--ומן הפרתמים 
27O 001:004 ד ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה ומשכלים בכל חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים 
27O 001:005 ה וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם--יעמדו לפני המלך 
27O 001:006 ו ויהי בהם מבני יהודה--דניאל חנניה מישאל ועזריה 
27O 001:007 ז וישם להם שר הסריסים שמות וישם לדניאל בלטשאצר ולחנניה שדרך ולמישאל מישך ולעזריה עבד נגו 
27O 001:008 ח וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו ויבקש משר הסריסים אשר לא יתגאל 
27O 001:009 ט ויתן האלהים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים 
27O 001:010 י ויאמר שר הסריסים לדניאל--ירא אני את אדני המלך אשר מנה את מאכלכם ואת משתיכם  אשר למה יראה את פניכם זעפים מן הילדים אשר כגילכם וחיבתם את ראשי למלך 
27O 001:011 יא ויאמר דניאל אל המלצר--אשר מנה שר הסריסים על דניאל חנניה מישאל ועזריה 
27O 001:012 יב נס נא את עבדיך ימים עשרה ויתנו לנו מן הזרעים ונאכלה--ומים ונשתה 
27O 001:013 יג ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האכלים את פת בג המלך וכאשר תראה עשה עם עבדיך 
27O 001:014 יד וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה 
27O 001:015 טו ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר  מן כל הילדים--האכלים את פת בג המלך 
27O 001:016 טז ויהי המלצר נשא את פת בגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים 
27O 001:017 יז והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וחכמה ודניאל הבין בכל חזון וחלמות 
27O 001:018 יח ולמקצת הימים אשר אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים לפני נבכדנצר 
27O 001:019 יט וידבר אתם המלך ולא נמצא מכלם כדניאל חנניה מישאל ועזריה ויעמדו לפני המלך 
27O 001:020 כ וכל דבר חכמת בינה אשר בקש מהם המלך--וימצאם עשר ידות על כל החרטמים האשפים אשר בכל מלכותו 
27O 001:021 כא ויהי דניאל עד שנת אחת לכורש המלך  {פ} 
27O 002:001 א ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו 
27O 002:002 ב ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך 
27O 002:003 ג ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום 
27O 002:004 ד וידברו הכשדים למלך ארמית  מלכא לעלמין חיי--אמר חלמא לעבדיך (לעבדך) ופשרא נחוא 
27O 002:005 ה ענה מלכא ואמר לכשדיא (לכשדאי) מלתה מני אזדא  הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון 
27O 002:006 ו והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני 
27O 002:007 ז ענו תנינות ואמרין  מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה 
27O 002:008 ח ענה מלכא ואמר--מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא 
27O 002:009 ט די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון (הזדמנתון) למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני 
27O 002:010 י ענו כשדיא (כשדאי) קדם מלכא ואמרין--לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה  כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי 
27O 002:011 יא ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין--די מדרהון עם בשרא לא איתוהי 
27O 002:012 יב כל קבל דנה--מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל 
27O 002:013 יג ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה  {פ} 
27O 002:014 יד באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא--די נפק לקטלה לחכימי בבל 
27O 002:015 טו ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל 
27O 002:016 טז ודניאל על ובעה מן מלכא  די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא  {פ} 
27O 002:017 יז אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע 
27O 002:018 יח ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנה--די לא יהובדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל 
27O 002:019 יט אדין לדניאל בחזוא די ליליא--רזא גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא 
27O 002:020 כ ענה דניאל ואמר--להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא  די חכמתא וגבורתא די לה היא 
27O 002:021 כא והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה 
27O 002:022 כב הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא (ונהורא) עמה שרא 
27O 002:023 כג לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא 
27O 002:024 כד כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד--העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא  {ס} 
27O 002:025 כה אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע 
27O 002:026 כו ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר  האיתיך (האיתך) כהל להודעתני חלמא די חזית--ופשרה 
27O 002:027 כז ענה דניאל קדם מלכא ואמר  רזא די מלכא שאל--לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא 
27O 002:028 כח ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא  {פ} 
27O 002:029 כט אנתה (אנת) מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא 
27O 002:030 ל ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע 
27O 002:031 לא אנתה (אנת) מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא--צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל 
27O 002:032 לב הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש 
27O 002:033 לג שקוהי די פרזל רגלוהי--מנהון (מנהן) די פרזל ומנהון (ומנהן) די חסף 
27O 002:034 לד חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון 
27O 002:035 לה באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב--ומלאת כל ארעא 
27O 002:036 לו דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא 
27O 002:037 לז אנתה (אנת) מלכא מלך מלכיא  די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך 
27O 002:038 לח ובכל די דארין (דירין) בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה (אנת) הוא ראשה די דהבא 
27O 002:039 לט ובתרך תקום מלכו אחרי--ארעא (ארע) מנך ומלכו תליתיא (תליתאה) אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא 
27O 002:040 מ ומלכו רביעיה (רביעאה) תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלן תדק ותרע 
27O 002:041 מא ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון (מנהן) חסף די פחר ומנהון (ומנהן) פרזל--מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא 
27O 002:042 מב ואצבעת רגליא מנהון (מנהן) פרזל ומנהון (ומנהן) חסף--מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוא תבירה 
27O 002:043 מג די (ודי) חזית פרזלא מערב בחסף טינא--מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא 
27O 002:044 מד וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא 
27O 002:045 מה כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא--אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה  {פ} 
27O 002:046 מו באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה 
27O 002:047 מז ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין--וגלה רזין  די יכלת למגלא רזא דנה 
27O 002:048 מח אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין--על כל חכימי בבל 
27O 002:049 מט ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא  {פ} 
27O 003:001 א נבוכדנצר מלכא עבד צלם די דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל 
27O 003:002 ב ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא--למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא 
27O 003:003 ג באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקאמין (וקימין) לקבל צלמא די הקים נבכדנצר 
27O 003:004 ד וכרוזא קרא בחיל  לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא 
27O 003:005 ה בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס (קתרס) שבכא פסנתרין סומפניא וכל זני זמרא--תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא 
27O 003:006 ו ומן די לא יפל ויסגד--בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא 
27O 003:007 ז כל קבל דנה בה זמנא כדי שמעין כל עממיא קל קרנא משרוקיתא קיתרס (קתרס) שבכא פסנטרין וכל זני זמרא--נפלין כל עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא 
27O 003:008 ח כל קבל דנה בה זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא 
27O 003:009 ט ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא  מלכא לעלמין חיי 
27O 003:010 י אנתה (אנת) מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס (קתרס) שבכא פסנתרין וסיפניה (וסופניה) וכל זני זמרא--יפל ויסגד לצלם דהבא 
27O 003:011 יא ומן די לא יפל ויסגד--יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא 
27O 003:012 יב איתי גברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו--גבריא אלך לא שמו עליך (עלך) מלכא טעם לאלהיך (לאלהך) לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין  {ס} 
27O 003:013 יג באדין נבוכדנצר ברגז וחמא אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא 
27O 003:014 יד ענה נבוכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו  לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין 
27O 003:015 טו כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס (קתרס) שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת והן לא תסגדון בה שעתא תתרמון לגוא אתון נורא יקדתא ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי 
27O 003:016 טז ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא  נבוכדנצר--לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך 
27O 003:017 יז הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין--יכל לשיזבותנא  מן אתון נורא יקדתא ומן ידך מלכא ישיזב 
27O 003:018 יח והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהיך (לאלהך) לא איתינא (איתנא) פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד  {ס} 
27O 003:019 יט באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו (אשתני) על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה 
27O 003:020 כ ולגברין גברי חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו--למרמא לאתון נורא יקדתא 
27O 003:021 כא באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטישיהון (פטשיהון) וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא אתון נורא יקדתא 
27O 003:022 כב כל קבל דנה מן די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירה גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא 
27O 003:023 כג וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו--נפלו לגוא אתון נורא יקדתא מכפתין  {פ} 
27O 003:024 כד אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתה רמינא לגוא נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא 
27O 003:025 כה ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגו נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא (רביעאה) דמה לבר אלהין  {ס} 
27O 003:026 כו באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עליא (עלאה) פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו--מן גוא נורא 
27O 003:027 כז ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא--חזין לגבריא אלך די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון 
27O 003:028 כח ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון (גשמהון) די לא יפלחון ולא יסגדון לכל אלה להן לאלההון 
27O 003:029 כט ומני שים טעם די כל עם אמה ולשן די יאמר שלה (שלו) על אלההון די שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל קבל די לא איתי אלה אחרן די יכל להצלה כדנה 
27O 003:030 ל באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו--במדינת בבל  {פ} [ (Daniel 3:31) לא נבוכדנצר מלכא לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין (דירין) בכל ארעא--שלמכון ישגא ] [ (Daniel 3:32) לב אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עליא (עלאה)--שפר קדמי להחויה ] [ (Daniel 3:33) לג אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר ] 
27O 004:001 א אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי 
27O 004:002 ב חלם חזית וידחלנני והרהרין על משכבי וחזוי ראשי יבהלנני 
27O 004:003 ג ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל  די פשר חלמא יהודענני 
27O 004:004 ד באדין עללין (עלין) חרטמיא אשפיא כשדיא (כשדאי) וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא מהודעין לי 
27O 004:005 ה ועד אחרין על קדמי דניאל די שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת 
27O 004:006 ו בלטשאצר רב חרטמיא--די אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל רז לא אנס לך חזוי חלמי די חזית ופשרה אמר 
27O 004:007 ז וחזוי ראשי על משכבי חזה הוית--ואלו אילן בגו ארעא ורומה שגיא 
27O 004:008 ח רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל ארעא 
27O 004:009 ט עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון (ידורן) צפרי שמיא ומנה יתזין כל בשרא 
27O 004:010 י חזה הוית בחזוי ראשי על משכבי ואלו עיר וקדיש מן שמיא נחת 
27O 004:011 יא קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן תחתוהי וצפריא מן ענפוהי 
27O 004:012 יב ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיותא חלקה בעשב ארעא 
27O 004:013 יג לבבה מן אנושא (אנשא) ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי 
27O 004:014 יד בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת די ינדעון חייא די שליט עליא (עלאה) במלכות אנושא (אנשא) ולמן די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עליה (עלה) 
27O 004:015 טו דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר ואנתה (ואנת) בלטשאצר פשרא אמר כל קבל די כל חכימי מלכותי לא יכלין פשרא להודעותני ואנתה (ואנת) כהל די רוח אלהין קדישין בך 
27O 004:016 טז אדין דניאל די שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי חלמא לשנאיך (לשנאך) ופשרה לעריך (לערך) 
27O 004:017 יז אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל ארעא 
27O 004:018 יח ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא 
27O 004:019 יט אנתה (אנת) הוא מלכא די רבית (רבת) ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא 
27O 004:020 כ ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיות ברא חלקה עד די שבעה עדנין יחלפון עלוהי 
27O 004:021 כא דנה פשרא מלכא וגזרת עליא (עלאה) היא די מטת על מראי מלכא 
27O 004:022 כב ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך (עלך)  עד די תנדע די שליט עליא (עלאה) במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה 
27O 004:023 כג ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימא--מן די תנדע די שלטן שמיא 
27O 004:024 כד להן מלכא מלכי ישפר עליך (עלך) וחטיך (וחטאך) בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוה ארכה לשלותך 
27O 004:025 כה כלא מטא על נבוכדנצר מלכא  {פ} 
27O 004:026 כו לקצת ירחין תרי עשר על היכל מלכותא די בבל מהלך הוה 
27O 004:027 כז ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי 
27O 004:028 כח עוד מלתא בפם מלכא--קל מן שמיא נפל  לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותא עדת מנך 
27O 004:029 כט ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עליך (עלך)  עד די תנדע די שליט עליא (עלאה) במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה 
27O 004:030 ל בה שעתא מלתא ספת על נבוכדנצר ומן אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע--עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין 
27O 004:031 לא ולקצת יומיא אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא (ולעלאה) ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת  די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם דר ודר 
27O 004:032 לב וכל דארי (דירי) ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי (ודירי) ארעא ולא איתי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת 
27O 004:033 לג בה זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזיוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי 
27O 004:034 לד כען אנה נבכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה  {פ} 
27O 004:035   
27O 004:036   
27O 004:037   
27O 005:001 א בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה 
27O 005:002 ב בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה 
27O 005:003 ג באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה 
27O 005:004 ד אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא--אעא ואבנא 
27O 005:005 ה בה שעתה נפקו (נפקה) אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידא די כתבה 
27O 005:006 ו אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן 
27O 005:007 ז קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא (כשדאי) וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמנוכא (והמניכא) די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט  {ס} 
27O 005:008 ח אדין עללין (עלין) כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא (ופשרה) להודעה למלכא 
27O 005:009 ט אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין 
27O 005:010 י מלכתא--לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת (עלת) ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי--אל יבהלוך רעיונך וזיויך (וזיוך) אל ישתנו 
27O 005:011 יא איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך--רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא 
27O 005:012 יב כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די מלכא שם שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה  {פ} 
27O 005:013 יג באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה (אנת) הוא דניאל די מן בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן יהוד 
27O 005:014 יד ושמעת עליך (עלך) די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך 
27O 005:015 טו וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא כהלין פשר מלתא להחויה 
27O 005:016 טז ואנה שמעת עליך (עלך) די תוכל (תכול) פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל (תכול) כתבא למקרא ופשרה להודעותני--ארגונא תלבש והמונכא (והמניכא) די דהבא על צוארך ותלתא במלכותא תשלט  {פ} 
27O 005:017 יז באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה 
27O 005:018 יח אנתה (אנת) מלכא אלהא עליא (עלאה) מלכותא ורבותא ויקרא והדרא יהב לנבכדנצר אבוך 
27O 005:019 יט ומן רבותא די יהב לה--כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין (זיעין) ודחלין מן קדמוהי די הוא צבא הוה קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוא צבא הוא משפל 
27O 005:020 כ וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה 
27O 005:021 כא ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי (שויו) ועם ערדיא מדרה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע  עד די ידע די שליט אלהא עליא (עלאה) במלכות אנשא ולמן די יצבא יהקים עליה (עלה) 
27O 005:022 כב ואנתה (ואנת) ברה בלשאצר לא השפלת לבבך  כל קבל די כל דנה ידעת 
27O 005:023 כג ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך (קדמך) ואנתה (ואנת) ורברבניך (ורברבנך) שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה--לא הדרת 
27O 005:024 כד באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים 
27O 005:025 כה ודנה כתבא די רשים  מנא מנא תקל ופרסין 
27O 005:026 כו דנה פשר מלתא  מנא--מנה אלהא מלכותך והשלמה 
27O 005:027 כז תקל--תקילת במאזניא והשתכחת חסיר 
27O 005:028 כח פרס--פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס 
27O 005:029 כט באדין אמר בלשאצר והלבשו לדניאל ארגונא והמנוכא (והמניכא) די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא 
27O 005:030 ל בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא (כשדאה)  {פ} 
27O 005:031   
27O 006:001 א ודריוש מדיא (מדאה) קבל מלכותא--כבר שנין שתין ותרתין 
27O 006:002 ב שפר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין--די להון בכל מלכותא 
27O 006:003 ג ועלא מנהון סרכין תלתה די דניאל חד מנהון  די להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא להוא נזק 
27O 006:004 ד אדין דניאל דנה הוא מתנצח על סרכיא ואחשדרפניא  כל קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על כל מלכותא 
27O 006:005 ה אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל--מצד מלכותא וכל עלה ושחיתה לא יכלין להשכחה כל קבל די מהימן הוא וכל שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי 
27O 006:006 ו אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל עלא להן השכחנא עלוהי בדת אלהה  {ס} 
27O 006:007 ז אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי 
27O 006:008 ח אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר  די כל די יבעא בעו מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא--יתרמא לגב אריותא 
27O 006:009 ט כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא  די לא להשניה כדת מדי ופרס די לא תעדא 
27O 006:010 י כל קבל דנה--מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא 
27O 006:011 יא ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה  {ס} 
27O 006:012 יב אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל--בעה ומתחנן קדם אלהה 
27O 006:013 יג באדין קרבו ואמרין קדם מלכא על אסר מלכא--הלא אסר רשמת די כל אנש די יבעא מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ופרס--די לא תעדא 
27O 006:014 יד באדין ענו ואמרין קדם מלכא--די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שם עליך (עלך) מלכא טעם ועל אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה 
27O 006:015 טו אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה 
27O 006:016 טז באדין גבריא אלך הרגשו על מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די דת למדי ופרס די כל אסר וקים די מלכא יהקים לא להשניה 
27O 006:017 יז באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה (אנת) פלח לה בתדירא הוא ישיזבנך 
27O 006:018 יח והיתית אבן חדה ושמת על פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא תשנא צבו בדניאל 
27O 006:019 יט אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי 
27O 006:020 כ באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה--לגבא די אריותא אזל 
27O 006:021 כא וכמקרבה לגבא--לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא--אלהך די אנתה (אנת) פלח לה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא 
27O 006:022 כב אדין דניאל עם מלכא מלל  מלכא לעלמין חיי 
27O 006:023 כג אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא--ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך (קדמך) מלכא חבולה לא עבדת 
27O 006:024 כד באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן גבא והסק דניאל מן גבא וכל חבל לא השתכח בה--די הימן באלהה 
27O 006:025 כה ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגוב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא מטו לארעית גבא עד די שלטו בהון אריותא וכל גרמיהון הדקו 
27O 006:026 כו באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין (דירין) בכל ארעא--שלמכון ישגא 
27O 006:027 כז מן קדמי שים טעם--די בכל שלטן מלכותי להון זאעין (זיעין) ודחלין מן קדם אלהה די דניאל  די הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די לא תתחבל ושלטנה עד סופא 
27O 006:028 כח משיזב ומצל--ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא  די שיזב לדניאל מן יד אריותא [ (Daniel 6:29) כט ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא (פרסאה)  {פ} ] 
27O 007:001 א בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר 
27O 007:002 ב ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא 
27O 007:003 ג וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא שנין דא מן דא 
27O 007:004 ד קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה חזה הוית עד די מריטו גפיה (גפה) ונטילת מן ארעא ועל רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה 
27O 007:005 ה וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין שניה (שנה) וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא 
27O 007:006 ו באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די עוף על גביה (גבה) וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה 
27O 007:007 ז באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעיה (רביעאה) דחילה ואימתני ותקיפא יתירה ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגליה (ברגלה) רפסה והיא משניה מן כל חיותא די קדמיה (קדמה) וקרנין עשר לה 
27O 007:008 ח משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון (ביניהן) ותלת מן קרניא קדמיתא אתעקרו (אתעקרה) מן קדמיה (קדמה) ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופם ממלל רברבן 
27O 007:009 ט חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שבבין די נור גלגלוהי נור דלק 
27O 007:010 י נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפים (אלפין) ישמשונה ורבו רבון (רבבן) קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו 
27O 007:011 יא חזה הוית--באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא 
27O 007:012 יב ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן 
27O 007:013 יג חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי 
27O 007:014 יד ולה יהב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל  {פ} 
27O 007:015 טו אתכרית רוחי אנה דניאל בגו נדנה וחזוי ראשי יבהלנני 
27O 007:016 טז קרבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני 
27O 007:017 יז אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע--ארבעה מלכין יקומון מן ארעא 
27O 007:018 יח ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא 
27O 007:019 יט אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן כלהון (כלהן)  דחילה יתירה שניה (שנה) די פרזל וטפריה (וטפרה) די נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה (ברגלה) רפסה 
27O 007:020 כ ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת ונפלו (ונפלה) מן קדמיה (קדמה) תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן חברתה 
27O 007:021 כא חזה הוית--וקרנא דכן עבדא קרב עם קדישין ויכלה להן 
27O 007:022 כב עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין 
27O 007:023 כג כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעיה (רביעאה) תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה 
27O 007:024 כד וקרניא עשר--מנה מלכותא עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהן והוא ישנא מן קדמיא ותלתה מלכין יהשפל 
27O 007:025 כה ומלין לצד עליא (עלאה) ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן 
27O 007:026 כו ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד סופא 
27O 007:027 כז ומלכותא ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון 
27O 007:028 כח עד כה סופא די מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת  {פ} 
27O 008:001 א בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך--חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה 
27O 008:002 ב ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על אובל אולי 
27O 008:003 ג ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן השנית והגבהה עלה באחרנה 
27O 008:004 ד ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל 
27O 008:005 ה ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר--קרן חזות בין עיניו 
27O 008:006 ו ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו 
27O 008:007 ז וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו 
27O 008:008 ח וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדלה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים 
27O 008:009 ט ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי 
27O 008:010 י ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם 
27O 008:011 יא ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים (הורם) התמיד והשלך מכון מקדשו 
27O 008:012 יב וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה 
27O 008:013 יג ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והפשע שמם--תת וקדש וצבא מרמס 
27O 008:014 יד ויאמר אלי--עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש 
27O 008:015 טו ויהי בראתי אני דניאל--את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר 
27O 008:016 טז ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה 
27O 008:017 יז ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון 
27O 008:018 יח ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי--ויעמידני על עמדי 
27O 008:019 יט ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם  כי למועד קץ 
27O 008:020 כ האיל אשר ראית בעל הקרנים--מלכי מדי ופרס 
27O 008:021 כא והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון 
27O 008:022 כב והנשברת--ותעמדנה ארבע תחתיה  ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו 
27O 008:023 כג ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים--יעמד מלך עז פנים ומבין חידות 
27O 008:024 כד ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדשים 
27O 008:025 כה ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובאפס יד ישבר 
27O 008:026 כו ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים 
27O 008:027 כז ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין  {פ} 
27O 009:001 א בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש--מזרע מדי  אשר המלך על מלכות כשדים 
27O 009:002 ב בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים  מספר השנים אשר היה דבר יהוה אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה 
27O 009:003 ג ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים--בצום ושק ואפר 
27O 009:004 ד ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו 
27O 009:005 ה חטאנו ועוינו והרשענו (הרשענו) ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך 
27O 009:006 ו ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל מלכינו שרינו ואבתינו--ואל כל עם הארץ 
27O 009:007 ז לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה ולישבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך 
27O 009:008 ח יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו  אשר חטאנו לך 
27O 009:009 ט לאדני אלהינו הרחמים והסלחות  כי מרדנו בו 
27O 009:010 י ולא שמענו בקול יהוה אלהינו--ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים 
27O 009:011 יא וכל ישראל עברו את תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד האלהים--כי חטאנו לו 
27O 009:012 יב ויקם את דבריו (דברו) אשר דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו--להביא עלינו רעה גדלה  אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלם 
27O 009:013 יג כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת באה עלינו ולא חלינו את פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך 
27O 009:014 יד וישקד יהוה על הרעה ויביאה עלינו  כי צדיק יהוה אלהינו על כל מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו 
27O 009:015 טו ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה  חטאנו רשענו 
27O 009:016 טז אדני ככל צדקתך ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר קדשך  כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל סביבתינו 
27O 009:017 יז ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם--למען אדני 
27O 009:018 יח הטה אלהי אזנך ושמע--פקחה (פקח) עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה  כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך--כי על רחמיך הרבים 
27O 009:019 יט אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר  למענך אלהי--כי שמך נקרא על עירך ועל עמך 
27O 009:020 כ ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי--על הר קדש אלהי 
27O 009:021 כא ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב 
27O 009:022 כב ויבן וידבר עמי ויאמר--דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה 
27O 009:023 כג בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד--כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה 
27O 009:024 כד שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם (ולהתם) חטאות (חטאת) ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים 
27O 009:025 כה ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד--שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים 
27O 009:026 כו ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות 
27O 009:027 כז והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם  {פ} 
27O 010:001 א בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטאשצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה 
27O 010:002 ב בימים ההם--אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים 
27O 010:003 ג לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי--וסוך לא סכתי  עד מלאת שלשת שבעים ימים  {פ} 
27O 010:004 ד וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון  ואני הייתי על יד הנהר הגדול--הוא חדקל 
27O 010:005 ה ואשא את עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז 
27O 010:006 ו וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון 
27O 010:007 ז וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא 
27O 010:008 ח ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח 
27O 010:009 ט ואשמע את קול דבריו וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה 
27O 010:010 י והנה יד נגעה בי ותניעני על ברכי וכפות ידי 
27O 010:011 יא ויאמר אלי דניאל איש חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך--כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד 
27O 010:012 יב ויאמר אלי אל תירא דניאל--כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך 
27O 010:013 יג ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס 
27O 010:014 יד ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים  כי עוד חזון לימים 
27O 010:015 טו ובדברו עמי כדברים האלה--נתתי פני ארצה ונאלמתי 
27O 010:016 טז והנה כדמות בני אדם נגע על שפתי ואפתח פי ואדברה ואמרה אל העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח 
27O 010:017 יז והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם אדני זה ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשמה לא נשארה בי 
27O 010:018 יח ויסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני 
27O 010:019 יט ויאמר אל תירא איש חמדות שלום לך--חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני 
27O 010:020 כ ויאמר הידעת למה באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם שר פרס ואני יוצא והנה שר יון בא 
27O 010:021 כא אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם  {פ} 
27O 011:001 א ואני בשנת אחת לדריוש המדי--עמדי למחזיק ולמעוז לו 
27O 011:002 ב ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון 
27O 011:003 ג ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו 
27O 011:004 ד וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל--כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד אלה 
27O 011:005 ה ויחזק מלך הנגב ומן שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו 
27O 011:006 ו ולקץ שנים יתחברו ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים ולא תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים 
27O 011:007 ז ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק 
27O 011:008 ח וגם אלהיהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי--יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון 
27O 011:009 ט ובא במלכות מלך הנגב ושב אל אדמתו 
27O 011:010 י ובנו יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו (ויתגרה) עד מעזה 
27O 011:011 יא ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו 
27O 011:012 יב ונשא ההמון ירום (ורם) לבבו והפיל רבאות ולא יעוז 
27O 011:013 יג ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב 
27O 011:014 יד ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון--ונכשלו 
27O 011:015 טו ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד 
27O 011:016 טז ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ הצבי וכלה בידו 
27O 011:017 יז וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו וישרים עמו--ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה 
27O 011:018 יח וישב (וישם) פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו 
27O 011:019 יט וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא 
27O 011:020 כ ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה 
27O 011:021 כא ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות 
27O 011:022 כב וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית 
27O 011:023 כג ומן התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט גוי 
27O 011:024 כד בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד עת 
27O 011:025 כה ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד ולא יעמד כי יחשבו עליו מחשבות 
27O 011:026 כו ואכלי פת בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים 
27O 011:027 כז ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד 
27O 011:028 כח וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על ברית קדש ועשה ושב לארצו 
27O 011:029 כט למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרונה 
27O 011:030 ל ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על ברית קודש ועשה ושב ויבן על עזבי ברית קדש 
27O 011:031 לא וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משמם 
27O 011:032 לב ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו 
27O 011:033 לג ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה--ימים 
27O 011:034 לד ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות 
27O 011:035 לה ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן--עד עת קץ  כי עוד למועד 
27O 011:036 לו ועשה כרצנו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד כלה זעם כי נחרצה נעשתה 
27O 011:037 לז ועל אלהי אבתיו לא יבין ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין  כי על כל יתגדל 
27O 011:038 לח ולאלה מעזים על כנו יכבד ולאלוה אשר לא ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה--ובחמדות 
27O 011:039 לט ועשה למבצרי מעזים עם אלוה נכר אשר הכיר (יכיר) ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר 
27O 011:040 מ ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר 
27O 011:041 מא ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו--אדום ומואב וראשית בני עמון 
27O 011:042 מב וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה 
27O 011:043 מג ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים--ולבים וכשים במצעדיו 
27O 011:044 מד ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים 
27O 011:045 מה ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו ואין עוזר לו 
27O 012:001 א ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר 
27O 012:002 ב ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם  {ס} 
27O 012:003 ג והמשכלים--יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד  {פ} 
27O 012:004 ד ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר--עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת 
27O 012:005 ה וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים  אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר 
27O 012:006 ו ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר  עד מתי קץ הפלאות 
27O 012:007 ז ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם  כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש--תכלינה כל אלה 
27O 012:008 ח ואני שמעתי ולא אבין ואמרה--אדני מה אחרית אלה  {פ} 
27O 012:009 ט ויאמר לך דניאל  כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ 
27O 012:010 י יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו 
27O 012:011 יא ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם--ימים אלף מאתים ותשעים 
27O 012:012 יב אשרי המחכה ויגיע  לימים--אלף שלש מאות שלשים וחמשה 
27O 012:013 יג ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין  {ש} 
28O 001:001 א דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה--ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל 
28O 001:002 ב תחלת דבר יהוה בהושע  {פ}   ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים--כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה 
28O 001:003 ג וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן 
28O 001:004 ד ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל  כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל 
28O 001:005 ה והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל 
28O 001:006 ו ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה  כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל--כי נשא אשא להם 
28O 001:007 ז ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים 
28O 001:008 ח ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן 
28O 001:009 ט ויאמר קרא שמו לא עמי  כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם  {פ} 
28O 001:010   
28O 001:011   
28O 002:001 א והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי 
28O 002:002 ב ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ  כי גדול יום יזרעאל 
28O 002:003 ג אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה 
28O 002:004 ד ריבו באמכם ריבו--כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה 
28O 002:005 ה פן אפשיטנה ערמה--והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא 
28O 002:006 ו ואת בניה לא ארחם  כי בני זנונים המה 
28O 002:007 ז כי זנתה אמם הבישה הורתם  כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי 
28O 002:008 ח לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא 
28O 002:009 ט ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון--כי טוב לי אז מעתה 
28O 002:010 י והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל 
28O 002:011 יא לכן אשוב--ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה 
28O 002:012 יב ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי 
28O 002:013 יג והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה--וכל מועדה 
28O 002:014 יד והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה 
28O 002:015 טו ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה  {ס} 
28O 002:016 טז לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה 
28O 002:017 יז ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים 
28O 002:018 יח והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי 
28O 002:019 יט והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם 
28O 002:020 כ וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח 
28O 002:021 כא וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים 
28O 002:022 כב וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה  {פ} 
28O 002:023 כג והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה--אענה את השמים והם יענו את הארץ [ (Hosea 2:24) כד והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל ] [ (Hosea 2:25) כה וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי  {פ} ] 
28O 003:001 א ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת  כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים 
28O 003:002 ב ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים 
28O 003:003 ג ואמר אליה ימים רבים תשבי לי--לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך 
28O 003:004 ד כי ימים רבים ישבו בני ישראל--אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים 
28O 003:005 ה אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים  {פ} 
28O 004:001 א שמעו דבר יהוה בני ישראל  כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ 
28O 004:002 ב אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו 
28O 004:003 ג על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו 
28O 004:004 ד אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן 
28O 004:005 ה וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך 
28O 004:006 ו נדמו עמי מבלי הדעת  כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני 
28O 004:007 ז כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר 
28O 004:008 ח חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו 
28O 004:009 ט והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו 
28O 004:010 י ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו  כי את יהוה עזבו לשמר 
28O 004:011 יא זנות ויין ותירוש יקח לב 
28O 004:012 יב עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו  כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם 
28O 004:013 יג על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה 
28O 004:014 יד לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט 
28O 004:015 טו אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה 
28O 004:016 טז כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב 
28O 004:017 יז חבור עצבים אפרים הנח לו 
28O 004:018 יח סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה 
28O 004:019 יט צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם  {פ} 
28O 005:001 א שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו--כי לכם המשפט  כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור 
28O 005:002 ב ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם 
28O 005:003 ג אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני  כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל 
28O 005:004 ד לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם  כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו 
28O 005:005 ה וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם--כשל גם יהודה עמם 
28O 005:006 ו בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה--ולא ימצאו  חלץ מהם 
28O 005:007 ז ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם  {ס} 
28O 005:008 ח תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין 
28O 005:009 ט אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה 
28O 005:010 י היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי 
28O 005:011 יא עשוק אפרים רצוץ משפט  כי הואיל הלך אחרי צו 
28O 005:012 יב ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה 
28O 005:013 יג וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור 
28O 005:014 יד כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל 
28O 005:015 טו אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני  בצר להם ישחרנני 
28O 006:001 א לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו 
28O 006:002 ב יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו 
28O 006:003 ג ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ 
28O 006:004 ד מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך 
28O 006:005 ה על כן חצבתי בנביאים--הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא 
28O 006:006 ו כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות 
28O 006:007 ז והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי 
28O 006:008 ח גלעד קרית פעלי און--עקבה מדם 
28O 006:009 ט וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה  כי זמה עשו 
28O 006:010 י בבית ישראל ראיתי שעריריה (שערוריה) שם זנות לאפרים נטמא ישראל 
28O 006:011 יא גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי  {פ} 
28O 007:001 א כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון--כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ 
28O 007:002 ב ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו 
28O 007:003 ג ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים 
28O 007:004 ד כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו 
28O 007:005 ה יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים 
28O 007:006 ו כי קרבו כתנור לבם בארבם  כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה 
28O 007:007 ז כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי 
28O 007:008 ח אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה 
28O 007:009 ט אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע 
28O 007:010 י וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת 
28O 007:011 יא ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו 
28O 007:012 יב כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם  {ס} 
28O 007:013 יג אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים 
28O 007:014 יד ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי 
28O 007:015 טו ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע 
28O 007:016 טז ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים 
28O 008:001 א אל חכך שפר כנשר על בית יהוה--יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו 
28O 008:002 ב לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל 
28O 008:003 ג זנח ישראל טוב אויב ירדפו 
28O 008:004 ד הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת 
28O 008:005 ה זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין 
28O 008:006 ו כי מישראל והוא--חרש עשהו ולא אלהים הוא  כי שבבים יהיה עגל שמרון 
28O 008:007 ז כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח--אולי יעשה זרים יבלעהו 
28O 008:008 ח נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו 
28O 008:009 ט כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים 
28O 008:010 י גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים 
28O 008:011 יא כי הרבה אפרים מזבחות לחטא  היו לו מזבחות לחטא 
28O 008:012 יב אכתוב (אכתב) לו--רבו (רבי) תורתי  כמו זר נחשבו 
28O 008:013 יג זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו--יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם--המה מצרים ישובו 
28O 008:014 יד וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה  {פ} 
28O 009:001 א אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן 
28O 009:002 ב גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה 
28O 009:003 ג לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו 
28O 009:004 ד לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו--זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו  כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה 
28O 009:005 ה מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה 
28O 009:006 ו כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם 
28O 009:007 ז באו ימי הפקדה באו ימי השלם--ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח--על רב עונך ורבה משטמה 
28O 009:008 ח צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו--משטמה בבית אלהיו 
28O 009:009 ט העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם  {ס} 
28O 009:010 י כענבים במדבר מצאתי ישראל--כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם 
28O 009:011 יא אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון 
28O 009:012 יב כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם  כי גם אוי להם בשורי מהם 
28O 009:013 יג אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הרג בניו 
28O 009:014 יד תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים 
28O 009:015 טו כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים 
28O 009:016 טז הכה אפרים--שרשם יבש פרי בלי (בל) יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם 
28O 009:017 יז ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים  {ס} 
28O 010:001 א גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות--כטוב לארצו היטיבו מצבות 
28O 010:002 ב חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם 
28O 010:003 ג כי עתה יאמרו אין מלך לנו  כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו 
28O 010:004 ד דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי 
28O 010:005 ה לעגלות בית און יגורו שכן שמרון  כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו--על כבודו כי גלה ממנו 
28O 010:006 ו גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו 
28O 010:007 ז נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים 
28O 010:008 ח ונשמדו במות און חטאת ישראל--קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו  {פ} 
28O 010:009 ט מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה 
28O 010:010 י באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם (עונותם) 
28O 010:011 יא ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב 
28O 010:012 יב זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם 
28O 010:013 יג חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש--כי בטחת בדרכך ברב גבוריך 
28O 010:014 יד וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה  אם על בנים רטשה 
28O 010:015 טו ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל 
28O 011:001 א כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני 
28O 011:002 ב קראו להם כן הלכו מפניהם--לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון 
28O 011:003 ג ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים 
28O 011:004 ד בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל 
28O 011:005 ה לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו  כי מאנו לשוב 
28O 011:006 ו וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה--ממעצותיהם 
28O 011:007 ז ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו--יחד לא ירומם 
28O 011:008 ח איך אתנך אפרים אמגנך ישראל--איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי 
28O 011:009 ט לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים  כי אל אנכי ולא איש--בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר 
28O 011:010 י אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג  כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים 
28O 011:011 יא יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה  {ס} 
28O 011:012   
28O 012:001 א סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן 
28O 012:002 ב אפרים רעה רוח ורדף קדים--כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל 
28O 012:003 ג וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו 
28O 012:004 ד בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים 
28O 012:005 ה וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו 
28O 012:006 ו ויהוה אלהי הצבאות--יהוה זכרו 
28O 012:007 ז ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד 
28O 012:008 ח כנען בידו מאזני מרמה--לעשק אהב 
28O 012:009 ט ויאמר אפרים--אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא 
28O 012:010 י ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד 
28O 012:011 יא ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה 
28O 012:012 יב אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי 
28O 012:013 יג ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר 
28O 012:014 יד ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר [ (Hosea 12:15) טו הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו ] 
28O 013:001 א כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת 
28O 013:002 ב ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון 
28O 013:003 ג לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה 
28O 013:004 ד ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי 
28O 013:005 ה אני ידעתיך במדבר--בארץ תלאבות 
28O 013:006 ו כמרעיתם וישבעו--שבעו וירם לבם על כן שכחוני 
28O 013:007 ז ואהי להם כמו שחל--כנמר על דרך אשור 
28O 013:008 ח אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם 
28O 013:009 ט שחתך ישראל כי בי בעזרך 
28O 013:010 י אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך--אשר אמרת תנה לי מלך ושרים 
28O 013:011 יא אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי  {פ} 
28O 013:012 יב צרור עון אפרים צפונה חטאתו 
28O 013:013 יג חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים 
28O 013:014 יד מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול--נחם יסתר מעיני 
28O 013:015 טו כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו--הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה 
28O 013:016   
28O 014:001 א תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו  {פ} 
28O 014:002 ב שובה ישראל עד יהוה אלהיך  כי כשלת בעונך 
28O 014:003 ג קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו 
28O 014:004 ד אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו--אשר בך ירחם יתום 
28O 014:005 ה ארפא משובתם--אהבם נדבה  כי שב אפי ממנו 
28O 014:006 ו אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון 
28O 014:007 ז ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון 
28O 014:008 ח ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון 
28O 014:009 ט אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן--ממני פריך נמצא [ (Hosea 14:10) י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם  כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם  {ש} ] 
29O 001:001 א דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל 
29O 001:002 ב שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם 
29O 001:003 ג עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר 
29O 001:004 ד יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל 
29O 001:005 ה הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם 
29O 001:006 ו כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו 
29O 001:007 ז שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה 
29O 001:008 ח אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה 
29O 001:009 ט הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה 
29O 001:010 י שדד שדה אבלה אדמה  כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר 
29O 001:011 יא הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה  כי אבד קציר שדה 
29O 001:012 יב הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו--כי הביש ששון מן בני אדם  {ס} 
29O 001:013 יג חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח--באו לינו בשקים משרתי אלהי  כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך 
29O 001:014 יד קדשו צום קראו עצרה--אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה 
29O 001:015 טו אהה ליום  כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא 
29O 001:016 טז הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל 
29O 001:017 יז עבשו פרדות תחת מגרפתיהם--נשמו אצרות נהרסו ממגרות  כי הביש דגן 
29O 001:018 יח מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר--כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו 
29O 001:019 יט אליך יהוה אקרא  כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה 
29O 001:020 כ גם בהמות שדה תערוג אליך  כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר  {ס} 
29O 002:001 א תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי--ירגזו כל ישבי הארץ  כי בא יום יהוה כי קרוב 
29O 002:002 ב יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום--כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור 
29O 002:003 ג לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו 
29O 002:004 ד כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון 
29O 002:005 ה כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון--כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה 
29O 002:006 ו מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור 
29O 002:007 ז כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם 
29O 002:008 ח ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו 
29O 002:009 ט בעיר ישקו בחומה ירצון--בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב 
29O 002:010 י לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם 
29O 002:011 יא ויהוה נתן קולו לפני חילו--כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו  כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו 
29O 002:012 יב וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד 
29O 002:013 יג וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם  כי חנון ורחום הוא--ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה 
29O 002:014 יד מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה--מנחה ונסך ליהוה אלהיכם  {פ} 
29O 002:015 טו תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה 
29O 002:016 טז אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים--אספו עוללים וינקי שדים  יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה 
29O 002:017 יז בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים--למה יאמרו בעמים איה אלהיהם 
29O 002:018 יח ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו 
29O 002:019 יט ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים 
29O 002:020 כ ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה--את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו--כי הגדיל לעשות 
29O 002:021 כא אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות 
29O 002:022 כב אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר  כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם 
29O 002:023 כג ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש--בראשון 
29O 002:024 כד ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר 
29O 002:025 כה ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם  חילי הגדול אשר שלחתי בכם 
29O 002:026 כו ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם 
29O 002:027 כז וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם  {פ} 
29O 002:028   
29O 002:029   
29O 002:030   
29O 002:031   
29O 002:032   
29O 003:001 א והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון--בחוריכם חזינות יראו 
29O 003:002 ב וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי 
29O 003:003 ג ונתתי מופתים בשמים ובארץ  דם ואש ותימרות עשן 
29O 003:004 ד השמש יהפך לחשך והירח לדם--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא 
29O 003:005 ה והיה כל אשר יקרא בשם יהוה--ימלט  כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא [4:1] א כי הנה בימים ההמה--ובעת ההיא  אשר אשוב (אשיב) את שבות יהודה וירושלם [4:2] ב וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו [4:3] ג ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו [4:4] ד וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם [4:5] ה אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם [4:6] ו ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם [4:7] ז הנני מעירם--מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם [4:8] ח ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק  כי יהוה דבר  {פ} [4:9] ט קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים--יגשו יעלו כל אנשי המלחמה [4:10] י כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני [4:11] יא עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך [4:12] יב יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט  כי שם אשב לשפט את כל הגוים--מסביב [4:13] יג שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת--השיקו היקבים כי רבה רעתם [4:14] יד המונים המונים בעמק החרוץ  כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ [4:15] טו שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם [4:16] טז ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל [4:17] יז וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד  {ס} [4:18] יח והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים [4:19] יט מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם [4:20] כ ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור [4:21] כא ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון  {ש} 
29O 003:006   
29O 003:007   
29O 003:008   
29O 003:009   
29O 003:010   
29O 003:011   
29O 003:012   
29O 003:013   
29O 003:014   
29O 003:015   
29O 003:016   
29O 003:017   
29O 003:018   
29O 003:019   
29O 003:020   
29O 003:021   
30O 001:001 א דברי עמוס אשר היה בנקדים מתקוע  אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל--שנתים לפני הרעש 
30O 001:002 ב ויאמר--יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל  {פ} 
30O 001:003 ג כה אמר יהוה על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו  על דושם בחרצות הברזל את הגלעד 
30O 001:004 ד ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד 
30O 001:005 ה ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה אמר יהוה  {פ} 
30O 001:006 ו כה אמר יהוה על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו  על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום 
30O 001:007 ז ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה 
30O 001:008 ח והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים--אמר אדני יהוה  {פ} 
30O 001:009 ט כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו  על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים 
30O 001:010 י ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנותיה  {פ} 
30O 001:011 יא כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו  על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח 
30O 001:012 יב ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה  {פ} 
30O 001:013 יג כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו  על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם 
30O 001:014 יד והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה 
30O 001:015 טו והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה  {פ} 
30O 002:001 א כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו  על שרפו עצמות מלך אדום לשיד 
30O 002:002 ב ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר 
30O 002:003 ג והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה  {פ} 
30O 002:004 ד כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו  על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם 
30O 002:005 ה ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם  {פ} 
30O 002:006 ו כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו  על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים 
30O 002:007 ז השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי 
30O 002:008 ח ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם 
30O 002:009 ט ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת 
30O 002:010 י ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי 
30O 002:011 יא ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה 
30O 002:012 יב ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו 
30O 002:013 יג הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר 
30O 002:014 יד ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו 
30O 002:015 טו ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו 
30O 002:016 טז ואמיץ לבו בגבורים--ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה  {פ} 
30O 003:001 א שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם--בני ישראל  על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר 
30O 003:002 ב רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם 
30O 003:003 ג הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו 
30O 003:004 ד הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד 
30O 003:005 ה התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד 
30O 003:006 ו אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה 
30O 003:007 ז כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים 
30O 003:008 ח אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא 
30O 003:009 ט השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה 
30O 003:010 י ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם  {פ} 
30O 003:011 יא לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והוריד ממך עזך ונבזו ארמנותיך 
30O 003:012 יב כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן--כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש 
30O 003:013 יג שמעו והעידו בבית יעקב--נאם אדני יהוה אלהי הצבאות 
30O 003:014 יד כי ביום פקדי פשעי ישראל--עליו  ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ 
30O 003:015 טו והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים--נאם יהוה  {ס} 
30O 004:001 א שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה 
30O 004:002 ב נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה 
30O 004:003 ג ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה 
30O 004:004 ד באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם 
30O 004:005 ה וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו  כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה 
30O 004:006 ו וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה 
30O 004:007 ז וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש 
30O 004:008 ח ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים--ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה 
30O 004:009 ט הכיתי אתכם בשדפון ובירקון--הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה  {ס} 
30O 004:010 י שלחתי בכם דבר בדרך מצרים--הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה 
30O 004:011 יא הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה 
30O 004:012 יב לכן כה אעשה לך ישראל  עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל 
30O 004:013 יג כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ--יהוה אלהי צבאות שמו  {פ} 
30O 005:001 א שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה--בית ישראל 
30O 005:002 ב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה 
30O 005:003 ג כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל 
30O 005:004 ד כי כה אמר יהוה לבית ישראל  דרשוני וחיו 
30O 005:005 ה ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו  כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון 
30O 005:006 ו דרשו את יהוה וחיו  פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל 
30O 005:007 ז ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו 
30O 005:008 ח עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ--יהוה שמו 
30O 005:009 ט המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא 
30O 005:010 י שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו 
30O 005:011 יא לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו--בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם 
30O 005:012 יב כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו 
30O 005:013 יג לכן המשכיל בעת ההיא--ידם  כי עת רעה היא 
30O 005:014 יד דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם--כאשר אמרתם 
30O 005:015 טו שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות--שארית יוסף  {ס} 
30O 005:016 טז לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי 
30O 005:017 יז ובכל כרמים מספד  כי אעבר בקרבך אמר יהוה  {פ} 
30O 005:018 יח הוי המתאוים את יום יהוה  למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור 
30O 005:019 יט כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית--וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש 
30O 005:020 כ הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו 
30O 005:021 כא שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם 
30O 005:022 כב כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט 
30O 005:023 כג הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע 
30O 005:024 כד ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן 
30O 005:025 כה הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה--בית ישראל 
30O 005:026 כו ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם--כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם 
30O 005:027 כז והגליתי אתכם מהלאה לדמשק  אמר יהוה אלהי צבאות שמו  {פ} 
30O 006:001 א הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל 
30O 006:002 ב עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה--אם רב גבולם מגבלכם 
30O 006:003 ג המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס 
30O 006:004 ד השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק 
30O 006:005 ה הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר 
30O 006:006 ו השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף 
30O 006:007 ז לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים 
30O 006:008 ח נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה 
30O 006:009 ט והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו 
30O 006:010 י ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה  {ס} 
30O 006:011 יא כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים 
30O 006:012 יב הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים  כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה 
30O 006:013 יג השמחים ללא דבר  האמרים--הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים 
30O 006:014 יד כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות--גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה  {פ} 
30O 007:001 א כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש--אחר גזי המלך 
30O 007:002 ב והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב  כי קטן הוא 
30O 007:003 ג נחם יהוה על זאת  לא תהיה אמר יהוה 
30O 007:004 ד כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק 
30O 007:005 ה ואמר אדני יהוה חדל נא--מי יקום יעקב  כי קטן הוא 
30O 007:006 ו נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה  {פ} 
30O 007:007 ז כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך 
30O 007:008 ח ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו 
30O 007:009 ט ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב  {ס} 
30O 007:010 י וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר  קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל--לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו 
30O 007:011 יא כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל--גלה יגלה מעל אדמתו  {ס} 
30O 007:012 יב ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא 
30O 007:013 יג ובית אל לא תוסיף עוד להנבא  כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא 
30O 007:014 יד ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי  כי בוקר אנכי ובולס שקמים 
30O 007:015 טו ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל 
30O 007:016 טז ועתה שמע דבר יהוה  אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק 
30O 007:017 יז לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו  {פ} 
30O 008:001 א כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ 
30O 008:002 ב ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו 
30O 008:003 ג והילילו שירות היכל ביום ההוא--נאם אדני יהוה  רב הפגר בכל מקום השליך הס  {פ} 
30O 008:004 ד שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי (עניי) ארץ 
30O 008:005 ה לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה 
30O 008:006 ו לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר 
30O 008:007 ז נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם 
30O 008:008 ח העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה (ונשקעה) כיאור מצרים  {פ} 
30O 008:009 ט והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור 
30O 008:010 י והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר  {פ} 
30O 008:011 יא הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ  לא רעב ללחם ולא צמא למים--כי אם לשמע את דברי יהוה 
30O 008:012 יב ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו 
30O 008:013 יג ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים--בצמא 
30O 008:014 יד הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד  {ס} 
30O 009:001 א ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג  לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט 
30O 009:002 ב אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים--משם אורידם 
30O 009:003 ג ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים--משם אצוה את הנחש ונשכם 
30O 009:004 ד ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה 
30O 009:005 ה ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים 
30O 009:006 ו הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ--יהוה שמו 
30O 009:007 ז הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה  הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר 
30O 009:008 ח הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה  אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב--נאם יהוה 
30O 009:009 ט כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ 
30O 009:010 י בחרב ימותו כל חטאי עמי  האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו--הרעה 
30O 009:011 יא ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם 
30O 009:012 יב למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם  נאם יהוה עשה זאת  {פ} 
30O 009:013 יג הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה 
30O 009:014 יד ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם 
30O 009:015 טו ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם--אמר יהוה אלהיך  {ש} 
31O 001:001 א חזון עבדיה  כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח--קומו ונקומה עליה למלחמה 
31O 001:002 ב הנה קטן נתתיך בגוים  בזוי אתה מאד 
31O 001:003 ג זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ 
31O 001:004 ד אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך--משם אורידך נאם יהוה 
31O 001:005 ה אם גנבים באו לך אם שודדי לילה--איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות 
31O 001:006 ו איך נחפשו עשו נבעו מצפניו 
31O 001:007 ז עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך--השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך--אין תבונה בו 
31O 001:008 ח הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו 
31O 001:009 ט וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל 
31O 001:010 י מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם 
31O 001:011 יא ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל--גם אתה כאחד מהם 
31O 001:012 יב ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה 
31O 001:013 יג אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו 
31O 001:014 יד ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה 
31O 001:015 טו כי קרוב יום יהוה על כל הגוים  כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך 
31O 001:016 טז כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו 
31O 001:017 יז ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם 
31O 001:018 יח והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר 
31O 001:019 יט וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד 
31O 001:020 כ וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד--ירשו את ערי הנגב 
31O 001:021 כא ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה  {ש} 
32O 001:001 א ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר 
32O 001:002 ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה--וקרא עליה  כי עלתה רעתם לפני 
32O 001:003 ג ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה 
32O 001:004 ד ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר 
32O 001:005 ה וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם 
32O 001:006 ו ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך--אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד 
32O 001:007 ז ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה 
32O 001:008 ח ויאמרו אליו--הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו  מה מלאכתך ומאין תבוא--מה ארצך ואי מזה עם אתה 
32O 001:009 ט ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה 
32O 001:010 י וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית  כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח--כי הגיד להם 
32O 001:011 יא ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו  כי הים הולך וסער 
32O 001:012 יב ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם  כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם 
32O 001:013 יג ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה--ולא יכלו  כי הים הולך וסער עליהם 
32O 001:014 יד ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא  כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית 
32O 001:015 טו וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו 
32O 001:016 טז וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים 
32O 001:017   
32O 002:001 א וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות 
32O 002:002 ב ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה 
32O 002:003 ג ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי 
32O 002:004 ד ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו 
32O 002:005 ה ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך 
32O 002:006 ו אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי 
32O 002:007 ז לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי 
32O 002:008 ח בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך 
32O 002:009 ט משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו 
32O 002:010 י ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה  ישועתה ליהוה  {ס} [ (Jonah 2:11) יא ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה  {פ} ] 
32O 003:001 א ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר 
32O 003:002 ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך 
32O 003:003 ג ויקם יונה וילך אל נינוה--כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים--מהלך שלשת ימים 
32O 003:004 ד ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת 
32O 003:005 ה ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם 
32O 003:006 ו ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר 
32O 003:007 ז ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר  האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה--אל ירעו ומים אל ישתו 
32O 003:008 ח ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם 
32O 003:009 ט מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד 
32O 003:010 י וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם--ולא עשה 
32O 004:001 א וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו 
32O 004:002 ב ויתפלל אל יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי--על כן קדמתי לברח תרשישה  כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה 
32O 004:003 ג ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני  כי טוב מותי מחיי  {ס} 
32O 004:004 ד ויאמר יהוה ההיטב חרה לך 
32O 004:005 ה ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר 
32O 004:006 ו וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה 
32O 004:007 ז וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש 
32O 004:008 ח ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי 
32O 004:009 ט ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות 
32O 004:010 י ויאמר יהוה--אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו  שבן לילה היה ובן לילה אבד 
32O 004:011 יא ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה--אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה  {ש} 
33O 001:001 א דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה--אשר חזה על שמרון וירושלם 
33O 001:002 ב שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו 
33O 001:003 ג כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי (במתי) ארץ 
33O 001:004 ד ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד 
33O 001:005 ה בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם 
33O 001:006 ו ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה 
33O 001:007 ז וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה  כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו 
33O 001:008 ח על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל (שולל) וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה 
33O 001:009 ט כי אנושה מכותיה  כי באה עד יהודה--נגע עד שער עמי עד ירושלם 
33O 001:010 י בגת אל תגידו--בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי (התפלשי) 
33O 001:011 יא עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן--מספד בית האצל יקח מכם עמדתו 
33O 001:012 יב כי חלה לטוב יושבת מרות  כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם 
33O 001:013 יג רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל 
33O 001:014 יד לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל 
33O 001:015 טו עד הירש אבי לך יושבת מרשה  עד עדלם יבוא כבוד ישראל 
33O 001:016 טז קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך  {ס} 
33O 002:001 א הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם 
33O 002:002 ב וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו  {פ} 
33O 002:003 ג לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה  אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה--כי עת רעה היא 
33O 002:004 ד ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו--חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק 
33O 002:005 ה לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה 
33O 002:006 ו אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות 
33O 002:007 ז האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה--אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הלך 
33O 002:008 ח ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה 
33O 002:009 ט נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם 
33O 002:010 י קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ 
33O 002:011 יא לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה 
33O 002:012 יב אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל--יחד אשימנו כצאן בצרה  כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם 
33O 002:013 יג עלה הפרץ לפניהם--פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם  {פ} 
33O 003:001 א ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל  הלוא לכם לדעת את המשפט 
33O 003:002 ב שנאי טוב ואהבי רעה (רע) גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם 
33O 003:003 ג ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת 
33O 003:004 ד אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם  {פ} 
33O 003:005 ה כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי--הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה 
33O 003:006 ו לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום 
33O 003:007 ז ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם  כי אין מענה אלהים 
33O 003:008 ח ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יהוה ומשפט וגבורה--להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו  {ס} 
33O 003:009 ט שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל--המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו 
33O 003:010 י בנה ציון בדמים וירושלם בעולה 
33O 003:011 יא ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה 
33O 003:012 יב לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער  {פ} 
33O 004:001 א והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים 
33O 004:002 ב והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו  כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם 
33O 004:003 ג ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות--לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה 
33O 004:004 ד וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו--ואין מחריד  כי פי יהוה צבאות דבר 
33O 004:005 ה כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו--לעולם ועד  {פ} 
33O 004:006 ו ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי 
33O 004:007 ז ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם  {פ} 
33O 004:008 ח ואתה מגדל עדר עפל בת ציון--עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם 
33O 004:009 ט עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד--כי החזיקך חיל כיולדה 
33O 004:010 י חולי וגחי בת ציון כיולדה  כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי--שם יגאלך יהוה מכף איביך 
33O 004:011 יא ועתה נאספו עליך גוים רבים--האמרים תחנף ותחז בציון עינינו 
33O 004:012 יב והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו  כי קבצם כעמיר גרנה 
33O 004:013 יג קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ [ (Micah 4:14) יד עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל  {ס} ] 
33O 005:001 א ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה--ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם 
33O 005:002 ב לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל 
33O 005:003 ג ועמד ורעה בעז יהוה--בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ 
33O 005:004 ד והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם 
33O 005:005 ה ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור--כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו  {פ} 
33O 005:006 ו והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי עשב--אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם  {פ} 
33O 005:007 ז והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן--אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל 
33O 005:008 ח תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו 
33O 005:009 ט והיה ביום ההוא נאם יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך 
33O 005:010 י והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך 
33O 005:011 יא והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך 
33O 005:012 יב והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך 
33O 005:013 יג ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך 
33O 005:014 יד ועשיתי באף ובחמה נקם--את הגוים  אשר לא שמעו  {פ} 
33O 005:015   
33O 006:001 א שמעו נא את אשר יהוה אמר  קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך 
33O 006:002 ב שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מוסדי ארץ  כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח 
33O 006:003 ג עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך  ענה בי 
33O 006:004 ד כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים 
33O 006:005 ה עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור--מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה 
33O 006:006 ו במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה 
33O 006:007 ז הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי 
33O 006:008 ח הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך  {ס} 
33O 006:009 ט קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה 
33O 006:010 י עוד האש בית רשע--אצרות רשע ואיפת רזון זעומה 
33O 006:011 יא האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה 
33O 006:012 יב אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם 
33O 006:013 יג וגם אני החליתי הכותך--השמם על חטאתך 
33O 006:014 יד אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן 
33O 006:015 טו אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין 
33O 006:016 טז וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם--למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו  {פ} 
33O 007:001 א אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר  אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי 
33O 007:002 ב אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין  כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם 
33O 007:003 ג על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא--ויעבתוה 
33O 007:004 ד טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם 
33O 007:005 ה אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך 
33O 007:006 ו כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה  איבי איש אנשי ביתו 
33O 007:007 ז ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי  ישמעני אלהי 
33O 007:008 ח אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי  כי אשב בחשך יהוה אור לי  {פ} 
33O 007:009 ט זעף יהוה אשא כי חטאתי לו  עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי--יוציאני לאור אראה בצדקתו 
33O 007:010 י ותרא איבתי ותכסה בושה--האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות 
33O 007:011 יא יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק 
33O 007:012 יב יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר 
33O 007:013 יג והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם  {פ} 
33O 007:014 יד רעה עמך בשבטך צאן נחלתך--שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם 
33O 007:015 טו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות 
33O 007:016 טז יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה 
33O 007:017 יז ילחכו עפר כנחש--כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך 
33O 007:018 יח מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו  לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא 
33O 007:019 יט ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם 
33O 007:020 כ תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם  {ש} 
34O 001:001 א משא נינוה--ספר חזון נחום האלקשי 
34O 001:002 ב אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו 
34O 001:003 ג יהוה ארך אפים וגדול (וגדל) כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו 
34O 001:004 ד גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל 
34O 001:005 ה הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל יושבי בה 
34O 001:006 ו לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו 
34O 001:007 ז טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו 
34O 001:008 ח ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף חשך 
34O 001:009 ט מה תחשבון אל יהוה--כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה 
34O 001:010 י כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו--כקש יבש מלא 
34O 001:011 יא ממך יצא חשב על יהוה רעה--יעץ בליעל  {ס} 
34O 001:012 יב כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וענתך--לא אענך עוד 
34O 001:013 יג ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק 
34O 001:014 יד וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך--כי קלות  {פ} 
34O 001:015   
34O 002:001 א הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום--חגי יהודה חגיך שלמי נדריך  כי לא יוסיף עוד לעבור (לעבר) בך בליעל כלה נכרת 
34O 002:002 ב עלה מפיץ על פניך נצור מצורה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד 
34O 002:003 ג כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל  כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו 
34O 002:004 ד מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדת הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו 
34O 002:005 ה בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות  מראיהן כלפידים--כברקים ירוצצו 
34O 002:006 ו יזכר אדיריו--יכשלו בהלכותם (בהליכתם) ימהרו חומתה והכן הסכך 
34O 002:007 ז שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג 
34O 002:008 ח והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן 
34O 002:009 ט ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה 
34O 002:010 י בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה--כבד מכל כלי חמדה 
34O 002:011 יא בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור 
34O 002:012 יב איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים--אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד 
34O 002:013 יג אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה [ (Nahum 2:14) יד הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה  {פ} ] 
34O 003:001 א הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה--לא ימיש טרף 
34O 003:002 ב קול שוט וקול רעש אופן וסוס דהר ומרכבה מרקדה 
34O 003:003 ג פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו (וכשלו) בגויתם 
34O 003:004 ד מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה 
34O 003:005 ה הנני אליך נאם יהוה צבאות וגליתי שוליך על פניך והראיתי גוים מערך וממלכות קלונך 
34O 003:006 ו והשלכתי עליך שקצים ונבלתיך ושמתיך כראי 
34O 003:007 ז והיה כל ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך 
34O 003:008 ח התיטבי מנא אמון הישבה ביארים מים סביב לה--אשר חיל ים מים חומתה 
34O 003:009 ט כוש עצמה ומצרים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתך 
34O 003:010 י גם היא לגלה הלכה בשבי--גם עלליה ירטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה ידו גורל וכל גדוליה רתקו בזקים 
34O 003:011 יא גם את תשכרי תהי נעלמה גם את תבקשי מעוז מאויב 
34O 003:012 יב כל מבצריך--תאנים עם בכורים אם ינועו ונפלו על פי אוכל 
34O 003:013 יג הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך 
34O 003:014 יד מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן 
34O 003:015 טו שם תאכלך אש--תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה 
34O 003:016 טז הרבית רכליך מכוכבי השמים ילק פשט ויעף 
34O 003:017 יז מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה--שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים 
34O 003:018 יח נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ 
34O 003:019 יט אין כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך--כי על מי לא עברה רעתך תמיד  {ש} 
35O 001:001 א המשא אשר חזה חבקוק הנביא 
35O 001:002 ב עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע  אזעק אליך חמס ולא תושיע 
35O 001:003 ג למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא 
35O 001:004 ד על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט  כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל 
35O 001:005 ה ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו  כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר 
35O 001:006 ו כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו 
35O 001:007 ז אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא 
35O 001:008 ח וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו--יעפו כנשר חש לאכול 
35O 001:009 ט כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי 
35O 001:010 י והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה 
35O 001:011 יא אז חלף רוח ויעבר ואשם  זו כחו לאלהו 
35O 001:012 יב הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי--לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו 
35O 001:013 יג טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל  למה תביט בוגדים--תחריש בבלע רשע צדיק ממנו 
35O 001:014 יד ותעשה אדם כדגי הים--כרמש לא משל בו 
35O 001:015 טו כלה בחכה העלה--יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל 
35O 001:016 טז על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו  כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה 
35O 001:017 יז העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול  {ס} 
35O 002:001 א על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי 
35O 002:002 ב ויענני יהוה ויאמר כתב חזון ובאר על הלחות--למען ירוץ קורא בו 
35O 002:003 ג כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו--כי בא יבא לא יאחר 
35O 002:004 ד הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה  {ס} 
35O 002:005 ה ואף כי היין בגד גבר יהיר ולא ינוה  אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים 
35O 002:006 ו הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו--עד מתי ומכביד עליו עבטיט 
35O 002:007 ז הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו 
35O 002:008 ח כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה  {פ} 
35O 002:009 ט הוי בצע בצע רע--לביתו  לשום במרום קנו להנצל מכף רע 
35O 002:010 י יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך 
35O 002:011 יא כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה  {פ} 
35O 002:012 יב הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה 
35O 002:013 יג הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו 
35O 002:014 יד כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים  {פ} 
35O 002:015 טו הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר--למען הביט על מעוריהם 
35O 002:016 טז שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך 
35O 002:017 יז כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה 
35O 002:018 יח מה הועיל פסל כי פסלו יצרו--מסכה ומורה שקר  כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים  {ס} 
35O 002:019 יט הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה--הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו 
35O 002:020 כ ויהוה בהיכל קדשו  הס מפניו כל הארץ  {ס} 
35O 003:001 א תפלה לחבקוק הנביא--על שגינות 
35O 003:002 ב יהוה שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור 
35O 003:003 ג אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ 
35O 003:004 ד ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה 
35O 003:005 ה לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו 
35O 003:006 ו עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו 
35O 003:007 ז תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין 
35O 003:008 ח הבנהרים חרה יהוה--אם בנהרים אפך אם בים עברתך  כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה 
35O 003:009 ט עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ 
35O 003:010 י ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא 
35O 003:011 יא שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך 
35O 003:012 יב בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים 
35O 003:013 יג יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה  {פ} 
35O 003:014 יד נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר 
35O 003:015 טו דרכת בים סוסיך חמר מים רבים 
35O 003:016 טז שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז  אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו 
35O 003:017 יז כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים--כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים 
35O 003:018 יח ואני ביהוה אעלוזה  אגילה באלהי ישעי 
35O 003:019 יט יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי  {ש} 
36O 001:001 א דבר יהוה אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה--בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה 
36O 001:002 ב אסף אסף כל מעל פני האדמה--נאם יהוה 
36O 001:003 ג אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים והכרתי את האדם מעל פני האדמה--נאם יהוה 
36O 001:004 ד ונטיתי ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלם והכרתי מן המקום הזה את שאר הבעל--את שם הכמרים עם הכהנים 
36O 001:005 ה ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם 
36O 001:006 ו ואת הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא בקשו את יהוה ולא דרשהו 
36O 001:007 ז הס מפני אדני יהוה  כי קרוב יום יהוה כי הכין יהוה זבח הקדיש קראיו 
36O 001:008 ח והיה ביום זבח יהוה ופקדתי על השרים ועל בני המלך--ועל כל הלבשים מלבוש נכרי 
36O 001:009 ט ופקדתי על כל הדולג על המפתן--ביום ההוא  הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה 
36O 001:010 י והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות 
36O 001:011 יא הילילו ישבי המכתש  כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף  {ס} 
36O 001:012 יב והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע 
36O 001:013 יג והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם 
36O 001:014 יד קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור 
36O 001:015 טו יום עברה היום ההוא  יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל 
36O 001:016 טז יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות 
36O 001:017 יז והצרתי לאדם והלכו כעורים--כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים 
36O 001:018 יח גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ  כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ  {ס} 
36O 002:001 א התקוששו וקושו--הגוי לא נכסף 
36O 002:002 ב בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה--בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה 
36O 002:003 ג בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה--אולי תסתרו ביום אף יהוה 
36O 002:004 ד כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר  {ס} 
36O 002:005 ה הוי ישבי חבל הים--גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב 
36O 002:006 ו והיתה חבל הים נות כרת רעים--וגדרות צאן 
36O 002:007 ז והיה חבל לשארית בית יהודה--עליהם ירעון  בבתי אשקלון בערב ירבצון--כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם (שביתם) 
36O 002:008 ח שמעתי חרפת מואב וגדפי בני עמון--אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם 
36O 002:009 ט לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום 
36O 002:010 י זאת להם תחת גאונם  כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות 
36O 002:011 יא נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים 
36O 002:012 יב גם אתם כושים חללי חרבי המה 
36O 002:013 יג ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר 
36O 002:014 יד ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי--גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה 
36O 002:015 טו זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה--כל עובר עליה ישרק יניע ידו  {פ} 
36O 003:001 א הוי מראה ונגאלה--העיר היונה 
36O 003:002 ב לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה 
36O 003:003 ג שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר 
36O 003:004 ד נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה 
36O 003:005 ה יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת 
36O 003:006 ו הכרתי גוים נשמו פנותם--החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב 
36O 003:007 ז אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם 
36O 003:008 ח לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד  כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי--כי באש קנאתי תאכל כל הארץ 
36O 003:009 ט כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד 
36O 003:010 י מעבר לנהרי כוש--עתרי בת פוצי יובלון מנחתי 
36O 003:011 יא ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי  כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי 
36O 003:012 יב והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה 
36O 003:013 יג שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית  כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד  {פ} 
36O 003:014 יד רני בת ציון--הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם 
36O 003:015 טו הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד  {פ} 
36O 003:016 טז ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי  ציון אל ירפו ידיך 
36O 003:017 יז יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו--יגיל עליך ברנה 
36O 003:018 יח נוגי ממועד אספתי ממך היו--משאת עליה חרפה 
36O 003:019 יט הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם 
36O 003:020 כ בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם  כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה  {ש} 
37O 001:001 א בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש--היה דבר יהוה ביד חגי הנביא אל זרבבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לאמר 
37O 001:002 ב כה אמר יהוה צבאות לאמר  העם הזה אמרו לא עת בא עת בית יהוה להבנות  {פ} 
37O 001:003 ג ויהי דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר 
37O 001:004 ד העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים--והבית הזה חרב 
37O 001:005 ה ועתה כה אמר יהוה צבאות  שימו לבבכם על דרכיכם 
37O 001:006 ו זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר--משתכר אל צרור נקוב  {פ} 
37O 001:007 ז כה אמר יהוה צבאות  שימו לבבכם על דרכיכם 
37O 001:008 ח עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד (ואכבדה) אמר יהוה 
37O 001:009 ט פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו  יען מה נאם יהוה צבאות--יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו 
37O 001:010 י על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה 
37O 001:011 יא ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל האדם ועל הבהמה ועל כל יגיע כפים  {ס} 
37O 001:012 יב וישמע זרבבל בן שלתיאל ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם בקול יהוה אלהיהם ועל דברי חגי הנביא כאשר שלחו יהוה אלהיהם וייראו העם מפני יהוה 
37O 001:013 יג ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה--לעם לאמר  אני אתכם נאם יהוה 
37O 001:014 יד ויער יהוה את רוח זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם ויבאו ויעשו מלאכה בבית יהוה צבאות אלהיהם  {פ} 
37O 001:015 טו ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך 
37O 002:001 א בשביעי בעשרים ואחד לחדש--היה דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר 
37O 002:002 ב אמר נא אל זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול--ואל שארית העם לאמר 
37O 002:003 ג מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה--הלוא כמהו כאין בעיניכם 
37O 002:004 ד ועתה חזק זרבבל נאם יהוה וחזק יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל עם הארץ נאם יהוה--ועשו  כי אני אתכם נאם יהוה צבאות 
37O 002:005 ה את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים ורוחי עמדת בתוככם--אל תיראו  {ס} 
37O 002:006 ו כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה 
37O 002:007 ז והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד--אמר יהוה צבאות 
37O 002:008 ח לי הכסף ולי הזהב--נאם יהוה צבאות 
37O 002:009 ט גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון--אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות  {פ} 
37O 002:010 י בעשרים וארבעה לתשיעי בשנת שתים לדריוש--היה דבר יהוה אל חגי הנביא לאמר 
37O 002:011 יא כה אמר יהוה צבאות  שאל נא את הכהנים תורה לאמר 
37O 002:012 יב הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל--היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא 
37O 002:013 יג ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא 
37O 002:014 יד ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם יהוה וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא 
37O 002:015 טו ועתה שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מטרם שום אבן אל אבן בהיכל יהוה 
37O 002:016 טז מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים 
37O 002:017 יז הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד--את כל מעשה ידיכם ואין אתכם אלי נאם יהוה 
37O 002:018 יח שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן היום אשר יסד היכל יהוה--שימו לבבכם 
37O 002:019 יט העוד הזרע במגורה ועד הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא--מן היום הזה אברך  {ס} 
37O 002:020 כ ויהי דבר יהוה שנית אל חגי בעשרים וארבעה לחדש לאמר 
37O 002:021 כא אמר אל זרבבל פחת יהודה לאמר  אני מרעיש את השמים ואת הארץ 
37O 002:022 כב והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים והפכתי מרכבה ורכביה וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אחיו 
37O 002:023 כג ביום ההוא נאם יהוה צבאות אקחך זרבבל בן שאלתיאל עבדי נאם יהוה ושמתיך כחותם  כי בך בחרתי נאם יהוה צבאות  {ש} 
38O 001:001 א בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש--היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר 
38O 001:002 ב קצף יהוה על אבותיכם קצף 
38O 001:003 ג ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות--ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות 
38O 001:004 ד אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם (ומעלליכם) הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה 
38O 001:005 ה אבותיכם איה הם והנבאים--הלעולם יחיו 
38O 001:006 ו אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו  {ס} 
38O 001:007 ז ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט בשנת שתים לדריוש--היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר 
38O 001:008 ח ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים 
38O 001:009 ט ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה 
38O 001:010 י ויען האיש העמד בין ההדסים--ויאמר  אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ 
38O 001:011 יא ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת 
38O 001:012 יב ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה--אשר זעמתה זה שבעים שנה 
38O 001:013 יג ויען יהוה את המלאך הדבר בי--דברים טובים  דברים נחמים 
38O 001:014 יד ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות  קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה 
38O 001:015 טו וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה 
38O 001:016 טז לכן כה אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים--ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה (וקו) ינטה על ירושלם 
38O 001:017 יז עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצנה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושלם  {ס} 
38O 001:018   
38O 001:019   
38O 001:020   
38O 001:021   
38O 002:001 א ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות 
38O 002:002 ב ואמר אל המלאך הדבר בי--מה אלה ויאמר אלי--אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם  {ס} 
38O 002:003 ג ויראני יהוה ארבעה חרשים 
38O 002:004 ד ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה  {ס} 
38O 002:005 ה ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה 
38O 002:006 ו ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה 
38O 002:007 ז והנה המלאך הדבר בי--יצא ומלאך אחר יצא לקראתו 
38O 002:008 ח ויאמר אלו--רץ דבר אל הנער הלז לאמר  פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה 
38O 002:009 ט ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה  {פ} 
38O 002:010 י הוי הוי ונסו מארץ צפון--נאם יהוה  כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם--נאם יהוה 
38O 002:011 יא הוי ציון המלטי--יושבת בת בבל  {ס} 
38O 002:012 יב כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם  כי הנגע בכם נגע בבבת עינו 
38O 002:013 יג כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני  {ס} [ (Zechariah 2:14) יד רני ושמחי בת ציון--כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה ] [ (Zechariah 2:15) טו ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך--וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך ] [ (Zechariah 2:16) טז ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם ] [ (Zechariah 2:17) יז הס כל בשר מפני יהוה--כי נעור ממעון קדשו  {ס} ] 
38O 003:001 א ויראני את יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יהוה והשטן עמד על ימינו לשטנו 
38O 003:002 ב ויאמר יהוה אל השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש 
38O 003:003 ג ויהושע היה לבש בגדים צואים ועמד לפני המלאך 
38O 003:004 ד ויען ויאמר אל העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות 
38O 003:005 ה ואמר ישימו צניף טהור על ראשו וישימו הצניף הטהור על ראשו וילבשהו בגדים ומלאך יהוה עמד 
38O 003:006 ו ויעד מלאך יהוה ביהושע לאמר 
38O 003:007 ז כה אמר יהוה צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמר וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמר את חצרי--ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה 
38O 003:008 ח שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך--כי אנשי מופת המה  כי הנני מביא את עבדי צמח 
38O 003:009 ט כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע--על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד 
38O 003:010 י ביום ההוא נאם יהוה צבאות תקראו איש לרעהו--אל תחת גפן ואל תחת תאנה 
38O 004:001 א וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו 
38O 004:002 ב ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר (ואמר) ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה--שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה 
38O 004:003 ג ושנים זיתים עליה  אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה 
38O 004:004 ד ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר  מה אלה אדני 
38O 004:005 ה ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני 
38O 004:006 ו ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר  לא בחיל ולא בכח--כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות 
38O 004:007 ז מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה--תשאות חן חן לה  {פ} 
38O 004:008 ח ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
38O 004:009 ט ידי זרבבל יסדו הבית הזה--וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליכם 
38O 004:010 י כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ 
38O 004:011 יא ואען ואמר אליו  מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה 
38O 004:012 יב ואען שנית ואמר אליו  מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב 
38O 004:013 יג ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני 
38O 004:014 יד ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ 
38O 005:001 א ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה 
38O 005:002 ב ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה--ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה 
38O 005:003 ג ויאמר אלי--זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ  כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה 
38O 005:004 ד הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו 
38O 005:005 ה ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי--שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת 
38O 005:006 ו ואמר מה היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל הארץ 
38O 005:007 ז והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה 
38O 005:008 ח ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה  {ס} 
38O 005:009 ט ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים 
38O 005:010 י ואמר אל המלאך הדבר בי  אנה המה מולכות את האיפה 
38O 005:011 יא ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער והוכן והניחה שם על מכנתה  {ס} 
38O 006:001 א ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת 
38O 006:002 ב במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים 
38O 006:003 ג ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים 
38O 006:004 ד ואען ואמר אל המלאך הדבר בי  מה אלה אדני 
38O 006:005 ה ויען המלאך ויאמר אלי  אלה ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ 
38O 006:006 ו אשר בה הסוסים השחרים יצאים אל ארץ צפון והלבנים יצאו אל אחריהם והברדים--יצאו אל ארץ התימן 
38O 006:007 ז והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ 
38O 006:008 ח ויזעק אתי וידבר אלי לאמר  ראה היוצאים אל ארץ צפון--הניחו את רוחי בארץ צפון  {ס} 
38O 006:009 ט ויהי דבר יהוה אלי לאמר 
38O 006:010 י לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן צפניה אשר באו מבבל 
38O 006:011 יא ולקחת כסף וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן יהוצדק--הכהן הגדול 
38O 006:012 יב ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר  הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל יהוה 
38O 006:013 יג והוא יבנה את היכל יהוה והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו והיה כהן על כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם 
38O 006:014 יד והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה--לזכרון בהיכל יהוה 
38O 006:015 טו ורחוקים יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם  {ס} 
38O 007:001 א ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי--בכסלו 
38O 007:002 ב וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו--לחלות את פני יהוה 
38O 007:003 ג לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר  האבכה בחדש החמשי--הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים  {פ} 
38O 007:004 ד ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר 
38O 007:005 ה אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר  כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה--הצום צמתני אני 
38O 007:006 ו וכי תאכלו וכי תשתו--הלוא אתם האכלים ואתם השתים 
38O 007:007 ז הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב  {פ} 
38O 007:008 ח ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר 
38O 007:009 ט כה אמר יהוה צבאות לאמר  משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו 
38O 007:010 י ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם 
38O 007:011 יא וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע 
38O 007:012 יב ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות 
38O 007:013 יג ויהי כאשר קרא ולא שמעו  כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות 
38O 007:014 יד ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה  {פ} 
38O 008:001 א ויהי דבר יהוה צבאות לאמר 
38O 008:002 ב כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה 
38O 008:003 ג כה אמר יהוה שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר יהוה צבאות הר הקדש  {ס} 
38O 008:004 ד כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים 
38O 008:005 ה ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה  {ס} 
38O 008:006 ו כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם--גם בעיני יפלא נאם יהוה צבאות  {פ} 
38O 008:007 ז כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש 
38O 008:008 ח והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים--באמת ובצדקה  {ס} 
38O 008:009 ט כה אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה--מפי הנביאים אשר ביום יסד בית יהוה צבאות ההיכל להבנות 
38O 008:010 י כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר ואשלח את כל האדם איש ברעהו 
38O 008:011 יא ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה--נאם יהוה צבאות 
38O 008:012 יב כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה--את כל אלה 
38O 008:013 יג והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל--כן אושיע אתכם והייתם ברכה  אל תיראו תחזקנה ידיכם  {ס} 
38O 008:014 יד כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי 
38O 008:015 טו כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלם ואת בית יהודה  אל תיראו 
38O 008:016 טז אלה הדברים אשר תעשו  דברו אמת איש את רעהו--אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם 
38O 008:017 יז ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו  כי את כל אלה אשר שנאתי נאם יהוה  {ס} 
38O 008:018 יח ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר 
38O 008:019 יט כה אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו  {פ} 
38O 008:020 כ כה אמר יהוה צבאות  עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות 
38O 008:021 כא והלכו יושבי אחת אל אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את פני יהוה ולבקש את יהוה צבאות אלכה גם אני 
38O 008:022 כב ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלם ולחלות את פני יהוה  {ס} 
38O 008:023 כג כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם--כי שמענו אלהים עמכם  {ס} 
38O 009:001 א משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו  כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל 
38O 009:002 ב וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד 
38O 009:003 ג ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות 
38O 009:004 ד הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל 
38O 009:005 ה תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב 
38O 009:006 ו וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים 
38O 009:007 ז והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי 
38O 009:008 ח וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש  כי עתה ראיתי בעיני  {ס} 
38O 009:009 ט גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות 
38O 009:010 י והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ 
38O 009:011 יא גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו 
38O 009:012 יב שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך 
38O 009:013 יג כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור 
38O 009:014 יד ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן 
38O 009:015 טו יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק--כזויות מזבח 
38O 009:016 טז והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא--כצאן עמו  כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו 
38O 009:017 יז כי מה טובו ומה יפיו--דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות 
38O 010:001 א שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה 
38O 010:002 ב כי התרפים דברו און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על כן נסעו כמו צאן יענו כי אין רעה  {פ} 
38O 010:003 ג על הרעים חרה אפי ועל העתודים אפקוד  כי פקד יהוה צבאות את עדרו את בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במלחמה 
38O 010:004 ד ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל נוגש יחדו 
38O 010:005 ה והיו כגברים בוסים בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי יהוה עמם והבישו רכבי סוסים 
38O 010:006 ו וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא זנחתים  כי אני יהוה אלהיהם--ואענם 
38O 010:007 ז והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם ביהוה 
38O 010:008 ח אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו 
38O 010:009 ט ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו 
38O 010:010 י והשבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם 
38O 010:011 יא ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור 
38O 010:012 יב וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו  נאם יהוה  {פ} 
38O 011:001 א פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך 
38O 011:002 ב הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור (הבציר) 
38O 011:003 ג קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן  {פ} 
38O 011:004 ד כה אמר יהוה אלהי  רעה את צאן ההרגה 
38O 011:005 ה אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן 
38O 011:006 ו כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ--נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם 
38O 011:007 ז וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן 
38O 011:008 ח ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי 
38O 011:009 ט ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה 
38O 011:010 י ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו--להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים 
38O 011:011 יא ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא  {ס} 
38O 011:012 יב ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי--ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף 
38O 011:013 יג ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר 
38O 011:014 יד ואגדע את מקלי השני את החבלים--להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל  {פ} 
38O 011:015 טו ויאמר יהוה אלי  עוד קח לך כלי רעה אולי 
38O 011:016 טז כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק 
38O 011:017 יז הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה  {פ} 
38O 012:001 א משא דבר יהוה על ישראל  נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו 
38O 012:002 ב הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים--סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלם 
38O 012:003 ג והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים--כל עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ 
38O 012:004 ד ביום ההוא נאם יהוה אכה כל סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון 
38O 012:005 ה ואמרו אלפי יהודה בלבם  אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם 
38O 012:006 ו ביום ההוא אשים את אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על ימין ועל שמאול את כל העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם 
38O 012:007 ז והושע יהוה את אהלי יהודה בראשנה  למען לא תגדל תפארת בית דויד ותפארת ישב ירושלם--על יהודה 
38O 012:008 ח ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם 
38O 012:009 ט והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם 
38O 012:010 י ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור 
38O 012:011 יא ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרמון בבקעת מגדון 
38O 012:012 יב וספדה הארץ משפחות משפחות לבד  משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד--משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד 
38O 012:013 יג משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד 
38O 012:014 יד כל המשפחות הנשארות--משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד 
38O 013:001 א ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד ולישבי ירושלם--לחטאת ולנדה 
38O 013:002 ב והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ 
38O 013:003 ג והיה כי ינבא איש עוד ואמרו אליו אביו ואמו ילדיו לא תחיה כי שקר דברת בשם יהוה ודקרהו אביהו ואמו ילדיו בהנבאו 
38O 013:004 ד והיה ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו--בהנבאתו ולא ילבשו אדרת שער למען כחש 
38O 013:005 ה ואמר לא נביא אנכי  איש עבד אדמה אנכי כי אדם הקנני מנעורי 
38O 013:006 ו ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי  {פ} 
38O 013:007 ז חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי--נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על הצערים 
38O 013:008 ח והיה בכל הארץ נאם יהוה פי שנים בה יכרתו יגועו והשלשית יותר בה 
38O 013:009 ט והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו--אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי  {פ} 
38O 014:001 א הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך 
38O 014:002 ב ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה (תשכבנה) ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר 
38O 014:003 ג ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב 
38O 014:004 ד ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה 
38O 014:005 ה ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך 
38O 014:006 ו והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון (וקפאון) 
38O 014:007 ז והיה יום אחד הוא יודע ליהוה--לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור 
38O 014:008 ח והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון  בקיץ ובחרף יהיה 
38O 014:009 ט והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד--ושמו אחד 
38O 014:010 י יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד מקום שער הראשון עד שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך 
38O 014:011 יא וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח  {ס} 
38O 014:012 יב וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם 
38O 014:013 יג והיה ביום ההוא תהיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו 
38O 014:014 יד וגם יהודה--תלחם בירושלם ואסף חיל כל הגוים סביב זהב וכסף ובגדים--לרב מאד 
38O 014:015 טו וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה--כמגפה הזאת 
38O 014:016 טז והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את חג הסכות 
38O 014:017 יז והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות--ולא עליהם יהיה הגשם 
38O 014:018 יח ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות 
38O 014:019 יט זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות 
38O 014:020 כ ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה כמזרקים לפני המזבח 
38O 014:021 כא והיה כל סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא  {ש} 
39O 001:001 א משא דבר יהוה אל ישראל ביד מלאכי 
39O 001:002 ב אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב 
39O 001:003 ג ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר 
39O 001:004 ד כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות--כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם 
39O 001:005 ה ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל 
39O 001:006 ו בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך 
39O 001:007 ז מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא 
39O 001:008 ח וכי תגישון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך--אמר יהוה צבאות 
39O 001:009 ט ועתה חלו נא פני אל ויחננו מידכם היתה זאת--הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות 
39O 001:010 י מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חנם אין לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא ארצה מידכם 
39O 001:011 יא כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה  כי גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות 
39O 001:012 יב ואתם מחללים אותו--באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו 
39O 001:013 יג ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה  {ס} 
39O 001:014 יד וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני  כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים 
39O 002:001 א ועתה אליכם המצוה הזאת--הכהנים 
39O 002:002 ב אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את המארה וארותי את ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על לב 
39O 002:003 ג הנני גער לכם את הזרע וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו 
39O 002:004 ד וידעתם--כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת  להיות בריתי את לוי אמר יהוה צבאות 
39O 002:005 ה בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא 
39O 002:006 ו תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון 
39O 002:007 ז כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו  כי מלאך יהוה צבאות הוא 
39O 002:008 ח ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר יהוה צבאות 
39O 002:009 ט וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים--לכל העם  כפי אשר אינכם שמרים את דרכי ונשאים פנים בתורה  {פ} 
39O 002:010 י הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו--לחלל ברית אבתינו 
39O 002:011 יא בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם  כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת אל נכר 
39O 002:012 יב יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש מנחה ליהוה צבאות  {פ} 
39O 002:013 יג וזאת שנית תעשו--כסות דמעה את מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם 
39O 002:014 יד ואמרתם על מה  על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך 
39O 002:015 טו ולא אחד עשה ושאר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל יבגד 
39O 002:016 טז כי שנא שלח אמר יהוה אלהי ישראל וכסה חמס על לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו  {פ} 
39O 002:017 יז הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו  באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט 
39O 003:001 א הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא--אמר יהוה צבאות 
39O 003:002 ב ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו  כי הוא כאש מצרף וכברית מכבסים 
39O 003:003 ג וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה 
39O 003:004 ד וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם--כימי עולם וכשנים קדמנית 
39O 003:005 ה וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני--אמר יהוה צבאות 
39O 003:006 ו כי אני יהוה לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם 
39O 003:007 ז למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שמרתם--שובו אלי ואשובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשוב 
39O 003:008 ח היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך  המעשר והתרומה 
39O 003:009 ט במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים--הגוי כלו 
39O 003:010 י הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות  אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די 
39O 003:011 יא וגערתי לכם באכל ולא ישחת לכם את פרי האדמה ולא תשכל לכם הגפן בשדה אמר יהוה צבאות 
39O 003:012 יב ואשרו אתכם כל הגוים  כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות  {פ} 
39O 003:013 יג חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה נדברנו עליך 
39O 003:014 יד אמרתם שוא עבד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות 
39O 003:015 טו ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו 
39O 003:016 טז אז נדברו יראי יהוה איש אל רעהו ויקשב יהוה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחשבי שמו 
39O 003:017 יז והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם--כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו 
39O 003:018 יח ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע--בין עבד אלהים לאשר לא עבדו  {פ} 
39O 003:019 [ (Malachi 4:01) יט כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף ] 
39O 003:020 [ (Malachi 4:02) כ וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק ]
39O 003:021 [ (Malachi 4:03) כא ועסותם רשעים--כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם  ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות  {פ} ]
39O 003:022 [ (Malachi 4:04) כב זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים ]
39O 003:023 [ (Malachi 4:05) כג הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא ]
39O 003:024 [ (Malachi 4:06) כד והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם--פן אבוא והכיתי את הארץ חרם  {ש} ] 
39O 004:001 [ (Malachi 3:19) יט כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף ] 
39O 004:002 [ (Malachi 3:20) כ וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק ]
39O 004:003 [ (Malachi 3:21) כא ועסותם רשעים--כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם  ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות  {פ} ]
39O 004:004 [ (Malachi 3:22) כב זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים ]
39O 004:005 [ (Malachi 3:23) כג הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא ]
39O 004:006 [ (Malachi 3:24) כד והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם--פן אבוא והכיתי את הארץ חרם  {ש} ] 
xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx
40N 001:001 βιβλος γενεσεως ιησου χριστου υιου δαβιδ υιου αβρααμ 
40N 001:002 αβρααμ εγεννησεν τον ισαακ ισαακ δε εγεννησεν τον ιακωβ ιακωβ δε εγεννησεν τον ιουδαν και τους αδελφους αυτου 
40N 001:003 ιουδας δε εγεννησεν τον φαρες και τον ζαρα εκ της θαμαρ φαρες δε εγεννησεν τον εσρωμ εσρωμ δε εγεννησεν τον αραμ 
40N 001:004 αραμ δε εγεννησεν τον αμιναδαβ αμιναδαβ δε εγεννησεν τον ναασσων ναασσων δε εγεννησεν τον σαλμων 
40N 001:005 σαλμων δε εγεννησεν τον βοοζ εκ της ραχαβ βοοζ δε εγεννησεν τον ωβηδ εκ της ρουθ ωβηδ δε εγεννησεν τον ιεσσαι 
40N 001:006 ιεσσαι δε εγεννησεν τον δαβιδ τον βασιλεα δαβιδ δε ο βασιλευς εγεννησεν τον σολομωντα εκ της του ουριου 
40N 001:007 σολομων δε εγεννησεν τον ροβοαμ ροβοαμ δε εγεννησεν τον αβια αβια δε εγεννησεν τον ασα 
40N 001:008 ασα δε εγεννησεν τον ιωσαφατ ιωσαφατ δε εγεννησεν τον ιωραμ ιωραμ δε εγεννησεν τον οζιαν 
40N 001:009 οζιας δε εγεννησεν τον ιωαθαμ ιωαθαμ δε εγεννησεν τον αχαζ αχαζ δε εγεννησεν τον εζεκιαν 
40N 001:010 εζεκιας δε εγεννησεν τον μανασση μανασσης δε εγεννησεν τον αμων αμων δε εγεννησεν τον ιωσιαν 
40N 001:011 ιωσιας δε εγεννησεν τον ιεχονιαν και τους αδελφους αυτου επι της μετοικεσιας βαβυλωνος 
40N 001:012 μετα δε την μετοικεσιαν βαβυλωνος ιεχονιας εγεννησεν τον σαλαθιηλ σαλαθιηλ δε εγεννησεν τον ζοροβαβελ 
40N 001:013 ζοροβαβελ δε εγεννησεν τον αβιουδ αβιουδ δε εγεννησεν τον ελιακειμ ελιακειμ δε εγεννησεν τον αζωρ 
40N 001:014 αζωρ δε εγεννησεν τον σαδωκ σαδωκ δε εγεννησεν τον αχειμ αχειμ δε εγεννησεν τον ελιουδ 
40N 001:015 ελιουδ δε εγεννησεν τον ελεαζαρ ελεαζαρ δε εγεννησεν τον ματθαν ματθαν δε εγεννησεν τον ιακωβ 
40N 001:016 ιακωβ δε εγεννησεν τον ιωσηφ τον ανδρα μαριας εξ ης εγεννηθη ιησους ο λεγομενος χριστος 
40N 001:017 πασαι ουν αι γενεαι απο αβρααμ εως δαβιδ γενεαι δεκατεσσαρες και απο δαβιδ εως της μετοικεσιας βαβυλωνος γενεαι δεκατεσσαρες και απο της μετοικεσιας βαβυλωνος εως του χριστου γενεαι δεκατεσσαρες 
40N 001:018 του δε ιησου χριστου η γεννησις ουτως ην μνηστευθεισης γαρ της μητρος αυτου μαριας τω ιωσηφ πριν η συνελθειν αυτους ευρεθη εν γαστρι εχουσα εκ πνευματος αγιου 
40N 001:019 ιωσηφ δε ο ανηρ αυτης δικαιος ων και μη θελων αυτην παραδειγματισαι εβουληθη λαθρα απολυσαι αυτην 
40N 001:020 ταυτα δε αυτου ενθυμηθεντος ιδου αγγελος κυριου κατ οναρ εφανη αυτω λεγων ιωσηφ υιος δαβιδ μη φοβηθης παραλαβειν μαριαμ την γυναικα σου το γαρ εν αυτη γεννηθεν εκ πνευματος εστιν αγιου 
40N 001:021 τεξεται δε υιον και καλεσεις το ονομα αυτου ιησουν αυτος γαρ σωσει τον λαον αυτου απο των αμαρτιων αυτων 
40N 001:022 τουτο δε ολον γεγονεν ινα πληρωθη το ρηθεν υπο του κυριου δια του προφητου λεγοντος 
40N 001:023 ιδου η παρθενος εν γαστρι εξει και τεξεται υιον και καλεσουσιν το ονομα αυτου εμμανουηλ ο εστιν μεθερμηνευομενον μεθ ημων ο θεος 
40N 001:024 διεγερθεις δε ο ιωσηφ απο του υπνου εποιησεν ως προσεταξεν αυτω ο αγγελος κυριου και παρελαβεν την γυναικα αυτου 
40N 001:025 και ουκ εγινωσκεν αυτην εως ου ετεκεν τον υιον αυτης τον πρωτοτοκον και εκαλεσεν το ονομα αυτου ιησουν 
40N 002:001 του δε ιησου γεννηθεντος εν βηθλεεμ της ιουδαιας εν ημεραις ηρωδου του βασιλεως ιδου μαγοι απο ανατολων παρεγενοντο εις ιεροσολυμα 
40N 002:002 λεγοντες που εστιν ο τεχθεις βασιλευς των ιουδαιων ειδομεν γαρ αυτου τον αστερα εν τη ανατολη και ηλθομεν προσκυνησαι αυτω 
40N 002:003 ακουσας δε ηρωδης ο βασιλευς εταραχθη και πασα ιεροσολυμα μετ αυτου 
40N 002:004 και συναγαγων παντας τους αρχιερεις και γραμματεις του λαου επυνθανετο παρ αυτων που ο χριστος γενναται 
40N 002:005 οι δε ειπον αυτω εν βηθλεεμ της ιουδαιας ουτως γαρ γεγραπται δια του προφητου 
40N 002:006 και συ βηθλεεμ γη ιουδα ουδαμως ελαχιστη ει εν τοις ηγεμοσιν ιουδα εκ σου γαρ εξελευσεται ηγουμενος οστις ποιμανει τον λαον μου τον ισραηλ 
40N 002:007 τοτε ηρωδης λαθρα καλεσας τους μαγους ηκριβωσεν παρ αυτων τον χρονον του φαινομενου αστερος 
40N 002:008 και πεμψας αυτους εις βηθλεεμ ειπεν πορευθεντες ακριβως εξετασατε περι του παιδιου επαν δε ευρητε απαγγειλατε μοι οπως καγω ελθων προσκυνησω αυτω 
40N 002:009 οι δε ακουσαντες του βασιλεως επορευθησαν και ιδου ο αστηρ ον ειδον εν τη ανατολη προηγεν αυτους εως ελθων εστη επανω ου ην το παιδιον 
40N 002:010 ιδοντες δε τον αστερα εχαρησαν χαραν μεγαλην σφοδρα 
40N 002:011 και ελθοντες εις την οικιαν  {VAR1: ευρον } {VAR2: ειδον } το παιδιον μετα μαριας της μητρος αυτου και πεσοντες προσεκυνησαν αυτω και ανοιξαντες τους θησαυρους αυτων προσηνεγκαν αυτω δωρα χρυσον και λιβανον και σμυρναν 
40N 002:012 και χρηματισθεντες κατ οναρ μη ανακαμψαι προς ηρωδην δι αλλης οδου ανεχωρησαν εις την χωραν αυτων 
40N 002:013 αναχωρησαντων δε αυτων ιδου αγγελος κυριου φαινεται κατ οναρ τω ιωσηφ λεγων εγερθεις παραλαβε το παιδιον και την μητερα αυτου και φευγε εις αιγυπτον και ισθι εκει εως αν ειπω σοι μελλει γαρ ηρωδης ζητειν το παιδιον του απολεσαι αυτο 
40N 002:014 ο δε εγερθεις παρελαβεν το παιδιον και την μητερα αυτου νυκτος και ανεχωρησεν εις αιγυπτον 
40N 002:015 και ην εκει εως της τελευτης ηρωδου ινα πληρωθη το ρηθεν υπο του κυριου δια του προφητου λεγοντος εξ αιγυπτου εκαλεσα τον υιον μου 
40N 002:016 τοτε ηρωδης ιδων οτι ενεπαιχθη υπο των μαγων εθυμωθη λιαν και αποστειλας ανειλεν παντας τους παιδας τους εν βηθλεεμ και εν πασιν τοις οριοις αυτης απο διετους και κατωτερω κατα τον χρονον ον ηκριβωσεν παρα των μαγων 
40N 002:017 τοτε επληρωθη το ρηθεν υπο ιερεμιου του προφητου λεγοντος 
40N 002:018 φωνη εν ραμα ηκουσθη θρηνος και κλαυθμος και οδυρμος πολυς ραχηλ κλαιουσα τα τεκνα αυτης και ουκ ηθελεν παρακληθηναι οτι ουκ εισιν 
40N 002:019 τελευτησαντος δε του ηρωδου ιδου αγγελος κυριου κατ οναρ φαινεται τω ιωσηφ εν αιγυπτω 
40N 002:020 λεγων εγερθεις παραλαβε το παιδιον και την μητερα αυτου και πορευου εις γην ισραηλ τεθνηκασιν γαρ οι ζητουντες την ψυχην του παιδιου 
40N 002:021 ο δε εγερθεις παρελαβεν το παιδιον και την μητερα αυτου και ηλθεν εις γην ισραηλ 
40N 002:022 ακουσας δε οτι αρχελαος βασιλευει επι της ιουδαιας αντι ηρωδου του πατρος αυτου εφοβηθη εκει απελθειν χρηματισθεις δε κατ οναρ ανεχωρησεν εις τα μερη της γαλιλαιας 
40N 002:023 και ελθων κατωκησεν εις πολιν λεγομενην  {VAR1: ναζαρετ } {VAR2: ναζαρεθ } οπως πληρωθη το ρηθεν δια των προφητων οτι ναζωραιος κληθησεται 
40N 003:001 εν δε ταις ημεραις εκειναις παραγινεται ιωαννης ο βαπτιστης κηρυσσων εν τη ερημω της ιουδαιας 
40N 003:002 και λεγων μετανοειτε ηγγικεν γαρ η βασιλεια των ουρανων 
40N 003:003 ουτος γαρ εστιν ο ρηθεις υπο ησαιου του προφητου λεγοντος φωνη βοωντος εν τη ερημω ετοιμασατε την οδον κυριου ευθειας ποιειτε τας τριβους αυτου 
40N 003:004 αυτος δε ο ιωαννης ειχεν το ενδυμα αυτου απο τριχων καμηλου και ζωνην δερματινην περι την οσφυν αυτου η δε τροφη αυτου ην ακριδες και μελι αγριον 
40N 003:005 τοτε εξεπορευετο προς αυτον ιεροσολυμα και πασα η ιουδαια και πασα η περιχωρος του ιορδανου 
40N 003:006 και εβαπτιζοντο εν τω ιορδανη υπ αυτου εξομολογουμενοι τας αμαρτιας αυτων 
40N 003:007 ιδων δε πολλους των φαρισαιων και σαδδουκαιων ερχομενους επι το βαπτισμα αυτου ειπεν αυτοις γεννηματα εχιδνων τις υπεδειξεν υμιν φυγειν απο της μελλουσης οργης 
40N 003:008 ποιησατε ουν καρπους αξιους της μετανοιας 
40N 003:009 και μη δοξητε λεγειν εν εαυτοις πατερα εχομεν τον αβρααμ λεγω γαρ υμιν οτι δυναται ο θεος εκ των λιθων τουτων εγειραι τεκνα τω αβρααμ 
40N 003:010 ηδη δε και η αξινη προς την ριζαν των δενδρων κειται παν ουν δενδρον μη ποιουν καρπον καλον εκκοπτεται και εις πυρ βαλλεται 
40N 003:011 εγω μεν βαπτιζω υμας εν υδατι εις μετανοιαν ο δε οπισω μου ερχομενος ισχυροτερος μου εστιν ου ουκ ειμι ικανος τα υποδηματα βαστασαι αυτος υμας βαπτισει εν πνευματι αγιω και πυρι 
40N 003:012 ου το πτυον εν τη χειρι αυτου και διακαθαριει την αλωνα αυτου και συναξει τον σιτον αυτου εις την αποθηκην το δε αχυρον κατακαυσει πυρι ασβεστω 
40N 003:013 τοτε παραγινεται ο ιησους απο της γαλιλαιας επι τον ιορδανην προς τον ιωαννην του βαπτισθηναι υπ αυτου 
40N 003:014 ο δε ιωαννης διεκωλυεν αυτον λεγων εγω χρειαν εχω υπο σου βαπτισθηναι και συ ερχη προς με 
40N 003:015 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν προς αυτον αφες αρτι ουτως γαρ πρεπον εστιν ημιν πληρωσαι πασαν δικαιοσυνην τοτε αφιησιν αυτον 
40N 003:016 και βαπτισθεις ο ιησους ανεβη ευθυς απο του υδατος και ιδου ανεωχθησαν αυτω οι ουρανοι και ειδεν το πνευμα του θεου καταβαινον ωσει περιστεραν και ερχομενον επ αυτον 
40N 003:017 και ιδου φωνη εκ των ουρανων λεγουσα ουτος εστιν ο υιος μου ο αγαπητος εν ω ευδοκησα 
40N 004:001 τοτε ο ιησους ανηχθη εις την ερημον υπο του πνευματος πειρασθηναι υπο του διαβολου 
40N 004:002 και νηστευσας ημερας τεσσαρακοντα και νυκτας τεσσαρακοντα υστερον επεινασεν 
40N 004:003 και προσελθων αυτω ο πειραζων ειπεν ει υιος ει του θεου ειπε ινα οι λιθοι ουτοι αρτοι γενωνται 
40N 004:004 ο δε αποκριθεις ειπεν γεγραπται ουκ επ αρτω μονω ζησεται ανθρωπος αλλ επι παντι ρηματι εκπορευομενω δια στοματος θεου 
40N 004:005 τοτε παραλαμβανει αυτον ο διαβολος εις την αγιαν πολιν και ιστησιν αυτον επι το πτερυγιον του ιερου 
40N 004:006 και λεγει αυτω ει υιος ει του θεου βαλε σεαυτον κατω γεγραπται γαρ οτι τοις αγγελοις αυτου εντελειται περι σου και επι χειρων αρουσιν σε μηποτε προσκοψης προς λιθον τον ποδα σου 
40N 004:007 εφη αυτω ο ιησους παλιν γεγραπται ουκ εκπειρασεις κυριον τον θεον σου 
40N 004:008 παλιν παραλαμβανει αυτον ο διαβολος εις ορος υψηλον λιαν και δεικνυσιν αυτω πασας τας βασιλειας του κοσμου και την δοξαν αυτων 
40N 004:009 και λεγει αυτω ταυτα παντα σοι δωσω εαν πεσων προσκυνησης μοι 
40N 004:010 τοτε λεγει αυτω ο ιησους υπαγε σατανα γεγραπται γαρ κυριον τον θεον σου προσκυνησεις και αυτω μονω λατρευσεις 
40N 004:011 τοτε αφιησιν αυτον ο διαβολος και ιδου αγγελοι προσηλθον και διηκονουν αυτω 
40N 004:012 ακουσας δε ο ιησους οτι ιωαννης παρεδοθη ανεχωρησεν εις την γαλιλαιαν 
40N 004:013 και καταλιπων την  {VAR1: ναζαρετ } {VAR2: ναζαρεθ } ελθων κατωκησεν εις καπερναουμ την παραθαλασσιαν εν οριοις ζαβουλων και νεφθαλειμ 
40N 004:014 ινα πληρωθη το ρηθεν δια ησαιου του προφητου λεγοντος 
40N 004:015 γη ζαβουλων και γη νεφθαλειμ οδον θαλασσης περαν του ιορδανου γαλιλαια των εθνων 
40N 004:016 ο λαος ο καθημενος εν σκοτει ειδε φως μεγα και τοις καθημενοις εν χωρα και σκια θανατου φως ανετειλεν αυτοις 
40N 004:017 απο τοτε ηρξατο ο ιησους κηρυσσειν και λεγειν μετανοειτε ηγγικεν γαρ η βασιλεια των ουρανων 
40N 004:018 περιπατων δε ο ιησους παρα την θαλασσαν της γαλιλαιας ειδεν δυο αδελφους σιμωνα τον λεγομενον πετρον και ανδρεαν τον αδελφον αυτου βαλλοντας αμφιβληστρον εις την θαλασσαν ησαν γαρ αλιεις 
40N 004:019 και λεγει αυτοις δευτε οπισω μου και ποιησω υμας αλιεις ανθρωπων 
40N 004:020 οι δε ευθεως αφεντες τα δικτυα ηκολουθησαν αυτω 
40N 004:021 και προβας εκειθεν ειδεν αλλους δυο αδελφους ιακωβον τον του ζεβεδαιου και ιωαννην τον αδελφον αυτου εν τω πλοιω μετα ζεβεδαιου του πατρος αυτων καταρτιζοντας τα δικτυα αυτων και εκαλεσεν αυτους 
40N 004:022 οι δε ευθεως αφεντες το πλοιον και τον πατερα αυτων ηκολουθησαν αυτω 
40N 004:023 και περιηγεν ολην την γαλιλαιαν ο ιησους διδασκων εν ταις συναγωγαις αυτων και κηρυσσων το ευαγγελιον της βασιλειας και θεραπευων πασαν νοσον και πασαν μαλακιαν εν τω λαω 
40N 004:024 και απηλθεν η ακοη αυτου εις ολην την συριαν και προσηνεγκαν αυτω παντας τους κακως εχοντας ποικιλαις νοσοις και βασανοις συνεχομενους και δαιμονιζομενους και σεληνιαζομενους και παραλυτικους και εθεραπευσεν αυτους 
40N 004:025 και ηκολουθησαν αυτω οχλοι πολλοι απο της γαλιλαιας και δεκαπολεως και ιεροσολυμων και ιουδαιας και περαν του ιορδανου 
40N 005:001 ιδων δε τους οχλους ανεβη εις το ορος και καθισαντος αυτου προσηλθον αυτω οι μαθηται αυτου 
40N 005:002 και ανοιξας το στομα αυτου εδιδασκεν αυτους λεγων 
40N 005:003 μακαριοι οι πτωχοι τω πνευματι οτι αυτων εστιν η βασιλεια των ουρανων 
40N 005:004 μακαριοι οι πενθουντες οτι αυτοι παρακληθησονται 
40N 005:005 μακαριοι οι πραεις οτι αυτοι κληρονομησουσιν την γην 
40N 005:006 μακαριοι οι πεινωντες και διψωντες την δικαιοσυνην οτι αυτοι χορτασθησονται 
40N 005:007 μακαριοι οι ελεημονες οτι αυτοι ελεηθησονται 
40N 005:008 μακαριοι οι καθαροι τη καρδια οτι αυτοι τον θεον οψονται 
40N 005:009 μακαριοι οι ειρηνοποιοι οτι αυτοι υιοι θεου κληθησονται 
40N 005:010 μακαριοι οι δεδιωγμενοι ενεκεν δικαιοσυνης οτι αυτων εστιν η βασιλεια των ουρανων 
40N 005:011 μακαριοι εστε οταν ονειδισωσιν υμας και διωξωσιν και ειπωσιν παν πονηρον ρημα καθ υμων ψευδομενοι ενεκεν εμου 
40N 005:012 χαιρετε και αγαλλιασθε οτι ο μισθος υμων πολυς εν τοις ουρανοις ουτως γαρ εδιωξαν τους προφητας τους προ υμων 
40N 005:013 υμεις εστε το αλας της γης εαν δε το αλας μωρανθη εν τινι αλισθησεται εις ουδεν ισχυει ετι ει μη βληθηναι εξω και καταπατεισθαι υπο των ανθρωπων 
40N 005:014 υμεις εστε το φως του κοσμου ου δυναται πολις κρυβηναι επανω ορους κειμενη 
40N 005:015 ουδε καιουσιν λυχνον και τιθεασιν αυτον υπο τον μοδιον αλλ επι την λυχνιαν και λαμπει πασιν τοις εν τη οικια 
40N 005:016 ουτως λαμψατω το φως υμων εμπροσθεν των ανθρωπων οπως ιδωσιν υμων τα καλα εργα και δοξασωσιν τον πατερα υμων τον εν τοις ουρανοις 
40N 005:017 μη νομισητε οτι ηλθον καταλυσαι τον νομον η τους προφητας ουκ ηλθον καταλυσαι αλλα πληρωσαι 
40N 005:018 αμην γαρ λεγω υμιν εως αν παρελθη ο ουρανος και η γη ιωτα εν η μια κεραια ου μη παρελθη απο του νομου εως αν παντα γενηται 
40N 005:019 ος εαν ουν λυση μιαν των εντολων τουτων των ελαχιστων και διδαξη ουτως τους ανθρωπους ελαχιστος κληθησεται εν τη βασιλεια των ουρανων ος δ αν ποιηση και διδαξη ουτος μεγας κληθησεται εν τη βασιλεια των ουρανων 
40N 005:020 λεγω γαρ υμιν οτι εαν μη περισσευση η δικαιοσυνη υμων πλειον των γραμματεων και φαρισαιων ου μη εισελθητε εις την βασιλειαν των ουρανων 
40N 005:021 ηκουσατε οτι ερρεθη τοις αρχαιοις ου φονευσεις ος δ αν φονευση ενοχος εσται τη κρισει 
40N 005:022 εγω δε λεγω υμιν οτι πας ο οργιζομενος τω αδελφω αυτου εικη ενοχος εσται τη κρισει ος δ αν ειπη τω αδελφω αυτου ρακα ενοχος εσται τω συνεδριω ος δ αν ειπη μωρε ενοχος εσται εις την γεενναν του πυρος 
40N 005:023 εαν ουν προσφερης το δωρον σου επι το θυσιαστηριον κακει μνησθης οτι ο αδελφος σου εχει τι κατα σου 
40N 005:024 αφες εκει το δωρον σου εμπροσθεν του θυσιαστηριου και υπαγε πρωτον διαλλαγηθι τω αδελφω σου και τοτε ελθων προσφερε το δωρον σου 
40N 005:025 ισθι ευνοων τω αντιδικω σου ταχυ εως οτου ει εν τη οδω μετ αυτου μηποτε σε παραδω ο αντιδικος τω κριτη και ο κριτης σε παραδω τω υπηρετη και εις φυλακην βληθηση 
40N 005:026 αμην λεγω σοι ου μη εξελθης εκειθεν εως αν αποδως τον εσχατον κοδραντην 
40N 005:027 ηκουσατε οτι ερρεθη τοις αρχαιοις ου μοιχευσεις 
40N 005:028 εγω δε λεγω υμιν οτι πας ο βλεπων γυναικα προς το επιθυμησαι αυτης ηδη εμοιχευσεν αυτην εν τη καρδια αυτου 
40N 005:029 ει δε ο οφθαλμος σου ο δεξιος σκανδαλιζει σε εξελε αυτον και βαλε απο σου συμφερει γαρ σοι ινα αποληται εν των μελων σου και μη ολον το σωμα σου βληθη εις γεενναν 
40N 005:030 και ει η δεξια σου χειρ σκανδαλιζει σε εκκοψον αυτην και βαλε απο σου συμφερει γαρ σοι ινα αποληται εν των μελων σου και μη ολον το σωμα σου βληθη εις γεενναν 
40N 005:031 ερρεθη δε οτι ος αν απολυση την γυναικα αυτου δοτω αυτη αποστασιον 
40N 005:032 εγω δε λεγω υμιν οτι ος αν απολυση την γυναικα αυτου παρεκτος λογου πορνειας ποιει αυτην μοιχασθαι και ος εαν απολελυμενην γαμηση μοιχαται 
40N 005:033 παλιν ηκουσατε οτι ερρεθη τοις αρχαιοις ουκ επιορκησεις αποδωσεις δε τω κυριω τους ορκους σου 
40N 005:034 εγω δε λεγω υμιν μη ομοσαι ολως μητε εν τω ουρανω οτι θρονος εστιν του θεου 
40N 005:035 μητε εν τη γη οτι υποποδιον εστιν των ποδων αυτου μητε εις ιεροσολυμα οτι πολις εστιν του μεγαλου βασιλεως 
40N 005:036 μητε εν τη κεφαλη σου ομοσης οτι ου δυνασαι μιαν τριχα λευκην η μελαιναν ποιησαι 
40N 005:037 εστω δε ο λογος υμων ναι ναι ου ου το δε περισσον τουτων εκ του πονηρου εστιν 
40N 005:038 ηκουσατε οτι ερρεθη οφθαλμον αντι οφθαλμου και οδοντα αντι οδοντος 
40N 005:039 εγω δε λεγω υμιν μη αντιστηναι τω πονηρω αλλ οστις σε ραπισει επι την δεξιαν σου σιαγονα στρεψον αυτω και την αλλην 
40N 005:040 και τω θελοντι σοι κριθηναι και τον χιτωνα σου λαβειν αφες αυτω και το ιματιον 
40N 005:041 και οστις σε αγγαρευσει μιλιον εν υπαγε μετ αυτου δυο 
40N 005:042 τω αιτουντι σε διδου και τον θελοντα απο σου δανεισασθαι μη αποστραφης 
40N 005:043 ηκουσατε οτι ερρεθη αγαπησεις τον πλησιον σου και μισησεις τον εχθρον σου 
40N 005:044 εγω δε λεγω υμιν αγαπατε τους εχθρους υμων ευλογειτε τους καταρωμενους υμας καλως ποιειτε τους μισουντας υμας και προσευχεσθε υπερ των επηρεαζοντων υμας και διωκοντων υμας 
40N 005:045 οπως γενησθε υιοι του πατρος υμων του εν ουρανοις οτι τον ηλιον αυτου ανατελλει επι πονηρους και αγαθους και βρεχει επι δικαιους και αδικους 
40N 005:046 εαν γαρ αγαπησητε τους αγαπωντας υμας τινα μισθον εχετε ουχι και οι τελωναι το αυτο ποιουσιν 
40N 005:047 και εαν ασπασησθε τους αδελφους υμων μονον τι περισσον ποιειτε ουχι και οι τελωναι ουτως ποιουσιν 
40N 005:048 εσεσθε ουν υμεις τελειοι ωσπερ ο πατηρ υμων ο εν τοις ουρανοις τελειος εστιν 
40N 006:001 προσεχετε την ελεημοσυνην υμων μη ποιειν εμπροσθεν των ανθρωπων προς το θεαθηναι αυτοις ει δε μηγε μισθον ουκ εχετε παρα τω πατρι υμων τω εν τοις ουρανοις 
40N 006:002 οταν ουν ποιης ελεημοσυνην μη σαλπισης εμπροσθεν σου ωσπερ οι υποκριται ποιουσιν εν ταις συναγωγαις και εν ταις ρυμαις οπως δοξασθωσιν υπο των ανθρωπων αμην λεγω υμιν απεχουσιν τον μισθον αυτων 
40N 006:003 σου δε ποιουντος ελεημοσυνην μη γνωτω η αριστερα σου τι ποιει η δεξια σου 
40N 006:004 οπως η σου η ελεημοσυνη εν τω κρυπτω και ο πατηρ σου ο βλεπων εν τω κρυπτω αυτος αποδωσει σοι εν τω φανερω 
40N 006:005 και οταν προσευχη ουκ εση ωσπερ οι υποκριται οτι φιλουσιν εν ταις συναγωγαις και εν ταις γωνιαις των πλατειων εστωτες προσευχεσθαι οπως αν φανωσιν τοις ανθρωποις αμην λεγω υμιν οτι απεχουσιν τον μισθον αυτων 
40N 006:006 συ δε οταν προσευχη εισελθε εις το ταμιειον σου και κλεισας την θυραν σου προσευξαι τω πατρι σου τω εν τω κρυπτω και ο πατηρ σου ο βλεπων εν τω κρυπτω αποδωσει σοι εν τω φανερω 
40N 006:007 προσευχομενοι δε μη βαττολογησητε ωσπερ οι εθνικοι δοκουσιν γαρ οτι εν τη πολυλογια αυτων εισακουσθησονται 
40N 006:008 μη ουν ομοιωθητε αυτοις οιδεν γαρ ο πατηρ υμων ων χρειαν εχετε προ του υμας αιτησαι αυτον 
40N 006:009 ουτως ουν προσευχεσθε υμεις πατερ ημων ο εν τοις ουρανοις αγιασθητω το ονομα σου 
40N 006:010 ελθετω η βασιλεια σου γενηθητω το θελημα σου ως εν ουρανω και επι της γης 
40N 006:011 τον αρτον ημων τον επιουσιον δος ημιν σημερον 
40N 006:012 και αφες ημιν τα οφειληματα ημων ως και ημεις αφιεμεν τοις οφειλεταις ημων 
40N 006:013 και μη εισενεγκης ημας εις πειρασμον αλλα ρυσαι ημας απο του πονηρου οτι σου εστιν η βασιλεια και η δυναμις και η δοξα εις τους αιωνας αμην 
40N 006:014 εαν γαρ αφητε τοις ανθρωποις τα παραπτωματα αυτων αφησει και υμιν ο πατηρ υμων ο ουρανιος 
40N 006:015 εαν δε μη αφητε τοις ανθρωποις τα παραπτωματα αυτων ουδε ο πατηρ υμων αφησει τα παραπτωματα υμων 
40N 006:016 οταν δε νηστευητε μη γινεσθε ωσπερ οι υποκριται σκυθρωποι αφανιζουσιν γαρ τα προσωπα αυτων οπως φανωσιν τοις ανθρωποις νηστευοντες αμην λεγω υμιν οτι απεχουσιν τον μισθον αυτων 
40N 006:017 συ δε νηστευων αλειψαι σου την κεφαλην και το προσωπον σου νιψαι 
40N 006:018 οπως μη φανης τοις ανθρωποις νηστευων αλλα τω πατρι σου τω εν τω κρυπτω και ο πατηρ σου ο βλεπων εν τω κρυπτω αποδωσει σοι εν τω φανερω 
40N 006:019 μη θησαυριζετε υμιν θησαυρους επι της γης οπου σης και βρωσις αφανιζει και οπου κλεπται διορυσσουσιν και κλεπτουσιν 
40N 006:020 θησαυριζετε δε υμιν θησαυρους εν ουρανω οπου ουτε σης ουτε βρωσις αφανιζει και οπου κλεπται ου διορυσσουσιν ουδε κλεπτουσιν 
40N 006:021 οπου γαρ εστιν ο θησαυρος υμων εκει εσται και η καρδια υμων 
40N 006:022 ο λυχνος του σωματος εστιν ο οφθαλμος εαν ουν ο οφθαλμος σου απλους η ολον το σωμα σου φωτεινον εσται 
40N 006:023 εαν δε ο οφθαλμος σου πονηρος η ολον το σωμα σου σκοτεινον εσται ει ουν το φως το εν σοι σκοτος εστιν το σκοτος ποσον 
40N 006:024 ουδεις δυναται δυσι κυριοις δουλευειν η γαρ τον ενα μισησει και τον ετερον αγαπησει η ενος ανθεξεται και του ετερου καταφρονησει ου δυνασθε θεω δουλευειν και μαμμωνα 
40N 006:025 δια τουτο λεγω υμιν μη μεριμνατε τη ψυχη υμων τι φαγητε και τι πιητε μηδε τω σωματι υμων τι ενδυσησθε ουχι η ψυχη πλειον εστιν της τροφης και το σωμα του ενδυματος 
40N 006:026 εμβλεψατε εις τα πετεινα του ουρανου οτι ου σπειρουσιν ουδε θεριζουσιν ουδε συναγουσιν εις αποθηκας και ο πατηρ υμων ο ουρανιος τρεφει αυτα ουχ υμεις μαλλον διαφερετε αυτων 
40N 006:027 τις δε εξ υμων μεριμνων δυναται προσθειναι επι την ηλικιαν αυτου πηχυν ενα 
40N 006:028 και περι ενδυματος τι μεριμνατε καταμαθετε τα κρινα του αγρου πως αυξανει ου κοπια ουδε νηθει 
40N 006:029 λεγω δε υμιν οτι ουδε σολομων εν παση τη δοξη αυτου περιεβαλετο ως εν τουτων 
40N 006:030 ει δε τον χορτον του αγρου σημερον οντα και αυριον εις κλιβανον βαλλομενον ο θεος ουτως αμφιεννυσιν ου πολλω μαλλον υμας ολιγοπιστοι 
40N 006:031 μη ουν μεριμνησητε λεγοντες τι φαγωμεν η τι πιωμεν η τι περιβαλωμεθα 
40N 006:032 παντα γαρ ταυτα τα εθνη επιζητει οιδεν γαρ ο πατηρ υμων ο ουρανιος οτι χρηζετε τουτων απαντων 
40N 006:033 ζητειτε δε πρωτον την βασιλειαν του θεου και την δικαιοσυνην αυτου και ταυτα παντα προστεθησεται υμιν 
40N 006:034 μη ουν μεριμνησητε εις την αυριον η γαρ αυριον μεριμνησει τα εαυτης αρκετον τη ημερα η κακια αυτης 
40N 007:001 μη κρινετε ινα μη κριθητε 
40N 007:002 εν ω γαρ κριματι κρινετε κριθησεσθε και εν ω μετρω μετρειτε αντιμετρηθησεται υμιν 
40N 007:003 τι δε βλεπεις το καρφος το εν τω οφθαλμω του αδελφου σου την δε εν τω σω οφθαλμω δοκον ου κατανοεις 
40N 007:004 η πως ερεις τω αδελφω σου αφες εκβαλω το καρφος απο του οφθαλμου σου και ιδου η δοκος εν τω οφθαλμω σου 
40N 007:005 υποκριτα εκβαλε πρωτον την δοκον εκ του οφθαλμου σου και τοτε διαβλεψεις εκβαλειν το καρφος εκ του οφθαλμου του αδελφου σου 
40N 007:006 μη δωτε το αγιον τοις κυσιν μηδε βαλητε τους μαργαριτας υμων εμπροσθεν των χοιρων μηποτε καταπατησωσιν αυτους εν τοις ποσιν αυτων και στραφεντες ρηξωσιν υμας 
40N 007:007 αιτειτε και δοθησεται υμιν ζητειτε και ευρησετε κρουετε και ανοιγησεται υμιν 
40N 007:008 πας γαρ ο αιτων λαμβανει και ο ζητων ευρισκει και τω κρουοντι ανοιγησεται 
40N 007:009 η τις εστιν εξ υμων ανθρωπος ον εαν αιτηση ο υιος αυτου αρτον μη λιθον επιδωσει αυτω 
40N 007:010 και εαν ιχθυν αιτηση μη οφιν επιδωσει αυτω 
40N 007:011 ει ουν υμεις πονηροι οντες οιδατε δοματα αγαθα διδοναι τοις τεκνοις υμων ποσω μαλλον ο πατηρ υμων ο εν τοις ουρανοις δωσει αγαθα τοις αιτουσιν αυτον 
40N 007:012 παντα ουν οσα αν θελητε ινα ποιωσιν υμιν οι ανθρωποι ουτως και υμεις ποιειτε αυτοις ουτος γαρ εστιν ο νομος και οι προφηται 
40N 007:013 εισελθετε δια της στενης πυλης οτι πλατεια η πυλη και ευρυχωρος η οδος η απαγουσα εις την απωλειαν και πολλοι εισιν οι εισερχομενοι δι αυτης 
40N 007:014 οτι στενη η πυλη και τεθλιμμενη η οδος η απαγουσα εις την ζωην και ολιγοι εισιν οι ευρισκοντες αυτην 
40N 007:015 προσεχετε δε απο των ψευδοπροφητων οιτινες ερχονται προς υμας εν ενδυμασιν προβατων εσωθεν δε εισιν λυκοι αρπαγες 
40N 007:016 απο των καρπων αυτων επιγνωσεσθε αυτους μητι συλλεγουσιν απο ακανθων σταφυλην η απο τριβολων συκα 
40N 007:017 ουτως παν δενδρον αγαθον καρπους καλους ποιει το δε σαπρον δενδρον καρπους πονηρους ποιει 
40N 007:018 ου δυναται δενδρον αγαθον καρπους πονηρους ποιειν ουδε δενδρον σαπρον καρπους καλους ποιειν 
40N 007:019 παν δενδρον μη ποιουν καρπον καλον εκκοπτεται και εις πυρ βαλλεται 
40N 007:020 αραγε απο των καρπων αυτων επιγνωσεσθε αυτους 
40N 007:021 ου πας ο λεγων μοι κυριε κυριε εισελευσεται εις την βασιλειαν των ουρανων αλλ ο ποιων το θελημα του πατρος μου του εν ουρανοις 
40N 007:022 πολλοι ερουσιν μοι εν εκεινη τη ημερα κυριε κυριε ου τω σω ονοματι προεφητευσαμεν και τω σω ονοματι δαιμονια εξεβαλομεν και τω σω ονοματι δυναμεις πολλας εποιησαμεν 
40N 007:023 και τοτε ομολογησω αυτοις οτι ουδεποτε εγνων υμας αποχωρειτε απ εμου οι εργαζομενοι την ανομιαν 
40N 007:024 πας ουν οστις ακουει μου τους λογους τουτους και ποιει αυτους ομοιωσω αυτον ανδρι φρονιμω οστις ωκοδομησεν την οικιαν αυτου επι την πετραν 
40N 007:025 και κατεβη η βροχη και ηλθον οι ποταμοι και επνευσαν οι ανεμοι και προσεπεσον τη οικια εκεινη και ουκ επεσεν τεθεμελιωτο γαρ επι την πετραν 
40N 007:026 και πας ο ακουων μου τους λογους τουτους και μη ποιων αυτους ομοιωθησεται ανδρι μωρω οστις ωκοδομησεν την οικιαν αυτου επι την αμμον 
40N 007:027 και κατεβη η βροχη και ηλθον οι ποταμοι και επνευσαν οι ανεμοι και προσεκοψαν τη οικια εκεινη και επεσεν και ην η πτωσις αυτης μεγαλη 
40N 007:028 και εγενετο οτε συνετελεσεν ο ιησους τους λογους τουτους εξεπλησσοντο οι οχλοι επι τη διδαχη αυτου 
40N 007:029 ην γαρ διδασκων αυτους ως εξουσιαν εχων και ουχ ως οι γραμματεις 
40N 008:001 καταβαντι δε αυτω απο του ορους ηκολουθησαν αυτω οχλοι πολλοι 
40N 008:002 και ιδου λεπρος ελθων προσεκυνει αυτω λεγων κυριε εαν θελης δυνασαι με καθαρισαι 
40N 008:003 και εκτεινας την χειρα ηψατο αυτου ο ιησους λεγων θελω καθαρισθητι και ευθεως εκαθαρισθη αυτου η λεπρα 
40N 008:004 και λεγει αυτω ο ιησους ορα μηδενι ειπης αλλ υπαγε σεαυτον δειξον τω ιερει και προσενεγκε το δωρον ο προσεταξεν μωσης εις μαρτυριον αυτοις 
40N 008:005 εισελθοντι δε τω ιησου εις καπερναουμ προσηλθεν αυτω εκατονταρχος παρακαλων αυτον 
40N 008:006 και λεγων κυριε ο παις μου βεβληται εν τη οικια παραλυτικος δεινως βασανιζομενος 
40N 008:007 και λεγει αυτω ο ιησους εγω ελθων θεραπευσω αυτον 
40N 008:008 και αποκριθεις ο εκατονταρχος εφη κυριε ουκ ειμι ικανος ινα μου υπο την στεγην εισελθης αλλα μονον ειπε λογον και ιαθησεται ο παις μου 
40N 008:009 και γαρ εγω ανθρωπος ειμι υπο εξουσιαν εχων υπ εμαυτον στρατιωτας και λεγω τουτω πορευθητι και πορευεται και αλλω ερχου και ερχεται και τω δουλω μου ποιησον τουτο και ποιει 
40N 008:010 ακουσας δε ο ιησους εθαυμασεν και ειπεν τοις ακολουθουσιν αμην λεγω υμιν ουδε εν τω ισραηλ τοσαυτην πιστιν ευρον 
40N 008:011 λεγω δε υμιν οτι πολλοι απο ανατολων και δυσμων ηξουσιν και ανακλιθησονται μετα αβρααμ και ισαακ και ιακωβ εν τη βασιλεια των ουρανων 
40N 008:012 οι δε υιοι της βασιλειας εκβληθησονται εις το σκοτος το εξωτερον εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων 
40N 008:013 και ειπεν ο ιησους τω εκατονταρχω υπαγε και ως επιστευσας γενηθητω σοι και ιαθη ο παις αυτου εν τη ωρα εκεινη 
40N 008:014 και ελθων ο ιησους εις την οικιαν πετρου ειδεν την πενθεραν αυτου βεβλημενην και πυρεσσουσαν 
40N 008:015 και ηψατο της χειρος αυτης και αφηκεν αυτην ο πυρετος και ηγερθη και διηκονει αυτοις 
40N 008:016 οψιας δε γενομενης προσηνεγκαν αυτω δαιμονιζομενους πολλους και εξεβαλεν τα πνευματα λογω και παντας τους κακως εχοντας εθεραπευσεν 
40N 008:017 οπως πληρωθη το ρηθεν δια ησαιου του προφητου λεγοντος αυτος τας ασθενειας ημων ελαβεν και τας νοσους εβαστασεν 
40N 008:018 ιδων δε ο ιησους πολλους οχλους περι αυτον εκελευσεν απελθειν εις το περαν 
40N 008:019 και προσελθων εις γραμματευς ειπεν αυτω διδασκαλε ακολουθησω σοι οπου εαν απερχη 
40N 008:020 και λεγει αυτω ο ιησους αι αλωπεκες φωλεους εχουσιν και τα πετεινα του ουρανου κατασκηνωσεις ο δε υιος του ανθρωπου ουκ εχει που την κεφαλην κλινη 
40N 008:021 ετερος δε των μαθητων αυτου ειπεν αυτω κυριε επιτρεψον μοι πρωτον απελθειν και θαψαι τον πατερα μου 
40N 008:022 ο δε ιησους ειπεν αυτω ακολουθει μοι και αφες τους νεκρους θαψαι τους εαυτων νεκρους 
40N 008:023 και εμβαντι αυτω εις το πλοιον ηκολουθησαν αυτω οι μαθηται αυτου 
40N 008:024 και ιδου σεισμος μεγας εγενετο εν τη θαλασση ωστε το πλοιον καλυπτεσθαι υπο των κυματων αυτος δε εκαθευδεν 
40N 008:025 και προσελθοντες οι μαθηται αυτου ηγειραν αυτον λεγοντες κυριε σωσον ημας απολλυμεθα 
40N 008:026 και λεγει αυτοις τι δειλοι εστε ολιγοπιστοι τοτε εγερθεις επετιμησεν τοις ανεμοις και τη θαλασση και εγενετο γαληνη μεγαλη 
40N 008:027 οι δε ανθρωποι εθαυμασαν λεγοντες ποταπος εστιν ουτος οτι και οι ανεμοι και η θαλασσα υπακουουσιν αυτω 
40N 008:028 και ελθοντι αυτω εις το περαν εις την χωραν των γεργεσηνων υπηντησαν αυτω δυο δαιμονιζομενοι εκ των μνημειων εξερχομενοι χαλεποι λιαν ωστε μη ισχυειν τινα παρελθειν δια της οδου εκεινης 
40N 008:029 και ιδου εκραξαν λεγοντες τι ημιν και σοι ιησου υιε του θεου ηλθες ωδε προ καιρου βασανισαι ημας 
40N 008:030 ην δε μακραν απ αυτων αγελη χοιρων πολλων βοσκομενη 
40N 008:031 οι δε δαιμονες παρεκαλουν αυτον λεγοντες ει εκβαλλεις ημας επιτρεψον ημιν απελθειν εις την αγελην των χοιρων 
40N 008:032 και ειπεν αυτοις υπαγετε οι δε εξελθοντες απηλθον εις την αγελην των χοιρων και ιδου ωρμησεν πασα η αγελη των χοιρων κατα του κρημνου εις την θαλασσαν και απεθανον εν τοις υδασιν 
40N 008:033 οι δε βοσκοντες εφυγον και απελθοντες εις την πολιν απηγγειλαν παντα και τα των δαιμονιζομενων 
40N 008:034 και ιδου πασα η πολις εξηλθεν εις συναντησιν τω ιησου και ιδοντες αυτον παρεκαλεσαν οπως μεταβη απο των οριων αυτων 
40N 009:001 και εμβας εις το πλοιον διεπερασεν και ηλθεν εις την ιδιαν πολιν 
40N 009:002 και ιδου προσεφερον αυτω παραλυτικον επι κλινης βεβλημενον και ιδων ο ιησους την πιστιν αυτων ειπεν τω παραλυτικω θαρσει τεκνον αφεωνται σοι αι αμαρτιαι σου 
40N 009:003 και ιδου τινες των γραμματεων ειπον εν εαυτοις ουτος βλασφημει 
40N 009:004 και ιδων ο ιησους τας ενθυμησεις αυτων ειπεν ινα τι υμεις ενθυμεισθε πονηρα εν ταις καρδιαις υμων 
40N 009:005 τι γαρ εστιν ευκοπωτερον ειπειν αφεωνται σοι αι αμαρτιαι η ειπειν εγειραι και περιπατει 
40N 009:006 ινα δε ειδητε οτι εξουσιαν εχει ο υιος του ανθρωπου επι της γης αφιεναι αμαρτιας τοτε λεγει τω παραλυτικω εγερθεις αρον σου την κλινην και υπαγε εις τον οικον σου 
40N 009:007 και εγερθεις απηλθεν εις τον οικον αυτου 
40N 009:008 ιδοντες δε οι οχλοι εθαυμασαν και εδοξασαν τον θεον τον δοντα εξουσιαν τοιαυτην τοις ανθρωποις 
40N 009:009 και παραγων ο ιησους εκειθεν ειδεν ανθρωπον καθημενον επι το τελωνιον ματθαιον λεγομενον και λεγει αυτω ακολουθει μοι και αναστας ηκολουθησεν αυτω 
40N 009:010 και εγενετο αυτου ανακειμενου εν τη οικια και ιδου πολλοι τελωναι και αμαρτωλοι ελθοντες συνανεκειντο τω ιησου και τοις μαθηταις αυτου 
40N 009:011 και ιδοντες οι φαρισαιοι ειπον τοις μαθηταις αυτου δια τι μετα των τελωνων και αμαρτωλων εσθιει ο διδασκαλος υμων 
40N 009:012 ο δε ιησους ακουσας ειπεν αυτοις ου χρειαν εχουσιν οι ισχυοντες ιατρου αλλ οι κακως εχοντες 
40N 009:013 πορευθεντες δε μαθετε τι εστιν ελεον θελω και ου θυσιαν ου γαρ ηλθον καλεσαι δικαιους αλλ αμαρτωλους εις μετανοιαν 
40N 009:014 τοτε προσερχονται αυτω οι μαθηται ιωαννου λεγοντες δια τι ημεις και οι φαρισαιοι νηστευομεν πολλα οι δε μαθηται σου ου νηστευουσιν 
40N 009:015 και ειπεν αυτοις ο ιησους μη δυνανται οι υιοι του νυμφωνος πενθειν εφ οσον μετ αυτων εστιν ο νυμφιος ελευσονται δε ημεραι οταν απαρθη απ αυτων ο νυμφιος και τοτε νηστευσουσιν 
40N 009:016 ουδεις δε επιβαλλει επιβλημα ρακους αγναφου επι ιματιω παλαιω αιρει γαρ το πληρωμα αυτου απο του ιματιου και χειρον σχισμα γινεται 
40N 009:017 ουδε βαλλουσιν οινον νεον εις ασκους παλαιους ει δε μηγε ρηγνυνται οι ασκοι και ο οινος εκχειται και οι ασκοι απολουνται αλλα βαλλουσιν οινον νεον εις ασκους καινους και αμφοτερα συντηρουνται 
40N 009:018 ταυτα αυτου λαλουντος αυτοις ιδου αρχων  {VAR2: εις } ελθων προσεκυνει αυτω λεγων οτι η θυγατηρ μου αρτι ετελευτησεν αλλα ελθων επιθες την χειρα σου επ αυτην και ζησεται 
40N 009:019 και εγερθεις ο ιησους ηκολουθησεν αυτω και οι μαθηται αυτου 
40N 009:020 και ιδου γυνη αιμορροουσα δωδεκα ετη προσελθουσα οπισθεν ηψατο του κρασπεδου του ιματιου αυτου 
40N 009:021 ελεγεν γαρ εν εαυτη εαν μονον αψωμαι του ιματιου αυτου σωθησομαι 
40N 009:022 ο δε ιησους επιστραφεις και ιδων αυτην ειπεν θαρσει θυγατερ η πιστις σου σεσωκεν σε και εσωθη η γυνη απο της ωρας εκεινης 
40N 009:023 και ελθων ο ιησους εις την οικιαν του αρχοντος και ιδων τους αυλητας και τον οχλον θορυβουμενον 
40N 009:024 λεγει αυτοις αναχωρειτε ου γαρ απεθανεν το κορασιον αλλα καθευδει και κατεγελων αυτου 
40N 009:025 οτε δε εξεβληθη ο οχλος εισελθων εκρατησεν της χειρος αυτης και ηγερθη το κορασιον 
40N 009:026 και εξηλθεν η φημη αυτη εις ολην την γην εκεινην 
40N 009:027 και παραγοντι εκειθεν τω ιησου ηκολουθησαν αυτω δυο τυφλοι κραζοντες και λεγοντες ελεησον ημας υιε δαβιδ 
40N 009:028 ελθοντι δε εις την οικιαν προσηλθον αυτω οι τυφλοι και λεγει αυτοις ο ιησους πιστευετε οτι δυναμαι τουτο ποιησαι λεγουσιν αυτω ναι κυριε 
40N 009:029 τοτε ηψατο των οφθαλμων αυτων λεγων κατα την πιστιν υμων γενηθητω υμιν 
40N 009:030 και ανεωχθησαν αυτων οι οφθαλμοι και ενεβριμησατο αυτοις ο ιησους λεγων ορατε μηδεις γινωσκετω 
40N 009:031 οι δε εξελθοντες διεφημισαν αυτον εν ολη τη γη εκεινη 
40N 009:032 αυτων δε εξερχομενων ιδου προσηνεγκαν αυτω ανθρωπον κωφον δαιμονιζομενον 
40N 009:033 και εκβληθεντος του δαιμονιου ελαλησεν ο κωφος και εθαυμασαν οι οχλοι λεγοντες  {VAR1: οτι } ουδεποτε εφανη ουτως εν τω ισραηλ 
40N 009:034 οι δε φαρισαιοι ελεγον εν τω αρχοντι των δαιμονιων εκβαλλει τα δαιμονια 
40N 009:035 και περιηγεν ο ιησους τας πολεις πασας και τας κωμας διδασκων εν ταις συναγωγαις αυτων και κηρυσσων το ευαγγελιον της βασιλειας και θεραπευων πασαν νοσον και πασαν μαλακιαν εν τω λαω 
40N 009:036 ιδων δε τους οχλους εσπλαγχνισθη περι αυτων οτι ησαν εκλελυμενοι και ερριμμενοι ωσει προβατα μη εχοντα ποιμενα 
40N 009:037 τοτε λεγει τοις μαθηταις αυτου ο μεν θερισμος πολυς οι δε εργαται ολιγοι 
40N 009:038 δεηθητε ουν του κυριου του θερισμου οπως εκβαλη εργατας εις τον θερισμον αυτου 
40N 010:001 και προσκαλεσαμενος τους δωδεκα μαθητας αυτου εδωκεν αυτοις εξουσιαν πνευματων ακαθαρτων ωστε εκβαλλειν αυτα και θεραπευειν πασαν νοσον και πασαν μαλακιαν 
40N 010:002 των δε δωδεκα αποστολων τα ονοματα εστιν ταυτα πρωτος σιμων ο λεγομενος πετρος και ανδρεας ο αδελφος αυτου ιακωβος ο του ζεβεδαιου και ιωαννης ο αδελφος αυτου 
40N 010:003 φιλιππος και βαρθολομαιος θωμας και ματθαιος ο τελωνης ιακωβος ο του αλφαιου και λεββαιος ο επικληθεις θαδδαιος 
40N 010:004 σιμων ο κανανιτης και ιουδας ισκαριωτης ο και παραδους αυτον 
40N 010:005 τουτους τους δωδεκα απεστειλεν ο ιησους παραγγειλας αυτοις λεγων εις οδον εθνων μη απελθητε και εις πολιν σαμαρειτων μη εισελθητε 
40N 010:006 πορευεσθε δε μαλλον προς τα προβατα τα απολωλοτα οικου ισραηλ 
40N 010:007 πορευομενοι δε κηρυσσετε λεγοντες οτι ηγγικεν η βασιλεια των ουρανων 
40N 010:008 ασθενουντας θεραπευετε λεπρους καθαριζετε νεκρους εγειρετε δαιμονια εκβαλλετε δωρεαν ελαβετε δωρεαν δοτε 
40N 010:009 μη κτησησθε χρυσον μηδε αργυρον μηδε χαλκον εις τας ζωνας υμων 
40N 010:010 μη πηραν εις οδον μηδε δυο χιτωνας μηδε υποδηματα μηδε  {VAR1: ραβδον } {VAR2: ραβδους } αξιος γαρ ο εργατης της τροφης αυτου εστιν 
40N 010:011 εις ην δ αν πολιν η κωμην εισελθητε εξετασατε τις εν αυτη αξιος εστιν κακει μεινατε εως αν εξελθητε 
40N 010:012 εισερχομενοι δε εις την οικιαν ασπασασθε αυτην 
40N 010:013 και εαν μεν η η οικια αξια ελθετω η ειρηνη υμων επ αυτην εαν δε μη η αξια η ειρηνη υμων προς υμας επιστραφητω 
40N 010:014 και ος εαν μη δεξηται υμας μηδε ακουση τους λογους υμων εξερχομενοι της οικιας η της πολεως εκεινης εκτιναξατε τον κονιορτον των ποδων υμων 
40N 010:015 αμην λεγω υμιν ανεκτοτερον εσται γη σοδομων και γομορρων εν ημερα κρισεως η τη πολει εκεινη 
40N 010:016 ιδου εγω αποστελλω υμας ως προβατα εν μεσω λυκων γινεσθε ουν φρονιμοι ως οι οφεις και ακεραιοι ως αι περιστεραι 
40N 010:017 προσεχετε δε απο των ανθρωπων παραδωσουσιν γαρ υμας εις συνεδρια και εν ταις συναγωγαις αυτων μαστιγωσουσιν υμας 
40N 010:018 και επι ηγεμονας δε και βασιλεις αχθησεσθε ενεκεν εμου εις μαρτυριον αυτοις και τοις εθνεσιν 
40N 010:019 οταν δε παραδιδωσιν υμας μη μεριμνησητε πως η τι λαλησητε δοθησεται γαρ υμιν εν εκεινη τη ωρα τι λαλησετε 
40N 010:020 ου γαρ υμεις εστε οι λαλουντες αλλα το πνευμα του πατρος υμων το λαλουν εν υμιν 
40N 010:021 παραδωσει δε αδελφος αδελφον εις θανατον και πατηρ τεκνον και επαναστησονται τεκνα επι γονεις και θανατωσουσιν αυτους 
40N 010:022 και εσεσθε μισουμενοι υπο παντων δια το ονομα μου ο δε υπομεινας εις τελος ουτος σωθησεται 
40N 010:023 οταν δε διωκωσιν υμας εν τη πολει ταυτη φευγετε εις την αλλην αμην γαρ λεγω υμιν ου μη τελεσητε τας πολεις του ισραηλ εως αν ελθη ο υιος του ανθρωπου 
40N 010:024 ουκ εστιν μαθητης υπερ τον διδασκαλον ουδε δουλος υπερ τον κυριον αυτου 
40N 010:025 αρκετον τω μαθητη ινα γενηται ως ο διδασκαλος αυτου και ο δουλος ως ο κυριος αυτου ει τον οικοδεσποτην  {VAR1: βεελζεβουλ } {VAR2: βεελζεβουβ } εκαλεσαν ποσω μαλλον τους οικιακους αυτου 
40N 010:026 μη ουν φοβηθητε αυτους ουδεν γαρ εστιν κεκαλυμμενον ο ουκ αποκαλυφθησεται και κρυπτον ο ου γνωσθησεται 
40N 010:027 ο λεγω υμιν εν τη σκοτια ειπατε εν τω φωτι και ο εις το ους ακουετε κηρυξατε επι των δωματων 
40N 010:028 και μη φοβηθητε απο των αποκτεινοντων το σωμα την δε ψυχην μη δυναμενων αποκτειναι φοβηθητε δε μαλλον τον δυναμενον και ψυχην και σωμα απολεσαι εν γεεννη 
40N 010:029 ουχι δυο στρουθια ασσαριου πωλειται και εν εξ αυτων ου πεσειται επι την γην ανευ του πατρος υμων 
40N 010:030 υμων δε και αι τριχες της κεφαλης πασαι ηριθμημεναι εισιν 
40N 010:031 μη ουν φοβηθητε πολλων στρουθιων διαφερετε υμεις 
40N 010:032 πας ουν οστις ομολογησει εν εμοι εμπροσθεν των ανθρωπων ομολογησω καγω εν αυτω εμπροσθεν του πατρος μου του εν ουρανοις 
40N 010:033 οστις δ αν αρνησηται με εμπροσθεν των ανθρωπων αρνησομαι αυτον καγω εμπροσθεν του πατρος μου του εν ουρανοις 
40N 010:034 μη νομισητε οτι ηλθον βαλειν ειρηνην επι την γην ουκ ηλθον βαλειν ειρηνην αλλα μαχαιραν 
40N 010:035 ηλθον γαρ διχασαι ανθρωπον κατα του πατρος αυτου και θυγατερα κατα της μητρος αυτης και νυμφην κατα της πενθερας αυτης 
40N 010:036 και εχθροι του ανθρωπου οι οικιακοι αυτου 
40N 010:037 ο φιλων πατερα η μητερα υπερ εμε ουκ εστιν μου αξιος και ο φιλων υιον η θυγατερα υπερ εμε ουκ εστιν μου αξιος 
40N 010:038 και ος ου λαμβανει τον σταυρον αυτου και ακολουθει οπισω μου ουκ εστιν μου αξιος 
40N 010:039 ο ευρων την ψυχην αυτου απολεσει αυτην και ο απολεσας την ψυχην αυτου ενεκεν εμου ευρησει αυτην 
40N 010:040 ο δεχομενος υμας εμε δεχεται και ο εμε δεχομενος δεχεται τον αποστειλαντα με 
40N 010:041 ο δεχομενος προφητην εις ονομα προφητου μισθον προφητου ληψεται και ο δεχομενος δικαιον εις ονομα δικαιου μισθον δικαιου ληψεται 
40N 010:042 και ος εαν ποτιση ενα των μικρων τουτων ποτηριον ψυχρου μονον εις ονομα μαθητου αμην λεγω υμιν ου μη απολεση τον μισθον αυτου 
40N 011:001 και εγενετο οτε ετελεσεν ο ιησους διατασσων τοις δωδεκα μαθηταις αυτου μετεβη εκειθεν του διδασκειν και κηρυσσειν εν ταις πολεσιν αυτων 
40N 011:002 ο δε ιωαννης ακουσας εν τω δεσμωτηριω τα εργα του χριστου πεμψας δυο των μαθητων αυτου 
40N 011:003 ειπεν αυτω συ ει ο ερχομενος η ετερον προσδοκωμεν 
40N 011:004 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτοις πορευθεντες απαγγειλατε ιωαννη α ακουετε και βλεπετε 
40N 011:005 τυφλοι αναβλεπουσιν και χωλοι περιπατουσιν λεπροι καθαριζονται και κωφοι ακουουσιν νεκροι εγειρονται και πτωχοι ευαγγελιζονται 
40N 011:006 και μακαριος εστιν ος εαν μη σκανδαλισθη εν εμοι 
40N 011:007 τουτων δε πορευομενων ηρξατο ο ιησους λεγειν τοις οχλοις περι ιωαννου τι εξηλθετε εις την ερημον θεασασθαι καλαμον υπο ανεμου σαλευομενον 
40N 011:008 αλλα τι εξηλθετε ιδειν ανθρωπον εν μαλακοις ιματιοις ημφιεσμενον ιδου οι τα μαλακα φορουντες εν τοις οικοις των βασιλεων εισιν 
40N 011:009 αλλα τι εξηλθετε ιδειν προφητην ναι λεγω υμιν και περισσοτερον προφητου 
40N 011:010 ουτος γαρ εστιν περι ου γεγραπται ιδου εγω αποστελλω τον αγγελον μου προ προσωπου σου ος κατασκευασει την οδον σου εμπροσθεν σου 
40N 011:011 αμην λεγω υμιν ουκ εγηγερται εν γεννητοις γυναικων μειζων ιωαννου του βαπτιστου ο δε μικροτερος εν τη βασιλεια των ουρανων μειζων αυτου εστιν 
40N 011:012 απο δε των ημερων ιωαννου του βαπτιστου εως αρτι η βασιλεια των ουρανων βιαζεται και βιασται αρπαζουσιν αυτην 
40N 011:013 παντες γαρ οι προφηται και ο νομος εως ιωαννου προεφητευσαν 
40N 011:014 και ει θελετε δεξασθαι αυτος εστιν ηλιας ο μελλων ερχεσθαι 
40N 011:015 ο εχων ωτα ακουειν ακουετω 
40N 011:016 τινι δε ομοιωσω την γενεαν ταυτην ομοια εστιν παιδαριοις εν αγοραις καθημενοις και προσφωνουσιν τοις εταιροις αυτων 
40N 011:017 και λεγουσιν ηυλησαμεν υμιν και ουκ ωρχησασθε εθρηνησαμεν υμιν και ουκ εκοψασθε 
40N 011:018 ηλθεν γαρ ιωαννης μητε εσθιων μητε πινων και λεγουσιν δαιμονιον εχει 
40N 011:019 ηλθεν ο υιος του ανθρωπου εσθιων και πινων και λεγουσιν ιδου ανθρωπος φαγος και οινοποτης τελωνων φιλος και αμαρτωλων και εδικαιωθη η σοφια απο των τεκνων αυτης 
40N 011:020 τοτε ηρξατο ονειδιζειν τας πολεις εν αις εγενοντο αι πλεισται δυναμεις αυτου οτι ου μετενοησαν 
40N 011:021 ουαι σοι χοραζιν ουαι σοι  {VAR1: βηθσαιδαν } {VAR2: βηθσαιδα } οτι ει εν τυρω και σιδωνι εγενοντο αι δυναμεις αι γενομεναι εν υμιν παλαι αν εν σακκω και σποδω μετενοησαν 
40N 011:022 πλην λεγω υμιν τυρω και σιδωνι ανεκτοτερον εσται εν ημερα κρισεως η υμιν 
40N 011:023 και συ καπερναουμ η εως του ουρανου υψωθεισα εως αδου καταβιβασθηση οτι ει εν σοδομοις εγενοντο αι δυναμεις αι γενομεναι εν σοι εμειναν αν μεχρι της σημερον 
40N 011:024 πλην λεγω υμιν οτι γη σοδομων ανεκτοτερον εσται εν ημερα κρισεως η σοι 
40N 011:025 εν εκεινω τω καιρω αποκριθεις ο ιησους ειπεν εξομολογουμαι σοι πατερ κυριε του ουρανου και της γης οτι απεκρυψας ταυτα απο σοφων και συνετων και απεκαλυψας αυτα νηπιοις 
40N 011:026 ναι ο πατηρ οτι ουτως εγενετο ευδοκια εμπροσθεν σου 
40N 011:027 παντα μοι παρεδοθη υπο του πατρος μου και ουδεις επιγινωσκει τον υιον ει μη ο πατηρ ουδε τον πατερα τις επιγινωσκει ει μη ο υιος και ω εαν βουληται ο υιος αποκαλυψαι 
40N 011:028 δευτε προς με παντες οι κοπιωντες και πεφορτισμενοι καγω αναπαυσω υμας 
40N 011:029 αρατε τον ζυγον μου εφ υμας και μαθετε απ εμου οτι πραος ειμι και ταπεινος τη καρδια και ευρησετε αναπαυσιν ταις ψυχαις υμων 
40N 011:030 ο γαρ ζυγος μου χρηστος και το φορτιον μου ελαφρον εστιν 
40N 012:001 εν εκεινω τω καιρω επορευθη ο ιησους τοις σαββασιν δια των σποριμων οι δε μαθηται αυτου επεινασαν και ηρξαντο τιλλειν σταχυας και εσθιειν 
40N 012:002 οι δε φαρισαιοι ιδοντες ειπον αυτω ιδου οι μαθηται σου ποιουσιν ο ουκ εξεστιν ποιειν εν σαββατω 
40N 012:003 ο δε ειπεν αυτοις ουκ ανεγνωτε τι εποιησεν δαβιδ οτε επεινασεν αυτος και οι μετ αυτου 
40N 012:004 πως εισηλθεν εις τον οικον του θεου και τους αρτους της προθεσεως εφαγεν ους ουκ εξον ην αυτω φαγειν ουδε τοις μετ αυτου ει μη τοις ιερευσιν μονοις 
40N 012:005 η ουκ ανεγνωτε εν τω νομω οτι τοις σαββασιν οι ιερεις εν τω ιερω το σαββατον βεβηλουσιν και αναιτιοι εισιν 
40N 012:006 λεγω δε υμιν οτι του ιερου μειζων εστιν ωδε 
40N 012:007 ει δε εγνωκειτε τι εστιν ελεον θελω και ου θυσιαν ουκ αν κατεδικασατε τους αναιτιους 
40N 012:008 κυριος γαρ εστιν και του σαββατου ο υιος του ανθρωπου 
40N 012:009 και μεταβας εκειθεν ηλθεν εις την συναγωγην αυτων 
40N 012:010 και ιδου ανθρωπος ην την χειρα εχων ξηραν και επηρωτησαν αυτον λεγοντες ει εξεστιν τοις σαββασιν θεραπευειν ινα κατηγορησωσιν αυτου 
40N 012:011 ο δε ειπεν αυτοις τις εσται εξ υμων ανθρωπος ος εξει προβατον εν και εαν εμπεση τουτο τοις σαββασιν εις βοθυνον ουχι κρατησει αυτο και εγερει 
40N 012:012 ποσω ουν διαφερει ανθρωπος προβατου ωστε εξεστιν τοις σαββασιν καλως ποιειν 
40N 012:013 τοτε λεγει τω ανθρωπω εκτεινον την χειρα σου και εξετεινεν και αποκατεσταθη υγιης ως η αλλη 
40N 012:014 οι δε φαρισαιοι συμβουλιον ελαβον κατ αυτου εξελθοντες οπως αυτον απολεσωσιν 
40N 012:015 ο δε ιησους γνους ανεχωρησεν εκειθεν και ηκολουθησαν αυτω οχλοι πολλοι και εθεραπευσεν αυτους παντας 
40N 012:016 και επετιμησεν αυτοις ινα μη φανερον αυτον ποιησωσιν 
40N 012:017 οπως πληρωθη το ρηθεν δια ησαιου του προφητου λεγοντος 
40N 012:018 ιδου ο παις μου ον ηρετισα ο αγαπητος μου εις ον ευδοκησεν η ψυχη μου θησω το πνευμα μου επ αυτον και κρισιν τοις εθνεσιν απαγγελει 
40N 012:019 ουκ ερισει ουδε κραυγασει ουδε ακουσει τις εν ταις πλατειαις την φωνην αυτου 
40N 012:020 καλαμον συντετριμμενον ου κατεαξει και λινον τυφομενον ου σβεσει εως αν εκβαλη εις νικος την κρισιν 
40N 012:021 και εν τω ονοματι αυτου εθνη ελπιουσιν 
40N 012:022 τοτε προσηνεχθη αυτω δαιμονιζομενος τυφλος και κωφος και εθεραπευσεν αυτον ωστε τον τυφλον και κωφον και λαλειν και βλεπειν 
40N 012:023 και εξισταντο παντες οι οχλοι και ελεγον μητι ουτος εστιν ο υιος δαβιδ 
40N 012:024 οι δε φαρισαιοι ακουσαντες ειπον ουτος ουκ εκβαλλει τα δαιμονια ει μη εν τω βεελζεβουλ αρχοντι των δαιμονιων 
40N 012:025 ειδως δε ο ιησους τας ενθυμησεις αυτων ειπεν αυτοις πασα βασιλεια μερισθεισα καθ εαυτης ερημουται και πασα πολις η οικια μερισθεισα καθ εαυτης ου σταθησεται 
40N 012:026 και ει ο σατανας τον σαταναν εκβαλλει εφ εαυτον εμερισθη πως ουν σταθησεται η βασιλεια αυτου 
40N 012:027 και ει εγω εν βεελζεβουλ εκβαλλω τα δαιμονια οι υιοι υμων εν τινι εκβαλλουσιν δια τουτο αυτοι υμων εσονται κριται 
40N 012:028 ει δε εγω εν πνευματι θεου εκβαλλω τα δαιμονια αρα εφθασεν εφ υμας η βασιλεια του θεου 
40N 012:029 η πως δυναται τις εισελθειν εις την οικιαν του ισχυρου και τα σκευη αυτου διαρπασαι εαν μη πρωτον δηση τον ισχυρον και τοτε την οικιαν αυτου διαρπασει 
40N 012:030 ο μη ων μετ εμου κατ εμου εστιν και ο μη συναγων μετ εμου σκορπιζει 
40N 012:031 δια τουτο λεγω υμιν πασα αμαρτια και βλασφημια αφεθησεται τοις ανθρωποις η δε του πνευματος βλασφημια ουκ αφεθησεται τοις ανθρωποις 
40N 012:032 και ος αν ειπη λογον κατα του υιου του ανθρωπου αφεθησεται αυτω ος δ αν ειπη κατα του πνευματος του αγιου ουκ αφεθησεται αυτω ουτε εν τουτω τω αιωνι ουτε εν τω μελλοντι 
40N 012:033 η ποιησατε το δενδρον καλον και τον καρπον αυτου καλον η ποιησατε το δενδρον σαπρον και τον καρπον αυτου σαπρον εκ γαρ του καρπου το δενδρον γινωσκεται 
40N 012:034 γεννηματα εχιδνων πως δυνασθε αγαθα λαλειν πονηροι οντες εκ γαρ του περισσευματος της καρδιας το στομα λαλει 
40N 012:035 ο αγαθος ανθρωπος εκ του αγαθου θησαυρου της καρδιας εκβαλλει τα αγαθα και ο πονηρος ανθρωπος εκ του πονηρου θησαυρου εκβαλλει πονηρα 
40N 012:036 λεγω δε υμιν οτι παν ρημα αργον ο εαν λαλησωσιν οι ανθρωποι αποδωσουσιν περι αυτου λογον εν ημερα κρισεως 
40N 012:037 εκ γαρ των λογων σου δικαιωθηση και εκ των λογων σου καταδικασθηση 
40N 012:038 τοτε απεκριθησαν τινες των γραμματεων και φαρισαιων λεγοντες διδασκαλε θελομεν απο σου σημειον ιδειν 
40N 012:039 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις γενεα πονηρα και μοιχαλις σημειον επιζητει και σημειον ου δοθησεται αυτη ει μη το σημειον ιωνα του προφητου 
40N 012:040 ωσπερ γαρ ην ιωνας εν τη κοιλια του κητους τρεις ημερας και τρεις νυκτας ουτως εσται ο υιος του ανθρωπου εν τη καρδια της γης τρεις ημερας και τρεις νυκτας 
40N 012:041 ανδρες νινευιται αναστησονται εν τη κρισει μετα της γενεας ταυτης και κατακρινουσιν αυτην οτι μετενοησαν εις το κηρυγμα ιωνα και ιδου πλειον ιωνα ωδε 
40N 012:042 βασιλισσα νοτου εγερθησεται εν τη κρισει μετα της γενεας ταυτης και κατακρινει αυτην οτι ηλθεν εκ των περατων της γης ακουσαι την σοφιαν σολομωντος και ιδου πλειον σολομωντος ωδε 
40N 012:043 οταν δε το ακαθαρτον πνευμα εξελθη απο του ανθρωπου διερχεται δι ανυδρων τοπων ζητουν αναπαυσιν και ουχ ευρισκει 
40N 012:044 τοτε λεγει επιστρεψω εις τον οικον μου οθεν εξηλθον και ελθον ευρισκει σχολαζοντα σεσαρωμενον και κεκοσμημενον 
40N 012:045 τοτε πορευεται και παραλαμβανει μεθ εαυτου επτα ετερα πνευματα πονηροτερα εαυτου και εισελθοντα κατοικει εκει και γινεται τα εσχατα του ανθρωπου εκεινου χειρονα των πρωτων ουτως εσται και τη γενεα ταυτη τη πονηρα 
40N 012:046 ετι δε αυτου λαλουντος τοις οχλοις ιδου η μητηρ και οι αδελφοι αυτου ειστηκεισαν εξω ζητουντες αυτω λαλησαι 
40N 012:047 ειπεν δε τις αυτω ιδου η μητηρ σου και οι αδελφοι σου εξω εστηκασιν ζητουντες σοι λαλησαι 
40N 012:048 ο δε αποκριθεις ειπεν τω ειποντι αυτω τις εστιν η μητηρ μου και τινες εισιν οι αδελφοι μου 
40N 012:049 και εκτεινας την χειρα αυτου επι τους μαθητας αυτου ειπεν ιδου η μητηρ μου και οι αδελφοι μου 
40N 012:050 οστις γαρ αν ποιηση το θελημα του πατρος μου του εν ουρανοις αυτος μου αδελφος και αδελφη και μητηρ εστιν 
40N 013:001 εν δε τη ημερα εκεινη εξελθων ο ιησους απο της οικιας εκαθητο παρα την θαλασσαν 
40N 013:002 και συνηχθησαν προς αυτον οχλοι πολλοι ωστε αυτον εις το πλοιον εμβαντα καθησθαι και πας ο οχλος επι τον αιγιαλον ειστηκει 
40N 013:003 και ελαλησεν αυτοις πολλα εν παραβολαις λεγων ιδου εξηλθεν ο σπειρων του σπειρειν 
40N 013:004 και εν τω σπειρειν αυτον α μεν επεσεν παρα την οδον και ηλθεν τα πετεινα και κατεφαγεν αυτα 
40N 013:005 αλλα δε επεσεν επι τα πετρωδη οπου ουκ ειχεν γην πολλην και ευθεως εξανετειλεν δια το μη εχειν βαθος γης 
40N 013:006 ηλιου δε ανατειλαντος εκαυματισθη και δια το μη εχειν ριζαν εξηρανθη 
40N 013:007 αλλα δε επεσεν επι τας ακανθας και ανεβησαν αι ακανθαι και απεπνιξαν αυτα 
40N 013:008 αλλα δε επεσεν επι την γην την καλην και εδιδου καρπον ο μεν εκατον ο δε εξηκοντα ο δε τριακοντα 
40N 013:009 ο εχων ωτα ακουειν ακουετω 
40N 013:010 και προσελθοντες οι μαθηται ειπον αυτω δια τι εν παραβολαις λαλεις αυτοις 
40N 013:011 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις οτι υμιν δεδοται γνωναι τα μυστηρια της βασιλειας των ουρανων εκεινοις δε ου δεδοται 
40N 013:012 οστις γαρ εχει δοθησεται αυτω και περισσευθησεται οστις δε ουκ εχει και ο εχει αρθησεται απ αυτου 
40N 013:013 δια τουτο εν παραβολαις αυτοις λαλω οτι βλεποντες ου βλεπουσιν και ακουοντες ουκ ακουουσιν ουδε συνιουσιν 
40N 013:014 και αναπληρουται επ αυτοις η προφητεια ησαιου η λεγουσα ακοη ακουσετε και ου μη συνητε και βλεποντες βλεψετε και ου μη ιδητε 
40N 013:015 επαχυνθη γαρ η καρδια του λαου τουτου και τοις ωσιν βαρεως ηκουσαν και τους οφθαλμους αυτων εκαμμυσαν μηποτε ιδωσιν τοις οφθαλμοις και τοις ωσιν ακουσωσιν και τη καρδια συνωσιν και επιστρεψωσιν και ιασωμαι αυτους 
40N 013:016 υμων δε μακαριοι οι οφθαλμοι οτι βλεπουσιν και τα ωτα υμων οτι ακουει 
40N 013:017 αμην γαρ λεγω υμιν οτι πολλοι προφηται και δικαιοι επεθυμησαν ιδειν α βλεπετε και ουκ ειδον και ακουσαι α ακουετε και ουκ ηκουσαν 
40N 013:018 υμεις ουν ακουσατε την παραβολην του σπειροντος 
40N 013:019 παντος ακουοντος τον λογον της βασιλειας και μη συνιεντος ερχεται ο πονηρος και αρπαζει το εσπαρμενον εν τη καρδια αυτου ουτος εστιν ο παρα την οδον σπαρεις 
40N 013:020 ο δε επι τα πετρωδη σπαρεις ουτος εστιν ο τον λογον ακουων και ευθυς μετα χαρας λαμβανων αυτον 
40N 013:021 ουκ εχει δε ριζαν εν εαυτω αλλα προσκαιρος εστιν γενομενης δε θλιψεως η διωγμου δια τον λογον ευθυς σκανδαλιζεται 
40N 013:022 ο δε εις τας ακανθας σπαρεις ουτος εστιν ο τον λογον ακουων και η μεριμνα του αιωνος τουτου και η απατη του πλουτου συμπνιγει τον λογον και ακαρπος γινεται 
40N 013:023 ο δε επι την γην την καλην σπαρεις ουτος εστιν ο τον λογον ακουων και συνιων ος δη καρποφορει και ποιει ο μεν εκατον ο δε εξηκοντα ο δε τριακοντα 
40N 013:024 αλλην παραβολην παρεθηκεν αυτοις λεγων ωμοιωθη η βασιλεια των ουρανων ανθρωπω  {VAR1: σπειροντι } {VAR2: σπειραντι } καλον σπερμα εν τω αγρω αυτου 
40N 013:025 εν δε τω καθευδειν τους ανθρωπους ηλθεν αυτου ο εχθρος και εσπειρεν ζιζανια ανα μεσον του σιτου και απηλθεν 
40N 013:026 οτε δε εβλαστησεν ο χορτος και καρπον εποιησεν τοτε εφανη και τα ζιζανια 
40N 013:027 προσελθοντες δε οι δουλοι του οικοδεσποτου ειπον αυτω κυριε ουχι καλον σπερμα εσπειρας εν τω σω αγρω ποθεν ουν εχει τα ζιζανια 
40N 013:028 ο δε εφη αυτοις εχθρος ανθρωπος τουτο εποιησεν οι δε δουλοι ειπον αυτω θελεις ουν απελθοντες συλλεξωμεν αυτα 
40N 013:029 ο δε εφη ου μηποτε συλλεγοντες τα ζιζανια εκριζωσητε αμα αυτοις τον σιτον 
40N 013:030 αφετε συναυξανεσθαι αμφοτερα μεχρι του θερισμου και εν τω καιρω του θερισμου ερω τοις θερισταις συλλεξατε πρωτον τα ζιζανια και δησατε αυτα εις δεσμας προς το κατακαυσαι αυτα τον δε σιτον συναγαγετε εις την αποθηκην μου 
40N 013:031 αλλην παραβολην παρεθηκεν αυτοις λεγων ομοια εστιν η βασιλεια των ουρανων κοκκω σιναπεως ον λαβων ανθρωπος εσπειρεν εν τω αγρω αυτου 
40N 013:032 ο μικροτερον μεν εστιν παντων των σπερματων οταν δε αυξηθη μειζον των λαχανων εστιν και γινεται δενδρον ωστε ελθειν τα πετεινα του ουρανου και κατασκηνουν εν τοις κλαδοις αυτου 
40N 013:033 αλλην παραβολην ελαλησεν αυτοις ομοια εστιν η βασιλεια των ουρανων ζυμη ην λαβουσα γυνη ενεκρυψεν εις αλευρου σατα τρια εως ου εζυμωθη ολον 
40N 013:034 ταυτα παντα ελαλησεν ο ιησους εν παραβολαις τοις οχλοις και χωρις παραβολης ουκ ελαλει αυτοις 
40N 013:035 οπως πληρωθη το ρηθεν δια του προφητου λεγοντος ανοιξω εν παραβολαις το στομα μου ερευξομαι κεκρυμμενα απο καταβολης κοσμου 
40N 013:036 τοτε αφεις τους οχλους ηλθεν εις την οικιαν ο ιησους και προσηλθον αυτω οι μαθηται αυτου λεγοντες φρασον ημιν την παραβολην των ζιζανιων του αγρου 
40N 013:037 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις ο σπειρων το καλον σπερμα εστιν ο υιος του ανθρωπου 
40N 013:038 ο δε αγρος εστιν ο κοσμος το δε καλον σπερμα ουτοι εισιν οι υιοι της βασιλειας τα δε ζιζανια εισιν οι υιοι του πονηρου 
40N 013:039 ο δε εχθρος ο σπειρας αυτα εστιν ο διαβολος ο δε θερισμος συντελεια του αιωνος εστιν οι δε θερισται αγγελοι εισιν 
40N 013:040 ωσπερ ουν συλλεγεται τα ζιζανια και πυρι κατακαιεται ουτως εσται εν τη συντελεια του αιωνος τουτου 
40N 013:041 αποστελει ο υιος του ανθρωπου τους αγγελους αυτου και συλλεξουσιν εκ της βασιλειας αυτου παντα τα σκανδαλα και τους ποιουντας την ανομιαν 
40N 013:042 και βαλουσιν αυτους εις την καμινον του πυρος εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων 
40N 013:043 τοτε οι δικαιοι εκλαμψουσιν ως ο ηλιος εν τη βασιλεια του πατρος αυτων ο εχων ωτα ακουειν ακουετω 
40N 013:044 παλιν ομοια εστιν η βασιλεια των ουρανων θησαυρω κεκρυμμενω εν τω αγρω ον ευρων ανθρωπος εκρυψεν και απο της χαρας αυτου υπαγει και παντα οσα εχει πωλει και αγοραζει τον αγρον εκεινον 
40N 013:045 παλιν ομοια εστιν η βασιλεια των ουρανων ανθρωπω εμπορω ζητουντι καλους μαργαριτας 
40N 013:046 ος ευρων ενα πολυτιμον μαργαριτην απελθων πεπρακεν παντα οσα ειχεν και ηγορασεν αυτον 
40N 013:047 παλιν ομοια εστιν η βασιλεια των ουρανων σαγηνη βληθειση εις την θαλασσαν και εκ παντος γενους συναγαγουση 
40N 013:048 ην οτε επληρωθη αναβιβασαντες επι τον αιγιαλον και καθισαντες συνελεξαν τα καλα εις αγγεια τα δε σαπρα εξω εβαλον 
40N 013:049 ουτως εσται εν τη συντελεια του αιωνος εξελευσονται οι αγγελοι και αφοριουσιν τους πονηρους εκ μεσου των δικαιων 
40N 013:050 και βαλουσιν αυτους εις την καμινον του πυρος εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων 
40N 013:051 λεγει αυτοις ο ιησους συνηκατε ταυτα παντα λεγουσιν αυτω ναι κυριε 
40N 013:052 ο δε ειπεν αυτοις δια τουτο πας γραμματευς μαθητευθεις εις την βασιλειαν των ουρανων ομοιος εστιν ανθρωπω οικοδεσποτη οστις εκβαλλει εκ του θησαυρου αυτου καινα και παλαια 
40N 013:053 και εγενετο οτε ετελεσεν ο ιησους τας παραβολας ταυτας μετηρεν εκειθεν 
40N 013:054 και ελθων εις την πατριδα αυτου εδιδασκεν αυτους εν τη συναγωγη αυτων ωστε εκπληττεσθαι αυτους και λεγειν ποθεν τουτω η σοφια αυτη και αι δυναμεις 
40N 013:055 ουχ ουτος εστιν ο του τεκτονος υιος ουχι η μητηρ αυτου λεγεται μαριαμ και οι αδελφοι αυτου ιακωβος και ιωσης και σιμων και ιουδας 
40N 013:056 και αι αδελφαι αυτου ουχι πασαι προς ημας εισιν ποθεν ουν τουτω ταυτα παντα 
40N 013:057 και εσκανδαλιζοντο εν αυτω ο δε ιησους ειπεν αυτοις ουκ εστιν προφητης ατιμος ει μη εν τη πατριδι αυτου και εν τη οικια αυτου 
40N 013:058 και ουκ εποιησεν εκει δυναμεις πολλας δια την απιστιαν αυτων 
40N 014:001 εν εκεινω τω καιρω ηκουσεν ηρωδης ο τετραρχης την ακοην ιησου 
40N 014:002 και ειπεν τοις παισιν αυτου ουτος εστιν ιωαννης ο βαπτιστης αυτος ηγερθη απο των νεκρων και δια τουτο αι δυναμεις ενεργουσιν εν αυτω 
40N 014:003 ο γαρ ηρωδης κρατησας τον ιωαννην εδησεν αυτον και εθετο εν φυλακη δια ηρωδιαδα την γυναικα φιλιππου του αδελφου αυτου 
40N 014:004 ελεγεν γαρ αυτω ο ιωαννης ουκ εξεστιν σοι εχειν αυτην 
40N 014:005 και θελων αυτον αποκτειναι εφοβηθη τον οχλον οτι ως προφητην αυτον ειχον 
40N 014:006 γενεσιων δε αγομενων του ηρωδου ωρχησατο η θυγατηρ της ηρωδιαδος εν τω μεσω και ηρεσεν τω ηρωδη 
40N 014:007 οθεν μεθ ορκου ωμολογησεν αυτη δουναι ο εαν αιτησηται 
40N 014:008 η δε προβιβασθεισα υπο της μητρος αυτης δος μοι φησιν ωδε επι πινακι την κεφαλην ιωαννου του βαπτιστου 
40N 014:009 και ελυπηθη ο βασιλευς δια δε τους ορκους και τους συνανακειμενους εκελευσεν δοθηναι 
40N 014:010 και πεμψας απεκεφαλισεν τον ιωαννην εν τη φυλακη 
40N 014:011 και ηνεχθη η κεφαλη αυτου επι πινακι και εδοθη τω κορασιω και ηνεγκεν τη μητρι αυτης 
40N 014:012 και προσελθοντες οι μαθηται αυτου ηραν το σωμα και εθαψαν αυτο και ελθοντες απηγγειλαν τω ιησου 
40N 014:013 και ακουσας ο ιησους ανεχωρησεν εκειθεν εν πλοιω εις ερημον τοπον κατ ιδιαν και ακουσαντες οι οχλοι ηκολουθησαν αυτω πεζη απο των πολεων 
40N 014:014 και εξελθων ο ιησους ειδεν πολυν οχλον και εσπλαγχνισθη επ αυτους και εθεραπευσεν τους αρρωστους αυτων 
40N 014:015 οψιας δε γενομενης προσηλθον αυτω οι μαθηται αυτου λεγοντες ερημος εστιν ο τοπος και η ωρα ηδη παρηλθεν απολυσον τους οχλους ινα απελθοντες εις τας κωμας αγορασωσιν εαυτοις βρωματα 
40N 014:016 ο δε ιησους ειπεν αυτοις ου χρειαν εχουσιν απελθειν δοτε αυτοις υμεις φαγειν 
40N 014:017 οι δε λεγουσιν αυτω ουκ εχομεν ωδε ει μη πεντε αρτους και δυο ιχθυας 
40N 014:018 ο δε ειπεν φερετε μοι αυτους ωδε 
40N 014:019 και κελευσας τους οχλους ανακλιθηναι επι τους χορτους και λαβων τους πεντε αρτους και τους δυο ιχθυας αναβλεψας εις τον ουρανον ευλογησεν και κλασας εδωκεν τοις μαθηταις τους αρτους οι δε μαθηται τοις οχλοις 
40N 014:020 και εφαγον παντες και εχορτασθησαν και ηραν το περισσευον των κλασματων δωδεκα κοφινους πληρεις 
40N 014:021 οι δε εσθιοντες ησαν ανδρες ωσει πεντακισχιλιοι χωρις γυναικων και παιδιων 
40N 014:022 και ευθεως ηναγκασεν ο ιησους τους μαθητας αυτου εμβηναι εις το πλοιον και προαγειν αυτον εις το περαν εως ου απολυση τους οχλους 
40N 014:023 και απολυσας τους οχλους ανεβη εις το ορος κατ ιδιαν προσευξασθαι οψιας δε γενομενης μονος ην εκει 
40N 014:024 το δε πλοιον ηδη μεσον της θαλασσης ην βασανιζομενον υπο των κυματων ην γαρ εναντιος ο ανεμος 
40N 014:025 τεταρτη δε φυλακη της νυκτος απηλθεν προς αυτους ο ιησους περιπατων επι της θαλασσης 
40N 014:026 και ιδοντες αυτον οι μαθηται επι την θαλασσαν περιπατουντα εταραχθησαν λεγοντες οτι φαντασμα εστιν και απο του φοβου εκραξαν 
40N 014:027 ευθεως δε ελαλησεν αυτοις ο ιησους λεγων θαρσειτε εγω ειμι μη φοβεισθε 
40N 014:028 αποκριθεις δε αυτω ο πετρος ειπεν κυριε ει συ ει κελευσον με προς σε ελθειν επι τα υδατα 
40N 014:029 ο δε ειπεν ελθε και καταβας απο του πλοιου ο πετρος περιεπατησεν επι τα υδατα ελθειν προς τον ιησουν 
40N 014:030 βλεπων δε τον ανεμον ισχυρον εφοβηθη και αρξαμενος καταποντιζεσθαι εκραξεν λεγων κυριε σωσον με 
40N 014:031 ευθεως δε ο ιησους εκτεινας την χειρα επελαβετο αυτου και λεγει αυτω ολιγοπιστε εις τι εδιστασας 
40N 014:032 και εμβαντων αυτων εις το πλοιον εκοπασεν ο ανεμος 
40N 014:033 οι δε εν τω πλοιω ελθοντες προσεκυνησαν αυτω λεγοντες αληθως θεου υιος ει 
40N 014:034 και διαπερασαντες ηλθον εις την γην γεννησαρετ 
40N 014:035 και επιγνοντες αυτον οι ανδρες του τοπου εκεινου απεστειλαν εις ολην την περιχωρον εκεινην και προσηνεγκαν αυτω παντας τους κακως εχοντας 
40N 014:036 και παρεκαλουν αυτον ινα μονον αψωνται του κρασπεδου του ιματιου αυτου και οσοι ηψαντο διεσωθησαν 
40N 015:001 τοτε προσερχονται τω ιησου οι απο ιεροσολυμων γραμματεις και φαρισαιοι λεγοντες 
40N 015:002 δια τι οι μαθηται σου παραβαινουσιν την παραδοσιν των πρεσβυτερων ου γαρ νιπτονται τας χειρας αυτων οταν αρτον εσθιωσιν 
40N 015:003 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις δια τι και υμεις παραβαινετε την εντολην του θεου δια την παραδοσιν υμων 
40N 015:004 ο γαρ θεος ενετειλατο λεγων τιμα τον πατερα σου και την μητερα και ο κακολογων πατερα η μητερα θανατω τελευτατω 
40N 015:005 υμεις δε λεγετε ος αν ειπη τω πατρι η τη μητρι δωρον ο εαν εξ εμου ωφεληθης 
40N 015:006 και ου μη τιμηση τον πατερα αυτου η την μητερα αυτου και ηκυρωσατε την εντολην του θεου δια την παραδοσιν υμων 
40N 015:007 υποκριται καλως προεφητευσεν περι υμων ησαιας λεγων 
40N 015:008 εγγιζει μοι ο λαος ουτος τω στοματι αυτων και τοις χειλεσιν με τιμα η δε καρδια αυτων πορρω απεχει απ εμου 
40N 015:009 ματην δε σεβονται με διδασκοντες διδασκαλιας ενταλματα ανθρωπων 
40N 015:010 και προσκαλεσαμενος τον οχλον ειπεν αυτοις ακουετε και συνιετε 
40N 015:011 ου το εισερχομενον εις το στομα κοινοι τον ανθρωπον αλλα το εκπορευομενον εκ του στοματος τουτο κοινοι τον ανθρωπον 
40N 015:012 τοτε προσελθοντες οι μαθηται αυτου ειπον αυτω οιδας οτι οι φαρισαιοι ακουσαντες τον λογον εσκανδαλισθησαν 
40N 015:013 ο δε αποκριθεις ειπεν πασα φυτεια ην ουκ εφυτευσεν ο πατηρ μου ο ουρανιος εκριζωθησεται 
40N 015:014 αφετε αυτους οδηγοι εισιν τυφλοι τυφλων τυφλος δε τυφλον εαν οδηγη αμφοτεροι εις βοθυνον πεσουνται 
40N 015:015 αποκριθεις δε ο πετρος ειπεν αυτω φρασον ημιν την παραβολην ταυτην 
40N 015:016 ο δε ιησους ειπεν ακμην και υμεις ασυνετοι εστε 
40N 015:017 ουπω νοειτε οτι παν το εισπορευομενον εις το στομα εις την κοιλιαν χωρει και εις αφεδρωνα εκβαλλεται 
40N 015:018 τα δε εκπορευομενα εκ του στοματος εκ της καρδιας εξερχεται κακεινα κοινοι τον ανθρωπον 
40N 015:019 εκ γαρ της καρδιας εξερχονται διαλογισμοι πονηροι φονοι μοιχειαι πορνειαι κλοπαι ψευδομαρτυριαι βλασφημιαι 
40N 015:020 ταυτα εστιν τα κοινουντα τον ανθρωπον το δε ανιπτοις χερσιν φαγειν ου κοινοι τον ανθρωπον 
40N 015:021 και εξελθων εκειθεν ο ιησους ανεχωρησεν εις τα μερη τυρου και σιδωνος 
40N 015:022 και ιδου γυνη χαναναια απο των οριων εκεινων εξελθουσα εκραυγασεν αυτω λεγουσα ελεησον με κυριε υιε δαβιδ η θυγατηρ μου κακως δαιμονιζεται 
40N 015:023 ο δε ουκ απεκριθη αυτη λογον και προσελθοντες οι μαθηται αυτου ηρωτων αυτον λεγοντες απολυσον αυτην οτι κραζει οπισθεν ημων 
40N 015:024 ο δε αποκριθεις ειπεν ουκ απεσταλην ει μη εις τα προβατα τα απολωλοτα οικου ισραηλ 
40N 015:025 η δε ελθουσα προσεκυνει αυτω λεγουσα κυριε βοηθει μοι 
40N 015:026 ο δε αποκριθεις ειπεν ουκ εστιν καλον λαβειν τον αρτον των τεκνων και βαλειν τοις κυναριοις 
40N 015:027 η δε ειπεν ναι κυριε και γαρ τα κυναρια εσθιει απο των ψιχιων των πιπτοντων απο της τραπεζης των κυριων αυτων 
40N 015:028 τοτε αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτη ω γυναι μεγαλη σου η πιστις γενηθητω σοι ως θελεις και ιαθη η θυγατηρ αυτης απο της ωρας εκεινης 
40N 015:029 και μεταβας εκειθεν ο ιησους ηλθεν παρα την θαλασσαν της γαλιλαιας και αναβας εις το ορος εκαθητο εκει 
40N 015:030 και προσηλθον αυτω οχλοι πολλοι εχοντες μεθ εαυτων χωλους τυφλους κωφους κυλλους και ετερους πολλους και ερριψαν αυτους παρα τους ποδας του ιησου και εθεραπευσεν αυτους 
40N 015:031 ωστε τους οχλους θαυμασαι βλεποντας κωφους λαλουντας κυλλους υγιεις χωλους περιπατουντας και τυφλους βλεποντας και εδοξασαν τον θεον ισραηλ 
40N 015:032 ο δε ιησους προσκαλεσαμενος τους μαθητας αυτου ειπεν σπλαγχνιζομαι επι τον οχλον οτι ηδη ημερας τρεις προσμενουσιν μοι και ουκ εχουσιν τι φαγωσιν και απολυσαι αυτους νηστεις ου θελω μηποτε εκλυθωσιν εν τη οδω 
40N 015:033 και λεγουσιν αυτω οι μαθηται αυτου ποθεν ημιν εν ερημια αρτοι τοσουτοι ωστε χορτασαι οχλον τοσουτον 
40N 015:034 και λεγει αυτοις ο ιησους ποσους αρτους εχετε οι δε ειπον επτα και ολιγα ιχθυδια 
40N 015:035 και εκελευσεν τοις οχλοις αναπεσειν επι την γην 
40N 015:036 και λαβων τους επτα αρτους και τους ιχθυας ευχαριστησας εκλασεν και εδωκεν τοις μαθηταις αυτου οι δε μαθηται τω οχλω 
40N 015:037 και εφαγον παντες και εχορτασθησαν και ηραν το περισσευον των κλασματων επτα σπυριδας πληρεις 
40N 015:038 οι δε εσθιοντες ησαν τετρακισχιλιοι ανδρες χωρις γυναικων και παιδιων 
40N 015:039 και απολυσας τους οχλους ενεβη εις το πλοιον και ηλθεν εις τα ορια μαγδαλα 
40N 016:001 και προσελθοντες οι φαρισαιοι και σαδδουκαιοι πειραζοντες επηρωτησαν αυτον σημειον εκ του ουρανου επιδειξαι αυτοις 
40N 016:002 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις οψιας γενομενης λεγετε ευδια πυρραζει γαρ ο ουρανος 
40N 016:003 και πρωι σημερον χειμων πυρραζει γαρ στυγναζων ο ουρανος υποκριται το μεν προσωπον του ουρανου γινωσκετε διακρινειν τα δε σημεια των καιρων ου δυνασθε 
40N 016:004 γενεα πονηρα και μοιχαλις σημειον επιζητει και σημειον ου δοθησεται αυτη ει μη το σημειον ιωνα του προφητου και καταλιπων αυτους απηλθεν 
40N 016:005 και ελθοντες οι μαθηται αυτου εις το περαν επελαθοντο αρτους λαβειν 
40N 016:006 ο δε ιησους ειπεν αυτοις ορατε και προσεχετε απο της ζυμης των φαρισαιων και σαδδουκαιων 
40N 016:007 οι δε διελογιζοντο εν εαυτοις λεγοντες οτι αρτους ουκ ελαβομεν 
40N 016:008 γνους δε ο ιησους ειπεν αυτοις τι διαλογιζεσθε εν εαυτοις ολιγοπιστοι οτι αρτους ουκ ελαβετε 
40N 016:009 ουπω νοειτε ουδε μνημονευετε τους πεντε αρτους των πεντακισχιλιων και ποσους κοφινους ελαβετε 
40N 016:010 ουδε τους επτα αρτους των τετρακισχιλιων και ποσας σπυριδας ελαβετε 
40N 016:011 πως ου νοειτε οτι ου περι αρτου ειπον υμιν προσεχειν απο της ζυμης των φαρισαιων και σαδδουκαιων 
40N 016:012 τοτε συνηκαν οτι ουκ ειπεν προσεχειν απο της ζυμης του αρτου αλλ απο της διδαχης των φαρισαιων και σαδδουκαιων 
40N 016:013 ελθων δε ο ιησους εις τα μερη καισαρειας της φιλιππου ηρωτα τους μαθητας αυτου λεγων τινα με λεγουσιν οι ανθρωποι ειναι τον υιον του ανθρωπου 
40N 016:014 οι δε ειπον οι μεν ιωαννην τον βαπτιστην αλλοι δε ηλιαν ετεροι δε ιερεμιαν η ενα των προφητων 
40N 016:015 λεγει αυτοις υμεις δε τινα με λεγετε ειναι 
40N 016:016 αποκριθεις δε σιμων πετρος ειπεν συ ει ο χριστος ο υιος του θεου του ζωντος 
40N 016:017 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτω μακαριος ει σιμων βαρ ιωνα οτι σαρξ και αιμα ουκ απεκαλυψεν σοι αλλ ο πατηρ μου ο εν τοις ουρανοις 
40N 016:018 καγω δε σοι λεγω οτι συ ει πετρος και επι ταυτη τη πετρα οικοδομησω μου την εκκλησιαν και πυλαι αδου ου κατισχυσουσιν αυτης 
40N 016:019 και δωσω σοι τας κλεις της βασιλειας των ουρανων και ο εαν δησης επι της γης εσται δεδεμενον εν τοις ουρανοις και ο εαν λυσης επι της γης εσται λελυμενον εν τοις ουρανοις 
40N 016:020 τοτε διεστειλατο τοις μαθηταις αυτου ινα μηδενι ειπωσιν οτι αυτος εστιν ιησους ο χριστος 
40N 016:021 απο τοτε ηρξατο ο ιησους δεικνυειν τοις μαθηταις αυτου οτι δει αυτον απελθειν εις ιεροσολυμα και πολλα παθειν απο των πρεσβυτερων και αρχιερεων και γραμματεων και αποκτανθηναι και τη τριτη ημερα εγερθηναι 
40N 016:022 και προσλαβομενος αυτον ο πετρος ηρξατο επιτιμαν αυτω λεγων ιλεως σοι κυριε ου μη εσται σοι τουτο 
40N 016:023 ο δε στραφεις ειπεν τω πετρω υπαγε οπισω μου σατανα σκανδαλον μου ει οτι ου φρονεις τα του θεου αλλα τα των ανθρωπων 
40N 016:024 τοτε ο ιησους ειπεν τοις μαθηταις αυτου ει τις θελει οπισω μου ελθειν απαρνησασθω εαυτον και αρατω τον σταυρον αυτου και ακολουθειτω μοι 
40N 016:025 ος γαρ αν θελη την ψυχην αυτου σωσαι απολεσει αυτην ος δ αν απολεση την ψυχην αυτου ενεκεν εμου ευρησει αυτην 
40N 016:026 τι γαρ ωφελειται ανθρωπος εαν τον κοσμον ολον κερδηση την δε ψυχην αυτου ζημιωθη η τι δωσει ανθρωπος ανταλλαγμα της ψυχης αυτου 
40N 016:027 μελλει γαρ ο υιος του ανθρωπου ερχεσθαι εν τη δοξη του πατρος αυτου μετα των αγγελων αυτου και τοτε αποδωσει εκαστω κατα την πραξιν αυτου 
40N 016:028 αμην λεγω υμιν εισιν τινες των ωδε εστηκοτων οιτινες ου μη γευσωνται θανατου εως αν ιδωσιν τον υιον του ανθρωπου ερχομενον εν τη βασιλεια αυτου 
40N 017:001 και μεθ ημερας εξ παραλαμβανει ο ιησους τον πετρον και ιακωβον και ιωαννην τον αδελφον αυτου και αναφερει αυτους εις ορος υψηλον κατ ιδιαν 
40N 017:002 και μετεμορφωθη εμπροσθεν αυτων και ελαμψεν το προσωπον αυτου ως ο ηλιος τα δε ιματια αυτου εγενετο λευκα ως το φως 
40N 017:003 και ιδου ωφθησαν αυτοις μωσης και ηλιας μετ αυτου συλλαλουντες 
40N 017:004 αποκριθεις δε ο πετρος ειπεν τω ιησου κυριε καλον εστιν ημας ωδε ειναι ει θελεις ποιησωμεν ωδε τρεις σκηνας σοι μιαν και μωση μιαν και μιαν ηλια 
40N 017:005 ετι αυτου λαλουντος ιδου νεφελη φωτεινη επεσκιασεν αυτους και ιδου φωνη εκ της νεφελης λεγουσα ουτος εστιν ο υιος μου ο αγαπητος εν ω ευδοκησα αυτου ακουετε 
40N 017:006 και ακουσαντες οι μαθηται επεσον επι προσωπον αυτων και εφοβηθησαν σφοδρα 
40N 017:007 και προσελθων ο ιησους ηψατο αυτων και ειπεν εγερθητε και μη φοβεισθε 
40N 017:008 επαραντες δε τους οφθαλμους αυτων ουδενα ειδον ει μη τον ιησουν μονον 
40N 017:009 και καταβαινοντων αυτων απο του ορους ενετειλατο αυτοις ο ιησους λεγων μηδενι ειπητε το οραμα εως ου ο υιος του ανθρωπου εκ νεκρων αναστη 
40N 017:010 και επηρωτησαν αυτον οι μαθηται αυτου λεγοντες τι ουν οι γραμματεις λεγουσιν οτι ηλιαν δει ελθειν πρωτον 
40N 017:011 ο δε ιησους αποκριθεις ειπεν αυτοις ηλιας μεν ερχεται πρωτον και αποκαταστησει παντα 
40N 017:012 λεγω δε υμιν οτι ηλιας ηδη ηλθεν και ουκ επεγνωσαν αυτον αλλ εποιησαν εν αυτω οσα ηθελησαν ουτως και ο υιος του ανθρωπου μελλει πασχειν υπ αυτων 
40N 017:013 τοτε συνηκαν οι μαθηται οτι περι ιωαννου του βαπτιστου ειπεν αυτοις 
40N 017:014 και ελθοντων αυτων προς τον οχλον προσηλθεν αυτω ανθρωπος γονυπετων αυτω 
40N 017:015 και λεγων κυριε ελεησον μου τον υιον οτι σεληνιαζεται και κακως πασχει πολλακις γαρ πιπτει εις το πυρ και πολλακις εις το υδωρ 
40N 017:016 και προσηνεγκα αυτον τοις μαθηταις σου και ουκ ηδυνηθησαν αυτον θεραπευσαι 
40N 017:017 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν ω γενεα απιστος και διεστραμμενη εως ποτε εσομαι μεθ υμων εως ποτε ανεξομαι υμων φερετε μοι αυτον ωδε 
40N 017:018 και επετιμησεν αυτω ο ιησους και εξηλθεν απ αυτου το δαιμονιον και εθεραπευθη ο παις απο της ωρας εκεινης 
40N 017:019 τοτε προσελθοντες οι μαθηται τω ιησου κατ ιδιαν ειπον δια τι ημεις ουκ ηδυνηθημεν εκβαλειν αυτο 
40N 017:020 ο δε ιησους ειπεν αυτοις δια την απιστιαν υμων αμην γαρ λεγω υμιν εαν εχητε πιστιν ως κοκκον σιναπεως ερειτε τω ορει τουτω μεταβηθι εντευθεν εκει και μεταβησεται και ουδεν αδυνατησει υμιν 
40N 017:021 τουτο δε το γενος ουκ εκπορευεται ει μη εν προσευχη και νηστεια 
40N 017:022 αναστρεφομενων δε αυτων εν τη γαλιλαια ειπεν αυτοις ο ιησους μελλει ο υιος του ανθρωπου παραδιδοσθαι εις χειρας ανθρωπων 
40N 017:023 και αποκτενουσιν αυτον και τη τριτη ημερα εγερθησεται και ελυπηθησαν σφοδρα 
40N 017:024 ελθοντων δε αυτων εις καπερναουμ προσηλθον οι τα διδραχμα λαμβανοντες τω πετρω και ειπον ο διδασκαλος υμων ου τελει τα διδραχμα 
40N 017:025 λεγει ναι και οτε εισηλθεν εις την οικιαν προεφθασεν αυτον ο ιησους λεγων τι σοι δοκει σιμων οι βασιλεις της γης απο τινων λαμβανουσιν τελη η κηνσον απο των υιων αυτων η απο των αλλοτριων 
40N 017:026 λεγει αυτω ο πετρος απο των αλλοτριων εφη αυτω ο ιησους αραγε ελευθεροι εισιν οι υιοι 
40N 017:027 ινα δε μη σκανδαλισωμεν αυτους πορευθεις εις την θαλασσαν βαλε αγκιστρον και τον αναβαντα πρωτον ιχθυν αρον και ανοιξας το στομα αυτου ευρησεις στατηρα εκεινον λαβων δος αυτοις αντι εμου και σου 
40N 018:001 εν εκεινη τη ωρα προσηλθον οι μαθηται τω ιησου λεγοντες τις αρα μειζων εστιν εν τη βασιλεια των ουρανων 
40N 018:002 και προσκαλεσαμενος ο ιησους παιδιον εστησεν αυτο εν μεσω αυτων 
40N 018:003 και ειπεν αμην λεγω υμιν εαν μη στραφητε και γενησθε ως τα παιδια ου μη εισελθητε εις την βασιλειαν των ουρανων 
40N 018:004 οστις ουν ταπεινωση εαυτον ως το παιδιον τουτο ουτος εστιν ο μειζων εν τη βασιλεια των ουρανων 
40N 018:005 και ος εαν δεξηται παιδιον τοιουτον εν επι τω ονοματι μου εμε δεχεται 
40N 018:006 ος δ αν σκανδαλιση ενα των μικρων τουτων των πιστευοντων εις εμε συμφερει αυτω ινα κρεμασθη μυλος ονικος επι τον τραχηλον αυτου και καταποντισθη εν τω πελαγει της θαλασσης 
40N 018:007 ουαι τω κοσμω απο των σκανδαλων αναγκη γαρ εστιν ελθειν τα σκανδαλα πλην ουαι τω ανθρωπω εκεινω δι ου το σκανδαλον ερχεται 
40N 018:008 ει δε η χειρ σου η ο πους σου σκανδαλιζει σε εκκοψον αυτα και βαλε απο σου καλον σοι εστιν εισελθειν εις την ζωην χωλον η κυλλον η δυο χειρας η δυο ποδας εχοντα βληθηναι εις το πυρ το αιωνιον 
40N 018:009 και ει ο οφθαλμος σου σκανδαλιζει σε εξελε αυτον και βαλε απο σου καλον σοι εστιν μονοφθαλμον εις την ζωην εισελθειν η δυο οφθαλμους εχοντα βληθηναι εις την γεενναν του πυρος 
40N 018:010 ορατε μη καταφρονησητε ενος των μικρων τουτων λεγω γαρ υμιν οτι οι αγγελοι αυτων εν ουρανοις δια παντος βλεπουσιν το προσωπον του πατρος μου του εν ουρανοις 
40N 018:011 ηλθεν γαρ ο υιος του ανθρωπου σωσαι το απολωλος 
40N 018:012 τι υμιν δοκει εαν γενηται τινι ανθρωπω εκατον προβατα και πλανηθη εν εξ αυτων ουχι αφεις τα εννενηκονταεννεα επι τα ορη πορευθεις ζητει το πλανωμενον 
40N 018:013 και εαν γενηται ευρειν αυτο αμην λεγω υμιν οτι χαιρει επ αυτω μαλλον η επι τοις εννενηκονταεννεα τοις μη πεπλανημενοις 
40N 018:014 ουτως ουκ εστιν θελημα εμπροσθεν του πατρος υμων του εν ουρανοις ινα αποληται εις των μικρων τουτων 
40N 018:015 εαν δε αμαρτηση εις σε ο αδελφος σου υπαγε και ελεγξον αυτον μεταξυ σου και αυτου μονου εαν σου ακουση εκερδησας τον αδελφον σου 
40N 018:016 εαν δε μη ακουση παραλαβε μετα σου ετι ενα η δυο ινα επι στοματος δυο μαρτυρων η τριων σταθη παν ρημα 
40N 018:017 εαν δε παρακουση αυτων ειπε τη εκκλησια εαν δε και της εκκλησιας παρακουση εστω σοι ωσπερ ο εθνικος και ο τελωνης 
40N 018:018 αμην λεγω υμιν οσα εαν δησητε επι της γης εσται δεδεμενα εν τω ουρανω και οσα εαν λυσητε επι της γης εσται λελυμενα εν τω ουρανω 
40N 018:019 παλιν λεγω υμιν οτι εαν δυο υμων συμφωνησωσιν επι της γης περι παντος πραγματος ου εαν αιτησωνται γενησεται αυτοις παρα του πατρος μου του εν ουρανοις 
40N 018:020 ου γαρ εισιν δυο η τρεις συνηγμενοι εις το εμον ονομα εκει ειμι εν μεσω αυτων 
40N 018:021 τοτε προσελθων αυτω ο πετρος ειπεν κυριε ποσακις αμαρτησει εις εμε ο αδελφος μου και αφησω αυτω εως επτακις 
40N 018:022 λεγει αυτω ο ιησους ου λεγω σοι εως επτακις αλλ εως εβδομηκοντακις επτα 
40N 018:023 δια τουτο ωμοιωθη η βασιλεια των ουρανων ανθρωπω βασιλει ος ηθελησεν συναραι λογον μετα των δουλων αυτου 
40N 018:024 αρξαμενου δε αυτου συναιρειν προσηνεχθη αυτω εις οφειλετης μυριων ταλαντων 
40N 018:025 μη εχοντος δε αυτου αποδουναι εκελευσεν αυτον ο κυριος αυτου πραθηναι και την γυναικα αυτου και τα τεκνα και παντα οσα ειχεν και αποδοθηναι 
40N 018:026 πεσων ουν ο δουλος προσεκυνει αυτω λεγων κυριε μακροθυμησον επ εμοι και παντα σοι αποδωσω 
40N 018:027 σπλαγχνισθεις δε ο κυριος του δουλου εκεινου απελυσεν αυτον και το δανειον αφηκεν αυτω 
40N 018:028 εξελθων δε ο δουλος εκεινος ευρεν ενα των συνδουλων αυτου ος ωφειλεν αυτω εκατον δηναρια και κρατησας αυτον επνιγεν λεγων αποδος μοι ο τι οφειλεις 
40N 018:029 πεσων ουν ο συνδουλος αυτου εις τους ποδας αυτου παρεκαλει αυτον λεγων μακροθυμησον επ εμοι και παντα αποδωσω σοι 
40N 018:030 ο δε ουκ ηθελεν  {VAR1: αλλα } {VAR2: αλλ } απελθων εβαλεν αυτον εις φυλακην εως ου αποδω το οφειλομενον 
40N 018:031 ιδοντες δε οι συνδουλοι αυτου τα γενομενα ελυπηθησαν σφοδρα και ελθοντες διεσαφησαν τω κυριω αυτων παντα τα γενομενα 
40N 018:032 τοτε προσκαλεσαμενος αυτον ο κυριος αυτου λεγει αυτω δουλε πονηρε πασαν την οφειλην εκεινην αφηκα σοι επει παρεκαλεσας με 
40N 018:033 ουκ εδει και σε ελεησαι τον συνδουλον σου ως και εγω σε ηλεησα 
40N 018:034 και οργισθεις ο κυριος αυτου παρεδωκεν αυτον τοις βασανισταις εως ου αποδω παν το οφειλομενον αυτω 
40N 018:035 ουτως και ο πατηρ μου ο επουρανιος ποιησει υμιν εαν μη αφητε εκαστος τω αδελφω αυτου απο των καρδιων υμων τα παραπτωματα αυτων 
40N 019:001 και εγενετο οτε ετελεσεν ο ιησους τους λογους τουτους μετηρεν απο της γαλιλαιας και ηλθεν εις τα ορια της ιουδαιας περαν του ιορδανου 
40N 019:002 και ηκολουθησαν αυτω οχλοι πολλοι και εθεραπευσεν αυτους εκει 
40N 019:003 και προσηλθον αυτω οι φαρισαιοι πειραζοντες αυτον και λεγοντες αυτω ει εξεστιν ανθρωπω απολυσαι την γυναικα αυτου κατα πασαν αιτιαν 
40N 019:004 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις ουκ ανεγνωτε οτι ο ποιησας απ αρχης αρσεν και θηλυ εποιησεν αυτους 
40N 019:005 και ειπεν ενεκεν τουτου καταλειψει ανθρωπος τον πατερα και την μητερα και προσκολληθησεται τη γυναικι αυτου και εσονται οι δυο εις σαρκα μιαν 
40N 019:006 ωστε ουκετι εισιν δυο αλλα σαρξ μια ο ουν ο θεος συνεζευξεν ανθρωπος μη χωριζετω 
40N 019:007 λεγουσιν αυτω τι ουν μωσης ενετειλατο δουναι βιβλιον αποστασιου και απολυσαι αυτην 
40N 019:008 λεγει αυτοις οτι μωσης προς την σκληροκαρδιαν υμων επετρεψεν υμιν απολυσαι τας γυναικας υμων απ αρχης δε ου γεγονεν ουτως 
40N 019:009 λεγω δε υμιν οτι ος αν απολυση την γυναικα αυτου ει μη επι πορνεια και γαμηση αλλην μοιχαται και ο απολελυμενην γαμησας μοιχαται 
40N 019:010 λεγουσιν αυτω οι μαθηται αυτου ει ουτως εστιν η αιτια του ανθρωπου μετα της γυναικος ου συμφερει γαμησαι 
40N 019:011 ο δε ειπεν αυτοις ου παντες χωρουσιν τον λογον τουτον αλλ οις δεδοται 
40N 019:012 εισιν γαρ ευνουχοι οιτινες εκ κοιλιας μητρος εγεννηθησαν ουτως και εισιν ευνουχοι οιτινες ευνουχισθησαν υπο των ανθρωπων και εισιν ευνουχοι οιτινες ευνουχισαν εαυτους δια την βασιλειαν των ουρανων ο δυναμενος χωρειν χωρειτω 
40N 019:013 τοτε προσηνεχθη αυτω παιδια ινα τας χειρας επιθη αυτοις και προσευξηται οι δε μαθηται επετιμησαν αυτοις 
40N 019:014 ο δε ιησους ειπεν αφετε τα παιδια και μη κωλυετε αυτα ελθειν προς με των γαρ τοιουτων εστιν η βασιλεια των ουρανων 
40N 019:015 και επιθεις αυτοις τας χειρας επορευθη εκειθεν 
40N 019:016 και ιδου εις προσελθων ειπεν αυτω διδασκαλε αγαθε τι αγαθον ποιησω ινα εχω ζωην αιωνιον 
40N 019:017 ο δε ειπεν αυτω τι με λεγεις αγαθον ουδεις αγαθος ει μη εις ο θεος ει δε θελεις εισελθειν εις την ζωην τηρησον τας εντολας 
40N 019:018 λεγει αυτω ποιας ο δε ιησους ειπεν το ου φονευσεις ου μοιχευσεις ου κλεψεις ου ψευδομαρτυρησεις 
40N 019:019 τιμα τον πατερα σου και την μητερα και αγαπησεις τον πλησιον σου ως σεαυτον 
40N 019:020 λεγει αυτω ο νεανισκος παντα ταυτα εφυλαξαμην εκ νεοτητος μου τι ετι υστερω 
40N 019:021 εφη αυτω ο ιησους ει θελεις τελειος ειναι υπαγε πωλησον σου τα υπαρχοντα και δος πτωχοις και εξεις θησαυρον εν ουρανω και δευρο ακολουθει μοι 
40N 019:022 ακουσας δε ο νεανισκος τον λογον απηλθεν λυπουμενος ην γαρ εχων κτηματα πολλα 
40N 019:023 ο δε ιησους ειπεν τοις μαθηταις αυτου αμην λεγω υμιν οτι δυσκολως πλουσιος εισελευσεται εις την βασιλειαν των ουρανων 
40N 019:024 παλιν δε λεγω υμιν ευκοπωτερον εστιν καμηλον δια τρυπηματος ραφιδος διελθειν η πλουσιον εις την βασιλειαν του θεου εισελθειν 
40N 019:025 ακουσαντες δε οι μαθηται αυτου εξεπλησσοντο σφοδρα λεγοντες τις αρα δυναται σωθηναι 
40N 019:026 εμβλεψας δε ο ιησους ειπεν αυτοις παρα ανθρωποις τουτο αδυνατον εστιν παρα δε θεω παντα δυνατα εστιν 
40N 019:027 τοτε αποκριθεις ο πετρος ειπεν αυτω ιδου ημεις αφηκαμεν παντα και ηκολουθησαμεν σοι τι αρα εσται ημιν 
40N 019:028 ο δε ιησους ειπεν αυτοις αμην λεγω υμιν οτι υμεις οι ακολουθησαντες μοι εν τη παλιγγενεσια οταν καθιση ο υιος του ανθρωπου επι θρονου δοξης αυτου καθισεσθε και υμεις επι δωδεκα θρονους κρινοντες τας δωδεκα φυλας του ισραηλ 
40N 019:029 και πας ος αφηκεν οικιας η αδελφους η αδελφας η πατερα η μητερα η γυναικα η τεκνα η αγρους ενεκεν του ονοματος μου εκατονταπλασιονα ληψεται και ζωην αιωνιον κληρονομησει 
40N 019:030 πολλοι δε εσονται πρωτοι εσχατοι και εσχατοι πρωτοι 
40N 020:001 ομοια γαρ εστιν η βασιλεια των ουρανων ανθρωπω οικοδεσποτη οστις εξηλθεν αμα πρωι μισθωσασθαι εργατας εις τον αμπελωνα αυτου 
40N 020:002 συμφωνησας δε μετα των εργατων εκ δηναριου την ημεραν απεστειλεν αυτους εις τον αμπελωνα αυτου 
40N 020:003 και εξελθων περι την τριτην ωραν ειδεν αλλους εστωτας εν τη αγορα αργους 
40N 020:004 κακεινοις ειπεν υπαγετε και υμεις εις τον αμπελωνα και ο εαν η δικαιον δωσω υμιν 
40N 020:005 οι δε απηλθον παλιν εξελθων περι εκτην και εννατην ωραν εποιησεν ωσαυτως 
40N 020:006 περι δε την ενδεκατην ωραν εξελθων ευρεν αλλους εστωτας αργους και λεγει αυτοις τι ωδε εστηκατε ολην την ημεραν αργοι 
40N 020:007 λεγουσιν αυτω οτι ουδεις ημας εμισθωσατο λεγει αυτοις υπαγετε και υμεις εις τον αμπελωνα και ο εαν η δικαιον ληψεσθε 
40N 020:008 οψιας δε γενομενης λεγει ο κυριος του αμπελωνος τω επιτροπω αυτου καλεσον τους εργατας και αποδος αυτοις τον μισθον αρξαμενος απο των εσχατων εως των πρωτων 
40N 020:009 και ελθοντες οι περι την ενδεκατην ωραν ελαβον ανα δηναριον 
40N 020:010 ελθοντες δε οι πρωτοι ενομισαν οτι πλειονα ληψονται και ελαβον και αυτοι ανα δηναριον 
40N 020:011 λαβοντες δε εγογγυζον κατα του οικοδεσποτου 
40N 020:012 λεγοντες οτι ουτοι οι εσχατοι μιαν ωραν εποιησαν και ισους ημιν αυτους εποιησας τοις βαστασασιν το βαρος της ημερας και τον καυσωνα 
40N 020:013 ο δε αποκριθεις ειπεν ενι αυτων εταιρε ουκ αδικω σε ουχι δηναριου συνεφωνησας μοι 
40N 020:014 αρον το σον και υπαγε θελω δε τουτω τω εσχατω δουναι ως και σοι 
40N 020:015 η ουκ εξεστιν μοι ποιησαι ο θελω εν τοις εμοις ει ο οφθαλμος σου πονηρος εστιν οτι εγω αγαθος ειμι 
40N 020:016 ουτως εσονται οι εσχατοι πρωτοι και οι πρωτοι εσχατοι πολλοι γαρ εισιν κλητοι ολιγοι δε εκλεκτοι 
40N 020:017 και αναβαινων ο ιησους εις ιεροσολυμα παρελαβεν τους δωδεκα μαθητας κατ ιδιαν εν τη οδω και ειπεν αυτοις 
40N 020:018 ιδου αναβαινομεν εις ιεροσολυμα και ο υιος του ανθρωπου παραδοθησεται τοις αρχιερευσιν και γραμματευσιν και κατακρινουσιν αυτον θανατω 
40N 020:019 και παραδωσουσιν αυτον τοις εθνεσιν εις το εμπαιξαι και μαστιγωσαι και σταυρωσαι και τη τριτη ημερα αναστησεται 
40N 020:020 τοτε προσηλθεν αυτω η μητηρ των υιων ζεβεδαιου μετα των υιων αυτης προσκυνουσα και αιτουσα τι παρ αυτου 
40N 020:021 ο δε ειπεν αυτη τι θελεις λεγει αυτω ειπε ινα καθισωσιν ουτοι οι δυο υιοι μου εις εκ δεξιων σου και εις εξ ευωνυμων εν τη βασιλεια σου 
40N 020:022 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν ουκ οιδατε τι αιτεισθε δυνασθε πιειν το ποτηριον ο εγω μελλω πινειν και το βαπτισμα ο εγω βαπτιζομαι βαπτισθηναι λεγουσιν αυτω δυναμεθα 
40N 020:023 και λεγει αυτοις το μεν ποτηριον μου πιεσθε και το βαπτισμα ο εγω βαπτιζομαι βαπτισθησεσθε το δε καθισαι εκ δεξιων μου και εξ ευωνυμων μου ουκ εστιν εμον δουναι αλλ οις ητοιμασται υπο του πατρος μου 
40N 020:024 και ακουσαντες οι δεκα ηγανακτησαν περι των δυο αδελφων 
40N 020:025 ο δε ιησους προσκαλεσαμενος αυτους ειπεν οιδατε οτι οι αρχοντες των εθνων κατακυριευουσιν αυτων και οι μεγαλοι κατεξουσιαζουσιν αυτων 
40N 020:026 ουχ ουτως δε εσται εν υμιν αλλ ος εαν θελη εν υμιν μεγας γενεσθαι εστω υμων διακονος 
40N 020:027 και ος εαν θελη εν υμιν ειναι πρωτος εστω υμων δουλος 
40N 020:028 ωσπερ ο υιος του ανθρωπου ουκ ηλθεν διακονηθηναι αλλα διακονησαι και δουναι την ψυχην αυτου λυτρον αντι πολλων 
40N 020:029 και εκπορευομενων αυτων απο ιεριχω ηκολουθησεν αυτω οχλος πολυς 
40N 020:030 και ιδου δυο τυφλοι καθημενοι παρα την οδον ακουσαντες οτι ιησους παραγει εκραξαν λεγοντες ελεησον ημας κυριε υιος δαβιδ 
40N 020:031 ο δε οχλος επετιμησεν αυτοις ινα σιωπησωσιν οι δε μειζον εκραζον λεγοντες ελεησον ημας κυριε υιος δαβιδ 
40N 020:032 και στας ο ιησους εφωνησεν αυτους και ειπεν τι θελετε ποιησω υμιν 
40N 020:033 λεγουσιν αυτω κυριε ινα ανοιχθωσιν ημων οι οφθαλμοι 
40N 020:034 σπλαγχνισθεις δε ο ιησους ηψατο των οφθαλμων αυτων και ευθεως ανεβλεψαν αυτων οι οφθαλμοι και ηκολουθησαν αυτω 
40N 021:001 και οτε ηγγισαν εις ιεροσολυμα και ηλθον εις βηθφαγη προς το ορος των ελαιων τοτε ο ιησους απεστειλεν δυο μαθητας 
40N 021:002 λεγων αυτοις πορευθητε εις την κωμην την απεναντι υμων και ευθεως ευρησετε ονον δεδεμενην και πωλον μετ αυτης λυσαντες αγαγετε μοι 
40N 021:003 και εαν τις υμιν ειπη τι ερειτε οτι ο κυριος αυτων χρειαν εχει ευθεως δε αποστελει αυτους 
40N 021:004 τουτο δε ολον γεγονεν ινα πληρωθη το ρηθεν δια του προφητου λεγοντος 
40N 021:005 ειπατε τη θυγατρι σιων ιδου ο βασιλευς σου ερχεται σοι πραυς και επιβεβηκως επι ονον και πωλον υιον υποζυγιου 
40N 021:006 πορευθεντες δε οι μαθηται και ποιησαντες καθως προσεταξεν αυτοις ο ιησους 
40N 021:007 ηγαγον την ονον και τον πωλον και επεθηκαν επανω αυτων τα ιματια αυτων και  {VAR1: επεκαθισεν } {VAR2: επεκαθισαν } επανω αυτων 
40N 021:008 ο δε πλειστος οχλος εστρωσαν εαυτων τα ιματια εν τη οδω αλλοι δε εκοπτον κλαδους απο των δενδρων και εστρωννυον εν τη οδω 
40N 021:009 οι δε οχλοι οι προαγοντες και οι ακολουθουντες εκραζον λεγοντες ωσαννα τω υιω δαβιδ ευλογημενος ο ερχομενος εν ονοματι κυριου ωσαννα εν τοις υψιστοις 
40N 021:010 και εισελθοντος αυτου εις ιεροσολυμα εσεισθη πασα η πολις λεγουσα τις εστιν ουτος 
40N 021:011 οι δε οχλοι ελεγον ουτος εστιν ιησους ο προφητης ο απο  {VAR1: ναζαρετ } {VAR2: ναζαρεθ } της γαλιλαιας 
40N 021:012 και εισηλθεν ο ιησους εις το ιερον του θεου και εξεβαλεν παντας τους πωλουντας και αγοραζοντας εν τω ιερω και τας τραπεζας των κολλυβιστων κατεστρεψεν και τας καθεδρας των πωλουντων τας περιστερας 
40N 021:013 και λεγει αυτοις γεγραπται ο οικος μου οικος προσευχης κληθησεται υμεις δε αυτον εποιησατε σπηλαιον ληστων 
40N 021:014 και προσηλθον αυτω τυφλοι και χωλοι εν τω ιερω και εθεραπευσεν αυτους 
40N 021:015 ιδοντες δε οι αρχιερεις και οι γραμματεις τα θαυμασια α εποιησεν και τους παιδας κραζοντας εν τω ιερω και λεγοντας ωσαννα τω υιω δαβιδ ηγανακτησαν 
40N 021:016 και ειπον αυτω ακουεις τι ουτοι λεγουσιν ο δε ιησους λεγει αυτοις ναι ουδεποτε ανεγνωτε οτι εκ στοματος νηπιων και θηλαζοντων κατηρτισω αινον 
40N 021:017 και καταλιπων αυτους εξηλθεν εξω της πολεως εις βηθανιαν και ηυλισθη εκει 
40N 021:018 πρωιας δε επαναγων εις την πολιν επεινασεν 
40N 021:019 και ιδων συκην μιαν επι της οδου ηλθεν επ αυτην και ουδεν ευρεν εν αυτη ει μη φυλλα μονον και λεγει αυτη μηκετι εκ σου καρπος γενηται εις τον αιωνα και εξηρανθη παραχρημα η συκη 
40N 021:020 και ιδοντες οι μαθηται εθαυμασαν λεγοντες πως παραχρημα εξηρανθη η συκη 
40N 021:021 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν αυτοις αμην λεγω υμιν εαν εχητε πιστιν και μη διακριθητε ου μονον το της συκης ποιησετε αλλα καν τω ορει τουτω ειπητε αρθητι και βληθητι εις την θαλασσαν γενησεται 
40N 021:022 και παντα οσα αν αιτησητε εν τη προσευχη πιστευοντες ληψεσθε 
40N 021:023 και ελθοντι αυτω εις το ιερον προσηλθον αυτω διδασκοντι οι αρχιερεις και οι πρεσβυτεροι του λαου λεγοντες εν ποια εξουσια ταυτα ποιεις και τις σοι εδωκεν την εξουσιαν ταυτην 
40N 021:024 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν αυτοις ερωτησω υμας καγω λογον ενα ον εαν ειπητε μοι καγω υμιν ερω εν ποια εξουσια ταυτα ποιω 
40N 021:025 το βαπτισμα ιωαννου ποθεν ην εξ ουρανου η εξ ανθρωπων οι δε διελογιζοντο παρ εαυτοις λεγοντες εαν ειπωμεν εξ ουρανου ερει ημιν δια τι ουν ουκ επιστευσατε αυτω 
40N 021:026 εαν δε ειπωμεν εξ ανθρωπων φοβουμεθα τον οχλον παντες γαρ εχουσιν τον ιωαννην ως προφητην 
40N 021:027 και αποκριθεντες τω ιησου ειπον ουκ οιδαμεν εφη αυτοις και αυτος ουδε εγω λεγω υμιν εν ποια εξουσια ταυτα ποιω 
40N 021:028 τι δε υμιν δοκει ανθρωπος ειχεν τεκνα δυο και προσελθων τω πρωτω ειπεν τεκνον υπαγε σημερον εργαζου εν τω αμπελωνι μου 
40N 021:029 ο δε αποκριθεις ειπεν ου θελω υστερον δε μεταμεληθεις απηλθεν 
40N 021:030 και προσελθων τω δευτερω ειπεν ωσαυτως ο δε αποκριθεις ειπεν εγω κυριε και ουκ απηλθεν 
40N 021:031 τις εκ των δυο εποιησεν το θελημα του πατρος λεγουσιν αυτω ο πρωτος λεγει αυτοις ο ιησους αμην λεγω υμιν οτι οι τελωναι και αι πορναι προαγουσιν υμας εις την βασιλειαν του θεου 
40N 021:032 ηλθεν γαρ προς υμας ιωαννης εν οδω δικαιοσυνης και ουκ επιστευσατε αυτω οι δε τελωναι και αι πορναι επιστευσαν αυτω υμεις δε ιδοντες ου μετεμεληθητε υστερον του πιστευσαι αυτω 
40N 021:033 αλλην παραβολην ακουσατε ανθρωπος τις ην οικοδεσποτης οστις εφυτευσεν αμπελωνα και φραγμον αυτω περιεθηκεν και ωρυξεν εν αυτω ληνον και ωκοδομησεν πυργον και εξεδοτο αυτον γεωργοις και απεδημησεν 
40N 021:034 οτε δε ηγγισεν ο καιρος των καρπων απεστειλεν τους δουλους αυτου προς τους γεωργους λαβειν τους καρπους αυτου 
40N 021:035 και λαβοντες οι γεωργοι τους δουλους αυτου ον μεν εδειραν ον δε απεκτειναν ον δε ελιθοβολησαν 
40N 021:036 παλιν απεστειλεν αλλους δουλους πλειονας των πρωτων και εποιησαν αυτοις ωσαυτως 
40N 021:037 υστερον δε απεστειλεν προς αυτους τον υιον αυτου λεγων εντραπησονται τον υιον μου 
40N 021:038 οι δε γεωργοι ιδοντες τον υιον ειπον εν εαυτοις ουτος εστιν ο κληρονομος δευτε αποκτεινωμεν αυτον και κατασχωμεν την κληρονομιαν αυτου 
40N 021:039 και λαβοντες αυτον εξεβαλον εξω του αμπελωνος και απεκτειναν 
40N 021:040 οταν ουν ελθη ο κυριος του αμπελωνος τι ποιησει τοις γεωργοις εκεινοις 
40N 021:041 λεγουσιν αυτω κακους κακως απολεσει αυτους και τον αμπελωνα εκδοσεται αλλοις γεωργοις οιτινες αποδωσουσιν αυτω τους καρπους εν τοις καιροις αυτων 
40N 021:042 λεγει αυτοις ο ιησους ουδεποτε ανεγνωτε εν ταις γραφαις λιθον ον απεδοκιμασαν οι οικοδομουντες ουτος εγενηθη εις κεφαλην γωνιας παρα κυριου εγενετο αυτη και εστιν θαυμαστη εν οφθαλμοις ημων 
40N 021:043 δια τουτο λεγω υμιν οτι αρθησεται αφ υμων η βασιλεια του θεου και δοθησεται εθνει ποιουντι τους καρπους αυτης 
40N 021:044 και ο πεσων επι τον λιθον τουτον συνθλασθησεται εφ ον δ αν πεση λικμησει αυτον 
40N 021:045 και ακουσαντες οι αρχιερεις και οι φαρισαιοι τας παραβολας αυτου εγνωσαν οτι περι αυτων λεγει 
40N 021:046 και ζητουντες αυτον κρατησαι εφοβηθησαν τους οχλους επειδη ως προφητην αυτον ειχον 
40N 022:001 και αποκριθεις ο ιησους παλιν ειπεν αυτοις εν παραβολαις λεγων 
40N 022:002 ωμοιωθη η βασιλεια των ουρανων ανθρωπω βασιλει οστις εποιησεν γαμους τω υιω αυτου 
40N 022:003 και απεστειλεν τους δουλους αυτου καλεσαι τους κεκλημενους εις τους γαμους και ουκ ηθελον ελθειν 
40N 022:004 παλιν απεστειλεν αλλους δουλους λεγων ειπατε τοις κεκλημενοις ιδου το αριστον μου ητοιμασα οι ταυροι μου και τα σιτιστα τεθυμενα και παντα ετοιμα δευτε εις τους γαμους 
40N 022:005 οι δε αμελησαντες απηλθον ο μεν εις τον ιδιον αγρον ο δε εις την εμποριαν αυτου 
40N 022:006 οι δε λοιποι κρατησαντες τους δουλους αυτου υβρισαν και απεκτειναν 
40N 022:007 ακουσας δε ο βασιλευς ωργισθη και πεμψας τα στρατευματα αυτου απωλεσεν τους φονεις εκεινους και την πολιν αυτων ενεπρησεν 
40N 022:008 τοτε λεγει τοις δουλοις αυτου ο μεν γαμος ετοιμος εστιν οι δε κεκλημενοι ουκ ησαν αξιοι 
40N 022:009 πορευεσθε ουν επι τας διεξοδους των οδων και οσους αν ευρητε καλεσατε εις τους γαμους 
40N 022:010 και εξελθοντες οι δουλοι εκεινοι εις τας οδους συνηγαγον παντας οσους ευρον πονηρους τε και αγαθους και επλησθη ο γαμος ανακειμενων 
40N 022:011 εισελθων δε ο βασιλευς θεασασθαι τους ανακειμενους ειδεν εκει ανθρωπον ουκ ενδεδυμενον ενδυμα γαμου 
40N 022:012 και λεγει αυτω εταιρε πως εισηλθες ωδε μη εχων ενδυμα γαμου ο δε εφιμωθη 
40N 022:013 τοτε ειπεν ο βασιλευς τοις διακονοις δησαντες αυτου ποδας και χειρας αρατε αυτον και εκβαλετε εις το σκοτος το εξωτερον εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων 
40N 022:014 πολλοι γαρ εισιν κλητοι ολιγοι δε εκλεκτοι 
40N 022:015 τοτε πορευθεντες οι φαρισαιοι συμβουλιον ελαβον οπως αυτον παγιδευσωσιν εν λογω 
40N 022:016 και αποστελλουσιν αυτω τους μαθητας αυτων μετα των ηρωδιανων λεγοντες διδασκαλε οιδαμεν οτι αληθης ει και την οδον του θεου εν αληθεια διδασκεις και ου μελει σοι περι ουδενος ου γαρ βλεπεις εις προσωπον ανθρωπων 
40N 022:017 ειπε ουν ημιν τι σοι δοκει εξεστιν δουναι κηνσον καισαρι η ου 
40N 022:018 γνους δε ο ιησους την πονηριαν αυτων ειπεν τι με πειραζετε υποκριται 
40N 022:019 επιδειξατε μοι το νομισμα του κηνσου οι δε προσηνεγκαν αυτω δηναριον 
40N 022:020 και λεγει αυτοις τινος η εικων αυτη και η επιγραφη 
40N 022:021 λεγουσιν αυτω καισαρος τοτε λεγει αυτοις αποδοτε ουν τα καισαρος καισαρι και τα του θεου τω θεω 
40N 022:022 και ακουσαντες εθαυμασαν και αφεντες αυτον απηλθον 
40N 022:023 εν εκεινη τη ημερα προσηλθον αυτω σαδδουκαιοι οι λεγοντες μη ειναι αναστασιν και επηρωτησαν αυτον 
40N 022:024 λεγοντες διδασκαλε μωσης ειπεν εαν τις αποθανη μη εχων τεκνα επιγαμβρευσει ο αδελφος αυτου την γυναικα αυτου και αναστησει σπερμα τω αδελφω αυτου 
40N 022:025 ησαν δε παρ ημιν επτα αδελφοι και ο πρωτος γαμησας ετελευτησεν και μη εχων σπερμα αφηκεν την γυναικα αυτου τω αδελφω αυτου 
40N 022:026 ομοιως και ο δευτερος και ο τριτος εως των επτα 
40N 022:027 υστερον δε παντων απεθανεν και η γυνη 
40N 022:028 εν τη ουν αναστασει τινος των επτα εσται γυνη παντες γαρ εσχον αυτην 
40N 022:029 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν αυτοις πλανασθε μη ειδοτες τας γραφας μηδε την δυναμιν του θεου 
40N 022:030 εν γαρ τη αναστασει ουτε γαμουσιν ουτε εκγαμιζονται αλλ ως αγγελοι του θεου εν ουρανω εισιν 
40N 022:031 περι δε της αναστασεως των νεκρων ουκ ανεγνωτε το ρηθεν υμιν υπο του θεου λεγοντος 
40N 022:032 εγω ειμι ο θεος αβρααμ και ο θεος ισαακ και ο θεος ιακωβ ουκ εστιν ο θεος θεος νεκρων αλλα ζωντων 
40N 022:033 και ακουσαντες οι οχλοι εξεπλησσοντο επι τη διδαχη αυτου 
40N 022:034 οι δε φαρισαιοι ακουσαντες οτι εφιμωσεν τους σαδδουκαιους συνηχθησαν επι το αυτο 
40N 022:035 και επηρωτησεν εις εξ αυτων νομικος πειραζων αυτον και λεγων 
40N 022:036 διδασκαλε ποια εντολη μεγαλη εν τω νομω 
40N 022:037 ο δε ιησους ειπεν αυτω αγαπησεις κυριον τον θεον σου εν ολη τη καρδια σου και εν ολη τη ψυχη σου και εν ολη τη διανοια σου 
40N 022:038 αυτη εστιν πρωτη και μεγαλη εντολη 
40N 022:039 δευτερα δε ομοια αυτη αγαπησεις τον πλησιον σου ως σεαυτον 
40N 022:040 εν ταυταις ταις δυσιν εντολαις ολος ο νομος και οι προφηται κρεμανται 
40N 022:041 συνηγμενων δε των φαρισαιων επηρωτησεν αυτους ο ιησους 
40N 022:042 λεγων τι υμιν δοκει περι του χριστου τινος υιος εστιν λεγουσιν αυτω του δαβιδ 
40N 022:043 λεγει αυτοις πως ουν δαβιδ εν πνευματι κυριον αυτον καλει λεγων 
40N 022:044 ειπεν ο κυριος τω κυριω μου καθου εκ δεξιων μου εως αν θω τους εχθρους σου υποποδιον των ποδων σου 
40N 022:045 ει ουν δαβιδ καλει αυτον κυριον πως υιος αυτου εστιν 
40N 022:046 και ουδεις εδυνατο αυτω αποκριθηναι λογον ουδε ετολμησεν τις απ εκεινης της ημερας επερωτησαι αυτον ουκετι 
40N 023:001 τοτε ο ιησους ελαλησεν τοις οχλοις και τοις μαθηταις αυτου 
40N 023:002 λεγων επι της μωσεως καθεδρας εκαθισαν οι γραμματεις και οι φαρισαιοι 
40N 023:003 παντα ουν οσα αν ειπωσιν υμιν τηρειν τηρειτε και ποιειτε κατα δε τα εργα αυτων μη ποιειτε λεγουσιν γαρ και ου ποιουσιν 
40N 023:004 δεσμευουσιν γαρ φορτια βαρεα και δυσβαστακτα και επιτιθεασιν επι τους ωμους των ανθρωπων τω δε δακτυλω αυτων ου θελουσιν κινησαι αυτα 
40N 023:005 παντα δε τα εργα αυτων ποιουσιν προς το θεαθηναι τοις ανθρωποις πλατυνουσιν δε τα φυλακτηρια αυτων και μεγαλυνουσιν τα κρασπεδα των ιματιων αυτων 
40N 023:006 φιλουσιν τε την πρωτοκλισιαν εν τοις δειπνοις και τας πρωτοκαθεδριας εν ταις συναγωγαις 
40N 023:007 και τους ασπασμους εν ταις αγοραις και καλεισθαι υπο των ανθρωπων ραββι ραββι 
40N 023:008 υμεις δε μη κληθητε ραββι εις γαρ εστιν υμων ο καθηγητης ο χριστος παντες δε υμεις αδελφοι εστε 
40N 023:009 και πατερα μη καλεσητε υμων επι της γης εις γαρ εστιν ο πατηρ υμων ο εν τοις ουρανοις 
40N 023:010 μηδε κληθητε καθηγηται εις γαρ υμων εστιν ο καθηγητης ο χριστος 
40N 023:011 ο δε μειζων υμων εσται υμων διακονος 
40N 023:012 οστις δε υψωσει εαυτον ταπεινωθησεται και οστις ταπεινωσει εαυτον υψωθησεται 
40N 023:013  {VAR1: ουαι δε } {VAR2: ουαι } υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι κατεσθιετε τας οικιας των χηρων και προφασει μακρα προσευχομενοι δια τουτο ληψεσθε περισσοτερον κριμα 
40N 023:014  {VAR1: ουαι } {VAR2: ουαι δε } υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι κλειετε την βασιλειαν των ουρανων εμπροσθεν των ανθρωπων υμεις γαρ ουκ εισερχεσθε ουδε τους εισερχομενους αφιετε εισελθειν 
40N 023:015 ουαι υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι περιαγετε την θαλασσαν και την ξηραν ποιησαι ενα προσηλυτον και οταν γενηται ποιειτε αυτον υιον γεεννης διπλοτερον υμων 
40N 023:016 ουαι υμιν οδηγοι τυφλοι οι λεγοντες ος αν ομοση εν τω ναω ουδεν εστιν ος δ αν ομοση εν τω χρυσω του ναου οφειλει 
40N 023:017 μωροι και τυφλοι τις γαρ μειζων εστιν ο χρυσος η ο ναος ο αγιαζων τον χρυσον 
40N 023:018 και ος εαν ομοση εν τω θυσιαστηριω ουδεν εστιν ος δ αν ομοση εν τω δωρω τω επανω αυτου οφειλει 
40N 023:019 μωροι και τυφλοι τι γαρ μειζον το δωρον η το θυσιαστηριον το αγιαζον το δωρον 
40N 023:020 ο ουν ομοσας εν τω θυσιαστηριω ομνυει εν αυτω και εν πασιν τοις επανω αυτου 
40N 023:021 και ο ομοσας εν τω ναω ομνυει εν αυτω και εν τω κατοικουντι αυτον 
40N 023:022 και ο ομοσας εν τω ουρανω ομνυει εν τω θρονω του θεου και εν τω καθημενω επανω αυτου 
40N 023:023 ουαι υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι αποδεκατουτε το ηδυοσμον και το ανηθον και το κυμινον και αφηκατε τα βαρυτερα του νομου την κρισιν και τον ελεον και την πιστιν ταυτα εδει ποιησαι κακεινα μη αφιεναι 
40N 023:024 οδηγοι τυφλοι οι διυλιζοντες τον κωνωπα την δε καμηλον καταπινοντες 
40N 023:025 ουαι υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι καθαριζετε το εξωθεν του ποτηριου και της παροψιδος εσωθεν δε γεμουσιν εξ αρπαγης και ακρασιας 
40N 023:026 φαρισαιε τυφλε καθαρισον πρωτον το εντος του ποτηριου και της παροψιδος ινα γενηται και το εκτος αυτων καθαρον 
40N 023:027 ουαι υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι παρομοιαζετε ταφοις κεκονιαμενοις οιτινες εξωθεν μεν φαινονται ωραιοι εσωθεν δε γεμουσιν οστεων νεκρων και πασης ακαθαρσιας 
40N 023:028 ουτως και υμεις εξωθεν μεν φαινεσθε τοις ανθρωποις δικαιοι εσωθεν δε μεστοι εστε υποκρισεως και ανομιας 
40N 023:029 ουαι υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι οικοδομειτε τους ταφους των προφητων και κοσμειτε τα μνημεια των δικαιων 
40N 023:030 και λεγετε ει ημεν εν ταις ημεραις των πατερων ημων ουκ αν ημεν κοινωνοι αυτων εν τω αιματι των προφητων 
40N 023:031 ωστε μαρτυρειτε εαυτοις οτι υιοι εστε των φονευσαντων τους προφητας 
40N 023:032 και υμεις πληρωσατε το μετρον των πατερων υμων 
40N 023:033 οφεις γεννηματα εχιδνων πως φυγητε απο της κρισεως της γεεννης 
40N 023:034 δια τουτο ιδου εγω αποστελλω προς υμας προφητας και σοφους και γραμματεις και εξ αυτων αποκτενειτε και σταυρωσετε και εξ αυτων μαστιγωσετε εν ταις συναγωγαις υμων και διωξετε απο πολεως εις πολιν 
40N 023:035 οπως ελθη εφ υμας παν αιμα δικαιον εκχυνομενον επι της γης απο του αιματος αβελ του δικαιου εως του αιματος ζαχαριου υιου βαραχιου ον εφονευσατε μεταξυ του ναου και του θυσιαστηριου 
40N 023:036 αμην λεγω υμιν ηξει ταυτα παντα επι την γενεαν ταυτην 
40N 023:037 ιερουσαλημ ιερουσαλημ η αποκτεινουσα τους προφητας και λιθοβολουσα τους απεσταλμενους προς αυτην ποσακις ηθελησα επισυναγαγειν τα τεκνα σου ον τροπον επισυναγει ορνις τα νοσσια εαυτης υπο τας πτερυγας και ουκ ηθελησατε 
40N 023:038 ιδου αφιεται υμιν ο οικος υμων ερημος 
40N 023:039 λεγω γαρ υμιν ου μη με ιδητε απ αρτι εως αν ειπητε ευλογημενος ο ερχομενος εν ονοματι κυριου 
40N 024:001 και εξελθων ο ιησους επορευετο απο του ιερου και προσηλθον οι μαθηται αυτου επιδειξαι αυτω τας οικοδομας του ιερου 
40N 024:002 ο δε ιησους ειπεν αυτοις ου βλεπετε παντα ταυτα αμην λεγω υμιν ου μη αφεθη ωδε λιθος επι λιθον ος ου μη καταλυθησεται 
40N 024:003 καθημενου δε αυτου επι του ορους των ελαιων προσηλθον αυτω οι μαθηται κατ ιδιαν λεγοντες ειπε ημιν ποτε ταυτα εσται και τι το σημειον της σης παρουσιας και της συντελειας του αιωνος 
40N 024:004 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτοις βλεπετε μη τις υμας πλανηση 
40N 024:005 πολλοι γαρ ελευσονται επι τω ονοματι μου λεγοντες εγω ειμι ο χριστος και πολλους πλανησουσιν 
40N 024:006 μελλησετε δε ακουειν πολεμους και ακοας πολεμων ορατε μη θροεισθε δει γαρ παντα γενεσθαι αλλ ουπω εστιν το τελος 
40N 024:007 εγερθησεται γαρ εθνος επι εθνος και βασιλεια επι βασιλειαν και εσονται λιμοι και λοιμοι και σεισμοι κατα τοπους 
40N 024:008 παντα δε ταυτα αρχη ωδινων 
40N 024:009 τοτε παραδωσουσιν υμας εις θλιψιν και αποκτενουσιν υμας και εσεσθε μισουμενοι υπο παντων των εθνων δια το ονομα μου 
40N 024:010 και τοτε σκανδαλισθησονται πολλοι και αλληλους παραδωσουσιν και μισησουσιν αλληλους 
40N 024:011 και πολλοι ψευδοπροφηται εγερθησονται και πλανησουσιν πολλους 
40N 024:012 και δια το πληθυνθηναι την ανομιαν ψυγησεται η αγαπη των πολλων 
40N 024:013 ο δε υπομεινας εις τελος ουτος σωθησεται 
40N 024:014 και κηρυχθησεται τουτο το ευαγγελιον της βασιλειας εν ολη τη οικουμενη εις μαρτυριον πασιν τοις εθνεσιν και τοτε ηξει το τελος 
40N 024:015 οταν ουν ιδητε το βδελυγμα της ερημωσεως το ρηθεν δια δανιηλ του προφητου  {VAR1: εστος } {VAR2: εστως } εν τοπω αγιω ο αναγινωσκων νοειτω 
40N 024:016 τοτε οι εν τη ιουδαια φευγετωσαν επι τα ορη 
40N 024:017 ο επι του δωματος μη καταβαινετω αραι τι εκ της οικιας αυτου 
40N 024:018 και ο εν τω αγρω μη επιστρεψατω οπισω αραι τα ιματια αυτου 
40N 024:019 ουαι δε ταις εν γαστρι εχουσαις και ταις θηλαζουσαις εν εκειναις ταις ημεραις 
40N 024:020 προσευχεσθε δε ινα μη γενηται η φυγη υμων χειμωνος μηδε εν σαββατω 
40N 024:021 εσται γαρ τοτε θλιψις μεγαλη οια ου γεγονεν απ αρχης κοσμου εως του νυν ουδ ου μη γενηται 
40N 024:022 και ει μη εκολοβωθησαν αι ημεραι εκειναι ουκ αν εσωθη πασα σαρξ δια δε τους εκλεκτους κολοβωθησονται αι ημεραι εκειναι 
40N 024:023 τοτε εαν τις υμιν ειπη ιδου ωδε ο χριστος η ωδε μη πιστευσητε 
40N 024:024 εγερθησονται γαρ ψευδοχριστοι και ψευδοπροφηται και δωσουσιν σημεια μεγαλα και τερατα ωστε πλανησαι ει δυνατον και τους εκλεκτους 
40N 024:025 ιδου προειρηκα υμιν 
40N 024:026 εαν ουν ειπωσιν υμιν ιδου εν τη ερημω εστιν μη εξελθητε ιδου εν τοις ταμειοις μη πιστευσητε 
40N 024:027 ωσπερ γαρ η αστραπη εξερχεται απο ανατολων και φαινεται εως δυσμων ουτως εσται και η παρουσια του υιου του ανθρωπου 
40N 024:028 οπου γαρ εαν η το πτωμα εκει συναχθησονται οι αετοι 
40N 024:029 ευθεως δε μετα την θλιψιν των ημερων εκεινων ο ηλιος σκοτισθησεται και η σεληνη ου δωσει το φεγγος αυτης και οι αστερες πεσουνται απο του ουρανου και αι δυναμεις των ουρανων σαλευθησονται 
40N 024:030 και τοτε φανησεται το σημειον του υιου του ανθρωπου εν τω ουρανω και τοτε κοψονται πασαι αι φυλαι της γης και οψονται τον υιον του ανθρωπου ερχομενον επι των νεφελων του ουρανου μετα δυναμεως και δοξης πολλης 
40N 024:031 και αποστελει τους αγγελους αυτου μετα σαλπιγγος φωνης μεγαλης και επισυναξουσιν τους εκλεκτους αυτου εκ των τεσσαρων ανεμων απ ακρων ουρανων εως ακρων αυτων 
40N 024:032 απο δε της συκης μαθετε την παραβολην οταν ηδη ο κλαδος αυτης γενηται απαλος και τα φυλλα εκφυη γινωσκετε οτι εγγυς το θερος 
40N 024:033 ουτως και υμεις οταν ιδητε παντα ταυτα γινωσκετε οτι εγγυς εστιν επι θυραις 
40N 024:034 αμην λεγω υμιν ου μη παρελθη η γενεα αυτη εως αν παντα ταυτα γενηται 
40N 024:035 ο ουρανος και η γη παρελευσονται οι δε λογοι μου ου μη παρελθωσιν 
40N 024:036 περι δε της ημερας εκεινης και της ωρας ουδεις οιδεν ουδε οι αγγελοι των ουρανων ει μη ο πατηρ μου μονος 
40N 024:037 ωσπερ δε αι ημεραι του νωε ουτως εσται και η παρουσια του υιου του ανθρωπου 
40N 024:038 ωσπερ γαρ ησαν εν ταις ημεραις ταις προ του κατακλυσμου τρωγοντες και πινοντες γαμουντες και εκγαμιζοντες αχρι ης ημερας εισηλθεν νωε εις την κιβωτον 
40N 024:039 και ουκ εγνωσαν εως ηλθεν ο κατακλυσμος και ηρεν απαντας ουτως εσται και η παρουσια του υιου του ανθρωπου 
40N 024:040 τοτε δυο εσονται εν τω αγρω ο εις παραλαμβανεται και ο εις αφιεται 
40N 024:041 δυο αληθουσαι εν τω μυλωνι μια παραλαμβανεται και μια αφιεται 
40N 024:042 γρηγορειτε ουν οτι ουκ οιδατε ποια ωρα ο κυριος υμων ερχεται 
40N 024:043 εκεινο δε γινωσκετε οτι ει ηδει ο οικοδεσποτης ποια φυλακη ο κλεπτης ερχεται εγρηγορησεν αν και ουκ αν ειασεν διορυγηναι την οικιαν αυτου 
40N 024:044 δια τουτο και υμεις γινεσθε ετοιμοι οτι η ωρα ου δοκειτε ο υιος του ανθρωπου ερχεται 
40N 024:045 τις αρα εστιν ο πιστος δουλος και φρονιμος ον κατεστησεν ο κυριος αυτου επι της θεραπειας αυτου του διδοναι αυτοις την τροφην εν καιρω 
40N 024:046 μακαριος ο δουλος εκεινος ον ελθων ο κυριος αυτου ευρησει ποιουντα ουτως 
40N 024:047 αμην λεγω υμιν οτι επι πασιν τοις υπαρχουσιν αυτου καταστησει αυτον 
40N 024:048 εαν δε ειπη ο κακος δουλος εκεινος εν τη καρδια αυτου χρονιζει ο κυριος μου ελθειν 
40N 024:049 και αρξηται τυπτειν τους συνδουλους εσθιειν δε και πινειν μετα των μεθυοντων 
40N 024:050 ηξει ο κυριος του δουλου εκεινου εν ημερα η ου προσδοκα και εν ωρα η ου γινωσκει 
40N 024:051 και διχοτομησει αυτον και το μερος αυτου μετα των υποκριτων θησει εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων 
40N 025:001 τοτε ομοιωθησεται η βασιλεια των ουρανων δεκα παρθενοις αιτινες λαβουσαι τας λαμπαδας αυτων εξηλθον εις απαντησιν του νυμφιου 
40N 025:002 πεντε δε ησαν εξ αυτων φρονιμοι και αι πεντε μωραι 
40N 025:003 αιτινες μωραι λαβουσαι τας λαμπαδας εαυτων ουκ ελαβον μεθ εαυτων ελαιον 
40N 025:004 αι δε φρονιμοι ελαβον ελαιον εν τοις αγγειοις αυτων μετα των λαμπαδων αυτων 
40N 025:005 χρονιζοντος δε του νυμφιου ενυσταξαν πασαι και εκαθευδον 
40N 025:006 μεσης δε νυκτος κραυγη γεγονεν ιδου ο νυμφιος ερχεται εξερχεσθε εις απαντησιν αυτου 
40N 025:007 τοτε ηγερθησαν πασαι αι παρθενοι εκειναι και εκοσμησαν τας λαμπαδας αυτων 
40N 025:008 αι δε μωραι ταις φρονιμοις ειπον δοτε ημιν εκ του ελαιου υμων οτι αι λαμπαδες ημων σβεννυνται 
40N 025:009 απεκριθησαν δε αι φρονιμοι λεγουσαι μηποτε ουκ αρκεση ημιν και υμιν πορευεσθε δε μαλλον προς τους πωλουντας και αγορασατε εαυταις 
40N 025:010 απερχομενων δε αυτων αγορασαι ηλθεν ο νυμφιος και αι ετοιμοι εισηλθον μετ αυτου εις τους γαμους και εκλεισθη η θυρα 
40N 025:011 υστερον δε ερχονται και αι λοιπαι παρθενοι λεγουσαι κυριε κυριε ανοιξον ημιν 
40N 025:012 ο δε αποκριθεις ειπεν αμην λεγω υμιν ουκ οιδα υμας 
40N 025:013 γρηγορειτε ουν οτι ουκ οιδατε την ημεραν ουδε την ωραν εν η ο υιος του ανθρωπου ερχεται 
40N 025:014 ωσπερ γαρ ανθρωπος αποδημων εκαλεσεν τους ιδιους δουλους και παρεδωκεν αυτοις τα υπαρχοντα αυτου 
40N 025:015 και ω μεν εδωκεν πεντε ταλαντα ω δε δυο ω δε εν εκαστω κατα την ιδιαν δυναμιν και απεδημησεν ευθεως 
40N 025:016 πορευθεις δε ο τα πεντε ταλαντα λαβων ειργασατο εν αυτοις και εποιησεν αλλα πεντε ταλαντα 
40N 025:017 ωσαυτως και ο τα δυο εκερδησεν και αυτος αλλα δυο 
40N 025:018 ο δε το εν λαβων απελθων ωρυξεν εν τη γη και απεκρυψεν το αργυριον του κυριου αυτου 
40N 025:019 μετα δε χρονον πολυν ερχεται ο κυριος των δουλων εκεινων και συναιρει μετ αυτων λογον 
40N 025:020 και προσελθων ο τα πεντε ταλαντα λαβων προσηνεγκεν αλλα πεντε ταλαντα λεγων κυριε πεντε ταλαντα μοι παρεδωκας ιδε αλλα πεντε ταλαντα εκερδησα επ αυτοις 
40N 025:021 εφη δε αυτω ο κυριος αυτου ευ δουλε αγαθε και πιστε επι ολιγα ης πιστος επι πολλων σε καταστησω εισελθε εις την χαραν του κυριου σου 
40N 025:022 προσελθων δε και ο τα δυο ταλαντα λαβων ειπεν κυριε δυο ταλαντα μοι παρεδωκας ιδε αλλα δυο ταλαντα εκερδησα επ αυτοις 
40N 025:023 εφη αυτω ο κυριος αυτου ευ δουλε αγαθε και πιστε επι ολιγα ης πιστος επι πολλων σε καταστησω εισελθε εις την χαραν του κυριου σου 
40N 025:024 προσελθων δε και ο το εν ταλαντον ειληφως ειπεν κυριε εγνων σε οτι σκληρος ει ανθρωπος θεριζων οπου ουκ εσπειρας και συναγων οθεν ου διεσκορπισας 
40N 025:025 και φοβηθεις απελθων εκρυψα το ταλαντον σου εν τη γη ιδε εχεις το σον 
40N 025:026 αποκριθεις δε ο κυριος αυτου ειπεν αυτω πονηρε δουλε και οκνηρε ηδεις οτι θεριζω οπου ουκ εσπειρα και συναγω οθεν ου διεσκορπισα 
40N 025:027 εδει ουν σε βαλειν το αργυριον μου τοις τραπεζιταις και ελθων εγω εκομισαμην αν το εμον συν τοκω 
40N 025:028 αρατε ουν απ αυτου το ταλαντον και δοτε τω εχοντι τα δεκα ταλαντα 
40N 025:029 τω γαρ εχοντι παντι δοθησεται και περισσευθησεται απο δε του μη εχοντος και ο εχει αρθησεται απ αυτου 
40N 025:030 και τον αχρειον δουλον εκβαλλετε εις το σκοτος το εξωτερον εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων 
40N 025:031 οταν δε ελθη ο υιος του ανθρωπου εν τη δοξη αυτου και παντες οι αγιοι αγγελοι μετ αυτου τοτε καθισει επι θρονου δοξης αυτου 
40N 025:032 και συναχθησεται εμπροσθεν αυτου παντα τα εθνη και αφοριει αυτους απ αλληλων ωσπερ ο ποιμην αφοριζει τα προβατα απο των εριφων 
40N 025:033 και στησει τα μεν προβατα εκ δεξιων αυτου τα δε εριφια εξ ευωνυμων 
40N 025:034 τοτε ερει ο βασιλευς τοις εκ δεξιων αυτου δευτε οι ευλογημενοι του πατρος μου κληρονομησατε την ητοιμασμενην υμιν βασιλειαν απο καταβολης κοσμου 
40N 025:035 επεινασα γαρ και εδωκατε μοι φαγειν εδιψησα και εποτισατε με ξενος ημην και συνηγαγετε με 
40N 025:036 γυμνος και περιεβαλετε με ησθενησα και επεσκεψασθε με εν φυλακη ημην και ηλθετε προς με 
40N 025:037 τοτε αποκριθησονται αυτω οι δικαιοι λεγοντες κυριε ποτε σε ειδομεν πεινωντα και εθρεψαμεν η διψωντα και εποτισαμεν 
40N 025:038 ποτε δε σε ειδομεν ξενον και συνηγαγομεν η γυμνον και περιεβαλομεν 
40N 025:039 ποτε δε σε ειδομεν ασθενη η εν φυλακη και ηλθομεν προς σε 
40N 025:040 και αποκριθεις ο βασιλευς ερει αυτοις αμην λεγω υμιν εφ οσον εποιησατε ενι τουτων των αδελφων μου των ελαχιστων εμοι εποιησατε 
40N 025:041 τοτε ερει και τοις εξ ευωνυμων πορευεσθε απ εμου οι κατηραμενοι εις το πυρ το αιωνιον το ητοιμασμενον τω διαβολω και τοις αγγελοις αυτου 
40N 025:042 επεινασα γαρ και ουκ εδωκατε μοι φαγειν εδιψησα και ουκ εποτισατε με 
40N 025:043 ξενος ημην και ου συνηγαγετε με γυμνος και ου περιεβαλετε με ασθενης και εν φυλακη και ουκ επεσκεψασθε με 
40N 025:044 τοτε αποκριθησονται αυτω και αυτοι λεγοντες κυριε ποτε σε ειδομεν πεινωντα η διψωντα η ξενον η γυμνον η ασθενη η εν φυλακη και ου διηκονησαμεν σοι 
40N 025:045 τοτε αποκριθησεται αυτοις λεγων αμην λεγω υμιν εφ οσον ουκ εποιησατε ενι τουτων των ελαχιστων ουδε εμοι εποιησατε 
40N 025:046 και απελευσονται ουτοι εις κολασιν αιωνιον οι δε δικαιοι εις ζωην αιωνιον 
40N 026:001 και εγενετο οτε ετελεσεν ο ιησους παντας τους λογους τουτους ειπεν τοις μαθηταις αυτου 
40N 026:002 οιδατε οτι μετα δυο ημερας το πασχα γινεται και ο υιος του ανθρωπου παραδιδοται εις το σταυρωθηναι 
40N 026:003 τοτε συνηχθησαν οι αρχιερεις και οι γραμματεις και οι πρεσβυτεροι του λαου εις την αυλην του αρχιερεως του λεγομενου καιαφα 
40N 026:004 και συνεβουλευσαντο ινα τον ιησουν κρατησωσιν δολω και αποκτεινωσιν 
40N 026:005 ελεγον δε μη εν τη εορτη ινα μη θορυβος γενηται εν τω λαω 
40N 026:006 του δε ιησου γενομενου εν βηθανια εν οικια σιμωνος του λεπρου 
40N 026:007 προσηλθεν αυτω γυνη αλαβαστρον μυρου εχουσα βαρυτιμου και κατεχεεν επι την κεφαλην αυτου ανακειμενου 
40N 026:008 ιδοντες δε οι μαθηται αυτου ηγανακτησαν λεγοντες εις τι η απωλεια αυτη 
40N 026:009 ηδυνατο γαρ τουτο το μυρον πραθηναι πολλου και δοθηναι πτωχοις 
40N 026:010 γνους δε ο ιησους ειπεν αυτοις τι κοπους παρεχετε τη γυναικι εργον γαρ καλον ειργασατο εις εμε 
40N 026:011 παντοτε γαρ τους πτωχους εχετε μεθ εαυτων εμε δε ου παντοτε εχετε 
40N 026:012 βαλουσα γαρ αυτη το μυρον τουτο επι του σωματος μου προς το ενταφιασαι με εποιησεν 
40N 026:013 αμην λεγω υμιν οπου εαν κηρυχθη το ευαγγελιον τουτο εν ολω τω κοσμω λαληθησεται και ο εποιησεν αυτη εις μνημοσυνον αυτης 
40N 026:014 τοτε πορευθεις εις των δωδεκα ο λεγομενος ιουδας ισκαριωτης προς τους αρχιερεις 
40N 026:015 ειπεν τι θελετε μοι δουναι καγω υμιν παραδωσω αυτον οι δε εστησαν αυτω τριακοντα αργυρια 
40N 026:016 και απο τοτε εζητει ευκαιριαν ινα αυτον παραδω 
40N 026:017 τη δε πρωτη των αζυμων προσηλθον οι μαθηται τω ιησου λεγοντες αυτω που θελεις ετοιμασωμεν σοι φαγειν το πασχα 
40N 026:018 ο δε ειπεν υπαγετε εις την πολιν προς τον δεινα και ειπατε αυτω ο διδασκαλος λεγει ο καιρος μου εγγυς εστιν προς σε ποιω το πασχα μετα των μαθητων μου 
40N 026:019 και εποιησαν οι μαθηται ως συνεταξεν αυτοις ο ιησους και ητοιμασαν το πασχα 
40N 026:020 οψιας δε γενομενης ανεκειτο μετα των δωδεκα 
40N 026:021 και εσθιοντων αυτων ειπεν αμην λεγω υμιν οτι εις εξ υμων παραδωσει με 
40N 026:022 και λυπουμενοι σφοδρα ηρξαντο λεγειν αυτω εκαστος αυτων μητι εγω ειμι κυριε 
40N 026:023 ο δε αποκριθεις ειπεν ο εμβαψας μετ εμου εν τω τρυβλιω την χειρα ουτος με παραδωσει 
40N 026:024 ο μεν υιος του ανθρωπου υπαγει καθως γεγραπται περι αυτου ουαι δε τω ανθρωπω εκεινω δι ου ο υιος του ανθρωπου παραδιδοται καλον ην αυτω ει ουκ εγεννηθη ο ανθρωπος εκεινος 
40N 026:025 αποκριθεις δε ιουδας ο παραδιδους αυτον ειπεν μητι εγω ειμι ραββι λεγει αυτω συ ειπας 
40N 026:026 εσθιοντων δε αυτων λαβων ο ιησους τον αρτον και ευλογησας εκλασεν και εδιδου τοις μαθηταις και ειπεν λαβετε φαγετε τουτο εστιν το σωμα μου 
40N 026:027 και λαβων το ποτηριον και ευχαριστησας εδωκεν αυτοις λεγων πιετε εξ αυτου παντες 
40N 026:028 τουτο γαρ εστιν το αιμα μου το της καινης διαθηκης το περι πολλων εκχυνομενον εις αφεσιν αμαρτιων 
40N 026:029 λεγω δε υμιν οτι ου μη πιω απ αρτι εκ τουτου του γεννηματος της αμπελου εως της ημερας εκεινης οταν αυτο πινω μεθ υμων καινον εν τη βασιλεια του πατρος μου 
40N 026:030 και υμνησαντες εξηλθον εις το ορος των ελαιων 
40N 026:031 τοτε λεγει αυτοις ο ιησους παντες υμεις σκανδαλισθησεσθε εν εμοι εν τη νυκτι ταυτη γεγραπται γαρ παταξω τον ποιμενα και διασκορπισθησεται τα προβατα της ποιμνης 
40N 026:032 μετα δε το εγερθηναι με προαξω υμας εις την γαλιλαιαν 
40N 026:033 αποκριθεις δε ο πετρος ειπεν αυτω ει και παντες σκανδαλισθησονται εν σοι εγω ουδεποτε σκανδαλισθησομαι 
40N 026:034 εφη αυτω ο ιησους αμην λεγω σοι οτι εν ταυτη τη νυκτι πριν αλεκτορα φωνησαι τρις απαρνηση με 
40N 026:035 λεγει αυτω ο πετρος καν δεη με συν σοι αποθανειν ου μη σε απαρνησομαι ομοιως και παντες οι μαθηται ειπον 
40N 026:036 τοτε ερχεται μετ αυτων ο ιησους εις χωριον λεγομενον γεθσημανη και λεγει τοις μαθηταις καθισατε αυτου εως ου απελθων προσευξωμαι εκει 
40N 026:037 και παραλαβων τον πετρον και τους δυο υιους ζεβεδαιου ηρξατο λυπεισθαι και αδημονειν 
40N 026:038 τοτε λεγει αυτοις περιλυπος εστιν η ψυχη μου εως θανατου μεινατε ωδε και γρηγορειτε μετ εμου 
40N 026:039 και προελθων μικρον επεσεν επι προσωπον αυτου προσευχομενος και λεγων πατερ μου ει δυνατον εστιν παρελθετω απ εμου το ποτηριον τουτο πλην ουχ ως εγω θελω αλλ ως συ 
40N 026:040 και ερχεται προς τους μαθητας και ευρισκει αυτους καθευδοντας και λεγει τω πετρω ουτως ουκ ισχυσατε μιαν ωραν γρηγορησαι μετ εμου 
40N 026:041 γρηγορειτε και προσευχεσθε ινα μη εισελθητε εις πειρασμον το μεν πνευμα προθυμον η δε σαρξ ασθενης 
40N 026:042 παλιν εκ δευτερου απελθων προσηυξατο λεγων πατερ μου ει ου δυναται τουτο το ποτηριον παρελθειν απ εμου εαν μη αυτο πιω γενηθητω το θελημα σου 
40N 026:043 και ελθων ευρισκει αυτους παλιν καθευδοντας ησαν γαρ αυτων οι οφθαλμοι βεβαρημενοι 
40N 026:044 και αφεις αυτους απελθων παλιν προσηυξατο εκ τριτου τον αυτον λογον ειπων 
40N 026:045 τοτε ερχεται προς τους μαθητας αυτου και λεγει αυτοις καθευδετε το λοιπον και αναπαυεσθε ιδου ηγγικεν η ωρα και ο υιος του ανθρωπου παραδιδοται εις χειρας αμαρτωλων 
40N 026:046 εγειρεσθε αγωμεν ιδου ηγγικεν ο παραδιδους με 
40N 026:047 και ετι αυτου λαλουντος ιδου ιουδας εις των δωδεκα ηλθεν και μετ αυτου οχλος πολυς μετα μαχαιρων και ξυλων απο των αρχιερεων και πρεσβυτερων του λαου 
40N 026:048 ο δε παραδιδους αυτον εδωκεν αυτοις σημειον λεγων ον αν φιλησω αυτος εστιν κρατησατε αυτον 
40N 026:049 και ευθεως προσελθων τω ιησου ειπεν χαιρε ραββι και κατεφιλησεν αυτον 
40N 026:050 ο δε ιησους ειπεν αυτω εταιρε εφ ω παρει τοτε προσελθοντες επεβαλον τας χειρας επι τον ιησουν και εκρατησαν αυτον 
40N 026:051 και ιδου εις των μετα ιησου εκτεινας την χειρα απεσπασεν την μαχαιραν αυτου και παταξας τον δουλον του αρχιερεως αφειλεν αυτου το ωτιον 
40N 026:052 τοτε λεγει αυτω ο ιησους αποστρεψον σου την μαχαιραν εις τον τοπον αυτης παντες γαρ οι λαβοντες μαχαιραν εν μαχαιρα απολουνται 
40N 026:053 η δοκεις οτι ου δυναμαι αρτι παρακαλεσαι τον πατερα μου και παραστησει μοι πλειους η δωδεκα λεγεωνας αγγελων 
40N 026:054 πως ουν πληρωθωσιν αι γραφαι οτι ουτως δει γενεσθαι 
40N 026:055 εν εκεινη τη ωρα ειπεν ο ιησους τοις οχλοις ως επι ληστην εξηλθετε μετα μαχαιρων και ξυλων συλλαβειν με καθ ημεραν προς υμας εκαθεζομην διδασκων εν τω ιερω και ουκ εκρατησατε με 
40N 026:056 τουτο δε ολον γεγονεν ινα πληρωθωσιν αι γραφαι των προφητων τοτε οι μαθηται παντες αφεντες αυτον εφυγον 
40N 026:057 οι δε κρατησαντες τον ιησουν απηγαγον προς καιαφαν τον αρχιερεα οπου οι γραμματεις και οι πρεσβυτεροι συνηχθησαν 
40N 026:058 ο δε πετρος ηκολουθει αυτω απο μακροθεν εως της αυλης του αρχιερεως και εισελθων εσω εκαθητο μετα των υπηρετων ιδειν το τελος 
40N 026:059 οι δε αρχιερεις και οι πρεσβυτεροι και το συνεδριον ολον εζητουν ψευδομαρτυριαν κατα του ιησου οπως αυτον θανατωσωσιν 
40N 026:060 και ουχ ευρον και πολλων ψευδομαρτυρων προσελθοντων ουχ ευρον 
40N 026:061 υστερον δε προσελθοντες δυο ψευδομαρτυρες ειπον ουτος εφη δυναμαι καταλυσαι τον ναον του θεου και δια τριων ημερων οικοδομησαι αυτον 
40N 026:062 και αναστας ο αρχιερευς ειπεν αυτω ουδεν αποκρινη τι ουτοι σου καταμαρτυρουσιν 
40N 026:063 ο δε ιησους εσιωπα και αποκριθεις ο αρχιερευς ειπεν αυτω εξορκιζω σε κατα του θεου του ζωντος ινα ημιν ειπης ει συ ει ο χριστος ο υιος του θεου 
40N 026:064 λεγει αυτω ο ιησους συ ειπας πλην λεγω υμιν απ αρτι οψεσθε τον υιον του ανθρωπου καθημενον εκ δεξιων της δυναμεως και ερχομενον επι των νεφελων του ουρανου 
40N 026:065 τοτε ο αρχιερευς διερρηξεν τα ιματια αυτου λεγων οτι εβλασφημησεν τι ετι χρειαν εχομεν μαρτυρων ιδε νυν ηκουσατε την βλασφημιαν αυτου 
40N 026:066 τι υμιν δοκει οι δε αποκριθεντες ειπον ενοχος θανατου εστιν 
40N 026:067 τοτε ενεπτυσαν εις το προσωπον αυτου και εκολαφισαν αυτον οι δε ερραπισαν 
40N 026:068 λεγοντες προφητευσον ημιν χριστε τις εστιν ο παισας σε 
40N 026:069 ο δε πετρος εξω εκαθητο εν τη αυλη και προσηλθεν αυτω μια παιδισκη λεγουσα και συ ησθα μετα ιησου του γαλιλαιου 
40N 026:070 ο δε ηρνησατο εμπροσθεν παντων λεγων ουκ οιδα τι λεγεις 
40N 026:071 εξελθοντα δε αυτον εις τον πυλωνα ειδεν αυτον αλλη και λεγει τοις εκει και ουτος ην μετα ιησου του ναζωραιου 
40N 026:072 και παλιν ηρνησατο μεθ ορκου οτι ουκ οιδα τον ανθρωπον 
40N 026:073 μετα μικρον δε προσελθοντες οι εστωτες ειπον τω πετρω αληθως και συ εξ αυτων ει και γαρ η λαλια σου δηλον σε ποιει 
40N 026:074 τοτε ηρξατο καταναθεματιζειν και ομνυειν οτι ουκ οιδα τον ανθρωπον και ευθεως αλεκτωρ εφωνησεν 
40N 026:075 και εμνησθη ο πετρος του ρηματος του ιησου ειρηκοτος αυτω οτι πριν αλεκτορα φωνησαι τρις απαρνηση με και εξελθων εξω εκλαυσεν πικρως 
40N 027:001 πρωιας δε γενομενης συμβουλιον ελαβον παντες οι αρχιερεις και οι πρεσβυτεροι του λαου κατα του ιησου ωστε θανατωσαι αυτον 
40N 027:002 και δησαντες αυτον απηγαγον και παρεδωκαν αυτον ποντιω πιλατω τω ηγεμονι 
40N 027:003 τοτε ιδων ιουδας ο παραδιδους αυτον οτι κατεκριθη μεταμεληθεις απεστρεψεν τα τριακοντα αργυρια τοις αρχιερευσιν και τοις πρεσβυτεροις 
40N 027:004 λεγων ημαρτον παραδους αιμα αθωον οι δε ειπον τι προς ημας συ οψει 
40N 027:005 και ριψας τα αργυρια εν τω ναω ανεχωρησεν και απελθων απηγξατο 
40N 027:006 οι δε αρχιερεις λαβοντες τα αργυρια ειπον ουκ εξεστιν βαλειν αυτα εις τον κορβαναν επει τιμη αιματος εστιν 
40N 027:007 συμβουλιον δε λαβοντες ηγορασαν εξ αυτων τον αγρον του κεραμεως εις ταφην τοις ξενοις 
40N 027:008 διο εκληθη ο αγρος εκεινος αγρος αιματος εως της σημερον 
40N 027:009 τοτε επληρωθη το ρηθεν δια ιερεμιου του προφητου λεγοντος και ελαβον τα τριακοντα αργυρια την τιμην του τετιμημενου ον ετιμησαντο απο υιων ισραηλ 
40N 027:010 και εδωκαν αυτα εις τον αγρον του κεραμεως καθα συνεταξεν μοι κυριος 
40N 027:011 ο δε ιησους εστη εμπροσθεν του ηγεμονος και επηρωτησεν αυτον ο ηγεμων λεγων συ ει ο βασιλευς των ιουδαιων ο δε ιησους εφη αυτω συ λεγεις 
40N 027:012 και εν τω κατηγορεισθαι αυτον υπο των αρχιερεων και των πρεσβυτερων ουδεν απεκρινατο 
40N 027:013 τοτε λεγει αυτω ο πιλατος ουκ ακουεις ποσα σου καταμαρτυρουσιν 
40N 027:014 και ουκ απεκριθη αυτω προς ουδε εν ρημα ωστε θαυμαζειν τον ηγεμονα λιαν 
40N 027:015 κατα δε εορτην ειωθει ο ηγεμων απολυειν ενα τω οχλω δεσμιον ον ηθελον 
40N 027:016 ειχον δε τοτε δεσμιον επισημον λεγομενον βαραββαν 
40N 027:017 συνηγμενων ουν αυτων ειπεν αυτοις ο πιλατος τινα θελετε απολυσω υμιν βαραββαν η ιησουν τον λεγομενον χριστον 
40N 027:018 ηδει γαρ οτι δια φθονον παρεδωκαν αυτον 
40N 027:019 καθημενου δε αυτου επι του βηματος απεστειλεν προς αυτον η γυνη αυτου λεγουσα μηδεν σοι και τω δικαιω εκεινω πολλα γαρ επαθον σημερον κατ οναρ δι αυτον 
40N 027:020 οι δε αρχιερεις και οι πρεσβυτεροι επεισαν τους οχλους ινα αιτησωνται τον βαραββαν τον δε ιησουν απολεσωσιν 
40N 027:021 αποκριθεις δε ο ηγεμων ειπεν αυτοις τινα θελετε απο των δυο απολυσω υμιν οι δε ειπον βαραββαν 
40N 027:022 λεγει αυτοις ο πιλατος τι ουν ποιησω ιησουν τον λεγομενον χριστον λεγουσιν αυτω παντες σταυρωθητω 
40N 027:023 ο δε ηγεμων εφη τι γαρ κακον εποιησεν οι δε περισσως εκραζον λεγοντες σταυρωθητω 
40N 027:024 ιδων δε ο πιλατος οτι ουδεν ωφελει αλλα μαλλον θορυβος γινεται λαβων υδωρ απενιψατο τας χειρας απεναντι του οχλου λεγων αθωος ειμι απο του αιματος του δικαιου τουτου υμεις οψεσθε 
40N 027:025 και αποκριθεις πας ο λαος ειπεν το αιμα αυτου εφ ημας και επι τα τεκνα ημων 
40N 027:026 τοτε απελυσεν αυτοις τον βαραββαν τον δε ιησουν φραγελλωσας παρεδωκεν ινα σταυρωθη 
40N 027:027 τοτε οι στρατιωται του ηγεμονος παραλαβοντες τον ιησουν εις το πραιτωριον συνηγαγον επ αυτον ολην την σπειραν 
40N 027:028 και εκδυσαντες αυτον περιεθηκαν αυτω χλαμυδα κοκκινην 
40N 027:029 και πλεξαντες στεφανον εξ ακανθων επεθηκαν επι την κεφαλην αυτου και καλαμον επι την δεξιαν αυτου και γονυπετησαντες εμπροσθεν αυτου ενεπαιζον αυτω λεγοντες χαιρε ο βασιλευς των ιουδαιων 
40N 027:030 και εμπτυσαντες εις αυτον ελαβον τον καλαμον και ετυπτον εις την κεφαλην αυτου 
40N 027:031 και οτε ενεπαιξαν αυτω εξεδυσαν αυτον την χλαμυδα και ενεδυσαν αυτον τα ιματια αυτου και απηγαγον αυτον εις το σταυρωσαι 
40N 027:032 εξερχομενοι δε ευρον ανθρωπον κυρηναιον ονοματι σιμωνα τουτον ηγγαρευσαν ινα αρη τον σταυρον αυτου 
40N 027:033 και ελθοντες εις τοπον λεγομενον γολγοθα ος εστιν λεγομενος κρανιου τοπος 
40N 027:034 εδωκαν αυτω πιειν οξος μετα χολης μεμιγμενον και γευσαμενος ουκ ηθελεν πιειν 
40N 027:035 σταυρωσαντες δε αυτον διεμερισαντο τα ιματια αυτου βαλλοντες κληρον ινα πληρωθη το ρηθεν υπο του προφητου διεμερισαντο τα ιματια μου εαυτοις και επι τον ιματισμον μου εβαλον κληρον 
40N 027:036 και καθημενοι ετηρουν αυτον εκει 
40N 027:037 και επεθηκαν επανω της κεφαλης αυτου την αιτιαν αυτου γεγραμμενην ουτος εστιν ιησους ο βασιλευς των ιουδαιων 
40N 027:038 τοτε σταυρουνται συν αυτω δυο λησται εις εκ δεξιων και εις εξ ευωνυμων 
40N 027:039 οι δε παραπορευομενοι εβλασφημουν αυτον κινουντες τας κεφαλας αυτων 
40N 027:040 και λεγοντες ο καταλυων τον ναον και εν τρισιν ημεραις οικοδομων σωσον σεαυτον ει υιος ει του θεου καταβηθι απο του σταυρου 
40N 027:041 ομοιως δε και οι αρχιερεις εμπαιζοντες μετα των γραμματεων και πρεσβυτερων ελεγον 
40N 027:042 αλλους εσωσεν εαυτον ου δυναται σωσαι ει βασιλευς ισραηλ εστιν καταβατω νυν απο του σταυρου και πιστευσομεν αυτω 
40N 027:043 πεποιθεν επι τον θεον ρυσασθω νυν αυτον ει θελει αυτον ειπεν γαρ οτι θεου ειμι υιος 
40N 027:044 το δ αυτο και οι λησται οι συσταυρωθεντες αυτω ωνειδιζον αυτω 
40N 027:045 απο δε εκτης ωρας σκοτος εγενετο επι πασαν την γην εως ωρας εννατης 
40N 027:046 περι δε την εννατην ωραν ανεβοησεν ο ιησους φωνη μεγαλη λεγων ηλι ηλι λαμα σαβαχθανι τουτ εστιν θεε μου θεε μου ινα τι με εγκατελιπες 
40N 027:047 τινες δε των εκει εστωτων ακουσαντες ελεγον οτι ηλιαν φωνει ουτος 
40N 027:048 και ευθεως δραμων εις εξ αυτων και λαβων σπογγον πλησας τε οξους και περιθεις καλαμω εποτιζεν αυτον 
40N 027:049 οι δε λοιποι ελεγον αφες ιδωμεν ει ερχεται ηλιας σωσων αυτον 
40N 027:050 ο δε ιησους παλιν κραξας φωνη μεγαλη αφηκεν το πνευμα 
40N 027:051 και ιδου το καταπετασμα του ναου εσχισθη εις δυο απο ανωθεν εως κατω και η γη εσεισθη και αι πετραι εσχισθησαν 
40N 027:052 και τα μνημεια ανεωχθησαν και πολλα σωματα των κεκοιμημενων αγιων ηγερθη 
40N 027:053 και εξελθοντες εκ των μνημειων μετα την εγερσιν αυτου εισηλθον εις την αγιαν πολιν και ενεφανισθησαν πολλοις 
40N 027:054 ο δε εκατονταρχος και οι μετ αυτου τηρουντες τον ιησουν ιδοντες τον σεισμον και τα γενομενα εφοβηθησαν σφοδρα λεγοντες αληθως θεου υιος ην ουτος 
40N 027:055 ησαν δε εκει γυναικες πολλαι απο μακροθεν θεωρουσαι αιτινες ηκολουθησαν τω ιησου απο της γαλιλαιας διακονουσαι αυτω 
40N 027:056 εν αις ην μαρια η μαγδαληνη και μαρια η του ιακωβου και ιωση μητηρ και η μητηρ των υιων ζεβεδαιου 
40N 027:057 οψιας δε γενομενης ηλθεν ανθρωπος πλουσιος απο αριμαθαιας τουνομα ιωσηφ ος και αυτος εμαθητευσεν τω ιησου 
40N 027:058 ουτος προσελθων τω πιλατω ητησατο το σωμα του ιησου τοτε ο πιλατος εκελευσεν αποδοθηναι το σωμα 
40N 027:059 και λαβων το σωμα ο ιωσηφ ενετυλιξεν αυτο σινδονι καθαρα 
40N 027:060 και εθηκεν αυτο εν τω καινω αυτου μνημειω ο ελατομησεν εν τη πετρα και προσκυλισας λιθον μεγαν τη θυρα του μνημειου απηλθεν 
40N 027:061 ην δε εκει μαρια η μαγδαληνη και η αλλη μαρια καθημεναι απεναντι του ταφου 
40N 027:062 τη δε επαυριον ητις εστιν μετα την παρασκευην συνηχθησαν οι αρχιερεις και οι φαρισαιοι προς πιλατον 
40N 027:063 λεγοντες κυριε εμνησθημεν οτι εκεινος ο πλανος ειπεν ετι ζων μετα τρεις ημερας εγειρομαι 
40N 027:064 κελευσον ουν ασφαλισθηναι τον ταφον εως της τριτης ημερας μηποτε ελθοντες οι μαθηται αυτου νυκτος κλεψωσιν αυτον και ειπωσιν τω λαω ηγερθη απο των νεκρων και εσται η εσχατη πλανη χειρων της πρωτης 
40N 027:065 εφη δε αυτοις ο πιλατος εχετε κουστωδιαν υπαγετε ασφαλισασθε ως οιδατε 
40N 027:066 οι δε πορευθεντες ησφαλισαντο τον ταφον σφραγισαντες τον λιθον μετα της κουστωδιας 
40N 028:001 οψε δε σαββατων τη επιφωσκουση εις μιαν σαββατων ηλθεν μαρια η μαγδαληνη και η αλλη μαρια θεωρησαι τον ταφον 
40N 028:002 και ιδου σεισμος εγενετο μεγας αγγελος γαρ κυριου καταβας εξ ουρανου προσελθων απεκυλισεν τον λιθον απο της θυρας και εκαθητο επανω αυτου 
40N 028:003 ην δε η ιδεα αυτου ως αστραπη και το ενδυμα αυτου λευκον ωσει χιων 
40N 028:004 απο δε του φοβου αυτου εσεισθησαν οι τηρουντες και εγενοντο ωσει νεκροι 
40N 028:005 αποκριθεις δε ο αγγελος ειπεν ταις γυναιξιν μη φοβεισθε υμεις οιδα γαρ οτι ιησουν τον εσταυρωμενον ζητειτε 
40N 028:006 ουκ εστιν ωδε ηγερθη γαρ καθως ειπεν δευτε ιδετε τον τοπον οπου εκειτο ο κυριος 
40N 028:007 και ταχυ πορευθεισαι ειπατε τοις μαθηταις αυτου οτι ηγερθη απο των νεκρων και ιδου προαγει υμας εις την γαλιλαιαν εκει αυτον οψεσθε ιδου ειπον υμιν 
40N 028:008 και εξελθουσαι ταχυ απο του μνημειου μετα φοβου και χαρας μεγαλης εδραμον απαγγειλαι τοις μαθηταις αυτου 
40N 028:009 ως δε επορευοντο απαγγειλαι τοις μαθηταις αυτου και ιδου ο ιησους απηντησεν αυταις λεγων χαιρετε αι δε προσελθουσαι εκρατησαν αυτου τους ποδας και προσεκυνησαν αυτω 
40N 028:010 τοτε λεγει αυταις ο ιησους μη φοβεισθε υπαγετε απαγγειλατε τοις αδελφοις μου ινα απελθωσιν εις την γαλιλαιαν κακει με οψονται 
40N 028:011 πορευομενων δε αυτων ιδου τινες της κουστωδιας ελθοντες εις την πολιν απηγγειλαν τοις αρχιερευσιν απαντα τα γενομενα 
40N 028:012 και συναχθεντες μετα των πρεσβυτερων συμβουλιον τε λαβοντες αργυρια ικανα εδωκαν τοις στρατιωταις 
40N 028:013 λεγοντες ειπατε οτι οι μαθηται αυτου νυκτος ελθοντες εκλεψαν αυτον ημων κοιμωμενων 
40N 028:014 και εαν ακουσθη τουτο επι του ηγεμονος ημεις πεισομεν αυτον και υμας αμεριμνους ποιησομεν 
40N 028:015 οι δε λαβοντες τα αργυρια εποιησαν ως εδιδαχθησαν και διεφημισθη ο λογος ουτος παρα ιουδαιοις μεχρι της σημερον 
40N 028:016 οι δε ενδεκα μαθηται επορευθησαν εις την γαλιλαιαν εις το ορος ου εταξατο αυτοις ο ιησους 
40N 028:017 και ιδοντες αυτον προσεκυνησαν αυτω οι δε εδιστασαν 
40N 028:018 και προσελθων ο ιησους ελαλησεν αυτοις λεγων εδοθη μοι πασα εξουσια εν ουρανω και επι γης 
40N 028:019 πορευθεντες ουν μαθητευσατε παντα τα εθνη βαπτιζοντες αυτους εις το ονομα του πατρος και του υιου και του αγιου πνευματος 
40N 028:020 διδασκοντες αυτους τηρειν παντα οσα ενετειλαμην υμιν και ιδου εγω μεθ υμων ειμι πασας τας ημερας εως της συντελειας του αιωνος αμην 
41N 001:001 αρχη του ευαγγελιου ιησου χριστου υιου του θεου 
41N 001:002 ως γεγραπται εν τοις προφηταις ιδου εγω αποστελλω τον αγγελον μου προ προσωπου σου ος κατασκευασει την οδον σου εμπροσθεν σου 
41N 001:003 φωνη βοωντος εν τη ερημω ετοιμασατε την οδον κυριου ευθειας ποιειτε τας τριβους αυτου 
41N 001:004 εγενετο ιωαννης βαπτιζων εν τη ερημω και κηρυσσων βαπτισμα μετανοιας εις αφεσιν αμαρτιων 
41N 001:005 και εξεπορευετο προς αυτον πασα η ιουδαια χωρα και οι ιεροσολυμιται και εβαπτιζοντο παντες εν τω ιορδανη ποταμω υπ αυτου εξομολογουμενοι τας αμαρτιας αυτων 
41N 001:006 ην δε ιωαννης ενδεδυμενος τριχας καμηλου και ζωνην δερματινην περι την οσφυν αυτου και εσθιων ακριδας και μελι αγριον 
41N 001:007 και εκηρυσσεν λεγων ερχεται ο ισχυροτερος μου οπισω μου ου ουκ ειμι ικανος κυψας λυσαι τον ιμαντα των υποδηματων αυτου 
41N 001:008 εγω μεν εβαπτισα υμας εν υδατι αυτος δε βαπτισει υμας εν πνευματι αγιω 
41N 001:009 και εγενετο εν εκειναις ταις ημεραις ηλθεν ιησους απο  {VAR1: ναζαρετ } {VAR2: ναζαρεθ } της γαλιλαιας και εβαπτισθη υπο ιωαννου εις τον ιορδανην 
41N 001:010 και ευθεως αναβαινων απο του υδατος ειδεν σχιζομενους τους ουρανους και το πνευμα ωσει περιστεραν καταβαινον επ αυτον 
41N 001:011 και φωνη εγενετο εκ των ουρανων συ ει ο υιος μου ο αγαπητος εν ω ευδοκησα 
41N 001:012 και ευθυς το πνευμα αυτον εκβαλλει εις την ερημον 
41N 001:013 και ην εκει εν τη ερημω ημερας τεσσαρακοντα πειραζομενος υπο του σατανα και ην μετα των θηριων και οι αγγελοι διηκονουν αυτω 
41N 001:014 μετα δε το παραδοθηναι τον ιωαννην ηλθεν ο ιησους εις την γαλιλαιαν κηρυσσων το ευαγγελιον της βασιλειας του θεου 
41N 001:015 και λεγων οτι πεπληρωται ο καιρος και ηγγικεν η βασιλεια του θεου μετανοειτε και πιστευετε εν τω ευαγγελιω 
41N 001:016 περιπατων δε παρα την θαλασσαν της γαλιλαιας ειδεν σιμωνα και ανδρεαν τον αδελφον αυτου βαλλοντας αμφιβληστρον εν τη θαλασση ησαν γαρ αλιεις 
41N 001:017 και ειπεν αυτοις ο ιησους δευτε οπισω μου και ποιησω υμας γενεσθαι αλιεις ανθρωπων 
41N 001:018 και ευθεως αφεντες τα δικτυα αυτων ηκολουθησαν αυτω 
41N 001:019 και προβας εκειθεν ολιγον ειδεν ιακωβον τον του ζεβεδαιου και ιωαννην τον αδελφον αυτου και αυτους εν τω πλοιω καταρτιζοντας τα δικτυα 
41N 001:020 και ευθεως εκαλεσεν αυτους και αφεντες τον πατερα αυτων ζεβεδαιον εν τω πλοιω μετα των μισθωτων απηλθον οπισω αυτου 
41N 001:021 και εισπορευονται εις καπερναουμ και ευθεως τοις σαββασιν εισελθων εις την συναγωγην εδιδασκεν 
41N 001:022 και εξεπλησσοντο επι τη διδαχη αυτου ην γαρ διδασκων αυτους ως εξουσιαν εχων και ουχ ως οι γραμματεις 
41N 001:023 και ην εν τη συναγωγη αυτων ανθρωπος εν πνευματι ακαθαρτω και ανεκραξεν 
41N 001:024 λεγων εα τι ημιν και σοι ιησου ναζαρηνε ηλθες απολεσαι ημας οιδα σε τις ει ο αγιος του θεου 
41N 001:025 και επετιμησεν αυτω ο ιησους λεγων φιμωθητι και εξελθε εξ αυτου 
41N 001:026 και σπαραξαν αυτον το πνευμα το ακαθαρτον και κραξαν φωνη μεγαλη εξηλθεν εξ αυτου 
41N 001:027 και εθαμβηθησαν παντες ωστε συζητειν προς αυτους λεγοντας τι εστιν τουτο τις η διδαχη η καινη αυτη οτι κατ εξουσιαν και τοις πνευμασιν τοις ακαθαρτοις επιτασσει και υπακουουσιν αυτω 
41N 001:028 εξηλθεν δε η ακοη αυτου ευθυς εις ολην την περιχωρον της γαλιλαιας 
41N 001:029 και ευθεως εκ της συναγωγης εξελθοντες ηλθον εις την οικιαν σιμωνος και ανδρεου μετα ιακωβου και ιωαννου 
41N 001:030 η δε πενθερα σιμωνος κατεκειτο πυρεσσουσα και ευθεως λεγουσιν αυτω περι αυτης 
41N 001:031 και προσελθων ηγειρεν αυτην κρατησας της χειρος αυτης και αφηκεν αυτην ο πυρετος ευθεως και διηκονει αυτοις 
41N 001:032 οψιας δε γενομενης οτε εδυ ο ηλιος εφερον προς αυτον παντας τους κακως εχοντας και τους δαιμονιζομενους 
41N 001:033 και η πολις ολη επισυνηγμενη ην προς την θυραν 
41N 001:034 και εθεραπευσεν πολλους κακως εχοντας ποικιλαις νοσοις και δαιμονια πολλα εξεβαλεν και ουκ ηφιεν λαλειν τα δαιμονια οτι ηδεισαν αυτον 
41N 001:035 και πρωι εννυχον λιαν αναστας εξηλθεν και απηλθεν εις ερημον τοπον κακει προσηυχετο 
41N 001:036 και κατεδιωξαν αυτον ο σιμων και οι μετ αυτου 
41N 001:037 και ευροντες αυτον λεγουσιν αυτω οτι παντες ζητουσιν σε 
41N 001:038 και λεγει αυτοις αγωμεν εις τας εχομενας κωμοπολεις ινα κακει κηρυξω εις τουτο γαρ εξεληλυθα 
41N 001:039 και ην κηρυσσων εν ταις συναγωγαις αυτων εις ολην την γαλιλαιαν και τα δαιμονια εκβαλλων 
41N 001:040 και ερχεται προς αυτον λεπρος παρακαλων αυτον και γονυπετων αυτον και λεγων αυτω οτι εαν θελης δυνασαι με καθαρισαι 
41N 001:041 ο δε ιησους σπλαγχνισθεις εκτεινας την χειρα ηψατο αυτου και λεγει αυτω θελω καθαρισθητι 
41N 001:042 και ειποντος αυτου ευθεως απηλθεν απ αυτου η λεπρα και εκαθαρισθη 
41N 001:043 και εμβριμησαμενος αυτω ευθεως εξεβαλεν αυτον 
41N 001:044 και λεγει αυτω ορα μηδενι μηδεν ειπης αλλ υπαγε σεαυτον δειξον τω ιερει και προσενεγκε περι του καθαρισμου σου α προσεταξεν μωσης εις μαρτυριον αυτοις 
41N 001:045 ο δε εξελθων ηρξατο κηρυσσειν πολλα και διαφημιζειν τον λογον ωστε μηκετι αυτον δυνασθαι φανερως εις πολιν εισελθειν αλλ εξω εν ερημοις τοποις ην και ηρχοντο προς αυτον πανταχοθεν 
41N 002:001 και παλιν εισηλθεν εις καπερναουμ δι ημερων και ηκουσθη οτι εις οικον εστιν 
41N 002:002 και ευθεως συνηχθησαν πολλοι ωστε μηκετι χωρειν μηδε τα προς την θυραν και ελαλει αυτοις τον λογον 
41N 002:003 και ερχονται προς αυτον παραλυτικον φεροντες αιρομενον υπο τεσσαρων 
41N 002:004 και μη δυναμενοι προσεγγισαι αυτω δια τον οχλον απεστεγασαν την στεγην οπου ην και εξορυξαντες χαλωσιν τον κραββατον εφ ω ο παραλυτικος κατεκειτο 
41N 002:005 ιδων δε ο ιησους την πιστιν αυτων λεγει τω παραλυτικω τεκνον αφεωνται σοι αι αμαρτιαι σου 
41N 002:006 ησαν δε τινες των γραμματεων εκει καθημενοι και διαλογιζομενοι εν ταις καρδιαις αυτων 
41N 002:007 τι ουτος ουτως λαλει βλασφημιας τις δυναται αφιεναι αμαρτιας ει μη εις ο θεος 
41N 002:008 και ευθεως επιγνους ο ιησους τω πνευματι αυτου οτι ουτως διαλογιζονται εν εαυτοις ειπεν αυτοις τι ταυτα διαλογιζεσθε εν ταις καρδιαις υμων 
41N 002:009 τι εστιν ευκοπωτερον ειπειν τω παραλυτικω αφεωνται σοι αι αμαρτιαι η ειπειν εγειραι και αρον σου τον κραββατον και περιπατει 
41N 002:010 ινα δε ειδητε οτι εξουσιαν εχει ο υιος του ανθρωπου αφιεναι επι της γης αμαρτιας λεγει τω παραλυτικω 
41N 002:011 σοι λεγω εγειραι και αρον τον κραββατον σου και υπαγε εις τον οικον σου 
41N 002:012 και ηγερθη ευθεως και αρας τον κραββατον εξηλθεν εναντιον παντων ωστε εξιστασθαι παντας και δοξαζειν τον θεον λεγοντας οτι ουδεποτε ουτως ειδομεν 
41N 002:013 και εξηλθεν παλιν παρα την θαλασσαν και πας ο οχλος ηρχετο προς αυτον και εδιδασκεν αυτους 
41N 002:014 και παραγων ειδεν λευιν τον του αλφαιου καθημενον επι το τελωνιον και λεγει αυτω ακολουθει μοι και αναστας ηκολουθησεν αυτω 
41N 002:015 και εγενετο εν τω κατακεισθαι αυτον εν τη οικια αυτου και πολλοι τελωναι και αμαρτωλοι συνανεκειντο τω ιησου και τοις μαθηταις αυτου ησαν γαρ πολλοι και ηκολουθησαν αυτω 
41N 002:016 και οι γραμματεις και οι φαρισαιοι ιδοντες αυτον εσθιοντα μετα των τελωνων και αμαρτωλων ελεγον τοις μαθηταις αυτου τι οτι μετα των τελωνων και αμαρτωλων εσθιει και πινει 
41N 002:017 και ακουσας ο ιησους λεγει αυτοις ου χρειαν εχουσιν οι ισχυοντες ιατρου αλλ οι κακως εχοντες ουκ ηλθον καλεσαι δικαιους αλλα αμαρτωλους εις μετανοιαν 
41N 002:018 και ησαν οι μαθηται ιωαννου και οι των φαρισαιων νηστευοντες και ερχονται και λεγουσιν αυτω δια τι οι μαθηται ιωαννου και οι των φαρισαιων νηστευουσιν οι δε σοι μαθηται ου νηστευουσιν 
41N 002:019 και ειπεν αυτοις ο ιησους μη δυνανται οι υιοι του νυμφωνος εν ω ο νυμφιος μετ αυτων εστιν νηστευειν οσον χρονον μεθ εαυτων εχουσιν τον νυμφιον ου δυνανται νηστευειν 
41N 002:020 ελευσονται δε ημεραι οταν απαρθη απ αυτων ο νυμφιος και τοτε νηστευσουσιν εν εκειναις ταις ημεραις 
41N 002:021 και ουδεις επιβλημα ρακους αγναφου επιρραπτει επι ιματιω παλαιω ει δε μη αιρει το πληρωμα αυτου το καινον του παλαιου και χειρον σχισμα γινεται 
41N 002:022 και ουδεις βαλλει οινον νεον εις ασκους παλαιους ει δε μη ρησσει ο οινος ο νεος τους ασκους και ο οινος εκχειται και οι ασκοι απολουνται αλλα οινον νεον εις ασκους καινους βλητεον 
41N 002:023 και εγενετο παραπορευεσθαι αυτον εν τοις σαββασιν δια των σποριμων και ηρξαντο οι μαθηται αυτου οδον ποιειν τιλλοντες τους σταχυας 
41N 002:024 και οι φαρισαιοι ελεγον αυτω ιδε τι ποιουσιν εν τοις σαββασιν ο ουκ εξεστιν 
41N 002:025 και αυτος ελεγεν αυτοις ουδεποτε ανεγνωτε τι εποιησεν δαβιδ οτε χρειαν εσχεν και επεινασεν αυτος και οι μετ αυτου 
41N 002:026 πως εισηλθεν εις τον οικον του θεου επι αβιαθαρ του αρχιερεως και τους αρτους της προθεσεως εφαγεν ους ουκ εξεστιν φαγειν ει μη τοις ιερευσιν και εδωκεν και τοις συν αυτω ουσιν 
41N 002:027 και ελεγεν αυτοις το σαββατον δια τον ανθρωπον εγενετο ουχ ο ανθρωπος δια το σαββατον 
41N 002:028 ωστε κυριος εστιν ο υιος του ανθρωπου και του σαββατου 
41N 003:001 και εισηλθεν παλιν εις την συναγωγην και ην εκει ανθρωπος εξηραμμενην εχων την χειρα 
41N 003:002 και παρετηρουν αυτον ει τοις σαββασιν θεραπευσει αυτον ινα κατηγορησωσιν αυτου 
41N 003:003 και λεγει τω ανθρωπω τω εξηραμμενην εχοντι την χειρα εγειραι εις το μεσον 
41N 003:004 και λεγει αυτοις εξεστιν τοις σαββασιν αγαθοποιησαι η κακοποιησαι ψυχην σωσαι η αποκτειναι οι δε εσιωπων 
41N 003:005 και περιβλεψαμενος αυτους μετ οργης συλλυπουμενος επι τη πωρωσει της καρδιας αυτων λεγει τω ανθρωπω εκτεινον την χειρα σου και εξετεινεν και αποκατεσταθη η χειρ αυτου υγιης ως η αλλη 
41N 003:006 και εξελθοντες οι φαρισαιοι ευθεως μετα των ηρωδιανων συμβουλιον εποιουν κατ αυτου οπως αυτον απολεσωσιν 
41N 003:007 και ο ιησους ανεχωρησεν μετα των μαθητων αυτου προς την θαλασσαν και πολυ πληθος απο της γαλιλαιας ηκολουθησαν αυτω και απο της ιουδαιας 
41N 003:008 και απο ιεροσολυμων και απο της ιδουμαιας και περαν του ιορδανου και οι περι τυρον και σιδωνα πληθος πολυ ακουσαντες οσα εποιει ηλθον προς αυτον 
41N 003:009 και ειπεν τοις μαθηταις αυτου ινα πλοιαριον προσκαρτερη αυτω δια τον οχλον ινα μη θλιβωσιν αυτον 
41N 003:010 πολλους γαρ εθεραπευσεν ωστε επιπιπτειν αυτω ινα αυτου αψωνται οσοι ειχον μαστιγας 
41N 003:011 και τα πνευματα τα ακαθαρτα οταν αυτον εθεωρει προσεπιπτεν αυτω και εκραζεν λεγοντα οτι συ ει ο υιος του θεου 
41N 003:012 και πολλα επετιμα αυτοις ινα μη αυτον φανερον ποιησωσιν 
41N 003:013 και αναβαινει εις το ορος και προσκαλειται ους ηθελεν αυτος και απηλθον προς αυτον 
41N 003:014 και εποιησεν δωδεκα ινα ωσιν μετ αυτου και ινα αποστελλη αυτους κηρυσσειν 
41N 003:015 και εχειν εξουσιαν θεραπευειν τας νοσους και εκβαλλειν τα δαιμονια 
41N 003:016 και επεθηκεν τω σιμωνι ονομα πετρον 
41N 003:017 και ιακωβον τον του ζεβεδαιου και ιωαννην τον αδελφον του ιακωβου και επεθηκεν αυτοις ονοματα βοανεργες ο εστιν υιοι βροντης 
41N 003:018 και ανδρεαν και φιλιππον και βαρθολομαιον και ματθαιον και θωμαν και ιακωβον τον του αλφαιου και θαδδαιον και σιμωνα τον κανανιτην 
41N 003:019 και ιουδαν ισκαριωτην ος και παρεδωκεν αυτον και ερχονται εις οικον 
41N 003:020 και συνερχεται παλιν οχλος ωστε μη δυνασθαι αυτους μητε αρτον φαγειν 
41N 003:021 και ακουσαντες οι παρ αυτου εξηλθον κρατησαι αυτον ελεγον γαρ οτι εξεστη 
41N 003:022 και οι γραμματεις οι απο ιεροσολυμων καταβαντες ελεγον οτι βεελζεβουλ εχει και οτι εν τω αρχοντι των δαιμονιων εκβαλλει τα δαιμονια 
41N 003:023 και προσκαλεσαμενος αυτους εν παραβολαις ελεγεν αυτοις πως δυναται σατανας σαταναν εκβαλλειν 
41N 003:024 και εαν βασιλεια εφ εαυτην μερισθη ου δυναται σταθηναι η βασιλεια εκεινη 
41N 003:025 και εαν οικια εφ εαυτην μερισθη ου δυναται σταθηναι η οικια εκεινη 
41N 003:026 και ει ο σατανας ανεστη εφ εαυτον και μεμερισται ου δυναται σταθηναι αλλα τελος εχει 
41N 003:027 ου δυναται ουδεις τα σκευη του ισχυρου εισελθων εις την οικιαν αυτου διαρπασαι εαν μη πρωτον τον ισχυρον δηση και τοτε την οικιαν αυτου διαρπασει 
41N 003:028 αμην λεγω υμιν οτι παντα αφεθησεται τα αμαρτηματα τοις υιοις των ανθρωπων και βλασφημιαι οσας αν βλασφημησωσιν 
41N 003:029 ος δ αν βλασφημηση εις το πνευμα το αγιον ουκ εχει αφεσιν εις τον αιωνα αλλ ενοχος εστιν αιωνιου κρισεως 
41N 003:030 οτι ελεγον πνευμα ακαθαρτον εχει 
41N 003:031 ερχονται ουν οι αδελφοι και η μητηρ αυτου και εξω εστωτες απεστειλαν προς αυτον φωνουντες αυτον 
41N 003:032 και εκαθητο οχλος περι αυτον ειπον δε αυτω ιδου η μητηρ σου και οι αδελφοι σου εξω ζητουσιν σε 
41N 003:033 και απεκριθη αυτοις λεγων τις εστιν η μητηρ μου η οι αδελφοι μου 
41N 003:034 και περιβλεψαμενος κυκλω τους περι αυτον καθημενους λεγει ιδε η μητηρ μου και οι αδελφοι μου 
41N 003:035 ος γαρ αν ποιηση το θελημα του θεου ουτος αδελφος μου και αδελφη μου και μητηρ εστιν 
41N 004:001 και παλιν ηρξατο διδασκειν παρα την θαλασσαν και συνηχθη προς αυτον οχλος πολυς ωστε αυτον εμβαντα εις το πλοιον καθησθαι εν τη θαλασση και πας ο οχλος προς την θαλασσαν επι της γης ην 
41N 004:002 και εδιδασκεν αυτους εν παραβολαις πολλα και ελεγεν αυτοις εν τη διδαχη αυτου 
41N 004:003 ακουετε ιδου εξηλθεν ο σπειρων του σπειραι 
41N 004:004 και εγενετο εν τω σπειρειν ο μεν επεσεν παρα την οδον και ηλθεν τα πετεινα του ουρανου και κατεφαγεν αυτο 
41N 004:005 αλλο δε επεσεν επι το πετρωδες οπου ουκ ειχεν γην πολλην και ευθεως εξανετειλεν δια το μη εχειν βαθος γης 
41N 004:006 ηλιου δε ανατειλαντος εκαυματισθη και δια το μη εχειν ριζαν εξηρανθη 
41N 004:007 και αλλο επεσεν εις τας ακανθας και ανεβησαν αι ακανθαι και συνεπνιξαν αυτο και καρπον ουκ εδωκεν 
41N 004:008 και αλλο επεσεν εις την γην την καλην και εδιδου καρπον αναβαινοντα και αυξανοντα και εφερεν εν τριακοντα και εν εξηκοντα και εν εκατον 
41N 004:009 και ελεγεν αυτοις ο εχων ωτα ακουειν ακουετω 
41N 004:010 οτε δε εγενετο καταμονας ηρωτησαν αυτον οι περι αυτον συν τοις δωδεκα την παραβολην 
41N 004:011 και ελεγεν αυτοις υμιν δεδοται γνωναι το μυστηριον της βασιλειας του θεου εκεινοις δε τοις εξω εν παραβολαις τα παντα γινεται 
41N 004:012 ινα βλεποντες βλεπωσιν και μη ιδωσιν και ακουοντες ακουωσιν και μη συνιωσιν μηποτε επιστρεψωσιν και αφεθη αυτοις τα αμαρτηματα 
41N 004:013 και λεγει αυτοις ουκ οιδατε την παραβολην ταυτην και πως πασας τας παραβολας γνωσεσθε 
41N 004:014 ο σπειρων τον λογον σπειρει 
41N 004:015 ουτοι δε εισιν οι παρα την οδον οπου σπειρεται ο λογος και οταν ακουσωσιν ευθεως ερχεται ο σατανας και αιρει τον λογον τον εσπαρμενον εν ταις καρδιαις αυτων 
41N 004:016 και ουτοι εισιν ομοιως οι επι τα πετρωδη σπειρομενοι οι οταν ακουσωσιν τον λογον ευθεως μετα χαρας λαμβανουσιν αυτον 
41N 004:017 και ουκ εχουσιν ριζαν εν εαυτοις αλλα προσκαιροι εισιν ειτα γενομενης θλιψεως η διωγμου δια τον λογον ευθεως σκανδαλιζονται 
41N 004:018 και ουτοι εισιν οι εις τας ακανθας σπειρομενοι  {VAR1: ουτοι εισιν } οι τον λογον ακουοντες 
41N 004:019 και αι μεριμναι του αιωνος τουτου και η απατη του πλουτου και αι περι τα λοιπα επιθυμιαι εισπορευομεναι συμπνιγουσιν τον λογον και ακαρπος γινεται 
41N 004:020 και ουτοι εισιν οι επι την γην την καλην σπαρεντες οιτινες ακουουσιν τον λογον και παραδεχονται και καρποφορουσιν εν τριακοντα και εν εξηκοντα και εν εκατον 
41N 004:021 και ελεγεν αυτοις μητι ο λυχνος ερχεται ινα υπο τον μοδιον τεθη η υπο την κλινην ουχ ινα επι την λυχνιαν επιτεθη 
41N 004:022 ου γαρ εστιν τι κρυπτον ο εαν μη φανερωθη ουδε εγενετο αποκρυφον αλλ ινα εις φανερον ελθη 
41N 004:023 ει τις εχει ωτα ακουειν ακουετω 
41N 004:024 και ελεγεν αυτοις βλεπετε τι ακουετε εν ω μετρω μετρειτε μετρηθησεται υμιν και προστεθησεται υμιν τοις ακουουσιν 
41N 004:025 ος γαρ αν εχη δοθησεται αυτω και ος ουκ εχει και ο εχει αρθησεται απ αυτου 
41N 004:026 και ελεγεν ουτως εστιν η βασιλεια του θεου ως εαν ανθρωπος βαλη τον σπορον επι της γης 
41N 004:027 και καθευδη και εγειρηται νυκτα και ημεραν και ο σπορος βλαστανη και μηκυνηται ως ουκ οιδεν αυτος 
41N 004:028 αυτοματη γαρ η γη καρποφορει πρωτον χορτον ειτα σταχυν ειτα πληρη σιτον εν τω σταχυι 
41N 004:029 οταν δε παραδω ο καρπος ευθεως αποστελλει το δρεπανον οτι παρεστηκεν ο θερισμος 
41N 004:030 και ελεγεν τινι ομοιωσωμεν την βασιλειαν του θεου η εν ποια παραβολη παραβαλωμεν αυτην 
41N 004:031 ως κοκκω σιναπεως ος οταν σπαρη επι της γης μικροτερος παντων των σπερματων εστιν των επι της γης 
41N 004:032 και οταν σπαρη αναβαινει και γινεται παντων των λαχανων μειζων και ποιει κλαδους μεγαλους ωστε δυνασθαι υπο την σκιαν αυτου τα πετεινα του ουρανου κατασκηνουν 
41N 004:033 και τοιαυταις παραβολαις πολλαις ελαλει αυτοις τον λογον καθως ηδυναντο ακουειν 
41N 004:034 χωρις δε παραβολης ουκ ελαλει αυτοις κατ ιδιαν δε τοις μαθηταις αυτου επελυεν παντα 
41N 004:035 και λεγει αυτοις εν εκεινη τη ημερα οψιας γενομενης διελθωμεν εις το περαν 
41N 004:036 και αφεντες τον οχλον παραλαμβανουσιν αυτον ως ην εν τω πλοιω και αλλα δε πλοιαρια ην μετ αυτου 
41N 004:037 και γινεται λαιλαψ ανεμου μεγαλη τα δε κυματα επεβαλλεν εις το πλοιον ωστε αυτο ηδη γεμιζεσθαι 
41N 004:038 και ην αυτος επι τη πρυμνη επι το προσκεφαλαιον καθευδων και διεγειρουσιν αυτον και λεγουσιν αυτω διδασκαλε ου μελει σοι οτι απολλυμεθα 
41N 004:039 και διεγερθεις επετιμησεν τω ανεμω και ειπεν τη θαλασση σιωπα πεφιμωσο και εκοπασεν ο ανεμος και εγενετο γαληνη μεγαλη 
41N 004:040 και ειπεν αυτοις τι δειλοι εστε ουτως πως ουκ εχετε πιστιν 
41N 004:041 και εφοβηθησαν φοβον μεγαν και ελεγον προς αλληλους τις αρα ουτος εστιν οτι και ο ανεμος και η θαλασσα υπακουουσιν αυτω 
41N 005:001 και ηλθον εις το περαν της θαλασσης εις την χωραν των γαδαρηνων 
41N 005:002 και εξελθοντι αυτω εκ του πλοιου ευθεως απηντησεν αυτω εκ των μνημειων ανθρωπος εν πνευματι ακαθαρτω 
41N 005:003 ος την κατοικησιν ειχεν εν τοις μνημειοις και ουτε αλυσεσιν ουδεις ηδυνατο αυτον δησαι 
41N 005:004 δια το αυτον πολλακις πεδαις και αλυσεσιν δεδεσθαι και διεσπασθαι υπ αυτου τας αλυσεις και τας πεδας συντετριφθαι και ουδεις αυτον ισχυεν δαμασαι 
41N 005:005 και διαπαντος νυκτος και ημερας εν τοις ορεσιν και εν τοις μνημασιν ην κραζων και κατακοπτων εαυτον λιθοις 
41N 005:006 ιδων δε τον ιησουν απο μακροθεν εδραμεν και προσεκυνησεν αυτω 
41N 005:007 και κραξας φωνη μεγαλη ειπεν τι εμοι και σοι ιησου υιε του θεου του υψιστου ορκιζω σε τον θεον μη με βασανισης 
41N 005:008 ελεγεν γαρ αυτω εξελθε το πνευμα το ακαθαρτον εκ του ανθρωπου 
41N 005:009 και επηρωτα αυτον τι σοι ονομα και απεκριθη λεγων λεγεων ονομα μοι οτι πολλοι εσμεν 
41N 005:010 και παρεκαλει αυτον πολλα ινα μη αυτους αποστειλη εξω της χωρας 
41N 005:011 ην δε εκει προς τα ορη αγελη χοιρων μεγαλη βοσκομενη 
41N 005:012 και παρεκαλεσαν αυτον παντες οι δαιμονες λεγοντες πεμψον ημας εις τους χοιρους ινα εις αυτους εισελθωμεν 
41N 005:013 και επετρεψεν αυτοις ευθεως ο ιησους και εξελθοντα τα πνευματα τα ακαθαρτα εισηλθον εις τους χοιρους και ωρμησεν η αγελη κατα του κρημνου εις την θαλασσαν ησαν δε ως δισχιλιοι και επνιγοντο εν τη θαλασση 
41N 005:014 οι δε βοσκοντες τους χοιρους εφυγον και ανηγγειλαν εις την πολιν και εις τους αγρους και εξηλθον ιδειν τι εστιν το γεγονος 
41N 005:015 και ερχονται προς τον ιησουν και θεωρουσιν τον δαιμονιζομενον καθημενον και ιματισμενον και σωφρονουντα τον εσχηκοτα τον λεγεωνα και εφοβηθησαν 
41N 005:016 και διηγησαντο αυτοις οι ιδοντες πως εγενετο τω δαιμονιζομενω και περι των χοιρων 
41N 005:017 και ηρξαντο παρακαλειν αυτον απελθειν απο των οριων αυτων 
41N 005:018 και εμβαντος αυτου εις το πλοιον παρεκαλει αυτον ο δαιμονισθεις ινα η μετ αυτου 
41N 005:019 ο δε ιησους ουκ αφηκεν αυτον αλλα λεγει αυτω υπαγε εις τον οικον σου προς τους σους και αναγγειλον αυτοις οσα σοι ο κυριος εποιησεν και ηλεησεν σε 
41N 005:020 και απηλθεν και ηρξατο κηρυσσειν εν τη δεκαπολει οσα εποιησεν αυτω ο ιησους και παντες εθαυμαζον 
41N 005:021 και διαπερασαντος του ιησου εν τω πλοιω παλιν εις το περαν συνηχθη οχλος πολυς επ αυτον και ην παρα την θαλασσαν 
41N 005:022 και ιδου ερχεται εις των αρχισυναγωγων ονοματι ιαειρος και ιδων αυτον πιπτει προς τους ποδας αυτου 
41N 005:023 και παρεκαλει αυτον πολλα λεγων οτι το θυγατριον μου εσχατως εχει ινα ελθων επιθης αυτη τας χειρας οπως σωθη και ζησεται 
41N 005:024 και απηλθεν μετ αυτου και ηκολουθει αυτω οχλος πολυς και συνεθλιβον αυτον 
41N 005:025 και γυνη τις ουσα εν ρυσει αιματος ετη δωδεκα 
41N 005:026 και πολλα παθουσα υπο πολλων ιατρων και δαπανησασα τα παρ εαυτης παντα και μηδεν ωφεληθεισα αλλα μαλλον εις το χειρον ελθουσα 
41N 005:027 ακουσασα περι του ιησου ελθουσα εν τω οχλω οπισθεν ηψατο του ιματιου αυτου 
41N 005:028 ελεγεν γαρ οτι καν των ιματιων αυτου αψωμαι σωθησομαι 
41N 005:029 και ευθεως εξηρανθη η πηγη του αιματος αυτης και εγνω τω σωματι οτι ιαται απο της μαστιγος 
41N 005:030 και ευθεως ο ιησους επιγνους εν εαυτω την εξ αυτου δυναμιν εξελθουσαν επιστραφεις εν τω οχλω ελεγεν τις μου ηψατο των ιματιων 
41N 005:031 και ελεγον αυτω οι μαθηται αυτου βλεπεις τον οχλον συνθλιβοντα σε και λεγεις τις μου ηψατο 
41N 005:032 και περιεβλεπετο ιδειν την τουτο ποιησασαν 
41N 005:033 η δε γυνη φοβηθεισα και τρεμουσα ειδυια ο γεγονεν επ αυτη ηλθεν και προσεπεσεν αυτω και ειπεν αυτω πασαν την αληθειαν 
41N 005:034 ο δε ειπεν αυτη θυγατερ η πιστις σου σεσωκεν σε υπαγε εις ειρηνην και ισθι υγιης απο της μαστιγος σου 
41N 005:035 ετι αυτου λαλουντος ερχονται απο του αρχισυναγωγου λεγοντες οτι η θυγατηρ σου απεθανεν τι ετι σκυλλεις τον διδασκαλον 
41N 005:036 ο δε ιησους ευθεως ακουσας τον λογον λαλουμενον λεγει τω αρχισυναγωγω μη φοβου μονον πιστευε 
41N 005:037 και ουκ αφηκεν ουδενα αυτω συνακολουθησαι ει μη πετρον και ιακωβον και ιωαννην τον αδελφον ιακωβου 
41N 005:038 και ερχεται εις τον οικον του αρχισυναγωγου και θεωρει θορυβον  {VAR2: και } κλαιοντας και αλαλαζοντας πολλα 
41N 005:039 και εισελθων λεγει αυτοις τι θορυβεισθε και κλαιετε το παιδιον ουκ απεθανεν αλλα καθευδει 
41N 005:040 και κατεγελων αυτου ο δε εκβαλων απαντας παραλαμβανει τον πατερα του παιδιου και την μητερα και τους μετ αυτου και εισπορευεται οπου ην το παιδιον ανακειμενον 
41N 005:041 και κρατησας της χειρος του παιδιου λεγει αυτη ταλιθα κουμι ο εστιν μεθερμηνευομενον το κορασιον σοι λεγω εγειραι 
41N 005:042 και ευθεως ανεστη το κορασιον και περιεπατει ην γαρ ετων δωδεκα και εξεστησαν εκστασει μεγαλη 
41N 005:043 και διεστειλατο αυτοις πολλα ινα μηδεις γνω τουτο και ειπεν δοθηναι αυτη φαγειν 
41N 006:001 και εξηλθεν εκειθεν και ηλθεν εις την πατριδα αυτου και ακολουθουσιν αυτω οι μαθηται αυτου 
41N 006:002 και γενομενου σαββατου ηρξατο εν τη συναγωγη διδασκειν και πολλοι ακουοντες εξεπλησσοντο λεγοντες ποθεν τουτω ταυτα και τις η σοφια η δοθεισα αυτω οτι και δυναμεις τοιαυται δια των χειρων αυτου γινονται 
41N 006:003 ουχ ουτος εστιν ο τεκτων ο υιος μαριας αδελφος δε ιακωβου και ιωση και ιουδα και σιμωνος και ουκ εισιν αι αδελφαι αυτου ωδε προς ημας και εσκανδαλιζοντο εν αυτω 
41N 006:004 ελεγεν δε αυτοις ο ιησους οτι ουκ εστιν προφητης ατιμος ει μη εν τη πατριδι αυτου και εν τοις συγγενεσιν και εν τη οικια αυτου 
41N 006:005 και ουκ ηδυνατο εκει ουδεμιαν δυναμιν ποιησαι ει μη ολιγοις αρρωστοις επιθεις τας χειρας εθεραπευσεν 
41N 006:006 και εθαυμαζεν δια την απιστιαν αυτων και περιηγεν τας κωμας κυκλω διδασκων 
41N 006:007 και προσκαλειται τους δωδεκα και ηρξατο αυτους αποστελλειν δυο δυο και εδιδου αυτοις εξουσιαν των πνευματων των ακαθαρτων 
41N 006:008 και παρηγγειλεν αυτοις ινα μηδεν αιρωσιν εις οδον ει μη ραβδον μονον μη πηραν μη αρτον μη εις την ζωνην χαλκον 
41N 006:009 αλλ υποδεδεμενους σανδαλια και μη  {VAR1: ενδυσησθε } {VAR2: ενδυσασθαι } δυο χιτωνας 
41N 006:010 και ελεγεν αυτοις οπου εαν εισελθητε εις οικιαν εκει μενετε εως αν εξελθητε εκειθεν 
41N 006:011 και οσοι αν μη δεξωνται υμας μηδε ακουσωσιν υμων εκπορευομενοι εκειθεν εκτιναξατε τον χουν τον υποκατω των ποδων υμων εις μαρτυριον αυτοις αμην λεγω υμιν ανεκτοτερον εσται σοδομοις η γομορροις εν ημερα κρισεως η τη πολει εκεινη 
41N 006:012 και εξελθοντες εκηρυσσον ινα μετανοησωσιν 
41N 006:013 και δαιμονια πολλα εξεβαλλον και ηλειφον ελαιω πολλους αρρωστους και εθεραπευον 
41N 006:014 και ηκουσεν ο βασιλευς ηρωδης φανερον γαρ εγενετο το ονομα αυτου και ελεγεν οτι ιωαννης ο βαπτιζων εκ νεκρων ηγερθη και δια τουτο ενεργουσιν αι δυναμεις εν αυτω 
41N 006:015 αλλοι ελεγον οτι ηλιας εστιν αλλοι δε ελεγον οτι προφητης εστιν η ως εις των προφητων 
41N 006:016 ακουσας δε ο ηρωδης ειπεν οτι ον εγω απεκεφαλισα ιωαννην ουτος εστιν αυτος ηγερθη εκ νεκρων 
41N 006:017 αυτος γαρ ο ηρωδης αποστειλας εκρατησεν τον ιωαννην και εδησεν αυτον εν τη φυλακη δια ηρωδιαδα την γυναικα φιλιππου του αδελφου αυτου οτι αυτην εγαμησεν 
41N 006:018 ελεγεν γαρ ο ιωαννης τω ηρωδη οτι ουκ εξεστιν σοι εχειν την γυναικα του αδελφου σου 
41N 006:019 η δε ηρωδιας ενειχεν αυτω και ηθελεν αυτον αποκτειναι και ουκ ηδυνατο 
41N 006:020 ο γαρ ηρωδης εφοβειτο τον ιωαννην ειδως αυτον ανδρα δικαιον και αγιον και συνετηρει αυτον και ακουσας αυτου πολλα εποιει και ηδεως αυτου ηκουεν 
41N 006:021 και γενομενης ημερας ευκαιρου οτε ηρωδης τοις γενεσιοις αυτου δειπνον εποιει τοις μεγιστασιν αυτου και τοις χιλιαρχοις και τοις πρωτοις της γαλιλαιας 
41N 006:022 και εισελθουσης της θυγατρος αυτης της ηρωδιαδος και ορχησαμενης και αρεσασης τω ηρωδη και τοις συνανακειμενοις ειπεν ο βασιλευς τω κορασιω αιτησον με ο εαν θελης και δωσω σοι 
41N 006:023 και ωμοσεν αυτη οτι ο εαν με αιτησης δωσω σοι εως ημισους της βασιλειας μου 
41N 006:024 η δε εξελθουσα ειπεν τη μητρι αυτης τι αιτησομαι η δε ειπεν την κεφαλην ιωαννου του βαπτιστου 
41N 006:025 και εισελθουσα ευθεως μετα σπουδης προς τον βασιλεα ητησατο λεγουσα θελω ινα μοι δως εξαυτης επι πινακι την κεφαλην ιωαννου του βαπτιστου 
41N 006:026 και περιλυπος γενομενος ο βασιλευς δια τους ορκους και τους συνανακειμενους ουκ ηθελησεν αυτην αθετησαι 
41N 006:027 και ευθεως αποστειλας ο βασιλευς σπεκουλατωρα επεταξεν ενεχθηναι την κεφαλην αυτου 
41N 006:028 ο δε απελθων απεκεφαλισεν αυτον εν τη φυλακη και ηνεγκεν την κεφαλην αυτου επι πινακι και εδωκεν αυτην τω κορασιω και το κορασιον εδωκεν αυτην τη μητρι αυτης 
41N 006:029 και ακουσαντες οι μαθηται αυτου ηλθον και ηραν το πτωμα αυτου και εθηκαν αυτο εν  {VAR1: τω } μνημειω 
41N 006:030 και συναγονται οι αποστολοι προς τον ιησουν και απηγγειλαν αυτω παντα και οσα εποιησαν και οσα εδιδαξαν 
41N 006:031 και ειπεν αυτοις δευτε υμεις αυτοι κατ ιδιαν εις ερημον τοπον και αναπαυεσθε ολιγον ησαν γαρ οι ερχομενοι και οι υπαγοντες πολλοι και ουδε φαγειν ηυκαιρουν 
41N 006:032 και απηλθον εις ερημον τοπον τω πλοιω κατ ιδιαν 
41N 006:033 και ειδον αυτους υπαγοντας οι οχλοι και επεγνωσαν αυτον πολλοι και πεζη απο πασων των πολεων συνεδραμον εκει και προηλθον αυτους και συνηλθον προς αυτον 
41N 006:034 και εξελθων ειδεν ο ιησους πολυν οχλον και εσπλαγχνισθη επ αυτοις οτι ησαν ως προβατα μη εχοντα ποιμενα και ηρξατο διδασκειν αυτους πολλα 
41N 006:035 και ηδη ωρας πολλης γενομενης προσελθοντες αυτω οι μαθηται αυτου λεγουσιν οτι ερημος εστιν ο τοπος και ηδη ωρα πολλη 
41N 006:036 απολυσον αυτους ινα απελθοντες εις τους κυκλω αγρους και κωμας αγορασωσιν εαυτοις αρτους τι γαρ φαγωσιν ουκ εχουσιν 
41N 006:037 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις δοτε αυτοις υμεις φαγειν και λεγουσιν αυτω απελθοντες αγορασωμεν διακοσιων δηναριων αρτους και δωμεν αυτοις φαγειν 
41N 006:038 ο δε λεγει αυτοις ποσους αρτους εχετε υπαγετε και ιδετε και γνοντες λεγουσιν πεντε και δυο ιχθυας 
41N 006:039 και επεταξεν αυτοις ανακλιναι παντας συμποσια συμποσια επι τω χλωρω χορτω 
41N 006:040 και ανεπεσον πρασιαι πρασιαι ανα εκατον και ανα πεντηκοντα 
41N 006:041 και λαβων τους πεντε αρτους και τους δυο ιχθυας αναβλεψας εις τον ουρανον ευλογησεν και κατεκλασεν τους αρτους και εδιδου τοις μαθηταις αυτου ινα παραθωσιν αυτοις και τους δυο ιχθυας εμερισεν πασιν 
41N 006:042 και εφαγον παντες και εχορτασθησαν 
41N 006:043 και ηραν κλασματων δωδεκα κοφινους πληρεις και απο των ιχθυων 
41N 006:044 και ησαν οι φαγοντες τους αρτους ωσει πεντακισχιλιοι ανδρες 
41N 006:045 και ευθεως ηναγκασεν τους μαθητας αυτου εμβηναι εις το πλοιον και προαγειν εις το περαν προς  {VAR1: βηθσαιδαν } {VAR2: βηθσαιδα } εως αυτος απολυση τον οχλον 
41N 006:046 και αποταξαμενος αυτοις απηλθεν εις το ορος προσευξασθαι 
41N 006:047 και οψιας γενομενης ην το πλοιον εν μεσω της θαλασσης και αυτος μονος επι της γης 
41N 006:048 και ειδεν αυτους βασανιζομενους εν τω ελαυνειν ην γαρ ο ανεμος εναντιος αυτοις και περι τεταρτην φυλακην της νυκτος ερχεται προς αυτους περιπατων επι της θαλασσης και ηθελεν παρελθειν αυτους 
41N 006:049 οι δε ιδοντες αυτον περιπατουντα επι της θαλασσης εδοξαν φαντασμα ειναι και ανεκραξαν 
41N 006:050 παντες γαρ αυτον ειδον και εταραχθησαν και ευθεως ελαλησεν μετ αυτων και λεγει αυτοις θαρσειτε εγω ειμι μη φοβεισθε 
41N 006:051 και ανεβη προς αυτους εις το πλοιον και εκοπασεν ο ανεμος και λιαν εκ περισσου εν εαυτοις εξισταντο και εθαυμαζον 
41N 006:052 ου γαρ συνηκαν επι τοις αρτοις ην γαρ η καρδια αυτων πεπωρωμενη 
41N 006:053 και διαπερασαντες ηλθον επι την γην  {VAR1: γενησαρετ } {VAR2: γεννησαρετ } και προσωρμισθησαν 
41N 006:054 και εξελθοντων αυτων εκ του πλοιου ευθεως επιγνοντες αυτον 
41N 006:055 περιδραμοντες ολην την περιχωρον εκεινην ηρξαντο επι τοις κραββατοις τους κακως εχοντας περιφερειν οπου ηκουον οτι εκει εστιν 
41N 006:056 και οπου αν εισεπορευετο εις κωμας η πολεις η αγρους εν ταις αγοραις ετιθουν τους ασθενουντας και παρεκαλουν αυτον ινα καν του κρασπεδου του ιματιου αυτου αψωνται και οσοι αν ηπτοντο αυτου εσωζοντο 
41N 007:001 και συναγονται προς αυτον οι φαρισαιοι και τινες των γραμματεων ελθοντες απο ιεροσολυμων 
41N 007:002 και ιδοντες τινας των μαθητων αυτου κοιναις χερσιν τουτ εστιν ανιπτοις εσθιοντας αρτους εμεμψαντο 
41N 007:003 οι γαρ φαρισαιοι και παντες οι ιουδαιοι εαν μη πυγμη νιψωνται τας χειρας ουκ εσθιουσιν κρατουντες την παραδοσιν των πρεσβυτερων 
41N 007:004 και απο αγορας εαν μη βαπτισωνται ουκ εσθιουσιν και αλλα πολλα εστιν α παρελαβον κρατειν βαπτισμους ποτηριων και ξεστων και χαλκιων και κλινων 
41N 007:005 επειτα επερωτωσιν αυτον οι φαρισαιοι και οι γραμματεις δια τι οι μαθηται σου ου περιπατουσιν κατα την παραδοσιν των πρεσβυτερων αλλα ανιπτοις χερσιν εσθιουσιν τον αρτον 
41N 007:006 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις οτι καλως προεφητευσεν ησαιας περι υμων των υποκριτων ως γεγραπται ουτος ο λαος τοις χειλεσιν με τιμα η δε καρδια αυτων πορρω απεχει απ εμου 
41N 007:007 ματην δε σεβονται με διδασκοντες διδασκαλιας ενταλματα ανθρωπων 
41N 007:008 αφεντες γαρ την εντολην του θεου κρατειτε την παραδοσιν των ανθρωπων βαπτισμους ξεστων και ποτηριων και αλλα παρομοια τοιαυτα πολλα ποιειτε 
41N 007:009 και ελεγεν αυτοις καλως αθετειτε την εντολην του θεου ινα την παραδοσιν υμων τηρησητε 
41N 007:010 μωσης γαρ ειπεν τιμα τον πατερα σου και την μητερα σου και ο κακολογων πατερα η μητερα θανατω τελευτατω 
41N 007:011 υμεις δε λεγετε εαν ειπη ανθρωπος τω πατρι η τη μητρι κορβαν ο εστιν δωρον ο εαν εξ εμου ωφεληθης 
41N 007:012 και ουκετι αφιετε αυτον ουδεν ποιησαι τω πατρι αυτου η τη μητρι αυτου 
41N 007:013 ακυρουντες τον λογον του θεου τη παραδοσει υμων η παρεδωκατε και παρομοια τοιαυτα πολλα ποιειτε 
41N 007:014 και προσκαλεσαμενος παντα τον οχλον ελεγεν αυτοις ακουετε μου παντες και συνιετε 
41N 007:015 ουδεν εστιν εξωθεν του ανθρωπου εισπορευομενον εις αυτον ο δυναται αυτον κοινωσαι αλλα τα εκπορευομενα απ αυτου εκεινα εστιν τα κοινουντα τον ανθρωπον 
41N 007:016 ει τις εχει ωτα ακουειν ακουετω 
41N 007:017 και οτε εισηλθεν εις οικον απο του οχλου επηρωτων αυτον οι μαθηται αυτου περι της παραβολης 
41N 007:018 και λεγει αυτοις ουτως και υμεις ασυνετοι εστε ου νοειτε οτι παν το εξωθεν εισπορευομενον εις τον ανθρωπον ου δυναται αυτον κοινωσαι 
41N 007:019 οτι ουκ εισπορευεται αυτου εις την καρδιαν αλλ εις την κοιλιαν και εις τον αφεδρωνα εκπορευεται καθαριζον παντα τα βρωματα 
41N 007:020 ελεγεν δε οτι το εκ του ανθρωπου εκπορευομενον εκεινο κοινοι τον ανθρωπον 
41N 007:021 εσωθεν γαρ εκ της καρδιας των ανθρωπων οι διαλογισμοι οι κακοι εκπορευονται μοιχειαι πορνειαι φονοι 
41N 007:022 κλοπαι πλεονεξιαι πονηριαι δολος ασελγεια οφθαλμος πονηρος βλασφημια υπερηφανια αφροσυνη 
41N 007:023 παντα ταυτα τα πονηρα εσωθεν εκπορευεται και κοινοι τον ανθρωπον 
41N 007:024 και εκειθεν αναστας απηλθεν εις τα μεθορια τυρου και σιδωνος και εισελθων εις την οικιαν ουδενα ηθελεν γνωναι και ουκ ηδυνηθη λαθειν 
41N 007:025 ακουσασα γαρ γυνη περι αυτου ης ειχεν το θυγατριον αυτης πνευμα ακαθαρτον ελθουσα προσεπεσεν προς τους ποδας αυτου 
41N 007:026 ην δε η γυνη ελληνις συροφοινισσα τω γενει και ηρωτα αυτον ινα το δαιμονιον εκβαλλη εκ της θυγατρος αυτης 
41N 007:027 ο δε ιησους ειπεν αυτη αφες πρωτον χορτασθηναι τα τεκνα ου γαρ καλον εστιν λαβειν τον αρτον των τεκνων και βαλειν τοις κυναριοις 
41N 007:028 η δε απεκριθη και λεγει αυτω ναι κυριε και γαρ τα κυναρια υποκατω της τραπεζης εσθιει απο των ψιχιων των παιδιων 
41N 007:029 και ειπεν αυτη δια τουτον τον λογον υπαγε εξεληλυθεν το δαιμονιον εκ της θυγατρος σου 
41N 007:030 και απελθουσα εις τον οικον αυτης ευρεν το δαιμονιον εξεληλυθος και την θυγατερα βεβλημενην επι της κλινης 
41N 007:031 και παλιν εξελθων εκ των οριων τυρου και σιδωνος ηλθεν προς την θαλασσαν της γαλιλαιας ανα μεσον των οριων δεκαπολεως 
41N 007:032 και φερουσιν αυτω κωφον μογιλαλον και παρακαλουσιν αυτον ινα επιθη αυτω την χειρα 
41N 007:033 και απολαβομενος αυτον απο του οχλου κατ ιδιαν εβαλεν τους δακτυλους αυτου εις τα ωτα αυτου και πτυσας ηψατο της γλωσσης αυτου 
41N 007:034 και αναβλεψας εις τον ουρανον εστεναξεν και λεγει αυτω εφφαθα ο εστιν διανοιχθητι 
41N 007:035 και ευθεως διηνοιχθησαν αυτου αι ακοαι και ελυθη ο δεσμος της γλωσσης αυτου και ελαλει ορθως 
41N 007:036 και διεστειλατο αυτοις ινα μηδενι ειπωσιν οσον δε αυτος αυτοις διεστελλετο μαλλον περισσοτερον εκηρυσσον 
41N 007:037 και υπερπερισσως εξεπλησσοντο λεγοντες καλως παντα πεποιηκεν και τους κωφους ποιει ακουειν και τους αλαλους λαλειν 
41N 008:001 εν εκειναις ταις ημεραις παμπολλου οχλου οντος και μη εχοντων τι φαγωσιν προσκαλεσαμενος ο ιησους τους μαθητας αυτου λεγει αυτοις 
41N 008:002 σπλαγχνιζομαι επι τον οχλον οτι ηδη ημερας τρεις προσμενουσιν μοι και ουκ εχουσιν τι φαγωσιν 
41N 008:003 και εαν απολυσω αυτους νηστεις εις οικον αυτων εκλυθησονται εν τη οδω τινες γαρ αυτων μακροθεν ηκασιν 
41N 008:004 και απεκριθησαν αυτω οι μαθηται αυτου ποθεν τουτους δυνησεται τις ωδε χορτασαι αρτων επ ερημιας 
41N 008:005 και επηρωτα αυτους ποσους εχετε αρτους οι δε ειπον επτα 
41N 008:006 και παρηγγειλεν τω οχλω αναπεσειν επι της γης και λαβων τους επτα αρτους ευχαριστησας εκλασεν και εδιδου τοις μαθηταις αυτου ινα παραθωσιν και παρεθηκαν τω οχλω 
41N 008:007 και ειχον ιχθυδια ολιγα και ευλογησας ειπεν παραθειναι και αυτα 
41N 008:008 εφαγον δε και εχορτασθησαν και ηραν περισσευματα κλασματων επτα σπυριδας 
41N 008:009 ησαν δε οι φαγοντες ως τετρακισχιλιοι και απελυσεν αυτους 
41N 008:010 και ευθεως εμβας εις το πλοιον μετα των μαθητων αυτου ηλθεν εις τα μερη δαλμανουθα 
41N 008:011 και εξηλθον οι φαρισαιοι και ηρξαντο συζητειν αυτω ζητουντες παρ αυτου σημειον απο του ουρανου πειραζοντες αυτον 
41N 008:012 και αναστεναξας τω πνευματι αυτου λεγει τι η γενεα αυτη σημειον επιζητει αμην λεγω υμιν ει δοθησεται τη γενεα ταυτη σημειον 
41N 008:013 και αφεις αυτους εμβας παλιν εις το πλοιον απηλθεν εις το περαν 
41N 008:014 και επελαθοντο  {VAR2: οι μαθηται } λαβειν αρτους και ει μη ενα αρτον ουκ ειχον μεθ εαυτων εν τω πλοιω 
41N 008:015 και διεστελλετο αυτοις λεγων ορατε βλεπετε απο της ζυμης των φαρισαιων και της ζυμης ηρωδου 
41N 008:016 και διελογιζοντο προς αλληλους λεγοντες οτι αρτους ουκ εχομεν 
41N 008:017 και γνους ο ιησους λεγει αυτοις τι διαλογιζεσθε οτι αρτους ουκ εχετε ουπω νοειτε ουδε συνιετε ετι πεπωρωμενην εχετε την καρδιαν υμων 
41N 008:018 οφθαλμους εχοντες ου βλεπετε και ωτα εχοντες ουκ ακουετε και ου μνημονευετε 
41N 008:019 οτε τους πεντε αρτους εκλασα εις τους πεντακισχιλιους ποσους κοφινους πληρεις κλασματων ηρατε λεγουσιν αυτω δωδεκα 
41N 008:020 οτε δε τους επτα εις τους τετρακισχιλιους ποσων σπυριδων πληρωματα κλασματων ηρατε οι δε ειπον επτα 
41N 008:021 και ελεγεν αυτοις πως ου συνιετε 
41N 008:022 και ερχεται εις  {VAR1: βηθσαιδαν } {VAR2: βηθσαιδα } και φερουσιν αυτω τυφλον και παρακαλουσιν αυτον ινα αυτου αψηται 
41N 008:023 και επιλαβομενος της χειρος του τυφλου εξηγαγεν αυτον εξω της κωμης και πτυσας εις τα ομματα αυτου επιθεις τας χειρας αυτω επηρωτα αυτον ει τι βλεπει 
41N 008:024 και αναβλεψας ελεγεν βλεπω τους ανθρωπους  {VAR1: οτι } ως δενδρα  {VAR1: ορω } περιπατουντας 
41N 008:025 ειτα παλιν επεθηκεν τας χειρας επι τους οφθαλμους αυτου και εποιησεν αυτον αναβλεψαι και αποκατεσταθη και ενεβλεψεν τηλαυγως απαντας 
41N 008:026 και απεστειλεν αυτον εις τον οικον αυτου λεγων μηδε εις την κωμην εισελθης μηδε ειπης τινι εν τη κωμη 
41N 008:027 και εξηλθεν ο ιησους και οι μαθηται αυτου εις τας κωμας καισαρειας της φιλιππου και εν τη οδω επηρωτα τους μαθητας αυτου λεγων αυτοις τινα με λεγουσιν οι ανθρωποι ειναι 
41N 008:028 οι δε απεκριθησαν ιωαννην τον βαπτιστην και αλλοι ηλιαν αλλοι δε ενα των προφητων 
41N 008:029 και αυτος λεγει αυτοις υμεις δε τινα με λεγετε ειναι αποκριθεις δε ο πετρος λεγει αυτω συ ει ο χριστος 
41N 008:030 και επετιμησεν αυτοις ινα μηδενι λεγωσιν περι αυτου 
41N 008:031 και ηρξατο διδασκειν αυτους οτι δει τον υιον του ανθρωπου πολλα παθειν και αποδοκιμασθηναι απο των πρεσβυτερων και αρχιερεων και γραμματεων και αποκτανθηναι και μετα τρεις ημερας αναστηναι 
41N 008:032 και παρρησια τον λογον ελαλει και προσλαβομενος αυτον ο πετρος ηρξατο επιτιμαν αυτω 
41N 008:033 ο δε επιστραφεις και ιδων τους μαθητας αυτου επετιμησεν τω πετρω λεγων υπαγε οπισω μου σατανα οτι ου φρονεις τα του θεου αλλα τα των ανθρωπων 
41N 008:034 και προσκαλεσαμενος τον οχλον συν τοις μαθηταις αυτου ειπεν αυτοις οστις θελει οπισω μου ελθειν απαρνησασθω εαυτον και αρατω τον σταυρον αυτου και ακολουθειτω μοι 
41N 008:035 ος γαρ αν θελη την ψυχην αυτου σωσαι απολεσει αυτην ος δ αν απολεση την ψυχην αυτου ενεκεν εμου και του ευαγγελιου ουτος σωσει αυτην 
41N 008:036 τι γαρ ωφελησει ανθρωπον εαν κερδηση τον κοσμον ολον και ζημιωθη την ψυχην αυτου 
41N 008:037 η τι δωσει ανθρωπος ανταλλαγμα της ψυχης αυτου 
41N 008:038 ος γαρ αν επαισχυνθη με και τους εμους λογους εν τη γενεα ταυτη τη μοιχαλιδι και αμαρτωλω και ο υιος του ανθρωπου επαισχυνθησεται αυτον οταν ελθη εν τη δοξη του πατρος αυτου μετα των αγγελων των αγιων 
41N 009:001 και ελεγεν αυτοις αμην λεγω υμιν οτι εισιν τινες των ωδε εστηκοτων οιτινες ου μη γευσωνται θανατου εως αν ιδωσιν την βασιλειαν του θεου εληλυθυιαν εν δυναμει 
41N 009:002 και μεθ ημερας εξ παραλαμβανει ο ιησους τον πετρον και τον ιακωβον και τον ιωαννην και αναφερει αυτους εις ορος υψηλον κατ ιδιαν μονους και μετεμορφωθη εμπροσθεν αυτων 
41N 009:003 και τα ιματια αυτου εγενετο στιλβοντα λευκα λιαν ως χιων οια γναφευς επι της γης ου δυναται λευκαναι 
41N 009:004 και ωφθη αυτοις ηλιας συν μωσει και ησαν συλλαλουντες τω ιησου 
41N 009:005 και αποκριθεις ο πετρος λεγει τω ιησου ραββι καλον εστιν ημας ωδε ειναι και ποιησωμεν σκηνας τρεις σοι μιαν και μωσει μιαν και ηλια μιαν 
41N 009:006 ου γαρ ηδει τι λαληση ησαν γαρ εκφοβοι 
41N 009:007 και εγενετο νεφελη επισκιαζουσα αυτοις και ηλθεν φωνη εκ της νεφελης λεγουσα ουτος εστιν ο υιος μου ο αγαπητος αυτου ακουετε 
41N 009:008 και εξαπινα περιβλεψαμενοι ουκετι ουδενα ειδον αλλα τον ιησουν μονον μεθ εαυτων 
41N 009:009 καταβαινοντων δε αυτων απο του ορους διεστειλατο αυτοις ινα μηδενι διηγησωνται α ειδον ει μη οταν ο υιος του ανθρωπου εκ νεκρων αναστη 
41N 009:010 και τον λογον εκρατησαν προς εαυτους συζητουντες τι εστιν το εκ νεκρων αναστηναι 
41N 009:011 και επηρωτων αυτον λεγοντες οτι λεγουσιν οι γραμματεις οτι ηλιαν δει ελθειν πρωτον 
41N 009:012 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις ηλιας μεν ελθων πρωτον αποκαθιστα παντα και πως γεγραπται επι τον υιον του ανθρωπου ινα πολλα παθη και εξουδενωθη 
41N 009:013 αλλα λεγω υμιν οτι και ηλιας εληλυθεν και εποιησαν αυτω οσα ηθελησαν καθως γεγραπται επ αυτον 
41N 009:014 και ελθων προς τους μαθητας ειδεν οχλον πολυν περι αυτους και γραμματεις συζητουντας αυτοις 
41N 009:015 και ευθεως πας ο οχλος ιδων αυτον εξεθαμβηθη και προστρεχοντες ησπαζοντο αυτον 
41N 009:016 και επηρωτησεν τους γραμματεις τι συζητειτε προς αυτους 
41N 009:017 και αποκριθεις εις εκ του οχλου ειπεν διδασκαλε ηνεγκα τον υιον μου προς σε εχοντα πνευμα αλαλον 
41N 009:018 και οπου αν αυτον καταλαβη ρησσει αυτον και αφριζει και τριζει τους οδοντας αυτου και ξηραινεται και ειπον τοις μαθηταις σου ινα αυτο εκβαλωσιν και ουκ ισχυσαν 
41N 009:019 ο δε αποκριθεις αυτω λεγει ω γενεα απιστος εως ποτε προς υμας εσομαι εως ποτε ανεξομαι υμων φερετε αυτον προς με 
41N 009:020 και ηνεγκαν αυτον προς αυτον και ιδων αυτον ευθεως το πνευμα εσπαραξεν αυτον και πεσων επι της γης εκυλιετο αφριζων 
41N 009:021 και επηρωτησεν τον πατερα αυτου ποσος χρονος εστιν ως τουτο γεγονεν αυτω ο δε ειπεν παιδιοθεν 
41N 009:022 και πολλακις αυτον και εις πυρ εβαλεν και εις υδατα ινα απολεση αυτον αλλ ει τι δυνασαι βοηθησον ημιν σπλαγχνισθεις εφ ημας 
41N 009:023 ο δε ιησους ειπεν αυτω το ει δυνασαι πιστευσαι παντα δυνατα τω πιστευοντι 
41N 009:024 και ευθεως κραξας ο πατηρ του παιδιου μετα δακρυων ελεγεν πιστευω κυριε βοηθει μου τη απιστια 
41N 009:025 ιδων δε ο ιησους οτι επισυντρεχει οχλος επετιμησεν τω πνευματι τω ακαθαρτω λεγων αυτω το πνευμα το αλαλον και κωφον εγω σοι επιτασσω εξελθε εξ αυτου και μηκετι εισελθης εις αυτον 
41N 009:026 και κραξαν και πολλα σπαραξαν αυτον εξηλθεν και εγενετο ωσει νεκρος ωστε πολλους λεγειν οτι απεθανεν 
41N 009:027 ο δε ιησους κρατησας αυτον της χειρος ηγειρεν αυτον και ανεστη 
41N 009:028 και εισελθοντα αυτον εις οικον οι μαθηται αυτου επηρωτων αυτον κατ ιδιαν οτι ημεις ουκ ηδυνηθημεν εκβαλειν αυτο 
41N 009:029 και ειπεν αυτοις τουτο το γενος εν ουδενι δυναται εξελθειν ει μη εν προσευχη και νηστεια 
41N 009:030 και εκειθεν εξελθοντες παρεπορευοντο δια της γαλιλαιας και ουκ ηθελεν ινα τις γνω 
41N 009:031 εδιδασκεν γαρ τους μαθητας αυτου και ελεγεν αυτοις οτι ο υιος του ανθρωπου παραδιδοται εις χειρας ανθρωπων και αποκτενουσιν αυτον και αποκτανθεις τη τριτη ημερα αναστησεται 
41N 009:032 οι δε ηγνοουν το ρημα και εφοβουντο αυτον επερωτησαι 
41N 009:033 και ηλθεν εις καπερναουμ και εν τη οικια γενομενος επηρωτα αυτους τι εν τη οδω προς εαυτους διελογιζεσθε 
41N 009:034 οι δε εσιωπων προς αλληλους γαρ διελεχθησαν εν τη οδω τις μειζων 
41N 009:035 και καθισας εφωνησεν τους δωδεκα και λεγει αυτοις ει τις θελει πρωτος ειναι εσται παντων εσχατος και παντων διακονος 
41N 009:036 και λαβων παιδιον εστησεν αυτο εν μεσω αυτων και εναγκαλισαμενος αυτο ειπεν αυτοις 
41N 009:037 ος εαν εν των τοιουτων παιδιων δεξηται επι τω ονοματι μου εμε δεχεται και ος εαν εμε δεξηται ουκ εμε δεχεται αλλα τον αποστειλαντα με 
41N 009:038 απεκριθη δε αυτω ο ιωαννης λεγων διδασκαλε ειδομεν τινα  {VAR2: εν } τω ονοματι σου εκβαλλοντα δαιμονια ος ουκ ακολουθει ημιν και εκωλυσαμεν αυτον οτι ουκ ακολουθει ημιν 
41N 009:039 ο δε ιησους ειπεν μη κωλυετε αυτον ουδεις γαρ εστιν ος ποιησει δυναμιν επι τω ονοματι μου και δυνησεται ταχυ κακολογησαι με 
41N 009:040 ος γαρ ουκ εστιν καθ  {VAR1: υμων υπερ υμων } {VAR2: ημων υπερ ημων } εστιν 
41N 009:041 ος γαρ αν ποτιση υμας ποτηριον υδατος εν τω ονοματι μου οτι χριστου εστε αμην λεγω υμιν ου μη απολεση τον μισθον αυτου 
41N 009:042 και ος αν σκανδαλιση ενα των μικρων  {VAR2: τουτων } των πιστευοντων εις εμε καλον εστιν αυτω μαλλον ει περικειται λιθος μυλικος περι τον τραχηλον αυτου και βεβληται εις την θαλασσαν 
41N 009:043 και εαν σκανδαλιζη σε η χειρ σου αποκοψον αυτην καλον σοι εστιν κυλλον εις την ζωην εισελθειν η τας δυο χειρας εχοντα απελθειν εις την γεενναν εις το πυρ το ασβεστον 
41N 009:044 οπου ο σκωληξ αυτων ου τελευτα και το πυρ ου σβεννυται 
41N 009:045 και εαν ο πους σου σκανδαλιζη σε αποκοψον αυτον καλον εστιν σοι εισελθειν εις την ζωην χωλον η τους δυο ποδας εχοντα βληθηναι εις την γεενναν εις το πυρ το ασβεστον 
41N 009:046 οπου ο σκωληξ αυτων ου τελευτα και το πυρ ου σβεννυται 
41N 009:047 και εαν ο οφθαλμος σου σκανδαλιζη σε εκβαλε αυτον καλον σοι εστιν μονοφθαλμον εισελθειν εις την βασιλειαν του θεου η δυο οφθαλμους εχοντα βληθηναι εις την γεενναν του πυρος 
41N 009:048 οπου ο σκωληξ αυτων ου τελευτα και το πυρ ου σβεννυται 
41N 009:049 πας γαρ πυρι αλισθησεται και πασα θυσια αλι αλισθησεται 
41N 009:050 καλον το αλας εαν δε το αλας αναλον γενηται εν τινι αυτο αρτυσετε εχετε εν εαυτοις αλας και ειρηνευετε εν αλληλοις 
41N 010:001 κακειθεν αναστας ερχεται εις τα ορια της ιουδαιας δια του περαν του ιορδανου και συμπορευονται παλιν οχλοι προς αυτον και ως ειωθει παλιν εδιδασκεν αυτους 
41N 010:002 και προσελθοντες οι φαρισαιοι επηρωτησαν αυτον ει εξεστιν ανδρι γυναικα απολυσαι πειραζοντες αυτον 
41N 010:003 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις τι υμιν ενετειλατο μωσης 
41N 010:004 οι δε ειπον μωσης επετρεψεν βιβλιον αποστασιου γραψαι και απολυσαι 
41N 010:005 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτοις προς την σκληροκαρδιαν υμων εγραψεν υμιν την εντολην ταυτην 
41N 010:006 απο δε αρχης κτισεως αρσεν και θηλυ εποιησεν αυτους ο θεος 
41N 010:007 ενεκεν τουτου καταλειψει ανθρωπος τον πατερα αυτου και την μητερα και προσκολληθησεται προς την γυναικα αυτου 
41N 010:008 και εσονται οι δυο εις σαρκα μιαν ωστε ουκετι εισιν δυο αλλα μια σαρξ 
41N 010:009 ο ουν ο θεος συνεζευξεν ανθρωπος μη χωριζετω 
41N 010:010 και εν τη οικια παλιν οι μαθηται αυτου περι του αυτου επηρωτησαν αυτον 
41N 010:011 και λεγει αυτοις ος εαν απολυση την γυναικα αυτου και γαμηση αλλην μοιχαται επ αυτην 
41N 010:012 και εαν γυνη απολυση τον ανδρα αυτης και γαμηθη αλλω μοιχαται 
41N 010:013 και προσεφερον αυτω παιδια ινα αψηται αυτων οι δε μαθηται επετιμων τοις προσφερουσιν 
41N 010:014 ιδων δε ο ιησους ηγανακτησεν και ειπεν αυτοις αφετε τα παιδια ερχεσθαι προς με και μη κωλυετε αυτα των γαρ τοιουτων εστιν η βασιλεια του θεου 
41N 010:015 αμην λεγω υμιν ος εαν μη δεξηται την βασιλειαν του θεου ως παιδιον ου μη εισελθη εις αυτην 
41N 010:016 και εναγκαλισαμενος αυτα τιθεις τας χειρας επ αυτα ηυλογει αυτα 
41N 010:017 και εκπορευομενου αυτου εις οδον προσδραμων εις και γονυπετησας αυτον επηρωτα αυτον διδασκαλε αγαθε τι ποιησω ινα ζωην αιωνιον κληρονομησω 
41N 010:018 ο δε ιησους ειπεν αυτω τι με λεγεις αγαθον ουδεις αγαθος ει μη εις ο θεος 
41N 010:019 τας εντολας οιδας μη μοιχευσης μη φονευσης μη κλεψης μη ψευδομαρτυρησης μη αποστερησης τιμα τον πατερα σου και την μητερα 
41N 010:020 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτω διδασκαλε ταυτα παντα εφυλαξαμην εκ νεοτητος μου 
41N 010:021 ο δε ιησους εμβλεψας αυτω ηγαπησεν αυτον και ειπεν αυτω εν σοι υστερει υπαγε οσα εχεις πωλησον και δος τοις πτωχοις και εξεις θησαυρον εν ουρανω και δευρο ακολουθει μοι αρας τον σταυρον 
41N 010:022 ο δε στυγνασας επι τω λογω απηλθεν λυπουμενος ην γαρ εχων κτηματα πολλα 
41N 010:023 και περιβλεψαμενος ο ιησους λεγει τοις μαθηταις αυτου πως δυσκολως οι τα χρηματα εχοντες εις την βασιλειαν του θεου εισελευσονται 
41N 010:024 οι δε μαθηται εθαμβουντο επι τοις λογοις αυτου ο δε ιησους παλιν αποκριθεις λεγει αυτοις τεκνα πως δυσκολον εστιν τους πεποιθοτας επι τοις χρημασιν εις την βασιλειαν του θεου εισελθειν 
41N 010:025 ευκοπωτερον εστιν καμηλον δια της τρυμαλιας της ραφιδος  {VAR1: εισελθειν } {VAR2: διελθειν } η πλουσιον εις την βασιλειαν του θεου εισελθειν 
41N 010:026 οι δε περισσως εξεπλησσοντο λεγοντες προς εαυτους και τις δυναται σωθηναι 
41N 010:027 εμβλεψας δε αυτοις ο ιησους λεγει παρα ανθρωποις αδυνατον αλλ ου παρα τω θεω παντα γαρ δυνατα εστιν παρα τω θεω 
41N 010:028 και ηρξατο ο πετρος λεγειν αυτω ιδου ημεις αφηκαμεν παντα και ηκολουθησαμεν σοι 
41N 010:029 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν αμην λεγω υμιν ουδεις εστιν ος αφηκεν οικιαν η αδελφους η αδελφας η πατερα η μητερα η γυναικα η τεκνα η αγρους ενεκεν εμου και του ευαγγελιου 
41N 010:030 εαν μη λαβη εκατονταπλασιονα νυν εν τω καιρω τουτω οικιας και αδελφους και αδελφας και μητερας και τεκνα και αγρους μετα διωγμων και εν τω αιωνι τω ερχομενω ζωην αιωνιον 
41N 010:031 πολλοι δε εσονται πρωτοι εσχατοι και οι εσχατοι πρωτοι 
41N 010:032 ησαν δε εν τη οδω αναβαινοντες εις ιεροσολυμα και ην προαγων αυτους ο ιησους και εθαμβουντο και ακολουθουντες εφοβουντο και παραλαβων παλιν τους δωδεκα ηρξατο αυτοις λεγειν τα μελλοντα αυτω συμβαινειν 
41N 010:033 οτι ιδου αναβαινομεν εις ιεροσολυμα και ο υιος του ανθρωπου παραδοθησεται τοις αρχιερευσιν και τοις γραμματευσιν και κατακρινουσιν αυτον θανατω και παραδωσουσιν αυτον τοις εθνεσιν 
41N 010:034 και εμπαιξουσιν αυτω και μαστιγωσουσιν αυτον και εμπτυσουσιν αυτω και αποκτενουσιν αυτον και τη τριτη ημερα αναστησεται 
41N 010:035 και προσπορευονται αυτω ιακωβος και ιωαννης οι υιοι ζεβεδαιου λεγοντες διδασκαλε θελομεν ινα ο εαν αιτησωμεν ποιησης ημιν 
41N 010:036 ο δε ειπεν αυτοις τι θελετε ποιησαι με υμιν 
41N 010:037 οι δε ειπον αυτω δος ημιν ινα εις εκ δεξιων σου και εις εξ ευωνυμων σου καθισωμεν εν τη δοξη σου 
41N 010:038 ο δε ιησους ειπεν αυτοις ουκ οιδατε τι αιτεισθε δυνασθε πιειν το ποτηριον ο εγω πινω και το βαπτισμα ο εγω βαπτιζομαι βαπτισθηναι 
41N 010:039 οι δε ειπον αυτω δυναμεθα ο δε ιησους ειπεν αυτοις το μεν ποτηριον ο εγω πινω πιεσθε και το βαπτισμα ο εγω βαπτιζομαι βαπτισθησεσθε 
41N 010:040 το δε καθισαι εκ δεξιων μου και εξ ευωνυμων μου ουκ εστιν εμον δουναι αλλ οις ητοιμασται 
41N 010:041 και ακουσαντες οι δεκα ηρξαντο αγανακτειν περι ιακωβου και ιωαννου 
41N 010:042 ο δε ιησους προσκαλεσαμενος αυτους λεγει αυτοις οιδατε οτι οι δοκουντες αρχειν των εθνων κατακυριευουσιν αυτων και οι μεγαλοι αυτων κατεξουσιαζουσιν αυτων 
41N 010:043 ουχ ουτως δε εσται εν υμιν αλλ ος εαν θελη γενεσθαι μεγας εν υμιν εσται διακονος υμων 
41N 010:044 και ος αν θελη υμων γενεσθαι πρωτος εσται παντων δουλος 
41N 010:045 και γαρ ο υιος του ανθρωπου ουκ ηλθεν διακονηθηναι αλλα διακονησαι και δουναι την ψυχην αυτου λυτρον αντι πολλων 
41N 010:046 και ερχονται εις ιεριχω και εκπορευομενου αυτου απο ιεριχω και των μαθητων αυτου και οχλου ικανου υιος τιμαιου βαρτιμαιος ο τυφλος εκαθητο παρα την οδον προσαιτων 
41N 010:047 και ακουσας οτι ιησους ο ναζωραιος εστιν ηρξατο κραζειν και λεγειν ο υιος δαβιδ ιησου ελεησον με 
41N 010:048 και επετιμων αυτω πολλοι ινα σιωπηση ο δε πολλω μαλλον εκραζεν υιε δαβιδ ελεησον με 
41N 010:049 και στας ο ιησους ειπεν αυτον φωνηθηναι και φωνουσιν τον τυφλον λεγοντες αυτω θαρσει εγειραι φωνει σε 
41N 010:050 ο δε αποβαλων το ιματιον αυτου αναστας ηλθεν προς τον ιησουν 
41N 010:051 και αποκριθεις λεγει αυτω ο ιησους τι θελεις ποιησω σοι ο δε τυφλος ειπεν αυτω ραββονι ινα αναβλεψω 
41N 010:052 ο δε ιησους ειπεν αυτω υπαγε η πιστις σου σεσωκεν σε και ευθεως ανεβλεψεν και ηκολουθει τω ιησου εν τη οδω 
41N 011:001 και οτε εγγιζουσιν εις ιερουσαλημ εις βηθφαγη και βηθανιαν προς το ορος των ελαιων αποστελλει δυο των μαθητων αυτου 
41N 011:002 και λεγει αυτοις υπαγετε εις την κωμην την κατεναντι υμων και ευθεως εισπορευομενοι εις αυτην ευρησετε πωλον δεδεμενον εφ ον ουδεις ανθρωπων κεκαθικεν λυσαντες αυτον αγαγετε 
41N 011:003 και εαν τις υμιν ειπη τι ποιειτε τουτο ειπατε οτι ο κυριος αυτου χρειαν εχει και ευθεως αυτον αποστελει ωδε 
41N 011:004 απηλθον δε και ευρον τον πωλον δεδεμενον προς την θυραν εξω επι του αμφοδου και λυουσιν αυτον 
41N 011:005 και τινες των εκει εστηκοτων ελεγον αυτοις τι ποιειτε λυοντες τον πωλον 
41N 011:006 οι δε ειπον αυτοις καθως ενετειλατο ο ιησους και αφηκαν αυτους 
41N 011:007 και ηγαγον τον πωλον προς τον ιησουν και επεβαλον αυτω τα ιματια αυτων και εκαθισεν επ αυτω 
41N 011:008 πολλοι δε τα ιματια αυτων εστρωσαν εις την οδον αλλοι δε στοιβαδας εκοπτον εκ των δενδρων και εστρωννυον εις την οδον 
41N 011:009 και οι προαγοντες και οι ακολουθουντες εκραζον λεγοντες ωσαννα ευλογημενος ο ερχομενος εν ονοματι κυριου 
41N 011:010 ευλογημενη η ερχομενη βασιλεια εν ονοματι κυριου του πατρος ημων δαβιδ ωσαννα εν τοις υψιστοις 
41N 011:011 και εισηλθεν εις ιεροσολυμα ο ιησους και εις το ιερον και περιβλεψαμενος παντα οψιας ηδη ουσης της ωρας εξηλθεν εις βηθανιαν μετα των δωδεκα 
41N 011:012 και τη επαυριον εξελθοντων αυτων απο βηθανιας επεινασεν 
41N 011:013 και ιδων συκην μακροθεν εχουσαν φυλλα ηλθεν ει αρα ευρησει τι εν αυτη και ελθων επ αυτην ουδεν ευρεν ει μη φυλλα ου γαρ ην καιρος συκων 
41N 011:014 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτη μηκετι εκ σου εις τον αιωνα μηδεις καρπον φαγοι και ηκουον οι μαθηται αυτου 
41N 011:015 και ερχονται εις ιεροσολυμα και εισελθων ο ιησους εις το ιερον ηρξατο εκβαλλειν τους πωλουντας και αγοραζοντας εν τω ιερω και τας τραπεζας των κολλυβιστων και τας καθεδρας των πωλουντων τας περιστερας κατεστρεψεν 
41N 011:016 και ουκ ηφιεν ινα τις διενεγκη σκευος δια του ιερου 
41N 011:017 και εδιδασκεν λεγων αυτοις ου γεγραπται οτι ο οικος μου οικος προσευχης κληθησεται πασιν τοις εθνεσιν υμεις δε εποιησατε αυτον σπηλαιον ληστων 
41N 011:018 και ηκουσαν οι γραμματεις και οι αρχιερεις και εζητουν πως αυτον απολεσουσιν εφοβουντο γαρ αυτον οτι πας ο οχλος εξεπλησσετο επι τη διδαχη αυτου 
41N 011:019 και οτε οψε εγενετο εξεπορευετο εξω της πολεως 
41N 011:020 και πρωι παραπορευομενοι ειδον την συκην εξηραμμενην εκ ριζων 
41N 011:021 και αναμνησθεις ο πετρος λεγει αυτω ραββι ιδε η συκη ην κατηρασω εξηρανται 
41N 011:022 και αποκριθεις ιησους λεγει αυτοις εχετε πιστιν θεου 
41N 011:023 αμην γαρ λεγω υμιν οτι ος αν ειπη τω ορει τουτω αρθητι και βληθητι εις την θαλασσαν και μη διακριθη εν τη καρδια αυτου αλλα πιστευση οτι α λεγει γινεται εσται αυτω ο εαν ειπη 
41N 011:024 δια τουτο λεγω υμιν παντα οσα αν προσευχομενοι αιτεισθε πιστευετε οτι λαμβανετε και εσται υμιν 
41N 011:025 και οταν στηκητε προσευχομενοι αφιετε ει τι εχετε κατα τινος ινα και ο πατηρ υμων ο εν τοις ουρανοις αφη υμιν τα παραπτωματα υμων 
41N 011:026 ει δε υμεις ουκ αφιετε ουδε ο πατηρ υμων ο εν τοις ουρανοις αφησει τα παραπτωματα υμων 
41N 011:027 και ερχονται παλιν εις ιεροσολυμα και εν τω ιερω περιπατουντος αυτου ερχονται προς αυτον οι αρχιερεις και οι γραμματεις και οι πρεσβυτεροι 
41N 011:028 και λεγουσιν αυτω εν ποια εξουσια ταυτα ποιεις και τις σοι την εξουσιαν ταυτην εδωκεν ινα ταυτα ποιης 
41N 011:029 ο δε ιησους αποκριθεις ειπεν αυτοις επερωτησω υμας καγω ενα λογον και αποκριθητε μοι και ερω υμιν εν ποια εξουσια ταυτα ποιω 
41N 011:030 το βαπτισμα ιωαννου εξ ουρανου ην η εξ ανθρωπων αποκριθητε μοι 
41N 011:031 και ελογιζοντο προς εαυτους λεγοντες εαν ειπωμεν εξ ουρανου ερει δια τι ουν ουκ επιστευσατε αυτω 
41N 011:032 αλλ εαν ειπωμεν εξ ανθρωπων εφοβουντο τον λαον απαντες γαρ ειχον τον ιωαννην οτι οντως προφητης ην 
41N 011:033 και αποκριθεντες λεγουσιν τω ιησου ουκ οιδαμεν και ο ιησους αποκριθεις λεγει αυτοις ουδε εγω λεγω υμιν εν ποια εξουσια ταυτα ποιω 
41N 012:001 και ηρξατο αυτοις εν παραβολαις λεγειν αμπελωνα εφυτευσεν ανθρωπος και περιεθηκεν φραγμον και ωρυξεν υποληνιον και ωκοδομησεν πυργον και εξεδοτο αυτον γεωργοις και απεδημησεν 
41N 012:002 και απεστειλεν προς τους γεωργους τω καιρω δουλον ινα παρα των γεωργων λαβη απο του καρπου του αμπελωνος 
41N 012:003 οι δε λαβοντες αυτον εδειραν και απεστειλαν κενον 
41N 012:004 και παλιν απεστειλεν προς αυτους αλλον δουλον κακεινον λιθοβολησαντες εκεφαλαιωσαν και απεστειλαν ητιμωμενον 
41N 012:005 και παλιν αλλον απεστειλεν κακεινον απεκτειναν και πολλους αλλους τους μεν δεροντες τους δε αποκτεινοντες 
41N 012:006 ετι ουν ενα υιον εχων αγαπητον αυτου απεστειλεν και αυτον προς αυτους εσχατον λεγων οτι εντραπησονται τον υιον μου 
41N 012:007 εκεινοι δε οι γεωργοι ειπον προς εαυτους οτι ουτος εστιν ο κληρονομος δευτε αποκτεινωμεν αυτον και ημων εσται η κληρονομια 
41N 012:008 και λαβοντες αυτον απεκτειναν και εξεβαλον εξω του αμπελωνος 
41N 012:009 τι ουν ποιησει ο κυριος του αμπελωνος ελευσεται και απολεσει τους γεωργους και δωσει τον αμπελωνα αλλοις 
41N 012:010 ουδε την γραφην ταυτην ανεγνωτε λιθον ον απεδοκιμασαν οι οικοδομουντες ουτος εγενηθη εις κεφαλην γωνιας 
41N 012:011 παρα κυριου εγενετο αυτη και εστιν θαυμαστη εν οφθαλμοις ημων 
41N 012:012 και εζητουν αυτον κρατησαι και εφοβηθησαν τον οχλον εγνωσαν γαρ οτι προς αυτους την παραβολην ειπεν και αφεντες αυτον απηλθον 
41N 012:013 και αποστελλουσιν προς αυτον τινας των φαρισαιων και των ηρωδιανων ινα αυτον αγρευσωσιν λογω 
41N 012:014 οι δε ελθοντες λεγουσιν αυτω διδασκαλε οιδαμεν οτι αληθης ει και ου μελει σοι περι ουδενος ου γαρ βλεπεις εις προσωπον ανθρωπων αλλ επ αληθειας την οδον του θεου διδασκεις εξεστιν κηνσον καισαρι δουναι η ου 
41N 012:015 δωμεν η μη δωμεν ο δε ειδως αυτων την υποκρισιν ειπεν αυτοις τι με πειραζετε φερετε μοι δηναριον ινα ιδω 
41N 012:016 οι δε ηνεγκαν και λεγει αυτοις τινος η εικων αυτη και η επιγραφη οι δε ειπον αυτω καισαρος 
41N 012:017 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτοις αποδοτε τα καισαρος καισαρι και τα του θεου τω θεω και εθαυμασαν επ αυτω 
41N 012:018 και ερχονται σαδδουκαιοι προς αυτον οιτινες λεγουσιν αναστασιν μη ειναι και επηρωτησαν αυτον λεγοντες 
41N 012:019 διδασκαλε μωσης εγραψεν ημιν οτι εαν τινος αδελφος αποθανη και καταλιπη γυναικα και τεκνα μη αφη ινα λαβη ο αδελφος αυτου την γυναικα αυτου και εξαναστηση σπερμα τω αδελφω αυτου 
41N 012:020 επτα  {VAR2: ουν } αδελφοι ησαν και ο πρωτος ελαβεν γυναικα και αποθνησκων ουκ αφηκεν σπερμα 
41N 012:021 και ο δευτερος ελαβεν αυτην και απεθανεν και ουδε αυτος αφηκεν σπερμα και ο τριτος ωσαυτως 
41N 012:022 και ελαβον αυτην οι επτα και ουκ αφηκαν σπερμα εσχατη παντων απεθανεν και η γυνη 
41N 012:023 εν τη ουν αναστασει οταν αναστωσιν τινος αυτων εσται γυνη οι γαρ επτα εσχον αυτην γυναικα 
41N 012:024 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτοις ου δια τουτο πλανασθε μη ειδοτες τας γραφας μηδε την δυναμιν του θεου 
41N 012:025 οταν γαρ εκ νεκρων αναστωσιν ουτε γαμουσιν ουτε γαμισκονται αλλ εισιν ως αγγελοι οι εν τοις ουρανοις 
41N 012:026 περι δε των νεκρων οτι εγειρονται ουκ ανεγνωτε εν τη βιβλω μωσεως επι της βατου ως ειπεν αυτω ο θεος λεγων εγω ο θεος αβρααμ και ο θεος ισαακ και ο θεος ιακωβ 
41N 012:027 ουκ εστιν ο θεος νεκρων αλλα θεος ζωντων υμεις ουν πολυ πλανασθε 
41N 012:028 και προσελθων εις των γραμματεων ακουσας αυτων συζητουντων ειδως οτι καλως αυτοις απεκριθη επηρωτησεν αυτον ποια εστιν πρωτη πασων εντολη 
41N 012:029 ο δε ιησους απεκριθη αυτω οτι πρωτη πασων των εντολων ακουε ισραηλ κυριος ο θεος ημων κυριος εις εστιν 
41N 012:030 και αγαπησεις κυριον τον θεον σου εξ ολης της καρδιας σου και εξ ολης της ψυχης σου και εξ ολης της διανοιας σου και εξ ολης της ισχυος σου αυτη πρωτη εντολη 
41N 012:031 και δευτερα ομοια αυτη αγαπησεις τον πλησιον σου ως σεαυτον μειζων τουτων αλλη εντολη ουκ εστιν 
41N 012:032 και ειπεν αυτω ο γραμματευς καλως διδασκαλε επ αληθειας ειπας οτι εις εστιν θεος και ουκ εστιν αλλος πλην αυτου 
41N 012:033 και το αγαπαν αυτον εξ ολης της καρδιας και εξ ολης της συνεσεως και εξ ολης της ψυχης και εξ ολης της ισχυος και το αγαπαν τον πλησιον ως εαυτον πλειον εστιν παντων των ολοκαυτωματων και των θυσιων 
41N 012:034 και ο ιησους ιδων αυτον οτι νουνεχως απεκριθη ειπεν αυτω ου μακραν ει απο της βασιλειας του θεου και ουδεις ουκετι ετολμα αυτον επερωτησαι 
41N 012:035 και αποκριθεις ο ιησους ελεγεν διδασκων εν τω ιερω πως λεγουσιν οι γραμματεις οτι ο χριστος υιος εστιν δαβιδ 
41N 012:036 αυτος γαρ δαβιδ ειπεν εν τω πνευματι τω αγιω ειπεν ο κυριος τω κυριω μου καθου εκ δεξιων μου εως αν θω τους εχθρους σου υποποδιον των ποδων σου 
41N 012:037 αυτος ουν δαβιδ λεγει αυτον κυριον και ποθεν υιος αυτου εστιν και ο πολυς οχλος ηκουεν αυτου ηδεως 
41N 012:038 και ελεγεν αυτοις εν τη διδαχη αυτου βλεπετε απο των γραμματεων των θελοντων εν στολαις περιπατειν και ασπασμους εν ταις αγοραις 
41N 012:039 και πρωτοκαθεδριας εν ταις συναγωγαις και πρωτοκλισιας εν τοις δειπνοις 
41N 012:040 οι κατεσθιοντες τας οικιας των χηρων και προφασει μακρα προσευχομενοι ουτοι ληψονται περισσοτερον κριμα 
41N 012:041 και καθισας ο ιησους κατεναντι του γαζοφυλακιου εθεωρει πως ο οχλος βαλλει χαλκον εις το γαζοφυλακιον και πολλοι πλουσιοι εβαλλον πολλα 
41N 012:042 και ελθουσα μια χηρα πτωχη εβαλεν λεπτα δυο ο εστιν κοδραντης 
41N 012:043 και προσκαλεσαμενος τους μαθητας αυτου λεγει αυτοις αμην λεγω υμιν οτι η χηρα αυτη η πτωχη πλειον παντων βεβληκεν των βαλοντων εις το γαζοφυλακιον 
41N 012:044 παντες γαρ εκ του περισσευοντος αυτοις εβαλον αυτη δε εκ της υστερησεως αυτης παντα οσα ειχεν εβαλεν ολον τον βιον αυτης 
41N 013:001 και εκπορευομενου αυτου εκ του ιερου λεγει αυτω εις των μαθητων αυτου διδασκαλε ιδε ποταποι λιθοι και ποταπαι οικοδομαι 
41N 013:002 και ο ιησους αποκριθεις ειπεν αυτω βλεπεις ταυτας τας μεγαλας οικοδομας ου μη αφεθη λιθος επι λιθω ος ου μη καταλυθη 
41N 013:003 και καθημενου αυτου εις το ορος των ελαιων κατεναντι του ιερου επηρωτων αυτον κατ ιδιαν πετρος και ιακωβος και ιωαννης και ανδρεας 
41N 013:004 ειπε ημιν ποτε ταυτα εσται και τι το σημειον οταν μελλη παντα ταυτα συντελεισθαι 
41N 013:005 ο δε ιησους αποκριθεις αυτοις ηρξατο λεγειν βλεπετε μη τις υμας πλανηση 
41N 013:006 πολλοι γαρ ελευσονται επι τω ονοματι μου λεγοντες οτι εγω ειμι και πολλους πλανησουσιν 
41N 013:007 οταν δε ακουσητε πολεμους και ακοας πολεμων μη θροεισθε δει γαρ γενεσθαι αλλ ουπω το τελος 
41N 013:008 εγερθησεται γαρ εθνος επι εθνος και βασιλεια επι βασιλειαν και εσονται σεισμοι κατα τοπους και εσονται λιμοι και ταραχαι αρχαι ωδινων ταυτα 
41N 013:009 βλεπετε δε υμεις εαυτους παραδωσουσιν γαρ υμας εις συνεδρια και εις συναγωγας δαρησεσθε και επι ηγεμονων και βασιλεων  {VAR1: σταθησεσθε } {VAR2: αχθησεσθε } ενεκεν εμου εις μαρτυριον αυτοις 
41N 013:010 και εις παντα τα εθνη δει πρωτον κηρυχθηναι το ευαγγελιον 
41N 013:011 οταν δε αγαγωσιν υμας παραδιδοντες μη προμεριμνατε τι λαλησητε μηδε μελετατε αλλ ο εαν δοθη υμιν εν εκεινη τη ωρα τουτο λαλειτε ου γαρ εστε υμεις οι λαλουντες αλλα το πνευμα το αγιον 
41N 013:012 παραδωσει δε αδελφος αδελφον εις θανατον και πατηρ τεκνον και επαναστησονται τεκνα επι γονεις και θανατωσουσιν αυτους 
41N 013:013 και εσεσθε μισουμενοι υπο παντων δια το ονομα μου ο δε υπομεινας εις τελος ουτος σωθησεται 
41N 013:014 οταν δε ιδητε το βδελυγμα της ερημωσεως το ρηθεν υπο δανιηλ του προφητου  {VAR1: εστος } {VAR2: εστως } οπου ου δει ο αναγινωσκων νοειτω τοτε οι εν τη ιουδαια φευγετωσαν εις τα ορη 
41N 013:015 ο δε επι του δωματος μη καταβατω εις την οικιαν μηδε εισελθετω αραι τι εκ της οικιας αυτου 
41N 013:016 και ο εις τον αγρον ων μη επιστρεψατω εις τα οπισω αραι το ιματιον αυτου 
41N 013:017 ουαι δε ταις εν γαστρι εχουσαις και ταις θηλαζουσαις εν εκειναις ταις ημεραις 
41N 013:018 προσευχεσθε δε ινα μη γενηται η φυγη υμων χειμωνος 
41N 013:019 εσονται γαρ αι ημεραι εκειναι θλιψις οια ου γεγονεν τοιαυτη απ αρχης κτισεως ης εκτισεν ο θεος εως του νυν και ου μη γενηται 
41N 013:020 και ει μη κυριος εκολοβωσεν τας ημερας ουκ αν εσωθη πασα σαρξ αλλα δια τους εκλεκτους ους εξελεξατο εκολοβωσεν τας ημερας 
41N 013:021 και τοτε εαν τις υμιν ειπη ιδου ωδε ο χριστος η ιδου εκει μη πιστευσητε 
41N 013:022 εγερθησονται γαρ ψευδοχριστοι και ψευδοπροφηται και δωσουσιν σημεια και τερατα προς το αποπλαναν ει δυνατον και τους εκλεκτους 
41N 013:023 υμεις δε βλεπετε ιδου προειρηκα υμιν παντα 
41N 013:024 αλλ εν εκειναις ταις ημεραις μετα την θλιψιν εκεινην ο ηλιος σκοτισθησεται και η σεληνη ου δωσει το φεγγος αυτης 
41N 013:025 και οι αστερες του ουρανου εσονται εκπιπτοντες και αι δυναμεις αι εν τοις ουρανοις σαλευθησονται 
41N 013:026 και τοτε οψονται τον υιον του ανθρωπου ερχομενον εν νεφελαις μετα δυναμεως πολλης και δοξης 
41N 013:027 και τοτε αποστελει τους αγγελους αυτου και επισυναξει τους εκλεκτους αυτου εκ των τεσσαρων ανεμων απ ακρου γης εως ακρου ουρανου 
41N 013:028 απο δε της συκης μαθετε την παραβολην οταν αυτης ηδη ο κλαδος απαλος γενηται και εκφυη τα φυλλα γινωσκετε οτι εγγυς το θερος εστιν 
41N 013:029 ουτως και υμεις οταν ταυτα ιδητε γινομενα γινωσκετε οτι εγγυς εστιν επι θυραις 
41N 013:030 αμην λεγω υμιν οτι ου μη παρελθη η γενεα αυτη μεχρις ου παντα ταυτα γενηται 
41N 013:031 ο ουρανος και η γη παρελευσονται οι δε λογοι μου ου μη παρελθωσιν 
41N 013:032 περι δε της ημερας εκεινης και της ωρας ουδεις οιδεν ουδε οι αγγελοι οι εν ουρανω ουδε ο υιος ει μη ο πατηρ 
41N 013:033 βλεπετε αγρυπνειτε και προσευχεσθε ουκ οιδατε γαρ ποτε ο καιρος εστιν 
41N 013:034 ως ανθρωπος αποδημος αφεις την οικιαν αυτου και δους τοις δουλοις αυτου την εξουσιαν και εκαστω το εργον αυτου και τω θυρωρω ενετειλατο ινα γρηγορη 
41N 013:035 γρηγορειτε ουν ουκ οιδατε γαρ ποτε ο κυριος της οικιας ερχεται οψε η μεσονυκτιου η αλεκτοροφωνιας η πρωι 
41N 013:036 μη ελθων εξαιφνης ευρη υμας καθευδοντας 
41N 013:037 α δε υμιν λεγω πασιν λεγω γρηγορειτε 
41N 014:001 ην δε το πασχα και τα αζυμα μετα δυο ημερας και εζητουν οι αρχιερεις και οι γραμματεις πως αυτον εν δολω κρατησαντες αποκτεινωσιν 
41N 014:002 ελεγον δε μη εν τη εορτη μηποτε θορυβος εσται του λαου 
41N 014:003 και οντος αυτου εν βηθανια εν τη οικια σιμωνος του λεπρου κατακειμενου αυτου ηλθεν γυνη εχουσα αλαβαστρον μυρου ναρδου πιστικης πολυτελους και συντριψασα το αλαβαστρον κατεχεεν αυτου κατα της κεφαλης 
41N 014:004 ησαν δε τινες αγανακτουντες προς εαυτους και λεγοντες εις τι η απωλεια αυτη του μυρου γεγονεν 
41N 014:005 ηδυνατο γαρ τουτο πραθηναι επανω τριακοσιων δηναριων και δοθηναι τοις πτωχοις και ενεβριμωντο αυτη 
41N 014:006 ο δε ιησους ειπεν αφετε αυτην τι αυτη κοπους παρεχετε καλον εργον ειργασατο εις εμε 
41N 014:007 παντοτε γαρ τους πτωχους εχετε μεθ εαυτων και οταν θελητε δυνασθε αυτους ευ ποιησαι εμε δε ου παντοτε εχετε 
41N 014:008 ο ειχεν αυτη εποιησεν προελαβεν μυρισαι μου το σωμα εις τον ενταφιασμον 
41N 014:009 αμην λεγω υμιν οπου αν κηρυχθη το ευαγγελιον τουτο εις ολον τον κοσμον και ο εποιησεν αυτη λαληθησεται εις μνημοσυνον αυτης 
41N 014:010 και ο ιουδας ο ισκαριωτης εις των δωδεκα απηλθεν προς τους αρχιερεις ινα παραδω αυτον αυτοις 
41N 014:011 οι δε ακουσαντες εχαρησαν και επηγγειλαντο αυτω αργυριον δουναι και εζητει πως ευκαιρως αυτον παραδω 
41N 014:012 και τη πρωτη ημερα των αζυμων οτε το πασχα εθυον λεγουσιν αυτω οι μαθηται αυτου που θελεις απελθοντες ετοιμασωμεν ινα φαγης το πασχα 
41N 014:013 και αποστελλει δυο των μαθητων αυτου και λεγει αυτοις υπαγετε εις την πολιν και απαντησει υμιν ανθρωπος κεραμιον υδατος βασταζων ακολουθησατε αυτω 
41N 014:014 και οπου εαν εισελθη ειπατε τω οικοδεσποτη οτι ο διδασκαλος λεγει που εστιν το καταλυμα οπου το πασχα μετα των μαθητων μου φαγω 
41N 014:015 και αυτος υμιν δειξει ανωγεον μεγα εστρωμενον ετοιμον εκει ετοιμασατε ημιν 
41N 014:016 και εξηλθον οι μαθηται αυτου και ηλθον εις την πολιν και ευρον καθως ειπεν αυτοις και ητοιμασαν το πασχα 
41N 014:017 και οψιας γενομενης ερχεται μετα των δωδεκα 
41N 014:018 και ανακειμενων αυτων και εσθιοντων ειπεν ο ιησους αμην λεγω υμιν οτι εις εξ υμων παραδωσει με ο εσθιων μετ εμου 
41N 014:019 οι δε ηρξαντο λυπεισθαι και λεγειν αυτω εις καθ εις μητι εγω και αλλος μητι εγω 
41N 014:020 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις εις εκ των δωδεκα ο εμβαπτομενος μετ εμου εις το τρυβλιον 
41N 014:021 ο μεν υιος του ανθρωπου υπαγει καθως γεγραπται περι αυτου ουαι δε τω ανθρωπω εκεινω δι ου ο υιος του ανθρωπου παραδιδοται καλον ην αυτω ει ουκ εγεννηθη ο ανθρωπος εκεινος 
41N 014:022 και εσθιοντων αυτων λαβων ο ιησους αρτον ευλογησας εκλασεν και εδωκεν αυτοις και ειπεν λαβετε φαγετε τουτο εστιν το σωμα μου 
41N 014:023 και λαβων το ποτηριον ευχαριστησας εδωκεν αυτοις και επιον εξ αυτου παντες 
41N 014:024 και ειπεν αυτοις τουτο εστιν το αιμα μου το της καινης διαθηκης το περι πολλων εκχυνομενον 
41N 014:025 αμην λεγω υμιν οτι ουκετι ου μη πιω εκ του γεννηματος της αμπελου εως της ημερας εκεινης οταν αυτο πινω καινον εν τη βασιλεια του θεου 
41N 014:026 και υμνησαντες εξηλθον εις το ορος των ελαιων 
41N 014:027 και λεγει αυτοις ο ιησους οτι παντες σκανδαλισθησεσθε εν εμοι εν τη νυκτι ταυτη οτι γεγραπται παταξω τον ποιμενα και διασκορπισθησεται τα προβατα 
41N 014:028 αλλα μετα το εγερθηναι με προαξω υμας εις την γαλιλαιαν 
41N 014:029 ο δε πετρος εφη αυτω και ει παντες σκανδαλισθησονται αλλ ουκ εγω 
41N 014:030 και λεγει αυτω ο ιησους αμην λεγω σοι οτι σημερον εν τη νυκτι ταυτη πριν η δις αλεκτορα φωνησαι τρις απαρνηση με 
41N 014:031 ο δε εκ περισσου ελεγεν μαλλον εαν με δεη συναποθανειν σοι ου μη σε απαρνησομαι ωσαυτως δε και παντες ελεγον 
41N 014:032 και ερχονται εις χωριον ου το ονομα γεθσημανη και λεγει τοις μαθηταις αυτου καθισατε ωδε εως προσευξωμαι 
41N 014:033 και παραλαμβανει τον πετρον και τον ιακωβον και ιωαννην μεθ εαυτου και ηρξατο εκθαμβεισθαι και αδημονειν 
41N 014:034 και λεγει αυτοις περιλυπος εστιν η ψυχη μου εως θανατου μεινατε ωδε και γρηγορειτε 
41N 014:035 και προελθων μικρον επεσεν επι της γης και προσηυχετο ινα ει δυνατον εστιν παρελθη απ αυτου η ωρα 
41N 014:036 και ελεγεν αββα ο πατηρ παντα δυνατα σοι παρενεγκε το ποτηριον απ εμου τουτο αλλ ου τι εγω θελω αλλα τι συ 
41N 014:037 και ερχεται και ευρισκει αυτους καθευδοντας και λεγει τω πετρω σιμων καθευδεις ουκ ισχυσας μιαν ωραν γρηγορησαι 
41N 014:038 γρηγορειτε και προσευχεσθε ινα μη εισελθητε εις πειρασμον το μεν πνευμα προθυμον η δε σαρξ ασθενης 
41N 014:039 και παλιν απελθων προσηυξατο τον αυτον λογον ειπων 
41N 014:040 και υποστρεψας ευρεν αυτους παλιν καθευδοντας ησαν γαρ οι οφθαλμοι αυτων βεβαρημενοι και ουκ ηδεισαν τι αυτω αποκριθωσιν 
41N 014:041 και ερχεται το τριτον και λεγει αυτοις καθευδετε το λοιπον και αναπαυεσθε απεχει ηλθεν η ωρα ιδου παραδιδοται ο υιος του ανθρωπου εις τας χειρας των αμαρτωλων 
41N 014:042 εγειρεσθε αγωμεν ιδου ο παραδιδους με ηγγικεν 
41N 014:043 και ευθεως ετι αυτου λαλουντος παραγινεται ιουδας εις ων των δωδεκα και μετ αυτου οχλος πολυς μετα μαχαιρων και ξυλων παρα των αρχιερεων και των γραμματεων και των πρεσβυτερων 
41N 014:044 δεδωκει δε ο παραδιδους αυτον συσσημον αυτοις λεγων ον αν φιλησω αυτος εστιν κρατησατε αυτον και απαγαγετε ασφαλως 
41N 014:045 και ελθων ευθεως προσελθων αυτω λεγει ραββι ραββι και κατεφιλησεν αυτον 
41N 014:046 οι δε επεβαλον επ αυτον τας χειρας αυτων και εκρατησαν αυτον 
41N 014:047 εις δε τις των παρεστηκοτων σπασαμενος την μαχαιραν επαισεν τον δουλον του αρχιερεως και αφειλεν αυτου το ωτιον 
41N 014:048 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτοις ως επι ληστην εξηλθετε μετα μαχαιρων και ξυλων συλλαβειν με 
41N 014:049 καθ ημεραν ημην προς υμας εν τω ιερω διδασκων και ουκ εκρατησατε με αλλ ινα πληρωθωσιν αι γραφαι 
41N 014:050 και αφεντες αυτον παντες εφυγον 
41N 014:051 και εις τις νεανισκος ηκολουθει αυτω περιβεβλημενος σινδονα επι γυμνου και κρατουσιν αυτον οι νεανισκοι 
41N 014:052 ο δε καταλιπων την σινδονα γυμνος εφυγεν απ αυτων 
41N 014:053 και απηγαγον τον ιησουν προς τον αρχιερεα και συνερχονται αυτω παντες οι αρχιερεις και οι πρεσβυτεροι και οι γραμματεις 
41N 014:054 και ο πετρος απο μακροθεν ηκολουθησεν αυτω εως εσω εις την αυλην του αρχιερεως και ην συγκαθημενος μετα των υπηρετων και θερμαινομενος προς το φως 
41N 014:055 οι δε αρχιερεις και ολον το συνεδριον εζητουν κατα του ιησου μαρτυριαν εις το θανατωσαι αυτον και ουχ ευρισκον 
41N 014:056 πολλοι γαρ εψευδομαρτυρουν κατ αυτου και ισαι αι μαρτυριαι ουκ ησαν 
41N 014:057 και τινες ανασταντες εψευδομαρτυρουν κατ αυτου λεγοντες 
41N 014:058 οτι ημεις ηκουσαμεν αυτου λεγοντος οτι εγω καταλυσω τον ναον τουτον τον χειροποιητον και δια τριων ημερων αλλον αχειροποιητον οικοδομησω 
41N 014:059 και ουδε ουτως ιση ην η μαρτυρια αυτων 
41N 014:060 και αναστας ο αρχιερευς εις το μεσον επηρωτησεν τον ιησουν λεγων ουκ αποκρινη ουδεν τι ουτοι σου καταμαρτυρουσιν 
41N 014:061 ο δε εσιωπα και ουδεν απεκρινατο παλιν ο αρχιερευς επηρωτα αυτον και λεγει αυτω συ ει ο χριστος ο υιος του ευλογητου 
41N 014:062 ο δε ιησους ειπεν εγω ειμι και οψεσθε τον υιον του ανθρωπου καθημενον εκ δεξιων της δυναμεως και ερχομενον μετα των νεφελων του ουρανου 
41N 014:063 ο δε αρχιερευς διαρρηξας τους χιτωνας αυτου λεγει τι ετι χρειαν εχομεν μαρτυρων 
41N 014:064 ηκουσατε της βλασφημιας τι υμιν φαινεται οι δε παντες κατεκριναν αυτον ειναι ενοχον θανατου 
41N 014:065 και ηρξαντο τινες εμπτυειν αυτω και περικαλυπτειν το προσωπον αυτου και κολαφιζειν αυτον και λεγειν αυτω προφητευσον και οι υπηρεται ραπισμασιν αυτον εβαλλον 
41N 014:066 και οντος του πετρου εν τη αυλη κατω ερχεται μια των παιδισκων του αρχιερεως 
41N 014:067 και ιδουσα τον πετρον θερμαινομενον εμβλεψασα αυτω λεγει και συ μετα του ναζαρηνου ιησου ησθα 
41N 014:068 ο δε ηρνησατο λεγων ουκ οιδα ουδε επισταμαι τι συ λεγεις και εξηλθεν εξω εις το προαυλιον και αλεκτωρ εφωνησεν 
41N 014:069 και η παιδισκη ιδουσα αυτον παλιν ηρξατο λεγειν τοις παρεστηκοσιν οτι ουτος εξ αυτων εστιν 
41N 014:070 ο δε παλιν ηρνειτο και μετα μικρον παλιν οι παρεστωτες ελεγον τω πετρω αληθως εξ αυτων ει και γαρ γαλιλαιος ει και η λαλια σου ομοιαζει 
41N 014:071 ο δε ηρξατο αναθεματιζειν και ομνυειν οτι ουκ οιδα τον ανθρωπον τουτον ον λεγετε 
41N 014:072 και εκ δευτερου αλεκτωρ εφωνησεν και ανεμνησθη ο πετρος του ρηματος ου ειπεν αυτω ο ιησους οτι πριν αλεκτορα φωνησαι δις απαρνηση με τρις και επιβαλων εκλαιεν 
41N 015:001 και ευθεως επι το πρωι συμβουλιον ποιησαντες οι αρχιερεις μετα των πρεσβυτερων και γραμματεων και ολον το συνεδριον δησαντες τον ιησουν απηνεγκαν και παρεδωκαν τω πιλατω 
41N 015:002 και επηρωτησεν αυτον ο πιλατος συ ει ο βασιλευς των ιουδαιων ο δε αποκριθεις ειπεν αυτω συ λεγεις 
41N 015:003 και κατηγορουν αυτου οι αρχιερεις πολλα  {VAR2: αυτος δε ουδεν απεκρινατο } 
41N 015:004 ο δε πιλατος παλιν επηρωτησεν αυτον λεγων ουκ αποκρινη ουδεν ιδε ποσα σου καταμαρτυρουσιν 
41N 015:005 ο δε ιησους ουκετι ουδεν απεκριθη ωστε θαυμαζειν τον πιλατον 
41N 015:006 κατα δε εορτην απελυεν αυτοις ενα δεσμιον ονπερ ητουντο 
41N 015:007 ην δε ο λεγομενος βαραββας μετα των συστασιαστων δεδεμενος οιτινες εν τη στασει φονον πεποιηκεισαν 
41N 015:008 και αναβοησας ο οχλος ηρξατο αιτεισθαι καθως αει εποιει αυτοις 
41N 015:009 ο δε πιλατος απεκριθη αυτοις λεγων θελετε απολυσω υμιν τον βασιλεα των ιουδαιων 
41N 015:010 εγινωσκεν γαρ οτι δια φθονον παραδεδωκεισαν αυτον οι αρχιερεις 
41N 015:011 οι δε αρχιερεις ανεσεισαν τον οχλον ινα μαλλον τον βαραββαν απολυση αυτοις 
41N 015:012 ο δε πιλατος αποκριθεις παλιν ειπεν αυτοις τι ουν θελετε ποιησω ον λεγετε βασιλεα των ιουδαιων 
41N 015:013 οι δε παλιν εκραξαν σταυρωσον αυτον 
41N 015:014 ο δε πιλατος ελεγεν αυτοις τι γαρ κακον εποιησεν οι δε περισσοτερως εκραξαν σταυρωσον αυτον 
41N 015:015 ο δε πιλατος βουλομενος τω οχλω το ικανον ποιησαι απελυσεν αυτοις τον βαραββαν και παρεδωκεν τον ιησουν φραγελλωσας ινα σταυρωθη 
41N 015:016 οι δε στρατιωται απηγαγον αυτον εσω της αυλης ο εστιν πραιτωριον και συγκαλουσιν ολην την σπειραν 
41N 015:017 και ενδυουσιν αυτον πορφυραν και περιτιθεασιν αυτω πλεξαντες ακανθινον στεφανον 
41N 015:018 και ηρξαντο ασπαζεσθαι αυτον χαιρε βασιλευ των ιουδαιων 
41N 015:019 και ετυπτον αυτου την κεφαλην καλαμω και ενεπτυον αυτω και τιθεντες τα γονατα προσεκυνουν αυτω 
41N 015:020 και οτε ενεπαιξαν αυτω εξεδυσαν αυτον την πορφυραν και ενεδυσαν αυτον τα ιματια τα ιδια και εξαγουσιν αυτον ινα σταυρωσωσιν αυτον 
41N 015:021 και αγγαρευουσιν παραγοντα τινα σιμωνα κυρηναιον ερχομενον απ αγρου τον πατερα αλεξανδρου και ρουφου ινα αρη τον σταυρον αυτου 
41N 015:022 και φερουσιν αυτον επι γολγοθα τοπον ο εστιν μεθερμηνευομενον κρανιου τοπος 
41N 015:023 και εδιδουν αυτω πιειν εσμυρνισμενον οινον ο δε ουκ ελαβεν 
41N 015:024 και σταυρωσαντες αυτον διεμεριζον τα ιματια αυτου βαλλοντες κληρον επ αυτα τις τι αρη 
41N 015:025 ην δε ωρα τριτη και εσταυρωσαν αυτον 
41N 015:026 και ην η επιγραφη της αιτιας αυτου επιγεγραμμενη ο βασιλευς των ιουδαιων 
41N 015:027 και συν αυτω σταυρουσιν δυο ληστας ενα εκ δεξιων και ενα εξ ευωνυμων αυτου 
41N 015:028 και επληρωθη η γραφη η λεγουσα και μετα ανομων ελογισθη 
41N 015:029 και οι παραπορευομενοι εβλασφημουν αυτον κινουντες τας κεφαλας αυτων και λεγοντες ουα ο καταλυων τον ναον και εν τρισιν ημεραις οικοδομων 
41N 015:030 σωσον σεαυτον και καταβα απο του σταυρου 
41N 015:031 ομοιως δε και οι αρχιερεις εμπαιζοντες προς αλληλους μετα των γραμματεων ελεγον αλλους εσωσεν εαυτον ου δυναται σωσαι 
41N 015:032 ο χριστος ο βασιλευς του ισραηλ καταβατω νυν απο του σταυρου ινα ιδωμεν και πιστευσωμεν και οι συνεσταυρωμενοι αυτω ωνειδιζον αυτον 
41N 015:033 γενομενης δε ωρας εκτης σκοτος εγενετο εφ ολην την γην εως ωρας εννατης 
41N 015:034 και τη ωρα τη εννατη εβοησεν ο ιησους φωνη μεγαλη λεγων ελωι ελωι λαμμα σαβαχθανι ο εστιν μεθερμηνευομενον ο θεος μου ο θεος μου εις τι με εγκατελιπες 
41N 015:035 και τινες των παρεστηκοτων ακουσαντες ελεγον ιδου ηλιαν φωνει 
41N 015:036 δραμων δε εις και γεμισας σπογγον οξους περιθεις τε καλαμω εποτιζεν αυτον λεγων αφετε ιδωμεν ει ερχεται ηλιας καθελειν αυτον 
41N 015:037 ο δε ιησους αφεις φωνην μεγαλην εξεπνευσεν 
41N 015:038 και το καταπετασμα του ναου εσχισθη εις δυο απο ανωθεν εως κατω 
41N 015:039 ιδων δε ο κεντυριων ο παρεστηκως εξ εναντιας αυτου οτι ουτως κραξας εξεπνευσεν ειπεν αληθως ο ανθρωπος ουτος υιος ην θεου 
41N 015:040 ησαν δε και γυναικες απο μακροθεν θεωρουσαι εν αις ην και μαρια η μαγδαληνη και μαρια η του ιακωβου του μικρου και ιωση μητηρ και σαλωμη 
41N 015:041 αι και οτε ην εν τη γαλιλαια ηκολουθουν αυτω και διηκονουν αυτω και αλλαι πολλαι αι συναναβασαι αυτω εις ιεροσολυμα 
41N 015:042 και ηδη οψιας γενομενης επει ην παρασκευη ο εστιν προσαββατον 
41N 015:043 ηλθεν ιωσηφ ο απο αριμαθαιας ευσχημων βουλευτης ος και αυτος ην προσδεχομενος την βασιλειαν του θεου τολμησας εισηλθεν προς πιλατον και ητησατο το σωμα του ιησου 
41N 015:044 ο δε πιλατος εθαυμασεν ει ηδη τεθνηκεν και προσκαλεσαμενος τον κεντυριωνα επηρωτησεν αυτον ει παλαι απεθανεν 
41N 015:045 και γνους απο του κεντυριωνος εδωρησατο το σωμα τω ιωσηφ 
41N 015:046 και αγορασας σινδονα και καθελων αυτον ενειλησεν τη σινδονι και κατεθηκεν αυτον εν μνημειω ο ην λελατομημενον εκ πετρας και προσεκυλισεν λιθον επι την θυραν του μνημειου 
41N 015:047 η δε μαρια η μαγδαληνη και μαρια ιωση εθεωρουν που τιθεται 
41N 016:001 και διαγενομενου του σαββατου μαρια η μαγδαληνη και μαρια η του ιακωβου και σαλωμη ηγορασαν αρωματα ινα ελθουσαι αλειψωσιν αυτον 
41N 016:002 και λιαν πρωι της μιας σαββατων ερχονται επι το μνημειον ανατειλαντος του ηλιου 
41N 016:003 και ελεγον προς εαυτας τις αποκυλισει ημιν τον λιθον εκ της θυρας του μνημειου 
41N 016:004 και αναβλεψασαι θεωρουσιν οτι αποκεκυλισται ο λιθος ην γαρ μεγας σφοδρα 
41N 016:005 και εισελθουσαι εις το μνημειον ειδον νεανισκον καθημενον εν τοις δεξιοις περιβεβλημενον στολην λευκην και εξεθαμβηθησαν 
41N 016:006 ο δε λεγει αυταις μη εκθαμβεισθε ιησουν ζητειτε τον ναζαρηνον τον εσταυρωμενον ηγερθη ουκ εστιν ωδε ιδε ο τοπος οπου εθηκαν αυτον 
41N 016:007 αλλ υπαγετε ειπατε τοις μαθηταις αυτου και τω πετρω οτι προαγει υμας εις την γαλιλαιαν εκει αυτον οψεσθε καθως ειπεν υμιν 
41N 016:008 και εξελθουσαι ταχυ εφυγον απο του μνημειου ειχεν δε αυτας τρομος και εκστασις και ουδενι ουδεν ειπον εφοβουντο γαρ 
41N 016:009 αναστας δε πρωι πρωτη σαββατου εφανη πρωτον μαρια τη μαγδαληνη αφ ης εκβεβληκει επτα δαιμονια 
41N 016:010 εκεινη πορευθεισα απηγγειλεν τοις μετ αυτου γενομενοις πενθουσιν και κλαιουσιν 
41N 016:011 κακεινοι ακουσαντες οτι ζη και εθεαθη υπ αυτης ηπιστησαν 
41N 016:012 μετα δε ταυτα δυσιν εξ αυτων περιπατουσιν εφανερωθη εν ετερα μορφη πορευομενοις εις αγρον 
41N 016:013 κακεινοι απελθοντες απηγγειλαν τοις λοιποις ουδε εκεινοις επιστευσαν 
41N 016:014 υστερον ανακειμενοις αυτοις τοις ενδεκα εφανερωθη και ωνειδισεν την απιστιαν αυτων και σκληροκαρδιαν οτι τοις θεασαμενοις αυτον εγηγερμενον ουκ επιστευσαν 
41N 016:015 και ειπεν αυτοις πορευθεντες εις τον κοσμον απαντα κηρυξατε το ευαγγελιον παση τη κτισει 
41N 016:016 ο πιστευσας και βαπτισθεις σωθησεται ο δε απιστησας κατακριθησεται 
41N 016:017 σημεια δε τοις πιστευσασιν ταυτα παρακολουθησει εν τω ονοματι μου δαιμονια εκβαλουσιν γλωσσαις λαλησουσιν καιναις 
41N 016:018 οφεις αρουσιν καν θανασιμον τι πιωσιν ου μη αυτους βλαψει επι αρρωστους χειρας επιθησουσιν και καλως εξουσιν 
41N 016:019 ο μεν ουν κυριος μετα το λαλησαι αυτοις ανεληφθη εις τον ουρανον και εκαθισεν εκ δεξιων του θεου 
41N 016:020 εκεινοι δε εξελθοντες εκηρυξαν πανταχου του κυριου συνεργουντος και τον λογον βεβαιουντος δια των επακολουθουντων σημειων αμην 
42N 001:001 επειδηπερ πολλοι επεχειρησαν αναταξασθαι διηγησιν περι των πεπληροφορημενων εν ημιν πραγματων 
42N 001:002 καθως παρεδοσαν ημιν οι απ αρχης αυτοπται και υπηρεται γενομενοι του λογου 
42N 001:003 εδοξεν καμοι παρηκολουθηκοτι ανωθεν πασιν ακριβως καθεξης σοι γραψαι κρατιστε θεοφιλε 
42N 001:004 ινα επιγνως περι ων κατηχηθης λογων την ασφαλειαν 
42N 001:005 εγενετο εν ταις ημεραις ηρωδου του βασιλεως της ιουδαιας ιερευς τις ονοματι ζαχαριας εξ εφημεριας αβια και η γυνη αυτου εκ των θυγατερων ααρων και το ονομα αυτης ελισαβετ 
42N 001:006 ησαν δε δικαιοι αμφοτεροι ενωπιον του θεου πορευομενοι εν πασαις ταις εντολαις και δικαιωμασιν του κυριου αμεμπτοι 
42N 001:007 και ουκ ην αυτοις τεκνον καθοτι η ελισαβετ ην στειρα και αμφοτεροι προβεβηκοτες εν ταις ημεραις αυτων ησαν 
42N 001:008 εγενετο δε εν τω ιερατευειν αυτον εν τη ταξει της εφημεριας αυτου εναντι του θεου 
42N 001:009 κατα το εθος της ιερατειας ελαχεν του θυμιασαι εισελθων εις τον ναον του κυριου 
42N 001:010 και παν το πληθος του λαου ην προσευχομενον εξω τη ωρα του θυμιαματος 
42N 001:011 ωφθη δε αυτω αγγελος κυριου εστως εκ δεξιων του θυσιαστηριου του θυμιαματος 
42N 001:012 και εταραχθη ζαχαριας ιδων και φοβος επεπεσεν επ αυτον 
42N 001:013 ειπεν δε προς αυτον ο αγγελος μη φοβου ζαχαρια διοτι εισηκουσθη η δεησις σου και η γυνη σου ελισαβετ γεννησει υιον σοι και καλεσεις το ονομα αυτου ιωαννην 
42N 001:014 και εσται χαρα σοι και αγαλλιασις και πολλοι επι τη γεννησει αυτου χαρησονται 
42N 001:015 εσται γαρ μεγας ενωπιον του κυριου και οινον και σικερα ου μη πιη και πνευματος αγιου πλησθησεται ετι εκ κοιλιας μητρος αυτου 
42N 001:016 και πολλους των υιων ισραηλ επιστρεψει επι κυριον τον θεον αυτων 
42N 001:017 και αυτος προελευσεται ενωπιον αυτου εν πνευματι και δυναμει ηλιου επιστρεψαι καρδιας πατερων επι τεκνα και απειθεις εν φρονησει δικαιων ετοιμασαι κυριω λαον κατεσκευασμενον 
42N 001:018 και ειπεν ζαχαριας προς τον αγγελον κατα τι γνωσομαι τουτο εγω γαρ ειμι πρεσβυτης και η γυνη μου προβεβηκυια εν ταις ημεραις αυτης 
42N 001:019 και αποκριθεις ο αγγελος ειπεν αυτω εγω ειμι γαβριηλ ο παρεστηκως ενωπιον του θεου και απεσταλην λαλησαι προς σε και ευαγγελισασθαι σοι ταυτα 
42N 001:020 και ιδου εση σιωπων και μη δυναμενος λαλησαι αχρι ης ημερας γενηται ταυτα ανθ ων ουκ επιστευσας τοις λογοις μου οιτινες πληρωθησονται εις τον καιρον αυτων 
42N 001:021 και ην ο λαος προσδοκων τον ζαχαριαν και εθαυμαζον εν τω χρονιζειν αυτον εν τω ναω 
42N 001:022 εξελθων δε ουκ ηδυνατο λαλησαι αυτοις και επεγνωσαν οτι οπτασιαν εωρακεν εν τω ναω και αυτος ην διανευων αυτοις και διεμενεν κωφος 
42N 001:023 και εγενετο ως επλησθησαν αι ημεραι της λειτουργιας αυτου απηλθεν εις τον οικον αυτου 
42N 001:024 μετα δε ταυτας τας ημερας συνελαβεν ελισαβετ η γυνη αυτου και περιεκρυβεν εαυτην μηνας πεντε λεγουσα 
42N 001:025 οτι ουτως μοι πεποιηκεν ο κυριος εν ημεραις αις επειδεν αφελειν το ονειδος μου εν ανθρωποις 
42N 001:026 εν δε τω μηνι τω εκτω απεσταλη ο αγγελος γαβριηλ υπο του θεου εις πολιν της γαλιλαιας η ονομα  {VAR1: ναζαρετ } {VAR2: ναζαρεθ } 
42N 001:027 προς παρθενον μεμνηστευμενην ανδρι ω ονομα ιωσηφ εξ οικου δαβιδ και το ονομα της παρθενου μαριαμ 
42N 001:028 και εισελθων ο αγγελος προς αυτην ειπεν χαιρε κεχαριτωμενη ο κυριος μετα σου ευλογημενη συ εν γυναιξιν 
42N 001:029 η δε ιδουσα διεταραχθη επι τω λογω αυτου και διελογιζετο ποταπος ειη ο ασπασμος ουτος 
42N 001:030 και ειπεν ο αγγελος αυτη μη φοβου μαριαμ ευρες γαρ χαριν παρα τω θεω 
42N 001:031 και ιδου συλληψη εν γαστρι και τεξη υιον και καλεσεις το ονομα αυτου ιησουν 
42N 001:032 ουτος εσται μεγας και υιος υψιστου κληθησεται και δωσει αυτω κυριος ο θεος τον θρονον δαβιδ του πατρος αυτου 
42N 001:033 και βασιλευσει επι τον οικον ιακωβ εις τους αιωνας και της βασιλειας αυτου ουκ εσται τελος 
42N 001:034 ειπεν δε μαριαμ προς τον αγγελον πως εσται τουτο επει ανδρα ου γινωσκω 
42N 001:035 και αποκριθεις ο αγγελος ειπεν αυτη πνευμα αγιον επελευσεται επι σε και δυναμις υψιστου επισκιασει σοι διο και το γεννωμενον  {VAR2: εκ σου } αγιον κληθησεται υιος θεου 
42N 001:036 και ιδου ελισαβετ η συγγενης σου και αυτη συνειληφυια υιον εν γηρα αυτης και ουτος μην εκτος εστιν αυτη τη καλουμενη στειρα 
42N 001:037 οτι ουκ αδυνατησει παρα τω θεω παν ρημα 
42N 001:038 ειπεν δε μαριαμ ιδου η δουλη κυριου γενοιτο μοι κατα το ρημα σου και απηλθεν απ αυτης ο αγγελος 
42N 001:039 αναστασα δε μαριαμ εν ταις ημεραις ταυταις επορευθη εις την ορεινην μετα σπουδης εις πολιν ιουδα 
42N 001:040 και εισηλθεν εις τον οικον ζαχαριου και ησπασατο την ελισαβετ 
42N 001:041 και εγενετο ως ηκουσεν η ελισαβετ τον ασπασμον της μαριας εσκιρτησεν το βρεφος εν τη κοιλια αυτης και επλησθη πνευματος αγιου η ελισαβετ 
42N 001:042 και ανεφωνησεν φωνη μεγαλη και ειπεν ευλογημενη συ εν γυναιξιν και ευλογημενος ο καρπος της κοιλιας σου 
42N 001:043 και ποθεν μοι τουτο ινα ελθη η μητηρ του κυριου μου προς με 
42N 001:044 ιδου γαρ ως εγενετο η φωνη του ασπασμου σου εις τα ωτα μου εσκιρτησεν εν αγαλλιασει το βρεφος εν τη κοιλια μου 
42N 001:045 και μακαρια η πιστευσασα οτι εσται τελειωσις τοις λελαλημενοις αυτη παρα κυριου 
42N 001:046 και ειπεν μαριαμ μεγαλυνει η ψυχη μου τον κυριον 
42N 001:047 και ηγαλλιασεν το πνευμα μου επι τω θεω τω σωτηρι μου 
42N 001:048 οτι επεβλεψεν επι την ταπεινωσιν της δουλης αυτου ιδου γαρ απο του νυν μακαριουσιν με πασαι αι γενεαι 
42N 001:049 οτι εποιησεν μοι μεγαλεια ο δυνατος και αγιον το ονομα αυτου 
42N 001:050 και το ελεος αυτου εις γενεας γενεων τοις φοβουμενοις αυτον 
42N 001:051 εποιησεν κρατος εν βραχιονι αυτου διεσκορπισεν υπερηφανους διανοια καρδιας αυτων 
42N 001:052 καθειλεν δυναστας απο θρονων και υψωσεν ταπεινους 
42N 001:053 πεινωντας ενεπλησεν αγαθων και πλουτουντας εξαπεστειλεν κενους 
42N 001:054 αντελαβετο ισραηλ παιδος αυτου μνησθηναι ελεους 
42N 001:055 καθως ελαλησεν προς τους πατερας ημων τω αβρααμ και τω σπερματι αυτου εις τον αιωνα 
42N 001:056 εμεινεν δε μαριαμ συν αυτη ωσει μηνας τρεις και υπεστρεψεν εις τον οικον αυτης 
42N 001:057 τη δε ελισαβετ επλησθη ο χρονος του τεκειν αυτην και εγεννησεν υιον 
42N 001:058 και ηκουσαν οι περιοικοι και οι συγγενεις αυτης οτι εμεγαλυνεν κυριος το ελεος αυτου μετ αυτης και συνεχαιρον αυτη 
42N 001:059 και εγενετο εν τη ογδοη ημερα ηλθον περιτεμειν το παιδιον και εκαλουν αυτο επι τω ονοματι του πατρος αυτου ζαχαριαν 
42N 001:060 και αποκριθεισα η μητηρ αυτου ειπεν ουχι αλλα κληθησεται ιωαννης 
42N 001:061 και ειπον προς αυτην οτι ουδεις εστιν εν τη συγγενεια σου ος καλειται τω ονοματι τουτω 
42N 001:062 ενενευον δε τω πατρι αυτου το τι αν θελοι καλεισθαι αυτον 
42N 001:063 και αιτησας πινακιδιον εγραψεν λεγων ιωαννης εστιν το ονομα αυτου και εθαυμασαν παντες 
42N 001:064 ανεωχθη δε το στομα αυτου παραχρημα και η γλωσσα αυτου και ελαλει ευλογων τον θεον 
42N 001:065 και εγενετο επι παντας φοβος τους περιοικουντας αυτους και εν ολη τη ορεινη της ιουδαιας διελαλειτο παντα τα ρηματα ταυτα 
42N 001:066 και εθεντο παντες οι ακουσαντες εν τη καρδια αυτων λεγοντες τι αρα το παιδιον τουτο εσται και χειρ κυριου ην μετ αυτου 
42N 001:067 και ζαχαριας ο πατηρ αυτου επλησθη πνευματος αγιου και προεφητευσεν λεγων 
42N 001:068 ευλογητος κυριος ο θεος του ισραηλ οτι επεσκεψατο και εποιησεν λυτρωσιν τω λαω αυτου 
42N 001:069 και ηγειρεν κερας σωτηριας ημιν εν τω οικω δαβιδ του παιδος αυτου 
42N 001:070 καθως ελαλησεν δια στοματος των αγιων των απ αιωνος προφητων αυτου 
42N 001:071 σωτηριαν εξ εχθρων ημων και εκ χειρος παντων των μισουντων ημας 
42N 001:072 ποιησαι ελεος μετα των πατερων ημων και μνησθηναι διαθηκης αγιας αυτου 
42N 001:073 ορκον ον ωμοσεν προς αβρααμ τον πατερα ημων 
42N 001:074 του δουναι ημιν αφοβως εκ χειρος των εχθρων ημων ρυσθεντας λατρευειν αυτω 
42N 001:075 εν οσιοτητι και δικαιοσυνη ενωπιον αυτου πασας τας ημερας της ζωης ημων 
42N 001:076 και συ παιδιον προφητης υψιστου κληθηση προπορευση γαρ προ προσωπου κυριου ετοιμασαι οδους αυτου 
42N 001:077 του δουναι γνωσιν σωτηριας τω λαω αυτου εν αφεσει αμαρτιων αυτων 
42N 001:078 δια σπλαγχνα ελεους θεου ημων εν οις επεσκεψατο ημας ανατολη εξ υψους 
42N 001:079 επιφαναι τοις εν σκοτει και σκια θανατου καθημενοις του κατευθυναι τους ποδας ημων εις οδον ειρηνης 
42N 001:080 το δε παιδιον ηυξανεν και εκραταιουτο πνευματι και ην εν ταις ερημοις εως ημερας αναδειξεως αυτου προς τον ισραηλ 
42N 002:001 εγενετο δε εν ταις ημεραις εκειναις εξηλθεν δογμα παρα καισαρος αυγουστου απογραφεσθαι πασαν την οικουμενην 
42N 002:002 αυτη η απογραφη πρωτη εγενετο ηγεμονευοντος της συριας κυρηνιου 
42N 002:003 και επορευοντο παντες απογραφεσθαι εκαστος εις την ιδιαν πολιν 
42N 002:004 ανεβη δε και ιωσηφ απο της γαλιλαιας εκ πολεως  {VAR1: ναζαρετ } {VAR2: ναζαρεθ } εις την ιουδαιαν εις πολιν δαβιδ ητις καλειται βηθλεεμ δια το ειναι αυτον εξ οικου και πατριας δαβιδ 
42N 002:005 απογραψασθαι συν μαριαμ τη μεμνηστευμενη αυτω γυναικι ουση εγκυω 
42N 002:006 εγενετο δε εν τω ειναι αυτους εκει επλησθησαν αι ημεραι του τεκειν αυτην 
42N 002:007 και ετεκεν τον υιον αυτης τον πρωτοτοκον και εσπαργανωσεν αυτον και ανεκλινεν αυτον εν τη φατνη διοτι ουκ ην αυτοις τοπος εν τω καταλυματι 
42N 002:008 και ποιμενες ησαν εν τη χωρα τη αυτη αγραυλουντες και φυλασσοντες φυλακας της νυκτος επι την ποιμνην αυτων 
42N 002:009 και ιδου αγγελος κυριου επεστη αυτοις και δοξα κυριου περιελαμψεν αυτους και εφοβηθησαν φοβον μεγαν 
42N 002:010 και ειπεν αυτοις ο αγγελος μη φοβεισθε ιδου γαρ ευαγγελιζομαι υμιν χαραν μεγαλην ητις εσται παντι τω λαω 
42N 002:011 οτι ετεχθη υμιν σημερον σωτηρ ος εστιν χριστος κυριος εν πολει δαβιδ 
42N 002:012 και τουτο υμιν το σημειον ευρησετε βρεφος εσπαργανωμενον κειμενον εν τη φατνη 
42N 002:013 και εξαιφνης εγενετο συν τω αγγελω πληθος στρατιας ουρανιου αινουντων τον θεον και λεγοντων 
42N 002:014 δοξα εν υψιστοις θεω και επι γης ειρηνη εν ανθρωποις ευδοκια 
42N 002:015 και εγενετο ως απηλθον απ αυτων εις τον ουρανον οι αγγελοι και οι ανθρωποι οι ποιμενες ειπον προς αλληλους διελθωμεν δη εως βηθλεεμ και ιδωμεν το ρημα τουτο το γεγονος ο ο κυριος εγνωρισεν ημιν 
42N 002:016 και ηλθον σπευσαντες και ανευρον την τε μαριαμ και τον ιωσηφ και το βρεφος κειμενον εν τη φατνη 
42N 002:017 ιδοντες δε διεγνωρισαν περι του ρηματος του λαληθεντος αυτοις περι του παιδιου τουτου 
42N 002:018 και παντες οι ακουσαντες εθαυμασαν περι των λαληθεντων υπο των ποιμενων προς αυτους 
42N 002:019 η δε μαριαμ παντα συνετηρει τα ρηματα ταυτα συμβαλλουσα εν τη καρδια αυτης 
42N 002:020 και επεστρεψαν οι ποιμενες δοξαζοντες και αινουντες τον θεον επι πασιν οις ηκουσαν και ειδον καθως ελαληθη προς αυτους 
42N 002:021 και οτε επλησθησαν ημεραι οκτω του περιτεμειν το παιδιον και εκληθη το ονομα αυτου ιησους το κληθεν υπο του αγγελου προ του συλληφθηναι αυτον εν τη κοιλια 
42N 002:022 και οτε επλησθησαν αι ημεραι του καθαρισμου  {VAR1: αυτων } {VAR2: αυτης } κατα τον νομον μωσεως ανηγαγον αυτον εις ιεροσολυμα παραστησαι τω κυριω 
42N 002:023 καθως γεγραπται εν νομω κυριου οτι παν αρσεν διανοιγον μητραν αγιον τω κυριω κληθησεται 
42N 002:024 και του δουναι θυσιαν κατα το ειρημενον εν νομω κυριου ζευγος τρυγονων η δυο νεοσσους περιστερων 
42N 002:025 και ιδου ην ανθρωπος εν ιερουσαλημ ω ονομα  {VAR1: συμεων } {VAR2: σιμεων } και ο ανθρωπος ουτος δικαιος και ευλαβης προσδεχομενος παρακλησιν του ισραηλ και πνευμα αγιον ην επ αυτον 
42N 002:026 και ην αυτω κεχρηματισμενον υπο του πνευματος του αγιου μη ιδειν θανατον πριν η ιδη τον χριστον κυριου 
42N 002:027 και ηλθεν εν τω πνευματι εις το ιερον και εν τω εισαγαγειν τους γονεις το παιδιον ιησουν του ποιησαι αυτους κατα το ειθισμενον του νομου περι αυτου 
42N 002:028 και αυτος εδεξατο αυτο εις τας αγκαλας αυτου και ευλογησεν τον θεον και ειπεν 
42N 002:029 νυν απολυεις τον δουλον σου δεσποτα κατα το ρημα σου εν ειρηνη 
42N 002:030 οτι ειδον οι οφθαλμοι μου το σωτηριον σου 
42N 002:031 ο ητοιμασας κατα προσωπον παντων των λαων 
42N 002:032 φως εις αποκαλυψιν εθνων και δοξαν λαου σου ισραηλ 
42N 002:033 και ην ιωσηφ και η μητηρ αυτου θαυμαζοντες επι τοις λαλουμενοις περι αυτου 
42N 002:034 και ευλογησεν αυτους  {VAR1: συμεων } {VAR2: σιμεων } και ειπεν προς μαριαμ την μητερα αυτου ιδου ουτος κειται εις πτωσιν και αναστασιν πολλων εν τω ισραηλ και εις σημειον αντιλεγομενον 
42N 002:035 και σου δε αυτης την ψυχην διελευσεται ρομφαια οπως αν αποκαλυφθωσιν εκ πολλων καρδιων διαλογισμοι 
42N 002:036 και ην αννα προφητις θυγατηρ φανουηλ εκ φυλης ασηρ αυτη προβεβηκυια εν ημεραις πολλαις ζησασα ετη μετα ανδρος επτα απο της παρθενιας αυτης 
42N 002:037 και αυτη χηρα ως ετων ογδοηκοντατεσσαρων η ουκ αφιστατο απο του ιερου νηστειαις και δεησεσιν λατρευουσα νυκτα και ημεραν 
42N 002:038 και αυτη αυτη τη ωρα επιστασα ανθωμολογειτο τω κυριω και ελαλει περι αυτου πασιν τοις προσδεχομενοις λυτρωσιν εν ιερουσαλημ 
42N 002:039 και ως ετελεσαν απαντα τα κατα τον νομον κυριου υπεστρεψαν εις την γαλιλαιαν εις την πολιν αυτων  {VAR1: ναζαρετ } {VAR2: ναζαρεθ } 
42N 002:040 το δε παιδιον ηυξανεν και εκραταιουτο πνευματι πληρουμενον σοφιας και χαρις θεου ην επ αυτο 
42N 002:041 και επορευοντο οι γονεις αυτου κατ ετος εις ιερουσαλημ τη εορτη του πασχα 
42N 002:042 και οτε εγενετο ετων δωδεκα αναβαντων αυτων εις ιεροσολυμα κατα το εθος της εορτης 
42N 002:043 και τελειωσαντων τας ημερας εν τω υποστρεφειν αυτους υπεμεινεν ιησους ο παις εν ιερουσαλημ και ουκ εγνω ιωσηφ και η μητηρ αυτου 
42N 002:044 νομισαντες δε αυτον εν τη συνοδια ειναι ηλθον ημερας οδον και ανεζητουν αυτον εν τοις συγγενεσιν και εν τοις γνωστοις 
42N 002:045 και μη ευροντες αυτον υπεστρεψαν εις ιερουσαλημ ζητουντες αυτον 
42N 002:046 και εγενετο μεθ ημερας τρεις ευρον αυτον εν τω ιερω καθεζομενον εν μεσω των διδασκαλων και ακουοντα αυτων και επερωτωντα αυτους 
42N 002:047 εξισταντο δε παντες οι ακουοντες αυτου επι τη συνεσει και ταις αποκρισεσιν αυτου 
42N 002:048 και ιδοντες αυτον εξεπλαγησαν και προς αυτον η μητηρ αυτου ειπεν τεκνον τι εποιησας ημιν ουτως ιδου ο πατηρ σου καγω οδυνωμενοι εζητουμεν σε 
42N 002:049 και ειπεν προς αυτους τι οτι εζητειτε με ουκ ηδειτε οτι εν τοις του πατρος μου δει ειναι με 
42N 002:050 και αυτοι ου συνηκαν το ρημα ο ελαλησεν αυτοις 
42N 002:051 και κατεβη μετ αυτων και ηλθεν εις  {VAR1: ναζαρετ } {VAR2: ναζαρεθ } και ην υποτασσομενος αυτοις και η μητηρ αυτου διετηρει παντα τα ρηματα ταυτα εν τη καρδια αυτης 
42N 002:052 και ιησους προεκοπτεν σοφια και ηλικια και χαριτι παρα θεω και ανθρωποις 
42N 003:001 εν ετει δε πεντεκαιδεκατω της ηγεμονιας τιβεριου καισαρος ηγεμονευοντος ποντιου πιλατου της ιουδαιας και τετραρχουντος της γαλιλαιας ηρωδου φιλιππου δε του αδελφου αυτου τετραρχουντος της ιτουραιας και τραχωνιτιδος χωρας και λυσανιου της αβιληνης τετραρχουντος 
42N 003:002 επ αρχιερεων αννα και καιαφα εγενετο ρημα θεου επι ιωαννην τον του ζαχαριου υιον εν τη ερημω 
42N 003:003 και ηλθεν εις πασαν την περιχωρον του ιορδανου κηρυσσων βαπτισμα μετανοιας εις αφεσιν αμαρτιων 
42N 003:004 ως γεγραπται εν βιβλω λογων ησαιου του προφητου λεγοντος φωνη βοωντος εν τη ερημω ετοιμασατε την οδον κυριου ευθειας ποιειτε τας τριβους αυτου 
42N 003:005 πασα φαραγξ πληρωθησεται και παν ορος και βουνος ταπεινωθησεται και εσται τα σκολια εις ευθειαν και αι τραχειαι εις οδους λειας 
42N 003:006 και οψεται πασα σαρξ το σωτηριον του θεου 
42N 003:007 ελεγεν ουν τοις εκπορευομενοις οχλοις βαπτισθηναι υπ αυτου γεννηματα εχιδνων τις υπεδειξεν υμιν φυγειν απο της μελλουσης οργης 
42N 003:008 ποιησατε ουν καρπους αξιους της μετανοιας και μη αρξησθε λεγειν εν εαυτοις πατερα εχομεν τον αβρααμ λεγω γαρ υμιν οτι δυναται ο θεος εκ των λιθων τουτων εγειραι τεκνα τω αβρααμ 
42N 003:009 ηδη δε και η αξινη προς την ριζαν των δενδρων κειται παν ουν δενδρον μη ποιουν καρπον καλον εκκοπτεται και εις πυρ βαλλεται 
42N 003:010 και επηρωτων αυτον οι οχλοι λεγοντες τι ουν ποιησομεν 
42N 003:011 αποκριθεις δε λεγει αυτοις ο εχων δυο χιτωνας μεταδοτω τω μη εχοντι και ο εχων βρωματα ομοιως ποιειτω 
42N 003:012 ηλθον δε και τελωναι βαπτισθηναι και ειπον προς αυτον διδασκαλε τι ποιησομεν 
42N 003:013 ο δε ειπεν προς αυτους μηδεν πλεον παρα το διατεταγμενον υμιν πρασσετε 
42N 003:014 επηρωτων δε αυτον και στρατευομενοι λεγοντες και ημεις τι ποιησομεν και ειπεν προς αυτους μηδενα διασεισητε μηδε συκοφαντησητε και αρκεισθε τοις οψωνιοις υμων 
42N 003:015 προσδοκωντος δε του λαου και διαλογιζομενων παντων εν ταις καρδιαις αυτων περι του ιωαννου μηποτε αυτος ειη ο χριστος 
42N 003:016 απεκρινατο ο ιωαννης απασιν λεγων εγω μεν υδατι βαπτιζω υμας ερχεται δε ο ισχυροτερος μου ου ουκ ειμι ικανος λυσαι τον ιμαντα των υποδηματων αυτου αυτος υμας βαπτισει εν πνευματι αγιω και πυρι 
42N 003:017 ου το πτυον εν τη χειρι αυτου και διακαθαριει την αλωνα αυτου και συναξει τον σιτον εις την αποθηκην αυτου το δε αχυρον κατακαυσει πυρι ασβεστω 
42N 003:018 πολλα μεν ουν και ετερα παρακαλων ευηγγελιζετο τον λαον 
42N 003:019 ο δε ηρωδης ο τετραρχης ελεγχομενος υπ αυτου περι ηρωδιαδος της γυναικος φιλιππου του αδελφου αυτου και περι παντων ων εποιησεν πονηρων ο ηρωδης 
42N 003:020 προσεθηκεν και τουτο επι πασιν και κατεκλεισεν τον ιωαννην εν τη φυλακη 
42N 003:021 εγενετο δε εν τω βαπτισθηναι απαντα τον λαον και ιησου βαπτισθεντος και προσευχομενου ανεωχθηναι τον ουρανον 
42N 003:022 και καταβηναι το πνευμα το αγιον σωματικω ειδει ωσει περιστεραν επ αυτον και φωνην εξ ουρανου γενεσθαι λεγουσαν συ ει ο υιος μου ο αγαπητος εν σοι ηυδοκησα 
42N 003:023 και αυτος ην ο ιησους ωσει ετων τριακοντα αρχομενος ων ως ενομιζετο υιος ιωσηφ του ηλι 
42N 003:024 του ματθατ του λευι του μελχι του ιαννα του ιωσηφ 
42N 003:025 του ματταθιου του αμως του ναουμ του εσλι του ναγγαι 
42N 003:026 του μααθ του ματταθιου του σεμει του ιωσηφ του ιουδα 
42N 003:027 του ιωαννα του ρησα του ζοροβαβελ του σαλαθιηλ του νηρι 
42N 003:028 του μελχι του αδδι του κωσαμ του ελμωδαμ του ηρ 
42N 003:029 του ιωση του ελιεζερ του ιωρειμ του ματθατ του λευι 
42N 003:030 του  {VAR1: συμεων } {VAR2: σιμεων } του ιουδα του ιωσηφ του ιωναν του ελιακειμ 
42N 003:031 του μελεα του  {VAR1: μαιναν } {VAR2: μεναμ } του ματταθα του ναθαν του δαβιδ 
42N 003:032 του ιεσσαι του ωβηδ του βοοζ του σαλμων του ναασσων 
42N 003:033 του αμιναδαβ του αραμ του εσρωμ του φαρες του ιουδα 
42N 003:034 του ιακωβ του ισαακ του αβρααμ του θαρα του ναχωρ 
42N 003:035 του σαρουχ του ραγαυ του φαλεκ του εβερ του σαλα 
42N 003:036 του καιναν του αρφαξαδ του σημ του νωε του λαμεχ 
42N 003:037 του μαθουσαλα του ενωχ του ιαρεδ του μαλελεηλ του καιναν 
42N 003:038 του ενως του σηθ του αδαμ του θεου 
42N 004:001 ιησους δε πνευματος αγιου πληρης υπεστρεψεν απο του ιορδανου και ηγετο εν τω πνευματι εις την ερημον 
42N 004:002 ημερας τεσσαρακοντα πειραζομενος υπο του διαβολου και ουκ εφαγεν ουδεν εν ταις ημεραις εκειναις και συντελεσθεισων αυτων υστερον επεινασεν 
42N 004:003 και ειπεν αυτω ο διαβολος ει υιος ει του θεου ειπε τω λιθω τουτω ινα γενηται αρτος 
42N 004:004 και απεκριθη ιησους προς αυτον λεγων γεγραπται οτι ουκ επ αρτω μονω ζησεται ο ανθρωπος αλλ επι παντι ρηματι θεου 
42N 004:005 και αναγαγων αυτον ο διαβολος εις ορος υψηλον εδειξεν αυτω πασας τας βασιλειας της οικουμενης εν στιγμη χρονου 
42N 004:006 και ειπεν αυτω ο διαβολος σοι δωσω την εξουσιαν ταυτην απασαν και την δοξαν αυτων οτι εμοι παραδεδοται και ω εαν θελω διδωμι αυτην 
42N 004:007 συ ουν εαν προσκυνησης ενωπιον μου εσται σου παντα 
42N 004:008 και αποκριθεις αυτω ειπεν ο ιησους υπαγε οπισω μου σατανα γεγραπται γαρ προσκυνησεις κυριον τον θεον σου και αυτω μονω λατρευσεις 
42N 004:009 και ηγαγεν αυτον εις ιερουσαλημ και εστησεν αυτον επι το πτερυγιον του ιερου και ειπεν αυτω ει ο υιος ει του θεου βαλε σεαυτον εντευθεν κατω 
42N 004:010 γεγραπται γαρ οτι τοις αγγελοις αυτου εντελειται περι σου του διαφυλαξαι σε 
42N 004:011 και οτι επι χειρων αρουσιν σε μηποτε προσκοψης προς λιθον τον ποδα σου 
42N 004:012 και αποκριθεις ειπεν αυτω ο ιησους οτι ειρηται ουκ εκπειρασεις κυριον τον θεον σου 
42N 004:013 και συντελεσας παντα πειρασμον ο διαβολος απεστη απ αυτου αχρι καιρου 
42N 004:014 και υπεστρεψεν ο ιησους εν τη δυναμει του πνευματος εις την γαλιλαιαν και φημη εξηλθεν καθ ολης της περιχωρου περι αυτου 
42N 004:015 και αυτος εδιδασκεν εν ταις συναγωγαις αυτων δοξαζομενος υπο παντων 
42N 004:016 και ηλθεν εις την  {VAR1: ναζαρετ } {VAR2: ναζαρεθ } ου ην τεθραμμενος και εισηλθεν κατα το ειωθος αυτω εν τη ημερα των σαββατων εις την συναγωγην και ανεστη αναγνωναι 
42N 004:017 και επεδοθη αυτω βιβλιον ησαιου του προφητου και αναπτυξας το βιβλιον ευρεν τον τοπον ου ην γεγραμμενον 
42N 004:018 πνευμα κυριου επ εμε ου ενεκεν εχρισεν με ευαγγελιζεσθαι πτωχοις απεσταλκεν με ιασασθαι τους συντετριμμενους την καρδιαν κηρυξαι αιχμαλωτοις αφεσιν και τυφλοις αναβλεψιν αποστειλαι τεθραυσμενους εν αφεσει 
42N 004:019 κηρυξαι ενιαυτον κυριου δεκτον 
42N 004:020 και πτυξας το βιβλιον αποδους τω υπηρετη εκαθισεν και παντων εν τη συναγωγη οι οφθαλμοι ησαν ατενιζοντες αυτω 
42N 004:021 ηρξατο δε λεγειν προς αυτους οτι σημερον πεπληρωται η γραφη αυτη εν τοις ωσιν υμων 
42N 004:022 και παντες εμαρτυρουν αυτω και εθαυμαζον επι τοις λογοις της χαριτος τοις εκπορευομενοις εκ του στοματος αυτου και ελεγον ουχ ουτος εστιν ο υιος ιωσηφ 
42N 004:023 και ειπεν προς αυτους παντως ερειτε μοι την παραβολην ταυτην ιατρε θεραπευσον σεαυτον οσα ηκουσαμεν γενομενα εν τη καπερναουμ ποιησον και ωδε εν τη πατριδι σου 
42N 004:024 ειπεν δε αμην λεγω υμιν οτι ουδεις προφητης δεκτος εστιν εν τη πατριδι αυτου 
42N 004:025 επ αληθειας δε λεγω υμιν πολλαι χηραι ησαν εν ταις ημεραις ηλιου εν τω ισραηλ οτε εκλεισθη ο ουρανος επι ετη τρια και μηνας εξ ως εγενετο λιμος μεγας επι πασαν την γην 
42N 004:026 και προς ουδεμιαν αυτων επεμφθη ηλιας ει μη εις σαρεπτα της σιδωνος προς γυναικα χηραν 
42N 004:027 και πολλοι λεπροι ησαν επι ελισσαιου του προφητου εν τω ισραηλ και ουδεις αυτων εκαθαρισθη ει μη νεεμαν ο συρος 
42N 004:028 και επλησθησαν παντες θυμου εν τη συναγωγη ακουοντες ταυτα 
42N 004:029 και ανασταντες εξεβαλον αυτον εξω της πολεως και ηγαγον αυτον εως της οφρυος του ορους εφ ου η πολις αυτων ωκοδομητο εις το κατακρημνισαι αυτον 
42N 004:030 αυτος δε διελθων δια μεσου αυτων επορευετο 
42N 004:031 και κατηλθεν εις καπερναουμ πολιν της γαλιλαιας και ην διδασκων αυτους εν τοις σαββασιν 
42N 004:032 και εξεπλησσοντο επι τη διδαχη αυτου οτι εν εξουσια ην ο λογος αυτου 
42N 004:033 και εν τη συναγωγη ην ανθρωπος εχων πνευμα δαιμονιου ακαθαρτου και ανεκραξεν φωνη μεγαλη 
42N 004:034 λεγων εα τι ημιν και σοι ιησου ναζαρηνε ηλθες απολεσαι ημας οιδα σε τις ει ο αγιος του θεου 
42N 004:035 και επετιμησεν αυτω ο ιησους λεγων φιμωθητι και εξελθε εξ αυτου και ριψαν αυτον το δαιμονιον εις το μεσον εξηλθεν απ αυτου μηδεν βλαψαν αυτον 
42N 004:036 και εγενετο θαμβος επι παντας και συνελαλουν προς αλληλους λεγοντες τις ο λογος ουτος οτι εν εξουσια και δυναμει επιτασσει τοις ακαθαρτοις πνευμασιν και εξερχονται 
42N 004:037 και εξεπορευετο ηχος περι αυτου εις παντα τοπον της περιχωρου 
42N 004:038 αναστας δε εκ της συναγωγης εισηλθεν εις την οικιαν σιμωνος η πενθερα δε του σιμωνος ην συνεχομενη πυρετω μεγαλω και ηρωτησαν αυτον περι αυτης 
42N 004:039 και επιστας επανω αυτης επετιμησεν τω πυρετω και αφηκεν αυτην παραχρημα δε αναστασα διηκονει αυτοις 
42N 004:040 δυνοντος δε του ηλιου παντες οσοι ειχον ασθενουντας νοσοις ποικιλαις ηγαγον αυτους προς αυτον ο δε ενι εκαστω αυτων τας χειρας επιθεις εθεραπευσεν αυτους 
42N 004:041 εξηρχετο δε και δαιμονια απο πολλων κραζοντα και λεγοντα οτι συ ει ο χριστος ο υιος του θεου και επιτιμων ουκ εια αυτα λαλειν οτι ηδεισαν τον χριστον αυτον ειναι 
42N 004:042 γενομενης δε ημερας εξελθων επορευθη εις ερημον τοπον και οι οχλοι εζητουν αυτον και ηλθον εως αυτου και κατειχον αυτον του μη πορευεσθαι απ αυτων 
42N 004:043 ο δε ειπεν προς αυτους οτι και ταις ετεραις πολεσιν ευαγγελισασθαι με δει την βασιλειαν του θεου οτι εις τουτο απεσταλμαι 
42N 004:044 και ην κηρυσσων εν ταις συναγωγαις της γαλιλαιας 
42N 005:001 εγενετο δε εν τω τον οχλον επικεισθαι αυτω του ακουειν τον λογον του θεου και αυτος ην εστως παρα την λιμνην γεννησαρετ 
42N 005:002 και ειδεν δυο πλοια εστωτα παρα την λιμνην οι δε αλιεις αποβαντες απ αυτων απεπλυναν τα δικτυα 
42N 005:003 εμβας δε εις εν των πλοιων ο ην του σιμωνος ηρωτησεν αυτον απο της γης επαναγαγειν ολιγον και καθισας εδιδασκεν εκ του πλοιου τους οχλους 
42N 005:004 ως δε επαυσατο λαλων ειπεν προς τον σιμωνα επαναγαγε εις το βαθος και χαλασατε τα δικτυα υμων εις αγραν 
42N 005:005 και αποκριθεις ο σιμων ειπεν αυτω επιστατα δι ολης της νυκτος κοπιασαντες ουδεν ελαβομεν επι δε τω ρηματι σου χαλασω το δικτυον 
42N 005:006 και τουτο ποιησαντες συνεκλεισαν ιχθυων πληθος πολυ διερρηγνυτο δε το δικτυον αυτων 
42N 005:007 και κατενευσαν τοις μετοχοις τοις εν τω ετερω πλοιω του ελθοντας συλλαβεσθαι αυτοις και ηλθον και επλησαν αμφοτερα τα πλοια ωστε βυθιζεσθαι αυτα 
42N 005:008 ιδων δε σιμων πετρος προσεπεσεν τοις γονασιν του ιησου λεγων εξελθε απ εμου οτι ανηρ αμαρτωλος ειμι κυριε 
42N 005:009 θαμβος γαρ περιεσχεν αυτον και παντας τους συν αυτω επι τη αγρα των ιχθυων η συνελαβον 
42N 005:010 ομοιως δε και ιακωβον και ιωαννην υιους ζεβεδαιου οι ησαν κοινωνοι τω σιμωνι και ειπεν προς τον σιμωνα ο ιησους μη φοβου απο του νυν ανθρωπους εση ζωγρων 
42N 005:011 και καταγαγοντες τα πλοια επι την γην αφεντες απαντα ηκολουθησαν αυτω 
42N 005:012 και εγενετο εν τω ειναι αυτον εν μια των πολεων και ιδου ανηρ πληρης λεπρας και ιδων τον ιησουν πεσων επι προσωπον εδεηθη αυτου λεγων κυριε εαν θελης δυνασαι με καθαρισαι 
42N 005:013 και εκτεινας την χειρα ηψατο αυτου ειπων θελω καθαρισθητι και ευθεως η λεπρα απηλθεν απ αυτου 
42N 005:014 και αυτος παρηγγειλεν αυτω μηδενι ειπειν αλλα απελθων δειξον σεαυτον τω ιερει και προσενεγκε περι του καθαρισμου σου καθως προσεταξεν μωσης εις μαρτυριον αυτοις 
42N 005:015 διηρχετο δε μαλλον ο λογος περι αυτου και συνηρχοντο οχλοι πολλοι ακουειν και θεραπευεσθαι υπ αυτου απο των ασθενειων αυτων 
42N 005:016 αυτος δε ην υποχωρων εν ταις ερημοις και προσευχομενος 
42N 005:017 και εγενετο εν μια των ημερων και αυτος ην διδασκων και ησαν καθημενοι φαρισαιοι και νομοδιδασκαλοι οι ησαν εληλυθοτες εκ πασης κωμης της γαλιλαιας και ιουδαιας και ιερουσαλημ και δυναμις κυριου ην εις το ιασθαι αυτους 
42N 005:018 και ιδου ανδρες φεροντες επι κλινης ανθρωπον ος ην παραλελυμενος και εζητουν αυτον εισενεγκειν και θειναι ενωπιον αυτου 
42N 005:019 και μη ευροντες δια ποιας εισενεγκωσιν αυτον δια τον οχλον αναβαντες επι το δωμα δια των κεραμων καθηκαν αυτον συν τω κλινιδιω εις το μεσον εμπροσθεν του ιησου 
42N 005:020 και ιδων την πιστιν αυτων ειπεν αυτω ανθρωπε αφεωνται σοι αι αμαρτιαι σου 
42N 005:021 και ηρξαντο διαλογιζεσθαι οι γραμματεις και οι φαρισαιοι λεγοντες τις εστιν ουτος ος λαλει βλασφημιας τις δυναται αφιεναι αμαρτιας ει μη μονος ο θεος 
42N 005:022 επιγνους δε ο ιησους τους διαλογισμους αυτων αποκριθεις ειπεν προς αυτους τι διαλογιζεσθε εν ταις καρδιαις υμων 
42N 005:023 τι εστιν ευκοπωτερον ειπειν αφεωνται σοι αι αμαρτιαι σου η ειπειν εγειραι και περιπατει 
42N 005:024 ινα δε ειδητε οτι εξουσιαν εχει ο υιος του ανθρωπου επι της γης αφιεναι αμαρτιας ειπεν τω παραλελυμενω σοι λεγω εγειραι και αρας το κλινιδιον σου πορευου εις τον οικον σου 
42N 005:025 και παραχρημα αναστας ενωπιον αυτων αρας εφ ω κατεκειτο απηλθεν εις τον οικον αυτου δοξαζων τον θεον 
42N 005:026 και εκστασις ελαβεν απαντας και εδοξαζον τον θεον και επλησθησαν φοβου λεγοντες οτι ειδομεν παραδοξα σημερον 
42N 005:027 και μετα ταυτα εξηλθεν και εθεασατο τελωνην ονοματι λευιν καθημενον επι το τελωνιον και ειπεν αυτω ακολουθει μοι 
42N 005:028 και καταλιπων απαντα αναστας ηκολουθησεν αυτω 
42N 005:029 και εποιησεν δοχην μεγαλην ο λευις αυτω εν τη οικια αυτου και ην οχλος τελωνων πολυς και αλλων οι ησαν μετ αυτων κατακειμενοι 
42N 005:030 και εγογγυζον οι γραμματεις αυτων και οι φαρισαιοι προς τους μαθητας αυτου λεγοντες δια τι μετα τελωνων και αμαρτωλων εσθιετε και πινετε 
42N 005:031 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν προς αυτους ου χρειαν εχουσιν οι υγιαινοντες ιατρου αλλ οι κακως εχοντες 
42N 005:032 ουκ εληλυθα καλεσαι δικαιους αλλα αμαρτωλους εις μετανοιαν 
42N 005:033 οι δε ειπον προς αυτον δια τι οι μαθηται ιωαννου νηστευουσιν πυκνα και δεησεις ποιουνται ομοιως και οι των φαρισαιων οι δε σοι εσθιουσιν και πινουσιν 
42N 005:034 ο δε ειπεν προς αυτους μη δυνασθε τους υιους του νυμφωνος εν ω ο νυμφιος μετ αυτων εστιν ποιησαι νηστευειν 
42N 005:035 ελευσονται δε ημεραι και οταν απαρθη απ αυτων ο νυμφιος τοτε νηστευσουσιν εν εκειναις ταις ημεραις 
42N 005:036 ελεγεν δε και παραβολην προς αυτους οτι ουδεις επιβλημα ιματιου καινου επιβαλλει επι ιματιον παλαιον ει δε μηγε και το καινον σχιζει και τω παλαιω ου συμφωνει επιβλημα το απο του καινου 
42N 005:037 και ουδεις βαλλει οινον νεον εις ασκους παλαιους ει δε μηγε ρηξει ο νεος οινος τους ασκους και αυτος εκχυθησεται και οι ασκοι απολουνται 
42N 005:038 αλλα οινον νεον εις ασκους καινους βλητεον και αμφοτεροι συντηρουνται 
42N 005:039 και ουδεις πιων παλαιον ευθεως θελει νεον λεγει γαρ ο παλαιος χρηστοτερος εστιν 
42N 006:001 εγενετο δε εν σαββατω δευτεροπρωτω διαπορευεσθαι αυτον δια των σποριμων και ετιλλον οι μαθηται αυτου τους σταχυας και ησθιον ψωχοντες ταις χερσιν 
42N 006:002 τινες δε των φαρισαιων ειπον αυτοις τι ποιειτε ο ουκ εξεστιν ποιειν εν τοις σαββασιν 
42N 006:003 και αποκριθεις προς αυτους ειπεν ο ιησους ουδε τουτο ανεγνωτε ο εποιησεν δαβιδ οποτε επεινασεν αυτος και οι μετ αυτου οντες 
42N 006:004 ως εισηλθεν εις τον οικον του θεου και τους αρτους της προθεσεως ελαβεν και εφαγεν και εδωκεν και τοις μετ αυτου ους ουκ εξεστιν φαγειν ει μη μονους τους ιερεις 
42N 006:005 και ελεγεν αυτοις οτι κυριος εστιν ο υιος του ανθρωπου και του σαββατου 
42N 006:006 εγενετο δε και εν ετερω σαββατω εισελθειν αυτον εις την συναγωγην και διδασκειν και ην εκει ανθρωπος και η χειρ αυτου η δεξια ην ξηρα 
42N 006:007 παρετηρουν δε αυτον οι γραμματεις και οι φαρισαιοι ει εν τω σαββατω θεραπευσει ινα ευρωσιν κατηγοριαν αυτου 
42N 006:008 αυτος δε ηδει τους διαλογισμους αυτων και ειπεν τω ανθρωπω τω ξηραν εχοντι την χειρα εγειραι και στηθι εις το μεσον ο δε αναστας εστη 
42N 006:009 ειπεν ουν ο ιησους προς αυτους επερωτησω υμας τι εξεστιν τοις σαββασιν αγαθοποιησαι η κακοποιησαι ψυχην σωσαι η απολεσαι 
42N 006:010 και περιβλεψαμενος παντας αυτους ειπεν τω ανθρωπω εκτεινον την χειρα σου ο δε εποιησεν ουτως και αποκατεσταθη η χειρ αυτου υγιης ως η αλλη 
42N 006:011 αυτοι δε επλησθησαν ανοιας και διελαλουν προς αλληλους τι αν ποιησειαν τω ιησου 
42N 006:012 εγενετο δε εν ταις ημεραις ταυταις εξηλθεν εις το ορος προσευξασθαι και ην διανυκτερευων εν τη προσευχη του θεου 
42N 006:013 και οτε εγενετο ημερα προσεφωνησεν τους μαθητας αυτου και εκλεξαμενος απ αυτων δωδεκα ους και αποστολους ωνομασεν 
42N 006:014 σιμωνα ον και ωνομασεν πετρον και ανδρεαν τον αδελφον αυτου ιακωβον και ιωαννην φιλιππον και βαρθολομαιον 
42N 006:015 ματθαιον και θωμαν ιακωβον τον του αλφαιου και σιμωνα τον καλουμενον ζηλωτην 
42N 006:016 ιουδαν ιακωβου και ιουδαν ισκαριωτην ος και εγενετο προδοτης 
42N 006:017 και καταβας μετ αυτων εστη επι τοπου πεδινου και οχλος μαθητων αυτου και πληθος πολυ του λαου απο πασης της ιουδαιας και ιερουσαλημ και της παραλιου τυρου και σιδωνος οι ηλθον ακουσαι αυτου και ιαθηναι απο των νοσων αυτων 
42N 006:018 και οι οχλουμενοι υπο πνευματων ακαθαρτων και εθεραπευοντο 
42N 006:019 και πας ο οχλος εζητει απτεσθαι αυτου οτι δυναμις παρ αυτου εξηρχετο και ιατο παντας 
42N 006:020 και αυτος επαρας τους οφθαλμους αυτου εις τους μαθητας αυτου ελεγεν μακαριοι οι πτωχοι οτι υμετερα εστιν η βασιλεια του θεου 
42N 006:021 μακαριοι οι πεινωντες νυν οτι χορτασθησεσθε μακαριοι οι κλαιοντες νυν οτι γελασετε 
42N 006:022 μακαριοι εστε οταν μισησωσιν υμας οι ανθρωποι και οταν αφορισωσιν υμας και ονειδισωσιν και εκβαλωσιν το ονομα υμων ως πονηρον ενεκα του υιου του ανθρωπου 
42N 006:023 χαιρετε εν εκεινη τη ημερα και σκιρτησατε ιδου γαρ ο μισθος υμων πολυς εν τω ουρανω κατα ταυτα γαρ εποιουν τοις προφηταις οι πατερες αυτων 
42N 006:024 πλην ουαι υμιν τοις πλουσιοις οτι απεχετε την παρακλησιν υμων 
42N 006:025 ουαι υμιν οι εμπεπλησμενοι οτι πεινασετε ουαι υμιν οι γελωντες νυν οτι πενθησετε και κλαυσετε 
42N 006:026 ουαι υμιν οταν καλως υμας ειπωσιν παντες οι ανθρωποι κατα ταυτα γαρ εποιουν τοις ψευδοπροφηταις οι πατερες αυτων 
42N 006:027 αλλ υμιν λεγω τοις ακουουσιν αγαπατε τους εχθρους υμων καλως ποιειτε τοις μισουσιν υμας 
42N 006:028 ευλογειτε τους καταρωμενους υμιν και προσευχεσθε υπερ των επηρεαζοντων υμας 
42N 006:029 τω τυπτοντι σε επι την σιαγονα παρεχε και την αλλην και απο του αιροντος σου το ιματιον και τον χιτωνα μη κωλυσης 
42N 006:030 παντι δε τω αιτουντι σε διδου και απο του αιροντος τα σα μη απαιτει 
42N 006:031 και καθως θελετε ινα ποιωσιν υμιν οι ανθρωποι και υμεις ποιειτε αυτοις ομοιως 
42N 006:032 και ει αγαπατε τους αγαπωντας υμας ποια υμιν χαρις εστιν και γαρ οι αμαρτωλοι τους αγαπωντας αυτους αγαπωσιν 
42N 006:033 και εαν αγαθοποιητε τους αγαθοποιουντας υμας ποια υμιν χαρις εστιν και γαρ οι αμαρτωλοι το αυτο ποιουσιν 
42N 006:034 και εαν δανειζητε παρ ων  {VAR1: ελπιζετε } {VAR2: ελπιζητε } απολαβειν ποια υμιν χαρις εστιν και γαρ οι αμαρτωλοι αμαρτωλοις δανειζουσιν ινα απολαβωσιν τα ισα 
42N 006:035 πλην αγαπατε τους εχθρους υμων και αγαθοποιειτε και δανειζετε μηδεν απελπιζοντες και εσται ο μισθος υμων πολυς και εσεσθε υιοι του υψιστου οτι αυτος χρηστος εστιν επι τους αχαριστους και πονηρους 
42N 006:036 γινεσθε ουν οικτιρμονες καθως και ο πατηρ υμων οικτιρμων εστιν 
42N 006:037  {VAR1: και } μη κρινετε και ου μη κριθητε μη καταδικαζετε και ου μη καταδικασθητε απολυετε και απολυθησεσθε 
42N 006:038 διδοτε και δοθησεται υμιν μετρον καλον πεπιεσμενον και σεσαλευμενον και υπερεκχυνομενον δωσουσιν εις τον κολπον υμων τω γαρ αυτω μετρω ω μετρειτε αντιμετρηθησεται υμιν 
42N 006:039 ειπεν δε παραβολην αυτοις μητι δυναται τυφλος τυφλον οδηγειν ουχι αμφοτεροι εις βοθυνον πεσουνται 
42N 006:040 ουκ εστιν μαθητης υπερ τον διδασκαλον αυτου κατηρτισμενος δε πας εσται ως ο διδασκαλος αυτου 
42N 006:041 τι δε βλεπεις το καρφος το εν τω οφθαλμω του αδελφου σου την δε δοκον την εν τω ιδιω οφθαλμω ου κατανοεις 
42N 006:042 η πως δυνασαι λεγειν τω αδελφω σου αδελφε αφες εκβαλω το καρφος το εν τω οφθαλμω σου αυτος την εν τω οφθαλμω σου δοκον ου βλεπων υποκριτα εκβαλε πρωτον την δοκον εκ του οφθαλμου σου και τοτε διαβλεψεις εκβαλειν το καρφος το εν τω οφθαλμω του αδελφου σου 
42N 006:043 ου γαρ εστιν δενδρον καλον ποιουν καρπον σαπρον ουδε δενδρον σαπρον ποιουν καρπον καλον 
42N 006:044 εκαστον γαρ δενδρον εκ του ιδιου καρπου γινωσκεται ου γαρ εξ ακανθων συλλεγουσιν συκα ουδε εκ βατου τρυγωσιν σταφυλην 
42N 006:045 ο αγαθος ανθρωπος εκ του αγαθου θησαυρου της καρδιας αυτου προφερει το αγαθον και ο πονηρος ανθρωπος εκ του πονηρου θησαυρου της καρδιας αυτου προφερει το πονηρον εκ γαρ του περισσευματος της καρδιας λαλει το στομα αυτου 
42N 006:046 τι δε με καλειτε κυριε κυριε και ου ποιειτε α λεγω 
42N 006:047 πας ο ερχομενος προς με και ακουων μου των λογων και ποιων αυτους υποδειξω υμιν τινι εστιν ομοιος 
42N 006:048 ομοιος εστιν ανθρωπω οικοδομουντι οικιαν ος εσκαψεν και εβαθυνεν και εθηκεν θεμελιον επι την πετραν πλημμυρας δε γενομενης προσερρηξεν ο ποταμος τη οικια εκεινη και ουκ ισχυσεν σαλευσαι αυτην τεθεμελιωτο γαρ επι την πετραν 
42N 006:049 ο δε ακουσας και μη ποιησας ομοιος εστιν ανθρωπω οικοδομησαντι οικιαν επι την γην χωρις θεμελιου η προσερρηξεν ο ποταμος και ευθεως επεσεν και εγενετο το ρηγμα της οικιας εκεινης μεγα 
42N 007:001 επει δε επληρωσεν παντα τα ρηματα αυτου εις τας ακοας του λαου εισηλθεν εις καπερναουμ 
42N 007:002 εκατονταρχου δε τινος δουλος κακως εχων ημελλεν τελευταν ος ην αυτω εντιμος 
42N 007:003 ακουσας δε περι του ιησου απεστειλεν προς αυτον πρεσβυτερους των ιουδαιων ερωτων αυτον οπως ελθων διασωση τον δουλον αυτου 
42N 007:004 οι δε παραγενομενοι προς τον ιησουν παρεκαλουν αυτον σπουδαιως λεγοντες οτι αξιος εστιν ω παρεξει τουτο 
42N 007:005 αγαπα γαρ το εθνος ημων και την συναγωγην αυτος ωκοδομησεν ημιν 
42N 007:006 ο δε ιησους επορευετο συν αυτοις ηδη δε αυτου ου μακραν απεχοντος απο της οικιας επεμψεν προς αυτον ο εκατονταρχος φιλους λεγων αυτω κυριε μη σκυλλου ου γαρ ειμι ικανος ινα υπο την στεγην μου εισελθης 
42N 007:007 διο ουδε εμαυτον ηξιωσα προς σε ελθειν αλλα ειπε λογω και ιαθησεται ο παις μου 
42N 007:008 και γαρ εγω ανθρωπος ειμι υπο εξουσιαν τασσομενος εχων υπ εμαυτον στρατιωτας και λεγω τουτω πορευθητι και πορευεται και αλλω ερχου και ερχεται και τω δουλω μου ποιησον τουτο και ποιει 
42N 007:009 ακουσας δε ταυτα ο ιησους εθαυμασεν αυτον και στραφεις τω ακολουθουντι αυτω οχλω ειπεν λεγω υμιν ουδε εν τω ισραηλ τοσαυτην πιστιν ευρον 
42N 007:010 και υποστρεψαντες οι πεμφθεντες εις τον οικον ευρον τον ασθενουντα δουλον υγιαινοντα 
42N 007:011 και εγενετο εν τη εξης επορευετο εις πολιν καλουμενην ναιν και συνεπορευοντο αυτω οι μαθηται αυτου ικανοι και οχλος πολυς 
42N 007:012 ως δε ηγγισεν τη πυλη της πολεως και ιδου εξεκομιζετο τεθνηκως υιος μονογενης τη μητρι αυτου και αυτη ην χηρα και οχλος της πολεως ικανος  {VAR2: ην } συν αυτη 
42N 007:013 και ιδων αυτην ο κυριος εσπλαγχνισθη επ αυτη και ειπεν αυτη μη κλαιε 
42N 007:014 και προσελθων ηψατο της σορου οι δε βασταζοντες εστησαν και ειπεν νεανισκε σοι λεγω εγερθητι 
42N 007:015 και ανεκαθισεν ο νεκρος και ηρξατο λαλειν και εδωκεν αυτον τη μητρι αυτου 
42N 007:016 ελαβεν δε φοβος απαντας και εδοξαζον τον θεον λεγοντες οτι προφητης μεγας εγηγερται εν ημιν και οτι επεσκεψατο ο θεος τον λαον αυτου 
42N 007:017 και εξηλθεν ο λογος ουτος εν ολη τη ιουδαια περι αυτου και εν παση τη περιχωρω 
42N 007:018 και απηγγειλαν ιωαννη οι μαθηται αυτου περι παντων τουτων 
42N 007:019 και προσκαλεσαμενος δυο τινας των μαθητων αυτου ο ιωαννης επεμψεν προς τον ιησουν λεγων συ ει ο ερχομενος η αλλον προσδοκωμεν 
42N 007:020 παραγενομενοι δε προς αυτον οι ανδρες ειπον ιωαννης ο βαπτιστης απεσταλκεν ημας προς σε λεγων συ ει ο ερχομενος η αλλον προσδοκωμεν 
42N 007:021 εν αυτη δε τη ωρα εθεραπευσεν πολλους απο νοσων και μαστιγων και πνευματων πονηρων και τυφλοις πολλοις εχαρισατο το βλεπειν 
42N 007:022 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτοις πορευθεντες απαγγειλατε ιωαννη α ειδετε και ηκουσατε οτι τυφλοι αναβλεπουσιν χωλοι περιπατουσιν λεπροι καθαριζονται κωφοι ακουουσιν νεκροι εγειρονται πτωχοι ευαγγελιζονται 
42N 007:023 και μακαριος εστιν ος εαν μη σκανδαλισθη εν εμοι 
42N 007:024 απελθοντων δε των αγγελων ιωαννου ηρξατο λεγειν προς τους οχλους περι ιωαννου τι εξεληλυθατε εις την ερημον θεασασθαι καλαμον υπο ανεμου σαλευομενον 
42N 007:025 αλλα τι εξεληλυθατε ιδειν ανθρωπον εν μαλακοις ιματιοις ημφιεσμενον ιδου οι εν ιματισμω ενδοξω και τρυφη υπαρχοντες εν τοις βασιλειοις εισιν 
42N 007:026 αλλα τι εξεληλυθατε ιδειν προφητην ναι λεγω υμιν και περισσοτερον προφητου 
42N 007:027 ουτος εστιν περι ου γεγραπται ιδου εγω αποστελλω τον αγγελον μου προ προσωπου σου ος κατασκευασει την οδον σου εμπροσθεν σου 
42N 007:028 λεγω γαρ υμιν μειζων εν γεννητοις γυναικων προφητης ιωαννου του βαπτιστου ουδεις εστιν ο δε μικροτερος εν τη βασιλεια του θεου μειζων αυτου εστιν 
42N 007:029 και πας ο λαος ακουσας και οι τελωναι εδικαιωσαν τον θεον βαπτισθεντες το βαπτισμα ιωαννου 
42N 007:030 οι δε φαρισαιοι και οι νομικοι την βουλην του θεου ηθετησαν εις εαυτους μη βαπτισθεντες υπ αυτου 
42N 007:031 ειπεν δε ο κυριος τινι ουν ομοιωσω τους ανθρωπους της γενεας ταυτης και τινι εισιν ομοιοι 
42N 007:032 ομοιοι εισιν παιδιοις τοις εν αγορα καθημενοις και προσφωνουσιν αλληλοις και λεγουσιν ηυλησαμεν υμιν και ουκ ωρχησασθε εθρηνησαμεν υμιν και ουκ εκλαυσατε 
42N 007:033 εληλυθεν γαρ ιωαννης ο βαπτιστης μητε αρτον εσθιων μητε οινον πινων και λεγετε δαιμονιον εχει 
42N 007:034 εληλυθεν ο υιος του ανθρωπου εσθιων και πινων και λεγετε ιδου ανθρωπος φαγος και οινοποτης τελωνων φιλος και αμαρτωλων 
42N 007:035 και εδικαιωθη η σοφια απο των τεκνων αυτης παντων 
42N 007:036 ηρωτα δε τις αυτον των φαρισαιων ινα φαγη μετ αυτου και εισελθων εις την οικιαν του φαρισαιου ανεκλιθη 
42N 007:037 και ιδου γυνη εν τη πολει ητις ην αμαρτωλος επιγνουσα οτι ανακειται εν τη οικια του φαρισαιου κομισασα αλαβαστρον μυρου 
42N 007:038 και στασα παρα τους ποδας αυτου οπισω κλαιουσα ηρξατο βρεχειν τους ποδας αυτου τοις δακρυσιν και ταις θριξιν της κεφαλης αυτης εξεμασσεν και κατεφιλει τους ποδας αυτου και ηλειφεν τω μυρω 
42N 007:039 ιδων δε ο φαρισαιος ο καλεσας αυτον ειπεν εν εαυτω λεγων ουτος ει ην προφητης εγινωσκεν αν τις και ποταπη η γυνη ητις απτεται αυτου οτι αμαρτωλος εστιν 
42N 007:040 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν προς αυτον σιμων εχω σοι τι ειπειν ο δε φησιν διδασκαλε ειπε 
42N 007:041 δυο χρεωφειλεται ησαν δανειστη τινι ο εις ωφειλεν δηναρια πεντακοσια ο δε ετερος πεντηκοντα 
42N 007:042 μη εχοντων δε αυτων αποδουναι αμφοτεροις εχαρισατο τις ουν αυτων ειπε πλειον αυτον αγαπησει 
42N 007:043 αποκριθεις δε ο σιμων ειπεν υπολαμβανω οτι ω το πλειον εχαρισατο ο δε ειπεν αυτω ορθως εκρινας 
42N 007:044 και στραφεις προς την γυναικα τω σιμωνι εφη βλεπεις ταυτην την γυναικα εισηλθον σου εις την οικιαν υδωρ επι τους ποδας μου ουκ εδωκας αυτη δε τοις δακρυσιν εβρεξεν μου τους ποδας και ταις θριξιν της κεφαλης αυτης εξεμαξεν 
42N 007:045 φιλημα μοι ουκ εδωκας αυτη δε αφ ης εισηλθον ου διελιπεν καταφιλουσα μου τους ποδας 
42N 007:046 ελαιω την κεφαλην μου ουκ ηλειψας αυτη δε μυρω ηλειψεν μου τους ποδας 
42N 007:047 ου χαριν λεγω σοι αφεωνται αι αμαρτιαι αυτης αι πολλαι οτι ηγαπησεν πολυ ω δε ολιγον αφιεται ολιγον αγαπα 
42N 007:048 ειπεν δε αυτη αφεωνται σου αι αμαρτιαι 
42N 007:049 και ηρξαντο οι συνανακειμενοι λεγειν εν εαυτοις τις ουτος εστιν ος και αμαρτιας αφιησιν 
42N 007:050 ειπεν δε προς την γυναικα η πιστις σου σεσωκεν σε πορευου εις ειρηνην 
42N 008:001 και εγενετο εν τω καθεξης και αυτος διωδευεν κατα πολιν και κωμην κηρυσσων και ευαγγελιζομενος την βασιλειαν του θεου και οι δωδεκα συν αυτω 
42N 008:002 και γυναικες τινες αι ησαν τεθεραπευμεναι απο πνευματων πονηρων και ασθενειων μαρια η καλουμενη μαγδαληνη αφ ης δαιμονια επτα εξεληλυθει 
42N 008:003 και ιωαννα γυνη χουζα επιτροπου ηρωδου και σουσαννα και ετεραι πολλαι αιτινες διηκονουν αυτω απο των υπαρχοντων αυταις 
42N 008:004 συνιοντος δε οχλου πολλου και των κατα πολιν επιπορευομενων προς αυτον ειπεν δια παραβολης 
42N 008:005 εξηλθεν ο σπειρων του σπειραι τον σπορον αυτου και εν τω σπειρειν αυτον ο μεν επεσεν παρα την οδον και κατεπατηθη και τα πετεινα του ουρανου κατεφαγεν αυτο 
42N 008:006 και ετερον επεσεν επι την πετραν και φυεν εξηρανθη δια το μη εχειν ικμαδα 
42N 008:007 και ετερον επεσεν εν μεσω των ακανθων και συμφυεισαι αι ακανθαι απεπνιξαν αυτο 
42N 008:008 και ετερον επεσεν επι την γην την αγαθην και φυεν εποιησεν καρπον εκατονταπλασιονα ταυτα λεγων εφωνει ο εχων ωτα ακουειν ακουετω 
42N 008:009 επηρωτων δε αυτον οι μαθηται αυτου λεγοντες τις ειη η παραβολη αυτη 
42N 008:010 ο δε ειπεν υμιν δεδοται γνωναι τα μυστηρια της βασιλειας του θεου τοις δε λοιποις εν παραβολαις ινα βλεποντες μη βλεπωσιν και ακουοντες μη συνιωσιν 
42N 008:011 εστιν δε αυτη η παραβολη ο σπορος εστιν ο λογος του θεου 
42N 008:012 οι δε παρα την οδον εισιν οι ακουοντες ειτα ερχεται ο διαβολος και αιρει τον λογον απο της καρδιας αυτων ινα μη πιστευσαντες σωθωσιν 
42N 008:013 οι δε επι της πετρας οι οταν ακουσωσιν μετα χαρας δεχονται τον λογον και ουτοι ριζαν ουκ εχουσιν οι προς καιρον πιστευουσιν και εν καιρω πειρασμου αφιστανται 
42N 008:014 το δε εις τας ακανθας πεσον ουτοι εισιν οι ακουσαντες και υπο μεριμνων και πλουτου και ηδονων του βιου πορευομενοι συμπνιγονται και ου τελεσφορουσιν 
42N 008:015 το δε εν τη καλη γη ουτοι εισιν οιτινες εν καρδια καλη και αγαθη ακουσαντες τον λογον κατεχουσιν και καρποφορουσιν εν υπομονη 
42N 008:016 ουδεις δε λυχνον αψας καλυπτει αυτον σκευει η υποκατω κλινης τιθησιν αλλ επι λυχνιας επιτιθησιν ινα οι εισπορευομενοι βλεπωσιν το φως 
42N 008:017 ου γαρ εστιν κρυπτον ο ου φανερον γενησεται ουδε αποκρυφον ο ου γνωσθησεται και εις φανερον ελθη 
42N 008:018 βλεπετε ουν πως ακουετε ος γαρ αν εχη δοθησεται αυτω και ος αν μη εχη και ο δοκει εχειν αρθησεται απ αυτου 
42N 008:019 παρεγενοντο δε προς αυτον η μητηρ και οι αδελφοι αυτου και ουκ ηδυναντο συντυχειν αυτω δια τον οχλον 
42N 008:020 και απηγγελη αυτω λεγοντων η μητηρ σου και οι αδελφοι σου εστηκασιν εξω ιδειν σε θελοντες 
42N 008:021 ο δε αποκριθεις ειπεν προς αυτους μητηρ μου και αδελφοι μου ουτοι εισιν οι τον λογον του θεου ακουοντες και ποιουντες αυτον 
42N 008:022 και εγενετο εν μια των ημερων και αυτος ενεβη εις πλοιον και οι μαθηται αυτου και ειπεν προς αυτους διελθωμεν εις το περαν της λιμνης και ανηχθησαν 
42N 008:023 πλεοντων δε αυτων αφυπνωσεν και κατεβη λαιλαψ ανεμου εις την λιμνην και συνεπληρουντο και εκινδυνευον 
42N 008:024 προσελθοντες δε διηγειραν αυτον λεγοντες επιστατα επιστατα απολλυμεθα ο δε εγερθεις επετιμησεν τω ανεμω και τω κλυδωνι του υδατος και επαυσαντο και εγενετο γαληνη 
42N 008:025 ειπεν δε αυτοις που εστιν η πιστις υμων φοβηθεντες δε εθαυμασαν λεγοντες προς αλληλους τις αρα ουτος εστιν οτι και τοις ανεμοις επιτασσει και τω υδατι και υπακουουσιν αυτω 
42N 008:026 και κατεπλευσαν εις την χωραν των γαδαρηνων ητις εστιν αντιπεραν της γαλιλαιας 
42N 008:027 εξελθοντι δε αυτω επι την γην υπηντησεν αυτω ανηρ τις εκ της πολεως ος ειχεν δαιμονια εκ χρονων ικανων και ιματιον ουκ ενεδιδυσκετο και εν οικια ουκ εμενεν αλλ εν τοις μνημασιν 
42N 008:028 ιδων δε τον ιησουν και ανακραξας προσεπεσεν αυτω και φωνη μεγαλη ειπεν τι εμοι και σοι ιησου υιε του θεου του υψιστου δεομαι σου μη με βασανισης 
42N 008:029  {VAR1: παρηγγελλεν } {VAR2: παρηγγειλεν } γαρ τω πνευματι τω ακαθαρτω εξελθειν απο του ανθρωπου πολλοις γαρ χρονοις συνηρπακει αυτον και εδεσμειτο αλυσεσιν και πεδαις φυλασσομενος και διαρρησσων τα δεσμα ηλαυνετο υπο του δαιμονος εις τας ερημους 
42N 008:030 επηρωτησεν δε αυτον ο ιησους λεγων τι σοι εστιν ονομα ο δε ειπεν λεγεων οτι δαιμονια πολλα εισηλθεν εις αυτον 
42N 008:031 και  {VAR1: παρεκαλει } {VAR2: παρεκαλουν } αυτον ινα μη επιταξη αυτοις εις την αβυσσον απελθειν 
42N 008:032 ην δε εκει αγελη χοιρων ικανων βοσκομενων εν τω ορει και παρεκαλουν αυτον ινα επιτρεψη αυτοις εις εκεινους εισελθειν και επετρεψεν αυτοις 
42N 008:033 εξελθοντα δε τα δαιμονια απο του ανθρωπου εισηλθεν εις τους χοιρους και ωρμησεν η αγελη κατα του κρημνου εις την λιμνην και απεπνιγη 
42N 008:034 ιδοντες δε οι βοσκοντες το γεγενημενον εφυγον και απελθοντες απηγγειλαν εις την πολιν και εις τους αγρους 
42N 008:035 εξηλθον δε ιδειν το γεγονος και ηλθον προς τον ιησουν και ευρον καθημενον τον ανθρωπον αφ ου τα δαιμονια εξεληλυθει ιματισμενον και σωφρονουντα παρα τους ποδας του ιησου και εφοβηθησαν 
42N 008:036 απηγγειλαν δε αυτοις και οι ιδοντες πως εσωθη ο δαιμονισθεις 
42N 008:037 και ηρωτησαν αυτον απαν το πληθος της περιχωρου των γαδαρηνων απελθειν απ αυτων οτι φοβω μεγαλω συνειχοντο αυτος δε εμβας εις το πλοιον υπεστρεψεν 
42N 008:038 εδεετο δε αυτου ο ανηρ αφ ου εξεληλυθει τα δαιμονια ειναι συν αυτω απελυσεν δε αυτον ο ιησους λεγων 
42N 008:039 υποστρεφε εις τον οικον σου και διηγου οσα εποιησεν σοι ο θεος και απηλθεν καθ ολην την πολιν κηρυσσων οσα εποιησεν αυτω ο ιησους 
42N 008:040 εγενετο δε εν τω υποστρεψαι τον ιησουν απεδεξατο αυτον ο οχλος ησαν γαρ παντες προσδοκωντες αυτον 
42N 008:041 και ιδου ηλθεν ανηρ ω ονομα ιαειρος και αυτος αρχων της συναγωγης υπηρχεν και πεσων παρα τους ποδας του ιησου παρεκαλει αυτον εισελθειν εις τον οικον αυτου 
42N 008:042 οτι θυγατηρ μονογενης ην αυτω ως ετων δωδεκα και αυτη απεθνησκεν εν δε τω υπαγειν αυτον οι οχλοι συνεπνιγον αυτον 
42N 008:043 και γυνη ουσα εν ρυσει αιματος απο ετων δωδεκα ητις εις ιατρους προσαναλωσασα ολον τον βιον ουκ ισχυσεν υπ ουδενος θεραπευθηναι 
42N 008:044 προσελθουσα οπισθεν ηψατο του κρασπεδου του ιματιου αυτου και παραχρημα εστη η ρυσις του αιματος αυτης 
42N 008:045 και ειπεν ο ιησους τις ο αψαμενος μου αρνουμενων δε παντων ειπεν ο πετρος και οι μετ αυτου επιστατα οι οχλοι συνεχουσιν σε και αποθλιβουσιν και λεγεις τις ο αψαμενος μου 
42N 008:046 ο δε ιησους ειπεν ηψατο μου τις εγω γαρ εγνων δυναμιν εξελθουσαν απ εμου 
42N 008:047 ιδουσα δε η γυνη οτι ουκ ελαθεν τρεμουσα ηλθεν και προσπεσουσα αυτω δι ην αιτιαν ηψατο αυτου απηγγειλεν αυτω ενωπιον παντος του λαου και ως ιαθη παραχρημα 
42N 008:048 ο δε ειπεν αυτη θαρσει θυγατερ η πιστις σου σεσωκεν σε πορευου εις ειρηνην 
42N 008:049 ετι αυτου λαλουντος ερχεται τις παρα του αρχισυναγωγου λεγων αυτω οτι τεθνηκεν η θυγατηρ σου μη σκυλλε τον διδασκαλον 
42N 008:050 ο δε ιησους ακουσας απεκριθη αυτω λεγων μη φοβου μονον πιστευε και σωθησεται 
42N 008:051 εισελθων δε εις την οικιαν ουκ αφηκεν εισελθειν ουδενα ει μη πετρον και ιακωβον και ιωαννην και τον πατερα της παιδος και την μητερα 
42N 008:052 εκλαιον δε παντες και εκοπτοντο αυτην ο δε ειπεν μη κλαιετε ουκ απεθανεν αλλα καθευδει 
42N 008:053 και κατεγελων αυτου ειδοτες οτι απεθανεν 
42N 008:054 αυτος δε εκβαλων εξω παντας και κρατησας της χειρος αυτης εφωνησεν λεγων η παις εγειρου 
42N 008:055 και επεστρεψεν το πνευμα αυτης και ανεστη παραχρημα και διεταξεν αυτη δοθηναι φαγειν 
42N 008:056 και εξεστησαν οι γονεις αυτης ο δε παρηγγειλεν αυτοις μηδενι ειπειν το γεγονος 
42N 009:001 συγκαλεσαμενος δε τους δωδεκα μαθητας αυτου εδωκεν αυτοις δυναμιν και εξουσιαν επι παντα τα δαιμονια και νοσους θεραπευειν 
42N 009:002 και απεστειλεν αυτους κηρυσσειν την βασιλειαν του θεου και ιασθαι τους ασθενουντας 
42N 009:003 και ειπεν προς αυτους μηδεν αιρετε εις την οδον μητε ραβδους μητε πηραν μητε αρτον μητε αργυριον μητε ανα δυο χιτωνας εχειν 
42N 009:004 και εις ην αν οικιαν εισελθητε εκει μενετε και εκειθεν εξερχεσθε 
42N 009:005 και οσοι αν μη δεξωνται υμας εξερχομενοι απο της πολεως εκεινης και τον κονιορτον απο των ποδων υμων αποτιναξατε εις μαρτυριον επ αυτους 
42N 009:006 εξερχομενοι δε διηρχοντο κατα τας κωμας ευαγγελιζομενοι και θεραπευοντες πανταχου 
42N 009:007 ηκουσεν δε ηρωδης ο τετραρχης τα γινομενα υπ αυτου παντα και διηπορει δια το λεγεσθαι υπο τινων οτι ιωαννης εγηγερται εκ νεκρων 
42N 009:008 υπο τινων δε οτι ηλιας εφανη αλλων δε οτι προφητης εις των αρχαιων ανεστη 
42N 009:009 και ειπεν ο ηρωδης ιωαννην εγω απεκεφαλισα τις δε εστιν ουτος περι ου εγω ακουω τοιαυτα και εζητει ιδειν αυτον 
42N 009:010 και υποστρεψαντες οι αποστολοι διηγησαντο αυτω οσα εποιησαν και παραλαβων αυτους υπεχωρησεν κατ ιδιαν εις τοπον ερημον πολεως καλουμενης βηθσαιδα 
42N 009:011 οι δε οχλοι γνοντες ηκολουθησαν αυτω και δεξαμενος αυτους ελαλει αυτοις περι της βασιλειας του θεου και τους χρειαν εχοντας θεραπειας ιατο 
42N 009:012 η δε ημερα ηρξατο κλινειν προσελθοντες δε οι δωδεκα ειπον αυτω απολυσον τον οχλον ινα απελθοντες εις τας κυκλω κωμας και τους αγρους καταλυσωσιν και ευρωσιν επισιτισμον οτι ωδε εν ερημω τοπω εσμεν 
42N 009:013 ειπεν δε προς αυτους δοτε αυτοις υμεις φαγειν οι δε ειπον ουκ εισιν ημιν πλειον η πεντε αρτοι και δυο ιχθυες ει μητι πορευθεντες ημεις αγορασωμεν εις παντα τον λαον τουτον βρωματα 
42N 009:014 ησαν γαρ ωσει ανδρες πεντακισχιλιοι ειπεν δε προς τους μαθητας αυτου κατακλινατε αυτους κλισιας ανα πεντηκοντα 
42N 009:015 και εποιησαν ουτως και ανεκλιναν απαντας 
42N 009:016 λαβων δε τους πεντε αρτους και τους δυο ιχθυας αναβλεψας εις τον ουρανον ευλογησεν αυτους και κατεκλασεν και εδιδου τοις μαθηταις παρατιθεναι τω οχλω 
42N 009:017 και εφαγον και εχορτασθησαν παντες και ηρθη το περισσευσαν αυτοις κλασματων κοφινοι δωδεκα 
42N 009:018 και εγενετο εν τω ειναι αυτον προσευχομενον καταμονας συνησαν αυτω οι μαθηται και επηρωτησεν αυτους λεγων τινα με λεγουσιν οι οχλοι ειναι 
42N 009:019 οι δε αποκριθεντες ειπον ιωαννην τον βαπτιστην αλλοι δε ηλιαν αλλοι δε οτι προφητης τις των αρχαιων ανεστη 
42N 009:020 ειπεν δε αυτοις υμεις δε τινα με λεγετε ειναι αποκριθεις δε ο πετρος ειπεν τον χριστον του θεου 
42N 009:021 ο δε επιτιμησας αυτοις παρηγγειλεν μηδενι ειπειν τουτο 
42N 009:022 ειπων οτι δει τον υιον του ανθρωπου πολλα παθειν και αποδοκιμασθηναι απο των πρεσβυτερων και αρχιερεων και γραμματεων και αποκτανθηναι και τη τριτη ημερα εγερθηναι 
42N 009:023 ελεγεν δε προς παντας ει τις θελει οπισω μου ελθειν απαρνησασθω εαυτον και αρατω τον σταυρον αυτου καθ ημεραν και ακολουθειτω μοι 
42N 009:024 ος γαρ αν θελη την ψυχην αυτου σωσαι απολεσει αυτην ος δ αν απολεση την ψυχην αυτου ενεκεν εμου ουτος σωσει αυτην 
42N 009:025 τι γαρ ωφελειται ανθρωπος κερδησας τον κοσμον ολον εαυτον δε απολεσας η ζημιωθεις 
42N 009:026 ος γαρ αν επαισχυνθη με και τους εμους λογους τουτον ο υιος του ανθρωπου επαισχυνθησεται οταν ελθη εν τη δοξη αυτου και του πατρος και των αγιων αγγελων 
42N 009:027 λεγω δε υμιν αληθως εισιν τινες των ωδε εστηκοτων οι ου μη γευσονται θανατου εως αν ιδωσιν την βασιλειαν του θεου 
42N 009:028 εγενετο δε μετα τους λογους τουτους ωσει ημεραι οκτω και παραλαβων τον πετρον και ιωαννην και ιακωβον ανεβη εις το ορος προσευξασθαι 
42N 009:029 και εγενετο εν τω προσευχεσθαι αυτον το ειδος του προσωπου αυτου ετερον και ο ιματισμος αυτου λευκος εξαστραπτων 
42N 009:030 και ιδου ανδρες δυο συνελαλουν αυτω οιτινες ησαν μωσης και ηλιας 
42N 009:031 οι οφθεντες εν δοξη ελεγον την εξοδον αυτου ην εμελλεν πληρουν εν ιερουσαλημ 
42N 009:032 ο δε πετρος και οι συν αυτω ησαν βεβαρημενοι υπνω διαγρηγορησαντες δε ειδον την δοξαν αυτου και τους δυο ανδρας τους συνεστωτας αυτω 
42N 009:033 και εγενετο εν τω διαχωριζεσθαι αυτους απ αυτου ειπεν ο πετρος προς τον ιησουν επιστατα καλον εστιν ημας ωδε ειναι και ποιησωμεν σκηνας τρεις μιαν σοι και μωσει μιαν και μιαν ηλια μη ειδως ο λεγει 
42N 009:034 ταυτα δε αυτου λεγοντος εγενετο νεφελη και επεσκιασεν αυτους εφοβηθησαν δε εν τω εκεινους εισελθειν εις την νεφελην 
42N 009:035 και φωνη εγενετο εκ της νεφελης λεγουσα ουτος εστιν ο υιος μου ο αγαπητος αυτου ακουετε 
42N 009:036 και εν τω γενεσθαι την φωνην ευρεθη ο ιησους μονος και αυτοι εσιγησαν και ουδενι απηγγειλαν εν εκειναις ταις ημεραις ουδεν ων εωρακασιν 
42N 009:037 εγενετο δε εν τη εξης ημερα κατελθοντων αυτων απο του ορους συνηντησεν αυτω οχλος πολυς 
42N 009:038 και ιδου ανηρ απο του οχλου ανεβοησεν λεγων διδασκαλε δεομαι σου επιβλεψον επι τον υιον μου οτι μονογενης εστιν μοι 
42N 009:039 και ιδου πνευμα λαμβανει αυτον και εξαιφνης κραζει και σπαρασσει αυτον μετα αφρου και μογις αποχωρει απ αυτου συντριβον αυτον 
42N 009:040 και εδεηθην των μαθητων σου ινα εκβαλλωσιν αυτο και ουκ ηδυνηθησαν 
42N 009:041 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν ω γενεα απιστος και διεστραμμενη εως ποτε εσομαι προς υμας και ανεξομαι υμων προσαγαγε ωδε τον υιον σου 
42N 009:042 ετι δε προσερχομενου αυτου ερρηξεν αυτον το δαιμονιον και συνεσπαραξεν επετιμησεν δε ο ιησους τω πνευματι τω ακαθαρτω και ιασατο τον παιδα και απεδωκεν αυτον τω πατρι αυτου 
42N 009:043 εξεπλησσοντο δε παντες επι τη μεγαλειοτητι του θεου παντων δε θαυμαζοντων επι πασιν οις εποιησεν ο ιησους ειπεν προς τους μαθητας αυτου 
42N 009:044 θεσθε υμεις εις τα ωτα υμων τους λογους τουτους ο γαρ υιος του ανθρωπου μελλει παραδιδοσθαι εις χειρας ανθρωπων 
42N 009:045 οι δε ηγνοουν το ρημα τουτο και ην παρακεκαλυμμενον απ αυτων ινα μη αισθωνται αυτο και εφοβουντο ερωτησαι αυτον περι του ρηματος τουτου 
42N 009:046 εισηλθεν δε διαλογισμος εν αυτοις το τις αν ειη μειζων αυτων 
42N 009:047 ο δε ιησους ιδων τον διαλογισμον της καρδιας αυτων επιλαβομενος παιδιου εστησεν αυτο παρ εαυτω 
42N 009:048 και ειπεν αυτοις ος εαν δεξηται τουτο το παιδιον επι τω ονοματι μου εμε δεχεται και ος εαν εμε δεξηται δεχεται τον αποστειλαντα με ο γαρ μικροτερος εν πασιν υμιν υπαρχων ουτος εσται μεγας 
42N 009:049 αποκριθεις δε ο ιωαννης ειπεν επιστατα ειδομεν τινα επι τω ονοματι σου εκβαλλοντα τα δαιμονια και εκωλυσαμεν αυτον οτι ουκ ακολουθει μεθ ημων 
42N 009:050 και ειπεν προς αυτον ο ιησους μη κωλυετε ος γαρ ουκ εστιν καθ ημων υπερ ημων εστιν 
42N 009:051 εγενετο δε εν τω συμπληρουσθαι τας ημερας της αναληψεως αυτου και αυτος το προσωπον αυτου εστηριξεν του πορευεσθαι εις ιερουσαλημ 
42N 009:052 και απεστειλεν αγγελους προ προσωπου αυτου και πορευθεντες εισηλθον εις κωμην σαμαρειτων ωστε ετοιμασαι αυτω 
42N 009:053 και ουκ εδεξαντο αυτον οτι το προσωπον αυτου ην πορευομενον εις ιερουσαλημ 
42N 009:054 ιδοντες δε οι μαθηται αυτου ιακωβος και ιωαννης ειπον κυριε θελεις ειπωμεν πυρ καταβηναι απο του ουρανου και αναλωσαι αυτους ως και ηλιας εποιησεν 
42N 009:055 στραφεις δε επετιμησεν αυτοις και ειπεν ουκ οιδατε οιου πνευματος εστε υμεις 
42N 009:056 ο γαρ υιος του ανθρωπου ουκ ηλθεν ψυχας ανθρωπων απολεσαι αλλα σωσαι και επορευθησαν εις ετεραν κωμην 
42N 009:057 εγενετο δε πορευομενων αυτων εν τη οδω ειπεν τις προς αυτον ακολουθησω σοι οπου αν απερχη κυριε 
42N 009:058 και ειπεν αυτω ο ιησους αι αλωπεκες φωλεους εχουσιν και τα πετεινα του ουρανου κατασκηνωσεις ο δε υιος του ανθρωπου ουκ εχει που την κεφαλην κλινη 
42N 009:059 ειπεν δε προς ετερον ακολουθει μοι ο δε ειπεν κυριε επιτρεψον μοι απελθοντι πρωτον θαψαι τον πατερα μου 
42N 009:060 ειπεν δε αυτω ο ιησους αφες τους νεκρους θαψαι τους εαυτων νεκρους συ δε απελθων διαγγελλε την βασιλειαν του θεου 
42N 009:061 ειπεν δε και ετερος ακολουθησω σοι κυριε πρωτον δε επιτρεψον μοι αποταξασθαι τοις εις τον οικον μου 
42N 009:062 ειπεν δε προς αυτον ο ιησους ουδεις επιβαλων την χειρα αυτου επ αροτρον και βλεπων εις τα οπισω ευθετος εστιν εις την βασιλειαν του θεου 
42N 010:001 μετα δε ταυτα ανεδειξεν ο κυριος και ετερους εβδομηκοντα και απεστειλεν αυτους ανα δυο προ προσωπου αυτου εις πασαν πολιν και τοπον ου εμελλεν αυτος ερχεσθαι 
42N 010:002 ελεγεν ουν προς αυτους ο μεν θερισμος πολυς οι δε εργαται ολιγοι δεηθητε ουν του κυριου του θερισμου οπως εκβαλλη εργατας εις τον θερισμον αυτου 
42N 010:003 υπαγετε ιδου εγω αποστελλω υμας ως αρνας εν μεσω λυκων 
42N 010:004 μη βασταζετε βαλαντιον μη πηραν μηδε υποδηματα και μηδενα κατα την οδον ασπασησθε 
42N 010:005 εις ην δ αν οικιαν εισερχησθε πρωτον λεγετε ειρηνη τω οικω τουτω 
42N 010:006 και εαν μεν η εκει  {VAR2: ο } υιος ειρηνης επαναπαυσεται επ αυτον η ειρηνη υμων ει δε μηγε εφ υμας ανακαμψει 
42N 010:007 εν αυτη δε τη οικια μενετε εσθιοντες και πινοντες τα παρ αυτων αξιος γαρ ο εργατης του μισθου αυτου εστιν μη μεταβαινετε εξ οικιας εις οικιαν 
42N 010:008 και εις ην δ αν πολιν εισερχησθε και δεχωνται υμας εσθιετε τα παρατιθεμενα υμιν 
42N 010:009 και θεραπευετε τους εν αυτη ασθενεις και λεγετε αυτοις ηγγικεν εφ υμας η βασιλεια του θεου 
42N 010:010 εις ην δ αν πολιν εισερχησθε και μη δεχωνται υμας εξελθοντες εις τας πλατειας αυτης ειπατε 
42N 010:011 και τον κονιορτον τον κολληθεντα ημιν εκ της πολεως υμων απομασσομεθα υμιν πλην τουτο γινωσκετε οτι ηγγικεν εφ υμας η βασιλεια του θεου 
42N 010:012 λεγω δε υμιν οτι σοδομοις εν τη ημερα εκεινη ανεκτοτερον εσται η τη πολει εκεινη 
42N 010:013 ουαι σοι χωραζιν ουαι σοι βηθσαιδα οτι ει εν τυρω και σιδωνι εγενοντο αι δυναμεις αι γενομεναι εν υμιν παλαι αν εν σακκω και σποδω καθημεναι μετενοησαν 
42N 010:014 πλην τυρω και σιδωνι ανεκτοτερον εσται εν τη κρισει η υμιν 
42N 010:015 και συ καπερναουμ η εως του ουρανου υψωθεισα εως αδου καταβιβασθηση 
42N 010:016 ο ακουων υμων εμου ακουει και ο αθετων υμας εμε αθετει ο δε εμε αθετων αθετει τον αποστειλαντα με 
42N 010:017 υπεστρεψαν δε οι εβδομηκοντα μετα χαρας λεγοντες κυριε και τα δαιμονια υποτασσεται ημιν εν τω ονοματι σου 
42N 010:018 ειπεν δε αυτοις εθεωρουν τον σαταναν ως αστραπην εκ του ουρανου πεσοντα 
42N 010:019 ιδου διδωμι υμιν την εξουσιαν του πατειν επανω οφεων και σκορπιων και επι πασαν την δυναμιν του εχθρου και ουδεν υμας ου μη  {VAR1: αδικηση } {VAR2: αδικησει } 
42N 010:020 πλην εν τουτω μη χαιρετε οτι τα πνευματα υμιν υποτασσεται χαιρετε δε μαλλον οτι τα ονοματα υμων εγραφη εν τοις ουρανοις 
42N 010:021 εν αυτη τη ωρα ηγαλλιασατο τω πνευματι ο ιησους και ειπεν εξομολογουμαι σοι πατερ κυριε του ουρανου και της γης οτι απεκρυψας ταυτα απο σοφων και συνετων και απεκαλυψας αυτα νηπιοις ναι ο πατηρ οτι ουτως εγενετο ευδοκια εμπροσθεν σου 
42N 010:022  {VAR1: και στραφεις προς τους μαθητας ειπεν } παντα παρεδοθη μοι υπο του πατρος μου και ουδεις γινωσκει τις εστιν ο υιος ει μη ο πατηρ και τις εστιν ο πατηρ ει μη ο υιος και ω εαν βουληται ο υιος αποκαλυψαι 
42N 010:023 και στραφεις προς τους μαθητας κατ ιδιαν ειπεν μακαριοι οι οφθαλμοι οι βλεποντες α βλεπετε 
42N 010:024 λεγω γαρ υμιν οτι πολλοι προφηται και βασιλεις ηθελησαν ιδειν α υμεις βλεπετε και ουκ ειδον και ακουσαι α ακουετε και ουκ ηκουσαν 
42N 010:025 και ιδου νομικος τις ανεστη εκπειραζων αυτον και λεγων διδασκαλε τι ποιησας ζωην αιωνιον κληρονομησω 
42N 010:026 ο δε ειπεν προς αυτον εν τω νομω τι γεγραπται πως αναγινωσκεις 
42N 010:027 ο δε αποκριθεις ειπεν αγαπησεις κυριον τον θεον σου εξ ολης της καρδιας σου και εξ ολης της ψυχης σου και εξ ολης της ισχυος σου και εξ ολης της διανοιας σου και τον πλησιον σου ως σεαυτον 
42N 010:028 ειπεν δε αυτω ορθως απεκριθης τουτο ποιει και ζηση 
42N 010:029 ο δε θελων δικαιουν εαυτον ειπεν προς τον ιησουν και τις εστιν μου πλησιον 
42N 010:030 υπολαβων δε ο ιησους ειπεν ανθρωπος τις κατεβαινεν απο ιερουσαλημ εις ιεριχω και λησταις περιεπεσεν οι και εκδυσαντες αυτον και πληγας επιθεντες απηλθον αφεντες ημιθανη τυγχανοντα 
42N 010:031 κατα συγκυριαν δε ιερευς τις κατεβαινεν εν τη οδω εκεινη και ιδων αυτον αντιπαρηλθεν 
42N 010:032 ομοιως δε και λευιτης γενομενος κατα τον τοπον ελθων και ιδων αντιπαρηλθεν 
42N 010:033 σαμαρειτης δε τις οδευων ηλθεν κατ αυτον και ιδων αυτον εσπλαγχνισθη 
42N 010:034 και προσελθων κατεδησεν τα τραυματα αυτου επιχεων ελαιον και οινον επιβιβασας δε αυτον επι το ιδιον κτηνος ηγαγεν αυτον εις πανδοχειον και επεμεληθη αυτου 
42N 010:035 και επι την αυριον εξελθων εκβαλων δυο δηναρια εδωκεν τω πανδοχει και ειπεν αυτω επιμεληθητι αυτου και ο τι αν προσδαπανησης εγω εν τω επανερχεσθαι με αποδωσω σοι 
42N 010:036 τις ουν τουτων των τριων δοκει σοι πλησιον γεγονεναι του εμπεσοντος εις τους ληστας 
42N 010:037 ο δε ειπεν ο ποιησας το ελεος μετ αυτου ειπεν ουν αυτω ο ιησους πορευου και συ ποιει ομοιως 
42N 010:038 εγενετο δε εν τω πορευεσθαι αυτους και αυτος εισηλθεν εις κωμην τινα γυνη δε τις ονοματι μαρθα υπεδεξατο αυτον εις τον οικον αυτης 
42N 010:039 και τηδε ην αδελφη καλουμενη μαρια η και παρακαθισασα παρα τους ποδας του ιησου ηκουεν τον λογον αυτου 
42N 010:040 η δε μαρθα περιεσπατο περι πολλην διακονιαν επιστασα δε ειπεν κυριε ου μελει σοι οτι η αδελφη μου μονην με κατελιπεν διακονειν ειπε ουν αυτη ινα μοι συναντιλαβηται 
42N 010:041 αποκριθεις δε ειπεν αυτη ο ιησους μαρθα μαρθα μεριμνας και τυρβαζη περι πολλα 
42N 010:042 ενος δε εστιν χρεια μαρια δε την αγαθην μεριδα εξελεξατο ητις ουκ αφαιρεθησεται απ αυτης 
42N 011:001 και εγενετο εν τω ειναι αυτον εν τοπω τινι προσευχομενον ως επαυσατο ειπεν τις των μαθητων αυτου προς αυτον κυριε διδαξον ημας προσευχεσθαι καθως και ιωαννης εδιδαξεν τους μαθητας αυτου 
42N 011:002 ειπεν δε αυτοις οταν προσευχησθε λεγετε πατερ ημων ο εν τοις ουρανοις αγιασθητω το ονομα σου ελθετω η βασιλεια σου γενηθητω το θελημα σου ως εν ουρανω και επι της γης 
42N 011:003 τον αρτον ημων τον επιουσιον διδου ημιν το καθ ημεραν 
42N 011:004 και αφες ημιν τας αμαρτιας ημων και γαρ αυτοι αφιεμεν παντι οφειλοντι ημιν και μη εισενεγκης ημας εις πειρασμον αλλα ρυσαι ημας απο του πονηρου 
42N 011:005 και ειπεν προς αυτους τις εξ υμων εξει φιλον και πορευσεται προς αυτον μεσονυκτιου και ειπη αυτω φιλε χρησον μοι τρεις αρτους 
42N 011:006 επειδη φιλος μου παρεγενετο εξ οδου προς με και ουκ εχω ο παραθησω αυτω 
42N 011:007 κακεινος εσωθεν αποκριθεις ειπη μη μοι κοπους παρεχε ηδη η θυρα κεκλεισται και τα παιδια μου μετ εμου εις την κοιτην εισιν ου δυναμαι αναστας δουναι σοι 
42N 011:008 λεγω υμιν ει και ου δωσει αυτω αναστας δια το ειναι αυτου φιλον δια γε την αναιδειαν αυτου εγερθεις δωσει αυτω οσων χρηζει 
42N 011:009 καγω υμιν λεγω αιτειτε και δοθησεται υμιν ζητειτε και ευρησετε κρουετε και ανοιγησεται υμιν 
42N 011:010 πας γαρ ο αιτων λαμβανει και ο ζητων ευρισκει και τω κρουοντι ανοιγησεται 
42N 011:011 τινα δε υμων τον πατερα αιτησει ο υιος αρτον μη λιθον επιδωσει αυτω ει και ιχθυν μη αντι ιχθυος οφιν επιδωσει αυτω 
42N 011:012 η και εαν αιτηση ωον μη επιδωσει αυτω σκορπιον 
42N 011:013 ει ουν υμεις πονηροι υπαρχοντες οιδατε αγαθα δοματα διδοναι τοις τεκνοις υμων ποσω μαλλον ο πατηρ ο εξ ουρανου δωσει πνευμα αγιον τοις αιτουσιν αυτον 
42N 011:014 και ην εκβαλλων δαιμονιον και αυτο ην κωφον εγενετο δε του δαιμονιου εξελθοντος ελαλησεν ο κωφος και εθαυμασαν οι οχλοι 
42N 011:015 τινες δε εξ αυτων ειπον εν βεελζεβουλ αρχοντι των δαιμονιων εκβαλλει τα δαιμονια 
42N 011:016 ετεροι δε πειραζοντες σημειον παρ αυτου εζητουν εξ ουρανου 
42N 011:017 αυτος δε ειδως αυτων τα διανοηματα ειπεν αυτοις πασα βασιλεια εφ εαυτην διαμερισθεισα ερημουται και οικος επι οικον πιπτει 
42N 011:018 ει δε και ο σατανας εφ εαυτον διεμερισθη πως σταθησεται η βασιλεια αυτου οτι λεγετε εν βεελζεβουλ εκβαλλειν με τα δαιμονια 
42N 011:019 ει δε εγω εν βεελζεβουλ εκβαλλω τα δαιμονια οι υιοι υμων εν τινι εκβαλλουσιν δια τουτο κριται υμων αυτοι εσονται 
42N 011:020 ει δε εν δακτυλω θεου εκβαλλω τα δαιμονια αρα εφθασεν εφ υμας η βασιλεια του θεου 
42N 011:021 οταν ο ισχυρος καθωπλισμενος φυλασση την εαυτου αυλην εν ειρηνη εστιν τα υπαρχοντα αυτου 
42N 011:022 επαν δε ο ισχυροτερος αυτου επελθων νικηση αυτον την πανοπλιαν αυτου αιρει εφ η επεποιθει και τα σκυλα αυτου διαδιδωσιν 
42N 011:023 ο μη ων μετ εμου κατ εμου εστιν και ο μη συναγων μετ εμου σκορπιζει 
42N 011:024 οταν το ακαθαρτον πνευμα εξελθη απο του ανθρωπου διερχεται δι ανυδρων τοπων ζητουν αναπαυσιν και μη ευρισκον λεγει υποστρεψω εις τον οικον μου οθεν εξηλθον 
42N 011:025 και ελθον ευρισκει σεσαρωμενον και κεκοσμημενον 
42N 011:026 τοτε πορευεται και παραλαμβανει επτα ετερα πνευματα πονηροτερα εαυτου και εισελθοντα κατοικει εκει και γινεται τα εσχατα του ανθρωπου εκεινου χειρονα των πρωτων 
42N 011:027 εγενετο δε εν τω λεγειν αυτον ταυτα επαρασα τις γυνη φωνην εκ του οχλου ειπεν αυτω μακαρια η κοιλια η βαστασασα σε και μαστοι ους εθηλασας 
42N 011:028 αυτος δε ειπεν μενουνγε μακαριοι οι ακουοντες τον λογον του θεου και φυλασσοντες αυτον 
42N 011:029 των δε οχλων επαθροιζομενων ηρξατο λεγειν η γενεα αυτη πονηρα εστιν σημειον επιζητει και σημειον ου δοθησεται αυτη ει μη το σημειον ιωνα του προφητου 
42N 011:030 καθως γαρ εγενετο ιωνας σημειον τοις νινευιταις ουτως εσται και ο υιος του ανθρωπου τη γενεα ταυτη 
42N 011:031 βασιλισσα νοτου εγερθησεται εν τη κρισει μετα των ανδρων της γενεας ταυτης και κατακρινει αυτους οτι ηλθεν εκ των περατων της γης ακουσαι την σοφιαν σολομωντος και ιδου πλειον σολομωντος ωδε 
42N 011:032 ανδρες νινευι αναστησονται εν τη κρισει μετα της γενεας ταυτης και κατακρινουσιν αυτην οτι μετενοησαν εις το κηρυγμα ιωνα και ιδου πλειον ιωνα ωδε 
42N 011:033 ουδεις δε λυχνον αψας εις κρυπτον τιθησιν ουδε υπο τον μοδιον αλλ επι την λυχνιαν ινα οι εισπορευομενοι το φεγγος βλεπωσιν 
42N 011:034 ο λυχνος του σωματος εστιν ο οφθαλμος οταν ουν ο οφθαλμος σου απλους η και ολον το σωμα σου φωτεινον εστιν επαν δε πονηρος η και το σωμα σου σκοτεινον 
42N 011:035 σκοπει ουν μη το φως το εν σοι σκοτος εστιν 
42N 011:036 ει ουν το σωμα σου ολον φωτεινον μη εχον τι μερος σκοτεινον εσται φωτεινον ολον ως οταν ο λυχνος τη αστραπη φωτιζη σε 
42N 011:037 εν δε τω λαλησαι ηρωτα αυτον φαρισαιος τις οπως αριστηση παρ αυτω εισελθων δε ανεπεσεν 
42N 011:038 ο δε φαρισαιος ιδων εθαυμασεν οτι ου πρωτον εβαπτισθη προ του αριστου 
42N 011:039 ειπεν δε ο κυριος προς αυτον νυν υμεις οι φαρισαιοι το εξωθεν του ποτηριου και του πινακος καθαριζετε το δε εσωθεν υμων γεμει αρπαγης και πονηριας 
42N 011:040 αφρονες ουχ ο ποιησας το εξωθεν και το εσωθεν εποιησεν 
42N 011:041 πλην τα ενοντα δοτε ελεημοσυνην και ιδου παντα καθαρα υμιν εστιν 
42N 011:042 αλλ ουαι υμιν τοις φαρισαιοις οτι αποδεκατουτε το ηδυοσμον και το πηγανον και παν λαχανον και παρερχεσθε την κρισιν και την αγαπην του θεου ταυτα εδει ποιησαι κακεινα μη αφιεναι 
42N 011:043 ουαι υμιν τοις φαρισαιοις οτι αγαπατε την πρωτοκαθεδριαν εν ταις συναγωγαις και τους ασπασμους εν ταις αγοραις 
42N 011:044 ουαι υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι εστε ως τα μνημεια τα αδηλα και οι ανθρωποι οι περιπατουντες επανω ουκ οιδασιν 
42N 011:045 αποκριθεις δε τις των νομικων λεγει αυτω διδασκαλε ταυτα λεγων και ημας υβριζεις 
42N 011:046 ο δε ειπεν και υμιν τοις νομικοις ουαι οτι φορτιζετε τους ανθρωπους φορτια δυσβαστακτα και αυτοι ενι των δακτυλων υμων ου προσψαυετε τοις φορτιοις 
42N 011:047 ουαι υμιν οτι οικοδομειτε τα μνημεια των προφητων οι δε πατερες υμων απεκτειναν αυτους 
42N 011:048 αρα μαρτυρειτε και συνευδοκειτε τοις εργοις των πατερων υμων οτι αυτοι μεν απεκτειναν αυτους υμεις δε οικοδομειτε αυτων τα μνημεια 
42N 011:049 δια τουτο και η σοφια του θεου ειπεν αποστελω εις αυτους προφητας και αποστολους και εξ αυτων αποκτενουσιν και εκδιωξουσιν 
42N 011:050 ινα εκζητηθη το αιμα παντων των προφητων το εκχυνομενον απο καταβολης κοσμου απο της γενεας ταυτης 
42N 011:051 απο του αιματος αβελ εως του αιματος ζαχαριου του απολομενου μεταξυ του θυσιαστηριου και του οικου ναι λεγω υμιν εκζητηθησεται απο της γενεας ταυτης 
42N 011:052 ουαι υμιν τοις νομικοις οτι ηρατε την κλειδα της γνωσεως αυτοι ουκ εισηλθετε και τους εισερχομενους εκωλυσατε 
42N 011:053 λεγοντος δε αυτου ταυτα προς αυτους ηρξαντο οι γραμματεις και οι φαρισαιοι δεινως ενεχειν και αποστοματιζειν αυτον περι πλειονων 
42N 011:054 ενεδρευοντες αυτον και ζητουντες θηρευσαι τι εκ του στοματος αυτου ινα κατηγορησωσιν αυτου 
42N 012:001 εν οις επισυναχθεισων των μυριαδων του οχλου ωστε καταπατειν αλληλους ηρξατο λεγειν προς τους μαθητας αυτου πρωτον προσεχετε εαυτοις απο της ζυμης των φαρισαιων ητις εστιν υποκρισις 
42N 012:002 ουδεν δε συγκεκαλυμμενον εστιν ο ουκ αποκαλυφθησεται και κρυπτον ο ου γνωσθησεται 
42N 012:003 ανθ ων οσα εν τη σκοτια ειπατε εν τω φωτι ακουσθησεται και ο προς το ους ελαλησατε εν τοις ταμειοις κηρυχθησεται επι των δωματων 
42N 012:004 λεγω δε υμιν τοις φιλοις μου μη φοβηθητε απο των αποκτεινοντων το σωμα και μετα ταυτα μη εχοντων περισσοτερον τι ποιησαι 
42N 012:005 υποδειξω δε υμιν τινα φοβηθητε φοβηθητε τον μετα το αποκτειναι εξουσιαν εχοντα εμβαλειν εις την γεενναν ναι λεγω υμιν τουτον φοβηθητε 
42N 012:006 ουχι πεντε στρουθια πωλειται ασσαριων δυο και εν εξ αυτων ουκ εστιν επιλελησμενον ενωπιον του θεου 
42N 012:007 αλλα και αι τριχες της κεφαλης υμων πασαι ηριθμηνται μη ουν φοβεισθε πολλων στρουθιων διαφερετε 
42N 012:008 λεγω δε υμιν πας ος αν ομολογηση εν εμοι εμπροσθεν των ανθρωπων και ο υιος του ανθρωπου ομολογησει εν αυτω εμπροσθεν των αγγελων του θεου 
42N 012:009 ο δε αρνησαμενος με ενωπιον των ανθρωπων απαρνηθησεται ενωπιον των αγγελων του θεου 
42N 012:010 και πας ος ερει λογον εις τον υιον του ανθρωπου αφεθησεται αυτω τω δε εις το αγιον πνευμα βλασφημησαντι ουκ αφεθησεται 
42N 012:011 οταν δε προσφερωσιν υμας επι τας συναγωγας και τας αρχας και τας εξουσιας μη μεριμνατε πως η τι απολογησησθε η τι ειπητε 
42N 012:012 το γαρ αγιον πνευμα διδαξει υμας εν αυτη τη ωρα α δει ειπειν 
42N 012:013 ειπεν δε τις αυτω εκ του οχλου διδασκαλε ειπε τω αδελφω μου μερισασθαι μετ εμου την κληρονομιαν 
42N 012:014 ο δε ειπεν αυτω ανθρωπε τις με κατεστησεν δικαστην η μεριστην εφ υμας 
42N 012:015 ειπεν δε προς αυτους ορατε και φυλασσεσθε απο της πλεονεξιας οτι ουκ εν τω περισσευειν τινι η ζωη αυτου εστιν εκ των υπαρχοντων αυτου 
42N 012:016 ειπεν δε παραβολην προς αυτους λεγων ανθρωπου τινος πλουσιου ευφορησεν η χωρα 
42N 012:017 και διελογιζετο εν εαυτω λεγων τι ποιησω οτι ουκ εχω που συναξω τους καρπους μου 
42N 012:018 και ειπεν τουτο ποιησω καθελω μου τας αποθηκας και μειζονας οικοδομησω και συναξω εκει παντα τα γενηματα μου και τα αγαθα μου 
42N 012:019 και ερω τη ψυχη μου ψυχη εχεις πολλα αγαθα κειμενα εις ετη πολλα αναπαυου φαγε πιε ευφραινου 
42N 012:020 ειπεν δε αυτω ο θεος  {VAR1: αφρων } {VAR2: αφρον } ταυτη τη νυκτι την ψυχην σου απαιτουσιν απο σου α δε ητοιμασας τινι εσται 
42N 012:021 ουτως ο θησαυριζων εαυτω και μη εις θεον πλουτων 
42N 012:022 ειπεν δε προς τους μαθητας αυτου δια τουτο υμιν λεγω μη μεριμνατε τη ψυχη υμων τι φαγητε μηδε τω σωματι τι ενδυσησθε 
42N 012:023 η ψυχη πλειον εστιν της τροφης και το σωμα του ενδυματος 
42N 012:024 κατανοησατε τους κορακας οτι ου σπειρουσιν ουδε θεριζουσιν οις ουκ εστιν ταμειον ουδε αποθηκη και ο θεος τρεφει αυτους ποσω μαλλον υμεις διαφερετε των πετεινων 
42N 012:025 τις δε εξ υμων μεριμνων δυναται προσθειναι επι την ηλικιαν αυτου πηχυν ενα 
42N 012:026 ει ουν ουτε ελαχιστον δυνασθε τι περι των λοιπων μεριμνατε 
42N 012:027 κατανοησατε τα κρινα πως αυξανει ου κοπια ουδε νηθει λεγω δε υμιν ουδε σολομων εν παση τη δοξη αυτου περιεβαλετο ως εν τουτων 
42N 012:028 ει δε τον χορτον εν τω αγρω σημερον οντα και αυριον εις κλιβανον βαλλομενον ο θεος ουτως αμφιεννυσιν ποσω μαλλον υμας ολιγοπιστοι 
42N 012:029 και υμεις μη ζητειτε τι φαγητε η τι πιητε και μη μετεωριζεσθε 
42N 012:030 ταυτα γαρ παντα τα εθνη του κοσμου επιζητει υμων δε ο πατηρ οιδεν οτι χρηζετε τουτων 
42N 012:031 πλην ζητειτε την βασιλειαν του θεου και ταυτα παντα προστεθησεται υμιν 
42N 012:032 μη φοβου το μικρον ποιμνιον οτι ευδοκησεν ο πατηρ υμων δουναι υμιν την βασιλειαν 
42N 012:033 πωλησατε τα υπαρχοντα υμων και δοτε ελεημοσυνην ποιησατε εαυτοις βαλαντια μη παλαιουμενα θησαυρον ανεκλειπτον εν τοις ουρανοις οπου κλεπτης ουκ εγγιζει ουδε σης διαφθειρει 
42N 012:034 οπου γαρ εστιν ο θησαυρος υμων εκει και η καρδια υμων εσται 
42N 012:035 εστωσαν υμων αι οσφυες περιεζωσμεναι και οι λυχνοι καιομενοι 
42N 012:036 και υμεις ομοιοι ανθρωποις προσδεχομενοις τον κυριον εαυτων ποτε αναλυσει εκ των γαμων ινα ελθοντος και κρουσαντος ευθεως ανοιξωσιν αυτω 
42N 012:037 μακαριοι οι δουλοι εκεινοι ους ελθων ο κυριος ευρησει γρηγορουντας αμην λεγω υμιν οτι περιζωσεται και ανακλινει αυτους και παρελθων διακονησει αυτοις 
42N 012:038 και εαν ελθη εν τη δευτερα φυλακη και εν τη τριτη φυλακη ελθη και ευρη ουτως μακαριοι εισιν οι δουλοι εκεινοι 
42N 012:039 τουτο δε γινωσκετε οτι ει ηδει ο οικοδεσποτης ποια ωρα ο κλεπτης ερχεται εγρηγορησεν αν και ουκ αν αφηκεν διορυγηναι τον οικον αυτου 
42N 012:040 και υμεις ουν γινεσθε ετοιμοι οτι η ωρα ου δοκειτε ο υιος του ανθρωπου ερχεται 
42N 012:041 ειπεν δε αυτω ο πετρος κυριε προς ημας την παραβολην ταυτην λεγεις η και προς παντας 
42N 012:042 ειπεν δε ο κυριος τις αρα εστιν ο πιστος οικονομος και φρονιμος ον καταστησει ο κυριος επι της θεραπειας αυτου του διδοναι εν καιρω το σιτομετριον 
42N 012:043 μακαριος ο δουλος εκεινος ον ελθων ο κυριος αυτου ευρησει ποιουντα ουτως 
42N 012:044 αληθως λεγω υμιν οτι επι πασιν τοις υπαρχουσιν αυτου καταστησει αυτον 
42N 012:045 εαν δε ειπη ο δουλος εκεινος εν τη καρδια αυτου χρονιζει ο κυριος μου ερχεσθαι και αρξηται τυπτειν τους παιδας και τας παιδισκας εσθιειν τε και πινειν και μεθυσκεσθαι 
42N 012:046 ηξει ο κυριος του δουλου εκεινου εν ημερα η ου προσδοκα και εν ωρα η ου γινωσκει και διχοτομησει αυτον και το μερος αυτου μετα των απιστων θησει 
42N 012:047 εκεινος δε ο δουλος ο γνους το θελημα του κυριου εαυτου και μη ετοιμασας μηδε ποιησας προς το θελημα αυτου δαρησεται πολλας 
42N 012:048 ο δε μη γνους ποιησας δε αξια πληγων δαρησεται ολιγας παντι δε ω εδοθη πολυ πολυ ζητηθησεται παρ αυτου και ω παρεθεντο πολυ περισσοτερον αιτησουσιν αυτον 
42N 012:049 πυρ ηλθον βαλειν εις την γην και τι θελω ει ηδη ανηφθη 
42N 012:050 βαπτισμα δε εχω βαπτισθηναι και πως συνεχομαι εως ου τελεσθη 
42N 012:051 δοκειτε οτι ειρηνην παρεγενομην δουναι εν τη γη ουχι λεγω υμιν αλλ η διαμερισμον 
42N 012:052 εσονται γαρ απο του νυν πεντε εν οικω ενι διαμεμερισμενοι τρεις επι δυσιν και δυο επι τρισιν 
42N 012:053 διαμερισθησεται πατηρ εφ υιω και υιος επι πατρι μητηρ επι θυγατρι και θυγατηρ επι μητρι πενθερα επι την νυμφην αυτης και νυμφη επι την πενθεραν αυτης 
42N 012:054 ελεγεν δε και τοις οχλοις οταν ιδητε την νεφελην ανατελλουσαν απο δυσμων ευθεως λεγετε ομβρος ερχεται και γινεται ουτως 
42N 012:055 και οταν νοτον πνεοντα λεγετε οτι καυσων εσται και γινεται 
42N 012:056 υποκριται το προσωπον  {VAR1: της γης και του ουρανου } {VAR2: του ουρανου και της γης } οιδατε δοκιμαζειν τον δε καιρον τουτον πως ου δοκιμαζετε 
42N 012:057 τι δε και αφ εαυτων ου κρινετε το δικαιον 
42N 012:058 ως γαρ υπαγεις μετα του αντιδικου σου επ αρχοντα εν τη οδω δος εργασιαν απηλλαχθαι απ αυτου μηποτε κατασυρη σε προς τον κριτην και ο κριτης σε παραδω τω πρακτορι και ο πρακτωρ σε βαλλη εις φυλακην 
42N 012:059 λεγω σοι ου μη εξελθης εκειθεν εως ου και το εσχατον λεπτον αποδως 
42N 013:001 παρησαν δε τινες εν αυτω τω καιρω απαγγελλοντες αυτω περι των γαλιλαιων ων το αιμα πιλατος εμιξεν μετα των θυσιων αυτων 
42N 013:002 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτοις δοκειτε οτι οι γαλιλαιοι ουτοι αμαρτωλοι παρα παντας τους γαλιλαιους εγενοντο οτι τοιαυτα πεπονθασιν 
42N 013:003 ουχι λεγω υμιν αλλ εαν μη μετανοητε παντες ωσαυτως απολεισθε 
42N 013:004 η εκεινοι οι δεκα και οκτω εφ ους επεσεν ο πυργος εν τω σιλωαμ και απεκτεινεν αυτους δοκειτε οτι ουτοι οφειλεται εγενοντο παρα παντας ανθρωπους τους κατοικουντας εν ιερουσαλημ 
42N 013:005 ουχι λεγω υμιν αλλ εαν μη μετανοητε παντες ομοιως απολεισθε 
42N 013:006 ελεγεν δε ταυτην την παραβολην συκην ειχεν τις εν τω αμπελωνι αυτου πεφυτευμενην και ηλθεν καρπον ζητων εν αυτη και ουχ ευρεν 
42N 013:007 ειπεν δε προς τον αμπελουργον ιδου τρια ετη ερχομαι ζητων καρπον εν τη συκη ταυτη και ουχ ευρισκω εκκοψον αυτην ινα τι και την γην καταργει 
42N 013:008 ο δε αποκριθεις λεγει αυτω κυριε αφες αυτην και τουτο το ετος εως οτου σκαψω περι αυτην και βαλω κοπριαν 
42N 013:009 καν μεν ποιηση καρπον ει δε μηγε εις το μελλον εκκοψεις αυτην 
42N 013:010 ην δε διδασκων εν μια των συναγωγων εν τοις σαββασιν 
42N 013:011 και ιδου γυνη ην πνευμα εχουσα ασθενειας ετη δεκα και οκτω και ην συγκυπτουσα και μη δυναμενη ανακυψαι εις το παντελες 
42N 013:012 ιδων δε αυτην ο ιησους προσεφωνησεν και ειπεν αυτη γυναι απολελυσαι της ασθενειας σου 
42N 013:013 και επεθηκεν αυτη τας χειρας και παραχρημα ανωρθωθη και εδοξαζεν τον θεον 
42N 013:014 αποκριθεις δε ο αρχισυναγωγος αγανακτων οτι τω σαββατω εθεραπευσεν ο ιησους ελεγεν τω οχλω εξ ημεραι εισιν εν αις δει εργαζεσθαι εν ταυταις ουν ερχομενοι θεραπευεσθε και μη τη ημερα του σαββατου 
42N 013:015 απεκριθη ουν αυτω ο κυριος και ειπεν υποκριτα εκαστος υμων τω σαββατω ου λυει τον βουν αυτου η τον ονον απο της φατνης και απαγαγων ποτιζει 
42N 013:016 ταυτην δε θυγατερα αβρααμ ουσαν ην εδησεν ο σατανας ιδου δεκα και οκτω ετη ουκ εδει λυθηναι απο του δεσμου τουτου τη ημερα του σαββατου 
42N 013:017 και ταυτα λεγοντος αυτου κατησχυνοντο παντες οι αντικειμενοι αυτω και πας ο οχλος εχαιρεν επι πασιν τοις ενδοξοις τοις γινομενοις υπ αυτου 
42N 013:018 ελεγεν δε τινι ομοια εστιν η βασιλεια του θεου και τινι ομοιωσω αυτην 
42N 013:019 ομοια εστιν κοκκω σιναπεως ον λαβων ανθρωπος εβαλεν εις κηπον εαυτου και ηυξησεν και εγενετο εις δενδρον μεγα και τα πετεινα του ουρανου κατεσκηνωσεν εν τοις κλαδοις αυτου 
42N 013:020 και παλιν ειπεν τινι ομοιωσω την βασιλειαν του θεου 
42N 013:021 ομοια εστιν ζυμη ην λαβουσα γυνη ενεκρυψεν εις αλευρου σατα τρια εως ου εζυμωθη ολον 
42N 013:022 και διεπορευετο κατα πολεις και κωμας διδασκων και πορειαν ποιουμενος εις ιερουσαλημ 
42N 013:023 ειπεν δε τις αυτω κυριε ει ολιγοι οι σωζομενοι ο δε ειπεν προς αυτους 
42N 013:024 αγωνιζεσθε εισελθειν δια της στενης πυλης οτι πολλοι λεγω υμιν ζητησουσιν εισελθειν και ουκ ισχυσουσιν 
42N 013:025 αφ ου αν εγερθη ο οικοδεσποτης και αποκλειση την θυραν και αρξησθε εξω εσταναι και κρουειν την θυραν λεγοντες κυριε κυριε ανοιξον ημιν και αποκριθεις ερει υμιν ουκ οιδα υμας ποθεν εστε 
42N 013:026 τοτε αρξεσθε λεγειν εφαγομεν ενωπιον σου και επιομεν και εν ταις πλατειαις ημων εδιδαξας 
42N 013:027 και ερει λεγω υμιν ουκ οιδα υμας ποθεν εστε αποστητε απ εμου παντες οι εργαται της αδικιας 
42N 013:028 εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων οταν οψησθε αβρααμ και ισαακ και ιακωβ και παντας τους προφητας εν τη βασιλεια του θεου υμας δε εκβαλλομενους εξω 
42N 013:029 και ηξουσιν απο ανατολων και δυσμων και απο βορρα και νοτου και ανακλιθησονται εν τη βασιλεια του θεου 
42N 013:030 και ιδου εισιν εσχατοι οι εσονται πρωτοι και εισιν πρωτοι οι εσονται εσχατοι 
42N 013:031 εν αυτη τη ημερα προσηλθον τινες φαρισαιοι λεγοντες αυτω εξελθε και πορευου εντευθεν οτι ηρωδης θελει σε αποκτειναι 
42N 013:032 και ειπεν αυτοις πορευθεντες ειπατε τη αλωπεκι ταυτη ιδου εκβαλλω δαιμονια και ιασεις επιτελω σημερον και αυριον και τη τριτη τελειουμαι 
42N 013:033 πλην δει με σημερον και αυριον και τη εχομενη πορευεσθαι οτι ουκ ενδεχεται προφητην απολεσθαι εξω ιερουσαλημ 
42N 013:034 ιερουσαλημ ιερουσαλημ η αποκτεινουσα τους προφητας και λιθοβολουσα τους απεσταλμενους προς αυτην ποσακις ηθελησα επισυναξαι τα τεκνα σου ον τροπον ορνις την εαυτης νοσσιαν υπο τας πτερυγας και ουκ ηθελησατε 
42N 013:035 ιδου αφιεται υμιν ο οικος υμων ερημος αμην δε λεγω υμιν οτι ου μη με ιδητε εως αν ηξη οτε ειπητε ευλογημενος ο ερχομενος εν ονοματι κυριου 
42N 014:001 και εγενετο εν τω ελθειν αυτον εις οικον τινος των αρχοντων των φαρισαιων σαββατω φαγειν αρτον και αυτοι ησαν παρατηρουμενοι αυτον 
42N 014:002 και ιδου ανθρωπος τις ην υδρωπικος εμπροσθεν αυτου 
42N 014:003 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν προς τους νομικους και φαρισαιους λεγων ει εξεστιν τω σαββατω θεραπευειν 
42N 014:004 οι δε ησυχασαν και επιλαβομενος ιασατο αυτον και απελυσεν 
42N 014:005 και αποκριθεις προς αυτους ειπεν τινος υμων ονος η βους εις φρεαρ εμπεσειται και ουκ ευθεως ανασπασει αυτον εν τη ημερα του σαββατου 
42N 014:006 και ουκ ισχυσαν ανταποκριθηναι αυτω προς ταυτα 
42N 014:007 ελεγεν δε προς τους κεκλημενους παραβολην επεχων πως τας πρωτοκλισιας εξελεγοντο λεγων προς αυτους 
42N 014:008 οταν κληθης υπο τινος εις γαμους μη κατακλιθης εις την πρωτοκλισιαν μηποτε εντιμοτερος σου η κεκλημενος υπ αυτου 
42N 014:009 και ελθων ο σε και αυτον καλεσας ερει σοι δος τουτω τοπον και τοτε αρξη μετ αισχυνης τον εσχατον τοπον κατεχειν 
42N 014:010 αλλ οταν κληθης πορευθεις αναπεσον εις τον εσχατον τοπον ινα οταν ελθη ο κεκληκως σε ειπη σοι φιλε προσαναβηθι ανωτερον τοτε εσται σοι δοξα ενωπιον των συνανακειμενων σοι 
42N 014:011 οτι πας ο υψων εαυτον ταπεινωθησεται και ο ταπεινων εαυτον υψωθησεται 
42N 014:012 ελεγεν δε και τω κεκληκοτι αυτον οταν ποιης αριστον η δειπνον μη φωνει τους φιλους σου μηδε τους αδελφους σου μηδε τους συγγενεις σου μηδε γειτονας πλουσιους μηποτε και αυτοι σε αντικαλεσωσιν και γενηται σοι ανταποδομα 
42N 014:013 αλλ οταν ποιης δοχην καλει πτωχους αναπηρους χωλους τυφλους 
42N 014:014 και μακαριος εση οτι ουκ εχουσιν ανταποδουναι σοι ανταποδοθησεται γαρ σοι εν τη αναστασει των δικαιων 
42N 014:015 ακουσας δε τις των συνανακειμενων ταυτα ειπεν αυτω μακαριος ος φαγεται αρτον εν τη βασιλεια του θεου 
42N 014:016 ο δε ειπεν αυτω ανθρωπος τις εποιησεν δειπνον μεγα και εκαλεσεν πολλους 
42N 014:017 και απεστειλεν τον δουλον αυτου τη ωρα του δειπνου ειπειν τοις κεκλημενοις ερχεσθε οτι ηδη ετοιμα εστιν παντα 
42N 014:018 και ηρξαντο απο μιας παραιτεισθαι παντες ο πρωτος ειπεν αυτω αγρον ηγορασα και εχω αναγκην εξελθειν και ιδειν αυτον ερωτω σε εχε με παρητημενον 
42N 014:019 και ετερος ειπεν ζευγη βοων ηγορασα πεντε και πορευομαι δοκιμασαι αυτα ερωτω σε εχε με παρητημενον 
42N 014:020 και ετερος ειπεν γυναικα εγημα και δια τουτο ου δυναμαι ελθειν 
42N 014:021 και παραγενομενος ο δουλος εκεινος απηγγειλεν τω κυριω αυτου ταυτα τοτε οργισθεις ο οικοδεσποτης ειπεν τω δουλω αυτου εξελθε ταχεως εις τας πλατειας και ρυμας της πολεως και τους πτωχους και αναπηρους και χωλους και τυφλους εισαγαγε ωδε 
42N 014:022 και ειπεν ο δουλος κυριε γεγονεν ως επεταξας και ετι τοπος εστιν 
42N 014:023 και ειπεν ο κυριος προς τον δουλον εξελθε εις τας οδους και φραγμους και αναγκασον εισελθειν ινα γεμισθη ο οικος μου 
42N 014:024 λεγω γαρ υμιν οτι ουδεις των ανδρων εκεινων των κεκλημενων γευσεται μου του δειπνου 
42N 014:025 συνεπορευοντο δε αυτω οχλοι πολλοι και στραφεις ειπεν προς αυτους 
42N 014:026 ει τις ερχεται προς με και ου μισει τον πατερα εαυτου και την μητερα και την γυναικα και τα τεκνα και τους αδελφους και τας αδελφας ετι δε και την εαυτου ψυχην ου δυναται μου μαθητης ειναι 
42N 014:027 και οστις ου βασταζει τον σταυρον αυτου και ερχεται οπισω μου ου δυναται μου ειναι μαθητης 
42N 014:028 τις γαρ εξ υμων θελων πυργον οικοδομησαι ουχι πρωτον καθισας ψηφιζει την δαπανην ει εχει τα προς απαρτισμον 
42N 014:029 ινα μηποτε θεντος αυτου θεμελιον και μη ισχυοντος εκτελεσαι παντες οι θεωρουντες αρξωνται εμπαιζειν αυτω 
42N 014:030 λεγοντες οτι ουτος ο ανθρωπος ηρξατο οικοδομειν και ουκ ισχυσεν εκτελεσαι 
42N 014:031 η τις βασιλευς πορευομενος συμβαλειν ετερω βασιλει εις πολεμον ουχι καθισας πρωτον βουλευεται ει δυνατος εστιν εν δεκα χιλιασιν απαντησαι τω μετα εικοσι χιλιαδων ερχομενω επ αυτον 
42N 014:032 ει δε μηγε ετι αυτου πορρω οντος πρεσβειαν αποστειλας ερωτα τα προς ειρηνην 
42N 014:033 ουτως ουν πας εξ υμων ος ουκ αποτασσεται πασιν τοις εαυτου υπαρχουσιν ου δυναται μου ειναι μαθητης 
42N 014:034 καλον το αλας εαν δε το αλας μωρανθη εν τινι αρτυθησεται 
42N 014:035 ουτε εις γην ουτε εις κοπριαν ευθετον εστιν εξω βαλλουσιν αυτο ο εχων ωτα ακουειν ακουετω 
42N 015:001 ησαν δε εγγιζοντες αυτω παντες οι τελωναι και οι αμαρτωλοι ακουειν αυτου 
42N 015:002 και διεγογγυζον οι φαρισαιοι και οι γραμματεις λεγοντες οτι ουτος αμαρτωλους προσδεχεται και συνεσθιει αυτοις 
42N 015:003 ειπεν δε προς αυτους την παραβολην ταυτην λεγων 
42N 015:004 τις ανθρωπος εξ υμων εχων εκατον προβατα και απολεσας εν εξ αυτων ου καταλειπει τα εννενηκονταεννεα εν τη ερημω και πορευεται επι το απολωλος εως ευρη αυτο 
42N 015:005 και ευρων επιτιθησιν επι τους ωμους εαυτου χαιρων 
42N 015:006 και ελθων εις τον οικον συγκαλει τους φιλους και τους γειτονας λεγων αυτοις συγχαρητε μοι οτι ευρον το προβατον μου το απολωλος 
42N 015:007 λεγω υμιν οτι ουτως χαρα εσται εν τω ουρανω επι ενι αμαρτωλω μετανοουντι η επι εννενηκονταεννεα δικαιοις οιτινες ου χρειαν εχουσιν μετανοιας 
42N 015:008 η τις γυνη δραχμας εχουσα δεκα εαν απολεση δραχμην μιαν ουχι απτει λυχνον και σαροι την οικιαν και ζητει επιμελως εως οτου ευρη 
42N 015:009 και ευρουσα συγκαλειται τας φιλας και τας γειτονας λεγουσα συγχαρητε μοι οτι ευρον την δραχμην ην απωλεσα 
42N 015:010 ουτως λεγω υμιν χαρα γινεται ενωπιον των αγγελων του θεου επι ενι αμαρτωλω μετανοουντι 
42N 015:011 ειπεν δε ανθρωπος τις ειχεν δυο υιους 
42N 015:012 και ειπεν ο νεωτερος αυτων τω πατρι πατερ δος μοι το επιβαλλον μερος της ουσιας και διειλεν αυτοις τον βιον 
42N 015:013 και μετ ου πολλας ημερας συναγαγων απαντα ο νεωτερος υιος απεδημησεν εις χωραν μακραν και εκει διεσκορπισεν την ουσιαν αυτου ζων ασωτως 
42N 015:014 δαπανησαντος δε αυτου παντα εγενετο λιμος ισχυρος κατα την χωραν εκεινην και αυτος ηρξατο υστερεισθαι 
42N 015:015 και πορευθεις εκολληθη ενι των πολιτων της χωρας εκεινης και επεμψεν αυτον εις τους αγρους αυτου βοσκειν χοιρους 
42N 015:016 και επεθυμει γεμισαι την κοιλιαν αυτου απο των κερατιων ων ησθιον οι χοιροι και ουδεις εδιδου αυτω 
42N 015:017 εις εαυτον δε ελθων ειπεν ποσοι μισθιοι του πατρος μου περισσευουσιν αρτων εγω δε λιμω απολλυμαι 
42N 015:018 αναστας πορευσομαι προς τον πατερα μου και ερω αυτω πατερ ημαρτον εις τον ουρανον και ενωπιον σου 
42N 015:019 και ουκετι ειμι αξιος κληθηναι υιος σου ποιησον με ως ενα των μισθιων σου 
42N 015:020 και αναστας ηλθεν προς τον πατερα εαυτου ετι δε αυτου μακραν απεχοντος ειδεν αυτον ο πατηρ αυτου και εσπλαγχνισθη και δραμων επεπεσεν επι τον τραχηλον αυτου και κατεφιλησεν αυτον 
42N 015:021 ειπεν δε αυτω ο υιος πατερ ημαρτον εις τον ουρανον και ενωπιον σου και ουκετι ειμι αξιος κληθηναι υιος σου 
42N 015:022 ειπεν δε ο πατηρ προς τους δουλους αυτου εξενεγκατε την στολην την πρωτην και ενδυσατε αυτον και δοτε δακτυλιον εις την χειρα αυτου και υποδηματα εις τους ποδας 
42N 015:023 και ενεγκαντες τον μοσχον τον σιτευτον θυσατε και φαγοντες ευφρανθωμεν 
42N 015:024 οτι ουτος ο υιος μου νεκρος ην και ανεζησεν και απολωλως ην και ευρεθη και ηρξαντο ευφραινεσθαι 
42N 015:025 ην δε ο υιος αυτου ο πρεσβυτερος εν αγρω και ως ερχομενος ηγγισεν τη οικια ηκουσεν συμφωνιας και χορων 
42N 015:026 και προσκαλεσαμενος ενα των παιδων  {VAR1: αυτου } επυνθανετο τι ειη ταυτα 
42N 015:027 ο δε ειπεν αυτω οτι ο αδελφος σου ηκει και εθυσεν ο πατηρ σου τον μοσχον τον σιτευτον οτι υγιαινοντα αυτον απελαβεν 
42N 015:028 ωργισθη δε και ουκ ηθελεν εισελθειν ο ουν πατηρ αυτου εξελθων παρεκαλει αυτον 
42N 015:029 ο δε αποκριθεις ειπεν τω πατρι ιδου τοσαυτα ετη δουλευω σοι και ουδεποτε εντολην σου παρηλθον και εμοι ουδεποτε εδωκας εριφον ινα μετα των φιλων μου ευφρανθω 
42N 015:030 οτε δε ο υιος σου ουτος ο καταφαγων σου τον βιον μετα πορνων ηλθεν εθυσας αυτω τον μοσχον τον σιτευτον 
42N 015:031 ο δε ειπεν αυτω τεκνον συ παντοτε μετ εμου ει και παντα τα εμα σα εστιν 
42N 015:032 ευφρανθηναι δε και χαρηναι εδει οτι ο αδελφος σου ουτος νεκρος ην και ανεζησεν και απολωλως ην και ευρεθη 
42N 016:001 ελεγεν δε και προς τους μαθητας αυτου ανθρωπος τις ην πλουσιος ος ειχεν οικονομον και ουτος διεβληθη αυτω ως διασκορπιζων τα υπαρχοντα αυτου 
42N 016:002 και φωνησας αυτον ειπεν αυτω τι τουτο ακουω περι σου αποδος τον λογον της οικονομιας σου ου γαρ δυνηση ετι οικονομειν 
42N 016:003 ειπεν δε εν εαυτω ο οικονομος τι ποιησω οτι ο κυριος μου αφαιρειται την οικονομιαν απ εμου σκαπτειν ουκ ισχυω επαιτειν αισχυνομαι 
42N 016:004 εγνων τι ποιησω ινα οταν μετασταθω της οικονομιας δεξωνται με εις τους οικους αυτων 
42N 016:005 και προσκαλεσαμενος ενα εκαστον των χρεωφειλετων του κυριου εαυτου ελεγεν τω πρωτω ποσον οφειλεις τω κυριω μου 
42N 016:006 ο δε ειπεν εκατον βατους ελαιου και ειπεν αυτω δεξαι σου το γραμμα και καθισας ταχεως γραψον πεντηκοντα 
42N 016:007 επειτα ετερω ειπεν συ δε ποσον οφειλεις ο δε ειπεν εκατον κορους σιτου και λεγει αυτω δεξαι σου το γραμμα και γραψον ογδοηκοντα 
42N 016:008 και επηνεσεν ο κυριος τον οικονομον της αδικιας οτι φρονιμως εποιησεν οτι οι υιοι του αιωνος τουτου φρονιμωτεροι υπερ τους υιους του φωτος εις την γενεαν  {VAR1: την } εαυτων εισιν 
42N 016:009 καγω υμιν λεγω ποιησατε εαυτοις φιλους εκ του μαμωνα της αδικιας ινα οταν εκλιπητε δεξωνται υμας εις τας αιωνιους σκηνας 
42N 016:010 ο πιστος εν ελαχιστω και εν πολλω πιστος εστιν και ο εν ελαχιστω αδικος και εν πολλω αδικος εστιν 
42N 016:011 ει ουν εν τω αδικω μαμωνα πιστοι ουκ εγενεσθε το αληθινον τις υμιν πιστευσει 
42N 016:012 και ει εν τω αλλοτριω πιστοι ουκ εγενεσθε το υμετερον τις υμιν δωσει 
42N 016:013 ουδεις οικετης δυναται δυσι κυριοις δουλευειν η γαρ τον ενα μισησει και τον ετερον αγαπησει η ενος ανθεξεται και του ετερου καταφρονησει ου δυνασθε θεω δουλευειν και μαμωνα 
42N 016:014 ηκουον δε ταυτα παντα και οι φαρισαιοι φιλαργυροι υπαρχοντες και εξεμυκτηριζον αυτον 
42N 016:015 και ειπεν αυτοις υμεις εστε οι δικαιουντες εαυτους ενωπιον των ανθρωπων ο δε θεος γινωσκει τας καρδιας υμων οτι το εν ανθρωποις υψηλον βδελυγμα ενωπιον του θεου εστιν 
42N 016:016 ο νομος και οι προφηται εως ιωαννου απο τοτε η βασιλεια του θεου ευαγγελιζεται και πας εις αυτην βιαζεται 
42N 016:017 ευκοπωτερον δε εστιν τον ουρανον και την γην παρελθειν η του νομου μιαν κεραιαν πεσειν 
42N 016:018 πας ο απολυων την γυναικα αυτου και γαμων ετεραν μοιχευει και πας ο απολελυμενην απο ανδρος γαμων μοιχευει 
42N 016:019 ανθρωπος δε τις ην πλουσιος και ενεδιδυσκετο πορφυραν και βυσσον ευφραινομενος καθ ημεραν λαμπρως 
42N 016:020 πτωχος δε τις ην ονοματι λαζαρος ος εβεβλητο προς τον πυλωνα αυτου ηλκωμενος 
42N 016:021 και επιθυμων χορτασθηναι απο των ψιχιων των πιπτοντων απο της τραπεζης του πλουσιου αλλα και οι κυνες ερχομενοι απελειχον τα ελκη αυτου 
42N 016:022 εγενετο δε αποθανειν τον πτωχον και απενεχθηναι αυτον υπο των αγγελων εις τον κολπον του αβρααμ απεθανεν δε και ο πλουσιος και εταφη 
42N 016:023 και εν τω αδη επαρας τους οφθαλμους αυτου υπαρχων εν βασανοις ορα τον αβρααμ απο μακροθεν και λαζαρον εν τοις κολποις αυτου 
42N 016:024 και αυτος φωνησας ειπεν πατερ αβρααμ ελεησον με και πεμψον λαζαρον ινα βαψη το ακρον του δακτυλου αυτου υδατος και καταψυξη την γλωσσαν μου οτι οδυνωμαι εν τη φλογι ταυτη 
42N 016:025 ειπεν δε αβρααμ τεκνον μνησθητι οτι απελαβες συ τα αγαθα σου εν τη ζωη σου και λαζαρος ομοιως τα κακα νυν δε οδε παρακαλειται συ δε οδυνασαι 
42N 016:026 και επι πασιν τουτοις μεταξυ ημων και υμων χασμα μεγα εστηρικται οπως οι θελοντες διαβηναι εντευθεν προς υμας μη δυνωνται μηδε οι εκειθεν προς ημας διαπερωσιν 
42N 016:027 ειπεν δε ερωτω ουν σε πατερ ινα πεμψης αυτον εις τον οικον του πατρος μου 
42N 016:028 εχω γαρ πεντε αδελφους οπως διαμαρτυρηται αυτοις ινα μη και αυτοι ελθωσιν εις τον τοπον τουτον της βασανου 
42N 016:029 λεγει αυτω αβρααμ εχουσιν μωσεα και τους προφητας ακουσατωσαν αυτων 
42N 016:030 ο δε ειπεν ουχι πατερ αβρααμ αλλ εαν τις απο νεκρων πορευθη προς αυτους μετανοησουσιν 
42N 016:031 ειπεν δε αυτω ει μωσεως και των προφητων ουκ ακουουσιν ουδε εαν τις εκ νεκρων αναστη πεισθησονται 
42N 017:001 ειπεν δε προς τους μαθητας ανενδεκτον εστιν του μη ελθειν τα σκανδαλα ουαι δε δι ου ερχεται 
42N 017:002 λυσιτελει αυτω ει μυλος ονικος περικειται περι τον τραχηλον αυτου και ερριπται εις την θαλασσαν η ινα σκανδαλιση ενα των μικρων τουτων 
42N 017:003 προσεχετε εαυτοις εαν δε αμαρτη εις σε ο αδελφος σου επιτιμησον αυτω και εαν μετανοηση αφες αυτω 
42N 017:004 και εαν επτακις της ημερας αμαρτη εις σε και επτακις της ημερας επιστρεψη επι σε λεγων μετανοω αφησεις αυτω 
42N 017:005 και ειπον οι αποστολοι τω κυριω προσθες ημιν πιστιν 
42N 017:006 ειπεν δε ο κυριος ει ειχετε πιστιν ως κοκκον σιναπεως ελεγετε αν τη συκαμινω ταυτη εκριζωθητι και φυτευθητι εν τη θαλασση και υπηκουσεν αν υμιν 
42N 017:007 τις δε εξ υμων δουλον εχων αροτριωντα η ποιμαινοντα ος εισελθοντι εκ του αγρου ερει ευθεως παρελθων αναπεσαι 
42N 017:008 αλλ ουχι ερει αυτω ετοιμασον τι δειπνησω και περιζωσαμενος διακονει μοι εως φαγω και πιω και μετα ταυτα φαγεσαι και πιεσαι συ 
42N 017:009 μη χαριν εχει τω δουλω εκεινω οτι εποιησεν τα διαταχθεντα αυτω ου δοκω 
42N 017:010 ουτως και υμεις οταν ποιησητε παντα τα διαταχθεντα υμιν λεγετε οτι δουλοι αχρειοι εσμεν οτι ο ωφειλομεν ποιησαι πεποιηκαμεν 
42N 017:011 και εγενετο εν τω πορευεσθαι αυτον εις ιερουσαλημ και αυτος διηρχετο δια μεσου σαμαρειας και γαλιλαιας 
42N 017:012 και εισερχομενου αυτου εις τινα κωμην απηντησαν αυτω δεκα λεπροι ανδρες οι εστησαν πορρωθεν 
42N 017:013 και αυτοι ηραν φωνην λεγοντες ιησου επιστατα ελεησον ημας 
42N 017:014 και ιδων ειπεν αυτοις πορευθεντες επιδειξατε εαυτους τοις ιερευσιν και εγενετο εν τω υπαγειν αυτους εκαθαρισθησαν 
42N 017:015 εις δε εξ αυτων ιδων οτι ιαθη υπεστρεψεν μετα φωνης μεγαλης δοξαζων τον θεον 
42N 017:016 και επεσεν επι προσωπον παρα τους ποδας αυτου ευχαριστων αυτω και αυτος ην σαμαρειτης 
42N 017:017 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν ουχι οι δεκα εκαθαρισθησαν οι δε εννεα που 
42N 017:018 ουχ ευρεθησαν υποστρεψαντες δουναι δοξαν τω θεω ει μη ο αλλογενης ουτος 
42N 017:019 και ειπεν αυτω αναστας πορευου η πιστις σου σεσωκεν σε 
42N 017:020 επερωτηθεις δε υπο των φαρισαιων ποτε ερχεται η βασιλεια του θεου απεκριθη αυτοις και ειπεν ουκ ερχεται η βασιλεια του θεου μετα παρατηρησεως 
42N 017:021 ουδε ερουσιν ιδου ωδε η ιδου εκει ιδου γαρ η βασιλεια του θεου εντος υμων εστιν 
42N 017:022 ειπεν δε προς τους μαθητας ελευσονται ημεραι οτε επιθυμησετε μιαν των ημερων του υιου του ανθρωπου ιδειν και ουκ οψεσθε 
42N 017:023 και ερουσιν υμιν ιδου ωδε η ιδου εκει μη απελθητε μηδε διωξητε 
42N 017:024 ωσπερ γαρ η αστραπη η αστραπτουσα εκ της υπ ουρανον εις την υπ ουρανον λαμπει ουτως εσται και ο υιος του ανθρωπου εν τη ημερα αυτου 
42N 017:025 πρωτον δε δει αυτον πολλα παθειν και αποδοκιμασθηναι απο της γενεας ταυτης 
42N 017:026 και καθως εγενετο εν ταις ημεραις του νωε ουτως εσται και εν ταις ημεραις του υιου του ανθρωπου 
42N 017:027 ησθιον επινον εγαμουν εξεγαμιζοντο αχρι ης ημερας εισηλθεν νωε εις την κιβωτον και ηλθεν ο κατακλυσμος και απωλεσεν απαντας 
42N 017:028 ομοιως και ως εγενετο εν ταις ημεραις λωτ ησθιον επινον ηγοραζον επωλουν εφυτευον ωκοδομουν 
42N 017:029 η δε ημερα εξηλθεν λωτ απο σοδομων εβρεξεν πυρ και θειον απ ουρανου και απωλεσεν απαντας 
42N 017:030 κατα ταυτα εσται η ημερα ο υιος του ανθρωπου αποκαλυπτεται 
42N 017:031 εν εκεινη τη ημερα ος εσται επι του δωματος και τα σκευη αυτου εν τη οικια μη καταβατω αραι αυτα και ο εν τω αγρω ομοιως μη επιστρεψατω εις τα οπισω 
42N 017:032 μνημονευετε της γυναικος λωτ 
42N 017:033 ος εαν ζητηση την ψυχην αυτου σωσαι απολεσει αυτην και ος εαν απολεση αυτην ζωογονησει αυτην 
42N 017:034 λεγω υμιν ταυτη τη νυκτι εσονται δυο επι κλινης μιας ο εις παραληφθησεται και ο ετερος αφεθησεται 
42N 017:035 δυο εσονται αληθουσαι επι το αυτο  {VAR2: η } μια παραληφθησεται και η ετερα αφεθησεται 
42N 017:036  {VAR2: δυο εσονται εν τω αγρω ο εις παραληφθησεται και ο ετερος αφεθησεται } 
42N 017:037 και αποκριθεντες λεγουσιν αυτω που κυριε ο δε ειπεν αυτοις οπου το σωμα εκει συναχθησονται οι αετοι 
42N 018:001 ελεγεν δε και παραβολην αυτοις προς το δειν παντοτε προσευχεσθαι και μη εκκακειν 
42N 018:002 λεγων κριτης τις ην εν τινι πολει τον θεον μη φοβουμενος και ανθρωπον μη εντρεπομενος 
42N 018:003 χηρα δε ην εν τη πολει εκεινη και ηρχετο προς αυτον λεγουσα εκδικησον με απο του αντιδικου μου 
42N 018:004 και ουκ ηθελησεν επι χρονον μετα δε ταυτα ειπεν εν εαυτω ει και τον θεον ου φοβουμαι και ανθρωπον ουκ εντρεπομαι 
42N 018:005 δια γε το παρεχειν μοι κοπον την χηραν ταυτην εκδικησω αυτην ινα μη εις τελος ερχομενη υπωπιαζη με 
42N 018:006 ειπεν δε ο κυριος ακουσατε τι ο κριτης της αδικιας λεγει 
42N 018:007 ο δε θεος ου μη ποιησει την εκδικησιν των εκλεκτων αυτου των βοωντων προς αυτον ημερας και νυκτος και μακροθυμων επ αυτοις 
42N 018:008 λεγω υμιν οτι ποιησει την εκδικησιν αυτων εν ταχει πλην ο υιος του ανθρωπου ελθων αρα ευρησει την πιστιν επι της γης 
42N 018:009 ειπεν δε και προς τινας τους πεποιθοτας εφ εαυτοις οτι εισιν δικαιοι και εξουθενουντας τους λοιπους την παραβολην ταυτην 
42N 018:010 ανθρωποι δυο ανεβησαν εις το ιερον προσευξασθαι ο εις φαρισαιος και ο ετερος τελωνης 
42N 018:011 ο φαρισαιος σταθεις προς εαυτον ταυτα προσηυχετο ο θεος ευχαριστω σοι οτι ουκ ειμι ωσπερ οι λοιποι των ανθρωπων αρπαγες αδικοι μοιχοι η και ως ουτος ο τελωνης 
42N 018:012 νηστευω δις του σαββατου αποδεκατω παντα οσα κτωμαι 
42N 018:013 και ο τελωνης μακροθεν εστως ουκ ηθελεν ουδε τους οφθαλμους εις τον ουρανον επαραι αλλ ετυπτεν εις το στηθος αυτου λεγων ο θεος ιλασθητι μοι τω αμαρτωλω 
42N 018:014 λεγω υμιν κατεβη ουτος δεδικαιωμενος εις τον οικον αυτου η εκεινος οτι πας ο υψων εαυτον ταπεινωθησεται ο δε ταπεινων εαυτον υψωθησεται 
42N 018:015 προσεφερον δε αυτω και τα βρεφη ινα αυτων απτηται ιδοντες δε οι μαθηται επετιμησαν αυτοις 
42N 018:016 ο δε ιησους προσκαλεσαμενος αυτα ειπεν αφετε τα παιδια ερχεσθαι προς με και μη κωλυετε αυτα των γαρ τοιουτων εστιν η βασιλεια του θεου 
42N 018:017 αμην λεγω υμιν ος εαν μη δεξηται την βασιλειαν του θεου ως παιδιον ου μη εισελθη εις αυτην 
42N 018:018 και επηρωτησεν τις αυτον αρχων λεγων διδασκαλε αγαθε τι ποιησας ζωην αιωνιον κληρονομησω 
42N 018:019 ειπεν δε αυτω ο ιησους τι με λεγεις αγαθον ουδεις αγαθος ει μη εις ο θεος 
42N 018:020 τας εντολας οιδας μη μοιχευσης μη φονευσης μη κλεψης μη ψευδομαρτυρησης τιμα τον πατερα σου και την μητερα σου 
42N 018:021 ο δε ειπεν ταυτα παντα εφυλαξαμην εκ νεοτητος μου 
42N 018:022 ακουσας δε ταυτα ο ιησους ειπεν αυτω ετι εν σοι λειπει παντα οσα εχεις πωλησον και διαδος πτωχοις και εξεις θησαυρον εν ουρανω και δευρο ακολουθει μοι 
42N 018:023 ο δε ακουσας ταυτα περιλυπος εγενετο ην γαρ πλουσιος σφοδρα 
42N 018:024 ιδων δε αυτον ο ιησους περιλυπον γενομενον ειπεν πως δυσκολως οι τα χρηματα εχοντες εισελευσονται εις την βασιλειαν του θεου 
42N 018:025 ευκοπωτερον γαρ εστιν καμηλον δια τρυμαλιας ραφιδος εισελθειν η πλουσιον εις την βασιλειαν του θεου εισελθειν 
42N 018:026 ειπον δε οι ακουσαντες και τις δυναται σωθηναι 
42N 018:027 ο δε ειπεν τα αδυνατα παρα ανθρωποις δυνατα εστιν παρα τω θεω 
42N 018:028 ειπεν δε ο πετρος ιδου ημεις αφηκαμεν παντα και ηκολουθησαμεν σοι 
42N 018:029 ο δε ειπεν αυτοις αμην λεγω υμιν οτι ουδεις εστιν ος αφηκεν οικιαν η γονεις η αδελφους η γυναικα η τεκνα ενεκεν της βασιλειας του θεου 
42N 018:030 ος ου μη απολαβη πολλαπλασιονα εν τω καιρω τουτω και εν τω αιωνι τω ερχομενω ζωην αιωνιον 
42N 018:031 παραλαβων δε τους δωδεκα ειπεν προς αυτους ιδου αναβαινομεν εις ιεροσολυμα και τελεσθησεται παντα τα γεγραμμενα δια των προφητων τω υιω του ανθρωπου 
42N 018:032 παραδοθησεται γαρ τοις εθνεσιν και εμπαιχθησεται και υβρισθησεται και εμπτυσθησεται 
42N 018:033 και μαστιγωσαντες αποκτενουσιν αυτον και τη ημερα τη τριτη αναστησεται 
42N 018:034 και αυτοι ουδεν τουτων συνηκαν και ην το ρημα τουτο κεκρυμμενον απ αυτων και ουκ εγινωσκον τα λεγομενα 
42N 018:035 εγενετο δε εν τω εγγιζειν αυτον εις ιεριχω τυφλος τις εκαθητο παρα την οδον προσαιτων 
42N 018:036 ακουσας δε οχλου διαπορευομενου επυνθανετο τι ειη τουτο 
42N 018:037 απηγγειλαν δε αυτω οτι ιησους ο ναζωραιος παρερχεται 
42N 018:038 και εβοησεν λεγων ιησου υιε δαβιδ ελεησον με 
42N 018:039 και οι προαγοντες επετιμων αυτω ινα σιωπηση αυτος δε πολλω μαλλον εκραζεν υιε δαβιδ ελεησον με 
42N 018:040 σταθεις δε ο ιησους εκελευσεν αυτον αχθηναι προς αυτον εγγισαντος δε αυτου επηρωτησεν αυτον 
42N 018:041 λεγων τι σοι θελεις ποιησω ο δε ειπεν κυριε ινα αναβλεψω 
42N 018:042 και ο ιησους ειπεν αυτω αναβλεψον η πιστις σου σεσωκεν σε 
42N 018:043 και παραχρημα ανεβλεψεν και ηκολουθει αυτω δοξαζων τον θεον και πας ο λαος ιδων εδωκεν αινον τω θεω 
42N 019:001 και εισελθων διηρχετο την ιεριχω 
42N 019:002 και ιδου ανηρ ονοματι καλουμενος ζακχαιος και αυτος ην αρχιτελωνης και ουτος ην πλουσιος 
42N 019:003 και εζητει ιδειν τον ιησουν τις εστιν και ουκ ηδυνατο απο του οχλου οτι τη ηλικια μικρος ην 
42N 019:004 και προδραμων εμπροσθεν ανεβη επι συκομωραιαν ινα ιδη αυτον οτι δι εκεινης ημελλεν διερχεσθαι 
42N 019:005 και ως ηλθεν επι τον τοπον αναβλεψας ο ιησους ειδεν αυτον και ειπεν προς αυτον ζακχαιε σπευσας καταβηθι σημερον γαρ εν τω οικω σου δει με μειναι 
42N 019:006 και σπευσας κατεβη και υπεδεξατο αυτον χαιρων 
42N 019:007 και ιδοντες απαντες διεγογγυζον λεγοντες οτι παρα αμαρτωλω ανδρι εισηλθεν καταλυσαι 
42N 019:008 σταθεις δε ζακχαιος ειπεν προς τον κυριον ιδου τα ημιση των υπαρχοντων μου κυριε διδωμι τοις πτωχοις και ει τινος τι εσυκοφαντησα αποδιδωμι τετραπλουν 
42N 019:009 ειπεν δε προς αυτον ο ιησους οτι σημερον σωτηρια τω οικω τουτω εγενετο καθοτι και αυτος υιος αβρααμ εστιν 
42N 019:010 ηλθεν γαρ ο υιος του ανθρωπου ζητησαι και σωσαι το απολωλος 
42N 019:011 ακουοντων δε αυτων ταυτα προσθεις ειπεν παραβολην δια το εγγυς αυτον ειναι ιερουσαλημ και δοκειν αυτους οτι παραχρημα μελλει η βασιλεια του θεου αναφαινεσθαι 
42N 019:012 ειπεν ουν ανθρωπος τις ευγενης επορευθη εις χωραν μακραν λαβειν εαυτω βασιλειαν και υποστρεψαι 
42N 019:013 καλεσας δε δεκα δουλους εαυτου εδωκεν αυτοις δεκα μνας και ειπεν προς αυτους πραγματευσασθε εως ερχομαι 
42N 019:014 οι δε πολιται αυτου εμισουν αυτον και απεστειλαν πρεσβειαν οπισω αυτου λεγοντες ου θελομεν τουτον βασιλευσαι εφ ημας 
42N 019:015 και εγενετο εν τω επανελθειν αυτον λαβοντα την βασιλειαν και ειπεν φωνηθηναι αυτω τους δουλους τουτους οις εδωκεν το αργυριον ινα γνω τις τι διεπραγματευσατο 
42N 019:016 παρεγενετο δε ο πρωτος λεγων κυριε η μνα σου προσειργασατο δεκα μνας 
42N 019:017 και ειπεν αυτω ευ αγαθε δουλε οτι εν ελαχιστω πιστος εγενου ισθι εξουσιαν εχων επανω δεκα πολεων 
42N 019:018 και ηλθεν ο δευτερος λεγων κυριε η μνα σου εποιησεν πεντε μνας 
42N 019:019 ειπεν δε και τουτω και συ γινου επανω πεντε πολεων 
42N 019:020 και ετερος ηλθεν λεγων κυριε ιδου η μνα σου ην ειχον αποκειμενην εν σουδαριω 
42N 019:021 εφοβουμην γαρ σε οτι ανθρωπος αυστηρος ει αιρεις ο ουκ εθηκας και θεριζεις ο ουκ εσπειρας 
42N 019:022 λεγει δε αυτω εκ του στοματος σου κρινω σε πονηρε δουλε ηδεις οτι εγω ανθρωπος αυστηρος ειμι αιρων ο ουκ εθηκα και θεριζων ο ουκ εσπειρα 
42N 019:023 και δια τι ουκ εδωκας το αργυριον μου επι την τραπεζαν και εγω ελθων συν τοκω αν επραξα αυτο 
42N 019:024 και τοις παρεστωσιν ειπεν αρατε απ αυτου την μναν και δοτε τω τας δεκα μνας εχοντι 
42N 019:025 και ειπον αυτω κυριε εχει δεκα μνας 
42N 019:026 λεγω γαρ υμιν οτι παντι τω εχοντι δοθησεται απο δε του μη εχοντος και ο εχει αρθησεται απ αυτου 
42N 019:027 πλην τους εχθρους μου εκεινους τους μη θελησαντας με βασιλευσαι επ αυτους αγαγετε ωδε και κατασφαξατε εμπροσθεν μου 
42N 019:028 και ειπων ταυτα επορευετο εμπροσθεν αναβαινων εις ιεροσολυμα 
42N 019:029 και εγενετο ως ηγγισεν εις βηθφαγη και βηθανιαν προς το ορος το καλουμενον ελαιων απεστειλεν δυο των μαθητων αυτου 
42N 019:030 ειπων υπαγετε εις την κατεναντι κωμην εν η εισπορευομενοι ευρησετε πωλον δεδεμενον εφ ον ουδεις πωποτε ανθρωπων εκαθισεν λυσαντες αυτον αγαγετε 
42N 019:031 και εαν τις υμας ερωτα δια τι λυετε ουτως ερειτε αυτω οτι ο κυριος αυτου χρειαν εχει 
42N 019:032 απελθοντες δε οι απεσταλμενοι ευρον καθως ειπεν αυτοις 
42N 019:033 λυοντων δε αυτων τον πωλον ειπον οι κυριοι αυτου προς αυτους τι λυετε τον πωλον 
42N 019:034 οι δε ειπον ο κυριος αυτου χρειαν εχει 
42N 019:035 και ηγαγον αυτον προς τον ιησουν και επιρριψαντες εαυτων τα ιματια επι τον πωλον επεβιβασαν τον ιησουν 
42N 019:036 πορευομενου δε αυτου υπεστρωννυον τα ιματια αυτων εν τη οδω 
42N 019:037 εγγιζοντος δε αυτου ηδη προς τη καταβασει του ορους των ελαιων ηρξαντο απαν το πληθος των μαθητων χαιροντες αινειν τον θεον φωνη μεγαλη περι πασων ων ειδον δυναμεων 
42N 019:038 λεγοντες ευλογημενος ο ερχομενος βασιλευς εν ονοματι κυριου ειρηνη εν ουρανω και δοξα εν υψιστοις 
42N 019:039 και τινες των φαρισαιων απο του οχλου ειπον προς αυτον διδασκαλε επιτιμησον τοις μαθηταις σου 
42N 019:040 και αποκριθεις ειπεν αυτοις λεγω υμιν οτι εαν ουτοι σιωπησωσιν οι λιθοι κεκραξονται 
42N 019:041 και ως ηγγισεν ιδων την πολιν εκλαυσεν επ αυτη 
42N 019:042 λεγων οτι ει εγνως και συ και γε εν τη ημερα σου ταυτη τα προς ειρηνην σου νυν δε εκρυβη απο οφθαλμων σου 
42N 019:043 οτι ηξουσιν ημεραι επι σε και περιβαλουσιν οι εχθροι σου χαρακα σοι και περικυκλωσουσιν σε και συνεξουσιν σε παντοθεν 
42N 019:044 και εδαφιουσιν σε και τα τεκνα σου εν σοι και ουκ αφησουσιν εν σοι λιθον επι λιθω ανθ ων ουκ εγνως τον καιρον της επισκοπης σου 
42N 019:045 και εισελθων εις το ιερον ηρξατο εκβαλλειν τους πωλουντας εν αυτω και αγοραζοντας 
42N 019:046 λεγων αυτοις γεγραπται ο οικος μου οικος προσευχης εστιν υμεις δε αυτον εποιησατε σπηλαιον ληστων 
42N 019:047 και ην διδασκων το καθ ημεραν εν τω ιερω οι δε αρχιερεις και οι γραμματεις εζητουν αυτον απολεσαι και οι πρωτοι του λαου 
42N 019:048 και ουχ ευρισκον το τι ποιησωσιν ο λαος γαρ απας εξεκρεματο αυτου ακουων 
42N 020:001 και εγενετο εν μια των ημερων εκεινων διδασκοντος αυτου τον λαον εν τω ιερω και ευαγγελιζομενου επεστησαν οι αρχιερεις και οι γραμματεις συν τοις πρεσβυτεροις 
42N 020:002 και ειπον προς αυτον λεγοντες ειπε ημιν εν ποια εξουσια ταυτα ποιεις η τις εστιν ο δους σοι την εξουσιαν ταυτην 
42N 020:003 αποκριθεις δε ειπεν προς αυτους ερωτησω υμας καγω ενα λογον και ειπατε μοι 
42N 020:004 το βαπτισμα ιωαννου εξ ουρανου ην η εξ ανθρωπων 
42N 020:005 οι δε συνελογισαντο προς εαυτους λεγοντες οτι εαν ειπωμεν εξ ουρανου ερει δια τι ουν ουκ επιστευσατε αυτω 
42N 020:006 εαν δε ειπωμεν εξ ανθρωπων πας ο λαος καταλιθασει ημας πεπεισμενος γαρ εστιν ιωαννην προφητην ειναι 
42N 020:007 και απεκριθησαν μη ειδεναι ποθεν 
42N 020:008 και ο ιησους ειπεν αυτοις ουδε εγω λεγω υμιν εν ποια εξουσια ταυτα ποιω 
42N 020:009 ηρξατο δε προς τον λαον λεγειν την παραβολην ταυτην ανθρωπος τις εφυτευσεν αμπελωνα και εξεδοτο αυτον γεωργοις και απεδημησεν χρονους ικανους 
42N 020:010 και εν καιρω απεστειλεν προς τους γεωργους δουλον ινα απο του καρπου του αμπελωνος δωσιν αυτω οι δε γεωργοι δειραντες αυτον εξαπεστειλαν κενον 
42N 020:011 και προσεθετο πεμψαι ετερον δουλον οι δε κακεινον δειραντες και ατιμασαντες εξαπεστειλαν κενον 
42N 020:012 και προσεθετο πεμψαι τριτον οι δε και τουτον τραυματισαντες εξεβαλον 
42N 020:013 ειπεν δε ο κυριος του αμπελωνος τι ποιησω πεμψω τον υιον μου τον αγαπητον ισως τουτον ιδοντες εντραπησονται 
42N 020:014 ιδοντες δε αυτον οι γεωργοι διελογιζοντο προς εαυτους λεγοντες ουτος εστιν ο κληρονομος δευτε αποκτεινωμεν αυτον ινα ημων γενηται η κληρονομια 
42N 020:015 και εκβαλοντες αυτον εξω του αμπελωνος απεκτειναν τι ουν ποιησει αυτοις ο κυριος του αμπελωνος 
42N 020:016 ελευσεται και απολεσει τους γεωργους τουτους και δωσει τον αμπελωνα αλλοις ακουσαντες δε ειπον μη γενοιτο 
42N 020:017 ο δε εμβλεψας αυτοις ειπεν τι ουν εστιν το γεγραμμενον τουτο λιθον ον απεδοκιμασαν οι οικοδομουντες ουτος εγενηθη εις κεφαλην γωνιας 
42N 020:018 πας ο πεσων επ εκεινον τον λιθον συνθλασθησεται εφ ον δ αν πεση λικμησει αυτον 
42N 020:019 και εζητησαν οι αρχιερεις και οι γραμματεις επιβαλειν επ αυτον τας χειρας εν αυτη τη ωρα και εφοβηθησαν τον λαον εγνωσαν γαρ οτι προς αυτους την παραβολην ταυτην ειπεν 
42N 020:020 και παρατηρησαντες απεστειλαν εγκαθετους υποκρινομενους εαυτους δικαιους ειναι ινα επιλαβωνται αυτου λογου εις το παραδουναι αυτον τη αρχη και τη εξουσια του ηγεμονος 
42N 020:021 και επηρωτησαν αυτον λεγοντες διδασκαλε οιδαμεν οτι ορθως λεγεις και διδασκεις και ου λαμβανεις προσωπον αλλ επ αληθειας την οδον του θεου διδασκεις 
42N 020:022 εξεστιν ημιν καισαρι φορον δουναι η ου 
42N 020:023 κατανοησας δε αυτων την πανουργιαν ειπεν προς αυτους τι με πειραζετε 
42N 020:024 επιδειξατε μοι δηναριον τινος εχει εικονα και επιγραφην αποκριθεντες δε ειπον καισαρος 
42N 020:025 ο δε ειπεν αυτοις αποδοτε τοινυν τα καισαρος καισαρι και τα του θεου τω θεω 
42N 020:026 και ουκ ισχυσαν επιλαβεσθαι αυτου ρηματος εναντιον του λαου και θαυμασαντες επι τη αποκρισει αυτου εσιγησαν 
42N 020:027 προσελθοντες δε τινες των σαδδουκαιων οι αντιλεγοντες αναστασιν μη ειναι επηρωτησαν αυτον 
42N 020:028 λεγοντες διδασκαλε μωσης εγραψεν ημιν εαν τινος αδελφος αποθανη εχων γυναικα και ουτος ατεκνος αποθανη ινα λαβη ο αδελφος αυτου την γυναικα και εξαναστηση σπερμα τω αδελφω αυτου 
42N 020:029 επτα ουν αδελφοι ησαν και ο πρωτος λαβων γυναικα απεθανεν ατεκνος 
42N 020:030 και ελαβεν ο δευτερος την γυναικα και ουτος απεθανεν ατεκνος 
42N 020:031 και ο τριτος ελαβεν αυτην ωσαυτως δε και οι επτα  {VAR2: και } ου κατελιπον τεκνα και απεθανον 
42N 020:032 υστερον  {VAR1: δε } παντων απεθανεν και η γυνη 
42N 020:033 εν τη ουν αναστασει τινος αυτων γινεται γυνη οι γαρ επτα εσχον αυτην γυναικα 
42N 020:034 και αποκριθεις ειπεν αυτοις ο ιησους οι υιοι του αιωνος τουτου γαμουσιν και εκγαμισκονται 
42N 020:035 οι δε καταξιωθεντες του αιωνος εκεινου τυχειν και της αναστασεως της εκ νεκρων ουτε γαμουσιν ουτε εκγαμισκονται 
42N 020:036 ουτε γαρ αποθανειν ετι δυνανται ισαγγελοι γαρ εισιν και υιοι εισιν του θεου της αναστασεως υιοι οντες 
42N 020:037 οτι δε εγειρονται οι νεκροι και μωσης εμηνυσεν επι της βατου ως λεγει κυριον τον θεον αβρααμ και τον θεον ισαακ και τον θεον ιακωβ 
42N 020:038 θεος δε ουκ εστιν νεκρων αλλα ζωντων παντες γαρ αυτω ζωσιν 
42N 020:039 αποκριθεντες δε τινες των γραμματεων ειπον διδασκαλε καλως ειπας 
42N 020:040 ουκετι δε ετολμων επερωταν αυτον ουδεν 
42N 020:041 ειπεν δε προς αυτους πως λεγουσιν τον χριστον υιον δαβιδ ειναι 
42N 020:042 και αυτος δαβιδ λεγει εν βιβλω ψαλμων ειπεν ο κυριος τω κυριω μου καθου εκ δεξιων μου 
42N 020:043 εως αν θω τους εχθρους σου υποποδιον των ποδων σου 
42N 020:044 δαβιδ ουν κυριον αυτον καλει και πως υιος αυτου εστιν 
42N 020:045 ακουοντος δε παντος του λαου ειπεν τοις μαθηταις αυτου 
42N 020:046 προσεχετε απο των γραμματεων των θελοντων περιπατειν εν στολαις και φιλουντων ασπασμους εν ταις αγοραις και πρωτοκαθεδριας εν ταις συναγωγαις και πρωτοκλισιας εν τοις δειπνοις 
42N 020:047 οι κατεσθιουσιν τας οικιας των χηρων και προφασει μακρα προσευχονται ουτοι ληψονται περισσοτερον κριμα 
42N 021:001 αναβλεψας δε ειδεν τους βαλλοντας τα δωρα αυτων εις το γαζοφυλακιον πλουσιους 
42N 021:002 ειδεν δε και τινα χηραν πενιχραν βαλλουσαν εκει δυο λεπτα 
42N 021:003 και ειπεν αληθως λεγω υμιν οτι η χηρα η πτωχη αυτη πλειον παντων εβαλεν 
42N 021:004 απαντες γαρ ουτοι εκ του περισσευοντος αυτοις εβαλον εις τα δωρα του θεου αυτη δε εκ του υστερηματος αυτης απαντα τον βιον ον ειχεν εβαλεν 
42N 021:005 και τινων λεγοντων περι του ιερου οτι λιθοις καλοις και αναθημασιν κεκοσμηται ειπεν 
42N 021:006 ταυτα α θεωρειτε ελευσονται ημεραι εν αις ουκ αφεθησεται λιθος επι λιθω ος ου καταλυθησεται 
42N 021:007 επηρωτησαν δε αυτον λεγοντες διδασκαλε ποτε ουν ταυτα εσται και τι το σημειον οταν μελλη ταυτα γινεσθαι 
42N 021:008 ο δε ειπεν βλεπετε μη πλανηθητε πολλοι γαρ ελευσονται επι τω ονοματι μου λεγοντες οτι εγω ειμι και ο καιρος ηγγικεν μη ουν πορευθητε οπισω αυτων 
42N 021:009 οταν δε ακουσητε πολεμους και ακαταστασιας μη πτοηθητε δει γαρ ταυτα γενεσθαι πρωτον αλλ ουκ ευθεως το τελος 
42N 021:010 τοτε ελεγεν αυτοις εγερθησεται εθνος επι εθνος και βασιλεια επι βασιλειαν 
42N 021:011 σεισμοι τε μεγαλοι κατα τοπους και λιμοι και λοιμοι εσονται φοβητρα τε και σημεια απ ουρανου μεγαλα εσται 
42N 021:012 προ δε τουτων απαντων επιβαλουσιν εφ υμας τας χειρας αυτων και διωξουσιν παραδιδοντες εις συναγωγας και φυλακας αγομενους επι βασιλεις και ηγεμονας ενεκεν του ονοματος μου 
42N 021:013 αποβησεται δε υμιν εις μαρτυριον 
42N 021:014 θεσθε ουν εις τας καρδιας υμων μη προμελεταν απολογηθηναι 
42N 021:015 εγω γαρ δωσω υμιν στομα και σοφιαν η ου δυνησονται αντειπειν ουδε αντιστηναι παντες οι αντικειμενοι υμιν 
42N 021:016 παραδοθησεσθε δε και υπο γονεων και αδελφων και συγγενων και φιλων και θανατωσουσιν εξ υμων 
42N 021:017 και εσεσθε μισουμενοι υπο παντων δια το ονομα μου 
42N 021:018 και θριξ εκ της κεφαλης υμων ου μη αποληται 
42N 021:019 εν τη υπομονη υμων κτησασθε τας ψυχας υμων 
42N 021:020 οταν δε ιδητε κυκλουμενην υπο στρατοπεδων την ιερουσαλημ τοτε γνωτε οτι ηγγικεν η ερημωσις αυτης 
42N 021:021 τοτε οι εν τη ιουδαια φευγετωσαν εις τα ορη και οι εν μεσω αυτης εκχωρειτωσαν και οι εν ταις χωραις μη εισερχεσθωσαν εις αυτην 
42N 021:022 οτι ημεραι εκδικησεως αυται εισιν του πληρωθηναι παντα τα γεγραμμενα 
42N 021:023 ουαι δε ταις εν γαστρι εχουσαις και ταις θηλαζουσαις εν εκειναις ταις ημεραις εσται γαρ αναγκη μεγαλη επι της γης και οργη εν τω λαω τουτω 
42N 021:024 και πεσουνται στοματι μαχαιρας και αιχμαλωτισθησονται εις παντα τα εθνη και ιερουσαλημ εσται πατουμενη υπο εθνων αχρι πληρωθωσιν καιροι εθνων 
42N 021:025 και εσται σημεια εν ηλιω και σεληνη και αστροις και επι της γης συνοχη εθνων εν απορια ηχουσης θαλασσης και σαλου 
42N 021:026 αποψυχοντων ανθρωπων απο φοβου και προσδοκιας των επερχομενων τη οικουμενη αι γαρ δυναμεις των ουρανων σαλευθησονται 
42N 021:027 και τοτε οψονται τον υιον του ανθρωπου ερχομενον εν νεφελη μετα δυναμεως και δοξης πολλης 
42N 021:028 αρχομενων δε τουτων γινεσθαι ανακυψατε και επαρατε τας κεφαλας υμων διοτι εγγιζει η απολυτρωσις υμων 
42N 021:029 και ειπεν παραβολην αυτοις ιδετε την συκην και παντα τα δενδρα 
42N 021:030 οταν προβαλωσιν ηδη βλεποντες αφ εαυτων γινωσκετε οτι ηδη εγγυς το θερος εστιν 
42N 021:031 ουτως και υμεις οταν ιδητε ταυτα γινομενα γινωσκετε οτι εγγυς εστιν η βασιλεια του θεου 
42N 021:032 αμην λεγω υμιν οτι ου μη παρελθη η γενεα αυτη εως αν παντα γενηται 
42N 021:033 ο ουρανος και η γη παρελευσονται οι δε λογοι μου ου μη παρελθωσιν 
42N 021:034 προσεχετε δε εαυτοις μηποτε βαρυνθωσιν υμων αι καρδιαι εν κραιπαλη και μεθη και μεριμναις βιωτικαις και αιφνιδιος εφ υμας επιστη η ημερα εκεινη 
42N 021:035 ως παγις γαρ επελευσεται επι παντας τους καθημενους επι προσωπον πασης της γης 
42N 021:036 αγρυπνειτε ουν εν παντι καιρω δεομενοι ινα καταξιωθητε εκφυγειν ταυτα παντα τα μελλοντα γινεσθαι και σταθηναι εμπροσθεν του υιου του ανθρωπου 
42N 021:037 ην δε τας ημερας εν τω ιερω διδασκων τας δε νυκτας εξερχομενος ηυλιζετο εις το ορος το καλουμενον ελαιων 
42N 021:038 και πας ο λαος ωρθριζεν προς αυτον εν τω ιερω ακουειν αυτου 
42N 022:001 ηγγιζεν δε η εορτη των αζυμων η λεγομενη πασχα 
42N 022:002 και εζητουν οι αρχιερεις και οι γραμματεις το πως ανελωσιν αυτον εφοβουντο γαρ τον λαον 
42N 022:003 εισηλθεν δε ο σατανας εις ιουδαν τον επικαλουμενον ισκαριωτην οντα εκ του αριθμου των δωδεκα 
42N 022:004 και απελθων συνελαλησεν τοις αρχιερευσιν και τοις στρατηγοις το πως αυτον παραδω αυτοις 
42N 022:005 και εχαρησαν και συνεθεντο αυτω αργυριον δουναι 
42N 022:006 και εξωμολογησεν και εζητει ευκαιριαν του παραδουναι αυτον αυτοις ατερ οχλου 
42N 022:007 ηλθεν δε η ημερα των αζυμων εν η εδει θυεσθαι το πασχα 
42N 022:008 και απεστειλεν πετρον και ιωαννην ειπων πορευθεντες ετοιμασατε ημιν το πασχα ινα φαγωμεν 
42N 022:009 οι δε ειπον αυτω που θελεις ετοιμασωμεν 
42N 022:010 ο δε ειπεν αυτοις ιδου εισελθοντων υμων εις την πολιν συναντησει υμιν ανθρωπος κεραμιον υδατος βασταζων ακολουθησατε αυτω εις την οικιαν ου εισπορευεται 
42N 022:011 και ερειτε τω οικοδεσποτη της οικιας λεγει σοι ο διδασκαλος που εστιν το καταλυμα οπου το πασχα μετα των μαθητων μου φαγω 
42N 022:012 κακεινος υμιν δειξει ανωγεον μεγα εστρωμενον εκει ετοιμασατε 
42N 022:013 απελθοντες δε ευρον καθως ειρηκεν αυτοις και ητοιμασαν το πασχα 
42N 022:014 και οτε εγενετο η ωρα ανεπεσεν και οι δωδεκα αποστολοι συν αυτω 
42N 022:015 και ειπεν προς αυτους επιθυμια επεθυμησα τουτο το πασχα φαγειν μεθ υμων προ του με παθειν 
42N 022:016 λεγω γαρ υμιν οτι ουκετι ου μη φαγω εξ αυτου εως οτου πληρωθη εν τη βασιλεια του θεου 
42N 022:017 και δεξαμενος ποτηριον ευχαριστησας ειπεν λαβετε τουτο και διαμερισατε εαυτοις 
42N 022:018 λεγω γαρ υμιν οτι ου μη πιω απο του γεννηματος της αμπελου εως οτου η βασιλεια του θεου ελθη 
42N 022:019 και λαβων αρτον ευχαριστησας εκλασεν και εδωκεν αυτοις λεγων τουτο εστιν το σωμα μου το υπερ υμων διδομενον τουτο ποιειτε εις την εμην αναμνησιν 
42N 022:020 ωσαυτως και το ποτηριον μετα το δειπνησαι λεγων τουτο το ποτηριον η καινη διαθηκη εν τω αιματι μου το υπερ υμων εκχυνομενον 
42N 022:021 πλην ιδου η χειρ του παραδιδοντος με μετ εμου επι της τραπεζης 
42N 022:022 και ο μεν υιος του ανθρωπου πορευεται κατα το ωρισμενον πλην ουαι τω ανθρωπω εκεινω δι ου παραδιδοται 
42N 022:023 και αυτοι ηρξαντο συζητειν προς εαυτους το τις αρα ειη εξ αυτων ο τουτο μελλων πρασσειν 
42N 022:024 εγενετο δε και φιλονεικια εν αυτοις το τις αυτων δοκει ειναι μειζων 
42N 022:025 ο δε ειπεν αυτοις οι βασιλεις των εθνων κυριευουσιν αυτων και οι εξουσιαζοντες αυτων ευεργεται καλουνται 
42N 022:026 υμεις δε ουχ ουτως αλλ ο μειζων εν υμιν γενεσθω ως ο νεωτερος και ο ηγουμενος ως ο διακονων 
42N 022:027 τις γαρ μειζων ο ανακειμενος η ο διακονων ουχι ο ανακειμενος εγω δε ειμι εν μεσω υμων ως ο διακονων 
42N 022:028 υμεις δε εστε οι διαμεμενηκοτες μετ εμου εν τοις πειρασμοις μου 
42N 022:029 καγω διατιθεμαι υμιν καθως διεθετο μοι ο πατηρ μου βασιλειαν 
42N 022:030 ινα εσθιητε και πινητε επι της τραπεζης μου εν τη βασιλεια μου και καθισησθε επι θρονων κρινοντες τας δωδεκα φυλας του ισραηλ 
42N 022:031 ειπεν δε ο κυριος σιμων σιμων ιδου ο σατανας εξητησατο υμας του σινιασαι ως τον σιτον 
42N 022:032 εγω δε εδεηθην περι σου ινα μη εκλειπη η πιστις σου και συ ποτε επιστρεψας στηριξον τους αδελφους σου 
42N 022:033 ο δε ειπεν αυτω κυριε μετα σου ετοιμος ειμι και εις φυλακην και εις θανατον πορευεσθαι 
42N 022:034 ο δε ειπεν λεγω σοι πετρε ου μη φωνησει σημερον αλεκτωρ πριν η τρις απαρνηση μη ειδεναι με 
42N 022:035 και ειπεν αυτοις οτε απεστειλα υμας ατερ βαλαντιου και πηρας και υποδηματων μη τινος υστερησατε οι δε ειπον ουδενος 
42N 022:036 ειπεν ουν αυτοις αλλα νυν ο εχων βαλαντιον αρατω ομοιως και πηραν και ο μη εχων πωλησατω το ιματιον αυτου και αγορασατω μαχαιραν 
42N 022:037 λεγω γαρ υμιν οτι ετι τουτο το γεγραμμενον δει τελεσθηναι εν εμοι το και μετα ανομων ελογισθη και γαρ τα περι εμου τελος εχει 
42N 022:038 οι δε ειπον κυριε ιδου μαχαιραι ωδε δυο ο δε ειπεν αυτοις ικανον εστιν 
42N 022:039 και εξελθων επορευθη κατα το εθος εις το ορος των ελαιων ηκολουθησαν δε αυτω και οι μαθηται αυτου 
42N 022:040 γενομενος δε επι του τοπου ειπεν αυτοις προσευχεσθε μη εισελθειν εις πειρασμον 
42N 022:041 και αυτος απεσπασθη απ αυτων ωσει λιθου βολην και θεις τα γονατα προσηυχετο 
42N 022:042 λεγων πατερ ει βουλει  {VAR1: παρενεγκειν } {VAR2: παρενεγκε } το ποτηριον τουτο απ εμου πλην μη το θελημα μου αλλα το σον γενεσθω 
42N 022:043 ωφθη δε αυτω αγγελος απ ουρανου ενισχυων αυτον 
42N 022:044 και γενομενος εν αγωνια εκτενεστερον προσηυχετο εγενετο δε ο ιδρως αυτου ωσει θρομβοι αιματος καταβαινοντες επι την γην 
42N 022:045 και αναστας απο της προσευχης ελθων προς τους μαθητας  {VAR2: αυτου } ευρεν αυτους κοιμωμενους απο της λυπης 
42N 022:046 και ειπεν αυτοις τι καθευδετε ανασταντες προσευχεσθε ινα μη εισελθητε εις πειρασμον 
42N 022:047 ετι δε αυτου λαλουντος ιδου οχλος και ο λεγομενος ιουδας εις των δωδεκα προηρχετο αυτων και ηγγισεν τω ιησου φιλησαι αυτον 
42N 022:048 ο δε ιησους ειπεν αυτω ιουδα φιληματι τον υιον του ανθρωπου παραδιδως 
42N 022:049 ιδοντες δε οι περι αυτον το εσομενον ειπον αυτω κυριε ει παταξομεν εν μαχαιρα 
42N 022:050 και επαταξεν εις τις εξ αυτων τον δουλον του αρχιερεως και αφειλεν αυτου το ους το δεξιον 
42N 022:051 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν εατε εως τουτου και αψαμενος του ωτιου αυτου ιασατο αυτον 
42N 022:052 ειπεν δε ο ιησους προς τους παραγενομενους επ αυτον αρχιερεις και στρατηγους του ιερου και πρεσβυτερους ως επι ληστην εξεληλυθατε μετα μαχαιρων και ξυλων 
42N 022:053 καθ ημεραν οντος μου μεθ υμων εν τω ιερω ουκ εξετεινατε τας χειρας επ εμε αλλ αυτη υμων εστιν η ωρα και η εξουσια του σκοτους 
42N 022:054 συλλαβοντες δε αυτον ηγαγον και εισηγαγον αυτον εις τον οικον του αρχιερεως ο δε πετρος ηκολουθει μακροθεν 
42N 022:055 αψαντων δε πυρ εν μεσω της αυλης και συγκαθισαντων αυτων εκαθητο ο πετρος εν μεσω αυτων 
42N 022:056 ιδουσα δε αυτον παιδισκη τις καθημενον προς το φως και ατενισασα αυτω ειπεν και ουτος συν αυτω ην 
42N 022:057 ο δε ηρνησατο αυτον λεγων γυναι ουκ οιδα αυτον 
42N 022:058 και μετα βραχυ ετερος ιδων αυτον εφη και συ εξ αυτων ει ο δε πετρος ειπεν ανθρωπε ουκ ειμι 
42N 022:059 και διαστασης ωσει ωρας μιας αλλος τις διισχυριζετο λεγων επ αληθειας και ουτος μετ αυτου ην και γαρ γαλιλαιος εστιν 
42N 022:060 ειπεν δε ο πετρος ανθρωπε ουκ οιδα ο λεγεις και παραχρημα ετι λαλουντος αυτου εφωνησεν ο αλεκτωρ 
42N 022:061 και στραφεις ο κυριος ενεβλεψεν τω πετρω και υπεμνησθη ο πετρος του λογου του κυριου ως ειπεν αυτω οτι πριν αλεκτορα φωνησαι απαρνηση με τρις 
42N 022:062 και εξελθων εξω ο πετρος εκλαυσεν πικρως 
42N 022:063 και οι ανδρες οι συνεχοντες τον ιησουν ενεπαιζον αυτω δεροντες 
42N 022:064 και περικαλυψαντες αυτον ετυπτον αυτου το προσωπον και επηρωτων αυτον λεγοντες προφητευσον τις εστιν ο παισας σε 
42N 022:065 και ετερα πολλα βλασφημουντες ελεγον εις αυτον 
42N 022:066 και ως εγενετο ημερα συνηχθη το πρεσβυτεριον του λαου αρχιερεις τε και γραμματεις και ανηγαγον αυτον εις το συνεδριον εαυτων λεγοντες 
42N 022:067 ει συ ει ο χριστος ειπε ημιν ειπεν δε αυτοις εαν υμιν ειπω ου μη πιστευσητε 
42N 022:068 εαν δε και ερωτησω ου μη αποκριθητε μοι η απολυσητε 
42N 022:069 απο του νυν εσται ο υιος του ανθρωπου καθημενος εκ δεξιων της δυναμεως του θεου 
42N 022:070 ειπον δε παντες συ ουν ει ο υιος του θεου ο δε προς αυτους εφη υμεις λεγετε οτι εγω ειμι 
42N 022:071 οι δε ειπον τι ετι χρειαν εχομεν μαρτυριας αυτοι γαρ ηκουσαμεν απο του στοματος αυτου 
42N 023:001 και ανασταν απαν το πληθος αυτων ηγαγεν αυτον επι τον πιλατον 
42N 023:002 ηρξαντο δε κατηγορειν αυτου λεγοντες τουτον ευρομεν διαστρεφοντα το εθνος και κωλυοντα καισαρι φορους διδοναι λεγοντα εαυτον χριστον βασιλεα ειναι 
42N 023:003 ο δε πιλατος επηρωτησεν αυτον λεγων συ ει ο βασιλευς των ιουδαιων ο δε αποκριθεις αυτω εφη συ λεγεις 
42N 023:004 ο δε πιλατος ειπεν προς τους αρχιερεις και τους οχλους ουδεν ευρισκω αιτιον εν τω ανθρωπω τουτω 
42N 023:005 οι δε επισχυον λεγοντες οτι ανασειει τον λαον διδασκων καθ ολης της ιουδαιας αρξαμενος απο της γαλιλαιας εως ωδε 
42N 023:006 πιλατος δε ακουσας γαλιλαιαν επηρωτησεν ει ο ανθρωπος γαλιλαιος εστιν 
42N 023:007 και επιγνους οτι εκ της εξουσιας ηρωδου εστιν ανεπεμψεν αυτον προς ηρωδην οντα και αυτον εν ιεροσολυμοις εν ταυταις ταις ημεραις 
42N 023:008 ο δε ηρωδης ιδων τον ιησουν εχαρη λιαν ην γαρ θελων εξ ικανου ιδειν αυτον δια το ακουειν πολλα περι αυτου και ηλπιζεν τι σημειον ιδειν υπ αυτου γινομενον 
42N 023:009 επηρωτα δε αυτον εν λογοις ικανοις αυτος δε ουδεν απεκρινατο αυτω 
42N 023:010 ειστηκεισαν δε οι αρχιερεις και οι γραμματεις ευτονως κατηγορουντες αυτου 
42N 023:011 εξουθενησας δε αυτον ο ηρωδης συν τοις στρατευμασιν αυτου και εμπαιξας περιβαλων αυτον εσθητα λαμπραν ανεπεμψεν αυτον τω πιλατω 
42N 023:012 εγενοντο δε φιλοι ο τε πιλατος και ο ηρωδης εν αυτη τη ημερα μετ αλληλων προυπηρχον γαρ εν εχθρα οντες προς εαυτους 
42N 023:013 πιλατος δε συγκαλεσαμενος τους αρχιερεις και τους αρχοντας και τον λαον 
42N 023:014 ειπεν προς αυτους προσηνεγκατε μοι τον ανθρωπον τουτον ως αποστρεφοντα τον λαον και ιδου εγω ενωπιον υμων ανακρινας ουδεν ευρον εν τω ανθρωπω τουτω αιτιον ων κατηγορειτε κατ αυτου 
42N 023:015 αλλ ουδε ηρωδης ανεπεμψα γαρ υμας προς αυτον και ιδου ουδεν αξιον θανατου εστιν πεπραγμενον αυτω 
42N 023:016 παιδευσας ουν αυτον απολυσω 
42N 023:017 αναγκην δε ειχεν απολυειν αυτοις κατα εορτην ενα 
42N 023:018 ανεκραξαν δε παμπληθει λεγοντες αιρε τουτον απολυσον δε ημιν τον βαραββαν 
42N 023:019 οστις ην δια στασιν τινα γενομενην εν τη πολει και φονον βεβλημενος εις φυλακην 
42N 023:020 παλιν ουν ο πιλατος προσεφωνησεν θελων απολυσαι τον ιησουν 
42N 023:021 οι δε επεφωνουν λεγοντες σταυρωσον σταυρωσον αυτον 
42N 023:022 ο δε τριτον ειπεν προς αυτους τι γαρ κακον εποιησεν ουτος ουδεν αιτιον θανατου ευρον εν αυτω παιδευσας ουν αυτον απολυσω 
42N 023:023 οι δε επεκειντο φωναις μεγαλαις αιτουμενοι αυτον σταυρωθηναι και κατισχυον αι φωναι αυτων και των αρχιερεων 
42N 023:024 ο δε πιλατος επεκρινεν γενεσθαι το αιτημα αυτων 
42N 023:025 απελυσεν δε αυτοις τον δια στασιν και φονον βεβλημενον εις την φυλακην ον ητουντο τον δε ιησουν παρεδωκεν τω θεληματι αυτων 
42N 023:026 και ως απηγαγον αυτον επιλαβομενοι σιμωνος τινος κυρηναιου του ερχομενου απ αγρου επεθηκαν αυτω τον σταυρον φερειν οπισθεν του ιησου 
42N 023:027 ηκολουθει δε αυτω πολυ πληθος του λαου και γυναικων αι και εκοπτοντο και εθρηνουν αυτον 
42N 023:028 στραφεις δε προς αυτας ο ιησους ειπεν θυγατερες ιερουσαλημ μη κλαιετε επ εμε πλην εφ εαυτας κλαιετε και επι τα τεκνα υμων 
42N 023:029 οτι ιδου ερχονται ημεραι εν αις ερουσιν μακαριαι αι στειραι και κοιλιαι αι ουκ εγεννησαν και μαστοι οι ουκ εθηλασαν 
42N 023:030 τοτε αρξονται λεγειν τοις ορεσιν πεσετε εφ ημας και τοις βουνοις καλυψατε ημας 
42N 023:031 οτι ει εν τω υγρω ξυλω ταυτα ποιουσιν εν τω ξηρω τι γενηται 
42N 023:032 ηγοντο δε και ετεροι δυο κακουργοι συν αυτω αναιρεθηναι 
42N 023:033 και οτε απηλθον επι τον τοπον τον καλουμενον κρανιον εκει εσταυρωσαν αυτον και τους κακουργους ον μεν εκ δεξιων ον δε εξ αριστερων 
42N 023:034 ο δε ιησους ελεγεν πατερ αφες αυτοις ου γαρ οιδασιν τι ποιουσιν διαμεριζομενοι δε τα ιματια αυτου εβαλον κληρον 
42N 023:035 και ειστηκει ο λαος θεωρων εξεμυκτηριζον δε και οι αρχοντες συν αυτοις λεγοντες αλλους εσωσεν σωσατω εαυτον ει ουτος εστιν ο χριστος ο του θεου εκλεκτος 
42N 023:036 ενεπαιζον δε αυτω και οι στρατιωται προσερχομενοι και οξος προσφεροντες αυτω 
42N 023:037 και λεγοντες ει συ ει ο βασιλευς των ιουδαιων σωσον σεαυτον 
42N 023:038 ην δε και επιγραφη γεγραμμενη επ αυτω γραμμασιν ελληνικοις και ρωμαικοις και εβραικοις ουτος εστιν ο βασιλευς των ιουδαιων 
42N 023:039 εις δε των κρεμασθεντων κακουργων εβλασφημει αυτον λεγων ει συ ει ο χριστος σωσον σεαυτον και ημας 
42N 023:040 αποκριθεις δε ο ετερος επετιμα αυτω λεγων ουδε φοβη συ τον θεον οτι εν τω αυτω κριματι ει 
42N 023:041 και ημεις μεν δικαιως αξια γαρ ων επραξαμεν απολαμβανομεν ουτος δε ουδεν ατοπον επραξεν 
42N 023:042 και ελεγεν τω ιησου μνησθητι μου κυριε οταν ελθης εν τη βασιλεια σου 
42N 023:043 και ειπεν αυτω ο ιησους αμην λεγω σοι σημερον μετ εμου εση εν τω παραδεισω 
42N 023:044 ην δε ωσει ωρα εκτη και σκοτος εγενετο εφ ολην την γην εως ωρας εννατης 
42N 023:045 και εσκοτισθη ο ηλιος και εσχισθη το καταπετασμα του ναου μεσον 
42N 023:046 και φωνησας φωνη μεγαλη ο ιησους ειπεν πατερ εις χειρας σου παραθησομαι το πνευμα μου και ταυτα ειπων εξεπνευσεν 
42N 023:047 ιδων δε ο εκατονταρχος το γενομενον εδοξασεν τον θεον λεγων οντως ο ανθρωπος ουτος δικαιος ην 
42N 023:048 και παντες οι συμπαραγενομενοι οχλοι επι την θεωριαν ταυτην θεωρουντες τα γενομενα τυπτοντες εαυτων τα στηθη υπεστρεφον 
42N 023:049 ειστηκεισαν δε παντες οι γνωστοι αυτου μακροθεν και γυναικες αι συνακολουθησασαι αυτω απο της γαλιλαιας ορωσαι ταυτα 
42N 023:050 και ιδου ανηρ ονοματι ιωσηφ βουλευτης υπαρχων ανηρ αγαθος και δικαιος 
42N 023:051 ουτος ουκ ην συγκατατεθειμενος τη βουλη και τη πραξει αυτων απο αριμαθαιας πολεως των ιουδαιων ος και προσεδεχετο και αυτος την βασιλειαν του θεου 
42N 023:052 ουτος προσελθων τω πιλατω ητησατο το σωμα του ιησου 
42N 023:053 και καθελων αυτο ενετυλιξεν αυτο σινδονι και εθηκεν αυτο εν μνηματι λαξευτω ου ουκ ην ουδεπω ουδεις κειμενος 
42N 023:054 και ημερα ην παρασκευη και σαββατον επεφωσκεν 
42N 023:055 κατακολουθησασαι δε και γυναικες αιτινες ησαν συνεληλυθυιαι αυτω εκ της γαλιλαιας εθεασαντο το μνημειον και ως ετεθη το σωμα αυτου 
42N 023:056 υποστρεψασαι δε ητοιμασαν αρωματα και μυρα και το μεν σαββατον ησυχασαν κατα την εντολην 
42N 024:001 τη δε μια των σαββατων ορθρου βαθεος ηλθον επι το μνημα φερουσαι α ητοιμασαν αρωματα και τινες συν αυταις 
42N 024:002 ευρον δε τον λιθον αποκεκυλισμενον απο του μνημειου 
42N 024:003 και εισελθουσαι ουχ ευρον το σωμα του κυριου ιησου 
42N 024:004 και εγενετο εν τω διαπορεισθαι αυτας περι τουτου και ιδου δυο ανδρες επεστησαν αυταις εν εσθησεσιν αστραπτουσαις 
42N 024:005 εμφοβων δε γενομενων αυτων και κλινουσων το προσωπον εις την γην ειπον προς αυτας τι ζητειτε τον ζωντα μετα των νεκρων 
42N 024:006 ουκ εστιν ωδε αλλ ηγερθη μνησθητε ως ελαλησεν υμιν ετι ων εν τη γαλιλαια 
42N 024:007 λεγων οτι δει τον υιον του ανθρωπου παραδοθηναι εις χειρας ανθρωπων αμαρτωλων και σταυρωθηναι και τη τριτη ημερα αναστηναι 
42N 024:008 και εμνησθησαν των ρηματων αυτου 
42N 024:009 και υποστρεψασαι απο του μνημειου απηγγειλαν ταυτα παντα τοις ενδεκα και πασιν τοις λοιποις 
42N 024:010 ησαν δε η μαγδαληνη μαρια και ιωαννα και μαρια ιακωβου και αι λοιπαι συν αυταις αι ελεγον προς τους αποστολους ταυτα 
42N 024:011 και εφανησαν ενωπιον αυτων ωσει ληρος τα ρηματα αυτων και ηπιστουν αυταις 
42N 024:012 ο δε πετρος αναστας εδραμεν επι το μνημειον και παρακυψας βλεπει τα οθονια κειμενα μονα και απηλθεν προς εαυτον θαυμαζων το γεγονος 
42N 024:013 και ιδου δυο εξ αυτων ησαν πορευομενοι εν αυτη τη ημερα εις κωμην απεχουσαν σταδιους εξηκοντα απο ιερουσαλημ η ονομα εμμαους 
42N 024:014 και αυτοι ωμιλουν προς αλληλους περι παντων των συμβεβηκοτων τουτων 
42N 024:015 και εγενετο εν τω ομιλειν αυτους και συζητειν και αυτος ο ιησους εγγισας συνεπορευετο αυτοις 
42N 024:016 οι δε οφθαλμοι αυτων εκρατουντο του μη επιγνωναι αυτον 
42N 024:017 ειπεν δε προς αυτους τινες οι λογοι ουτοι ους αντιβαλλετε προς αλληλους περιπατουντες και εστε σκυθρωποι 
42N 024:018 αποκριθεις δε ο εις ω ονομα κλεοπας ειπεν προς αυτον συ μονος παροικεις εν ιερουσαλημ και ουκ εγνως τα γενομενα εν αυτη εν ταις ημεραις ταυταις 
42N 024:019 και ειπεν αυτοις ποια οι δε ειπον αυτω τα περι ιησου του ναζωραιου ος εγενετο ανηρ προφητης δυνατος εν εργω και λογω εναντιον του θεου και παντος του λαου 
42N 024:020 οπως τε παρεδωκαν αυτον οι αρχιερεις και οι αρχοντες ημων εις κριμα θανατου και εσταυρωσαν αυτον 
42N 024:021 ημεις δε ηλπιζομεν οτι αυτος εστιν ο μελλων λυτρουσθαι τον ισραηλ αλλα γε συν πασιν τουτοις τριτην ταυτην ημεραν αγει σημερον αφ ου ταυτα εγενετο 
42N 024:022 αλλα και γυναικες τινες εξ ημων εξεστησαν ημας γενομεναι ορθριαι επι το μνημειον 
42N 024:023 και μη ευρουσαι το σωμα αυτου ηλθον λεγουσαι και οπτασιαν αγγελων εωρακεναι οι λεγουσιν αυτον ζην 
42N 024:024 και απηλθον τινες των συν ημιν επι το μνημειον και ευρον ουτως καθως και αι γυναικες ειπον αυτον δε ουκ ειδον 
42N 024:025 και αυτος ειπεν προς αυτους ω ανοητοι και βραδεις τη καρδια του πιστευειν επι πασιν οις ελαλησαν οι προφηται 
42N 024:026 ουχι ταυτα εδει παθειν τον χριστον και εισελθειν εις την δοξαν αυτου 
42N 024:027 και αρξαμενος απο μωσεως και απο παντων των προφητων διηρμηνευεν αυτοις εν πασαις ταις γραφαις τα περι εαυτου 
42N 024:028 και ηγγισαν εις την κωμην ου επορευοντο και αυτος προσεποιειτο πορρωτερω πορευεσθαι 
42N 024:029 και παρεβιασαντο αυτον λεγοντες μεινον μεθ ημων οτι προς εσπεραν εστιν και κεκλικεν η ημερα και εισηλθεν του μειναι συν αυτοις 
42N 024:030 και εγενετο εν τω κατακλιθηναι αυτον μετ αυτων λαβων τον αρτον ευλογησεν και κλασας επεδιδου αυτοις 
42N 024:031 αυτων δε διηνοιχθησαν οι οφθαλμοι και επεγνωσαν αυτον και αυτος αφαντος εγενετο απ αυτων 
42N 024:032 και ειπον προς αλληλους ουχι η καρδια ημων καιομενη ην εν ημιν ως ελαλει ημιν εν τη οδω και ως διηνοιγεν ημιν τας γραφας 
42N 024:033 και ανασταντες αυτη τη ωρα υπεστρεψαν εις ιερουσαλημ και ευρον συνηθροισμενους τους ενδεκα και τους συν αυτοις 
42N 024:034 λεγοντας οτι ηγερθη ο κυριος οντως και ωφθη σιμωνι 
42N 024:035 και αυτοι εξηγουντο τα εν τη οδω και ως εγνωσθη αυτοις εν τη κλασει του αρτου 
42N 024:036 ταυτα δε αυτων λαλουντων αυτος ο ιησους εστη εν μεσω αυτων και λεγει αυτοις ειρηνη υμιν 
42N 024:037 πτοηθεντες δε και εμφοβοι γενομενοι εδοκουν πνευμα θεωρειν 
42N 024:038 και ειπεν αυτοις τι τεταραγμενοι εστε και δια τι διαλογισμοι αναβαινουσιν εν ταις καρδιαις υμων 
42N 024:039 ιδετε τας χειρας μου και τους ποδας μου οτι αυτος εγω ειμι ψηλαφησατε με και ιδετε οτι πνευμα σαρκα και οστεα ουκ εχει καθως εμε θεωρειτε εχοντα 
42N 024:040 και τουτο ειπων επεδειξεν αυτοις τας χειρας και τους ποδας 
42N 024:041 ετι δε απιστουντων αυτων απο της χαρας και θαυμαζοντων ειπεν αυτοις εχετε τι βρωσιμον ενθαδε 
42N 024:042 οι δε επεδωκαν αυτω ιχθυος οπτου μερος και απο μελισσιου κηριου 
42N 024:043 και λαβων ενωπιον αυτων εφαγεν 
42N 024:044 ειπεν δε αυτοις ουτοι οι λογοι ους ελαλησα προς υμας ετι ων συν υμιν οτι δει πληρωθηναι παντα τα γεγραμμενα εν τω νομω μωσεως και προφηταις και ψαλμοις περι εμου 
42N 024:045 τοτε διηνοιξεν αυτων τον νουν του συνιεναι τας γραφας 
42N 024:046 και ειπεν αυτοις οτι ουτως γεγραπται και ουτως εδει παθειν τον χριστον και αναστηναι εκ νεκρων τη τριτη ημερα 
42N 024:047 και κηρυχθηναι επι τω ονοματι αυτου μετανοιαν και αφεσιν αμαρτιων εις παντα τα εθνη αρξαμενον απο ιερουσαλημ 
42N 024:048 υμεις δε εστε μαρτυρες τουτων 
42N 024:049 και ιδου εγω αποστελλω την επαγγελιαν του πατρος μου εφ υμας υμεις δε καθισατε εν τη πολει ιερουσαλημ εως ου ενδυσησθε δυναμιν εξ υψους 
42N 024:050 εξηγαγεν δε αυτους εξω εως εις βηθανιαν και επαρας τας χειρας αυτου ευλογησεν αυτους 
42N 024:051 και εγενετο εν τω ευλογειν αυτον αυτους διεστη απ αυτων και ανεφερετο εις τον ουρανον 
42N 024:052 και αυτοι προσκυνησαντες αυτον υπεστρεψαν εις ιερουσαλημ μετα χαρας μεγαλης 
42N 024:053 και ησαν διαπαντος εν τω ιερω αινουντες και ευλογουντες τον θεον αμην 
43N 001:001 εν αρχη ην ο λογος και ο λογος ην προς τον θεον και θεος ην ο λογος 
43N 001:002 ουτος ην εν αρχη προς τον θεον 
43N 001:003 παντα δι αυτου εγενετο και χωρις αυτου εγενετο ουδε εν ο γεγονεν 
43N 001:004 εν αυτω ζωη ην και η ζωη ην το φως των ανθρωπων 
43N 001:005 και το φως εν τη σκοτια φαινει και η σκοτια αυτο ου κατελαβεν 
43N 001:006 εγενετο ανθρωπος απεσταλμενος παρα θεου ονομα αυτω ιωαννης 
43N 001:007 ουτος ηλθεν εις μαρτυριαν ινα μαρτυρηση περι του φωτος ινα παντες πιστευσωσιν δι αυτου 
43N 001:008 ουκ ην εκεινος το φως αλλ ινα μαρτυρηση περι του φωτος 
43N 001:009 ην το φως το αληθινον ο φωτιζει παντα ανθρωπον ερχομενον εις τον κοσμον 
43N 001:010 εν τω κοσμω ην και ο κοσμος δι αυτου εγενετο και ο κοσμος αυτον ουκ εγνω 
43N 001:011 εις τα ιδια ηλθεν και οι ιδιοι αυτον ου παρελαβον 
43N 001:012 οσοι δε ελαβον αυτον εδωκεν αυτοις εξουσιαν τεκνα θεου γενεσθαι τοις πιστευουσιν εις το ονομα αυτου 
43N 001:013 οι ουκ εξ αιματων ουδε εκ θεληματος σαρκος ουδε εκ θεληματος ανδρος αλλ εκ θεου εγεννηθησαν 
43N 001:014 και ο λογος σαρξ εγενετο και εσκηνωσεν εν ημιν και εθεασαμεθα την δοξαν αυτου δοξαν ως μονογενους παρα πατρος πληρης χαριτος και αληθειας 
43N 001:015 ιωαννης μαρτυρει περι αυτου και κεκραγεν λεγων ουτος ην ον ειπον ο οπισω μου ερχομενος εμπροσθεν μου γεγονεν οτι πρωτος μου ην 
43N 001:016 και εκ του πληρωματος αυτου ημεις παντες ελαβομεν και χαριν αντι χαριτος 
43N 001:017 οτι ο νομος δια μωσεως εδοθη η χαρις και η αληθεια δια ιησου χριστου εγενετο 
43N 001:018 θεον ουδεις εωρακεν πωποτε ο μονογενης υιος ο ων εις τον κολπον του πατρος εκεινος εξηγησατο 
43N 001:019 και αυτη εστιν η μαρτυρια του ιωαννου οτε απεστειλαν οι ιουδαιοι εξ ιεροσολυμων ιερεις και λευιτας ινα ερωτησωσιν αυτον συ τις ει 
43N 001:020 και ωμολογησεν και ουκ ηρνησατο και ωμολογησεν οτι ουκ ειμι εγω ο χριστος 
43N 001:021 και ηρωτησαν αυτον τι ουν ηλιας ει συ και λεγει ουκ ειμι ο προφητης ει συ και απεκριθη ου 
43N 001:022 ειπον ουν αυτω τις ει ινα αποκρισιν δωμεν τοις πεμψασιν ημας τι λεγεις περι σεαυτου 
43N 001:023 εφη εγω φωνη βοωντος εν τη ερημω ευθυνατε την οδον κυριου καθως ειπεν ησαιας ο προφητης 
43N 001:024 και οι απεσταλμενοι ησαν εκ των φαρισαιων 
43N 001:025 και ηρωτησαν αυτον και ειπον αυτω τι ουν βαπτιζεις ει συ ουκ ει ο χριστος ουτε ηλιας ουτε ο προφητης 
43N 001:026 απεκριθη αυτοις ο ιωαννης λεγων εγω βαπτιζω εν υδατι μεσος δε υμων εστηκεν ον υμεις ουκ οιδατε 
43N 001:027 αυτος εστιν ο οπισω μου ερχομενος ος εμπροσθεν μου γεγονεν ου εγω ουκ ειμι αξιος ινα λυσω αυτου τον ιμαντα του υποδηματος 
43N 001:028 ταυτα εν βηθαβαρα εγενετο περαν του ιορδανου οπου ην ιωαννης βαπτιζων 
43N 001:029 τη επαυριον βλεπει ο ιωαννης τον ιησουν ερχομενον προς αυτον και λεγει ιδε ο αμνος του θεου ο αιρων την αμαρτιαν του κοσμου 
43N 001:030 ουτος εστιν περι ου εγω ειπον οπισω μου ερχεται ανηρ ος εμπροσθεν μου γεγονεν οτι πρωτος μου ην 
43N 001:031 καγω ουκ ηδειν αυτον αλλ ινα φανερωθη τω ισραηλ δια τουτο ηλθον εγω εν τω υδατι βαπτιζων 
43N 001:032 και εμαρτυρησεν ιωαννης λεγων οτι τεθεαμαι το πνευμα καταβαινον ωσει περιστεραν εξ ουρανου και εμεινεν επ αυτον 
43N 001:033 καγω ουκ ηδειν αυτον αλλ ο πεμψας με βαπτιζειν εν υδατι εκεινος μοι ειπεν εφ ον αν ιδης το πνευμα καταβαινον και μενον επ αυτον ουτος εστιν ο βαπτιζων εν πνευματι αγιω 
43N 001:034 καγω εωρακα και μεμαρτυρηκα οτι ουτος εστιν ο υιος του θεου 
43N 001:035 τη επαυριον παλιν ειστηκει ο ιωαννης και εκ των μαθητων αυτου δυο 
43N 001:036 και εμβλεψας τω ιησου περιπατουντι λεγει ιδε ο αμνος του θεου 
43N 001:037 και ηκουσαν αυτου οι δυο μαθηται λαλουντος και ηκολουθησαν τω ιησου 
43N 001:038 στραφεις δε ο ιησους και θεασαμενος αυτους ακολουθουντας λεγει αυτοις τι ζητειτε οι δε ειπον αυτω ραββι ο λεγεται ερμηνευομενον διδασκαλε που μενεις 
43N 001:039 λεγει αυτοις ερχεσθε και ιδετε ηλθον και ειδον που μενει και παρ αυτω εμειναν την ημεραν εκεινην ωρα δε ην ως δεκατη 
43N 001:040 ην ανδρεας ο αδελφος σιμωνος πετρου εις εκ των δυο των ακουσαντων παρα ιωαννου και ακολουθησαντων αυτω 
43N 001:041 ευρισκει ουτος πρωτος τον αδελφον τον ιδιον σιμωνα και λεγει αυτω ευρηκαμεν τον μεσσιαν ο εστιν μεθερμηνευομενον ο χριστος 
43N 001:042 και ηγαγεν αυτον προς τον ιησουν εμβλεψας δε αυτω ο ιησους ειπεν συ ει σιμων ο υιος ιωνα συ κληθηση κηφας ο ερμηνευεται πετρος 
43N 001:043 τη επαυριον ηθελησεν ο ιησους εξελθειν εις την γαλιλαιαν και ευρισκει φιλιππον και λεγει αυτω ακολουθει μοι 
43N 001:044 ην δε ο φιλιππος απο βηθσαιδα εκ της πολεως ανδρεου και πετρου 
43N 001:045 ευρισκει φιλιππος τον ναθαναηλ και λεγει αυτω ον εγραψεν μωσης εν τω νομω και οι προφηται ευρηκαμεν ιησουν τον υιον του ιωσηφ τον απο  {VAR1: ναζαρετ } {VAR2: ναζαρεθ } 
43N 001:046 και ειπεν αυτω ναθαναηλ εκ  {VAR1: ναζαρετ } {VAR2: ναζαρεθ } δυναται τι αγαθον ειναι λεγει αυτω φιλιππος ερχου και ιδε 
43N 001:047 ειδεν ο ιησους τον ναθαναηλ ερχομενον προς αυτον και λεγει περι αυτου ιδε αληθως ισραηλιτης εν ω δολος ουκ εστιν 
43N 001:048 λεγει αυτω ναθαναηλ ποθεν με γινωσκεις απεκριθη ο ιησους και ειπεν αυτω προ του σε φιλιππον φωνησαι οντα υπο την συκην ειδον σε 
43N 001:049 απεκριθη ναθαναηλ και λεγει αυτω ραββι συ ει ο υιος του θεου συ ει ο βασιλευς του ισραηλ 
43N 001:050 απεκριθη ιησους και ειπεν αυτω οτι ειπον σοι ειδον σε υποκατω της συκης πιστευεις μειζω τουτων οψει 
43N 001:051 και λεγει αυτω αμην αμην λεγω υμιν απ αρτι οψεσθε τον ουρανον ανεωγοτα και τους αγγελους του θεου αναβαινοντας και καταβαινοντας επι τον υιον του ανθρωπου 
43N 002:001 και τη ημερα τη τριτη γαμος εγενετο εν κανα της γαλιλαιας και ην η μητηρ του ιησου εκει 
43N 002:002 εκληθη δε και ο ιησους και οι μαθηται αυτου εις τον γαμον 
43N 002:003 και υστερησαντος οινου λεγει η μητηρ του ιησου προς αυτον οινον ουκ εχουσιν 
43N 002:004 λεγει αυτη ο ιησους τι εμοι και σοι γυναι ουπω ηκει η ωρα μου 
43N 002:005 λεγει η μητηρ αυτου τοις διακονοις ο τι αν λεγη υμιν ποιησατε 
43N 002:006 ησαν δε εκει υδριαι λιθιναι εξ κειμεναι κατα τον καθαρισμον των ιουδαιων χωρουσαι ανα μετρητας δυο η τρεις 
43N 002:007 λεγει αυτοις ο ιησους γεμισατε τας υδριας υδατος και εγεμισαν αυτας εως ανω 
43N 002:008 και λεγει αυτοις αντλησατε νυν και φερετε τω αρχιτρικλινω και ηνεγκαν 
43N 002:009 ως δε εγευσατο ο αρχιτρικλινος το υδωρ οινον γεγενημενον και ουκ ηδει ποθεν εστιν οι δε διακονοι ηδεισαν οι ηντληκοτες το υδωρ φωνει τον νυμφιον ο αρχιτρικλινος 
43N 002:010 και λεγει αυτω πας ανθρωπος πρωτον τον καλον οινον τιθησιν και οταν μεθυσθωσιν τοτε τον ελασσω συ τετηρηκας τον καλον οινον εως αρτι 
43N 002:011 ταυτην εποιησεν την αρχην των σημειων ο ιησους εν κανα της γαλιλαιας και εφανερωσεν την δοξαν αυτου και επιστευσαν εις αυτον οι μαθηται αυτου 
43N 002:012 μετα τουτο κατεβη εις καπερναουμ αυτος και η μητηρ αυτου και οι αδελφοι αυτου και οι μαθηται αυτου και εκει εμειναν ου πολλας ημερας 
43N 002:013 και εγγυς ην το πασχα των ιουδαιων και ανεβη εις ιεροσολυμα ο ιησους 
43N 002:014 και ευρεν εν τω ιερω τους πωλουντας βοας και προβατα και περιστερας και τους κερματιστας καθημενους 
43N 002:015 και ποιησας φραγελλιον εκ σχοινιων παντας εξεβαλεν εκ του ιερου τα τε προβατα και τους βοας και των κολλυβιστων εξεχεεν το κερμα και τας τραπεζας ανεστρεψεν 
43N 002:016 και τοις τας περιστερας πωλουσιν ειπεν αρατε ταυτα εντευθεν μη ποιειτε τον οικον του πατρος μου οικον εμποριου 
43N 002:017 εμνησθησαν δε οι μαθηται αυτου οτι γεγραμμενον εστιν ο ζηλος του οικου σου κατεφαγεν με 
43N 002:018 απεκριθησαν ουν οι ιουδαιοι και ειπον αυτω τι σημειον δεικνυεις ημιν οτι ταυτα ποιεις 
43N 002:019 απεκριθη ο ιησους και ειπεν αυτοις λυσατε τον ναον τουτον και εν τρισιν ημεραις εγερω αυτον 
43N 002:020 ειπον ουν οι ιουδαιοι τεσσαρακοντα και εξ ετεσιν ωκοδομηθη ο ναος ουτος και συ εν τρισιν ημεραις εγερεις αυτον 
43N 002:021 εκεινος δε ελεγεν περι του ναου του σωματος αυτου 
43N 002:022 οτε ουν ηγερθη εκ νεκρων εμνησθησαν οι μαθηται αυτου οτι τουτο ελεγεν αυτοις και επιστευσαν τη γραφη και τω λογω ω ειπεν ο ιησους 
43N 002:023 ως δε ην εν ιεροσολυμοις εν τω πασχα εν τη εορτη πολλοι επιστευσαν εις το ονομα αυτου θεωρουντες αυτου τα σημεια α εποιει 
43N 002:024 αυτος δε ο ιησους ουκ επιστευεν εαυτον αυτοις δια το αυτον γινωσκειν παντας 
43N 002:025 και οτι ου χρειαν ειχεν ινα τις μαρτυρηση περι του ανθρωπου αυτος γαρ εγινωσκεν τι ην εν τω ανθρωπω 
43N 003:001 ην δε ανθρωπος εκ των φαρισαιων νικοδημος ονομα αυτω αρχων των ιουδαιων 
43N 003:002 ουτος ηλθεν προς τον ιησουν νυκτος και ειπεν αυτω ραββι οιδαμεν οτι απο θεου εληλυθας διδασκαλος ουδεις γαρ ταυτα τα σημεια δυναται ποιειν α συ ποιεις εαν μη η ο θεος μετ αυτου 
43N 003:003 απεκριθη ο ιησους και ειπεν αυτω αμην αμην λεγω σοι εαν μη τις γεννηθη ανωθεν ου δυναται ιδειν την βασιλειαν του θεου 
43N 003:004 λεγει προς αυτον ο νικοδημος πως δυναται ανθρωπος γεννηθηναι γερων ων μη δυναται εις την κοιλιαν της μητρος αυτου δευτερον εισελθειν και γεννηθηναι 
43N 003:005 απεκριθη ο ιησους αμην αμην λεγω σοι εαν μη τις γεννηθη εξ υδατος και πνευματος ου δυναται εισελθειν εις την βασιλειαν του θεου 
43N 003:006 το γεγεννημενον εκ της σαρκος σαρξ εστιν και το γεγεννημενον εκ του πνευματος πνευμα εστιν 
43N 003:007 μη θαυμασης οτι ειπον σοι δει υμας γεννηθηναι ανωθεν 
43N 003:008 το πνευμα οπου θελει πνει και την φωνην αυτου ακουεις αλλ ουκ οιδας ποθεν ερχεται και που υπαγει ουτως εστιν πας ο γεγεννημενος εκ του πνευματος 
43N 003:009 απεκριθη νικοδημος και ειπεν αυτω πως δυναται ταυτα γενεσθαι 
43N 003:010 απεκριθη ο ιησους και ειπεν αυτω συ ει ο διδασκαλος του ισραηλ και ταυτα ου γινωσκεις 
43N 003:011 αμην αμην λεγω σοι οτι ο οιδαμεν λαλουμεν και ο εωρακαμεν μαρτυρουμεν και την μαρτυριαν ημων ου λαμβανετε 
43N 003:012 ει τα επιγεια ειπον υμιν και ου πιστευετε πως εαν ειπω υμιν τα επουρανια πιστευσετε 
43N 003:013 και ουδεις αναβεβηκεν εις τον ουρανον ει μη ο εκ του ουρανου καταβας ο υιος του ανθρωπου ο ων εν τω ουρανω 
43N 003:014 και καθως μωσης υψωσεν τον οφιν εν τη ερημω ουτως υψωθηναι δει τον υιον του ανθρωπου 
43N 003:015 ινα πας ο πιστευων εις αυτον μη αποληται αλλ εχη ζωην αιωνιον 
43N 003:016 ουτως γαρ ηγαπησεν ο θεος τον κοσμον ωστε τον υιον αυτου τον μονογενη εδωκεν ινα πας ο πιστευων εις αυτον μη αποληται αλλ εχη ζωην αιωνιον 
43N 003:017 ου γαρ απεστειλεν ο θεος τον υιον αυτου εις τον κοσμον ινα κρινη τον κοσμον αλλ ινα σωθη ο κοσμος δι αυτου 
43N 003:018 ο πιστευων εις αυτον ου κρινεται ο δε μη πιστευων ηδη κεκριται οτι μη πεπιστευκεν εις το ονομα του μονογενους υιου του θεου 
43N 003:019 αυτη δε εστιν η κρισις οτι το φως εληλυθεν εις τον κοσμον και ηγαπησαν οι ανθρωποι μαλλον το σκοτος η το φως ην γαρ πονηρα αυτων τα εργα 
43N 003:020 πας γαρ ο φαυλα πρασσων μισει το φως και ουκ ερχεται προς το φως ινα μη ελεγχθη τα εργα αυτου 
43N 003:021 ο δε ποιων την αληθειαν ερχεται προς το φως ινα φανερωθη αυτου τα εργα οτι εν θεω εστιν ειργασμενα 
43N 003:022 μετα ταυτα ηλθεν ο ιησους και οι μαθηται αυτου εις την ιουδαιαν γην και εκει διετριβεν μετ αυτων και εβαπτιζεν 
43N 003:023 ην δε και ιωαννης βαπτιζων εν αινων εγγυς του σαλειμ οτι υδατα πολλα ην εκει και παρεγινοντο και εβαπτιζοντο 
43N 003:024 ουπω γαρ ην βεβλημενος εις την φυλακην ο ιωαννης 
43N 003:025 εγενετο ουν ζητησις εκ των μαθητων ιωαννου μετα ιουδαιων περι καθαρισμου 
43N 003:026 και ηλθον προς τον ιωαννην και ειπον αυτω ραββι ος ην μετα σου περαν του ιορδανου ω συ μεμαρτυρηκας ιδε ουτος βαπτιζει και παντες ερχονται προς αυτον 
43N 003:027 απεκριθη ιωαννης και ειπεν ου δυναται ανθρωπος λαμβανειν ουδεν εαν μη η δεδομενον αυτω εκ του ουρανου 
43N 003:028 αυτοι υμεις μοι μαρτυρειτε οτι ειπον ουκ ειμι εγω ο χριστος αλλ οτι απεσταλμενος ειμι εμπροσθεν εκεινου 
43N 003:029 ο εχων την νυμφην νυμφιος εστιν ο δε φιλος του νυμφιου ο εστηκως και ακουων αυτου χαρα χαιρει δια την φωνην του νυμφιου αυτη ουν η χαρα η εμη πεπληρωται 
43N 003:030 εκεινον δει αυξανειν εμε δε ελαττουσθαι 
43N 003:031 ο ανωθεν ερχομενος επανω παντων εστιν ο ων εκ της γης εκ της γης εστιν και εκ της γης λαλει ο εκ του ουρανου ερχομενος επανω παντων εστιν 
43N 003:032 και ο εωρακεν και ηκουσεν τουτο μαρτυρει και την μαρτυριαν αυτου ουδεις λαμβανει 
43N 003:033 ο λαβων αυτου την μαρτυριαν εσφραγισεν οτι ο θεος αληθης εστιν 
43N 003:034 ον γαρ απεστειλεν ο θεος τα ρηματα του θεου λαλει ου γαρ εκ μετρου διδωσιν ο θεος το πνευμα 
43N 003:035 ο πατηρ αγαπα τον υιον και παντα δεδωκεν εν τη χειρι αυτου 
43N 003:036 ο πιστευων εις τον υιον εχει ζωην αιωνιον ο δε απειθων τω υιω ουκ οψεται ζωην αλλ η οργη του θεου μενει επ αυτον 
43N 004:001 ως ουν εγνω ο κυριος οτι ηκουσαν οι φαρισαιοι οτι ιησους πλειονας μαθητας ποιει και βαπτιζει η ιωαννης 
43N 004:002 καιτοιγε ιησους αυτος ουκ εβαπτιζεν αλλ οι μαθηται αυτου 
43N 004:003 αφηκεν την ιουδαιαν και απηλθεν παλιν εις την γαλιλαιαν 
43N 004:004 εδει δε αυτον διερχεσθαι δια της σαμαρειας 
43N 004:005 ερχεται ουν εις πολιν της σαμαρειας λεγομενην συχαρ πλησιον του χωριου ο εδωκεν ιακωβ ιωσηφ τω υιω αυτου 
43N 004:006 ην δε εκει πηγη του ιακωβ ο ουν ιησους κεκοπιακως εκ της οδοιποριας εκαθεζετο ουτως επι τη πηγη ωρα ην ωσει εκτη 
43N 004:007 ερχεται γυνη εκ της σαμαρειας αντλησαι υδωρ λεγει αυτη ο ιησους δος μοι πιειν 
43N 004:008 οι γαρ μαθηται αυτου απεληλυθεισαν εις την πολιν ινα τροφας αγορασωσιν 
43N 004:009 λεγει ουν αυτω η γυνη η σαμαρειτις πως συ ιουδαιος ων παρ εμου πιειν αιτεις ουσης γυναικος σαμαρειτιδος ου γαρ συγχρωνται ιουδαιοι σαμαρειταις 
43N 004:010 απεκριθη ιησους και ειπεν αυτη ει ηδεις την δωρεαν του θεου και τις εστιν ο λεγων σοι δος μοι πιειν συ αν ητησας αυτον και εδωκεν αν σοι υδωρ ζων 
43N 004:011 λεγει αυτω η γυνη κυριε ουτε αντλημα εχεις και το φρεαρ εστιν βαθυ ποθεν ουν εχεις το υδωρ το ζων 
43N 004:012 μη συ μειζων ει του πατρος ημων ιακωβ ος εδωκεν ημιν το φρεαρ και αυτος εξ αυτου επιεν και οι υιοι αυτου και τα θρεμματα αυτου 
43N 004:013 απεκριθη ο ιησους και ειπεν αυτη πας ο πινων εκ του υδατος τουτου διψησει παλιν 
43N 004:014 ος δ αν πιη εκ του υδατος ου εγω δωσω αυτω ου μη διψηση εις τον αιωνα αλλα το υδωρ ο δωσω αυτω γενησεται εν αυτω πηγη υδατος αλλομενου εις ζωην αιωνιον 
43N 004:015 λεγει προς αυτον η γυνη κυριε δος μοι τουτο το υδωρ ινα μη διψω μηδε ερχωμαι ενθαδε αντλειν 
43N 004:016 λεγει αυτη ο ιησους υπαγε φωνησον τον ανδρα σου και ελθε ενθαδε 
43N 004:017 απεκριθη η γυνη και ειπεν ουκ εχω ανδρα λεγει αυτη ο ιησους καλως ειπας οτι ανδρα ουκ εχω 
43N 004:018 πεντε γαρ ανδρας εσχες και νυν ον εχεις ουκ εστιν σου ανηρ τουτο αληθες ειρηκας 
43N 004:019 λεγει αυτω η γυνη κυριε θεωρω οτι προφητης ει συ 
43N 004:020 οι πατερες ημων εν τουτω τω ορει προσεκυνησαν και υμεις λεγετε οτι εν ιεροσολυμοις εστιν ο τοπος οπου δει προσκυνειν 
43N 004:021 λεγει αυτη ο ιησους γυναι πιστευσον μοι οτι ερχεται ωρα οτε ουτε εν τω ορει τουτω ουτε εν ιεροσολυμοις προσκυνησετε τω πατρι 
43N 004:022 υμεις προσκυνειτε ο ουκ οιδατε ημεις προσκυνουμεν ο οιδαμεν οτι η σωτηρια εκ των ιουδαιων εστιν 
43N 004:023 αλλ ερχεται ωρα και νυν εστιν οτε οι αληθινοι προσκυνηται προσκυνησουσιν τω πατρι εν πνευματι και αληθεια και γαρ ο πατηρ τοιουτους ζητει τους προσκυνουντας αυτον 
43N 004:024 πνευμα ο θεος και τους προσκυνουντας αυτον εν πνευματι και αληθεια δει προσκυνειν 
43N 004:025 λεγει αυτω η γυνη οιδα οτι μεσσιας ερχεται ο λεγομενος χριστος οταν ελθη εκεινος αναγγελει ημιν παντα 
43N 004:026 λεγει αυτη ο ιησους εγω ειμι ο λαλων σοι 
43N 004:027 και επι τουτω ηλθον οι μαθηται αυτου και εθαυμασαν οτι μετα γυναικος ελαλει ουδεις μεντοι ειπεν τι ζητεις η τι λαλεις μετ αυτης 
43N 004:028 αφηκεν ουν την υδριαν αυτης η γυνη και απηλθεν εις την πολιν και λεγει τοις ανθρωποις 
43N 004:029 δευτε ιδετε ανθρωπον ος ειπεν μοι παντα οσα εποιησα μητι ουτος εστιν ο χριστος 
43N 004:030 εξηλθον ουν εκ της πολεως και ηρχοντο προς αυτον 
43N 004:031 εν δε τω μεταξυ ηρωτων αυτον οι μαθηται λεγοντες ραββι φαγε 
43N 004:032 ο δε ειπεν αυτοις εγω βρωσιν εχω φαγειν ην υμεις ουκ οιδατε 
43N 004:033 ελεγον ουν οι μαθηται προς αλληλους μη τις ηνεγκεν αυτω φαγειν 
43N 004:034 λεγει αυτοις ο ιησους εμον βρωμα εστιν ινα ποιω το θελημα του πεμψαντος με και τελειωσω αυτου το εργον 
43N 004:035 ουχ υμεις λεγετε οτι ετι τετραμηνον εστιν και ο θερισμος ερχεται ιδου λεγω υμιν επαρατε τους οφθαλμους υμων και θεασασθε τας χωρας οτι λευκαι εισιν προς θερισμον ηδη 
43N 004:036 και ο θεριζων μισθον λαμβανει και συναγει καρπον εις ζωην αιωνιον ινα και ο σπειρων ομου χαιρη και ο θεριζων 
43N 004:037 εν γαρ τουτω ο λογος εστιν  {VAR1: ο } αληθινος οτι αλλος εστιν ο σπειρων και αλλος ο θεριζων 
43N 004:038 εγω απεστειλα υμας θεριζειν ο ουχ υμεις κεκοπιακατε αλλοι κεκοπιακασιν και υμεις εις τον κοπον αυτων εισεληλυθατε 
43N 004:039 εκ δε της πολεως εκεινης πολλοι επιστευσαν εις αυτον των σαμαρειτων δια τον λογον της γυναικος μαρτυρουσης οτι ειπεν μοι παντα οσα εποιησα 
43N 004:040 ως ουν ηλθον προς αυτον οι σαμαρειται ηρωτων αυτον μειναι παρ αυτοις και εμεινεν εκει δυο ημερας 
43N 004:041 και πολλω πλειους επιστευσαν δια τον λογον αυτου 
43N 004:042 τη τε γυναικι ελεγον οτι ουκετι δια την σην λαλιαν πιστευομεν αυτοι γαρ ακηκοαμεν και οιδαμεν οτι ουτος εστιν αληθως ο σωτηρ του κοσμου ο χριστος 
43N 004:043 μετα δε τας δυο ημερας εξηλθεν εκειθεν και απηλθεν εις την γαλιλαιαν 
43N 004:044 αυτος γαρ ο ιησους εμαρτυρησεν οτι προφητης εν τη ιδια πατριδι τιμην ουκ εχει 
43N 004:045 οτε ουν ηλθεν εις την γαλιλαιαν εδεξαντο αυτον οι γαλιλαιοι παντα εωρακοτες α εποιησεν εν ιεροσολυμοις εν τη εορτη και αυτοι γαρ ηλθον εις την εορτην 
43N 004:046 ηλθεν ουν ο ιησους παλιν εις την κανα της γαλιλαιας οπου εποιησεν το υδωρ οινον και ην τις βασιλικος ου ο υιος ησθενει εν καπερναουμ 
43N 004:047 ουτος ακουσας οτι ιησους ηκει εκ της ιουδαιας εις την γαλιλαιαν απηλθεν προς αυτον και ηρωτα αυτον ινα καταβη και ιασηται αυτου τον υιον ημελλεν γαρ αποθνησκειν 
43N 004:048 ειπεν ουν ο ιησους προς αυτον εαν μη σημεια και τερατα ιδητε ου μη πιστευσητε 
43N 004:049 λεγει προς αυτον ο βασιλικος κυριε καταβηθι πριν αποθανειν το παιδιον μου 
43N 004:050 λεγει αυτω ο ιησους πορευου ο υιος σου ζη και επιστευσεν ο ανθρωπος τω λογω ω ειπεν αυτω ιησους και επορευετο 
43N 004:051 ηδη δε αυτου καταβαινοντος οι δουλοι αυτου απηντησαν αυτω και απηγγειλαν λεγοντες οτι ο παις σου ζη 
43N 004:052 επυθετο ουν παρ αυτων την ωραν εν η κομψοτερον εσχεν και ειπον αυτω οτι χθες ωραν εβδομην αφηκεν αυτον ο πυρετος 
43N 004:053 εγνω ουν ο πατηρ οτι εν εκεινη τη ωρα εν η ειπεν αυτω ο ιησους οτι ο υιος σου ζη και επιστευσεν αυτος και η οικια αυτου ολη 
43N 004:054 τουτο παλιν δευτερον σημειον εποιησεν ο ιησους ελθων εκ της ιουδαιας εις την γαλιλαιαν 
43N 005:001 μετα ταυτα ην εορτη των ιουδαιων και ανεβη ο ιησους εις ιεροσολυμα 
43N 005:002 εστιν δε εν τοις ιεροσολυμοις επι τη προβατικη κολυμβηθρα η επιλεγομενη εβραιστι βηθεσδα πεντε στοας εχουσα 
43N 005:003 εν ταυταις κατεκειτο πληθος πολυ των ασθενουντων τυφλων χωλων ξηρων εκδεχομενων την του υδατος κινησιν 
43N 005:004 αγγελος γαρ κατα καιρον κατεβαινεν εν τη κολυμβηθρα και εταρασσεν το υδωρ ο ουν πρωτος εμβας μετα την ταραχην του υδατος υγιης εγινετο ω δηποτε κατειχετο νοσηματι 
43N 005:005 ην δε τις ανθρωπος εκει  {VAR1: τριακονταοκτω } {VAR2: τριακοντα και οκτω } ετη εχων εν τη ασθενεια 
43N 005:006 τουτον ιδων ο ιησους κατακειμενον και γνους οτι πολυν ηδη χρονον εχει λεγει αυτω θελεις υγιης γενεσθαι 
43N 005:007 απεκριθη αυτω ο ασθενων κυριε ανθρωπον ουκ εχω ινα οταν ταραχθη το υδωρ βαλλη με εις την κολυμβηθραν εν ω δε ερχομαι εγω αλλος προ εμου καταβαινει 
43N 005:008 λεγει αυτω ο ιησους εγειραι αρον τον κραββατον σου και περιπατει 
43N 005:009 και ευθεως εγενετο υγιης ο ανθρωπος και ηρεν τον κραββατον αυτου και περιεπατει ην δε σαββατον εν εκεινη τη ημερα 
43N 005:010 ελεγον ουν οι ιουδαιοι τω τεθεραπευμενω σαββατον εστιν ουκ εξεστιν σοι αραι τον κραββατον 
43N 005:011 απεκριθη αυτοις ο ποιησας με υγιη εκεινος μοι ειπεν αρον τον κραββατον σου και περιπατει 
43N 005:012 ηρωτησαν ουν αυτον τις εστιν ο ανθρωπος ο ειπων σοι αρον τον κραββατον σου και περιπατει 
43N 005:013 ο δε ιαθεις ουκ ηδει τις εστιν ο γαρ ιησους εξενευσεν οχλου οντος εν τω τοπω 
43N 005:014 μετα ταυτα ευρισκει αυτον ο ιησους εν τω ιερω και ειπεν αυτω ιδε υγιης γεγονας μηκετι αμαρτανε ινα μη χειρον τι σοι γενηται 
43N 005:015 απηλθεν ο ανθρωπος και ανηγγειλεν τοις ιουδαιοις οτι ιησους εστιν ο ποιησας αυτον υγιη 
43N 005:016 και δια τουτο εδιωκον τον ιησουν οι ιουδαιοι και εζητουν αυτον αποκτειναι οτι ταυτα εποιει εν σαββατω 
43N 005:017 ο δε ιησους απεκρινατο αυτοις ο πατηρ μου εως αρτι εργαζεται καγω εργαζομαι 
43N 005:018 δια τουτο ουν μαλλον εζητουν αυτον οι ιουδαιοι αποκτειναι οτι ου μονον ελυεν το σαββατον αλλα και πατερα ιδιον ελεγεν τον θεον ισον εαυτον ποιων τω θεω 
43N 005:019 απεκρινατο ουν ο ιησους και ειπεν αυτοις αμην αμην λεγω υμιν ου δυναται ο υιος ποιειν αφ εαυτου ουδεν εαν μη τι βλεπη τον πατερα ποιουντα α γαρ αν εκεινος ποιη ταυτα και ο υιος ομοιως ποιει 
43N 005:020 ο γαρ πατηρ φιλει τον υιον και παντα δεικνυσιν αυτω α αυτος ποιει και μειζονα τουτων δειξει αυτω εργα ινα υμεις θαυμαζητε 
43N 005:021 ωσπερ γαρ ο πατηρ εγειρει τους νεκρους και ζωοποιει ουτως και ο υιος ους θελει ζωοποιει 
43N 005:022 ουδε γαρ ο πατηρ κρινει ουδενα αλλα την κρισιν πασαν δεδωκεν τω υιω 
43N 005:023 ινα παντες τιμωσιν τον υιον καθως τιμωσιν τον πατερα ο μη τιμων τον υιον ου τιμα τον πατερα τον πεμψαντα αυτον 
43N 005:024 αμην αμην λεγω υμιν οτι ο τον λογον μου ακουων και πιστευων τω πεμψαντι με εχει ζωην αιωνιον και εις κρισιν ουκ ερχεται αλλα μεταβεβηκεν εκ του θανατου εις την ζωην 
43N 005:025 αμην αμην λεγω υμιν οτι ερχεται ωρα και νυν εστιν οτε οι νεκροι ακουσονται της φωνης του υιου του θεου και οι ακουσαντες ζησονται 
43N 005:026 ωσπερ γαρ ο πατηρ εχει ζωην εν εαυτω ουτως εδωκεν και τω υιω ζωην εχειν εν εαυτω 
43N 005:027 και εξουσιαν εδωκεν αυτω και κρισιν ποιειν οτι υιος ανθρωπου εστιν 
43N 005:028 μη θαυμαζετε τουτο οτι ερχεται ωρα εν η παντες οι εν τοις μνημειοις ακουσονται της φωνης αυτου 
43N 005:029 και εκπορευσονται οι τα αγαθα ποιησαντες εις αναστασιν ζωης οι δε τα φαυλα πραξαντες εις αναστασιν κρισεως 
43N 005:030 ου δυναμαι εγω ποιειν απ εμαυτου ουδεν καθως ακουω κρινω και η κρισις η εμη δικαια εστιν οτι ου ζητω το θελημα το εμον αλλα το θελημα του πεμψαντος με πατρος 
43N 005:031 εαν εγω μαρτυρω περι εμαυτου η μαρτυρια μου ουκ εστιν αληθης 
43N 005:032 αλλος εστιν ο μαρτυρων περι εμου και οιδα οτι αληθης εστιν η μαρτυρια ην μαρτυρει περι εμου 
43N 005:033 υμεις απεσταλκατε προς ιωαννην και μεμαρτυρηκεν τη αληθεια 
43N 005:034 εγω δε ου παρα ανθρωπου την μαρτυριαν λαμβανω αλλα ταυτα λεγω ινα υμεις σωθητε 
43N 005:035 εκεινος ην ο λυχνος ο καιομενος και φαινων υμεις δε ηθελησατε αγαλλιασθηναι προς ωραν εν τω φωτι αυτου 
43N 005:036 εγω δε εχω την μαρτυριαν μειζω του ιωαννου τα γαρ εργα α εδωκεν μοι ο πατηρ ινα τελειωσω αυτα αυτα τα εργα α εγω ποιω μαρτυρει περι εμου οτι ο πατηρ με απεσταλκεν 
43N 005:037 και ο πεμψας με πατηρ αυτος μεμαρτυρηκεν περι εμου ουτε φωνην αυτου ακηκοατε πωποτε ουτε ειδος αυτου εωρακατε 
43N 005:038 και τον λογον αυτου ουκ εχετε μενοντα εν υμιν οτι ον απεστειλεν εκεινος τουτω υμεις ου πιστευετε 
43N 005:039 ερευνατε τας γραφας οτι υμεις δοκειτε εν αυταις ζωην αιωνιον εχειν και εκειναι εισιν αι μαρτυρουσαι περι εμου 
43N 005:040 και ου θελετε ελθειν προς με ινα ζωην εχητε 
43N 005:041 δοξαν παρα ανθρωπων ου λαμβανω 
43N 005:042 αλλ εγνωκα υμας οτι την αγαπην του θεου ουκ εχετε εν εαυτοις 
43N 005:043 εγω εληλυθα εν τω ονοματι του πατρος μου και ου λαμβανετε με εαν αλλος ελθη εν τω ονοματι τω ιδιω εκεινον ληψεσθε 
43N 005:044 πως δυνασθε υμεις πιστευσαι δοξαν παρα αλληλων λαμβανοντες και την δοξαν την παρα του μονου θεου ου ζητειτε 
43N 005:045 μη δοκειτε οτι εγω κατηγορησω υμων προς τον πατερα εστιν ο κατηγορων υμων μωσης εις ον υμεις ηλπικατε 
43N 005:046 ει γαρ επιστευετε μωση επιστευετε αν εμοι περι γαρ εμου εκεινος εγραψεν 
43N 005:047 ει δε τοις εκεινου γραμμασιν ου πιστευετε πως τοις εμοις ρημασιν πιστευσετε 
43N 006:001 μετα ταυτα απηλθεν ο ιησους περαν της θαλασσης της γαλιλαιας της τιβεριαδος 
43N 006:002 και ηκολουθει αυτω οχλος πολυς οτι εωρων αυτου τα σημεια α εποιει επι των ασθενουντων 
43N 006:003 ανηλθεν δε εις το ορος ο ιησους και εκει εκαθητο μετα των μαθητων αυτου 
43N 006:004 ην δε εγγυς το πασχα η εορτη των ιουδαιων 
43N 006:005 επαρας ουν ο ιησους τους οφθαλμους και θεασαμενος οτι πολυς οχλος ερχεται προς αυτον λεγει προς τον φιλιππον ποθεν αγορασομεν αρτους ινα φαγωσιν ουτοι 
43N 006:006 τουτο δε ελεγεν πειραζων αυτον αυτος γαρ ηδει τι εμελλεν ποιειν 
43N 006:007 απεκριθη αυτω φιλιππος διακοσιων δηναριων αρτοι ουκ αρκουσιν αυτοις ινα εκαστος αυτων βραχυ τι λαβη 
43N 006:008 λεγει αυτω εις εκ των μαθητων αυτου ανδρεας ο αδελφος σιμωνος πετρου 
43N 006:009 εστιν παιδαριον εν ωδε ο εχει πεντε αρτους κριθινους και δυο οψαρια αλλα ταυτα τι εστιν εις τοσουτους 
43N 006:010 ειπεν δε ο ιησους ποιησατε τους ανθρωπους αναπεσειν ην δε χορτος πολυς εν τω τοπω ανεπεσον ουν οι ανδρες τον αριθμον ωσει πεντακισχιλιοι 
43N 006:011 ελαβεν δε τους αρτους ο ιησους και ευχαριστησας διεδωκεν τοις μαθηταις οι δε μαθηται τοις ανακειμενοις ομοιως και εκ των οψαριων οσον ηθελον 
43N 006:012 ως δε ενεπλησθησαν λεγει τοις μαθηταις αυτου συναγαγετε τα περισσευσαντα κλασματα ινα μη τι αποληται 
43N 006:013 συνηγαγον ουν και εγεμισαν δωδεκα κοφινους κλασματων εκ των πεντε αρτων των κριθινων α επερισσευσεν τοις βεβρωκοσιν 
43N 006:014 οι ουν ανθρωποι ιδοντες ο εποιησεν σημειον ο ιησους ελεγον οτι ουτος εστιν αληθως ο προφητης ο ερχομενος εις τον κοσμον 
43N 006:015 ιησους ουν γνους οτι μελλουσιν ερχεσθαι και αρπαζειν αυτον ινα ποιησωσιν αυτον βασιλεα ανεχωρησεν παλιν εις το ορος αυτος μονος 
43N 006:016 ως δε οψια εγενετο κατεβησαν οι μαθηται αυτου επι την θαλασσαν 
43N 006:017 και εμβαντες εις το πλοιον ηρχοντο περαν της θαλασσης εις καπερναουμ και σκοτια ηδη εγεγονει και ουκ εληλυθει προς αυτους ο ιησους 
43N 006:018 η τε θαλασσα ανεμου μεγαλου πνεοντος διηγειρετο 
43N 006:019 εληλακοτες ουν ως σταδιους εικοσιπεντε η τριακοντα θεωρουσιν τον ιησουν περιπατουντα επι της θαλασσης και εγγυς του πλοιου γινομενον και εφοβηθησαν 
43N 006:020 ο δε λεγει αυτοις εγω ειμι μη φοβεισθε 
43N 006:021 ηθελον ουν λαβειν αυτον εις το πλοιον και ευθεως το πλοιον εγενετο επι της γης εις ην υπηγον 
43N 006:022 τη επαυριον ο οχλος ο εστηκως περαν της θαλασσης ιδων οτι πλοιαριον αλλο ουκ ην εκει ει μη εν εκεινο εις ο ενεβησαν οι μαθηται αυτου και οτι ου συνεισηλθεν τοις μαθηταις αυτου ο ιησους εις το πλοιαριον αλλα μονοι οι μαθηται αυτου απηλθον 
43N 006:023 αλλα δε ηλθεν πλοιαρια εκ τιβεριαδος εγγυς του τοπου οπου εφαγον τον αρτον ευχαριστησαντος του κυριου 
43N 006:024 οτε ουν ειδεν ο οχλος οτι ιησους ουκ εστιν εκει ουδε οι μαθηται αυτου ενεβησαν και αυτοι εις τα πλοια και ηλθον εις καπερναουμ ζητουντες τον ιησουν 
43N 006:025 και ευροντες αυτον περαν της θαλασσης ειπον αυτω ραββι ποτε ωδε γεγονας 
43N 006:026 απεκριθη αυτοις ο ιησους και ειπεν αμην αμην λεγω υμιν ζητειτε με ουχ οτι ειδετε σημεια αλλ οτι εφαγετε εκ των αρτων και εχορτασθητε 
43N 006:027 εργαζεσθε μη την βρωσιν την απολλυμενην αλλα την βρωσιν την μενουσαν εις ζωην αιωνιον ην ο υιος του ανθρωπου υμιν δωσει τουτον γαρ ο πατηρ εσφραγισεν ο θεος 
43N 006:028 ειπον ουν προς αυτον τι  {VAR1: ποιουμεν } {VAR2: ποιωμεν } ινα εργαζωμεθα τα εργα του θεου 
43N 006:029 απεκριθη ο ιησους και ειπεν αυτοις τουτο εστιν το εργον του θεου ινα πιστευσητε εις ον απεστειλεν εκεινος 
43N 006:030 ειπον ουν αυτω τι ουν ποιεις συ σημειον ινα ιδωμεν και πιστευσωμεν σοι τι εργαζη 
43N 006:031 οι πατερες ημων το μαννα εφαγον εν τη ερημω καθως εστιν γεγραμμενον αρτον εκ του ουρανου εδωκεν αυτοις φαγειν 
43N 006:032 ειπεν ουν αυτοις ο ιησους αμην αμην λεγω υμιν ου μωσης δεδωκεν υμιν τον αρτον εκ του ουρανου αλλ ο πατηρ μου διδωσιν υμιν τον αρτον εκ του ουρανου τον αληθινον 
43N 006:033 ο γαρ αρτος του θεου εστιν ο καταβαινων εκ του ουρανου και ζωην διδους τω κοσμω 
43N 006:034 ειπον ουν προς αυτον κυριε παντοτε δος ημιν τον αρτον τουτον 
43N 006:035 ειπεν δε αυτοις ο ιησους εγω ειμι ο αρτος της ζωης ο ερχομενος προς με ου μη πειναση και ο πιστευων εις εμε ου μη διψηση πωποτε 
43N 006:036 αλλ ειπον υμιν οτι και εωρακατε με και ου πιστευετε 
43N 006:037 παν ο διδωσιν μοι ο πατηρ προς εμε ηξει και τον ερχομενον προς με ου μη εκβαλω εξω 
43N 006:038 οτι καταβεβηκα εκ του ουρανου ουχ ινα ποιω το θελημα το εμον αλλα το θελημα του πεμψαντος με 
43N 006:039 τουτο δε εστιν το θελημα του πεμψαντος με πατρος ινα παν ο δεδωκεν μοι μη απολεσω εξ αυτου αλλα αναστησω αυτο εν τη εσχατη ημερα 
43N 006:040 τουτο δε εστιν το θελημα του πεμψαντος με ινα πας ο θεωρων τον υιον και πιστευων εις αυτον εχη ζωην αιωνιον και αναστησω αυτον εγω τη εσχατη ημερα 
43N 006:041 εγογγυζον ουν οι ιουδαιοι περι αυτου οτι ειπεν εγω ειμι ο αρτος ο καταβας εκ του ουρανου 
43N 006:042 και ελεγον ουχ ουτος εστιν ιησους ο υιος ιωσηφ ου ημεις οιδαμεν τον πατερα και την μητερα πως ουν λεγει ουτος οτι εκ του ουρανου καταβεβηκα 
43N 006:043 απεκριθη ουν ο ιησους και ειπεν αυτοις μη γογγυζετε μετ αλληλων 
43N 006:044 ουδεις δυναται ελθειν προς με εαν μη ο πατηρ ο πεμψας με ελκυση αυτον και εγω αναστησω αυτον τη εσχατη ημερα 
43N 006:045 εστιν γεγραμμενον εν τοις προφηταις και εσονται παντες διδακτοι του θεου πας ουν ο ακουσας παρα του πατρος και μαθων ερχεται προς με 
43N 006:046 ουχ οτι τον πατερα τις εωρακεν ει μη ο ων παρα του θεου ουτος εωρακεν τον πατερα 
43N 006:047 αμην αμην λεγω υμιν ο πιστευων εις εμε εχει ζωην αιωνιον 
43N 006:048 εγω ειμι ο αρτος της ζωης 
43N 006:049 οι πατερες υμων εφαγον το μαννα εν τη ερημω και απεθανον 
43N 006:050 ουτος εστιν ο αρτος ο εκ του ουρανου καταβαινων ινα τις εξ αυτου φαγη και μη αποθανη 
43N 006:051 εγω ειμι ο αρτος ο ζων ο εκ του ουρανου καταβας εαν τις φαγη εκ τουτου του αρτου ζησεται εις τον αιωνα και ο αρτος δε ον εγω δωσω η σαρξ μου εστιν ην εγω δωσω υπερ της του κοσμου ζωης 
43N 006:052 εμαχοντο ουν προς αλληλους οι ιουδαιοι λεγοντες πως δυναται ουτος ημιν δουναι την σαρκα φαγειν 
43N 006:053 ειπεν ουν αυτοις ο ιησους αμην αμην λεγω υμιν εαν μη φαγητε την σαρκα του υιου του ανθρωπου και πιητε αυτου το αιμα ουκ εχετε ζωην εν εαυτοις 
43N 006:054 ο τρωγων μου την σαρκα και πινων μου το αιμα εχει ζωην αιωνιον και εγω αναστησω αυτον τη εσχατη ημερα 
43N 006:055 η γαρ σαρξ μου αληθως εστιν βρωσις και το αιμα μου αληθως εστιν ποσις 
43N 006:056 ο τρωγων μου την σαρκα και πινων μου το αιμα εν εμοι μενει καγω εν αυτω 
43N 006:057 καθως απεστειλεν με ο ζων πατηρ καγω ζω δια τον πατερα και ο τρωγων με κακεινος ζησεται δι εμε 
43N 006:058 ουτος εστιν ο αρτος ο εκ του ουρανου καταβας ου καθως εφαγον οι πατερες υμων το μαννα και απεθανον ο τρωγων τουτον τον αρτον ζησεται εις τον αιωνα 
43N 006:059 ταυτα ειπεν εν συναγωγη διδασκων εν καπερναουμ 
43N 006:060 πολλοι ουν ακουσαντες εκ των μαθητων αυτου ειπον σκληρος εστιν ουτος ο λογος τις δυναται αυτου ακουειν 
43N 006:061 ειδως δε ο ιησους εν εαυτω οτι γογγυζουσιν περι τουτου οι μαθηται αυτου ειπεν αυτοις τουτο υμας σκανδαλιζει 
43N 006:062 εαν ουν θεωρητε τον υιον του ανθρωπου αναβαινοντα οπου ην το προτερον 
43N 006:063 το πνευμα εστιν το ζωοποιουν η σαρξ ουκ ωφελει ουδεν τα ρηματα α εγω λαλω υμιν πνευμα εστιν και ζωη εστιν 
43N 006:064 αλλ εισιν εξ υμων τινες οι ου πιστευουσιν ηδει γαρ εξ αρχης ο ιησους τινες εισιν οι μη πιστευοντες και τις εστιν ο παραδωσων αυτον 
43N 006:065 και ελεγεν δια τουτο ειρηκα υμιν οτι ουδεις δυναται ελθειν προς με εαν μη η δεδομενον αυτω εκ του πατρος μου 
43N 006:066 εκ τουτου πολλοι απηλθον των μαθητων αυτου εις τα οπισω και ουκετι μετ αυτου περιεπατουν 
43N 006:067 ειπεν ουν ο ιησους τοις δωδεκα μη και υμεις θελετε υπαγειν 
43N 006:068 απεκριθη ουν αυτω σιμων πετρος κυριε προς τινα απελευσομεθα ρηματα ζωης αιωνιου εχεις 
43N 006:069 και ημεις πεπιστευκαμεν και εγνωκαμεν οτι συ ει ο χριστος ο υιος του θεου του ζωντος 
43N 006:070 απεκριθη αυτοις ο ιησους ουκ εγω υμας τους δωδεκα εξελεξαμην και εξ υμων εις διαβολος εστιν 
43N 006:071 ελεγεν δε τον ιουδαν σιμωνος ισκαριωτην ουτος γαρ ημελλεν αυτον παραδιδοναι εις ων εκ των δωδεκα 
43N 007:001 και περιεπατει ο ιησους μετα ταυτα εν τη γαλιλαια ου γαρ ηθελεν εν τη ιουδαια περιπατειν οτι εζητουν αυτον οι ιουδαιοι αποκτειναι 
43N 007:002 ην δε εγγυς η εορτη των ιουδαιων η σκηνοπηγια 
43N 007:003 ειπον ουν προς αυτον οι αδελφοι αυτου μεταβηθι εντευθεν και υπαγε εις την ιουδαιαν ινα και οι μαθηται σου θεωρησωσιν τα εργα σου α ποιεις 
43N 007:004 ουδεις γαρ εν κρυπτω τι ποιει και ζητει αυτος εν παρρησια ειναι ει ταυτα ποιεις φανερωσον σεαυτον τω κοσμω 
43N 007:005 ουδε γαρ οι αδελφοι αυτου επιστευον εις αυτον 
43N 007:006 λεγει ουν αυτοις ο ιησους ο καιρος ο εμος ουπω παρεστιν ο δε καιρος ο υμετερος παντοτε εστιν ετοιμος 
43N 007:007 ου δυναται ο κοσμος μισειν υμας εμε δε μισει οτι εγω μαρτυρω περι αυτου οτι τα εργα αυτου πονηρα εστιν 
43N 007:008 υμεις αναβητε εις την εορτην ταυτην εγω ουπω αναβαινω εις την εορτην ταυτην οτι ο καιρος ο εμος ουπω πεπληρωται 
43N 007:009 ταυτα δε ειπων αυτοις εμεινεν εν τη γαλιλαια 
43N 007:010 ως δε ανεβησαν οι αδελφοι αυτου τοτε και αυτος ανεβη εις την εορτην ου φανερως αλλ ως εν κρυπτω 
43N 007:011 οι ουν ιουδαιοι εζητουν αυτον εν τη εορτη και ελεγον που εστιν εκεινος 
43N 007:012 και γογγυσμος πολυς περι αυτου ην εν τοις οχλοις οι μεν ελεγον οτι αγαθος εστιν αλλοι δε ελεγον ου αλλα πλανα τον οχλον 
43N 007:013 ουδεις μεντοι παρρησια ελαλει περι αυτου δια τον φοβον των ιουδαιων 
43N 007:014 ηδη δε της εορτης μεσουσης ανεβη ο ιησους εις το ιερον και εδιδασκεν 
43N 007:015 και εθαυμαζον οι ιουδαιοι λεγοντες πως ουτος γραμματα οιδεν μη μεμαθηκως 
43N 007:016 απεκριθη αυτοις ο ιησους και ειπεν η εμη διδαχη ουκ εστιν εμη αλλα του πεμψαντος με 
43N 007:017 εαν τις θελη το θελημα αυτου ποιειν γνωσεται περι της διδαχης ποτερον εκ του θεου εστιν η εγω απ εμαυτου λαλω 
43N 007:018 ο αφ εαυτου λαλων την δοξαν την ιδιαν ζητει ο δε ζητων την δοξαν του πεμψαντος αυτον ουτος αληθης εστιν και αδικια εν αυτω ουκ εστιν 
43N 007:019 ου μωσης δεδωκεν υμιν τον νομον και ουδεις εξ υμων ποιει τον νομον τι με ζητειτε αποκτειναι 
43N 007:020 απεκριθη ο οχλος και ειπεν δαιμονιον εχεις τις σε ζητει αποκτειναι 
43N 007:021 απεκριθη ο ιησους και ειπεν αυτοις εν εργον εποιησα και παντες θαυμαζετε 
43N 007:022 δια τουτο μωσης δεδωκεν υμιν την περιτομην ουχ οτι εκ του μωσεως εστιν αλλ εκ των πατερων και εν σαββατω περιτεμνετε ανθρωπον 
43N 007:023 ει περιτομην λαμβανει ανθρωπος εν σαββατω ινα μη λυθη ο νομος μωσεως εμοι χολατε οτι ολον ανθρωπον υγιη εποιησα εν σαββατω 
43N 007:024 μη κρινετε κατ οψιν αλλα την δικαιαν κρισιν κρινατε 
43N 007:025 ελεγον ουν τινες εκ των ιεροσολυμιτων ουχ ουτος εστιν ον ζητουσιν αποκτειναι 
43N 007:026 και ιδε παρρησια λαλει και ουδεν αυτω λεγουσιν μηποτε αληθως εγνωσαν οι αρχοντες οτι ουτος εστιν αληθως ο χριστος 
43N 007:027 αλλα τουτον οιδαμεν ποθεν εστιν ο δε χριστος οταν ερχηται ουδεις γινωσκει ποθεν εστιν 
43N 007:028 εκραξεν ουν εν τω ιερω διδασκων ο ιησους και λεγων καμε οιδατε και οιδατε ποθεν ειμι και απ εμαυτου ουκ εληλυθα αλλ εστιν αληθινος ο πεμψας με ον υμεις ουκ οιδατε 
43N 007:029 εγω δε οιδα αυτον οτι παρ αυτου ειμι κακεινος με απεστειλεν 
43N 007:030 εζητουν ουν αυτον πιασαι και ουδεις επεβαλεν επ αυτον την χειρα οτι ουπω εληλυθει η ωρα αυτου 
43N 007:031 πολλοι δε εκ του οχλου επιστευσαν εις αυτον και ελεγον οτι ο χριστος οταν ελθη μητι πλειονα σημεια τουτων ποιησει ων ουτος εποιησεν 
43N 007:032 ηκουσαν οι φαρισαιοι του οχλου γογγυζοντος περι αυτου ταυτα και απεστειλαν οι φαρισαιοι και οι αρχιερεις υπηρετας ινα πιασωσιν αυτον 
43N 007:033 ειπεν ουν αυτοις ο ιησους ετι μικρον χρονον μεθ υμων ειμι και υπαγω προς τον πεμψαντα με 
43N 007:034 ζητησετε με και ουχ ευρησετε και οπου ειμι εγω υμεις ου δυνασθε ελθειν 
43N 007:035 ειπον ουν οι ιουδαιοι προς εαυτους που ουτος μελλει πορευεσθαι οτι ημεις ουχ ευρησομεν αυτον μη εις την διασποραν των ελληνων μελλει πορευεσθαι και διδασκειν τους ελληνας 
43N 007:036 τις εστιν ουτος ο λογος ον ειπεν ζητησετε με και ουχ ευρησετε και οπου ειμι εγω υμεις ου δυνασθε ελθειν 
43N 007:037 εν δε τη εσχατη ημερα τη μεγαλη της εορτης ειστηκει ο ιησους και εκραξεν λεγων εαν τις διψα ερχεσθω προς με και πινετω 
43N 007:038 ο πιστευων εις εμε καθως ειπεν η γραφη ποταμοι εκ της κοιλιας αυτου ρευσουσιν υδατος ζωντος 
43N 007:039 τουτο δε ειπεν περι του πνευματος ου εμελλον λαμβανειν οι πιστευοντες εις αυτον ουπω γαρ ην πνευμα αγιον οτι ο ιησους ουδεπω εδοξασθη 
43N 007:040 πολλοι ουν εκ του οχλου ακουσαντες τον λογον ελεγον ουτος εστιν αληθως ο προφητης 
43N 007:041 αλλοι ελεγον ουτος εστιν ο χριστος αλλοι δε ελεγον μη γαρ εκ της γαλιλαιας ο χριστος ερχεται 
43N 007:042 ουχι η γραφη ειπεν οτι εκ του σπερματος δαβιδ και απο βηθλεεμ της κωμης οπου ην δαβιδ ο χριστος ερχεται 
43N 007:043 σχισμα ουν εν τω οχλω εγενετο δι αυτον 
43N 007:044 τινες δε ηθελον εξ αυτων πιασαι αυτον αλλ ουδεις επεβαλεν επ αυτον τας χειρας 
43N 007:045 ηλθον ουν οι υπηρεται προς τους αρχιερεις και φαρισαιους και ειπον αυτοις εκεινοι δια τι ουκ ηγαγετε αυτον 
43N 007:046 απεκριθησαν οι υπηρεται ουδεποτε ουτως ελαλησεν ανθρωπος ως ουτος ο ανθρωπος 
43N 007:047 απεκριθησαν ουν αυτοις οι φαρισαιοι μη και υμεις πεπλανησθε 
43N 007:048 μη τις εκ των αρχοντων επιστευσεν εις αυτον η εκ των φαρισαιων 
43N 007:049 αλλ ο οχλος ουτος ο μη γινωσκων τον νομον επικαταρατοι εισιν 
43N 007:050 λεγει νικοδημος προς αυτους ο ελθων νυκτος προς αυτον εις ων εξ αυτων 
43N 007:051 μη ο νομος ημων κρινει τον ανθρωπον εαν μη ακουση παρ αυτου προτερον και γνω τι ποιει 
43N 007:052 απεκριθησαν και ειπον αυτω μη και συ εκ της γαλιλαιας ει ερευνησον και ιδε οτι προφητης εκ της γαλιλαιας ουκ εγηγερται 
43N 007:053 και επορευθη εκαστος εις τον οικον αυτου 
43N 008:001 ιησους δε επορευθη εις το ορος των ελαιων 
43N 008:002 ορθρου δε παλιν παρεγενετο εις το ιερον και πας ο λαος ηρχετο προς αυτον και καθισας εδιδασκεν αυτους 
43N 008:003 αγουσιν δε οι γραμματεις και οι φαρισαιοι προς αυτον γυναικα εν μοιχεια κατειλημμενην και στησαντες αυτην εν μεσω 
43N 008:004 λεγουσιν αυτω διδασκαλε αυτη η γυνη κατειληφθη επαυτοφωρω μοιχευομενη 
43N 008:005 εν δε τω νομω μωσης ημιν ενετειλατο τας τοιαυτας λιθοβολεισθαι συ ουν τι λεγεις 
43N 008:006 τουτο δε ελεγον πειραζοντες αυτον ινα εχωσιν κατηγορειν αυτου ο δε ιησους κατω κυψας τω δακτυλω εγραφεν εις την γην  {VAR2: μη προσποιουμενος } 
43N 008:007 ως δε επεμενον ερωτωντες αυτον ανακυψας ειπεν προς αυτους ο αναμαρτητος υμων πρωτος τον λιθον επ αυτη βαλετω 
43N 008:008 και παλιν κατω κυψας εγραφεν εις την γην 
43N 008:009 οι δε ακουσαντες και υπο της συνειδησεως ελεγχομενοι εξηρχοντο εις καθ εις αρξαμενοι απο των πρεσβυτερων εως των εσχατων και κατελειφθη μονος ο ιησους και η γυνη εν μεσω εστωσα 
43N 008:010 ανακυψας δε ο ιησους και μηδενα θεασαμενος πλην της γυναικος ειπεν αυτη η γυνη που εισιν εκεινοι οι κατηγοροι σου ουδεις σε κατεκρινεν 
43N 008:011 η δε ειπεν ουδεις κυριε ειπεν δε αυτη ο ιησους ουδε εγω σε κατακρινω πορευου και μηκετι αμαρτανε 
43N 008:012 παλιν ουν ο ιησους αυτοις ελαλησεν λεγων εγω ειμι το φως του κοσμου ο ακολουθων εμοι ου μη περιπατησει εν τη σκοτια αλλ εξει το φως της ζωης 
43N 008:013 ειπον ουν αυτω οι φαρισαιοι συ περι σεαυτου μαρτυρεις η μαρτυρια σου ουκ εστιν αληθης 
43N 008:014 απεκριθη ιησους και ειπεν αυτοις καν εγω μαρτυρω περι εμαυτου αληθης εστιν η μαρτυρια μου οτι οιδα ποθεν ηλθον και που υπαγω υμεις δε ουκ οιδατε ποθεν ερχομαι και που υπαγω 
43N 008:015 υμεις κατα την σαρκα κρινετε εγω ου κρινω ουδενα 
43N 008:016 και εαν κρινω δε εγω η κρισις η εμη αληθης εστιν οτι μονος ουκ ειμι αλλ εγω και ο πεμψας με πατηρ 
43N 008:017 και εν τω νομω δε τω υμετερω γεγραπται οτι δυο ανθρωπων η μαρτυρια αληθης εστιν 
43N 008:018 εγω ειμι ο μαρτυρων περι εμαυτου και μαρτυρει περι εμου ο πεμψας με πατηρ 
43N 008:019 ελεγον ουν αυτω που εστιν ο πατηρ σου απεκριθη ο ιησους ουτε εμε οιδατε ουτε τον πατερα μου ει εμε ηδειτε και τον πατερα μου ηδειτε αν 
43N 008:020 ταυτα τα ρηματα ελαλησεν ο ιησους εν τω γαζοφυλακιω διδασκων εν τω ιερω και ουδεις επιασεν αυτον οτι ουπω εληλυθει η ωρα αυτου 
43N 008:021 ειπεν ουν παλιν αυτοις ο ιησους εγω υπαγω και ζητησετε με και εν τη αμαρτια υμων αποθανεισθε οπου εγω υπαγω υμεις ου δυνασθε ελθειν 
43N 008:022 ελεγον ουν οι ιουδαιοι μητι αποκτενει εαυτον οτι λεγει οπου εγω υπαγω υμεις ου δυνασθε ελθειν 
43N 008:023 και ειπεν αυτοις υμεις εκ των κατω εστε εγω εκ των ανω ειμι υμεις εκ του κοσμου τουτου εστε εγω ουκ ειμι εκ του κοσμου τουτου 
43N 008:024 ειπον ουν υμιν οτι αποθανεισθε εν ταις αμαρτιαις υμων εαν γαρ μη πιστευσητε οτι εγω ειμι αποθανεισθε εν ταις αμαρτιαις υμων 
43N 008:025 ελεγον ουν αυτω συ τις ει και ειπεν αυτοις ο ιησους την αρχην ο τι και λαλω υμιν 
43N 008:026 πολλα εχω περι υμων λαλειν και κρινειν αλλ ο πεμψας με αληθης εστιν καγω α ηκουσα παρ αυτου ταυτα λεγω εις τον κοσμον 
43N 008:027 ουκ εγνωσαν οτι τον πατερα αυτοις ελεγεν 
43N 008:028 ειπεν ουν αυτοις ο ιησους οταν υψωσητε τον υιον του ανθρωπου τοτε γνωσεσθε οτι εγω ειμι και απ εμαυτου ποιω ουδεν αλλα καθως εδιδαξεν με ο πατηρ μου ταυτα λαλω 
43N 008:029 και ο πεμψας με μετ εμου εστιν ουκ αφηκεν με μονον ο πατηρ οτι εγω τα αρεστα αυτω ποιω παντοτε 
43N 008:030 ταυτα αυτου λαλουντος πολλοι επιστευσαν εις αυτον 
43N 008:031 ελεγεν ουν ο ιησους προς τους πεπιστευκοτας αυτω ιουδαιους εαν υμεις μεινητε εν τω λογω τω εμω αληθως μαθηται μου εστε 
43N 008:032 και γνωσεσθε την αληθειαν και η αληθεια ελευθερωσει υμας 
43N 008:033 απεκριθησαν αυτω σπερμα αβρααμ εσμεν και ουδενι δεδουλευκαμεν πωποτε πως συ λεγεις οτι ελευθεροι γενησεσθε 
43N 008:034 απεκριθη αυτοις ο ιησους αμην αμην λεγω υμιν οτι πας ο ποιων την αμαρτιαν δουλος εστιν της αμαρτιας 
43N 008:035 ο δε δουλος ου μενει εν τη οικια εις τον αιωνα ο υιος μενει εις τον αιωνα 
43N 008:036 εαν ουν ο υιος υμας ελευθερωση οντως ελευθεροι εσεσθε 
43N 008:037 οιδα οτι σπερμα αβρααμ εστε αλλα ζητειτε με αποκτειναι οτι ο λογος ο εμος ου χωρει εν υμιν 
43N 008:038 εγω ο εωρακα παρα τω πατρι μου λαλω και υμεις ουν ο εωρακατε παρα τω πατρι υμων ποιειτε 
43N 008:039 απεκριθησαν και ειπον αυτω ο πατηρ ημων αβρααμ εστιν λεγει αυτοις ο ιησους ει τεκνα του αβρααμ ητε τα εργα του αβρααμ εποιειτε αν 
43N 008:040 νυν δε ζητειτε με αποκτειναι ανθρωπον ος την αληθειαν υμιν λελαληκα ην ηκουσα παρα του θεου τουτο αβρααμ ουκ εποιησεν 
43N 008:041 υμεις ποιειτε τα εργα του πατρος υμων ειπον ουν αυτω ημεις εκ πορνειας ου γεγεννημεθα ενα πατερα εχομεν τον θεον 
43N 008:042 ειπεν  {VAR1: ουν } αυτοις ο ιησους ει ο θεος πατηρ υμων ην ηγαπατε αν εμε εγω γαρ εκ του θεου εξηλθον και ηκω ουδε γαρ απ εμαυτου εληλυθα αλλ εκεινος με απεστειλεν 
43N 008:043 δια τι την λαλιαν την εμην ου γινωσκετε οτι ου δυνασθε ακουειν τον λογον τον εμον 
43N 008:044 υμεις εκ πατρος του διαβολου εστε και τας επιθυμιας του πατρος υμων θελετε ποιειν εκεινος ανθρωποκτονος ην απ αρχης και εν τη αληθεια ουχ εστηκεν οτι ουκ εστιν αληθεια εν αυτω οταν λαλη το ψευδος εκ των ιδιων λαλει οτι ψευστης εστιν και ο πατηρ αυτου 
43N 008:045 εγω δε οτι την αληθειαν λεγω ου πιστευετε μοι 
43N 008:046 τις εξ υμων ελεγχει με περι αμαρτιας ει δε αληθειαν λεγω δια τι υμεις ου πιστευετε μοι 
43N 008:047 ο ων εκ του θεου τα ρηματα του θεου ακουει δια τουτο υμεις ουκ ακουετε οτι εκ του θεου ουκ εστε 
43N 008:048 απεκριθησαν ουν οι ιουδαιοι και ειπον αυτω ου καλως λεγομεν ημεις οτι σαμαρειτης ει συ και δαιμονιον εχεις 
43N 008:049 απεκριθη ιησους εγω δαιμονιον ουκ εχω αλλα τιμω τον πατερα μου και υμεις ατιμαζετε με 
43N 008:050 εγω δε ου ζητω την δοξαν μου εστιν ο ζητων και κρινων 
43N 008:051 αμην αμην λεγω υμιν εαν τις τον λογον τον εμον τηρηση θανατον ου μη θεωρηση εις τον αιωνα 
43N 008:052 ειπον ουν αυτω οι ιουδαιοι νυν εγνωκαμεν οτι δαιμονιον εχεις αβρααμ απεθανεν και οι προφηται και συ λεγεις εαν τις τον λογον μου τηρηση ου μη γευσεται θανατου εις τον αιωνα 
43N 008:053 μη συ μειζων ει του πατρος ημων αβρααμ οστις απεθανεν και οι προφηται απεθανον τινα σεαυτον συ ποιεις 
43N 008:054 απεκριθη ιησους εαν εγω δοξαζω εμαυτον η δοξα μου ουδεν εστιν εστιν ο πατηρ μου ο δοξαζων με ον υμεις λεγετε οτι θεος υμων εστιν 
43N 008:055 και ουκ εγνωκατε αυτον εγω δε οιδα αυτον και εαν ειπω οτι ουκ οιδα αυτον εσομαι ομοιος υμων ψευστης αλλ οιδα αυτον και τον λογον αυτου τηρω 
43N 008:056 αβρααμ ο πατηρ υμων ηγαλλιασατο ινα ιδη την ημεραν την εμην και ειδεν και εχαρη 
43N 008:057 ειπον ουν οι ιουδαιοι προς αυτον πεντηκοντα ετη ουπω εχεις και αβρααμ εωρακας 
43N 008:058 ειπεν αυτοις ο ιησους αμην αμην λεγω υμιν πριν αβρααμ γενεσθαι εγω ειμι 
43N 008:059 ηραν ουν λιθους ινα βαλωσιν επ αυτον ιησους δε εκρυβη και εξηλθεν εκ του ιερου διελθων δια μεσου αυτων και παρηγεν ουτως 
43N 009:001 και παραγων ειδεν ανθρωπον τυφλον εκ γενετης 
43N 009:002 και ηρωτησαν αυτον οι μαθηται αυτου λεγοντες ραββι τις ημαρτεν ουτος η οι γονεις αυτου ινα τυφλος γεννηθη 
43N 009:003 απεκριθη ο ιησους ουτε ουτος ημαρτεν ουτε οι γονεις αυτου αλλ ινα φανερωθη τα εργα του θεου εν αυτω 
43N 009:004 εμε δει εργαζεσθαι τα εργα του πεμψαντος με εως ημερα εστιν ερχεται νυξ οτε ουδεις δυναται εργαζεσθαι 
43N 009:005 οταν εν τω κοσμω ω φως ειμι του κοσμου 
43N 009:006 ταυτα ειπων επτυσεν χαμαι και εποιησεν πηλον εκ του πτυσματος και επεχρισεν τον πηλον επι τους οφθαλμους του τυφλου 
43N 009:007 και ειπεν αυτω υπαγε νιψαι εις την κολυμβηθραν του σιλωαμ ο ερμηνευεται απεσταλμενος απηλθεν ουν και ενιψατο και ηλθεν βλεπων 
43N 009:008 οι ουν γειτονες και οι θεωρουντες αυτον το προτερον οτι τυφλος ην ελεγον ουχ ουτος εστιν ο καθημενος και προσαιτων 
43N 009:009 αλλοι ελεγον οτι ουτος εστιν αλλοι δε οτι ομοιος αυτω εστιν εκεινος ελεγεν οτι εγω ειμι 
43N 009:010 ελεγον ουν αυτω πως ανεωχθησαν σου οι οφθαλμοι 
43N 009:011 απεκριθη εκεινος και ειπεν ανθρωπος λεγομενος ιησους πηλον εποιησεν και επεχρισεν μου τους οφθαλμους και ειπεν μοι υπαγε εις την κολυμβηθραν του σιλωαμ και νιψαι απελθων δε και νιψαμενος ανεβλεψα 
43N 009:012 ειπον ουν αυτω που εστιν εκεινος λεγει ουκ οιδα 
43N 009:013 αγουσιν αυτον προς τους φαρισαιους τον ποτε τυφλον 
43N 009:014 ην δε σαββατον οτε τον πηλον εποιησεν ο ιησους και ανεωξεν αυτου τους οφθαλμους 
43N 009:015 παλιν ουν ηρωτων αυτον και οι φαρισαιοι πως ανεβλεψεν ο δε ειπεν αυτοις πηλον επεθηκεν επι τους οφθαλμους μου και ενιψαμην και βλεπω 
43N 009:016 ελεγον ουν εκ των φαρισαιων τινες ουτος ο ανθρωπος ουκ εστιν παρα του θεου οτι το σαββατον ου τηρει αλλοι ελεγον πως δυναται ανθρωπος αμαρτωλος τοιαυτα σημεια ποιειν και σχισμα ην εν αυτοις 
43N 009:017 λεγουσιν τω τυφλω παλιν συ τι λεγεις περι αυτου οτι ηνοιξεν σου τους οφθαλμους ο δε ειπεν οτι προφητης εστιν 
43N 009:018 ουκ επιστευσαν ουν οι ιουδαιοι περι αυτου οτι τυφλος ην και ανεβλεψεν εως οτου εφωνησαν τους γονεις αυτου του αναβλεψαντος 
43N 009:019 και ηρωτησαν αυτους λεγοντες ουτος εστιν ο υιος υμων ον υμεις λεγετε οτι τυφλος εγεννηθη πως ουν αρτι βλεπει 
43N 009:020 απεκριθησαν αυτοις οι γονεις αυτου και ειπον οιδαμεν οτι ουτος εστιν ο υιος ημων και οτι τυφλος εγεννηθη 
43N 009:021 πως δε νυν βλεπει ουκ οιδαμεν η τις ηνοιξεν αυτου τους οφθαλμους ημεις ουκ οιδαμεν αυτος ηλικιαν εχει αυτον ερωτησατε αυτος περι αυτου λαλησει 
43N 009:022 ταυτα ειπον οι γονεις αυτου οτι εφοβουντο τους ιουδαιους ηδη γαρ συνετεθειντο οι ιουδαιοι ινα εαν τις αυτον ομολογηση χριστον αποσυναγωγος γενηται 
43N 009:023 δια τουτο οι γονεις αυτου ειπον οτι ηλικιαν εχει αυτον ερωτησατε 
43N 009:024 εφωνησαν ουν εκ δευτερου τον ανθρωπον ος ην τυφλος και ειπον αυτω δος δοξαν τω θεω ημεις οιδαμεν οτι ο ανθρωπος ουτος αμαρτωλος εστιν 
43N 009:025 απεκριθη ουν εκεινος και ειπεν ει αμαρτωλος εστιν ουκ οιδα εν οιδα οτι τυφλος ων αρτι βλεπω 
43N 009:026 ειπον δε αυτω παλιν τι εποιησεν σοι πως ηνοιξεν σου τους οφθαλμους 
43N 009:027 απεκριθη αυτοις ειπον υμιν ηδη και ουκ ηκουσατε τι παλιν θελετε ακουειν μη και υμεις θελετε αυτου μαθηται γενεσθαι 
43N 009:028 ελοιδορησαν ουν αυτον και ειπον συ ει μαθητης εκεινου ημεις δε του μωσεως εσμεν μαθηται 
43N 009:029 ημεις οιδαμεν οτι μωση λελαληκεν ο θεος τουτον δε ουκ οιδαμεν ποθεν εστιν 
43N 009:030 απεκριθη ο ανθρωπος και ειπεν αυτοις εν γαρ τουτω θαυμαστον εστιν οτι υμεις ουκ οιδατε ποθεν εστιν και ανεωξεν μου τους οφθαλμους 
43N 009:031 οιδαμεν δε οτι αμαρτωλων ο θεος ουκ ακουει αλλ εαν τις θεοσεβης η και το θελημα αυτου ποιη τουτου ακουει 
43N 009:032 εκ του αιωνος ουκ ηκουσθη οτι ηνοιξεν τις οφθαλμους τυφλου γεγεννημενου 
43N 009:033 ει μη ην ουτος παρα θεου ουκ ηδυνατο ποιειν ουδεν 
43N 009:034 απεκριθησαν και ειπον αυτω εν αμαρτιαις συ εγεννηθης ολος και συ διδασκεις ημας και εξεβαλον αυτον εξω 
43N 009:035 ηκουσεν ο ιησους οτι εξεβαλον αυτον εξω και ευρων αυτον ειπεν αυτω συ πιστευεις εις τον υιον του θεου 
43N 009:036 απεκριθη εκεινος και ειπεν τις εστιν κυριε ινα πιστευσω εις αυτον 
43N 009:037 ειπεν δε αυτω ο ιησους και εωρακας αυτον και ο λαλων μετα σου εκεινος εστιν 
43N 009:038 ο δε εφη πιστευω κυριε και προσεκυνησεν αυτω 
43N 009:039 και ειπεν ο ιησους εις κριμα εγω εις τον κοσμον τουτον ηλθον ινα οι μη βλεποντες βλεπωσιν και οι βλεποντες τυφλοι γενωνται 
43N 009:040 και ηκουσαν εκ των φαρισαιων ταυτα οι οντες μετ αυτου και ειπον αυτω μη και ημεις τυφλοι εσμεν 
43N 009:041 ειπεν αυτοις ο ιησους ει τυφλοι ητε ουκ αν ειχετε αμαρτιαν νυν δε λεγετε οτι βλεπομεν η ουν αμαρτια υμων μενει 
43N 010:001 αμην αμην λεγω υμιν ο μη εισερχομενος δια της θυρας εις την αυλην των προβατων αλλα αναβαινων αλλαχοθεν εκεινος κλεπτης εστιν και ληστης 
43N 010:002 ο δε εισερχομενος δια της θυρας ποιμην εστιν των προβατων 
43N 010:003 τουτω ο θυρωρος ανοιγει και τα προβατα της φωνης αυτου ακουει και τα ιδια προβατα καλει κατ ονομα και εξαγει αυτα 
43N 010:004 και οταν τα ιδια προβατα εκβαλη εμπροσθεν αυτων πορευεται και τα προβατα αυτω ακολουθει οτι οιδασιν την φωνην αυτου 
43N 010:005 αλλοτριω δε ου μη ακολουθησωσιν αλλα φευξονται απ αυτου οτι ουκ οιδασιν των αλλοτριων την φωνην 
43N 010:006 ταυτην την παροιμιαν ειπεν αυτοις ο ιησους εκεινοι δε ουκ εγνωσαν τινα ην α ελαλει αυτοις 
43N 010:007 ειπεν ουν παλιν αυτοις ο ιησους αμην αμην λεγω υμιν οτι εγω ειμι η θυρα των προβατων 
43N 010:008 παντες οσοι προ εμου ηλθον κλεπται εισιν και λησται αλλ ουκ ηκουσαν αυτων τα προβατα 
43N 010:009 εγω ειμι η θυρα δι εμου εαν τις εισελθη σωθησεται και εισελευσεται και εξελευσεται και νομην ευρησει 
43N 010:010 ο κλεπτης ουκ ερχεται ει μη ινα κλεψη και θυση και απολεση εγω ηλθον ινα ζωην εχωσιν και περισσον εχωσιν 
43N 010:011 εγω ειμι ο ποιμην ο καλος ο ποιμην ο καλος την ψυχην αυτου τιθησιν υπερ των προβατων 
43N 010:012 ο μισθωτος δε και ουκ ων ποιμην ου ουκ εισιν τα προβατα ιδια θεωρει τον λυκον ερχομενον και αφιησιν τα προβατα και φευγει και ο λυκος αρπαζει αυτα και σκορπιζει τα προβατα 
43N 010:013 ο δε μισθωτος φευγει οτι μισθωτος εστιν και ου μελει αυτω περι των προβατων 
43N 010:014 εγω ειμι ο ποιμην ο καλος και γινωσκω τα εμα και γινωσκομαι υπο των εμων 
43N 010:015 καθως γινωσκει με ο πατηρ καγω γινωσκω τον πατερα και την ψυχην μου τιθημι υπερ των προβατων 
43N 010:016 και αλλα προβατα εχω α ουκ εστιν εκ της αυλης ταυτης κακεινα με δει αγαγειν και της φωνης μου ακουσουσιν και γενησεται μια ποιμνη εις ποιμην 
43N 010:017 δια τουτο ο πατηρ με αγαπα οτι εγω τιθημι την ψυχην μου ινα παλιν λαβω αυτην 
43N 010:018 ουδεις αιρει αυτην απ εμου αλλ εγω τιθημι αυτην απ εμαυτου εξουσιαν εχω θειναι αυτην και εξουσιαν εχω παλιν λαβειν αυτην ταυτην την εντολην ελαβον παρα του πατρος μου 
43N 010:019 σχισμα ουν παλιν εγενετο εν τοις ιουδαιοις δια τους λογους τουτους 
43N 010:020 ελεγον δε πολλοι εξ αυτων δαιμονιον εχει και μαινεται τι αυτου ακουετε 
43N 010:021 αλλοι ελεγον ταυτα τα ρηματα ουκ εστιν δαιμονιζομενου μη δαιμονιον δυναται τυφλων οφθαλμους ανοιγειν 
43N 010:022 εγενετο δε τα εγκαινια εν τοις ιεροσολυμοις και χειμων ην 
43N 010:023 και περιεπατει ο ιησους εν τω ιερω εν τη στοα του σολομωντος 
43N 010:024 εκυκλωσαν ουν αυτον οι ιουδαιοι και ελεγον αυτω εως ποτε την ψυχην ημων αιρεις ει συ ει ο χριστος ειπε ημιν παρρησια 
43N 010:025 απεκριθη αυτοις ο ιησους ειπον υμιν και ου πιστευετε τα εργα α εγω ποιω εν τω ονοματι του πατρος μου ταυτα μαρτυρει περι εμου 
43N 010:026 αλλ υμεις ου πιστευετε ου γαρ εστε εκ των προβατων των εμων καθως ειπον υμιν 
43N 010:027 τα προβατα τα εμα της φωνης μου ακουει καγω γινωσκω αυτα και ακολουθουσιν μοι 
43N 010:028 καγω ζωην αιωνιον διδωμι αυτοις και ου μη απολωνται εις τον αιωνα και ουχ αρπασει τις αυτα εκ της χειρος μου 
43N 010:029 ο πατηρ μου ος δεδωκεν μοι μειζων παντων εστιν και ουδεις δυναται αρπαζειν εκ της χειρος του πατρος μου 
43N 010:030 εγω και ο πατηρ εν εσμεν 
43N 010:031 εβαστασαν ουν παλιν λιθους οι ιουδαιοι ινα λιθασωσιν αυτον 
43N 010:032 απεκριθη αυτοις ο ιησους πολλα καλα εργα εδειξα υμιν εκ του πατρος μου δια ποιον αυτων εργον λιθαζετε με 
43N 010:033 απεκριθησαν αυτω οι ιουδαιοι λεγοντες περι καλου εργου ου λιθαζομεν σε αλλα περι βλασφημιας και οτι συ ανθρωπος ων ποιεις σεαυτον θεον 
43N 010:034 απεκριθη αυτοις ο ιησους ουκ εστιν γεγραμμενον εν τω νομω υμων εγω ειπα θεοι εστε 
43N 010:035 ει εκεινους ειπεν θεους προς ους ο λογος του θεου εγενετο και ου δυναται λυθηναι η γραφη 
43N 010:036 ον ο πατηρ ηγιασεν και απεστειλεν εις τον κοσμον υμεις λεγετε οτι βλασφημεις οτι ειπον υιος του θεου ειμι 
43N 010:037 ει ου ποιω τα εργα του πατρος μου μη πιστευετε μοι 
43N 010:038 ει δε ποιω καν εμοι μη πιστευητε τοις εργοις πιστευσατε ινα γνωτε και πιστευσητε οτι εν εμοι ο πατηρ καγω εν αυτω 
43N 010:039 εζητουν ουν παλιν αυτον πιασαι και εξηλθεν εκ της χειρος αυτων 
43N 010:040 και απηλθεν παλιν περαν του ιορδανου εις τον τοπον οπου ην ιωαννης το πρωτον βαπτιζων και εμεινεν εκει 
43N 010:041 και πολλοι ηλθον προς αυτον και ελεγον οτι ιωαννης μεν σημειον εποιησεν ουδεν παντα δε οσα ειπεν ιωαννης περι τουτου αληθη ην 
43N 010:042 και επιστευσαν πολλοι εκει εις αυτον 
43N 011:001 ην δε τις ασθενων λαζαρος απο βηθανιας εκ της κωμης μαριας και μαρθας της αδελφης αυτης 
43N 011:002 ην δε μαρια η αλειψασα τον κυριον μυρω και εκμαξασα τους ποδας αυτου ταις θριξιν αυτης ης ο αδελφος λαζαρος ησθενει 
43N 011:003 απεστειλαν ουν αι αδελφαι προς αυτον λεγουσαι κυριε ιδε ον φιλεις ασθενει 
43N 011:004 ακουσας δε ο ιησους ειπεν αυτη η ασθενεια ουκ εστιν προς θανατον αλλ υπερ της δοξης του θεου ινα δοξασθη ο υιος του θεου δι αυτης 
43N 011:005 ηγαπα δε ο ιησους την μαρθαν και την αδελφην αυτης και τον λαζαρον 
43N 011:006 ως ουν ηκουσεν οτι ασθενει τοτε μεν εμεινεν εν ω ην τοπω δυο ημερας 
43N 011:007 επειτα μετα τουτο λεγει τοις μαθηταις αγωμεν εις την ιουδαιαν παλιν 
43N 011:008 λεγουσιν αυτω οι μαθηται ραββι νυν εζητουν σε λιθασαι οι ιουδαιοι και παλιν υπαγεις εκει 
43N 011:009 απεκριθη ο ιησους ουχι δωδεκα εισιν ωραι της ημερας εαν τις περιπατη εν τη ημερα ου προσκοπτει οτι το φως του κοσμου τουτου βλεπει 
43N 011:010 εαν δε τις περιπατη εν τη νυκτι προσκοπτει οτι το φως ουκ εστιν εν αυτω 
43N 011:011 ταυτα ειπεν και μετα τουτο λεγει αυτοις λαζαρος ο φιλος ημων κεκοιμηται αλλα πορευομαι ινα εξυπνισω αυτον 
43N 011:012 ειπον ουν οι μαθηται αυτου κυριε ει κεκοιμηται σωθησεται 
43N 011:013 ειρηκει δε ο ιησους περι του θανατου αυτου εκεινοι δε εδοξαν οτι περι της κοιμησεως του υπνου λεγει 
43N 011:014 τοτε ουν ειπεν αυτοις ο ιησους παρρησια λαζαρος απεθανεν 
43N 011:015 και χαιρω δι υμας ινα πιστευσητε οτι ουκ ημην εκει αλλ αγωμεν προς αυτον 
43N 011:016 ειπεν ουν θωμας ο λεγομενος διδυμος τοις συμμαθηταις αγωμεν και ημεις ινα αποθανωμεν μετ αυτου 
43N 011:017 ελθων ουν ο ιησους ευρεν αυτον τεσσαρας ημερας ηδη εχοντα εν τω μνημειω 
43N 011:018 ην δε η βηθανια εγγυς των ιεροσολυμων ως απο σταδιων δεκαπεντε 
43N 011:019 και πολλοι εκ των ιουδαιων εληλυθεισαν προς τας περι μαρθαν και μαριαν ινα παραμυθησωνται αυτας περι του αδελφου αυτων 
43N 011:020 η ουν μαρθα ως ηκουσεν οτι ο ιησους ερχεται υπηντησεν αυτω μαρια δε εν τω οικω εκαθεζετο 
43N 011:021 ειπεν ουν η μαρθα προς τον ιησουν κυριε ει ης ωδε ο αδελφος μου ουκ αν ετεθνηκει 
43N 011:022 αλλα και νυν οιδα οτι οσα αν αιτηση τον θεον δωσει σοι ο θεος 
43N 011:023 λεγει αυτη ο ιησους αναστησεται ο αδελφος σου 
43N 011:024 λεγει αυτω μαρθα οιδα οτι αναστησεται εν τη αναστασει εν τη εσχατη ημερα 
43N 011:025 ειπεν αυτη ο ιησους εγω ειμι η αναστασις και η ζωη ο πιστευων εις εμε καν αποθανη ζησεται 
43N 011:026 και πας ο ζων και πιστευων εις εμε ου μη αποθανη εις τον αιωνα πιστευεις τουτο 
43N 011:027 λεγει αυτω ναι κυριε εγω πεπιστευκα οτι συ ει ο χριστος ο υιος του θεου ο εις τον κοσμον ερχομενος 
43N 011:028 και ταυτα ειπουσα απηλθεν και εφωνησεν μαριαν την αδελφην αυτης λαθρα ειπουσα ο διδασκαλος παρεστιν και φωνει σε 
43N 011:029 εκεινη ως ηκουσεν εγειρεται ταχυ και ερχεται προς αυτον 
43N 011:030 ουπω δε εληλυθει ο ιησους εις την κωμην αλλ ην εν τω τοπω οπου υπηντησεν αυτω η μαρθα 
43N 011:031 οι ουν ιουδαιοι οι οντες μετ αυτης εν τη οικια και παραμυθουμενοι αυτην ιδοντες την μαριαν οτι ταχεως ανεστη και εξηλθεν ηκολουθησαν αυτη λεγοντες οτι υπαγει εις το μνημειον ινα κλαυση εκει 
43N 011:032 η ουν μαρια ως ηλθεν οπου ην ο ιησους ιδουσα αυτον επεσεν εις τους ποδας αυτου λεγουσα αυτω κυριε ει ης ωδε ουκ αν απεθανεν μου ο αδελφος 
43N 011:033 ιησους ουν ως ειδεν αυτην κλαιουσαν και τους συνελθοντας αυτη ιουδαιους κλαιοντας ενεβριμησατο τω πνευματι και εταραξεν εαυτον 
43N 011:034 και ειπεν που τεθεικατε αυτον λεγουσιν αυτω κυριε ερχου και ιδε 
43N 011:035 εδακρυσεν ο ιησους 
43N 011:036 ελεγον ουν οι ιουδαιοι ιδε πως εφιλει αυτον 
43N 011:037 τινες δε εξ αυτων ειπον ουκ ηδυνατο ουτος ο ανοιξας τους οφθαλμους του τυφλου ποιησαι ινα και ουτος μη αποθανη 
43N 011:038 ιησους ουν παλιν εμβριμωμενος εν εαυτω ερχεται εις το μνημειον ην δε σπηλαιον και λιθος επεκειτο επ αυτω 
43N 011:039 λεγει ο ιησους αρατε τον λιθον λεγει αυτω η αδελφη του τεθνηκοτος μαρθα κυριε ηδη οζει τεταρταιος γαρ εστιν 
43N 011:040 λεγει αυτη ο ιησους ουκ ειπον σοι οτι εαν πιστευσης οψει την δοξαν του θεου 
43N 011:041 ηραν ουν τον λιθον ου ην ο τεθνηκως κειμενος ο δε ιησους ηρεν τους οφθαλμους ανω και ειπεν πατερ ευχαριστω σοι οτι ηκουσας μου 
43N 011:042 εγω δε ηδειν οτι παντοτε μου ακουεις αλλα δια τον οχλον τον περιεστωτα ειπον ινα πιστευσωσιν οτι συ με απεστειλας 
43N 011:043 και ταυτα ειπων φωνη μεγαλη εκραυγασεν λαζαρε δευρο εξω 
43N 011:044 και εξηλθεν ο τεθνηκως δεδεμενος τους ποδας και τας χειρας κειριαις και η οψις αυτου σουδαριω περιεδεδετο λεγει αυτοις ο ιησους λυσατε αυτον και αφετε υπαγειν 
43N 011:045 πολλοι ουν εκ των ιουδαιων οι ελθοντες προς την μαριαν και θεασαμενοι α εποιησεν ο ιησους επιστευσαν εις αυτον 
43N 011:046 τινες δε εξ αυτων απηλθον προς τους φαρισαιους και ειπον αυτοις α εποιησεν ο ιησους 
43N 011:047 συνηγαγον ουν οι αρχιερεις και οι φαρισαιοι συνεδριον και ελεγον τι ποιουμεν οτι ουτος ο ανθρωπος πολλα σημεια ποιει 
43N 011:048 εαν αφωμεν αυτον ουτως παντες πιστευσουσιν εις αυτον και ελευσονται οι ρωμαιοι και αρουσιν ημων και τον τοπον και το εθνος 
43N 011:049 εις δε τις εξ αυτων καιαφας αρχιερευς ων του ενιαυτου εκεινου ειπεν αυτοις υμεις ουκ οιδατε ουδεν 
43N 011:050 ουδε διαλογιζεσθε οτι συμφερει ημιν ινα εις ανθρωπος αποθανη υπερ του λαου και μη ολον το εθνος αποληται 
43N 011:051 τουτο δε αφ εαυτου ουκ ειπεν αλλα αρχιερευς ων του ενιαυτου εκεινου προεφητευσεν οτι εμελλεν ο ιησους αποθνησκειν υπερ του εθνους 
43N 011:052 και ουχ υπερ του εθνους μονον αλλ ινα και τα τεκνα του θεου τα διεσκορπισμενα συναγαγη εις εν 
43N 011:053 απ εκεινης ουν της ημερας συνεβουλευσαντο ινα αποκτεινωσιν αυτον 
43N 011:054 ιησους ουν ουκ ετι παρρησια περιεπατει εν τοις ιουδαιοις αλλα απηλθεν εκειθεν εις την χωραν εγγυς της ερημου εις εφραιμ λεγομενην πολιν κακει διετριβεν μετα των μαθητων αυτου 
43N 011:055 ην δε εγγυς το πασχα των ιουδαιων και ανεβησαν πολλοι εις ιεροσολυμα εκ της χωρας προ του πασχα ινα αγνισωσιν εαυτους 
43N 011:056 εζητουν ουν τον ιησουν και ελεγον μετ αλληλων εν τω ιερω εστηκοτες τι δοκει υμιν οτι ου μη ελθη εις την εορτην 
43N 011:057 δεδωκεισαν δε και οι αρχιερεις και οι φαρισαιοι εντολην ινα εαν τις γνω που εστιν μηνυση οπως πιασωσιν αυτον 
43N 012:001 ο ουν ιησους προ εξ ημερων του πασχα ηλθεν εις βηθανιαν οπου ην λαζαρος ο τεθνηκως ον ηγειρεν εκ νεκρων 
43N 012:002 εποιησαν ουν αυτω δειπνον εκει και η μαρθα διηκονει ο δε λαζαρος εις ην των συνανακειμενων αυτω 
43N 012:003 η ουν μαρια λαβουσα λιτραν μυρου ναρδου πιστικης πολυτιμου ηλειψεν τους ποδας του ιησου και εξεμαξεν ταις θριξιν αυτης τους ποδας αυτου η δε οικια επληρωθη εκ της οσμης του μυρου 
43N 012:004 λεγει ουν εις εκ των μαθητων αυτου ιουδας σιμωνος ισκαριωτης ο μελλων αυτον παραδιδοναι 
43N 012:005 δια τι τουτο το μυρον ουκ επραθη τριακοσιων δηναριων και εδοθη πτωχοις 
43N 012:006 ειπεν δε τουτο ουχ οτι περι των πτωχων εμελεν αυτω  {VAR1: αλλ } {VAR2: αλλα } οτι κλεπτης ην και το γλωσσοκομον ειχεν και τα βαλλομενα εβασταζεν 
43N 012:007 ειπεν ουν ο ιησους αφες αυτην εις την ημεραν του ενταφιασμου μου τετηρηκεν αυτο 
43N 012:008 τους πτωχους γαρ παντοτε εχετε μεθ εαυτων εμε δε ου παντοτε εχετε 
43N 012:009 εγνω ουν οχλος πολυς εκ των ιουδαιων οτι εκει εστιν και ηλθον ου δια τον ιησουν μονον αλλ ινα και τον λαζαρον ιδωσιν ον ηγειρεν εκ νεκρων 
43N 012:010 εβουλευσαντο δε οι αρχιερεις ινα και τον λαζαρον αποκτεινωσιν 
43N 012:011 οτι πολλοι δι αυτον υπηγον των ιουδαιων και επιστευον εις τον ιησουν 
43N 012:012 τη επαυριον οχλος πολυς ο ελθων εις την εορτην ακουσαντες οτι ερχεται ο ιησους εις ιεροσολυμα 
43N 012:013 ελαβον τα βαια των φοινικων και εξηλθον εις υπαντησιν αυτω και εκραζον ωσαννα ευλογημενος ο ερχομενος εν ονοματι κυριου ο βασιλευς του ισραηλ 
43N 012:014 ευρων δε ο ιησους οναριον εκαθισεν επ αυτο καθως εστιν γεγραμμενον 
43N 012:015 μη φοβου θυγατερ σιων ιδου ο βασιλευς σου ερχεται καθημενος επι πωλον ονου 
43N 012:016 ταυτα δε ουκ εγνωσαν οι μαθηται αυτου το πρωτον αλλ οτε εδοξασθη ο ιησους τοτε εμνησθησαν οτι ταυτα ην επ αυτω γεγραμμενα και ταυτα εποιησαν αυτω 
43N 012:017 εμαρτυρει ουν ο οχλος ο ων μετ αυτου οτε τον λαζαρον εφωνησεν εκ του μνημειου και ηγειρεν αυτον εκ νεκρων 
43N 012:018 δια τουτο και υπηντησεν αυτω ο οχλος οτι ηκουσεν τουτο αυτον πεποιηκεναι το σημειον 
43N 012:019 οι ουν φαρισαιοι ειπον προς εαυτους θεωρειτε οτι ουκ ωφελειτε ουδεν ιδε ο κοσμος οπισω αυτου απηλθεν 
43N 012:020 ησαν δε τινες ελληνες εκ των αναβαινοντων ινα προσκυνησωσιν εν τη εορτη 
43N 012:021 ουτοι ουν προσηλθον φιλιππω τω απο βηθσαιδα της γαλιλαιας και ηρωτων αυτον λεγοντες κυριε θελομεν τον ιησουν ιδειν 
43N 012:022 ερχεται φιλιππος και λεγει τω ανδρεα και παλιν ανδρεας και φιλιππος λεγουσιν τω ιησου 
43N 012:023 ο δε ιησους απεκρινατο αυτοις λεγων εληλυθεν η ωρα ινα δοξασθη ο υιος του ανθρωπου 
43N 012:024 αμην αμην λεγω υμιν εαν μη ο κοκκος του σιτου πεσων εις την γην αποθανη αυτος μονος μενει εαν δε αποθανη πολυν καρπον φερει 
43N 012:025 ο φιλων την ψυχην αυτου απολεσει αυτην και ο μισων την ψυχην αυτου εν τω κοσμω τουτω εις ζωην αιωνιον φυλαξει αυτην 
43N 012:026 εαν εμοι διακονη τις εμοι ακολουθειτω και οπου ειμι εγω εκει και ο διακονος ο εμος εσται και εαν τις εμοι διακονη τιμησει αυτον ο πατηρ 
43N 012:027 νυν η ψυχη μου τεταρακται και τι ειπω πατερ σωσον με εκ της ωρας ταυτης αλλα δια τουτο ηλθον εις την ωραν ταυτην 
43N 012:028 πατερ δοξασον σου το ονομα ηλθεν ουν φωνη εκ του ουρανου και εδοξασα και παλιν δοξασω 
43N 012:029 ο ουν οχλος ο εστως και ακουσας ελεγεν βροντην γεγονεναι αλλοι ελεγον αγγελος αυτω λελαληκεν 
43N 012:030 απεκριθη ο ιησους και ειπεν ου δι εμε αυτη η φωνη γεγονεν αλλα δι υμας 
43N 012:031 νυν κρισις εστιν του κοσμου τουτου νυν ο αρχων του κοσμου τουτου εκβληθησεται εξω 
43N 012:032 καγω εαν υψωθω εκ της γης παντας ελκυσω προς εμαυτον 
43N 012:033 τουτο δε ελεγεν σημαινων ποιω θανατω ημελλεν αποθνησκειν 
43N 012:034 απεκριθη αυτω ο οχλος ημεις ηκουσαμεν εκ του νομου οτι ο χριστος μενει εις τον αιωνα και πως συ λεγεις οτι δει υψωθηναι τον υιον του ανθρωπου τις εστιν ουτος ο υιος του ανθρωπου 
43N 012:035 ειπεν ουν αυτοις ο ιησους ετι μικρον χρονον το φως μεθ υμων εστιν περιπατειτε εως το φως εχετε ινα μη σκοτια υμας καταλαβη και ο περιπατων εν τη σκοτια ουκ οιδεν που υπαγει 
43N 012:036 εως το φως εχετε πιστευετε εις το φως ινα υιοι φωτος γενησθε ταυτα ελαλησεν ο ιησους και απελθων εκρυβη απ αυτων 
43N 012:037 τοσαυτα δε αυτου σημεια πεποιηκοτος εμπροσθεν αυτων ουκ επιστευον εις αυτον 
43N 012:038 ινα ο λογος ησαιου του προφητου πληρωθη ον ειπεν κυριε τις επιστευσεν τη ακοη ημων και ο βραχιων κυριου τινι απεκαλυφθη 
43N 012:039 δια τουτο ουκ ηδυναντο πιστευειν οτι παλιν ειπεν ησαιας 
43N 012:040 τετυφλωκεν αυτων τους οφθαλμους και πεπωρωκεν αυτων την καρδιαν ινα μη ιδωσιν τοις οφθαλμοις και νοησωσιν τη καρδια και επιστραφωσιν και ιασωμαι αυτους 
43N 012:041 ταυτα ειπεν ησαιας οτε ειδεν την δοξαν αυτου και ελαλησεν περι αυτου 
43N 012:042 ομως μεντοι και εκ των αρχοντων πολλοι επιστευσαν εις αυτον αλλα δια τους φαρισαιους ουχ ωμολογουν ινα μη αποσυναγωγοι γενωνται 
43N 012:043 ηγαπησαν γαρ την δοξαν των ανθρωπων μαλλον ηπερ την δοξαν του θεου 
43N 012:044 ιησους δε εκραξεν και ειπεν ο πιστευων εις εμε ου πιστευει εις εμε αλλ εις τον πεμψαντα με 
43N 012:045 και ο θεωρων εμε θεωρει τον πεμψαντα με 
43N 012:046 εγω φως εις τον κοσμον εληλυθα ινα πας ο πιστευων εις εμε εν τη σκοτια μη μεινη 
43N 012:047 και εαν τις μου ακουση των ρηματων και μη πιστευση εγω ου κρινω αυτον ου γαρ ηλθον ινα κρινω τον κοσμον αλλ ινα σωσω τον κοσμον 
43N 012:048 ο αθετων εμε και μη λαμβανων τα ρηματα μου εχει τον κρινοντα αυτον ο λογος ον ελαλησα εκεινος κρινει αυτον εν τη εσχατη ημερα 
43N 012:049 οτι εγω εξ εμαυτου ουκ ελαλησα αλλ ο πεμψας με πατηρ αυτος μοι εντολην εδωκεν τι ειπω και τι λαλησω 
43N 012:050 και οιδα οτι η εντολη αυτου ζωη αιωνιος εστιν α ουν λαλω εγω καθως ειρηκεν μοι ο πατηρ ουτως λαλω 
43N 013:001 προ δε της εορτης του πασχα ειδως ο ιησους οτι εληλυθεν αυτου η ωρα ινα μεταβη εκ του κοσμου τουτου προς τον πατερα αγαπησας τους ιδιους τους εν τω κοσμω εις τελος ηγαπησεν αυτους 
43N 013:002 και δειπνου γενομενου του διαβολου ηδη βεβληκοτος εις την καρδιαν ιουδα σιμωνος ισκαριωτου ινα αυτον παραδω 
43N 013:003 ειδως ο ιησους οτι παντα δεδωκεν αυτω ο πατηρ εις τας χειρας και οτι απο θεου εξηλθεν και προς τον θεον υπαγει 
43N 013:004 εγειρεται εκ του δειπνου και τιθησιν τα ιματια και λαβων λεντιον διεζωσεν εαυτον 
43N 013:005 ειτα βαλλει υδωρ εις τον νιπτηρα και ηρξατο νιπτειν τους ποδας των μαθητων και εκμασσειν τω λεντιω ω ην διεζωσμενος 
43N 013:006 ερχεται ουν προς σιμωνα πετρον και λεγει αυτω εκεινος κυριε συ μου νιπτεις τους ποδας 
43N 013:007 απεκριθη ιησους και ειπεν αυτω ο εγω ποιω συ ουκ οιδας αρτι γνωση δε μετα ταυτα 
43N 013:008 λεγει αυτω πετρος ου μη νιψης τους ποδας μου εις τον αιωνα απεκριθη αυτω ο ιησους εαν μη νιψω σε ουκ εχεις μερος μετ εμου 
43N 013:009 λεγει αυτω σιμων πετρος κυριε μη τους ποδας μου μονον αλλα και τας χειρας και την κεφαλην 
43N 013:010 λεγει αυτω ο ιησους ο λελουμενος ου χρειαν εχει η τους ποδας νιψασθαι αλλ εστιν καθαρος ολος και υμεις καθαροι εστε αλλ ουχι παντες 
43N 013:011 ηδει γαρ τον παραδιδοντα αυτον δια τουτο ειπεν ουχι παντες καθαροι εστε 
43N 013:012 οτε ουν ενιψεν τους ποδας αυτων και ελαβεν τα ιματια αυτου αναπεσων παλιν ειπεν αυτοις γινωσκετε τι πεποιηκα υμιν 
43N 013:013 υμεις φωνειτε με ο διδασκαλος και ο κυριος και καλως λεγετε ειμι γαρ 
43N 013:014 ει ουν εγω ενιψα υμων τους ποδας ο κυριος και ο διδασκαλος και υμεις οφειλετε αλληλων νιπτειν τους ποδας 
43N 013:015 υποδειγμα γαρ εδωκα υμιν ινα καθως εγω εποιησα υμιν και υμεις ποιητε 
43N 013:016 αμην αμην λεγω υμιν ουκ εστιν δουλος μειζων του κυριου αυτου ουδε αποστολος μειζων του πεμψαντος αυτον 
43N 013:017 ει ταυτα οιδατε μακαριοι εστε εαν ποιητε αυτα 
43N 013:018 ου περι παντων υμων λεγω εγω οιδα ους εξελεξαμην αλλ ινα η γραφη πληρωθη ο τρωγων μετ εμου τον αρτον επηρεν επ εμε την πτερναν αυτου 
43N 013:019 απ αρτι λεγω υμιν προ του γενεσθαι ινα οταν γενηται πιστευσητε οτι εγω ειμι 
43N 013:020 αμην αμην λεγω υμιν ο λαμβανων εαν τινα πεμψω εμε λαμβανει ο δε εμε λαμβανων λαμβανει τον πεμψαντα με 
43N 013:021 ταυτα ειπων ο ιησους εταραχθη τω πνευματι και εμαρτυρησεν και ειπεν αμην αμην λεγω υμιν οτι εις εξ υμων παραδωσει με 
43N 013:022 εβλεπον ουν εις αλληλους οι μαθηται απορουμενοι περι τινος λεγει 
43N 013:023 ην δε ανακειμενος εις των μαθητων αυτου εν τω κολπω του ιησου ον ηγαπα ο ιησους 
43N 013:024 νευει ουν τουτω σιμων πετρος πυθεσθαι τις αν ειη περι ου λεγει 
43N 013:025 επιπεσων δε εκεινος επι το στηθος του ιησου λεγει αυτω κυριε τις εστιν 
43N 013:026 αποκρινεται ο ιησους εκεινος εστιν ω εγω βαψας το ψωμιον επιδωσω και εμβαψας το ψωμιον διδωσιν ιουδα σιμωνος ισκαριωτη 
43N 013:027 και μετα το ψωμιον τοτε εισηλθεν εις εκεινον ο σατανας λεγει ουν αυτω ο ιησους ο ποιεις ποιησον ταχιον 
43N 013:028 τουτο δε ουδεις εγνω των ανακειμενων προς τι ειπεν αυτω 
43N 013:029 τινες γαρ εδοκουν επει το γλωσσοκομον ειχεν ο ιουδας οτι λεγει αυτω ο ιησους αγορασον ων χρειαν εχομεν εις την εορτην η τοις πτωχοις ινα τι δω 
43N 013:030 λαβων ουν το ψωμιον εκεινος ευθεως εξηλθεν ην δε νυξ 
43N 013:031 οτε  {VAR2: ουν } εξηλθεν λεγει ο ιησους νυν εδοξασθη ο υιος του ανθρωπου και ο θεος εδοξασθη εν αυτω 
43N 013:032 ει ο θεος εδοξασθη εν αυτω και ο θεος δοξασει αυτον εν εαυτω και ευθυς δοξασει αυτον 
43N 013:033 τεκνια ετι μικρον μεθ υμων ειμι ζητησετε με και καθως ειπον τοις ιουδαιοις οτι οπου υπαγω εγω υμεις ου δυνασθε ελθειν και υμιν λεγω αρτι 
43N 013:034 εντολην καινην διδωμι υμιν ινα αγαπατε αλληλους καθως ηγαπησα υμας ινα και υμεις αγαπατε αλληλους 
43N 013:035 εν τουτω γνωσονται παντες οτι εμοι μαθηται εστε εαν αγαπην εχητε εν αλληλοις 
43N 013:036 λεγει αυτω σιμων πετρος κυριε που υπαγεις απεκριθη αυτω ο ιησους οπου υπαγω ου δυνασαι μοι νυν ακολουθησαι υστερον δε ακολουθησεις μοι 
43N 013:037 λεγει αυτω ο πετρος κυριε δια τι ου δυναμαι σοι ακολουθησαι αρτι την ψυχην μου υπερ σου θησω 
43N 013:038 απεκριθη αυτω ο ιησους την ψυχην σου υπερ εμου θησεις αμην αμην λεγω σοι ου μη αλεκτωρ φωνησει εως ου απαρνηση με τρις 
43N 014:001 μη ταρασσεσθω υμων η καρδια πιστευετε εις τον θεον και εις εμε πιστευετε 
43N 014:002 εν τη οικια του πατρος μου μοναι πολλαι εισιν ει δε μη ειπον αν υμιν πορευομαι ετοιμασαι τοπον υμιν 
43N 014:003 και εαν πορευθω και ετοιμασω υμιν τοπον παλιν ερχομαι και παραληψομαι υμας προς εμαυτον ινα οπου ειμι εγω και υμεις ητε 
43N 014:004 και οπου εγω υπαγω οιδατε και την οδον οιδατε 
43N 014:005 λεγει αυτω θωμας κυριε ουκ οιδαμεν που υπαγεις και πως δυναμεθα την οδον ειδεναι 
43N 014:006 λεγει αυτω ο ιησους εγω ειμι η οδος και η αληθεια και η ζωη ουδεις ερχεται προς τον πατερα ει μη δι εμου 
43N 014:007 ει εγνωκειτε με και τον πατερα μου εγνωκειτε αν και απ αρτι γινωσκετε αυτον και εωρακατε αυτον 
43N 014:008 λεγει αυτω φιλιππος κυριε δειξον ημιν τον πατερα και αρκει ημιν 
43N 014:009 λεγει αυτω ο ιησους τοσουτον χρονον μεθ υμων ειμι και ουκ εγνωκας με φιλιππε ο εωρακως εμε εωρακεν τον πατερα και πως συ λεγεις δειξον ημιν τον πατερα 
43N 014:010 ου πιστευεις οτι εγω εν τω πατρι και ο πατηρ εν εμοι εστιν τα ρηματα α εγω λαλω υμιν απ εμαυτου ου λαλω ο δε πατηρ ο εν εμοι μενων αυτος ποιει τα εργα 
43N 014:011 πιστευετε μοι οτι εγω εν τω πατρι και ο πατηρ εν εμοι ει δε μη δια τα εργα αυτα πιστευετε μοι 
43N 014:012 αμην αμην λεγω υμιν ο πιστευων εις εμε τα εργα α εγω ποιω κακεινος ποιησει και μειζονα τουτων ποιησει οτι εγω προς τον πατερα μου πορευομαι 
43N 014:013 και ο τι αν αιτησητε εν τω ονοματι μου τουτο ποιησω ινα δοξασθη ο πατηρ εν τω υιω 
43N 014:014 εαν τι αιτησητε εν τω ονοματι μου εγω ποιησω 
43N 014:015 εαν αγαπατε με τας εντολας τας εμας τηρησατε 
43N 014:016 και εγω ερωτησω τον πατερα και αλλον παρακλητον δωσει υμιν ινα μενη μεθ υμων εις τον αιωνα 
43N 014:017 το πνευμα της αληθειας ο ο κοσμος ου δυναται λαβειν οτι ου θεωρει αυτο ουδε γινωσκει αυτο υμεις δε γινωσκετε αυτο οτι παρ υμιν μενει και εν υμιν εσται 
43N 014:018 ουκ αφησω υμας ορφανους ερχομαι προς υμας 
43N 014:019 ετι μικρον και ο κοσμος με ουκ ετι θεωρει υμεις δε θεωρειτε με οτι εγω ζω και υμεις ζησεσθε 
43N 014:020 εν εκεινη τη ημερα γνωσεσθε υμεις οτι εγω εν τω πατρι μου και υμεις εν εμοι καγω εν υμιν 
43N 014:021 ο εχων τας εντολας μου και τηρων αυτας εκεινος εστιν ο αγαπων με ο δε αγαπων με αγαπηθησεται υπο του πατρος μου και εγω αγαπησω αυτον και εμφανισω αυτω εμαυτον 
43N 014:022 λεγει αυτω ιουδας ουχ ο ισκαριωτης κυριε τι γεγονεν οτι ημιν μελλεις εμφανιζειν σεαυτον και ουχι τω κοσμω 
43N 014:023 απεκριθη ο ιησους και ειπεν αυτω εαν τις αγαπα με τον λογον μου τηρησει και ο πατηρ μου αγαπησει αυτον και προς αυτον ελευσομεθα και μονην παρ αυτω ποιησομεν 
43N 014:024 ο μη αγαπων με τους λογους μου ου τηρει και ο λογος ον ακουετε ουκ εστιν εμος αλλα του πεμψαντος με πατρος 
43N 014:025 ταυτα λελαληκα υμιν παρ υμιν μενων 
43N 014:026 ο δε παρακλητος το πνευμα το αγιον ο πεμψει ο πατηρ εν τω ονοματι μου εκεινος υμας διδαξει παντα και υπομνησει υμας παντα α ειπον υμιν 
43N 014:027 ειρηνην αφιημι υμιν ειρηνην την εμην διδωμι υμιν ου καθως ο κοσμος διδωσιν εγω διδωμι υμιν μη ταρασσεσθω υμων η καρδια μηδε δειλιατω 
43N 014:028 ηκουσατε οτι εγω ειπον υμιν υπαγω και ερχομαι προς υμας ει ηγαπατε με εχαρητε αν οτι ειπον πορευομαι προς τον πατερα οτι ο πατηρ μου μειζων μου εστιν 
43N 014:029 και νυν ειρηκα υμιν πριν γενεσθαι ινα οταν γενηται πιστευσητε 
43N 014:030 ουκ ετι πολλα λαλησω μεθ υμων ερχεται γαρ ο του κοσμου τουτου αρχων και εν εμοι ουκ εχει ουδεν 
43N 014:031 αλλ ινα γνω ο κοσμος οτι αγαπω τον πατερα και καθως ενετειλατο μοι ο πατηρ ουτως ποιω εγειρεσθε αγωμεν εντευθεν 
43N 015:001 εγω ειμι η αμπελος η αληθινη και ο πατηρ μου ο γεωργος εστιν 
43N 015:002 παν κλημα εν εμοι μη φερον καρπον αιρει αυτο και παν το καρπον φερον καθαιρει αυτο ινα πλειονα καρπον φερη 
43N 015:003 ηδη υμεις καθαροι εστε δια τον λογον ον λελαληκα υμιν 
43N 015:004 μεινατε εν εμοι καγω εν υμιν καθως το κλημα ου δυναται καρπον φερειν αφ εαυτου εαν μη μεινη εν τη αμπελω ουτως ουδε υμεις εαν μη εν εμοι μεινητε 
43N 015:005 εγω ειμι η αμπελος υμεις τα κληματα ο μενων εν εμοι καγω εν αυτω ουτος φερει καρπον πολυν οτι χωρις εμου ου δυνασθε ποιειν ουδεν 
43N 015:006 εαν μη τις μεινη εν εμοι εβληθη εξω ως το κλημα και εξηρανθη και συναγουσιν αυτα και εις πυρ βαλλουσιν και καιεται 
43N 015:007 εαν μεινητε εν εμοι και τα ρηματα μου εν υμιν μεινη ο εαν θελητε αιτησεσθε και γενησεται υμιν 
43N 015:008 εν τουτω εδοξασθη ο πατηρ μου ινα καρπον πολυν φερητε και γενησεσθε εμοι μαθηται 
43N 015:009 καθως ηγαπησεν με ο πατηρ καγω ηγαπησα υμας μεινατε εν τη αγαπη τη εμη 
43N 015:010 εαν τας εντολας μου τηρησητε μενειτε εν τη αγαπη μου καθως εγω τας εντολας του πατρος μου τετηρηκα και μενω αυτου εν τη αγαπη 
43N 015:011 ταυτα λελαληκα υμιν ινα η χαρα η εμη εν υμιν μεινη και η χαρα υμων πληρωθη 
43N 015:012 αυτη εστιν η εντολη η εμη ινα αγαπατε αλληλους καθως ηγαπησα υμας 
43N 015:013 μειζονα ταυτης αγαπην ουδεις εχει ινα τις την ψυχην αυτου θη υπερ των φιλων αυτου 
43N 015:014 υμεις φιλοι μου εστε εαν ποιητε οσα εγω εντελλομαι υμιν 
43N 015:015 ουκετι υμας λεγω δουλους οτι ο δουλος ουκ οιδεν τι ποιει αυτου ο κυριος υμας δε ειρηκα φιλους οτι παντα α ηκουσα παρα του πατρος μου εγνωρισα υμιν 
43N 015:016 ουχ υμεις με εξελεξασθε αλλ εγω εξελεξαμην υμας και εθηκα υμας ινα υμεις υπαγητε και καρπον φερητε και ο καρπος υμων μενη ινα ο τι αν αιτησητε τον πατερα εν τω ονοματι μου δω υμιν 
43N 015:017 ταυτα εντελλομαι υμιν ινα αγαπατε αλληλους 
43N 015:018 ει ο κοσμος υμας μισει γινωσκετε οτι εμε πρωτον υμων μεμισηκεν 
43N 015:019 ει εκ του κοσμου ητε ο κοσμος αν το ιδιον εφιλει οτι δε εκ του κοσμου ουκ εστε αλλ εγω εξελεξαμην υμας εκ του κοσμου δια τουτο μισει υμας ο κοσμος 
43N 015:020 μνημονευετε του λογου ου εγω ειπον υμιν ουκ εστιν δουλος μειζων του κυριου αυτου ει εμε εδιωξαν και υμας διωξουσιν ει τον λογον μου ετηρησαν και τον υμετερον τηρησουσιν 
43N 015:021 αλλα ταυτα παντα ποιησουσιν υμιν δια το ονομα μου οτι ουκ οιδασιν τον πεμψαντα με 
43N 015:022 ει μη ηλθον και ελαλησα αυτοις αμαρτιαν ουκ ειχον νυν δε προφασιν ουκ εχουσιν περι της αμαρτιας αυτων 
43N 015:023 ο εμε μισων και τον πατερα μου μισει 
43N 015:024 ει τα εργα μη εποιησα εν αυτοις α ουδεις αλλος πεποιηκεν αμαρτιαν ουκ ειχον νυν δε και εωρακασιν και μεμισηκασιν και εμε και τον πατερα μου 
43N 015:025 αλλ ινα πληρωθη ο λογος ο γεγραμμενος εν τω νομω αυτων οτι εμισησαν με δωρεαν 
43N 015:026 οταν δε ελθη ο παρακλητος ον εγω πεμψω υμιν παρα του πατρος το πνευμα της αληθειας ο παρα του πατρος εκπορευεται εκεινος μαρτυρησει περι εμου 
43N 015:027 και υμεις δε μαρτυρειτε οτι απ αρχης μετ εμου εστε 
43N 016:001 ταυτα λελαληκα υμιν ινα μη σκανδαλισθητε 
43N 016:002 αποσυναγωγους ποιησουσιν υμας αλλ ερχεται ωρα ινα πας ο αποκτεινας υμας δοξη λατρειαν προσφερειν τω θεω 
43N 016:003 και ταυτα ποιησουσιν υμιν οτι ουκ εγνωσαν τον πατερα ουδε εμε 
43N 016:004 αλλα ταυτα λελαληκα υμιν ινα οταν ελθη η ωρα μνημονευητε αυτων οτι εγω ειπον υμιν ταυτα δε υμιν εξ αρχης ουκ ειπον οτι μεθ υμων ημην 
43N 016:005 νυν δε υπαγω προς τον πεμψαντα με και ουδεις εξ υμων ερωτα με που υπαγεις 
43N 016:006 αλλ οτι ταυτα λελαληκα υμιν η λυπη πεπληρωκεν υμων την καρδιαν 
43N 016:007 αλλ εγω την αληθειαν λεγω υμιν συμφερει υμιν ινα εγω απελθω εαν γαρ μη απελθω ο παρακλητος ουκ ελευσεται προς υμας εαν δε πορευθω πεμψω αυτον προς υμας 
43N 016:008 και ελθων εκεινος ελεγξει τον κοσμον περι αμαρτιας και περι δικαιοσυνης και περι κρισεως 
43N 016:009 περι αμαρτιας μεν οτι ου πιστευουσιν εις εμε 
43N 016:010 περι δικαιοσυνης δε οτι προς τον πατερα μου υπαγω και ουκ ετι θεωρειτε με 
43N 016:011 περι δε κρισεως οτι ο αρχων του κοσμου τουτου κεκριται 
43N 016:012 ετι πολλα εχω λεγειν υμιν αλλ ου δυνασθε βασταζειν αρτι 
43N 016:013 οταν δε ελθη εκεινος το πνευμα της αληθειας οδηγησει υμας εις πασαν την αληθειαν ου γαρ λαλησει αφ εαυτου αλλ οσα αν ακουση λαλησει και τα ερχομενα αναγγελει υμιν 
43N 016:014 εκεινος εμε δοξασει οτι εκ του εμου ληψεται και αναγγελει υμιν 
43N 016:015 παντα οσα εχει ο πατηρ εμα εστιν δια τουτο ειπον οτι εκ του εμου ληψεται και αναγγελει υμιν 
43N 016:016 μικρον και ου θεωρειτε με και παλιν μικρον και οψεσθε με οτι εγω υπαγω προς τον πατερα 
43N 016:017 ειπον ουν εκ των μαθητων αυτου προς αλληλους τι εστιν τουτο ο λεγει ημιν μικρον και ου θεωρειτε με και παλιν μικρον και οψεσθε με και οτι εγω υπαγω προς τον πατερα 
43N 016:018 ελεγον ουν τουτο τι εστιν ο λεγει το μικρον ουκ οιδαμεν τι λαλει 
43N 016:019 εγνω ουν ο ιησους οτι ηθελον αυτον ερωταν και ειπεν αυτοις περι τουτου ζητειτε μετ αλληλων οτι ειπον μικρον και ου θεωρειτε με και παλιν μικρον και οψεσθε με 
43N 016:020 αμην αμην λεγω υμιν οτι κλαυσετε και θρηνησετε υμεις ο δε κοσμος χαρησεται υμεις δε λυπηθησεσθε αλλ η λυπη υμων εις χαραν γενησεται 
43N 016:021 η γυνη οταν τικτη λυπην εχει οτι ηλθεν η ωρα αυτης οταν δε γεννηση το παιδιον ουκ ετι μνημονευει της θλιψεως δια την χαραν οτι εγεννηθη ανθρωπος εις τον κοσμον 
43N 016:022 και υμεις ουν λυπην μεν νυν εχετε παλιν δε οψομαι υμας και χαρησεται υμων η καρδια και την χαραν υμων ουδεις αιρει αφ υμων 
43N 016:023 και εν εκεινη τη ημερα εμε ουκ ερωτησετε ουδεν αμην αμην λεγω υμιν οτι οσα αν αιτησητε τον πατερα εν τω ονοματι μου δωσει υμιν 
43N 016:024 εως αρτι ουκ ητησατε ουδεν εν τω ονοματι μου αιτειτε και ληψεσθε ινα η χαρα υμων η πεπληρωμενη 
43N 016:025 ταυτα εν παροιμιαις λελαληκα υμιν  {VAR1: αλλ } ερχεται ωρα οτε ουκ ετι εν παροιμιαις λαλησω υμιν αλλα παρρησια περι του πατρος αναγγελω υμιν 
43N 016:026 εν εκεινη τη ημερα εν τω ονοματι μου αιτησεσθε και ου λεγω υμιν οτι εγω ερωτησω τον πατερα περι υμων 
43N 016:027 αυτος γαρ ο πατηρ φιλει υμας οτι υμεις εμε πεφιληκατε και πεπιστευκατε οτι εγω παρα του θεου εξηλθον 
43N 016:028 εξηλθον παρα του πατρος και εληλυθα εις τον κοσμον παλιν αφιημι τον κοσμον και πορευομαι προς τον πατερα 
43N 016:029 λεγουσιν αυτω οι μαθηται αυτου ιδε νυν παρρησια λαλεις και παροιμιαν ουδεμιαν λεγεις 
43N 016:030 νυν οιδαμεν οτι οιδας παντα και ου χρειαν εχεις ινα τις σε ερωτα εν τουτω πιστευομεν οτι απο θεου εξηλθες 
43N 016:031 απεκριθη αυτοις ο ιησους αρτι πιστευετε 
43N 016:032 ιδου ερχεται ωρα και νυν εληλυθεν ινα σκορπισθητε εκαστος εις τα ιδια και εμε μονον αφητε και ουκ ειμι μονος οτι ο πατηρ μετ εμου εστιν 
43N 016:033 ταυτα λελαληκα υμιν ινα εν εμοι ειρηνην εχητε εν τω κοσμω θλιψιν  {VAR1: εχετε } {VAR2: εξετε } αλλα θαρσειτε εγω νενικηκα τον κοσμον 
43N 017:001 ταυτα ελαλησεν ο ιησους και επηρεν τους οφθαλμους αυτου εις τον ουρανον και ειπεν πατερ εληλυθεν η ωρα δοξασον σου τον υιον ινα και ο υιος σου δοξαση σε 
43N 017:002 καθως εδωκας αυτω εξουσιαν πασης σαρκος ινα παν ο δεδωκας αυτω δωση αυτοις ζωην αιωνιον 
43N 017:003 αυτη δε εστιν η αιωνιος ζωη ινα γινωσκωσιν σε τον μονον αληθινον θεον και ον απεστειλας ιησουν χριστον 
43N 017:004 εγω σε εδοξασα επι της γης το εργον ετελειωσα ο δεδωκας μοι ινα ποιησω 
43N 017:005 και νυν δοξασον με συ πατερ παρα σεαυτω τη δοξη η ειχον προ του τον κοσμον ειναι παρα σοι 
43N 017:006 εφανερωσα σου το ονομα τοις ανθρωποις ους δεδωκας μοι εκ του κοσμου σοι ησαν και εμοι αυτους δεδωκας και τον λογον σου τετηρηκασιν 
43N 017:007 νυν εγνωκαν οτι παντα οσα δεδωκας μοι παρα σου εστιν 
43N 017:008 οτι τα ρηματα α δεδωκας μοι δεδωκα αυτοις και αυτοι ελαβον και εγνωσαν αληθως οτι παρα σου εξηλθον και επιστευσαν οτι συ με απεστειλας 
43N 017:009 εγω περι αυτων ερωτω ου περι του κοσμου ερωτω αλλα περι ων δεδωκας μοι οτι σοι εισιν 
43N 017:010 και τα εμα παντα σα εστιν και τα σα εμα και δεδοξασμαι εν αυτοις 
43N 017:011 και ουκ ετι ειμι εν τω κοσμω και ουτοι εν τω κοσμω εισιν και εγω προς σε ερχομαι πατερ αγιε τηρησον αυτους εν τω ονοματι σου ους δεδωκας μοι ινα ωσιν εν καθως ημεις 
43N 017:012 οτε ημην μετ αυτων εν τω κοσμω εγω ετηρουν αυτους εν τω ονοματι σου ους δεδωκας μοι εφυλαξα και ουδεις εξ αυτων απωλετο ει μη ο υιος της απωλειας ινα η γραφη πληρωθη 
43N 017:013 νυν δε προς σε ερχομαι και ταυτα λαλω εν τω κοσμω ινα εχωσιν την χαραν την εμην πεπληρωμενην εν αυτοις 
43N 017:014 εγω δεδωκα αυτοις τον λογον σου και ο κοσμος εμισησεν αυτους οτι ουκ εισιν εκ του κοσμου καθως εγω ουκ ειμι εκ του κοσμου 
43N 017:015 ουκ ερωτω ινα αρης αυτους εκ του κοσμου αλλ ινα τηρησης αυτους εκ του πονηρου 
43N 017:016 εκ του κοσμου ουκ εισιν καθως εγω εκ του κοσμου ουκ ειμι 
43N 017:017 αγιασον αυτους εν τη αληθεια σου ο λογος ο σος αληθεια εστιν 
43N 017:018 καθως εμε απεστειλας εις τον κοσμον καγω απεστειλα αυτους εις τον κοσμον 
43N 017:019 και υπερ αυτων εγω αγιαζω εμαυτον ινα και αυτοι ωσιν ηγιασμενοι εν αληθεια 
43N 017:020 ου περι τουτων δε ερωτω μονον αλλα και περι των πιστευσοντων δια του λογου αυτων εις εμε 
43N 017:021 ινα παντες εν ωσιν καθως συ πατερ εν εμοι καγω εν σοι ινα και αυτοι εν ημιν εν ωσιν ινα ο κοσμος πιστευση οτι συ με απεστειλας 
43N 017:022 και εγω την δοξαν ην δεδωκας μοι δεδωκα αυτοις ινα ωσιν εν καθως ημεις εν εσμεν 
43N 017:023 εγω εν αυτοις και συ εν εμοι ινα ωσιν τετελειωμενοι εις εν και ινα γινωσκη ο κοσμος οτι συ με απεστειλας και ηγαπησας αυτους καθως εμε ηγαπησας 
43N 017:024 πατερ ους δεδωκας μοι θελω ινα οπου ειμι εγω κακεινοι ωσιν μετ εμου ινα θεωρωσιν την δοξαν την εμην ην εδωκας μοι οτι ηγαπησας με προ καταβολης κοσμου 
43N 017:025 πατερ δικαιε και ο κοσμος σε ουκ εγνω εγω δε σε εγνων και ουτοι εγνωσαν οτι συ με απεστειλας 
43N 017:026 και εγνωρισα αυτοις το ονομα σου και γνωρισω ινα η αγαπη ην ηγαπησας με εν αυτοις η καγω εν αυτοις 
43N 018:001 ταυτα ειπων ο ιησους εξηλθεν συν τοις μαθηταις αυτου περαν του χειμαρρου των κεδρων οπου ην κηπος εις ον εισηλθεν αυτος και οι μαθηται αυτου 
43N 018:002 ηδει δε και ιουδας ο παραδιδους αυτον τον τοπον οτι πολλακις συνηχθη ο ιησους εκει μετα των μαθητων αυτου 
43N 018:003 ο ουν ιουδας λαβων την σπειραν και εκ των αρχιερεων και φαρισαιων υπηρετας ερχεται εκει μετα φανων και λαμπαδων και οπλων 
43N 018:004 ιησους ουν ειδως παντα τα ερχομενα επ αυτον εξελθων ειπεν αυτοις τινα ζητειτε 
43N 018:005 απεκριθησαν αυτω ιησουν τον ναζωραιον λεγει αυτοις ο ιησους εγω ειμι ειστηκει δε και ιουδας ο παραδιδους αυτον μετ αυτων 
43N 018:006 ως ουν ειπεν αυτοις οτι εγω ειμι απηλθον εις τα οπισω και επεσον χαμαι 
43N 018:007 παλιν ουν αυτους επηρωτησεν τινα ζητειτε οι δε ειπον ιησουν τον ναζωραιον 
43N 018:008 απεκριθη ο ιησους ειπον υμιν οτι εγω ειμι ει ουν εμε ζητειτε αφετε τουτους υπαγειν 
43N 018:009 ινα πληρωθη ο λογος ον ειπεν οτι ους δεδωκας μοι ουκ απωλεσα εξ αυτων ουδενα 
43N 018:010 σιμων ουν πετρος εχων μαχαιραν ειλκυσεν αυτην και επαισεν τον του αρχιερεως δουλον και απεκοψεν αυτου το ωτιον το δεξιον ην δε ονομα τω δουλω μαλχος 
43N 018:011 ειπεν ουν ο ιησους τω πετρω βαλε την μαχαιραν σου εις την θηκην το ποτηριον ο δεδωκεν μοι ο πατηρ ου μη πιω αυτο 
43N 018:012 η ουν σπειρα και ο χιλιαρχος και οι υπηρεται των ιουδαιων συνελαβον τον ιησουν και εδησαν αυτον 
43N 018:013 και απηγαγον αυτον προς ανναν πρωτον ην γαρ πενθερος του καιαφα ος ην αρχιερευς του ενιαυτου εκεινου 
43N 018:014 ην δε καιαφας ο συμβουλευσας τοις ιουδαιοις οτι συμφερει ενα ανθρωπον απολεσθαι υπερ του λαου 
43N 018:015 ηκολουθει δε τω ιησου σιμων πετρος και  {VAR1: ο } αλλος μαθητης ο δε μαθητης εκεινος ην γνωστος τω αρχιερει και συνεισηλθεν τω ιησου εις την αυλην του αρχιερεως 
43N 018:016 ο δε πετρος ειστηκει προς τη θυρα εξω εξηλθεν ουν ο μαθητης ο αλλος ος ην γνωστος τω αρχιερει και ειπεν τη θυρωρω και εισηγαγεν τον πετρον 
43N 018:017 λεγει ουν η παιδισκη η θυρωρος τω πετρω μη και συ εκ των μαθητων ει του ανθρωπου τουτου λεγει εκεινος ουκ ειμι 
43N 018:018 ειστηκεισαν δε οι δουλοι και οι υπηρεται ανθρακιαν πεποιηκοτες οτι ψυχος ην και εθερμαινοντο ην δε μετ αυτων ο πετρος εστως και θερμαινομενος 
43N 018:019 ο ουν αρχιερευς ηρωτησεν τον ιησουν περι των μαθητων αυτου και περι της διδαχης αυτου 
43N 018:020 απεκριθη αυτω ο ιησους εγω παρρησια ελαλησα τω κοσμω εγω παντοτε εδιδαξα εν τη συναγωγη και εν τω ιερω οπου παντοτε οι ιουδαιοι συνερχονται και εν κρυπτω ελαλησα ουδεν 
43N 018:021 τι με επερωτας επερωτησον τους ακηκοοτας τι ελαλησα αυτοις ιδε ουτοι οιδασιν α ειπον εγω 
43N 018:022 ταυτα δε αυτου ειποντος εις των υπηρετων παρεστηκως εδωκεν ραπισμα τω ιησου ειπων ουτως αποκρινη τω αρχιερει 
43N 018:023 απεκριθη αυτω ο ιησους ει κακως ελαλησα μαρτυρησον περι του κακου ει δε καλως τι με δερεις 
43N 018:024 απεστειλεν  {VAR2: ουν } αυτον ο αννας δεδεμενον προς καιαφαν τον αρχιερεα 
43N 018:025 ην δε σιμων πετρος εστως και θερμαινομενος ειπον ουν αυτω μη και συ εκ των μαθητων αυτου ει ηρνησατο εκεινος και ειπεν ουκ ειμι 
43N 018:026 λεγει εις εκ των δουλων του αρχιερεως συγγενης ων ου απεκοψεν πετρος το ωτιον ουκ εγω σε ειδον εν τω κηπω μετ αυτου 
43N 018:027 παλιν ουν ηρνησατο ο πετρος και ευθεως αλεκτωρ εφωνησεν 
43N 018:028 αγουσιν ουν τον ιησουν απο του καιαφα εις το πραιτωριον ην δε πρωια και αυτοι ουκ εισηλθον εις το πραιτωριον ινα μη μιανθωσιν αλλ ινα φαγωσιν το πασχα 
43N 018:029 εξηλθεν ουν ο πιλατος προς αυτους και ειπεν τινα κατηγοριαν φερετε κατα του ανθρωπου τουτου 
43N 018:030 απεκριθησαν και ειπον αυτω ει μη ην ουτος κακοποιος ουκ αν σοι παρεδωκαμεν αυτον 
43N 018:031 ειπεν ουν αυτοις ο πιλατος λαβετε αυτον υμεις και κατα τον νομον υμων κρινατε αυτον ειπον ουν αυτω οι ιουδαιοι ημιν ουκ εξεστιν αποκτειναι ουδενα 
43N 018:032 ινα ο λογος του ιησου πληρωθη ον ειπεν σημαινων ποιω θανατω ημελλεν αποθνησκειν 
43N 018:033 εισηλθεν ουν εις το πραιτωριον παλιν ο πιλατος και εφωνησεν τον ιησουν και ειπεν αυτω συ ει ο βασιλευς των ιουδαιων 
43N 018:034 απεκριθη αυτω ο ιησους αφ εαυτου συ τουτο λεγεις η αλλοι σοι ειπον περι εμου 
43N 018:035 απεκριθη ο πιλατος μητι εγω ιουδαιος ειμι το εθνος το σον και οι αρχιερεις παρεδωκαν σε εμοι τι εποιησας 
43N 018:036 απεκριθη ο ιησους η βασιλεια η εμη ουκ εστιν εκ του κοσμου τουτου ει εκ του κοσμου τουτου ην η βασιλεια η εμη οι υπηρεται αν οι εμοι ηγωνιζοντο ινα μη παραδοθω τοις ιουδαιοις νυν δε η βασιλεια η εμη ουκ εστιν εντευθεν 
43N 018:037 ειπεν ουν αυτω ο πιλατος ουκουν βασιλευς ει συ απεκριθη ο ιησους συ λεγεις οτι βασιλευς ειμι εγω εγω εις τουτο γεγεννημαι και εις τουτο εληλυθα εις τον κοσμον ινα μαρτυρησω τη αληθεια πας ο ων εκ της αληθειας ακουει μου της φωνης 
43N 018:038 λεγει αυτω ο πιλατος τι εστιν αληθεια και τουτο ειπων παλιν εξηλθεν προς τους ιουδαιους και λεγει αυτοις εγω ουδεμιαν αιτιαν ευρισκω εν αυτω 
43N 018:039 εστιν δε συνηθεια υμιν ινα ενα υμιν απολυσω εν τω πασχα βουλεσθε ουν υμιν απολυσω τον βασιλεα των ιουδαιων 
43N 018:040 εκραυγασαν ουν παλιν παντες λεγοντες μη τουτον αλλα τον βαραββαν ην δε ο βαραββας ληστης 
43N 019:001 τοτε ουν ελαβεν ο πιλατος τον ιησουν και εμαστιγωσεν 
43N 019:002 και οι στρατιωται πλεξαντες στεφανον εξ ακανθων επεθηκαν αυτου τη κεφαλη και ιματιον πορφυρουν περιεβαλον αυτον 
43N 019:003 και ελεγον χαιρε ο βασιλευς των ιουδαιων και εδιδουν αυτω ραπισματα 
43N 019:004 εξηλθεν ουν παλιν εξω ο πιλατος και λεγει αυτοις ιδε αγω υμιν αυτον εξω ινα γνωτε οτι εν αυτω ουδεμιαν αιτιαν ευρισκω 
43N 019:005 εξηλθεν ουν ο ιησους εξω φορων τον ακανθινον στεφανον και το πορφυρουν ιματιον και λεγει αυτοις ιδε ο ανθρωπος 
43N 019:006 οτε ουν ειδον αυτον οι αρχιερεις και οι υπηρεται εκραυγασαν λεγοντες σταυρωσον σταυρωσον λεγει αυτοις ο πιλατος λαβετε αυτον υμεις και σταυρωσατε εγω γαρ ουχ ευρισκω εν αυτω αιτιαν 
43N 019:007 απεκριθησαν αυτω οι ιουδαιοι ημεις νομον εχομεν και κατα τον νομον ημων οφειλει αποθανειν οτι εαυτον υιον  {VAR2: του } θεου εποιησεν 
43N 019:008 οτε ουν ηκουσεν ο πιλατος τουτον τον λογον μαλλον εφοβηθη 
43N 019:009 και εισηλθεν εις το πραιτωριον παλιν και λεγει τω ιησου ποθεν ει συ ο δε ιησους αποκρισιν ουκ εδωκεν αυτω 
43N 019:010 λεγει ουν αυτω ο πιλατος εμοι ου λαλεις ουκ οιδας οτι εξουσιαν εχω σταυρωσαι σε και εξουσιαν εχω απολυσαι σε 
43N 019:011 απεκριθη ο ιησους ουκ ειχες εξουσιαν ουδεμιαν κατ εμου ει μη ην σοι δεδομενον ανωθεν δια τουτο ο παραδιδους με σοι μειζονα αμαρτιαν εχει 
43N 019:012 εκ τουτου εζητει ο πιλατος απολυσαι αυτον οι δε ιουδαιοι εκραζον λεγοντες εαν τουτον απολυσης ουκ ει φιλος του καισαρος πας ο βασιλεα αυτον ποιων αντιλεγει τω καισαρι 
43N 019:013 ο ουν πιλατος ακουσας τουτον τον λογον ηγαγεν εξω τον ιησουν και εκαθισεν επι του βηματος εις τοπον λεγομενον λιθοστρωτον εβραιστι δε γαββαθα 
43N 019:014 ην δε παρασκευη του πασχα ωρα δε ωσει εκτη και λεγει τοις ιουδαιοις ιδε ο βασιλευς υμων 
43N 019:015 οι δε εκραυγασαν αρον αρον σταυρωσον αυτον λεγει αυτοις ο πιλατος τον βασιλεα υμων σταυρωσω απεκριθησαν οι αρχιερεις ουκ εχομεν βασιλεα ει μη καισαρα 
43N 019:016 τοτε ουν παρεδωκεν αυτον αυτοις ινα σταυρωθη παρελαβον δε τον ιησουν και απηγαγον 
43N 019:017 και βασταζων τον σταυρον αυτου εξηλθεν εις τον λεγομενον κρανιου τοπον ος λεγεται εβραιστι γολγοθα 
43N 019:018 οπου αυτον εσταυρωσαν και μετ αυτου αλλους δυο εντευθεν και εντευθεν μεσον δε τον ιησουν 
43N 019:019 εγραψεν δε και τιτλον ο πιλατος και εθηκεν επι του σταυρου ην δε γεγραμμενον ιησους ο ναζωραιος ο βασιλευς των ιουδαιων 
43N 019:020 τουτον ουν τον τιτλον πολλοι ανεγνωσαν των ιουδαιων οτι εγγυς ην της πολεως ο τοπος οπου εσταυρωθη ο ιησους και ην γεγραμμενον εβραιστι ελληνιστι ρωμαιστι 
43N 019:021 ελεγον ουν τω πιλατω οι αρχιερεις των ιουδαιων μη γραφε ο βασιλευς των ιουδαιων αλλ οτι εκεινος ειπεν βασιλευς ειμι των ιουδαιων 
43N 019:022 απεκριθη ο πιλατος ο γεγραφα γεγραφα 
43N 019:023 οι ουν στρατιωται οτε εσταυρωσαν τον ιησουν ελαβον τα ιματια αυτου και εποιησαν τεσσαρα μερη εκαστω στρατιωτη μερος και τον χιτωνα ην δε ο χιτων αρραφος εκ των ανωθεν υφαντος δι ολου 
43N 019:024 ειπον ουν προς αλληλους μη σχισωμεν αυτον αλλα λαχωμεν περι αυτου τινος εσται ινα η γραφη πληρωθη η λεγουσα διεμερισαντο τα ιματια μου εαυτοις και επι τον ιματισμον μου εβαλον κληρον οι μεν ουν στρατιωται ταυτα εποιησαν 
43N 019:025 ειστηκεισαν δε παρα τω σταυρω του ιησου η μητηρ αυτου και η αδελφη της μητρος αυτου μαρια η του κλωπα και μαρια η μαγδαληνη 
43N 019:026 ιησους ουν ιδων την μητερα και τον μαθητην παρεστωτα ον ηγαπα λεγει τη μητρι αυτου γυναι ιδου ο υιος σου 
43N 019:027 ειτα λεγει τω μαθητη ιδου η μητηρ σου και απ εκεινης της ωρας ελαβεν αυτην ο μαθητης εις τα ιδια 
43N 019:028 μετα τουτο ειδως ο ιησους οτι παντα ηδη τετελεσται ινα τελειωθη η γραφη λεγει διψω 
43N 019:029 σκευος ουν εκειτο οξους μεστον οι δε πλησαντες σπογγον οξους και υσσωπω περιθεντες προσηνεγκαν αυτου τω στοματι 
43N 019:030 οτε ουν ελαβεν το οξος ο ιησους ειπεν τετελεσται και κλινας την κεφαλην παρεδωκεν το πνευμα 
43N 019:031 οι ουν ιουδαιοι  {VAR2: επει παρασκευη ην } ινα μη μεινη επι του σταυρου τα σωματα εν τω σαββατω  {VAR1: επει παρασκευη ην } ην γαρ μεγαλη η ημερα εκεινου του σαββατου ηρωτησαν τον πιλατον ινα κατεαγωσιν αυτων τα σκελη και αρθωσιν 
43N 019:032 ηλθον ουν οι στρατιωται και του μεν πρωτου κατεαξαν τα σκελη και του αλλου του συσταυρωθεντος αυτω 
43N 019:033 επι δε τον ιησουν ελθοντες ως ειδον αυτον ηδη τεθνηκοτα ου κατεαξαν αυτου τα σκελη 
43N 019:034 αλλ εις των στρατιωτων λογχη αυτου την πλευραν ενυξεν και ευθυς εξηλθεν αιμα και υδωρ 
43N 019:035 και ο εωρακως μεμαρτυρηκεν και αληθινη αυτου εστιν η μαρτυρια κακεινος οιδεν οτι αληθη λεγει ινα υμεις πιστευσητε 
43N 019:036 εγενετο γαρ ταυτα ινα η γραφη πληρωθη οστουν ου συντριβησεται αυτου 
43N 019:037 και παλιν ετερα γραφη λεγει οψονται εις ον εξεκεντησαν 
43N 019:038 μετα δε ταυτα ηρωτησεν τον πιλατον ο ιωσηφ ο απο αριμαθαιας ων μαθητης του ιησου κεκρυμμενος δε δια τον φοβον των ιουδαιων ινα αρη το σωμα του ιησου και επετρεψεν ο πιλατος ηλθεν ουν και ηρεν το σωμα του ιησου 
43N 019:039 ηλθεν δε και νικοδημος ο ελθων προς τον ιησουν νυκτος το πρωτον φερων μιγμα σμυρνης και αλοης ωσει λιτρας εκατον 
43N 019:040 ελαβον ουν το σωμα του ιησου και εδησαν αυτο οθονιοις μετα των αρωματων καθως εθος εστιν τοις ιουδαιοις ενταφιαζειν 
43N 019:041 ην δε εν τω τοπω οπου εσταυρωθη κηπος και εν τω κηπω μνημειον καινον εν ω ουδεπω ουδεις ετεθη 
43N 019:042 εκει ουν δια την παρασκευην των ιουδαιων οτι εγγυς ην το μνημειον εθηκαν τον ιησουν 
43N 020:001 τη δε μια των σαββατων μαρια η μαγδαληνη ερχεται πρωι σκοτιας ετι ουσης εις το μνημειον και βλεπει τον λιθον ηρμενον εκ του μνημειου 
43N 020:002 τρεχει ουν και ερχεται προς σιμωνα πετρον και προς τον αλλον μαθητην ον εφιλει ο ιησους και λεγει αυτοις ηραν τον κυριον εκ του μνημειου και ουκ οιδαμεν που εθηκαν αυτον 
43N 020:003 εξηλθεν ουν ο πετρος και ο αλλος μαθητης και ηρχοντο εις το μνημειον 
43N 020:004 ετρεχον δε οι δυο ομου και ο αλλος μαθητης προεδραμεν ταχιον του πετρου και ηλθεν πρωτος εις το μνημειον 
43N 020:005 και παρακυψας βλεπει κειμενα τα οθονια ου μεντοι εισηλθεν 
43N 020:006 ερχεται ουν σιμων πετρος ακολουθων αυτω και εισηλθεν εις το μνημειον και θεωρει τα οθονια κειμενα 
43N 020:007 και το σουδαριον ο ην επι της κεφαλης αυτου ου μετα των οθονιων κειμενον αλλα χωρις εντετυλιγμενον εις ενα τοπον 
43N 020:008 τοτε ουν εισηλθεν και ο αλλος μαθητης ο ελθων πρωτος εις το μνημειον και ειδεν και επιστευσεν 
43N 020:009 ουδεπω γαρ ηδεισαν την γραφην οτι δει αυτον εκ νεκρων αναστηναι 
43N 020:010 απηλθον ουν παλιν προς εαυτους οι μαθηται 
43N 020:011 μαρια δε ειστηκει προς το μνημειον κλαιουσα εξω ως ουν εκλαιεν παρεκυψεν εις το μνημειον 
43N 020:012 και θεωρει δυο αγγελους εν λευκοις καθεζομενους ενα προς τη κεφαλη και ενα προς τοις ποσιν οπου εκειτο το σωμα του ιησου 
43N 020:013 και λεγουσιν αυτη εκεινοι γυναι τι κλαιεις λεγει αυτοις οτι ηραν τον κυριον μου και ουκ οιδα που εθηκαν αυτον 
43N 020:014 και ταυτα ειπουσα εστραφη εις τα οπισω και θεωρει τον ιησουν εστωτα και ουκ ηδει οτι ο ιησους εστιν 
43N 020:015 λεγει αυτη ο ιησους γυναι τι κλαιεις τινα ζητεις εκεινη δοκουσα οτι ο κηπουρος εστιν λεγει αυτω κυριε ει συ εβαστασας αυτον ειπε μοι που αυτον εθηκας καγω αυτον αρω 
43N 020:016 λεγει αυτη ο ιησους μαρια στραφεισα εκεινη λεγει αυτω ραββουνι ο λεγεται διδασκαλε 
43N 020:017 λεγει αυτη ο ιησους μη μου απτου ουπω γαρ αναβεβηκα προς τον πατερα μου πορευου δε προς τους αδελφους μου και ειπε αυτοις αναβαινω προς τον πατερα μου και πατερα υμων και θεον μου και θεον υμων 
43N 020:018 ερχεται μαρια η μαγδαληνη απαγγελλουσα τοις μαθηταις οτι εωρακεν τον κυριον και ταυτα ειπεν αυτη 
43N 020:019 ουσης ουν οψιας τη ημερα εκεινη τη μια των σαββατων και των θυρων κεκλεισμενων οπου ησαν οι μαθηται συνηγμενοι δια τον φοβον των ιουδαιων ηλθεν ο ιησους και εστη εις το μεσον και λεγει αυτοις ειρηνη υμιν 
43N 020:020 και τουτο ειπων εδειξεν αυτοις τας χειρας και την πλευραν αυτου εχαρησαν ουν οι μαθηται ιδοντες τον κυριον 
43N 020:021 ειπεν ουν αυτοις ο ιησους παλιν ειρηνη υμιν καθως απεσταλκεν με ο πατηρ καγω πεμπω υμας 
43N 020:022 και τουτο ειπων ενεφυσησεν και λεγει αυτοις λαβετε πνευμα αγιον 
43N 020:023 αν τινων αφητε τας αμαρτιας αφιενται αυτοις αν τινων κρατητε κεκρατηνται 
43N 020:024 θωμας δε εις εκ των δωδεκα ο λεγομενος διδυμος ουκ ην μετ αυτων οτε ηλθεν ο ιησους 
43N 020:025 ελεγον ουν αυτω οι αλλοι μαθηται εωρακαμεν τον κυριον ο δε ειπεν αυτοις εαν μη ιδω εν ταις χερσιν αυτου τον τυπον των ηλων και βαλω τον δακτυλον μου εις τον τυπον των ηλων και βαλω την χειρα μου εις την πλευραν αυτου ου μη πιστευσω 
43N 020:026 και μεθ ημερας οκτω παλιν ησαν εσω οι μαθηται αυτου και θωμας μετ αυτων ερχεται ο ιησους των θυρων κεκλεισμενων και εστη εις το μεσον και ειπεν ειρηνη υμιν 
43N 020:027 ειτα λεγει τω θωμα φερε τον δακτυλον σου ωδε και ιδε τας χειρας μου και φερε την χειρα σου και βαλε εις την πλευραν μου και μη γινου απιστος αλλα πιστος 
43N 020:028 και απεκριθη ο θωμας και ειπεν αυτω ο κυριος μου και ο θεος μου 
43N 020:029 λεγει αυτω ο ιησους οτι εωρακας με θωμα πεπιστευκας μακαριοι οι μη ιδοντες και πιστευσαντες 
43N 020:030 πολλα μεν ουν και αλλα σημεια εποιησεν ο ιησους ενωπιον των μαθητων αυτου α ουκ εστιν γεγραμμενα εν τω βιβλιω τουτω 
43N 020:031 ταυτα δε γεγραπται ινα πιστευσητε οτι ο ιησους εστιν ο χριστος ο υιος του θεου και ινα πιστευοντες ζωην εχητε εν τω ονοματι αυτου 
43N 021:001 μετα ταυτα εφανερωσεν εαυτον παλιν ο ιησους τοις μαθηταις επι της θαλασσης της τιβεριαδος εφανερωσεν δε ουτως 
43N 021:002 ησαν ομου σιμων πετρος και θωμας ο λεγομενος διδυμος και ναθαναηλ ο απο κανα της γαλιλαιας και οι του ζεβεδαιου και αλλοι εκ των μαθητων αυτου δυο 
43N 021:003 λεγει αυτοις σιμων πετρος υπαγω αλιευειν λεγουσιν αυτω ερχομεθα και ημεις συν σοι εξηλθον και ανεβησαν εις το πλοιον ευθυς και εν εκεινη τη νυκτι επιασαν ουδεν 
43N 021:004 πρωιας δε ηδη γενομενης εστη ο ιησους εις τον αιγιαλον ου μεντοι ηδεισαν οι μαθηται οτι ιησους εστιν 
43N 021:005 λεγει ουν αυτοις ο ιησους παιδια μη τι προσφαγιον εχετε απεκριθησαν αυτω ου 
43N 021:006 ο δε ειπεν αυτοις βαλετε εις τα δεξια μερη του πλοιου το δικτυον και ευρησετε εβαλον ουν και ουκ ετι αυτο ελκυσαι ισχυσαν απο του πληθους των ιχθυων 
43N 021:007 λεγει ουν ο μαθητης εκεινος ον ηγαπα ο ιησους τω πετρω ο κυριος εστιν σιμων ουν πετρος ακουσας οτι ο κυριος εστιν τον επενδυτην διεζωσατο ην γαρ γυμνος και εβαλεν εαυτον εις την θαλασσαν 
43N 021:008 οι δε αλλοι μαθηται τω πλοιαριω ηλθον ου γαρ ησαν μακραν απο της γης αλλ ως απο πηχων διακοσιων συροντες το δικτυον των ιχθυων 
43N 021:009 ως ουν απεβησαν εις την γην βλεπουσιν ανθρακιαν κειμενην και οψαριον επικειμενον και αρτον 
43N 021:010 λεγει αυτοις ο ιησους ενεγκατε απο των οψαριων ων επιασατε νυν 
43N 021:011 ανεβη σιμων πετρος και ειλκυσεν το δικτυον επι της γης μεστον ιχθυων μεγαλων εκατον πεντηκοντατριων και τοσουτων οντων ουκ εσχισθη το δικτυον 
43N 021:012 λεγει αυτοις ο ιησους δευτε αριστησατε ουδεις δε ετολμα των μαθητων εξετασαι αυτον συ τις ει ειδοτες οτι ο κυριος εστιν 
43N 021:013 ερχεται ουν ο ιησους και λαμβανει τον αρτον και διδωσιν αυτοις και το οψαριον ομοιως 
43N 021:014 τουτο ηδη τριτον εφανερωθη ο ιησους τοις μαθηταις αυτου εγερθεις εκ νεκρων 
43N 021:015 οτε ουν ηριστησαν λεγει τω σιμωνι πετρω ο ιησους σιμων ιωνα αγαπας με πλειον τουτων λεγει αυτω ναι κυριε συ οιδας οτι φιλω σε λεγει αυτω βοσκε τα αρνια μου 
43N 021:016 λεγει αυτω παλιν δευτερον σιμων ιωνα αγαπας με λεγει αυτω ναι κυριε συ οιδας οτι φιλω σε λεγει αυτω ποιμαινε τα προβατα μου 
43N 021:017 λεγει αυτω το τριτον σιμων ιωνα φιλεις με ελυπηθη ο πετρος οτι ειπεν αυτω το τριτον φιλεις με και ειπεν αυτω κυριε συ παντα οιδας συ γινωσκεις οτι φιλω σε λεγει αυτω ο ιησους βοσκε τα προβατα μου 
43N 021:018 αμην αμην λεγω σοι οτε ης νεωτερος εζωννυες σεαυτον και περιεπατεις οπου ηθελες οταν δε γηρασης εκτενεις τας χειρας σου και αλλος σε ζωσει και οισει οπου ου θελεις 
43N 021:019 τουτο δε ειπεν σημαινων ποιω θανατω δοξασει τον θεον και τουτο ειπων λεγει αυτω ακολουθει μοι 
43N 021:020 επιστραφεις δε ο πετρος βλεπει τον μαθητην ον ηγαπα ο ιησους ακολουθουντα ος και ανεπεσεν εν τω δειπνω επι το στηθος αυτου και ειπεν κυριε τις εστιν ο παραδιδους σε 
43N 021:021 τουτον ιδων ο πετρος λεγει τω ιησου κυριε ουτος δε τι 
43N 021:022 λεγει αυτω ο ιησους εαν αυτον θελω μενειν εως ερχομαι τι προς σε συ ακολουθει μοι 
43N 021:023 εξηλθεν ουν ο λογος ουτος εις τους αδελφους οτι ο μαθητης εκεινος ουκ αποθνησκει και ουκ ειπεν αυτω ο ιησους οτι ουκ αποθνησκει αλλ εαν αυτον θελω μενειν εως ερχομαι τι προς σε 
43N 021:024 ουτος εστιν ο μαθητης ο μαρτυρων περι τουτων και γραψας ταυτα και οιδαμεν οτι αληθης εστιν η μαρτυρια αυτου 
43N 021:025 εστιν δε και αλλα πολλα οσα εποιησεν ο ιησους ατινα εαν γραφηται καθ εν ουδε αυτον οιμαι τον κοσμον χωρησαι τα γραφομενα βιβλια αμην 
44N 001:001 τον μεν πρωτον λογον εποιησαμην περι παντων ω θεοφιλε ων ηρξατο ο ιησους ποιειν τε και διδασκειν 
44N 001:002 αχρι ης ημερας εντειλαμενος τοις αποστολοις δια πνευματος αγιου ους εξελεξατο ανεληφθη 
44N 001:003 οις και παρεστησεν εαυτον ζωντα μετα το παθειν αυτον εν πολλοις τεκμηριοις δι ημερων τεσσαρακοντα οπτανομενος αυτοις και λεγων τα περι της βασιλειας του θεου 
44N 001:004 και συναλιζομενος  {VAR2: μετ αυτων } παρηγγειλεν αυτοις απο ιεροσολυμων μη χωριζεσθαι αλλα περιμενειν την επαγγελιαν του πατρος ην ηκουσατε μου 
44N 001:005 οτι ιωαννης μεν εβαπτισεν υδατι υμεις δε βαπτισθησεσθε εν πνευματι αγιω ου μετα πολλας ταυτας ημερας 
44N 001:006 οι μεν ουν συνελθοντες επηρωτων αυτον λεγοντες κυριε ει εν τω χρονω τουτω αποκαθιστανεις την βασιλειαν τω ισραηλ 
44N 001:007 ειπεν δε προς αυτους ουχ υμων εστιν γνωναι χρονους η καιρους ους ο πατηρ εθετο εν τη ιδια εξουσια 
44N 001:008 αλλα ληψεσθε δυναμιν επελθοντος του αγιου πνευματος εφ υμας και εσεσθε μοι μαρτυρες εν τε ιερουσαλημ και εν παση τη ιουδαια και σαμαρεια και εως εσχατου της γης 
44N 001:009 και ταυτα ειπων βλεποντων αυτων επηρθη και νεφελη υπελαβεν αυτον απο των οφθαλμων αυτων 
44N 001:010 και ως ατενιζοντες ησαν εις τον ουρανον πορευομενου αυτου και ιδου ανδρες δυο παρειστηκεισαν αυτοις εν εσθητι λευκη 
44N 001:011 οι και ειπον ανδρες γαλιλαιοι τι εστηκατε εμβλεποντες εις τον ουρανον ουτος ο ιησους ο αναληφθεις αφ υμων εις τον ουρανον ουτως ελευσεται ον τροπον εθεασασθε αυτον πορευομενον εις τον ουρανον 
44N 001:012 τοτε υπεστρεψαν εις ιερουσαλημ απο ορους του καλουμενου ελαιωνος ο εστιν εγγυς ιερουσαλημ σαββατου εχον οδον 
44N 001:013 και οτε εισηλθον ανεβησαν εις το υπερωον ου ησαν καταμενοντες ο τε πετρος και ιακωβος και ιωαννης και ανδρεας φιλιππος και θωμας βαρθολομαιος και ματθαιος ιακωβος αλφαιου και σιμων ο ζηλωτης και ιουδας ιακωβου 
44N 001:014 ουτοι παντες ησαν προσκαρτερουντες ομοθυμαδον τη προσευχη και τη δεησει συν γυναιξιν και μαρια τη μητρι του ιησου και συν τοις αδελφοις αυτου 
44N 001:015 και εν ταις ημεραις ταυταις αναστας πετρος εν μεσω των μαθητων ειπεν ην τε οχλος ονοματων επι το αυτο ως εκατον εικοσιν 
44N 001:016 ανδρες αδελφοι εδει πληρωθηναι την γραφην ταυτην ην προειπεν το πνευμα το αγιον δια στοματος δαβιδ περι ιουδα του γενομενου οδηγου τοις συλλαβουσιν τον ιησουν 
44N 001:017 οτι κατηριθμημενος ην συν ημιν και ελαχεν τον κληρον της διακονιας ταυτης 
44N 001:018 ουτος μεν ουν εκτησατο χωριον εκ του μισθου της αδικιας και πρηνης γενομενος ελακησεν μεσος και εξεχυθη παντα τα σπλαγχνα αυτου 
44N 001:019 και γνωστον εγενετο πασιν τοις κατοικουσιν ιερουσαλημ ωστε κληθηναι το χωριον εκεινο τη ιδια διαλεκτω αυτων ακελδαμα τουτ εστιν χωριον αιματος 
44N 001:020 γεγραπται γαρ εν βιβλω ψαλμων γενηθητω η επαυλις αυτου ερημος και μη εστω ο κατοικων εν αυτη και την επισκοπην αυτου λαβοι ετερος 
44N 001:021 δει ουν των συνελθοντων ημιν ανδρων εν παντι χρονω εν ω εισηλθεν και εξηλθεν εφ ημας ο κυριος ιησους 
44N 001:022 αρξαμενος απο του βαπτισματος ιωαννου εως της ημερας ης ανεληφθη αφ ημων μαρτυρα της αναστασεως αυτου γενεσθαι συν ημιν ενα τουτων 
44N 001:023 και εστησαν δυο ιωσηφ τον καλουμενον βαρσαβαν ος επεκληθη ιουστος και ματθιαν 
44N 001:024 και προσευξαμενοι ειπον συ κυριε καρδιογνωστα παντων αναδειξον εκ τουτων των δυο  {VAR1: ενα ον } {VAR2: ον ενα } εξελεξω 
44N 001:025 λαβειν τον κληρον της διακονιας ταυτης και αποστολης εξ ης παρεβη ιουδας πορευθηναι εις τον τοπον τον ιδιον 
44N 001:026 και εδωκαν κληρους αυτων και επεσεν ο κληρος επι ματθιαν και συγκατεψηφισθη μετα των ενδεκα αποστολων 
44N 002:001 και εν τω συμπληρουσθαι την ημεραν της πεντηκοστης ησαν απαντες ομοθυμαδον επι το αυτο 
44N 002:002 και εγενετο αφνω εκ του ουρανου ηχος ωσπερ φερομενης πνοης βιαιας και επληρωσεν ολον τον οικον ου ησαν καθημενοι 
44N 002:003 και ωφθησαν αυτοις διαμεριζομεναι γλωσσαι ωσει πυρος εκαθισεν τε εφ ενα εκαστον αυτων 
44N 002:004 και επλησθησαν απαντες πνευματος αγιου και ηρξαντο λαλειν ετεραις γλωσσαις καθως το πνευμα εδιδου αυτοις αποφθεγγεσθαι 
44N 002:005 ησαν δε εν ιερουσαλημ κατοικουντες ιουδαιοι ανδρες ευλαβεις απο παντος εθνους των υπο τον ουρανον 
44N 002:006 γενομενης δε της φωνης ταυτης συνηλθεν το πληθος και συνεχυθη οτι ηκουον εις εκαστος τη ιδια διαλεκτω λαλουντων αυτων 
44N 002:007 εξισταντο δε παντες και εθαυμαζον λεγοντες προς αλληλους ουκ ιδου παντες ουτοι εισιν οι λαλουντες γαλιλαιοι 
44N 002:008 και πως ημεις ακουομεν εκαστος τη ιδια διαλεκτω ημων εν η εγεννηθημεν 
44N 002:009 παρθοι και μηδοι και ελαμιται και οι κατοικουντες την μεσοποταμιαν ιουδαιαν τε και καππαδοκιαν ποντον και την ασιαν 
44N 002:010 φρυγιαν τε και παμφυλιαν αιγυπτον και τα μερη της λιβυης της κατα κυρηνην και οι επιδημουντες ρωμαιοι ιουδαιοι τε και προσηλυτοι 
44N 002:011 κρητες και αραβες ακουομεν λαλουντων αυτων ταις ημετεραις γλωσσαις τα μεγαλεια του θεου 
44N 002:012 εξισταντο δε παντες και διηπορουν αλλος προς αλλον λεγοντες τι αν θελοι τουτο ειναι 
44N 002:013 ετεροι δε χλευαζοντες ελεγον οτι γλευκους μεμεστωμενοι εισιν 
44N 002:014 σταθεις δε πετρος συν τοις ενδεκα επηρεν την φωνην αυτου και απεφθεγξατο αυτοις ανδρες ιουδαιοι και οι κατοικουντες ιερουσαλημ απαντες τουτο υμιν γνωστον εστω και ενωτισασθε τα ρηματα μου 
44N 002:015 ου γαρ ως υμεις υπολαμβανετε ουτοι μεθυουσιν εστιν γαρ ωρα τριτη της ημερας 
44N 002:016 αλλα τουτο εστιν το ειρημενον δια του προφητου ιωηλ 
44N 002:017 και εσται εν ταις εσχαταις ημεραις λεγει ο θεος εκχεω απο του πνευματος μου επι πασαν σαρκα και προφητευσουσιν οι υιοι υμων και αι θυγατερες υμων και οι νεανισκοι υμων ορασεις οψονται και οι πρεσβυτεροι υμων ενυπνια ενυπνιασθησονται 
44N 002:018 και γε επι τους δουλους μου και επι τας δουλας μου εν ταις ημεραις εκειναις εκχεω απο του πνευματος μου και προφητευσουσιν 
44N 002:019 και δωσω τερατα εν τω ουρανω ανω και σημεια επι της γης κατω αιμα και πυρ και ατμιδα καπνου 
44N 002:020 ο ηλιος μεταστραφησεται εις σκοτος και η σεληνη εις αιμα πριν η ελθειν την ημεραν κυριου την μεγαλην και επιφανη 
44N 002:021 και εσται πας ος αν επικαλεσηται το ονομα κυριου σωθησεται 
44N 002:022 ανδρες ισραηλιται ακουσατε τους λογους τουτους ιησουν τον ναζωραιον ανδρα απο του θεου αποδεδειγμενον εις υμας δυναμεσιν και τερασιν και σημειοις οις εποιησεν δι αυτου ο θεος εν μεσω υμων καθως και αυτοι οιδατε 
44N 002:023 τουτον τη ωρισμενη βουλη και προγνωσει του θεου εκδοτον λαβοντες δια χειρων ανομων προσπηξαντες ανειλετε 
44N 002:024 ον ο θεος ανεστησεν λυσας τας ωδινας του θανατου καθοτι ουκ ην δυνατον κρατεισθαι αυτον υπ αυτου 
44N 002:025 δαβιδ γαρ λεγει εις αυτον προωρωμην τον κυριον ενωπιον μου δια παντος οτι εκ δεξιων μου εστιν ινα μη σαλευθω 
44N 002:026 δια τουτο ευφρανθη η καρδια μου και ηγαλλιασατο η γλωσσα μου ετι δε και η σαρξ μου κατασκηνωσει επ ελπιδι 
44N 002:027 οτι ουκ εγκαταλειψεις την ψυχην μου εις αδου ουδε δωσεις τον οσιον σου ιδειν διαφθοραν 
44N 002:028 εγνωρισας μοι οδους ζωης πληρωσεις με ευφροσυνης μετα του προσωπου σου 
44N 002:029 ανδρες αδελφοι εξον ειπειν μετα παρρησιας προς υμας περι του πατριαρχου δαβιδ οτι και ετελευτησεν και εταφη και το μνημα αυτου εστιν εν ημιν αχρι της ημερας ταυτης 
44N 002:030 προφητης ουν υπαρχων και ειδως οτι ορκω ωμοσεν αυτω ο θεος εκ καρπου της οσφυος αυτου το κατα σαρκα αναστησειν τον χριστον καθισαι επι του θρονου αυτου 
44N 002:031 προιδων ελαλησεν περι της αναστασεως του χριστου οτι ου κατελειφθη η ψυχη αυτου εις αδου ουδε η σαρξ αυτου ειδεν διαφθοραν 
44N 002:032 τουτον τον ιησουν ανεστησεν ο θεος ου παντες ημεις εσμεν μαρτυρες 
44N 002:033 τη δεξια ουν του θεου υψωθεις την τε επαγγελιαν του αγιου πνευματος λαβων παρα του πατρος εξεχεεν τουτο ο νυν υμεις βλεπετε και ακουετε 
44N 002:034 ου γαρ δαβιδ ανεβη εις τους ουρανους λεγει δε αυτος ειπεν ο κυριος τω κυριω μου καθου εκ δεξιων μου 
44N 002:035 εως αν θω τους εχθρους σου υποποδιον των ποδων σου 
44N 002:036 ασφαλως ουν γινωσκετω πας οικος ισραηλ οτι και κυριον και χριστον αυτον ο θεος εποιησεν τουτον τον ιησουν ον υμεις εσταυρωσατε 
44N 002:037 ακουσαντες δε κατενυγησαν τη καρδια ειπον τε προς τον πετρον και τους λοιπους αποστολους τι ποιησομεν ανδρες αδελφοι 
44N 002:038 πετρος δε εφη προς αυτους μετανοησατε και βαπτισθητω εκαστος υμων επι τω ονοματι ιησου χριστου εις αφεσιν αμαρτιων και ληψεσθε την δωρεαν του αγιου πνευματος 
44N 002:039 υμιν γαρ εστιν η επαγγελια και τοις τεκνοις υμων και πασιν τοις εις μακραν οσους αν προσκαλεσηται κυριος ο θεος ημων 
44N 002:040 ετεροις τε λογοις πλειοσιν διεμαρτυρετο και παρεκαλει λεγων σωθητε απο της γενεας της σκολιας ταυτης 
44N 002:041 οι μεν ουν ασμενως αποδεξαμενοι τον λογον αυτου εβαπτισθησαν και προσετεθησαν τη ημερα εκεινη ψυχαι ωσει τρισχιλιαι 
44N 002:042 ησαν δε προσκαρτερουντες τη διδαχη των αποστολων και τη κοινωνια και τη κλασει του αρτου και ταις προσευχαις 
44N 002:043 εγενετο δε παση ψυχη φοβος πολλα τε τερατα και σημεια δια των αποστολων εγινετο 
44N 002:044 παντες δε οι πιστευοντες ησαν επι το αυτο και ειχον απαντα κοινα 
44N 002:045 και τα κτηματα και τας υπαρξεις επιπρασκον και διεμεριζον αυτα πασιν καθοτι αν τις χρειαν ειχεν 
44N 002:046 καθ ημεραν τε προσκαρτερουντες ομοθυμαδον εν τω ιερω κλωντες τε κατ οικον αρτον μετελαμβανον τροφης εν αγαλλιασει και αφελοτητι καρδιας 
44N 002:047 αινουντες τον θεον και εχοντες χαριν προς ολον τον λαον ο δε κυριος προσετιθει τους σωζομενους καθ ημεραν τη εκκλησια 
44N 003:001 επι το αυτο δε πετρος και ιωαννης ανεβαινον εις το ιερον επι την ωραν της προσευχης την εννατην 
44N 003:002 και τις ανηρ χωλος εκ κοιλιας μητρος αυτου υπαρχων εβασταζετο ον ετιθουν καθ ημεραν προς την θυραν του ιερου την λεγομενην ωραιαν του αιτειν ελεημοσυνην παρα των εισπορευομενων εις το ιερον 
44N 003:003 ος ιδων πετρον και ιωαννην μελλοντας εισιεναι εις το ιερον ηρωτα ελεημοσυνην  {VAR1: λαβειν } 
44N 003:004 ατενισας δε πετρος εις αυτον συν τω ιωαννη ειπεν βλεψον εις ημας 
44N 003:005 ο δε επειχεν αυτοις προσδοκων τι παρ αυτων λαβειν 
44N 003:006 ειπεν δε πετρος αργυριον και χρυσιον ουχ υπαρχει μοι ο δε εχω τουτο σοι διδωμι εν τω ονοματι ιησου χριστου του ναζωραιου εγειραι και περιπατει 
44N 003:007 και πιασας αυτον της δεξιας χειρος ηγειρεν παραχρημα δε εστερεωθησαν αυτου αι βασεις και τα σφυρα 
44N 003:008 και εξαλλομενος εστη και περιεπατει και εισηλθεν συν αυτοις εις το ιερον περιπατων και αλλομενος και αινων τον θεον 
44N 003:009 και ειδεν αυτον πας ο λαος περιπατουντα και αινουντα τον θεον 
44N 003:010 επεγινωσκον τε αυτον οτι ουτος ην ο προς την ελεημοσυνην καθημενος επι τη ωραια πυλη του ιερου και επλησθησαν θαμβους και εκστασεως επι τω συμβεβηκοτι αυτω 
44N 003:011 κρατουντος δε του ιαθεντος χωλου τον πετρον και ιωαννην συνεδραμεν προς αυτους πας ο λαος επι τη στοα τη καλουμενη σολομωντος εκθαμβοι 
44N 003:012 ιδων δε πετρος απεκρινατο προς τον λαον ανδρες ισραηλιται τι θαυμαζετε επι τουτω η ημιν τι ατενιζετε ως ιδια δυναμει η ευσεβεια πεποιηκοσιν του περιπατειν αυτον 
44N 003:013 ο θεος αβρααμ και ισαακ και ιακωβ ο θεος των πατερων ημων εδοξασεν τον παιδα αυτου ιησουν ον υμεις παρεδωκατε και ηρνησασθε αυτον κατα προσωπον πιλατου κριναντος εκεινου απολυειν 
44N 003:014 υμεις δε τον αγιον και δικαιον ηρνησασθε και ητησασθε ανδρα φονεα χαρισθηναι υμιν 
44N 003:015 τον δε αρχηγον της ζωης απεκτεινατε ον ο θεος ηγειρεν εκ νεκρων ου ημεις μαρτυρες εσμεν 
44N 003:016 και επι τη πιστει του ονοματος αυτου τουτον ον θεωρειτε και οιδατε εστερεωσεν το ονομα αυτου και η πιστις η δι αυτου εδωκεν αυτω την ολοκληριαν ταυτην απεναντι παντων υμων 
44N 003:017 και νυν αδελφοι οιδα οτι κατα αγνοιαν επραξατε ωσπερ και οι αρχοντες υμων 
44N 003:018 ο δε θεος α προκατηγγειλεν δια στοματος παντων των προφητων αυτου παθειν τον χριστον επληρωσεν ουτως 
44N 003:019 μετανοησατε ουν και επιστρεψατε εις το εξαλειφθηναι υμων τας αμαρτιας οπως αν ελθωσιν καιροι αναψυξεως απο προσωπου του κυριου 
44N 003:020 και αποστειλη τον προκεκηρυγμενον υμιν ιησουν χριστον 
44N 003:021 ον δει ουρανον μεν δεξασθαι αχρι χρονων αποκαταστασεως παντων ων ελαλησεν ο θεος δια στοματος παντων αγιων αυτου προφητων απ αιωνος 
44N 003:022 μωσης μεν γαρ προς τους πατερας ειπεν οτι προφητην υμιν αναστησει κυριος ο θεος υμων εκ των αδελφων υμων ως εμε αυτου ακουσεσθε κατα παντα οσα αν λαληση προς υμας 
44N 003:023 εσται δε πασα ψυχη ητις αν μη ακουση του προφητου εκεινου εξολοθρευθησεται εκ του λαου 
44N 003:024 και παντες δε οι προφηται απο σαμουηλ και των καθεξης οσοι ελαλησαν και προκατηγγειλαν τας ημερας ταυτας 
44N 003:025 υμεις εστε υιοι των προφητων και της διαθηκης ης διεθετο ο θεος προς τους πατερας ημων λεγων προς αβρααμ και τω σπερματι σου ενευλογηθησονται πασαι αι πατριαι της γης 
44N 003:026 υμιν πρωτον ο θεος αναστησας τον παιδα αυτου ιησουν απεστειλεν αυτον ευλογουντα υμας εν τω αποστρεφειν εκαστον απο των πονηριων υμων 
44N 004:001 λαλουντων δε αυτων προς τον λαον επεστησαν αυτοις οι ιερεις και ο στρατηγος του ιερου και οι σαδδουκαιοι 
44N 004:002 διαπονουμενοι δια το διδασκειν αυτους τον λαον και καταγγελλειν εν τω ιησου την αναστασιν την εκ νεκρων 
44N 004:003 και επεβαλον αυτοις τας χειρας και εθεντο εις τηρησιν εις την αυριον ην γαρ εσπερα ηδη 
44N 004:004 πολλοι δε των ακουσαντων τον λογον επιστευσαν και εγενηθη ο αριθμος των ανδρων ωσει χιλιαδες πεντε 
44N 004:005 εγενετο δε επι την αυριον συναχθηναι αυτων τους αρχοντας και πρεσβυτερους και γραμματεις 
44N 004:006 εις ιερουσαλημ και ανναν τον αρχιερεα και καιαφαν και ιωαννην και αλεξανδρον και οσοι ησαν εκ γενους αρχιερατικου 
44N 004:007 και στησαντες αυτους εν τω μεσω επυνθανοντο εν ποια δυναμει η εν ποιω ονοματι εποιησατε τουτο υμεις 
44N 004:008 τοτε πετρος πλησθεις πνευματος αγιου ειπεν προς αυτους αρχοντες του λαου και πρεσβυτεροι του ισραηλ 
44N 004:009 ει ημεις σημερον ανακρινομεθα επι ευεργεσια ανθρωπου ασθενους εν τινι ουτος σεσωσται 
44N 004:010 γνωστον εστω πασιν υμιν και παντι τω λαω ισραηλ οτι εν τω ονοματι ιησου χριστου του ναζωραιου ον υμεις εσταυρωσατε ον ο θεος ηγειρεν εκ νεκρων εν τουτω ουτος παρεστηκεν ενωπιον υμων υγιης 
44N 004:011 ουτος εστιν ο λιθος ο εξουθενηθεις υφ υμων των οικοδομουντων ο γενομενος εις κεφαλην γωνιας 
44N 004:012 και ουκ εστιν εν αλλω ουδενι η σωτηρια ουτε γαρ ονομα εστιν ετερον υπο τον ουρανον το δεδομενον εν ανθρωποις εν ω δει σωθηναι ημας 
44N 004:013 θεωρουντες δε την του πετρου παρρησιαν και ιωαννου και καταλαβομενοι οτι ανθρωποι αγραμματοι εισιν και ιδιωται εθαυμαζον επεγινωσκον τε αυτους οτι συν τω ιησου ησαν 
44N 004:014 τον δε ανθρωπον βλεποντες συν αυτοις εστωτα τον τεθεραπευμενον ουδεν ειχον αντειπειν 
44N 004:015 κελευσαντες δε αυτους εξω του συνεδριου απελθειν συνεβαλον προς αλληλους 
44N 004:016 λεγοντες τι ποιησομεν τοις ανθρωποις τουτοις οτι μεν γαρ γνωστον σημειον γεγονεν δι αυτων πασιν τοις κατοικουσιν ιερουσαλημ φανερον και ου δυναμεθα αρνησασθαι 
44N 004:017 αλλ ινα μη επι πλειον διανεμηθη εις τον λαον απειλη απειλησωμεθα αυτοις μηκετι λαλειν επι τω ονοματι τουτω μηδενι ανθρωπων 
44N 004:018 και καλεσαντες αυτους παρηγγειλαν αυτοις το καθολου μη φθεγγεσθαι μηδε διδασκειν επι τω ονοματι του ιησου 
44N 004:019 ο δε πετρος και ιωαννης αποκριθεντες προς αυτους ειπον ει δικαιον εστιν ενωπιον του θεου υμων ακουειν μαλλον η του θεου κρινατε 
44N 004:020 ου δυναμεθα γαρ ημεις α ειδομεν και ηκουσαμεν μη λαλειν 
44N 004:021 οι δε προσαπειλησαμενοι απελυσαν αυτους μηδεν ευρισκοντες το πως κολασωνται αυτους δια τον λαον οτι παντες εδοξαζον τον θεον επι τω γεγονοτι 
44N 004:022 ετων γαρ ην πλειονων τεσσαρακοντα ο ανθρωπος εφ ον εγεγονει το σημειον τουτο της ιασεως 
44N 004:023 απολυθεντες δε ηλθον προς τους ιδιους και απηγγειλαν οσα προς αυτους οι αρχιερεις και οι πρεσβυτεροι ειπον 
44N 004:024 οι δε ακουσαντες ομοθυμαδον ηραν φωνην προς τον θεον και ειπον δεσποτα συ ο θεος ο ποιησας τον ουρανον και την γην και την θαλασσαν και παντα τα εν αυτοις 
44N 004:025 ο δια στοματος δαβιδ του παιδος σου ειπων ινα τι εφρυαξαν εθνη και λαοι εμελετησαν κενα 
44N 004:026 παρεστησαν οι βασιλεις της γης και οι αρχοντες συνηχθησαν επι το αυτο κατα του κυριου και κατα του χριστου αυτου 
44N 004:027 συνηχθησαν γαρ επ αληθειας επι τον αγιον παιδα σου ιησουν ον εχρισας ηρωδης τε και ποντιος πιλατος συν εθνεσιν και λαοις ισραηλ 
44N 004:028 ποιησαι οσα η χειρ σου και η βουλη σου προωρισεν γενεσθαι 
44N 004:029 και τα νυν κυριε επιδε επι τας απειλας αυτων και δος τοις δουλοις σου μετα παρρησιας πασης λαλειν τον λογον σου 
44N 004:030 εν τω την χειρα σου εκτεινειν σε εις ιασιν και σημεια και τερατα γινεσθαι δια του ονοματος του αγιου παιδος σου ιησου 
44N 004:031 και δεηθεντων αυτων εσαλευθη ο τοπος εν ω ησαν συνηγμενοι και επλησθησαν απαντες πνευματος αγιου και ελαλουν τον λογον του θεου μετα παρρησιας 
44N 004:032 του δε πληθους των πιστευσαντων ην η καρδια και η ψυχη μια και  {VAR1: ουδε } {VAR2: ουδ } εις τι των υπαρχοντων αυτω ελεγεν ιδιον ειναι αλλ ην αυτοις απαντα κοινα 
44N 004:033 και μεγαλη δυναμει απεδιδουν το μαρτυριον οι αποστολοι της αναστασεως του κυριου ιησου χαρις τε μεγαλη ην επι παντας αυτους 
44N 004:034 ουδε γαρ ενδεης τις υπηρχεν εν αυτοις οσοι γαρ κτητορες χωριων η οικιων υπηρχον πωλουντες εφερον τας τιμας των πιπρασκομενων 
44N 004:035 και ετιθουν παρα τους ποδας των αποστολων διεδιδοτο δε εκαστω καθοτι αν τις χρειαν ειχεν 
44N 004:036 ιωσης δε ο επικληθεις βαρναβας υπο των αποστολων ο εστιν μεθερμηνευομενον υιος παρακλησεως λευιτης κυπριος τω γενει 
44N 004:037 υπαρχοντος αυτω αγρου πωλησας ηνεγκεν το χρημα και εθηκεν παρα τους ποδας των αποστολων 
44N 005:001 ανηρ δε τις ανανιας ονοματι συν σαπφειρη τη γυναικι αυτου επωλησεν κτημα 
44N 005:002 και ενοσφισατο απο της τιμης συνειδυιας και της γυναικος αυτου και ενεγκας μερος τι παρα τους ποδας των αποστολων εθηκεν 
44N 005:003 ειπεν δε πετρος ανανια δια τι επληρωσεν ο σατανας την καρδιαν σου ψευσασθαι σε το πνευμα το αγιον και νοσφισασθαι απο της τιμης του χωριου 
44N 005:004 ουχι μενον σοι εμενεν και πραθεν εν τη ση εξουσια υπηρχεν τι οτι εθου εν τη καρδια σου το πραγμα τουτο ουκ εψευσω ανθρωποις αλλα τω θεω 
44N 005:005 ακουων δε ανανιας τους λογους τουτους πεσων εξεψυξεν και εγενετο φοβος μεγας επι παντας τους ακουοντας ταυτα 
44N 005:006 ανασταντες δε οι νεωτεροι συνεστειλαν αυτον και εξενεγκαντες εθαψαν 
44N 005:007 εγενετο δε ως ωρων τριων διαστημα και η γυνη αυτου μη ειδυια το γεγονος εισηλθεν 
44N 005:008 απεκριθη δε αυτη ο πετρος ειπε μοι ει τοσουτου το χωριον απεδοσθε η δε ειπεν ναι τοσουτου 
44N 005:009 ο δε πετρος ειπεν προς αυτην τι οτι συνεφωνηθη υμιν πειρασαι το πνευμα κυριου ιδου οι ποδες των θαψαντων τον ανδρα σου επι τη θυρα και εξοισουσιν σε 
44N 005:010 επεσεν δε παραχρημα παρα τους ποδας αυτου και εξεψυξεν εισελθοντες δε οι νεανισκοι ευρον αυτην νεκραν και εξενεγκαντες εθαψαν προς τον ανδρα αυτης 
44N 005:011 και εγενετο φοβος μεγας εφ ολην την εκκλησιαν και επι παντας τους ακουοντας ταυτα 
44N 005:012 δια δε των χειρων των αποστολων  {VAR1: εγενετο } {VAR2: εγινετο } σημεια και τερατα εν τω λαω πολλα και ησαν ομοθυμαδον απαντες εν τη στοα σολομωντος 
44N 005:013 των δε λοιπων ουδεις ετολμα κολλασθαι αυτοις αλλ εμεγαλυνεν αυτους ο λαος 
44N 005:014 μαλλον δε προσετιθεντο πιστευοντες τω κυριω πληθη ανδρων τε και γυναικων 
44N 005:015 ωστε κατα τας πλατειας εκφερειν τους ασθενεις και τιθεναι επι κλινων και κραββατων ινα ερχομενου πετρου καν η σκια επισκιαση τινι αυτων 
44N 005:016 συνηρχετο δε και το πληθος των περιξ πολεων εις ιερουσαλημ φεροντες ασθενεις και οχλουμενους υπο πνευματων ακαθαρτων οιτινες εθεραπευοντο απαντες 
44N 005:017 αναστας δε ο αρχιερευς και παντες οι συν αυτω η ουσα αιρεσις των σαδδουκαιων επλησθησαν ζηλου 
44N 005:018 και επεβαλον τας χειρας αυτων επι τους αποστολους και εθεντο αυτους εν τηρησει δημοσια 
44N 005:019 αγγελος δε κυριου δια της νυκτος ηνοιξεν τας θυρας της φυλακης εξαγαγων τε αυτους ειπεν 
44N 005:020 πορευεσθε και σταθεντες λαλειτε εν τω ιερω τω λαω παντα τα ρηματα της ζωης ταυτης 
44N 005:021 ακουσαντες δε εισηλθον υπο τον ορθρον εις το ιερον και εδιδασκον παραγενομενος δε ο αρχιερευς και οι συν αυτω συνεκαλεσαν το συνεδριον και πασαν την γερουσιαν των υιων ισραηλ και απεστειλαν εις το δεσμωτηριον αχθηναι αυτους 
44N 005:022 οι δε υπηρεται παραγενομενοι ουχ ευρον αυτους εν τη φυλακη αναστρεψαντες δε απηγγειλαν 
44N 005:023 λεγοντες οτι το μεν δεσμωτηριον ευρομεν κεκλεισμενον εν παση ασφαλεια και τους φυλακας εξω εστωτας προ των θυρων ανοιξαντες δε εσω ουδενα ευρομεν 
44N 005:024 ως δε ηκουσαν τους λογους τουτους ο τε ιερευς και ο στρατηγος του ιερου και οι αρχιερεις διηπορουν περι αυτων τι αν γενοιτο τουτο 
44N 005:025 παραγενομενος δε τις απηγγειλεν αυτοις λεγων οτι ιδου οι ανδρες ους εθεσθε εν τη φυλακη εισιν εν τω ιερω εστωτες και διδασκοντες τον λαον 
44N 005:026 τοτε απελθων ο στρατηγος συν τοις υπηρεταις ηγαγεν αυτους ου μετα βιας εφοβουντο γαρ τον λαον ινα μη λιθασθωσιν 
44N 005:027 αγαγοντες δε αυτους εστησαν εν τω συνεδριω και επηρωτησεν αυτους ο αρχιερευς 
44N 005:028 λεγων ου παραγγελια παρηγγειλαμεν υμιν μη διδασκειν επι τω ονοματι τουτω και ιδου πεπληρωκατε την ιερουσαλημ της διδαχης υμων και βουλεσθε επαγαγειν εφ ημας το αιμα του ανθρωπου τουτου 
44N 005:029 αποκριθεις δε ο πετρος και οι αποστολοι ειπον πειθαρχειν δει θεω μαλλον η ανθρωποις 
44N 005:030 ο θεος των πατερων ημων ηγειρεν ιησουν ον υμεις διεχειρισασθε κρεμασαντες επι ξυλου 
44N 005:031 τουτον ο θεος αρχηγον και σωτηρα υψωσεν τη δεξια αυτου δουναι μετανοιαν τω ισραηλ και αφεσιν αμαρτιων 
44N 005:032 και ημεις εσμεν αυτου μαρτυρες των ρηματων τουτων και το πνευμα δε το αγιον ο εδωκεν ο θεος τοις πειθαρχουσιν αυτω 
44N 005:033 οι δε ακουσαντες διεπριοντο και εβουλευοντο ανελειν αυτους 
44N 005:034 αναστας δε τις εν τω συνεδριω φαρισαιος ονοματι γαμαλιηλ νομοδιδασκαλος τιμιος παντι τω λαω εκελευσεν εξω βραχυ τι τους αποστολους ποιησαι 
44N 005:035 ειπεν τε προς αυτους ανδρες ισραηλιται προσεχετε εαυτοις επι τοις ανθρωποις τουτοις τι μελλετε πρασσειν 
44N 005:036 προ γαρ τουτων των ημερων ανεστη θευδας λεγων ειναι τινα εαυτον ω προσεκολληθη αριθμος ανδρων ωσει τετρακοσιων ος ανηρεθη και παντες οσοι επειθοντο αυτω διελυθησαν και εγενοντο εις ουδεν 
44N 005:037 μετα τουτον ανεστη ιουδας ο γαλιλαιος εν ταις ημεραις της απογραφης και απεστησεν λαον ικανον οπισω αυτου κακεινος απωλετο και παντες οσοι επειθοντο αυτω διεσκορπισθησαν 
44N 005:038 και τα νυν λεγω υμιν αποστητε απο των ανθρωπων τουτων και εασατε αυτους οτι εαν η εξ ανθρωπων η βουλη αυτη η το εργον τουτο καταλυθησεται 
44N 005:039 ει δε εκ θεου εστιν ου δυνασθε καταλυσαι αυτο μηποτε και θεομαχοι ευρεθητε 
44N 005:040 επεισθησαν δε αυτω και προσκαλεσαμενοι τους αποστολους δειραντες παρηγγειλαν μη λαλειν επι τω ονοματι του ιησου και απελυσαν αυτους 
44N 005:041 οι μεν ουν επορευοντο χαιροντες απο προσωπου του συνεδριου οτι υπερ του ονοματος αυτου κατηξιωθησαν ατιμασθηναι 
44N 005:042 πασαν τε ημεραν εν τω ιερω και κατ οικον ουκ επαυοντο διδασκοντες και ευαγγελιζομενοι ιησουν τον χριστον 
44N 006:001 εν δε ταις ημεραις ταυταις πληθυνοντων των μαθητων εγενετο γογγυσμος των ελληνιστων προς τους εβραιους οτι παρεθεωρουντο εν τη διακονια τη καθημερινη αι χηραι αυτων 
44N 006:002 προσκαλεσαμενοι δε οι δωδεκα το πληθος των μαθητων ειπον ουκ αρεστον εστιν ημας καταλειψαντας τον λογον του θεου διακονειν τραπεζαις 
44N 006:003 επισκεψασθε ουν αδελφοι ανδρας εξ υμων μαρτυρουμενους επτα πληρεις πνευματος αγιου και σοφιας ους καταστησομεν επι της χρειας ταυτης 
44N 006:004 ημεις δε τη προσευχη και τη διακονια του λογου προσκαρτερησομεν 
44N 006:005 και ηρεσεν ο λογος ενωπιον παντος του πληθους και εξελεξαντο στεφανον ανδρα πληρη πιστεως και πνευματος αγιου και φιλιππον και προχορον και νικανορα και τιμωνα και παρμεναν και νικολαον προσηλυτον αντιοχεα 
44N 006:006 ους εστησαν ενωπιον των αποστολων και προσευξαμενοι επεθηκαν αυτοις τας χειρας 
44N 006:007 και ο λογος του θεου ηυξανεν και επληθυνετο ο αριθμος των μαθητων εν ιερουσαλημ σφοδρα πολυς τε οχλος των ιερεων υπηκουον τη πιστει 
44N 006:008 στεφανος δε πληρης πιστεως και δυναμεως εποιει τερατα και σημεια μεγαλα εν τω λαω 
44N 006:009 ανεστησαν δε τινες των εκ της συναγωγης της λεγομενης λιβερτινων και κυρηναιων και αλεξανδρεων και των απο κιλικιας και ασιας συζητουντες τω στεφανω 
44N 006:010 και ουκ ισχυον αντιστηναι τη σοφια και τω πνευματι ω ελαλει 
44N 006:011 τοτε υπεβαλον ανδρας λεγοντας οτι ακηκοαμεν αυτου λαλουντος ρηματα βλασφημα εις μωσην και τον θεον 
44N 006:012 συνεκινησαν τε τον λαον και τους πρεσβυτερους και τους γραμματεις και επισταντες συνηρπασαν αυτον και ηγαγον εις το συνεδριον 
44N 006:013 εστησαν τε μαρτυρας ψευδεις λεγοντας ο ανθρωπος ουτος ου παυεται ρηματα βλασφημα λαλων κατα του τοπου του αγιου τουτου και του νομου 
44N 006:014 ακηκοαμεν γαρ αυτου λεγοντος οτι ιησους ο ναζωραιος ουτος καταλυσει τον τοπον τουτον και αλλαξει τα εθη α παρεδωκεν ημιν μωυσης 
44N 006:015 και ατενισαντες εις αυτον απαντες οι καθεζομενοι εν τω συνεδριω ειδον το προσωπον αυτου ωσει προσωπον αγγελου 
44N 007:001 ειπεν δε ο αρχιερευς ει αρα ταυτα ουτως εχει 
44N 007:002 ο δε εφη ανδρες αδελφοι και πατερες ακουσατε ο θεος της δοξης ωφθη τω πατρι ημων αβρααμ οντι εν τη μεσοποταμια πριν η κατοικησαι αυτον εν χαρραν 
44N 007:003 και ειπεν προς αυτον εξελθε εκ της γης σου και εκ της συγγενειας σου και δευρο εις γην ην αν σοι δειξω 
44N 007:004 τοτε εξελθων εκ γης χαλδαιων κατωκησεν εν χαρραν κακειθεν μετα το αποθανειν τον πατερα αυτου μετωκισεν αυτον εις την γην ταυτην εις ην υμεις νυν κατοικειτε 
44N 007:005 και ουκ εδωκεν αυτω κληρονομιαν εν αυτη ουδε βημα ποδος και επηγγειλατο αυτω δουναι εις κατασχεσιν αυτην και τω σπερματι αυτου μετ αυτον ουκ οντος αυτω τεκνου 
44N 007:006 ελαλησεν δε ουτως ο θεος οτι εσται το σπερμα αυτου παροικον εν γη αλλοτρια και δουλωσουσιν αυτο και κακωσουσιν ετη τετρακοσια 
44N 007:007 και το εθνος ω εαν δουλευσωσιν κρινω εγω ειπεν ο θεος και μετα ταυτα εξελευσονται και λατρευσουσιν μοι εν τω τοπω τουτω 
44N 007:008 και εδωκεν αυτω διαθηκην περιτομης και ουτως εγεννησεν τον ισαακ και περιετεμεν αυτον τη ημερα τη ογδοη και ο ισαακ τον ιακωβ και ο ιακωβ τους δωδεκα πατριαρχας 
44N 007:009 και οι πατριαρχαι ζηλωσαντες τον ιωσηφ απεδοντο εις αιγυπτον και ην ο θεος μετ αυτου 
44N 007:010 και εξειλετο αυτον εκ πασων των θλιψεων αυτου και εδωκεν αυτω χαριν και σοφιαν εναντιον φαραω βασιλεως αιγυπτου και κατεστησεν αυτον ηγουμενον επ αιγυπτον και ολον τον οικον αυτου 
44N 007:011 ηλθεν δε λιμος εφ ολην την γην αιγυπτου και χανααν και θλιψις μεγαλη και ουχ ευρισκον χορτασματα οι πατερες ημων 
44N 007:012 ακουσας δε ιακωβ οντα σιτα εν αιγυπτω εξαπεστειλεν τους πατερας ημων πρωτον 
44N 007:013 και εν τω δευτερω ανεγνωρισθη ιωσηφ τοις αδελφοις αυτου και φανερον εγενετο τω φαραω το γενος του ιωσηφ 
44N 007:014 αποστειλας δε ιωσηφ μετεκαλεσατο τον πατερα αυτου ιακωβ και πασαν την συγγενειαν αυτου εν ψυχαις εβδομηκοντα πεντε 
44N 007:015 κατεβη δε ιακωβ εις αιγυπτον και ετελευτησεν αυτος και οι πατερες ημων 
44N 007:016 και μετετεθησαν εις  {VAR1: συχεμ } {VAR2: σιχεμ } και ετεθησαν εν τω μνηματι ο ωνησατο αβρααμ τιμης αργυριου παρα των υιων  {VAR1: εμμορ  {VAR1: εμορ } {VAR2: του } συχεμ } {VAR2: σιχεμ } 
44N 007:017 καθως δε ηγγιζεν ο χρονος της επαγγελιας ης ωμοσεν ο θεος τω αβρααμ ηυξησεν ο λαος και επληθυνθη εν αιγυπτω 
44N 007:018 αχρις ου ανεστη βασιλευς ετερος ος ουκ ηδει τον ιωσηφ 
44N 007:019 ουτος κατασοφισαμενος το γενος ημων εκακωσεν τους πατερας ημων του ποιειν εκθετα τα βρεφη αυτων εις το μη ζωογονεισθαι 
44N 007:020 εν ω καιρω εγεννηθη μωσης και ην αστειος τω θεω ος ανετραφη μηνας τρεις εν τω οικω του πατρος αυτου 
44N 007:021 εκτεθεντα δε αυτον ανειλετο αυτον η θυγατηρ φαραω και ανεθρεψατο αυτον εαυτη εις υιον 
44N 007:022 και επαιδευθη μωσης παση σοφια αιγυπτιων ην δε δυνατος εν λογοις και εν εργοις 
44N 007:023 ως δε επληρουτο αυτω τεσσαρακονταετης χρονος ανεβη επι την καρδιαν αυτου επισκεψασθαι τους αδελφους αυτου τους υιους ισραηλ 
44N 007:024 και ιδων τινα αδικουμενον ημυνατο και εποιησεν εκδικησιν τω καταπονουμενω παταξας τον αιγυπτιον 
44N 007:025 ενομιζεν δε συνιεναι τους αδελφους αυτου οτι ο θεος δια χειρος αυτου διδωσιν αυτοις σωτηριαν οι δε ου συνηκαν 
44N 007:026 τη  {VAR1: τε } {VAR2: δε } επιουση ημερα ωφθη αυτοις μαχομενοις και συνηλασεν αυτους εις ειρηνην ειπων ανδρες αδελφοι εστε υμεις ινα τι αδικειτε αλληλους 
44N 007:027 ο δε αδικων τον πλησιον απωσατο αυτον ειπων τις σε κατεστησεν αρχοντα και δικαστην εφ ημας 
44N 007:028 μη ανελειν με συ θελεις ον τροπον ανειλες χθες τον αιγυπτιον 
44N 007:029 εφυγεν δε μωσης εν τω λογω τουτω και εγενετο παροικος εν γη μαδιαμ ου εγεννησεν υιους δυο 
44N 007:030 και πληρωθεντων ετων τεσσαρακοντα ωφθη αυτω εν τη ερημω του ορους σινα αγγελος κυριου εν φλογι πυρος βατου 
44N 007:031 ο δε μωσης ιδων εθαυμασεν το οραμα προσερχομενου δε αυτου κατανοησαι εγενετο φωνη κυριου προς αυτον 
44N 007:032 εγω ο θεος των πατερων σου ο θεος αβρααμ και ο θεος ισαακ και ο θεος ιακωβ εντρομος δε γενομενος μωσης ουκ ετολμα κατανοησαι 
44N 007:033 ειπεν δε αυτω ο κυριος λυσον το υποδημα των ποδων σου ο γαρ τοπος εν ω εστηκας γη αγια εστιν 
44N 007:034 ιδων ειδον την κακωσιν του λαου μου του εν αιγυπτω και του στεναγμου αυτων ηκουσα και κατεβην εξελεσθαι αυτους και νυν δευρο αποστελω σε εις αιγυπτον 
44N 007:035 τουτον τον μωυσην ον ηρνησαντο ειποντες τις σε κατεστησεν αρχοντα και δικαστην τουτον ο θεος αρχοντα και λυτρωτην απεστειλεν εν χειρι αγγελου του οφθεντος αυτω εν τη βατω 
44N 007:036 ουτος εξηγαγεν αυτους ποιησας τερατα και σημεια εν γη αιγυπτου και εν ερυθρα θαλασση και εν τη ερημω ετη τεσσαρακοντα 
44N 007:037 ουτος εστιν ο μωυσης ο ειπων τοις υιοις ισραηλ προφητην υμιν αναστησει κυριος ο θεος υμων εκ των αδελφων υμων ως εμε αυτου ακουσεσθε 
44N 007:038 ουτος εστιν ο γενομενος εν τη εκκλησια εν τη ερημω μετα του αγγελου του λαλουντος αυτω εν τω ορει σινα και των πατερων ημων ος εδεξατο λογια ζωντα δουναι ημιν 
44N 007:039 ω ουκ ηθελησαν υπηκοοι γενεσθαι οι πατερες ημων αλλ απωσαντο και εστραφησαν ταις καρδιαις αυτων εις αιγυπτον 
44N 007:040 ειποντες τω ααρων ποιησον ημιν θεους οι προπορευσονται ημων ο γαρ μωσης ουτος ος εξηγαγεν ημας εκ γης αιγυπτου ουκ οιδαμεν τι γεγονεν αυτω 
44N 007:041 και εμοσχοποιησαν εν ταις ημεραις εκειναις και ανηγαγον θυσιαν τω ειδωλω και ευφραινοντο εν τοις εργοις των χειρων αυτων 
44N 007:042 εστρεψεν δε ο θεος και παρεδωκεν αυτους λατρευειν τη στρατια του ουρανου καθως γεγραπται εν βιβλω των προφητων μη σφαγια και θυσιας προσηνεγκατε μοι ετη τεσσαρακοντα εν τη ερημω οικος ισραηλ 
44N 007:043 και ανελαβετε την σκηνην του μολοχ και το αστρον του θεου υμων ρεμφαν τους τυπους ους εποιησατε προσκυνειν αυτοις και μετοικιω υμας επεκεινα βαβυλωνος 
44N 007:044 η σκηνη του μαρτυριου ην  {VAR1: εν } τοις πατρασιν ημων εν τη ερημω καθως διεταξατο ο λαλων τω μωση ποιησαι αυτην κατα τον τυπον ον εωρακει 
44N 007:045 ην και εισηγαγον διαδεξαμενοι οι πατερες ημων μετα ιησου εν τη κατασχεσει των εθνων ων εξωσεν ο θεος απο προσωπου των πατερων ημων εως των ημερων δαβιδ 
44N 007:046 ος ευρεν χαριν ενωπιον του θεου και ητησατο ευρειν σκηνωμα τω θεω ιακωβ 
44N 007:047 σολομων δε ωκοδομησεν αυτω οικον 
44N 007:048 αλλ ουχ ο υψιστος εν χειροποιητοις ναοις κατοικει καθως ο προφητης λεγει 
44N 007:049 ο ουρανος μοι θρονος η δε γη υποποδιον των ποδων μου ποιον οικον οικοδομησετε μοι λεγει κυριος η τις τοπος της καταπαυσεως μου 
44N 007:050 ουχι η χειρ μου εποιησεν ταυτα παντα 
44N 007:051 σκληροτραχηλοι και απεριτμητοι τη καρδια και τοις ωσιν υμεις αει τω πνευματι τω αγιω αντιπιπτετε ως οι πατερες υμων και υμεις 
44N 007:052 τινα των προφητων ουκ εδιωξαν οι πατερες υμων και απεκτειναν τους προκαταγγειλαντας περι της ελευσεως του δικαιου ου νυν υμεις προδοται και φονεις γεγενησθε 
44N 007:053 οιτινες ελαβετε τον νομον εις διαταγας αγγελων και ουκ εφυλαξατε 
44N 007:054 ακουοντες δε ταυτα διεπριοντο ταις καρδιαις αυτων και εβρυχον τους οδοντας επ αυτον 
44N 007:055 υπαρχων δε πληρης πνευματος αγιου ατενισας εις τον ουρανον ειδεν δοξαν θεου και ιησουν εστωτα εκ δεξιων του θεου 
44N 007:056 και ειπεν ιδου θεωρω τους ουρανους ανεωγμενους και τον υιον του ανθρωπου εκ δεξιων εστωτα του θεου 
44N 007:057 κραξαντες δε φωνη μεγαλη συνεσχον τα ωτα αυτων και ωρμησαν ομοθυμαδον επ αυτον 
44N 007:058 και εκβαλοντες εξω της πολεως ελιθοβολουν και οι μαρτυρες απεθεντο τα ιματια αυτων παρα τους ποδας νεανιου καλουμενου σαυλου 
44N 007:059 και ελιθοβολουν τον στεφανον επικαλουμενον και λεγοντα κυριε ιησου δεξαι το πνευμα μου 
44N 007:060 θεις δε τα γονατα εκραξεν φωνη μεγαλη κυριε μη στησης αυτοις την αμαρτιαν ταυτην και τουτο ειπων εκοιμηθη 
44N 008:001 σαυλος δε ην συνευδοκων τη αναιρεσει αυτου εγενετο δε εν εκεινη τη ημερα διωγμος μεγας επι την εκκλησιαν την εν ιεροσολυμοις παντες τε διεσπαρησαν κατα τας χωρας της ιουδαιας και σαμαρειας πλην των αποστολων 
44N 008:002 συνεκομισαν δε τον στεφανον ανδρες ευλαβεις και εποιησαντο κοπετον μεγαν επ αυτω 
44N 008:003 σαυλος δε ελυμαινετο την εκκλησιαν κατα τους οικους εισπορευομενος συρων τε ανδρας και γυναικας παρεδιδου εις φυλακην 
44N 008:004 οι μεν ουν διασπαρεντες διηλθον ευαγγελιζομενοι τον λογον 
44N 008:005 φιλιππος δε κατελθων εις πολιν της σαμαρειας εκηρυσσεν αυτοις τον χριστον 
44N 008:006 προσειχον τε οι οχλοι τοις λεγομενοις υπο του φιλιππου ομοθυμαδον εν τω ακουειν αυτους και βλεπειν τα σημεια α εποιει 
44N 008:007 πολλων γαρ των εχοντων πνευματα ακαθαρτα βοωντα μεγαλη φωνη εξηρχετο πολλοι δε παραλελυμενοι και χωλοι εθεραπευθησαν 
44N 008:008 και εγενετο χαρα μεγαλη εν τη πολει εκεινη 
44N 008:009 ανηρ δε τις ονοματι σιμων προυπηρχεν εν τη πολει μαγευων και εξιστων το εθνος της σαμαρειας λεγων ειναι τινα εαυτον μεγαν 
44N 008:010 ω προσειχον παντες απο μικρου εως μεγαλου λεγοντες ουτος εστιν η δυναμις του θεου η μεγαλη 
44N 008:011 προσειχον δε αυτω δια το ικανω χρονω ταις μαγειαις εξεστακεναι αυτους 
44N 008:012 οτε δε επιστευσαν τω φιλιππω ευαγγελιζομενω τα περι της βασιλειας του θεου και του ονοματος του ιησου χριστου εβαπτιζοντο ανδρες τε και γυναικες 
44N 008:013 ο δε σιμων και αυτος επιστευσεν και βαπτισθεις ην προσκαρτερων τω φιλιππω θεωρων τε  {VAR1: σημεια και δυναμεις μεγαλας γινομενας } {VAR2: δυναμεις και σημεια γινομενα } εξιστατο 
44N 008:014 ακουσαντες δε οι εν ιεροσολυμοις αποστολοι οτι δεδεκται η σαμαρεια τον λογον του θεου απεστειλαν προς αυτους τον πετρον και ιωαννην 
44N 008:015 οιτινες καταβαντες προσηυξαντο περι αυτων οπως λαβωσιν πνευμα αγιον 
44N 008:016 ουπω γαρ ην επ ουδενι αυτων επιπεπτωκος μονον δε βεβαπτισμενοι υπηρχον εις το ονομα του κυριου ιησου 
44N 008:017 τοτε επετιθουν τας χειρας επ αυτους και ελαμβανον πνευμα αγιον 
44N 008:018 θεασαμενος δε ο σιμων οτι δια της επιθεσεως των χειρων των αποστολων διδοται το πνευμα το αγιον προσηνεγκεν αυτοις χρηματα 
44N 008:019 λεγων δοτε καμοι την εξουσιαν ταυτην ινα ω  {VAR1: αν } {VAR2: εαν } επιθω τας χειρας λαμβανη πνευμα αγιον 
44N 008:020 πετρος δε ειπεν προς αυτον το αργυριον σου συν σοι ειη εις απωλειαν οτι την δωρεαν του θεου ενομισας δια χρηματων κτασθαι 
44N 008:021 ουκ εστιν σοι μερις ουδε κληρος εν τω λογω τουτω η γαρ καρδια σου ουκ εστιν ευθεια ενωπιον του θεου 
44N 008:022 μετανοησον ουν απο της κακιας σου ταυτης και δεηθητι του θεου ει αρα αφεθησεται σοι η επινοια της καρδιας σου 
44N 008:023 εις γαρ χολην πικριας και συνδεσμον αδικιας ορω σε οντα 
44N 008:024 αποκριθεις δε ο σιμων ειπεν δεηθητε υμεις υπερ εμου προς τον κυριον οπως μηδεν επελθη επ εμε ων ειρηκατε 
44N 008:025 οι μεν ουν διαμαρτυραμενοι και λαλησαντες τον λογον του κυριου υπεστρεψαν εις ιερουσαλημ πολλας τε κωμας των σαμαρειτων ευηγγελισαντο 
44N 008:026 αγγελος δε κυριου ελαλησεν προς φιλιππον λεγων αναστηθι και πορευου κατα μεσημβριαν επι την οδον την καταβαινουσαν απο ιερουσαλημ εις γαζαν αυτη εστιν ερημος 
44N 008:027 και αναστας επορευθη και ιδου ανηρ αιθιοψ ευνουχος δυναστης κανδακης της βασιλισσης αιθιοπων ος ην επι πασης της γαζης αυτης ος εληλυθει προσκυνησων εις ιερουσαλημ 
44N 008:028 ην τε υποστρεφων και καθημενος επι του αρματος αυτου  {VAR1: και } ανεγινωσκεν τον προφητην ησαιαν 
44N 008:029 ειπεν δε το πνευμα τω φιλιππω προσελθε και κολληθητι τω αρματι τουτω 
44N 008:030 προσδραμων δε ο φιλιππος ηκουσεν αυτου αναγινωσκοντος τον προφητην ησαιαν και ειπεν αρα γε γινωσκεις α αναγινωσκεις 
44N 008:031 ο δε ειπεν πως γαρ αν δυναιμην εαν μη τις οδηγηση με παρεκαλεσεν τε τον φιλιππον αναβαντα καθισαι συν αυτω 
44N 008:032 η δε περιοχη της γραφης ην ανεγινωσκεν ην αυτη ως προβατον επι σφαγην ηχθη και ως αμνος εναντιον του κειροντος αυτον αφωνος ουτως ουκ ανοιγει το στομα αυτου 
44N 008:033 εν τη ταπεινωσει αυτου η κρισις αυτου ηρθη την δε γενεαν αυτου τις διηγησεται οτι αιρεται απο της γης η ζωη αυτου 
44N 008:034 αποκριθεις δε ο ευνουχος τω φιλιππω ειπεν δεομαι σου περι τινος ο προφητης λεγει τουτο περι εαυτου η περι ετερου τινος 
44N 008:035 ανοιξας δε ο φιλιππος το στομα αυτου και αρξαμενος απο της γραφης ταυτης ευηγγελισατο αυτω τον ιησουν 
44N 008:036 ως δε επορευοντο κατα την οδον ηλθον επι τι υδωρ και φησιν ο ευνουχος ιδου υδωρ τι κωλυει με βαπτισθηναι 
44N 008:037 ειπεν δε ο φιλιππος ει πιστευεις εξ ολης της καρδιας εξεστιν αποκριθεις δε ειπεν πιστευω τον υιον του θεου ειναι τον ιησουν χριστον 
44N 008:038 και εκελευσεν στηναι το αρμα και κατεβησαν αμφοτεροι εις το υδωρ ο τε φιλιππος και ο ευνουχος και εβαπτισεν αυτον 
44N 008:039 οτε δε ανεβησαν εκ του υδατος πνευμα κυριου ηρπασεν τον φιλιππον και ουκ ειδεν αυτον ουκετι ο ευνουχος επορευετο γαρ την οδον αυτου χαιρων 
44N 008:040 φιλιππος δε ευρεθη εις αζωτον και διερχομενος ευηγγελιζετο τας πολεις πασας εως του ελθειν αυτον εις καισαρειαν 
44N 009:001 ο δε σαυλος ετι εμπνεων απειλης και φονου εις τους μαθητας του κυριου προσελθων τω αρχιερει 
44N 009:002 ητησατο παρ αυτου επιστολας εις δαμασκον προς τας συναγωγας οπως εαν τινας ευρη της οδου οντας ανδρας τε και γυναικας δεδεμενους αγαγη εις ιερουσαλημ 
44N 009:003 εν δε τω πορευεσθαι εγενετο αυτον εγγιζειν τη δαμασκω και εξαιφνης περιηστραψεν αυτον φως απο του ουρανου 
44N 009:004 και πεσων επι την γην ηκουσεν φωνην λεγουσαν αυτω σαουλ σαουλ τι με διωκεις 
44N 009:005 ειπεν δε τις ει κυριε ο δε κυριος ειπεν εγω ειμι ιησους ον συ διωκεις σκληρον σοι προς κεντρα λακτιζειν 
44N 009:006 τρεμων τε και θαμβων ειπεν κυριε τι με θελεις ποιησαι και ο κυριος προς αυτον αναστηθι και εισελθε εις την πολιν και λαληθησεται σοι τι σε δει ποιειν 
44N 009:007 οι δε ανδρες οι συνοδευοντες αυτω ειστηκεισαν εννεοι ακουοντες μεν της φωνης μηδενα δε θεωρουντες 
44N 009:008 ηγερθη δε ο σαυλος απο της γης ανεωγμενων δε των οφθαλμων αυτου ουδενα εβλεπεν χειραγωγουντες δε αυτον εισηγαγον εις δαμασκον 
44N 009:009 και ην ημερας τρεις μη βλεπων και ουκ εφαγεν ουδε επιεν 
44N 009:010 ην δε τις μαθητης εν δαμασκω ονοματι ανανιας και ειπεν προς αυτον ο κυριος εν οραματι ανανια ο δε ειπεν ιδου εγω κυριε 
44N 009:011 ο δε κυριος προς αυτον αναστας πορευθητι επι την ρυμην την καλουμενην ευθειαν και ζητησον εν οικια ιουδα σαυλον ονοματι ταρσεα ιδου γαρ προσευχεται 
44N 009:012 και ειδεν εν οραματι ανδρα ονοματι ανανιαν εισελθοντα και επιθεντα αυτω χειρα οπως αναβλεψη 
44N 009:013 απεκριθη δε ο ανανιας κυριε ακηκοα απο πολλων περι του ανδρος τουτου οσα κακα εποιησεν τοις αγιοις σου εν ιερουσαλημ 
44N 009:014 και ωδε εχει εξουσιαν παρα των αρχιερεων δησαι παντας τους επικαλουμενους το ονομα σου 
44N 009:015 ειπεν δε προς αυτον ο κυριος πορευου οτι σκευος εκλογης μοι εστιν ουτος του βαστασαι το ονομα μου ενωπιον εθνων και βασιλεων υιων τε ισραηλ 
44N 009:016 εγω γαρ υποδειξω αυτω οσα δει αυτον υπερ του ονοματος μου παθειν 
44N 009:017 απηλθεν δε ανανιας και εισηλθεν εις την οικιαν και επιθεις επ αυτον τας χειρας ειπεν σαουλ αδελφε ο κυριος απεσταλκεν με ιησους ο οφθεις σοι εν τη οδω η ηρχου οπως αναβλεψης και πλησθης πνευματος αγιου 
44N 009:018 και ευθεως απεπεσον απο των οφθαλμων αυτου ωσει λεπιδες ανεβλεψεν τε παραχρημα και αναστας εβαπτισθη 
44N 009:019 και λαβων τροφην ενισχυσεν εγενετο δε ο σαυλος μετα των εν δαμασκω μαθητων ημερας τινας 
44N 009:020 και ευθεως εν ταις συναγωγαις εκηρυσσεν τον χριστον οτι ουτος εστιν ο υιος του θεου 
44N 009:021 εξισταντο δε παντες οι ακουοντες και ελεγον ουχ ουτος εστιν ο πορθησας εν ιερουσαλημ τους επικαλουμενους το ονομα τουτο και ωδε εις τουτο εληλυθει ινα δεδεμενους αυτους αγαγη επι τους αρχιερεις 
44N 009:022 σαυλος δε μαλλον ενεδυναμουτο και συνεχυνεν τους ιουδαιους τους κατοικουντας εν δαμασκω συμβιβαζων οτι ουτος εστιν ο χριστος 
44N 009:023 ως δε επληρουντο ημεραι ικαναι συνεβουλευσαντο οι ιουδαιοι ανελειν αυτον 
44N 009:024 εγνωσθη δε τω σαυλω η επιβουλη αυτων παρετηρουν τε τας πυλας ημερας τε και νυκτος οπως αυτον ανελωσιν 
44N 009:025 λαβοντες δε αυτον οι μαθηται νυκτος καθηκαν δια του τειχους χαλασαντες εν σπυριδι 
44N 009:026 παραγενομενος δε ο σαυλος εις ιερουσαλημ επειρατο κολλασθαι τοις μαθηταις και παντες εφοβουντο αυτον μη πιστευοντες οτι εστιν μαθητης 
44N 009:027 βαρναβας δε επιλαβομενος αυτον ηγαγεν προς τους αποστολους και διηγησατο αυτοις πως εν τη οδω ειδεν τον κυριον και οτι ελαλησεν αυτω και πως εν δαμασκω επαρρησιασατο εν τω ονοματι του ιησου 
44N 009:028 και ην μετ αυτων εισπορευομενος και εκπορευομενος εν ιερουσαλημ 
44N 009:029 και παρρησιαζομενος εν τω ονοματι του κυριου ιησου ελαλει τε και συνεζητει προς τους ελληνιστας οι δε επεχειρουν αυτον ανελειν 
44N 009:030 επιγνοντες δε οι αδελφοι κατηγαγον αυτον εις καισαρειαν και εξαπεστειλαν αυτον εις ταρσον 
44N 009:031 αι μεν ουν εκκλησιαι καθ ολης της ιουδαιας και γαλιλαιας και σαμαρειας ειχον ειρηνην οικοδομουμεναι και πορευομεναι τω φοβω του κυριου και τη παρακλησει του αγιου πνευματος επληθυνοντο 
44N 009:032 εγενετο δε πετρον διερχομενον δια παντων κατελθειν και προς τους αγιους τους κατοικουντας λυδδαν 
44N 009:033 ευρεν δε εκει ανθρωπον τινα αινεαν ονοματι εξ ετων οκτω κατακειμενον επι κραββατω ος ην παραλελυμενος 
44N 009:034 και ειπεν αυτω ο πετρος αινεα ιαται σε ιησους ο χριστος αναστηθι και στρωσον σεαυτω και ευθεως ανεστη 
44N 009:035 και ειδον αυτον παντες οι κατοικουντες λυδδαν και τον  {VAR1: σαρωναν } {VAR2: σαρωνα } οιτινες επεστρεψαν επι τον κυριον 
44N 009:036 εν ιοππη δε τις ην μαθητρια ονοματι ταβιθα η διερμηνευομενη λεγεται δορκας αυτη ην πληρης αγαθων εργων και ελεημοσυνων ων εποιει 
44N 009:037 εγενετο δε εν ταις ημεραις εκειναις ασθενησασαν αυτην αποθανειν λουσαντες δε αυτην εθηκαν εν υπερωω 
44N 009:038 εγγυς δε ουσης λυδδης τη ιοππη οι μαθηται ακουσαντες οτι πετρος εστιν εν αυτη απεστειλαν δυο ανδρας προς αυτον παρακαλουντες μη οκνησαι διελθειν εως αυτων 
44N 009:039 αναστας δε πετρος συνηλθεν αυτοις ον παραγενομενον ανηγαγον εις το υπερωον και παρεστησαν αυτω πασαι αι χηραι κλαιουσαι και επιδεικνυμεναι χιτωνας και ιματια οσα εποιει μετ αυτων ουσα η δορκας 
44N 009:040 εκβαλων δε εξω παντας ο πετρος θεις τα γονατα προσηυξατο και επιστρεψας προς το σωμα ειπεν ταβιθα αναστηθι η δε ηνοιξεν τους οφθαλμους αυτης και ιδουσα τον πετρον ανεκαθισεν 
44N 009:041 δους δε αυτη χειρα ανεστησεν αυτην φωνησας δε τους αγιους και τας χηρας παρεστησεν αυτην ζωσαν 
44N 009:042 γνωστον δε εγενετο καθ ολης της ιοππης και πολλοι επιστευσαν επι τον κυριον 
44N 009:043 εγενετο δε ημερας ικανας μειναι αυτον εν ιοππη παρα τινι σιμωνι βυρσει 
44N 010:001 ανηρ δε τις ην εν καισαρεια ονοματι κορνηλιος εκατονταρχης εκ σπειρης της καλουμενης ιταλικης 
44N 010:002 ευσεβης και φοβουμενος τον θεον συν παντι τω οικω αυτου ποιων τε ελεημοσυνας πολλας τω λαω και δεομενος του θεου διαπαντος 
44N 010:003 ειδεν εν οραματι φανερως ωσει ωραν εννατην της ημερας αγγελον του θεου εισελθοντα προς αυτον και ειποντα αυτω κορνηλιε 
44N 010:004 ο δε ατενισας αυτω και εμφοβος γενομενος ειπεν τι εστιν κυριε ειπεν δε αυτω αι προσευχαι σου και αι ελεημοσυναι σου ανεβησαν εις μνημοσυνον ενωπιον του θεου 
44N 010:005 και νυν πεμψον εις ιοππην ανδρας και μεταπεμψαι σιμωνα ος επικαλειται πετρος 
44N 010:006 ουτος ξενιζεται παρα τινι σιμωνι βυρσει ω εστιν οικια παρα θαλασσαν ουτος λαλησει σοι τι σε δει ποιειν 
44N 010:007 ως δε απηλθεν ο αγγελος ο λαλων τω κορνηλιω φωνησας δυο των οικετων αυτου και στρατιωτην ευσεβη των προσκαρτερουντων αυτω 
44N 010:008 και εξηγησαμενος αυτοις απαντα απεστειλεν αυτους εις την ιοππην 
44N 010:009 τη δε επαυριον οδοιπορουντων εκεινων και τη πολει εγγιζοντων ανεβη πετρος επι το δωμα προσευξασθαι περι ωραν εκτην 
44N 010:010 εγενετο δε προσπεινος και ηθελεν γευσασθαι παρασκευαζοντων δε εκεινων επεπεσεν επ αυτον εκστασις 
44N 010:011 και θεωρει τον ουρανον ανεωγμενον και καταβαινον επ αυτον σκευος τι ως οθονην μεγαλην τεσσαρσιν αρχαις δεδεμενον και καθιεμενον επι της γης 
44N 010:012 εν ω υπηρχεν παντα τα τετραποδα της γης και τα θηρια και τα ερπετα και τα πετεινα του ουρανου 
44N 010:013 και εγενετο φωνη προς αυτον αναστας πετρε θυσον και φαγε 
44N 010:014 ο δε πετρος ειπεν μηδαμως κυριε οτι ουδεποτε εφαγον παν κοινον η ακαθαρτον 
44N 010:015 και φωνη παλιν εκ δευτερου προς αυτον α ο θεος εκαθαρισεν συ μη κοινου 
44N 010:016 τουτο δε εγενετο επι τρις και παλιν ανεληφθη το σκευος εις τον ουρανον 
44N 010:017 ως δε εν εαυτω διηπορει ο πετρος τι αν ειη το οραμα ο ειδεν και ιδου οι ανδρες οι απεσταλμενοι απο του κορνηλιου διερωτησαντες την οικιαν σιμωνος επεστησαν επι τον πυλωνα 
44N 010:018 και φωνησαντες επυνθανοντο ει σιμων ο επικαλουμενος πετρος ενθαδε ξενιζεται 
44N 010:019 του δε πετρου ενθυμουμενου περι του οραματος ειπεν αυτω το πνευμα ιδου ανδρες τρεις ζητουσιν σε 
44N 010:020 αλλα αναστας καταβηθι και πορευου συν αυτοις μηδεν διακρινομενος διοτι εγω απεσταλκα αυτους 
44N 010:021 καταβας δε πετρος προς τους ανδρας τους απεσταλμενους απο του κορνηλιου προς αυτον ειπεν ιδου εγω ειμι ον ζητειτε τις η αιτια δι ην παρεστε 
44N 010:022 οι δε ειπον κορνηλιος εκατονταρχης ανηρ δικαιος και φοβουμενος τον θεον μαρτυρουμενος τε υπο ολου του εθνους των ιουδαιων εχρηματισθη υπο αγγελου αγιου μεταπεμψασθαι σε εις τον οικον αυτου και ακουσαι ρηματα παρα σου 
44N 010:023 εισκαλεσαμενος ουν αυτους εξενισεν τη δε επαυριον ο πετρος εξηλθεν συν αυτοις και τινες των αδελφων των απο της ιοππης συνηλθον αυτω 
44N 010:024 και τη επαυριον εισηλθον εις την καισαρειαν ο δε κορνηλιος ην προσδοκων αυτους συγκαλεσαμενος τους συγγενεις αυτου και τους αναγκαιους φιλους 
44N 010:025 ως δε εγενετο εισελθειν τον πετρον συναντησας αυτω ο κορνηλιος πεσων επι τους ποδας προσεκυνησεν 
44N 010:026 ο δε πετρος αυτον ηγειρεν λεγων αναστηθι καγω αυτος ανθρωπος ειμι 
44N 010:027 και συνομιλων αυτω εισηλθεν και ευρισκει συνεληλυθοτας πολλους 
44N 010:028 εφη τε προς αυτους υμεις επιστασθε ως αθεμιτον εστιν ανδρι ιουδαιω κολλασθαι η προσερχεσθαι αλλοφυλω και εμοι ο θεος εδειξεν μηδενα κοινον η ακαθαρτον λεγειν ανθρωπον 
44N 010:029 διο και αναντιρρητως ηλθον μεταπεμφθεις πυνθανομαι ουν τινι λογω μετεπεμψασθε με 
44N 010:030 και ο κορνηλιος εφη απο τεταρτης ημερας μεχρι ταυτης της ωρας ημην νηστευων και την εννατην ωραν προσευχομενος εν τω οικω μου και ιδου ανηρ εστη ενωπιον μου εν εσθητι λαμπρα 
44N 010:031 και φησιν κορνηλιε εισηκουσθη σου η προσευχη και αι ελεημοσυναι σου εμνησθησαν ενωπιον του θεου 
44N 010:032 πεμψον ουν εις ιοππην και μετακαλεσαι σιμωνα ος επικαλειται πετρος ουτος ξενιζεται εν οικια σιμωνος βυρσεως παρα θαλασσαν ος παραγενομενος λαλησει σοι 
44N 010:033 εξαυτης ουν επεμψα προς σε συ τε καλως εποιησας παραγενομενος νυν ουν παντες ημεις ενωπιον του θεου παρεσμεν ακουσαι παντα τα προστεταγμενα σοι υπο του θεου 
44N 010:034 ανοιξας δε πετρος το στομα ειπεν επ αληθειας καταλαμβανομαι οτι ουκ εστιν προσωποληπτης ο θεος 
44N 010:035 αλλ εν παντι εθνει ο φοβουμενος αυτον και εργαζομενος δικαιοσυνην δεκτος αυτω εστιν 
44N 010:036 τον λογον ον απεστειλεν τοις υιοις ισραηλ ευαγγελιζομενος ειρηνην δια ιησου χριστου ουτος εστιν παντων κυριος 
44N 010:037 υμεις οιδατε το γενομενον ρημα καθ ολης της ιουδαιας αρξαμενον απο της γαλιλαιας μετα το βαπτισμα ο εκηρυξεν ιωαννης 
44N 010:038 ιησουν τον απο  {VAR1: ναζαρετ } {VAR2: ναζαρεθ } ως εχρισεν αυτον ο θεος πνευματι αγιω και δυναμει ος διηλθεν ευεργετων και ιωμενος παντας τους καταδυναστευομενους υπο του διαβολου οτι ο θεος ην μετ αυτου 
44N 010:039 και ημεις εσμεν μαρτυρες παντων ων εποιησεν εν τε τη χωρα των ιουδαιων και εν ιερουσαλημ ον ανειλον κρεμασαντες επι ξυλου 
44N 010:040 τουτον ο θεος ηγειρεν τη τριτη ημερα και εδωκεν αυτον εμφανη γενεσθαι 
44N 010:041 ου παντι τω λαω αλλα μαρτυσιν τοις προκεχειροτονημενοις υπο του θεου ημιν οιτινες συνεφαγομεν και συνεπιομεν αυτω μετα το αναστηναι αυτον εκ νεκρων 
44N 010:042 και παρηγγειλεν ημιν κηρυξαι τω λαω και διαμαρτυρασθαι οτι αυτος εστιν ο ωρισμενος υπο του θεου κριτης ζωντων και νεκρων 
44N 010:043 τουτω παντες οι προφηται μαρτυρουσιν αφεσιν αμαρτιων λαβειν δια του ονοματος αυτου παντα τον πιστευοντα εις αυτον 
44N 010:044 ετι λαλουντος του πετρου τα ρηματα ταυτα επεπεσεν το πνευμα το αγιον επι παντας τους ακουοντας τον λογον 
44N 010:045 και εξεστησαν οι εκ περιτομης πιστοι οσοι συνηλθον τω πετρω οτι και επι τα εθνη η δωρεα του αγιου πνευματος εκκεχυται 
44N 010:046 ηκουον γαρ αυτων λαλουντων γλωσσαις και μεγαλυνοντων τον θεον τοτε απεκριθη ο πετρος 
44N 010:047 μητι το υδωρ κωλυσαι δυναται τις του μη βαπτισθηναι τουτους οιτινες το πνευμα το αγιον ελαβον καθως και ημεις 
44N 010:048 προσεταξεν τε αυτους βαπτισθηναι εν τω ονοματι του κυριου τοτε ηρωτησαν αυτον επιμειναι ημερας τινας 
44N 011:001 ηκουσαν δε οι αποστολοι και οι αδελφοι οι οντες κατα την ιουδαιαν οτι και τα εθνη εδεξαντο τον λογον του θεου 
44N 011:002 και οτε ανεβη πετρος εις ιεροσολυμα διεκρινοντο προς αυτον οι εκ περιτομης 
44N 011:003 λεγοντες οτι προς ανδρας ακροβυστιαν εχοντας εισηλθες και συνεφαγες αυτοις 
44N 011:004 αρξαμενος δε ο πετρος εξετιθετο αυτοις καθεξης λεγων 
44N 011:005 εγω ημην εν πολει ιοππη προσευχομενος και ειδον εν εκστασει οραμα καταβαινον σκευος τι ως οθονην μεγαλην τεσσαρσιν αρχαις καθιεμενην εκ του ουρανου και ηλθεν αχρις εμου 
44N 011:006 εις ην ατενισας κατενοουν και ειδον τα τετραποδα της γης και τα θηρια και τα ερπετα και τα πετεινα του ουρανου 
44N 011:007 ηκουσα δε φωνης λεγουσης μοι αναστας πετρε θυσον και φαγε 
44N 011:008 ειπον δε μηδαμως κυριε οτι παν κοινον η ακαθαρτον ουδεποτε εισηλθεν εις το στομα μου 
44N 011:009 απεκριθη δε μοι φωνη εκ δευτερου εκ του ουρανου α ο θεος εκαθαρισεν συ μη κοινου 
44N 011:010 τουτο δε εγενετο επι τρις και παλιν ανεσπασθη απαντα εις τον ουρανον 
44N 011:011 και ιδου εξαυτης τρεις ανδρες επεστησαν επι την οικιαν εν η ημην απεσταλμενοι απο καισαρειας προς με 
44N 011:012 ειπεν δε μοι το πνευμα συνελθειν αυτοις μηδεν διακρινομενον ηλθον δε συν εμοι και οι εξ αδελφοι ουτοι και εισηλθομεν εις τον οικον του ανδρος 
44N 011:013 απηγγειλεν τε ημιν πως ειδεν τον αγγελον εν τω οικω αυτου σταθεντα και ειποντα αυτω αποστειλον εις ιοππην ανδρας και μεταπεμψαι σιμωνα τον επικαλουμενον πετρον 
44N 011:014 ος λαλησει ρηματα προς σε εν οις σωθηση συ και πας ο οικος σου 
44N 011:015 εν δε τω αρξασθαι με λαλειν επεπεσεν το πνευμα το αγιον επ αυτους ωσπερ και εφ ημας εν αρχη 
44N 011:016 εμνησθην δε του ρηματος κυριου ως ελεγεν ιωαννης μεν εβαπτισεν υδατι υμεις δε βαπτισθησεσθε εν πνευματι αγιω 
44N 011:017 ει ουν την ισην δωρεαν εδωκεν αυτοις ο θεος ως και ημιν πιστευσασιν επι τον κυριον ιησουν χριστον εγω δε τις ημην δυνατος κωλυσαι τον θεον 
44N 011:018 ακουσαντες δε ταυτα ησυχασαν και εδοξαζον τον θεον λεγοντες αραγε και τοις εθνεσιν ο θεος την μετανοιαν εδωκεν εις ζωην 
44N 011:019 οι μεν ουν διασπαρεντες απο της θλιψεως της γενομενης επι στεφανω διηλθον εως φοινικης και κυπρου και αντιοχειας μηδενι λαλουντες τον λογον ει μη μονον ιουδαιοις 
44N 011:020 ησαν δε τινες εξ αυτων ανδρες κυπριοι και κυρηναιοι οιτινες εισελθοντες εις αντιοχειαν ελαλουν προς τους ελληνιστας ευαγγελιζομενοι τον κυριον ιησουν 
44N 011:021 και ην χειρ κυριου μετ αυτων πολυς τε αριθμος πιστευσας επεστρεψεν επι τον κυριον 
44N 011:022 ηκουσθη δε ο λογος εις τα ωτα της εκκλησιας της εν ιεροσολυμοις περι αυτων και εξαπεστειλαν βαρναβαν διελθειν εως αντιοχειας 
44N 011:023 ος παραγενομενος και ιδων την χαριν του θεου εχαρη και παρεκαλει παντας τη προθεσει της καρδιας προσμενειν τω κυριω 
44N 011:024 οτι ην ανηρ αγαθος και πληρης πνευματος αγιου και πιστεως και προσετεθη οχλος ικανος τω κυριω 
44N 011:025 εξηλθεν δε εις ταρσον ο βαρναβας αναζητησαι σαυλον 
44N 011:026 και ευρων αυτον ηγαγεν αυτον εις αντιοχειαν εγενετο δε αυτους ενιαυτον ολον συναχθηναι εν τη εκκλησια και διδαξαι οχλον ικανον χρηματισαι τε πρωτον εν αντιοχεια τους μαθητας χριστιανους 
44N 011:027 εν ταυταις δε ταις ημεραις κατηλθον απο ιεροσολυμων προφηται εις αντιοχειαν 
44N 011:028 αναστας δε εις εξ αυτων ονοματι αγαβος εσημανεν δια του πνευματος λιμον μεγαν μελλειν εσεσθαι εφ ολην την οικουμενην οστις και εγενετο επι κλαυδιου καισαρος 
44N 011:029 των δε μαθητων καθως ηυπορειτο τις ωρισαν εκαστος αυτων εις διακονιαν πεμψαι τοις κατοικουσιν εν τη ιουδαια αδελφοις 
44N 011:030 ο και εποιησαν αποστειλαντες προς τους πρεσβυτερους δια χειρος βαρναβα και σαυλου 
44N 012:001 κατ εκεινον δε τον καιρον επεβαλεν ηρωδης ο βασιλευς τας χειρας κακωσαι τινας των απο της εκκλησιας 
44N 012:002 ανειλεν δε ιακωβον τον αδελφον ιωαννου μαχαιρα 
44N 012:003 και ιδων οτι αρεστον εστιν τοις ιουδαιοις προσεθετο συλλαβειν και πετρον ησαν δε ημεραι των αζυμων 
44N 012:004 ον και πιασας εθετο εις φυλακην παραδους τεσσαρσιν τετραδιοις στρατιωτων φυλασσειν αυτον βουλομενος μετα το πασχα αναγαγειν αυτον τω λαω 
44N 012:005 ο μεν ουν πετρος ετηρειτο εν τη φυλακη προσευχη δε ην εκτενης γινομενη υπο της εκκλησιας προς τον θεον υπερ αυτου 
44N 012:006 οτε δε εμελλεν αυτον προαγειν ο ηρωδης τη νυκτι εκεινη ην ο πετρος κοιμωμενος μεταξυ δυο στρατιωτων δεδεμενος αλυσεσιν δυσιν φυλακες τε προ της θυρας ετηρουν την φυλακην 
44N 012:007 και ιδου αγγελος κυριου επεστη και φως ελαμψεν εν τω οικηματι παταξας δε την πλευραν του πετρου ηγειρεν αυτον λεγων αναστα εν ταχει και εξεπεσον αυτου αι αλυσεις εκ των χειρων 
44N 012:008 ειπεν τε ο αγγελος προς αυτον περιζωσαι και υποδησαι τα σανδαλια σου εποιησεν δε ουτως και λεγει αυτω περιβαλου το ιματιον σου και ακολουθει μοι 
44N 012:009 και εξελθων ηκολουθει αυτω και ουκ ηδει οτι αληθες εστιν το γινομενον δια του αγγελου εδοκει δε οραμα βλεπειν 
44N 012:010 διελθοντες δε πρωτην φυλακην και δευτεραν ηλθον επι την πυλην την σιδηραν την φερουσαν εις την πολιν ητις αυτοματη ηνοιχθη αυτοις και εξελθοντες προηλθον ρυμην μιαν και ευθεως απεστη ο αγγελος απ αυτου 
44N 012:011 και ο πετρος γενομενος εν εαυτω ειπεν νυν οιδα αληθως οτι εξαπεστειλεν κυριος τον αγγελον αυτου και εξειλετο με εκ χειρος ηρωδου και πασης της προσδοκιας του λαου των ιουδαιων 
44N 012:012 συνιδων τε ηλθεν επι την οικιαν μαριας της μητρος ιωαννου του επικαλουμενου μαρκου ου ησαν ικανοι συνηθροισμενοι και προσευχομενοι 
44N 012:013 κρουσαντος δε του πετρου την θυραν του πυλωνος προσηλθεν παιδισκη υπακουσαι ονοματι ροδη 
44N 012:014 και επιγνουσα την φωνην του πετρου απο της χαρας ουκ ηνοιξεν τον πυλωνα εισδραμουσα δε απηγγειλεν εσταναι τον πετρον προ του πυλωνος 
44N 012:015 οι δε προς αυτην ειπον μαινη η δε διισχυριζετο ουτως εχειν οι δ ελεγον ο αγγελος αυτου εστιν 
44N 012:016 ο δε πετρος επεμενεν κρουων ανοιξαντες δε ειδον αυτον και εξεστησαν 
44N 012:017 κατασεισας δε αυτοις τη χειρι σιγαν διηγησατο αυτοις πως ο κυριος αυτον εξηγαγεν εκ της φυλακης ειπεν δε απαγγειλατε ιακωβω και τοις αδελφοις ταυτα και εξελθων επορευθη εις ετερον τοπον 
44N 012:018 γενομενης δε ημερας ην ταραχος ουκ ολιγος εν τοις στρατιωταις τι αρα ο πετρος εγενετο 
44N 012:019 ηρωδης δε επιζητησας αυτον και μη ευρων ανακρινας τους φυλακας εκελευσεν απαχθηναι και κατελθων απο της ιουδαιας εις την καισαρειαν διετριβεν 
44N 012:020 ην δε ο ηρωδης θυμομαχων τυριοις και σιδωνιοις ομοθυμαδον δε παρησαν προς αυτον και πεισαντες βλαστον τον επι του κοιτωνος του βασιλεως ητουντο ειρηνην δια το τρεφεσθαι αυτων την χωραν απο της βασιλικης 
44N 012:021 τακτη δε ημερα ο ηρωδης ενδυσαμενος εσθητα βασιλικην και καθισας επι του βηματος εδημηγορει προς αυτους 
44N 012:022 ο δε δημος επεφωνει θεου φωνη και ουκ ανθρωπου 
44N 012:023 παραχρημα δε επαταξεν αυτον αγγελος κυριου ανθ ων ουκ εδωκεν την δοξαν τω θεω και γενομενος σκωληκοβρωτος εξεψυξεν 
44N 012:024 ο δε λογος του θεου ηυξανεν και επληθυνετο 
44N 012:025 βαρναβας δε και σαυλος υπεστρεψαν εξ ιερουσαλημ πληρωσαντες την διακονιαν συμπαραλαβοντες και ιωαννην τον επικληθεντα μαρκον 
44N 013:001 ησαν δε τινες εν αντιοχεια κατα την ουσαν εκκλησιαν προφηται και διδασκαλοι ο τε βαρναβας και συμεων ο καλουμενος νιγερ και λουκιος ο κυρηναιος μαναην τε ηρωδου του τετραρχου συντροφος και σαυλος 
44N 013:002 λειτουργουντων δε αυτων τω κυριω και νηστευοντων ειπεν το πνευμα το αγιον αφορισατε δη μοι τον τε βαρναβαν και τον σαυλον εις το εργον ο προσκεκλημαι αυτους 
44N 013:003 τοτε νηστευσαντες και προσευξαμενοι και επιθεντες τας χειρας αυτοις απελυσαν 
44N 013:004 ουτοι μεν ουν εκπεμφθεντες υπο του πνευματος του αγιου κατηλθον εις την σελευκειαν εκειθεν τε απεπλευσαν εις την κυπρον 
44N 013:005 και γενομενοι εν σαλαμινι κατηγγελλον τον λογον του θεου εν ταις συναγωγαις των ιουδαιων ειχον δε και ιωαννην υπηρετην 
44N 013:006 διελθοντες δε την νησον αχρι παφου ευρον τινα μαγον ψευδοπροφητην ιουδαιον ω ονομα βαριησους 
44N 013:007 ος ην συν τω ανθυπατω σεργιω παυλω ανδρι συνετω ουτος προσκαλεσαμενος βαρναβαν και σαυλον επεζητησεν ακουσαι τον λογον του θεου 
44N 013:008 ανθιστατο δε αυτοις ελυμας ο μαγος ουτως γαρ μεθερμηνευεται το ονομα αυτου ζητων διαστρεψαι τον ανθυπατον απο της πιστεως 
44N 013:009 σαυλος δε ο και παυλος πλησθεις πνευματος αγιου και ατενισας εις αυτον 
44N 013:010 ειπεν ω πληρης παντος δολου και πασης ραδιουργιας υιε διαβολου εχθρε πασης δικαιοσυνης ου παυση διαστρεφων τας οδους κυριου τας ευθειας 
44N 013:011 και νυν ιδου χειρ του κυριου επι σε και εση τυφλος μη βλεπων τον ηλιον αχρι καιρου παραχρημα δε επεπεσεν επ αυτον αχλυς και σκοτος και περιαγων εζητει χειραγωγους 
44N 013:012 τοτε ιδων ο ανθυπατος το γεγονος επιστευσεν εκπλησσομενος επι τη διδαχη του κυριου 
44N 013:013 αναχθεντες δε απο της παφου οι περι τον παυλον ηλθον εις περγην της παμφυλιας ιωαννης δε αποχωρησας απ αυτων υπεστρεψεν εις ιεροσολυμα 
44N 013:014 αυτοι δε διελθοντες απο της περγης παρεγενοντο εις αντιοχειαν της πισιδιας και εισελθοντες εις την συναγωγην τη ημερα των σαββατων εκαθισαν 
44N 013:015 μετα δε την αναγνωσιν του νομου και των προφητων απεστειλαν οι αρχισυναγωγοι προς αυτους λεγοντες ανδρες αδελφοι ει εστιν λογος εν υμιν παρακλησεως προς τον λαον λεγετε 
44N 013:016 αναστας δε παυλος και κατασεισας τη χειρι ειπεν ανδρες ισραηλιται και οι φοβουμενοι τον θεον ακουσατε 
44N 013:017 ο θεος του λαου τουτου ισραηλ εξελεξατο τους πατερας ημων και τον λαον υψωσεν εν τη παροικια εν γη αιγυπτω και μετα βραχιονος υψηλου εξηγαγεν αυτους εξ αυτης 
44N 013:018 και ως τεσσαρακονταετη χρονον ετροποφορησεν αυτους εν τη ερημω 
44N 013:019 και καθελων εθνη επτα εν γη χανααν κατεκληροδοτησεν αυτοις την γην αυτων 
44N 013:020 και μετα ταυτα ως ετεσιν τετρακοσιοις και πεντηκοντα εδωκεν κριτας εως σαμουηλ του προφητου 
44N 013:021 κακειθεν ητησαντο βασιλεα και εδωκεν αυτοις ο θεος τον σαουλ υιον κις ανδρα εκ φυλης βενιαμιν ετη τεσσαρακοντα 
44N 013:022 και μεταστησας αυτον ηγειρεν αυτοις τον δαβιδ εις βασιλεα ω και ειπεν μαρτυρησας ευρον δαβιδ τον του ιεσσαι ανδρα κατα την καρδιαν μου ος ποιησει παντα τα θεληματα μου 
44N 013:023 τουτου ο θεος απο του σπερματος κατ επαγγελιαν ηγειρεν τω ισραηλ σωτηρα ιησουν 
44N 013:024 προκηρυξαντος ιωαννου προ προσωπου της εισοδου αυτου βαπτισμα μετανοιας παντι τω λαω ισραηλ 
44N 013:025 ως δε επληρου ο ιωαννης τον δρομον ελεγεν τινα με υπονοειτε ειναι ουκ ειμι εγω αλλ ιδου ερχεται μετ εμε ου ουκ ειμι αξιος το υποδημα των ποδων λυσαι 
44N 013:026 ανδρες αδελφοι υιοι γενους αβρααμ και οι εν υμιν φοβουμενοι τον θεον υμιν ο λογος της σωτηριας ταυτης απεσταλη 
44N 013:027 οι γαρ κατοικουντες εν ιερουσαλημ και οι αρχοντες αυτων τουτον αγνοησαντες και τας φωνας των προφητων τας κατα παν σαββατον αναγινωσκομενας κριναντες επληρωσαν 
44N 013:028 και μηδεμιαν αιτιαν θανατου ευροντες ητησαντο πιλατον αναιρεθηναι αυτον 
44N 013:029 ως δε ετελεσαν απαντα τα περι αυτου γεγραμμενα καθελοντες απο του ξυλου εθηκαν εις μνημειον 
44N 013:030 ο δε θεος ηγειρεν αυτον εκ νεκρων 
44N 013:031 ος ωφθη επι ημερας πλειους τοις συναναβασιν αυτω απο της γαλιλαιας εις ιερουσαλημ οιτινες εισιν μαρτυρες αυτου προς τον λαον 
44N 013:032 και ημεις υμας ευαγγελιζομεθα την προς τους πατερας επαγγελιαν γενομενην 
44N 013:033 οτι ταυτην ο θεος εκπεπληρωκεν τοις τεκνοις αυτων ημιν αναστησας ιησουν ως και εν τω ψαλμω τω δευτερω γεγραπται υιος μου ει συ εγω σημερον γεγεννηκα σε 
44N 013:034 οτι δε ανεστησεν αυτον εκ νεκρων μηκετι μελλοντα υποστρεφειν εις διαφθοραν ουτως ειρηκεν οτι δωσω υμιν τα οσια δαβιδ τα πιστα 
44N 013:035 διο και εν ετερω λεγει ου δωσεις τον οσιον σου ιδειν διαφθοραν 
44N 013:036 δαβιδ μεν γαρ ιδια γενεα υπηρετησας τη του θεου βουλη εκοιμηθη και προσετεθη προς τους πατερας αυτου και ειδεν διαφθοραν 
44N 013:037 ον δε ο θεος ηγειρεν ουκ ειδεν διαφθοραν 
44N 013:038 γνωστον ουν εστω υμιν ανδρες αδελφοι οτι δια τουτου υμιν αφεσις αμαρτιων καταγγελλεται 
44N 013:039 και απο παντων ων ουκ ηδυνηθητε εν τω νομω μωσεως δικαιωθηναι εν τουτω πας ο πιστευων δικαιουται 
44N 013:040 βλεπετε ουν μη επελθη εφ υμας το ειρημενον εν τοις προφηταις 
44N 013:041 ιδετε οι καταφρονηται και θαυμασατε και αφανισθητε οτι εργον εγω εργαζομαι εν ταις ημεραις υμων εργον ω ου μη πιστευσητε εαν τις εκδιηγηται υμιν 
44N 013:042 εξιοντων δε εκ της συναγωγης των ιουδαιων παρεκαλουν τα εθνη εις το μεταξυ σαββατον λαληθηναι αυτοις τα ρηματα ταυτα 
44N 013:043 λυθεισης δε της συναγωγης ηκολουθησαν πολλοι των ιουδαιων και των σεβομενων προσηλυτων τω παυλω και τω βαρναβα οιτινες προσλαλουντες αυτοις επειθον αυτους επιμενειν τη χαριτι του θεου 
44N 013:044 τω δε ερχομενω σαββατω σχεδον πασα η πολις συνηχθη ακουσαι τον λογον του θεου 
44N 013:045 ιδοντες δε οι ιουδαιοι τους οχλους επλησθησαν ζηλου και αντελεγον τοις υπο του παυλου λεγομενοις αντιλεγοντες και βλασφημουντες 
44N 013:046 παρρησιασαμενοι δε ο παυλος και ο βαρναβας ειπον υμιν ην αναγκαιον πρωτον λαληθηναι τον λογον του θεου επειδη δε απωθεισθε αυτον και ουκ αξιους κρινετε εαυτους της αιωνιου ζωης ιδου στρεφομεθα εις τα εθνη 
44N 013:047 ουτως γαρ εντεταλται ημιν ο κυριος τεθεικα σε εις φως εθνων του ειναι σε εις σωτηριαν εως εσχατου της γης 
44N 013:048 ακουοντα δε τα εθνη εχαιρον και εδοξαζον τον λογον του κυριου και επιστευσαν οσοι ησαν τεταγμενοι εις ζωην αιωνιον 
44N 013:049 διεφερετο δε ο λογος του κυριου δι ολης της χωρας 
44N 013:050 οι δε ιουδαιοι παρωτρυναν τας σεβομενας γυναικας και τας ευσχημονας και τους πρωτους της πολεως και επηγειραν διωγμον επι τον παυλον και τον βαρναβαν και εξεβαλον αυτους απο των οριων αυτων 
44N 013:051 οι δε εκτιναξαμενοι τον κονιορτον των ποδων αυτων επ αυτους ηλθον εις ικονιον 
44N 013:052 οι δε μαθηται επληρουντο χαρας και πνευματος αγιου 
44N 014:001 εγενετο δε εν ικονιω κατα το αυτο εισελθειν αυτους εις την συναγωγην των ιουδαιων και λαλησαι ουτως ωστε πιστευσαι ιουδαιων τε και ελληνων πολυ πληθος 
44N 014:002 οι δε απειθουντες ιουδαιοι επηγειραν και εκακωσαν τας ψυχας των εθνων κατα των αδελφων 
44N 014:003 ικανον μεν ουν χρονον διετριψαν παρρησιαζομενοι επι τω κυριω τω μαρτυρουντι τω λογω της χαριτος αυτου και διδοντι σημεια και τερατα γινεσθαι δια των χειρων αυτων 
44N 014:004 εσχισθη δε το πληθος της πολεως και οι μεν ησαν συν τοις ιουδαιοις οι δε συν τοις αποστολοις 
44N 014:005 ως δε εγενετο ορμη των εθνων τε και ιουδαιων συν τοις αρχουσιν αυτων υβρισαι και λιθοβολησαι αυτους 
44N 014:006 συνιδοντες κατεφυγον εις τας πολεις της λυκαονιας λυστραν και δερβην και την περιχωρον 
44N 014:007 κακει ησαν ευαγγελιζομενοι 
44N 014:008 και τις ανηρ εν λυστροις αδυνατος τοις ποσιν εκαθητο χωλος εκ κοιλιας μητρος αυτου υπαρχων ος ουδεποτε  {VAR1: περιπεπατηκει } {VAR2: περιεπεπατηκει } 
44N 014:009 ουτος ηκουεν του παυλου λαλουντος ος ατενισας αυτω και ιδων οτι πιστιν εχει του σωθηναι 
44N 014:010 ειπεν μεγαλη τη φωνη αναστηθι επι τους ποδας σου ορθος και ηλλετο και περιεπατει 
44N 014:011 οι δε οχλοι ιδοντες ο εποιησεν ο παυλος επηραν την φωνην αυτων λυκαονιστι λεγοντες οι θεοι ομοιωθεντες ανθρωποις κατεβησαν προς ημας 
44N 014:012 εκαλουν τε τον μεν βαρναβαν δια τον δε παυλον ερμην επειδη αυτος ην ο ηγουμενος του λογου 
44N 014:013 ο δε ιερευς του διος του οντος προ της πολεως αυτων ταυρους και στεμματα επι τους πυλωνας ενεγκας συν τοις οχλοις ηθελεν θυειν 
44N 014:014 ακουσαντες δε οι αποστολοι βαρναβας και παυλος διαρρηξαντες τα ιματια αυτων εισεπηδησαν εις τον οχλον κραζοντες 
44N 014:015 και λεγοντες ανδρες τι ταυτα ποιειτε και ημεις ομοιοπαθεις εσμεν υμιν ανθρωποι ευαγγελιζομενοι υμας απο τουτων των ματαιων επιστρεφειν επι τον θεον τον ζωντα ος εποιησεν τον ουρανον και την γην και την θαλασσαν και παντα τα εν αυτοις 
44N 014:016 ος εν ταις παρωχημεναις γενεαις ειασεν παντα τα εθνη πορευεσθαι ταις οδοις αυτων 
44N 014:017 και τοι γε ουκ αμαρτυρον εαυτον αφηκεν αγαθοποιων ουρανοθεν ημιν υετους διδους και καιρους καρποφορους εμπιπλων τροφης και ευφροσυνης τας καρδιας ημων 
44N 014:018 και ταυτα λεγοντες μολις κατεπαυσαν τους οχλους του μη θυειν αυτοις 
44N 014:019 επηλθον δε απο αντιοχειας και ικονιου ιουδαιοι και πεισαντες τους οχλους και λιθασαντες τον παυλον εσυρον εξω της πολεως νομισαντες αυτον τεθναναι 
44N 014:020 κυκλωσαντων δε αυτον των μαθητων αναστας εισηλθεν εις την πολιν και τη επαυριον εξηλθεν συν τω βαρναβα εις δερβην 
44N 014:021 ευαγγελισαμενοι τε την πολιν εκεινην και μαθητευσαντες ικανους υπεστρεψαν εις την λυστραν και ικονιον και αντιοχειαν 
44N 014:022 επιστηριζοντες τας ψυχας των μαθητων παρακαλουντες εμμενειν τη πιστει και οτι δια πολλων θλιψεων δει ημας εισελθειν εις την βασιλειαν του θεου 
44N 014:023 χειροτονησαντες δε αυτοις πρεσβυτερους κατ εκκλησιαν προσευξαμενοι μετα νηστειων παρεθεντο αυτους τω κυριω εις ον πεπιστευκεισαν 
44N 014:024 και διελθοντες την πισιδιαν ηλθον εις παμφυλιαν 
44N 014:025 και λαλησαντες εν περγη τον λογον κατεβησαν εις ατταλειαν 
44N 014:026 κακειθεν απεπλευσαν εις αντιοχειαν οθεν ησαν παραδεδομενοι τη χαριτι του θεου εις το εργον ο επληρωσαν 
44N 014:027 παραγενομενοι δε και συναγαγοντες την εκκλησιαν ανηγγειλαν οσα εποιησεν ο θεος μετ αυτων και οτι ηνοιξεν τοις εθνεσιν θυραν πιστεως 
44N 014:028 διετριβον δε εκει χρονον ουκ ολιγον συν τοις μαθηταις 
44N 015:001 και τινες κατελθοντες απο της ιουδαιας εδιδασκον τους αδελφους οτι εαν μη περιτεμνησθε τω εθει μωυσεως ου δυνασθε σωθηναι 
44N 015:002 γενομενης ουν στασεως και συζητησεως ουκ ολιγης τω παυλω και τω βαρναβα προς αυτους εταξαν αναβαινειν παυλον και βαρναβαν και τινας αλλους εξ αυτων προς τους αποστολους και πρεσβυτερους εις ιερουσαλημ περι του ζητηματος τουτου 
44N 015:003 οι μεν ουν προπεμφθεντες υπο της εκκλησιας διηρχοντο την φοινικην και σαμαρειαν εκδιηγουμενοι την επιστροφην των εθνων και εποιουν χαραν μεγαλην πασιν τοις αδελφοις 
44N 015:004 παραγενομενοι δε εις ιερουσαλημ απεδεχθησαν υπο της εκκλησιας και των αποστολων και των πρεσβυτερων ανηγγειλαν τε οσα ο θεος εποιησεν μετ αυτων 
44N 015:005 εξανεστησαν δε τινες των απο της αιρεσεως των φαρισαιων πεπιστευκοτες λεγοντες οτι δει περιτεμνειν αυτους παραγγελλειν τε τηρειν τον νομον μωυσεως 
44N 015:006 συνηχθησαν δε οι αποστολοι και οι πρεσβυτεροι ιδειν περι του λογου τουτου 
44N 015:007 πολλης δε συζητησεως γενομενης αναστας πετρος ειπεν προς αυτους ανδρες αδελφοι υμεις επιστασθε οτι αφ ημερων αρχαιων ο θεος εν ημιν εξελεξατο δια του στοματος μου ακουσαι τα εθνη τον λογον του ευαγγελιου και πιστευσαι 
44N 015:008 και ο καρδιογνωστης θεος εμαρτυρησεν αυτοις δους αυτοις το πνευμα το αγιον καθως και ημιν 
44N 015:009 και ουδεν διεκρινεν μεταξυ ημων τε και αυτων τη πιστει καθαρισας τας καρδιας αυτων 
44N 015:010 νυν ουν τι πειραζετε τον θεον επιθειναι ζυγον επι τον τραχηλον των μαθητων ον ουτε οι πατερες ημων ουτε ημεις ισχυσαμεν βαστασαι 
44N 015:011 αλλα δια της χαριτος κυριου ιησου χριστου πιστευομεν σωθηναι καθ ον τροπον κακεινοι 
44N 015:012 εσιγησεν δε παν το πληθος και ηκουον βαρναβα και παυλου εξηγουμενων οσα εποιησεν ο θεος σημεια και τερατα εν τοις εθνεσιν δι αυτων 
44N 015:013 μετα δε το σιγησαι αυτους απεκριθη ιακωβος λεγων ανδρες αδελφοι ακουσατε μου 
44N 015:014 συμεων εξηγησατο καθως πρωτον ο θεος επεσκεψατο λαβειν εξ εθνων λαον επι τω ονοματι αυτου 
44N 015:015 και τουτω συμφωνουσιν οι λογοι των προφητων καθως γεγραπται 
44N 015:016 μετα ταυτα αναστρεψω και ανοικοδομησω την σκηνην δαβιδ την πεπτωκυιαν και τα κατεσκαμμενα αυτης ανοικοδομησω και ανορθωσω αυτην 
44N 015:017 οπως αν εκζητησωσιν οι καταλοιποι των ανθρωπων τον κυριον και παντα τα εθνη εφ ους επικεκληται το ονομα μου επ αυτους λεγει κυριος ο ποιων ταυτα παντα 
44N 015:018 γνωστα απ αιωνος εστιν τω θεω παντα τα εργα αυτου 
44N 015:019 διο εγω κρινω μη παρενοχλειν τοις απο των εθνων επιστρεφουσιν επι τον θεον 
44N 015:020 αλλα επιστειλαι αυτοις του απεχεσθαι απο των αλισγηματων των ειδωλων και της πορνειας και του πνικτου και του αιματος 
44N 015:021 μωσης γαρ εκ γενεων αρχαιων κατα πολιν τους κηρυσσοντας αυτον εχει εν ταις συναγωγαις κατα παν σαββατον αναγινωσκομενος 
44N 015:022 τοτε εδοξεν τοις αποστολοις και τοις πρεσβυτεροις συν ολη τη εκκλησια εκλεξαμενους ανδρας εξ αυτων πεμψαι εις αντιοχειαν συν τω παυλω και βαρναβα ιουδαν τον επικαλουμενον βαρσαβαν και σιλαν ανδρας ηγουμενους εν τοις αδελφοις 
44N 015:023 γραψαντες δια χειρος αυτων ταδε οι αποστολοι και οι πρεσβυτεροι και οι αδελφοι τοις κατα την αντιοχειαν και συριαν και κιλικιαν αδελφοις τοις εξ εθνων χαιρειν 
44N 015:024 επειδη ηκουσαμεν οτι τινες εξ ημων εξελθοντες εταραξαν υμας λογοις ανασκευαζοντες τας ψυχας υμων λεγοντες περιτεμνεσθαι και τηρειν τον νομον οις ου διεστειλαμεθα 
44N 015:025 εδοξεν ημιν γενομενοις ομοθυμαδον εκλεξαμενους ανδρας πεμψαι προς υμας συν τοις αγαπητοις ημων βαρναβα και παυλω 
44N 015:026 ανθρωποις παραδεδωκοσιν τας ψυχας αυτων υπερ του ονοματος του κυριου ημων ιησου χριστου 
44N 015:027 απεσταλκαμεν ουν ιουδαν και σιλαν και αυτους δια λογου απαγγελλοντας τα αυτα 
44N 015:028 εδοξεν γαρ τω αγιω πνευματι και ημιν μηδεν πλεον επιτιθεσθαι υμιν βαρος πλην των επαναγκες τουτων 
44N 015:029 απεχεσθαι ειδωλοθυτων και αιματος και πνικτου και πορνειας εξ ων διατηρουντες εαυτους ευ πραξετε ερρωσθε 
44N 015:030 οι μεν ουν απολυθεντες ηλθον εις αντιοχειαν και συναγαγοντες το πληθος επεδωκαν την επιστολην 
44N 015:031 αναγνοντες δε εχαρησαν επι τη παρακλησει 
44N 015:032 ιουδας  {VAR1: τε } {VAR2: δε } και σιλας και αυτοι προφηται οντες δια λογου πολλου παρεκαλεσαν τους αδελφους και επεστηριξαν 
44N 015:033 ποιησαντες δε χρονον απελυθησαν μετ ειρηνης απο των αδελφων προς τους αποστολους 
44N 015:034 εδοξεν δε τω σιλα επιμειναι αυτου 
44N 015:035 παυλος δε και βαρναβας διετριβον εν αντιοχεια διδασκοντες και ευαγγελιζομενοι μετα και ετερων πολλων τον λογον του κυριου 
44N 015:036 μετα δε τινας ημερας ειπεν παυλος προς βαρναβαν επιστρεψαντες δη επισκεψωμεθα τους αδελφους ημων κατα πασαν πολιν εν αις κατηγγειλαμεν τον λογον του κυριου πως εχουσιν 
44N 015:037 βαρναβας δε εβουλευσατο συμπαραλαβειν τον ιωαννην τον καλουμενον μαρκον 
44N 015:038 παυλος δε ηξιου τον αποσταντα απ αυτων απο παμφυλιας και μη συνελθοντα αυτοις εις το εργον μη συμπαραλαβειν τουτον 
44N 015:039 εγενετο ουν παροξυσμος ωστε αποχωρισθηναι αυτους απ αλληλων τον τε βαρναβαν παραλαβοντα τον μαρκον εκπλευσαι εις κυπρον 
44N 015:040 παυλος δε επιλεξαμενος σιλαν εξηλθεν παραδοθεις τη χαριτι του θεου υπο των αδελφων 
44N 015:041 διηρχετο δε την συριαν και κιλικιαν επιστηριζων τας εκκλησιας 
44N 016:001 κατηντησεν δε εις δερβην και λυστραν και ιδου μαθητης τις ην εκει ονοματι τιμοθεος υιος γυναικος τινος ιουδαιας πιστης πατρος δε ελληνος 
44N 016:002 ος εμαρτυρειτο υπο των εν λυστροις και ικονιω αδελφων 
44N 016:003 τουτον ηθελησεν ο παυλος συν αυτω εξελθειν και λαβων περιετεμεν αυτον δια τους ιουδαιους τους οντας εν τοις τοποις εκεινοις ηδεισαν γαρ απαντες τον πατερα αυτου οτι ελλην υπηρχεν 
44N 016:004 ως δε διεπορευοντο τας πολεις παρεδιδουν αυτοις φυλασσειν τα δογματα τα κεκριμενα υπο των αποστολων και των πρεσβυτερων των εν ιερουσαλημ 
44N 016:005 αι μεν ουν εκκλησιαι εστερεουντο τη πιστει και επερισσευον τω αριθμω καθ ημεραν 
44N 016:006 διελθοντες δε την φρυγιαν και την γαλατικην χωραν κωλυθεντες υπο του αγιου πνευματος λαλησαι τον λογον εν τη ασια 
44N 016:007 ελθοντες κατα την μυσιαν επειραζον κατα την βιθυνιαν πορευεσθαι και ουκ ειασεν αυτους το πνευμα 
44N 016:008 παρελθοντες δε την μυσιαν κατεβησαν εις τρωαδα 
44N 016:009 και οραμα δια της νυκτος ωφθη τω παυλω ανηρ τις ην μακεδων εστως παρακαλων αυτον και λεγων διαβας εις μακεδονιαν βοηθησον ημιν 
44N 016:010 ως δε το οραμα ειδεν ευθεως εζητησαμεν εξελθειν εις την μακεδονιαν συμβιβαζοντες οτι προσκεκληται ημας ο κυριος ευαγγελισασθαι αυτους 
44N 016:011 αναχθεντες ουν απο της τρωαδος ευθυδρομησαμεν εις σαμοθρακην τη τε επιουση εις νεαπολιν 
44N 016:012 εκειθεν τε εις φιλιππους ητις εστιν πρωτη της μεριδος της μακεδονιας πολις κολωνια ημεν δε εν ταυτη τη πολει διατριβοντες ημερας τινας 
44N 016:013 τη τε ημερα των σαββατων εξηλθομεν εξω της πολεως παρα ποταμον ου ενομιζετο προσευχη ειναι και καθισαντες ελαλουμεν ταις συνελθουσαις γυναιξιν 
44N 016:014 και τις γυνη ονοματι λυδια πορφυροπωλις πολεως θυατειρων σεβομενη τον θεον ηκουεν ης ο κυριος διηνοιξεν την καρδιαν προσεχειν τοις λαλουμενοις υπο του παυλου 
44N 016:015 ως δε εβαπτισθη και ο οικος αυτης παρεκαλεσεν λεγουσα ει κεκρικατε με πιστην τω κυριω ειναι εισελθοντες εις τον οικον μου μεινατε και παρεβιασατο ημας 
44N 016:016 εγενετο δε πορευομενων ημων εις προσευχην παιδισκην τινα εχουσαν πνευμα πυθωνος απαντησαι ημιν ητις εργασιαν πολλην παρειχεν τοις κυριοις αυτης μαντευομενη 
44N 016:017 αυτη κατακολουθησασα τω παυλω και ημιν εκραζεν λεγουσα ουτοι οι ανθρωποι δουλοι του θεου του υψιστου εισιν οιτινες καταγγελλουσιν ημιν οδον σωτηριας 
44N 016:018 τουτο δε εποιει επι πολλας ημερας διαπονηθεις δε ο παυλος και επιστρεψας τω πνευματι ειπεν παραγγελλω σοι εν τω ονοματι ιησου χριστου εξελθειν απ αυτης και εξηλθεν αυτη τη ωρα 
44N 016:019 ιδοντες δε οι κυριοι αυτης οτι εξηλθεν η ελπις της εργασιας αυτων επιλαβομενοι τον παυλον και τον σιλαν ειλκυσαν εις την αγοραν επι τους αρχοντας 
44N 016:020 και προσαγαγοντες αυτους τοις στρατηγοις ειπον ουτοι οι ανθρωποι εκταρασσουσιν ημων την πολιν ιουδαιοι υπαρχοντες 
44N 016:021 και καταγγελλουσιν εθη α ουκ εξεστιν ημιν παραδεχεσθαι ουδε ποιειν ρωμαιοις ουσιν 
44N 016:022 και συνεπεστη ο οχλος κατ αυτων και οι στρατηγοι περιρρηξαντες αυτων τα ιματια εκελευον ραβδιζειν 
44N 016:023 πολλας τε επιθεντες αυτοις πληγας εβαλον εις φυλακην παραγγειλαντες τω δεσμοφυλακι ασφαλως τηρειν αυτους 
44N 016:024 ος παραγγελιαν τοιαυτην ειληφως εβαλεν αυτους εις την εσωτεραν φυλακην και τους ποδας αυτων ησφαλισατο εις το ξυλον 
44N 016:025 κατα δε το μεσονυκτιον παυλος και σιλας προσευχομενοι υμνουν τον θεον επηκροωντο δε αυτων οι δεσμιοι 
44N 016:026 αφνω δε σεισμος εγενετο μεγας ωστε σαλευθηναι τα θεμελια του δεσμωτηριου ανεωχθησαν τε παραχρημα αι θυραι πασαι και παντων τα δεσμα ανεθη 
44N 016:027 εξυπνος δε γενομενος ο δεσμοφυλαξ και ιδων ανεωγμενας τας θυρας της φυλακης σπασαμενος μαχαιραν εμελλεν εαυτον αναιρειν νομιζων εκπεφευγεναι τους δεσμιους 
44N 016:028 εφωνησεν δε φωνη μεγαλη ο παυλος λεγων μηδεν πραξης σεαυτω κακον απαντες γαρ εσμεν ενθαδε 
44N 016:029 αιτησας δε φωτα εισεπηδησεν και εντρομος γενομενος προσεπεσεν τω παυλω και τω σιλα 
44N 016:030 και προαγαγων αυτους εξω εφη κυριοι τι με δει ποιειν ινα σωθω 
44N 016:031 οι δε ειπον πιστευσον επι τον κυριον ιησουν χριστον και σωθηση συ και ο οικος σου 
44N 016:032 και ελαλησαν αυτω τον λογον του κυριου και πασιν τοις εν τη οικια αυτου 
44N 016:033 και παραλαβων αυτους εν εκεινη τη ωρα της νυκτος ελουσεν απο των πληγων και εβαπτισθη αυτος και οι αυτου παντες παραχρημα 
44N 016:034 αναγαγων τε αυτους εις τον οικον αυτου παρεθηκεν τραπεζαν και ηγαλλιασατο πανοικι πεπιστευκως τω θεω 
44N 016:035 ημερας δε γενομενης απεστειλαν οι στρατηγοι τους ραβδουχους λεγοντες απολυσον τους ανθρωπους εκεινους 
44N 016:036 απηγγειλεν δε ο δεσμοφυλαξ τους λογους τουτους προς τον παυλον οτι απεσταλκασιν οι στρατηγοι ινα απολυθητε νυν ουν εξελθοντες πορευεσθε εν ειρηνη 
44N 016:037 ο δε παυλος εφη προς αυτους δειραντες ημας δημοσια ακατακριτους ανθρωπους ρωμαιους υπαρχοντας εβαλον εις φυλακην και νυν λαθρα ημας εκβαλλουσιν ου γαρ αλλα ελθοντες αυτοι ημας εξαγαγετωσαν 
44N 016:038 ανηγγειλαν δε τοις στρατηγοις οι ραβδουχοι τα ρηματα ταυτα και εφοβηθησαν ακουσαντες οτι ρωμαιοι εισιν 
44N 016:039 και ελθοντες παρεκαλεσαν αυτους και εξαγαγοντες ηρωτων εξελθειν της πολεως 
44N 016:040 εξελθοντες δε εκ της φυλακης εισηλθον εις την λυδιαν και ιδοντες τους αδελφους παρεκαλεσαν αυτους και εξηλθον 
44N 017:001 διοδευσαντες δε την αμφιπολιν και απολλωνιαν ηλθον εις θεσσαλονικην οπου ην η συναγωγη των ιουδαιων 
44N 017:002 κατα δε το ειωθος τω παυλω εισηλθεν προς αυτους και επι σαββατα τρια διελεγετο αυτοις απο των γραφων 
44N 017:003 διανοιγων και παρατιθεμενος οτι τον χριστον εδει παθειν και αναστηναι εκ νεκρων και οτι ουτος εστιν ο χριστος ιησους ον εγω καταγγελλω υμιν 
44N 017:004 και τινες εξ αυτων επεισθησαν και προσεκληρωθησαν τω παυλω και τω σιλα των τε σεβομενων ελληνων πολυ πληθος γυναικων τε των πρωτων ουκ ολιγαι 
44N 017:005 ζηλωσαντες δε οι απειθουντες ιουδαιοι και προσλαβομενοι των αγοραιων τινας ανδρας πονηρους και οχλοποιησαντες εθορυβουν την πολιν επισταντες τε τη οικια ιασονος εζητουν αυτους αγαγειν εις τον δημον 
44N 017:006 μη ευροντες δε αυτους εσυρον τον ιασονα και τινας αδελφους επι τους πολιταρχας βοωντες οτι οι την οικουμενην αναστατωσαντες ουτοι και ενθαδε παρεισιν 
44N 017:007 ους υποδεδεκται ιασων και ουτοι παντες απεναντι των δογματων καισαρος πραττουσιν βασιλεα λεγοντες ετερον ειναι ιησουν 
44N 017:008 εταραξαν δε τον οχλον και τους πολιταρχας ακουοντας ταυτα 
44N 017:009 και λαβοντες το ικανον παρα του ιασονος και των λοιπων απελυσαν αυτους 
44N 017:010 οι δε αδελφοι ευθεως δια της νυκτος εξεπεμψαν τον τε παυλον και τον σιλαν εις βεροιαν οιτινες παραγενομενοι εις την συναγωγην των ιουδαιων απηεσαν 
44N 017:011 ουτοι δε ησαν ευγενεστεροι των εν θεσσαλονικη οιτινες εδεξαντο τον λογον μετα πασης προθυμιας το καθ ημεραν ανακρινοντες τας γραφας ει εχοι ταυτα ουτως 
44N 017:012 πολλοι μεν ουν εξ αυτων επιστευσαν και των ελληνιδων γυναικων των ευσχημονων και ανδρων ουκ ολιγοι 
44N 017:013 ως δε εγνωσαν οι απο της θεσσαλονικης ιουδαιοι οτι και εν τη βεροια κατηγγελη υπο του παυλου ο λογος του θεου ηλθον κακει σαλευοντες τους οχλους 
44N 017:014 ευθεως δε τοτε τον παυλον εξαπεστειλαν οι αδελφοι πορευεσθαι ως επι την θαλασσαν υπεμενον δε ο τε σιλας και ο τιμοθεος εκει 
44N 017:015 οι δε καθιστωντες τον παυλον ηγαγον αυτον εως αθηνων και λαβοντες εντολην προς τον σιλαν και τιμοθεον ινα ως ταχιστα ελθωσιν προς αυτον εξηεσαν 
44N 017:016 εν δε ταις αθηναις εκδεχομενου αυτους του παυλου παρωξυνετο το πνευμα αυτου εν αυτω θεωρουντι κατειδωλον ουσαν την πολιν 
44N 017:017 διελεγετο μεν ουν εν τη συναγωγη τοις ιουδαιοις και τοις σεβομενοις και εν τη αγορα κατα πασαν ημεραν προς τους παρατυγχανοντας 
44N 017:018 τινες δε των επικουρειων και των στωικων φιλοσοφων συνεβαλλον αυτω και τινες ελεγον τι αν θελοι ο σπερμολογος ουτος λεγειν οι δε ξενων δαιμονιων δοκει καταγγελευς ειναι οτι τον ιησουν και την αναστασιν αυτοις ευηγγελιζετο 
44N 017:019 επιλαβομενοι τε αυτου επι τον αρειον παγον ηγαγον λεγοντες δυναμεθα γνωναι τις η καινη αυτη η υπο σου λαλουμενη διδαχη 
44N 017:020 ξενιζοντα γαρ τινα εισφερεις εις τας ακοας ημων βουλομεθα ουν γνωναι τι αν θελοι ταυτα ειναι 
44N 017:021 αθηναιοι δε παντες και οι επιδημουντες ξενοι εις ουδεν ετερον ευκαιρουν η λεγειν τι και ακουειν καινοτερον 
44N 017:022 σταθεις δε ο παυλος εν μεσω του αρειου παγου εφη ανδρες αθηναιοι κατα παντα ως δεισιδαιμονεστερους υμας θεωρω 
44N 017:023 διερχομενος γαρ και αναθεωρων τα σεβασματα υμων ευρον και βωμον εν ω επεγεγραπτο αγνωστω θεω ον ουν αγνοουντες ευσεβειτε τουτον εγω καταγγελλω υμιν 
44N 017:024 ο θεος ο ποιησας τον κοσμον και παντα τα εν αυτω ουτος ουρανου και γης κυριος υπαρχων ουκ εν χειροποιητοις ναοις κατοικει 
44N 017:025 ουδε υπο χειρων ανθρωπων θεραπευεται προσδεομενος τινος αυτος διδους πασιν ζωην και πνοην  {VAR1: κατα } {VAR2: και τα } παντα 
44N 017:026 εποιησεν τε εξ ενος αιματος παν εθνος ανθρωπων κατοικειν επι παν το προσωπον της γης ορισας προτεταγμενους καιρους και τας οροθεσιας της κατοικιας αυτων 
44N 017:027 ζητειν τον κυριον ει αρα γε ψηλαφησειαν αυτον και ευροιεν καιτοιγε ου μακραν απο ενος εκαστου ημων υπαρχοντα 
44N 017:028 εν αυτω γαρ ζωμεν και κινουμεθα και εσμεν ως και τινες των καθ υμας ποιητων ειρηκασιν του γαρ και γενος εσμεν 
44N 017:029 γενος ουν υπαρχοντες του θεου ουκ οφειλομεν νομιζειν χρυσω η αργυρω η λιθω χαραγματι τεχνης και ενθυμησεως ανθρωπου το θειον ειναι ομοιον 
44N 017:030 τους μεν ουν χρονους της αγνοιας υπεριδων ο θεος τα νυν παραγγελλει τοις ανθρωποις πασιν πανταχου μετανοειν 
44N 017:031 διοτι εστησεν ημεραν εν η μελλει κρινειν την οικουμενην εν δικαιοσυνη εν ανδρι ω ωρισεν πιστιν παρασχων πασιν αναστησας αυτον εκ νεκρων 
44N 017:032 ακουσαντες δε αναστασιν νεκρων οι μεν εχλευαζον οι δε ειπον ακουσομεθα σου παλιν περι τουτου 
44N 017:033 και ουτως ο παυλος εξηλθεν εκ μεσου αυτων 
44N 017:034 τινες δε ανδρες κολληθεντες αυτω επιστευσαν εν οις και διονυσιος ο αρεοπαγιτης και γυνη ονοματι δαμαρις και ετεροι συν αυτοις 
44N 018:001 μετα δε ταυτα χωρισθεις ο παυλος εκ των αθηνων ηλθεν εις κορινθον 
44N 018:002 και ευρων τινα ιουδαιον ονοματι ακυλαν ποντικον τω γενει προσφατως εληλυθοτα απο της ιταλιας και πρισκιλλαν γυναικα αυτου δια το διατεταχεναι κλαυδιον χωριζεσθαι παντας τους ιουδαιους εκ της ρωμης προσηλθεν αυτοις 
44N 018:003 και δια το ομοτεχνον ειναι εμενεν παρ αυτοις και ειργαζετο ησαν γαρ σκηνοποιοι την τεχνην 
44N 018:004 διελεγετο δε εν τη συναγωγη κατα παν σαββατον επειθεν τε ιουδαιους και ελληνας 
44N 018:005 ως δε κατηλθον απο της μακεδονιας ο τε σιλας και ο τιμοθεος συνειχετο τω πνευματι ο παυλος διαμαρτυρομενος τοις ιουδαιοις τον χριστον ιησουν 
44N 018:006 αντιτασσομενων δε αυτων και βλασφημουντων εκτιναξαμενος τα ιματια ειπεν προς αυτους το αιμα υμων επι την κεφαλην υμων καθαρος εγω απο του νυν εις τα εθνη πορευσομαι 
44N 018:007 και μεταβας εκειθεν ηλθεν εις οικιαν τινος ονοματι ιουστου σεβομενου τον θεον ου η οικια ην συνομορουσα τη συναγωγη 
44N 018:008 κρισπος δε ο αρχισυναγωγος επιστευσεν τω κυριω συν ολω τω οικω αυτου και πολλοι των κορινθιων ακουοντες επιστευον και εβαπτιζοντο 
44N 018:009 ειπεν δε ο κυριος δι οραματος εν νυκτι τω παυλω μη φοβου αλλα λαλει και μη σιωπησης 
44N 018:010 διοτι εγω ειμι μετα σου και ουδεις επιθησεται σοι του κακωσαι σε διοτι λαος εστιν μοι πολυς εν τη πολει ταυτη 
44N 018:011 εκαθισεν τε ενιαυτον και μηνας εξ διδασκων εν αυτοις τον λογον του θεου 
44N 018:012 γαλλιωνος δε ανθυπατευοντος της αχαιας κατεπεστησαν ομοθυμαδον οι ιουδαιοι τω παυλω και ηγαγον αυτον επι το βημα 
44N 018:013 λεγοντες οτι παρα τον νομον ουτος αναπειθει τους ανθρωπους σεβεσθαι τον θεον 
44N 018:014 μελλοντος δε του παυλου ανοιγειν το στομα ειπεν ο γαλλιων προς τους ιουδαιους ει μεν ουν ην αδικημα τι η ραδιουργημα πονηρον ω ιουδαιοι κατα λογον αν ηνεσχομην υμων 
44N 018:015 ει δε ζητημα εστιν περι λογου και ονοματων και νομου του καθ υμας οψεσθε αυτοι κριτης γαρ εγω τουτων ου βουλομαι ειναι 
44N 018:016 και απηλασεν αυτους απο του βηματος 
44N 018:017 επιλαβομενοι δε παντες οι ελληνες σωσθενην τον αρχισυναγωγον ετυπτον εμπροσθεν του βηματος και ουδεν τουτων τω γαλλιωνι εμελεν 
44N 018:018 ο δε παυλος ετι προσμεινας ημερας ικανας τοις αδελφοις αποταξαμενος εξεπλει εις την συριαν και συν αυτω πρισκιλλα και ακυλας κειραμενος την κεφαλην εν κεγχρεαις ειχεν γαρ ευχην 
44N 018:019 κατηντησεν δε εις εφεσον κακεινους κατελιπεν αυτου αυτος δε εισελθων εις την συναγωγην διελεχθη τοις ιουδαιοις 
44N 018:020 ερωτωντων δε αυτων επι πλειονα χρονον μειναι παρ αυτοις ουκ επενευσεν 
44N 018:021 αλλ απεταξατο αυτοις ειπων δει με παντως την εορτην την ερχομενην ποιησαι εις ιεροσολυμα παλιν δε ανακαμψω προς υμας του θεου θελοντος και ανηχθη απο της εφεσου 
44N 018:022 και κατελθων εις καισαρειαν αναβας και ασπασαμενος την εκκλησιαν κατεβη εις αντιοχειαν 
44N 018:023 και ποιησας χρονον τινα εξηλθεν διερχομενος καθεξης την γαλατικην χωραν και φρυγιαν επιστηριζων παντας τους μαθητας 
44N 018:024 ιουδαιος δε τις απολλως ονοματι αλεξανδρευς τω γενει ανηρ λογιος κατηντησεν εις εφεσον δυνατος ων εν ταις γραφαις 
44N 018:025 ουτος ην κατηχημενος την οδον του κυριου και ζεων τω πνευματι ελαλει και εδιδασκεν ακριβως τα περι του κυριου επισταμενος μονον το βαπτισμα ιωαννου 
44N 018:026 ουτος τε ηρξατο παρρησιαζεσθαι εν τη συναγωγη ακουσαντες δε αυτου ακυλας και πρισκιλλα προσελαβοντο αυτον και ακριβεστερον αυτω εξεθεντο την του θεου οδον 
44N 018:027 βουλομενου δε αυτου διελθειν εις την αχαιαν προτρεψαμενοι οι αδελφοι εγραψαν τοις μαθηταις αποδεξασθαι αυτον ος παραγενομενος συνεβαλετο πολυ τοις πεπιστευκοσιν δια της χαριτος 
44N 018:028 ευτονως γαρ τοις ιουδαιοις διακατηλεγχετο δημοσια επιδεικνυς δια των γραφων ειναι τον χριστον ιησουν 
44N 019:001 εγενετο δε εν τω τον απολλω ειναι εν κορινθω παυλον διελθοντα τα ανωτερικα μερη ελθειν εις εφεσον και ευρων τινας μαθητας 
44N 019:002 ειπεν προς αυτους ει πνευμα αγιον ελαβετε πιστευσαντες οι δε ειπον προς αυτον αλλ ουδε ει πνευμα αγιον εστιν ηκουσαμεν 
44N 019:003 ειπεν τε προς αυτους εις τι ουν εβαπτισθητε οι δε ειπον εις το ιωαννου βαπτισμα 
44N 019:004 ειπεν δε παυλος ιωαννης μεν εβαπτισεν βαπτισμα μετανοιας τω λαω λεγων εις τον ερχομενον μετ αυτον ινα πιστευσωσιν τουτ εστιν εις τον χριστον ιησουν 
44N 019:005 ακουσαντες δε εβαπτισθησαν εις το ονομα του κυριου ιησου 
44N 019:006 και επιθεντος αυτοις του παυλου τας χειρας ηλθεν το πνευμα το αγιον επ αυτους ελαλουν τε γλωσσαις και προεφητευον 
44N 019:007 ησαν δε οι παντες ανδρες ωσει δεκαδυο 
44N 019:008 εισελθων δε εις την συναγωγην επαρρησιαζετο επι μηνας τρεις διαλεγομενος και πειθων τα περι της βασιλειας του θεου 
44N 019:009 ως δε τινες εσκληρυνοντο και ηπειθουν κακολογουντες την οδον ενωπιον του πληθους αποστας απ αυτων αφωρισεν τους μαθητας καθ ημεραν διαλεγομενος εν τη σχολη τυραννου τινος 
44N 019:010 τουτο δε εγενετο επι ετη δυο ωστε παντας τους κατοικουντας την ασιαν ακουσαι τον λογον του κυριου ιησου ιουδαιους τε και ελληνας 
44N 019:011 δυναμεις τε ου τας τυχουσας εποιει ο θεος δια των χειρων παυλου 
44N 019:012 ωστε και επι τους ασθενουντας επιφερεσθαι απο του χρωτος αυτου σουδαρια η σιμικινθια και απαλλασσεσθαι απ αυτων τας νοσους τα τε πνευματα τα πονηρα εξερχεσθαι απ αυτων 
44N 019:013 επεχειρησαν δε τινες απο των περιερχομενων ιουδαιων εξορκιστων ονομαζειν επι τους εχοντας τα πνευματα τα πονηρα το ονομα του κυριου ιησου λεγοντες ορκιζομεν υμας τον ιησουν ον ο παυλος κηρυσσει 
44N 019:014 ησαν δε τινες υιοι σκευα ιουδαιου αρχιερεως επτα οι τουτο ποιουντες 
44N 019:015 αποκριθεν δε το πνευμα το πονηρον ειπεν τον ιησουν γινωσκω και τον παυλον επισταμαι υμεις δε τινες εστε 
44N 019:016 και εφαλλομενος επ αυτους ο ανθρωπος εν ω ην το πνευμα το πονηρον και κατακυριευσας αυτων ισχυσεν κατ αυτων ωστε γυμνους και τετραυματισμενους εκφυγειν εκ του οικου εκεινου 
44N 019:017 τουτο δε εγενετο γνωστον πασιν ιουδαιοις τε και ελλησιν τοις κατοικουσιν την εφεσον και επεπεσεν φοβος επι παντας αυτους και εμεγαλυνετο το ονομα του κυριου ιησου 
44N 019:018 πολλοι τε των πεπιστευκοτων ηρχοντο εξομολογουμενοι και αναγγελλοντες τας πραξεις αυτων 
44N 019:019 ικανοι δε των τα περιεργα πραξαντων συνενεγκαντες τας βιβλους κατεκαιον ενωπιον παντων και συνεψηφισαν τας τιμας αυτων και ευρον αργυριου μυριαδας πεντε 
44N 019:020 ουτως κατα κρατος ο λογος του κυριου ηυξανεν και ισχυεν 
44N 019:021 ως δε επληρωθη ταυτα εθετο ο παυλος εν τω πνευματι διελθων την μακεδονιαν και αχαιαν πορευεσθαι εις ιερουσαλημ ειπων οτι μετα το γενεσθαι με εκει δει με και ρωμην ιδειν 
44N 019:022 αποστειλας δε εις την μακεδονιαν δυο των διακονουντων αυτω τιμοθεον και εραστον αυτος επεσχεν χρονον εις την ασιαν 
44N 019:023 εγενετο δε κατα τον καιρον εκεινον ταραχος ουκ ολιγος περι της οδου 
44N 019:024 δημητριος γαρ τις ονοματι αργυροκοπος ποιων ναους αργυρους αρτεμιδος παρειχετο τοις τεχνιταις εργασιαν ουκ ολιγην 
44N 019:025 ους συναθροισας και τους περι τα τοιαυτα εργατας ειπεν ανδρες επιστασθε οτι εκ ταυτης της εργασιας η ευπορια ημων εστιν 
44N 019:026 και θεωρειτε και ακουετε οτι ου μονον εφεσου αλλα σχεδον πασης της ασιας ο παυλος ουτος πεισας μετεστησεν ικανον οχλον λεγων οτι ουκ εισιν θεοι οι δια χειρων γινομενοι 
44N 019:027 ου μονον δε τουτο κινδυνευει ημιν το μερος εις απελεγμον ελθειν αλλα και το της μεγαλης θεας αρτεμιδος ιερον εις ουδεν λογισθηναι μελλειν  {VAR1: δε } {VAR2: τε } και καθαιρεισθαι την μεγαλειοτητα αυτης ην ολη η ασια και η οικουμενη σεβεται 
44N 019:028 ακουσαντες δε και γενομενοι πληρεις θυμου εκραζον λεγοντες μεγαλη η αρτεμις εφεσιων 
44N 019:029 και επλησθη η πολις ολη συγχυσεως ωρμησαν τε ομοθυμαδον εις το θεατρον συναρπασαντες γαιον και αρισταρχον μακεδονας συνεκδημους του παυλου 
44N 019:030 του δε παυλου βουλομενου εισελθειν εις τον δημον ουκ ειων αυτον οι μαθηται 
44N 019:031 τινες δε και των ασιαρχων οντες αυτω φιλοι πεμψαντες προς αυτον παρεκαλουν μη δουναι εαυτον εις το θεατρον 
44N 019:032 αλλοι μεν ουν αλλο τι εκραζον ην γαρ η εκκλησια συγκεχυμενη και οι πλειους ουκ ηδεισαν τινος ενεκεν συνεληλυθεισαν 
44N 019:033 εκ δε του οχλου προεβιβασαν αλεξανδρον  {VAR1: προβαλοντων } {VAR2: προβαλλοντων } αυτον των ιουδαιων ο δε αλεξανδρος κατασεισας την χειρα ηθελεν απολογεισθαι τω δημω 
44N 019:034 επιγνοντων δε οτι ιουδαιος εστιν φωνη εγενετο μια εκ παντων ως επι ωρας δυο κραζοντων μεγαλη η αρτεμις εφεσιων 
44N 019:035 καταστειλας δε ο γραμματευς τον οχλον φησιν ανδρες εφεσιοι τις γαρ εστιν ανθρωπος ος ου γινωσκει την εφεσιων πολιν νεωκορον ουσαν της μεγαλης θεας αρτεμιδος και του διοπετους 
44N 019:036 αναντιρρητων ουν οντων τουτων δεον εστιν υμας κατεσταλμενους υπαρχειν και μηδεν προπετες πραττειν 
44N 019:037 ηγαγετε γαρ τους ανδρας τουτους ουτε ιεροσυλους ουτε βλασφημουντας την θεαν υμων 
44N 019:038 ει μεν ουν δημητριος και οι συν αυτω τεχνιται προς τινα λογον εχουσιν αγοραιοι αγονται και ανθυπατοι εισιν εγκαλειτωσαν αλληλοις 
44N 019:039 ει δε τι περι ετερων επιζητειτε εν τη εννομω εκκλησια επιλυθησεται 
44N 019:040 και γαρ κινδυνευομεν εγκαλεισθαι στασεως περι της σημερον μηδενος αιτιου υπαρχοντος περι ου δυνησομεθα αποδουναι λογον της συστροφης ταυτης 
44N 019:041 και ταυτα ειπων απελυσεν την εκκλησιαν 
44N 020:001 μετα δε το παυσασθαι τον θορυβον προσκαλεσαμενος ο παυλος τους μαθητας και ασπασαμενος εξηλθεν πορευθηναι εις την μακεδονιαν 
44N 020:002 διελθων δε τα μερη εκεινα και παρακαλεσας αυτους λογω πολλω ηλθεν εις την ελλαδα 
44N 020:003 ποιησας τε μηνας τρεις γενομενης αυτω επιβουλης υπο των ιουδαιων μελλοντι αναγεσθαι εις την συριαν εγενετο γνωμη του υποστρεφειν δια μακεδονιας 
44N 020:004 συνειπετο δε αυτω αχρι της ασιας σωπατρος βεροιαιος θεσσαλονικεων δε αρισταρχος και σεκουνδος και γαιος δερβαιος και τιμοθεος ασιανοι δε τυχικος και τροφιμος 
44N 020:005 ουτοι προελθοντες εμενον ημας εν τρωαδι 
44N 020:006 ημεις δε εξεπλευσαμεν μετα τας ημερας των αζυμων απο φιλιππων και ηλθομεν προς αυτους εις την τρωαδα αχρις ημερων πεντε ου διετριψαμεν ημερας επτα 
44N 020:007 εν δε τη μια των σαββατων συνηγμενων των μαθητων του κλασαι αρτον ο παυλος διελεγετο αυτοις μελλων εξιεναι τη επαυριον παρετεινεν τε τον λογον μεχρι μεσονυκτιου 
44N 020:008 ησαν δε λαμπαδες ικαναι εν τω υπερωω ου ησαν συνηγμενοι 
44N 020:009 καθημενος δε τις νεανιας ονοματι ευτυχος επι της θυριδος καταφερομενος υπνω βαθει διαλεγομενου του παυλου επι πλειον κατενεχθεις απο του υπνου επεσεν απο του τριστεγου κατω και ηρθη νεκρος 
44N 020:010 καταβας δε ο παυλος επεπεσεν αυτω και συμπεριλαβων ειπεν μη θορυβεισθε η γαρ ψυχη αυτου εν αυτω εστιν 
44N 020:011 αναβας δε και κλασας αρτον και γευσαμενος εφ ικανον τε ομιλησας αχρις αυγης ουτως εξηλθεν 
44N 020:012 ηγαγον δε τον παιδα ζωντα και παρεκληθησαν ου μετριως 
44N 020:013 ημεις δε προελθοντες επι το πλοιον ανηχθημεν εις την ασσον εκειθεν μελλοντες αναλαμβανειν τον παυλον ουτως γαρ ην διατεταγμενος μελλων αυτος πεζευειν 
44N 020:014 ως δε συνεβαλεν ημιν εις την ασσον αναλαβοντες αυτον ηλθομεν εις μιτυληνην 
44N 020:015 κακειθεν αποπλευσαντες τη επιουση κατηντησαμεν αντικρυ χιου τη δε ετερα παρεβαλομεν εις σαμον και μειναντες εν τρωγυλλιω τη εχομενη ηλθομεν εις μιλητον 
44N 020:016 εκρινεν γαρ ο παυλος παραπλευσαι την εφεσον οπως μη γενηται αυτω χρονοτριβησαι εν τη ασια εσπευδεν γαρ ει δυνατον ην αυτω την ημεραν της πεντηκοστης γενεσθαι εις ιεροσολυμα 
44N 020:017 απο δε της μιλητου πεμψας εις εφεσον μετεκαλεσατο τους πρεσβυτερους της εκκλησιας 
44N 020:018 ως δε παρεγενοντο προς αυτον ειπεν αυτοις υμεις επιστασθε απο πρωτης ημερας αφ ης επεβην εις την ασιαν πως μεθ υμων τον παντα χρονον εγενομην 
44N 020:019 δουλευων τω κυριω μετα πασης ταπεινοφροσυνης και πολλων δακρυων και πειρασμων των συμβαντων μοι εν ταις επιβουλαις των ιουδαιων 
44N 020:020 ως ουδεν υπεστειλαμην των συμφεροντων του μη αναγγειλαι υμιν και διδαξαι υμας δημοσια και κατ οικους 
44N 020:021 διαμαρτυρομενος ιουδαιοις τε και ελλησιν την εις τον θεον μετανοιαν και πιστιν την εις τον κυριον ημων ιησουν χριστον 
44N 020:022 και νυν ιδου εγω δεδεμενος τω πνευματι πορευομαι εις ιερουσαλημ τα εν αυτη συναντησοντα μοι μη ειδως 
44N 020:023 πλην οτι το πνευμα το αγιον κατα πολιν διαμαρτυρεται λεγον οτι δεσμα με και θλιψεις μενουσιν 
44N 020:024 αλλ ουδενος λογον ποιουμαι ουδε εχω την ψυχην μου τιμιαν εμαυτω ως τελειωσαι τον δρομον μου μετα χαρας και την διακονιαν ην ελαβον παρα του κυριου ιησου διαμαρτυρασθαι το ευαγγελιον της χαριτος του θεου 
44N 020:025 και νυν ιδου εγω οιδα οτι ουκετι οψεσθε το προσωπον μου υμεις παντες εν οις διηλθον κηρυσσων την βασιλειαν του θεου 
44N 020:026 διο μαρτυρομαι υμιν εν τη σημερον ημερα οτι καθαρος εγω απο του αιματος παντων 
44N 020:027 ου γαρ υπεστειλαμην του μη αναγγειλαι υμιν πασαν την βουλην του θεου 
44N 020:028 προσεχετε ουν εαυτοις και παντι τω ποιμνιω εν ω υμας το πνευμα το αγιον εθετο επισκοπους ποιμαινειν την εκκλησιαν του θεου ην περιεποιησατο δια του ιδιου αιματος 
44N 020:029 εγω γαρ οιδα τουτο οτι εισελευσονται μετα την αφιξιν μου λυκοι βαρεις εις υμας μη φειδομενοι του ποιμνιου 
44N 020:030 και εξ υμων αυτων αναστησονται ανδρες λαλουντες διεστραμμενα του αποσπαν τους μαθητας οπισω αυτων 
44N 020:031 διο γρηγορειτε μνημονευοντες οτι τριετιαν νυκτα και ημεραν ουκ επαυσαμην μετα δακρυων νουθετων ενα εκαστον 
44N 020:032 και  {VAR1: τανυν } {VAR2: τα νυν } παρατιθεμαι υμας αδελφοι τω θεω και τω λογω της χαριτος αυτου τω δυναμενω εποικοδομησαι και δουναι υμιν κληρονομιαν εν τοις ηγιασμενοις πασιν 
44N 020:033 αργυριου η χρυσιου η ιματισμου ουδενος επεθυμησα 
44N 020:034 αυτοι δε γινωσκετε οτι ταις χρειαις μου και τοις ουσιν μετ εμου υπηρετησαν αι χειρες αυται 
44N 020:035 παντα υπεδειξα υμιν οτι ουτως κοπιωντας δει αντιλαμβανεσθαι των ασθενουντων μνημονευειν τε των λογων του κυριου ιησου οτι αυτος ειπεν μακαριον εστιν διδοναι μαλλον η λαμβανειν 
44N 020:036 και ταυτα ειπων θεις τα γονατα αυτου συν πασιν αυτοις προσηυξατο 
44N 020:037 ικανος δε εγενετο κλαυθμος παντων και επιπεσοντες επι τον τραχηλον του παυλου κατεφιλουν αυτον 
44N 020:038 οδυνωμενοι μαλιστα επι τω λογω ω ειρηκει οτι ουκετι μελλουσιν το προσωπον αυτου θεωρειν προεπεμπον δε αυτον εις το πλοιον 
44N 021:001 ως δε εγενετο αναχθηναι ημας αποσπασθεντας απ αυτων ευθυδρομησαντες ηλθομεν εις την κων τη δε εξης εις την ροδον κακειθεν εις παταρα 
44N 021:002 και ευροντες πλοιον διαπερων εις φοινικην επιβαντες ανηχθημεν 
44N 021:003 αναφαναντες δε την κυπρον και καταλιποντες αυτην ευωνυμον επλεομεν εις συριαν και κατηχθημεν εις τυρον εκεισε γαρ ην το πλοιον αποφορτιζομενον τον γομον 
44N 021:004 και ανευροντες  {VAR1: τους } μαθητας επεμειναμεν αυτου ημερας επτα οιτινες τω παυλω ελεγον δια του πνευματος μη αναβαινειν εις ιερουσαλημ 
44N 021:005 οτε δε εγενετο ημας εξαρτισαι τας ημερας εξελθοντες επορευομεθα προπεμποντων ημας παντων συν γυναιξιν και τεκνοις εως εξω της πολεως και θεντες τα γονατα επι τον αιγιαλον προσηυξαμεθα 
44N 021:006 και ασπασαμενοι αλληλους επεβημεν εις το πλοιον εκεινοι δε υπεστρεψαν εις τα ιδια 
44N 021:007 ημεις δε τον πλουν διανυσαντες απο τυρου κατηντησαμεν εις πτολεμαιδα και ασπασαμενοι τους αδελφους εμειναμεν ημεραν μιαν παρ αυτοις 
44N 021:008 τη δε επαυριον εξελθοντες οι περι τον παυλον  {VAR1: ηλθον } {VAR2: ηλθομεν } εις καισαρειαν και εισελθοντες εις τον οικον φιλιππου του ευαγγελιστου του οντος εκ των επτα εμειναμεν παρ αυτω 
44N 021:009 τουτω δε ησαν θυγατερες παρθενοι τεσσαρες προφητευουσαι 
44N 021:010 επιμενοντων δε ημων ημερας πλειους κατηλθεν τις απο της ιουδαιας προφητης ονοματι αγαβος 
44N 021:011 και ελθων προς ημας και αρας την ζωνην του παυλου δησας τε αυτου τας χειρας και τους ποδας ειπεν ταδε λεγει το πνευμα το αγιον τον ανδρα ου εστιν η ζωνη αυτη ουτως δησουσιν εν ιερουσαλημ οι ιουδαιοι και παραδωσουσιν εις χειρας εθνων 
44N 021:012 ως δε ηκουσαμεν ταυτα παρεκαλουμεν ημεις τε και οι εντοπιοι του μη αναβαινειν αυτον εις ιερουσαλημ 
44N 021:013 απεκριθη δε ο παυλος τι ποιειτε κλαιοντες και συνθρυπτοντες μου την καρδιαν εγω γαρ ου μονον δεθηναι αλλα και αποθανειν εις ιερουσαλημ ετοιμως εχω υπερ του ονοματος του κυριου ιησου 
44N 021:014 μη πειθομενου δε αυτου ησυχασαμεν ειποντες το θελημα του κυριου γενεσθω 
44N 021:015 μετα δε τας ημερας ταυτας αποσκευασαμενοι ανεβαινομεν εις ιερουσαλημ 
44N 021:016 συνηλθον δε και των μαθητων απο καισαρειας συν ημιν αγοντες παρ ω ξενισθωμεν μνασωνι τινι κυπριω αρχαιω μαθητη 
44N 021:017 γενομενων δε ημων εις ιεροσολυμα ασμενως εδεξαντο ημας οι αδελφοι 
44N 021:018 τη δε επιουση εισηει ο παυλος συν ημιν προς ιακωβον παντες τε παρεγενοντο οι πρεσβυτεροι 
44N 021:019 και ασπασαμενος αυτους εξηγειτο καθ εν εκαστον ων εποιησεν ο θεος εν τοις εθνεσιν δια της διακονιας αυτου 
44N 021:020 οι δε ακουσαντες εδοξαζον τον κυριον ειπον τε αυτω θεωρεις αδελφε ποσαι μυριαδες εισιν ιουδαιων των πεπιστευκοτων και παντες ζηλωται του νομου υπαρχουσιν 
44N 021:021 κατηχηθησαν δε περι σου οτι αποστασιαν διδασκεις απο μωσεως τους κατα τα εθνη παντας ιουδαιους λεγων μη περιτεμνειν αυτους τα τεκνα μηδε τοις εθεσιν περιπατειν 
44N 021:022 τι ουν εστιν παντως δει πληθος συνελθειν ακουσονται γαρ οτι εληλυθας 
44N 021:023 τουτο ουν ποιησον ο σοι λεγομεν εισιν ημιν ανδρες τεσσαρες ευχην εχοντες εφ εαυτων 
44N 021:024 τουτους παραλαβων αγνισθητι συν αυτοις και δαπανησον επ αυτοις ινα ξυρησωνται την κεφαλην και γνωσιν παντες οτι ων κατηχηνται περι σου ουδεν εστιν αλλα στοιχεις και αυτος τον νομον φυλασσων 
44N 021:025 περι δε των πεπιστευκοτων εθνων ημεις επεστειλαμεν κριναντες μηδεν τοιουτον τηρειν αυτους ει μη φυλασσεσθαι αυτους το τε ειδωλοθυτον και το αιμα και πνικτον και πορνειαν 
44N 021:026 τοτε ο παυλος παραλαβων τους ανδρας τη εχομενη ημερα συν αυτοις αγνισθεις εισηει εις το ιερον διαγγελλων την εκπληρωσιν των ημερων του αγνισμου εως ου προσηνεχθη υπερ ενος εκαστου αυτων η προσφορα 
44N 021:027 ως δε εμελλον αι επτα ημεραι συντελεισθαι οι απο της ασιας ιουδαιοι θεασαμενοι αυτον εν τω ιερω συνεχεον παντα τον οχλον και επεβαλον τας χειρας επ αυτον 
44N 021:028 κραζοντες ανδρες ισραηλιται βοηθειτε ουτος εστιν ο ανθρωπος ο κατα του λαου και του νομου και του τοπου τουτου παντας πανταχου διδασκων ετι τε και ελληνας εισηγαγεν εις το ιερον και κεκοινωκεν τον αγιον τοπον τουτον 
44N 021:029 ησαν γαρ προεωρακοτες τροφιμον τον εφεσιον εν τη πολει συν αυτω ον ενομιζον οτι εις το ιερον εισηγαγεν ο παυλος 
44N 021:030 εκινηθη τε η πολις ολη και εγενετο συνδρομη του λαου και επιλαβομενοι του παυλου ειλκον αυτον εξω του ιερου και ευθεως εκλεισθησαν αι θυραι 
44N 021:031 ζητουντων δε αυτον αποκτειναι ανεβη φασις τω χιλιαρχω της σπειρης οτι ολη συγκεχυται ιερουσαλημ 
44N 021:032 ος εξαυτης παραλαβων στρατιωτας και εκατονταρχους κατεδραμεν επ αυτους οι δε ιδοντες τον χιλιαρχον και τους στρατιωτας επαυσαντο τυπτοντες τον παυλον 
44N 021:033 τοτε εγγισας ο χιλιαρχος επελαβετο αυτου και εκελευσεν δεθηναι αλυσεσιν δυσιν και επυνθανετο τις αν ειη και τι εστιν πεποιηκως 
44N 021:034 αλλοι δε αλλο τι εβοων εν τω οχλω μη δυναμενος δε γνωναι το ασφαλες δια τον θορυβον εκελευσεν αγεσθαι αυτον εις την παρεμβολην 
44N 021:035 οτε δε εγενετο επι τους αναβαθμους συνεβη βασταζεσθαι αυτον υπο των στρατιωτων δια την βιαν του οχλου 
44N 021:036 ηκολουθει γαρ το πληθος του λαου κραζον αιρε αυτον 
44N 021:037 μελλων τε εισαγεσθαι εις την παρεμβολην ο παυλος λεγει τω χιλιαρχω ει εξεστιν μοι ειπειν τι προς σε ο δε εφη ελληνιστι γινωσκεις 
44N 021:038 ουκ αρα συ ει ο αιγυπτιος ο προ τουτων των ημερων αναστατωσας και εξαγαγων εις την ερημον τους τετρακισχιλιους ανδρας των σικαριων 
44N 021:039 ειπεν δε ο παυλος εγω ανθρωπος μεν ειμι ιουδαιος ταρσευς της κιλικιας ουκ ασημου πολεως πολιτης δεομαι δε σου επιτρεψον μοι λαλησαι προς τον λαον 
44N 021:040 επιτρεψαντος δε αυτου ο παυλος εστως επι των αναβαθμων κατεσεισεν τη χειρι τω λαω πολλης δε σιγης γενομενης προσεφωνησεν τη εβραιδι διαλεκτω λεγων 
44N 022:001 ανδρες αδελφοι και πατερες ακουσατε μου της προς υμας νυν απολογιας 
44N 022:002 ακουσαντες δε οτι τη εβραιδι διαλεκτω προσεφωνει αυτοις μαλλον παρεσχον ησυχιαν και φησιν 
44N 022:003 εγω μεν ειμι ανηρ ιουδαιος γεγεννημενος εν ταρσω της κιλικιας ανατεθραμμενος δε εν τη πολει ταυτη παρα τους ποδας γαμαλιηλ πεπαιδευμενος κατα ακριβειαν του πατρωου νομου ζηλωτης υπαρχων του θεου καθως παντες υμεις εστε σημερον 
44N 022:004 ος ταυτην την οδον εδιωξα αχρι θανατου δεσμευων και παραδιδους εις φυλακας ανδρας τε και γυναικας 
44N 022:005 ως και ο αρχιερευς μαρτυρει μοι και παν το πρεσβυτεριον παρ ων και επιστολας δεξαμενος προς τους αδελφους εις δαμασκον επορευομην αξων και τους εκεισε οντας δεδεμενους εις ιερουσαλημ ινα τιμωρηθωσιν 
44N 022:006 εγενετο δε μοι πορευομενω και εγγιζοντι τη δαμασκω περι μεσημβριαν εξαιφνης εκ του ουρανου περιαστραψαι φως ικανον περι εμε 
44N 022:007 επεσον τε εις το εδαφος και ηκουσα φωνης λεγουσης μοι σαουλ σαουλ τι με διωκεις 
44N 022:008 εγω δε απεκριθην τις ει κυριε ειπεν τε προς με εγω ειμι ιησους ο ναζωραιος ον συ διωκεις 
44N 022:009 οι δε συν εμοι οντες το μεν φως εθεασαντο και εμφοβοι εγενοντο την δε φωνην ουκ ηκουσαν του λαλουντος μοι 
44N 022:010 ειπον δε τι ποιησω κυριε ο δε κυριος ειπεν προς με αναστας πορευου εις δαμασκον κακει σοι λαληθησεται περι παντων ων τετακται σοι ποιησαι 
44N 022:011 ως δε ουκ ενεβλεπον απο της δοξης του φωτος εκεινου χειραγωγουμενος υπο των συνοντων μοι ηλθον εις δαμασκον 
44N 022:012 ανανιας δε τις ανηρ ευσεβης κατα τον νομον μαρτυρουμενος υπο παντων των κατοικουντων ιουδαιων 
44N 022:013 ελθων προς με και επιστας ειπεν μοι σαουλ αδελφε αναβλεψον καγω αυτη τη ωρα ανεβλεψα εις αυτον 
44N 022:014 ο δε ειπεν ο θεος των πατερων ημων προεχειρισατο σε γνωναι το θελημα αυτου και ιδειν τον δικαιον και ακουσαι φωνην εκ του στοματος αυτου 
44N 022:015 οτι εση μαρτυς αυτω προς παντας ανθρωπους ων εωρακας και ηκουσας 
44N 022:016 και νυν τι μελλεις αναστας βαπτισαι και απολουσαι τας αμαρτιας σου επικαλεσαμενος το ονομα του κυριου 
44N 022:017 εγενετο δε μοι υποστρεψαντι εις ιερουσαλημ και προσευχομενου μου εν τω ιερω γενεσθαι με εν εκστασει 
44N 022:018 και ιδειν αυτον λεγοντα μοι σπευσον και εξελθε εν ταχει εξ ιερουσαλημ διοτι ου παραδεξονται σου την μαρτυριαν περι εμου 
44N 022:019 καγω ειπον κυριε αυτοι επιστανται οτι εγω ημην φυλακιζων και δερων κατα τας συναγωγας τους πιστευοντας επι σε 
44N 022:020 και οτε εξεχειτο το αιμα στεφανου του μαρτυρος σου και αυτος ημην εφεστως και συνευδοκων τη αναιρεσει αυτου και φυλασσων τα ιματια των αναιρουντων αυτον 
44N 022:021 και ειπεν προς με πορευου οτι εγω εις εθνη μακραν εξαποστελω σε 
44N 022:022 ηκουον δε αυτου αχρι τουτου του λογου και επηραν την φωνην αυτων λεγοντες αιρε απο της γης τον τοιουτον ου γαρ καθηκον αυτον ζην 
44N 022:023 κραυγαζοντων δε αυτων και ριπτουντων τα ιματια και κονιορτον βαλλοντων εις τον αερα 
44N 022:024 εκελευσεν αυτον ο χιλιαρχος αγεσθαι εις την παρεμβολην ειπων μαστιξιν ανεταζεσθαι αυτον ινα επιγνω δι ην αιτιαν ουτως επεφωνουν αυτω 
44N 022:025 ως δε  {VAR1: προετεινεν } {VAR2: προετειναν } αυτον τοις ιμασιν ειπεν προς τον εστωτα εκατονταρχον ο παυλος ει ανθρωπον ρωμαιον και ακατακριτον εξεστιν υμιν μαστιζειν 
44N 022:026 ακουσας δε ο εκατονταρχος προσελθων απηγγειλεν τω χιλιαρχω λεγων ορα τι μελλεις ποιειν ο γαρ ανθρωπος ουτος ρωμαιος εστιν 
44N 022:027 προσελθων δε ο χιλιαρχος ειπεν αυτω λεγε μοι ει συ ρωμαιος ει ο δε εφη ναι 
44N 022:028 απεκριθη τε ο χιλιαρχος εγω πολλου κεφαλαιου την πολιτειαν ταυτην εκτησαμην ο δε παυλος εφη εγω δε και γεγεννημαι 
44N 022:029 ευθεως ουν απεστησαν απ αυτου οι μελλοντες αυτον ανεταζειν και ο χιλιαρχος δε εφοβηθη επιγνους οτι ρωμαιος εστιν και οτι ην αυτον δεδεκως 
44N 022:030 τη δε επαυριον βουλομενος γνωναι το ασφαλες το τι κατηγορειται παρα των ιουδαιων ελυσεν αυτον απο των δεσμων και εκελευσεν ελθειν τους αρχιερεις και ολον το συνεδριον αυτων και καταγαγων τον παυλον εστησεν εις αυτους 
44N 023:001 ατενισας δε ο παυλος τω συνεδριω ειπεν ανδρες αδελφοι εγω παση συνειδησει αγαθη πεπολιτευμαι τω θεω αχρι ταυτης της ημερας 
44N 023:002 ο δε αρχιερευς ανανιας επεταξεν τοις παρεστωσιν αυτω τυπτειν αυτου το στομα 
44N 023:003 τοτε ο παυλος προς αυτον ειπεν τυπτειν σε μελλει ο θεος τοιχε κεκονιαμενε και συ καθη κρινων με κατα τον νομον και παρανομων κελευεις με τυπτεσθαι 
44N 023:004 οι δε παρεστωτες ειπον τον αρχιερεα του θεου λοιδορεις 
44N 023:005 εφη τε ο παυλος ουκ ηδειν αδελφοι οτι εστιν αρχιερευς γεγραπται γαρ αρχοντα του λαου σου ουκ ερεις κακως 
44N 023:006 γνους δε ο παυλος οτι το εν μερος εστιν σαδδουκαιων το δε ετερον φαρισαιων εκραξεν εν τω συνεδριω ανδρες αδελφοι εγω φαρισαιος ειμι υιος φαρισαιου περι ελπιδος και αναστασεως νεκρων εγω κρινομαι 
44N 023:007 τουτο δε αυτου λαλησαντος εγενετο στασις των φαρισαιων και των σαδδουκαιων και εσχισθη το πληθος 
44N 023:008 σαδδουκαιοι μεν γαρ λεγουσιν μη ειναι αναστασιν μηδε αγγελον μητε πνευμα φαρισαιοι δε ομολογουσιν τα αμφοτερα 
44N 023:009 εγενετο δε κραυγη μεγαλη και ανασταντες οι γραμματεις του μερους των φαρισαιων διεμαχοντο λεγοντες ουδεν κακον ευρισκομεν εν τω ανθρωπω τουτω ει δε πνευμα ελαλησεν αυτω η αγγελος μη θεομαχωμεν 
44N 023:010 πολλης δε γενομενης στασεως ευλαβηθεις ο χιλιαρχος μη διασπασθη ο παυλος υπ αυτων εκελευσεν το στρατευμα καταβαν αρπασαι αυτον εκ μεσου αυτων αγειν τε εις την παρεμβολην 
44N 023:011 τη δε επιουση νυκτι επιστας αυτω ο κυριος ειπεν θαρσει παυλε ως γαρ διεμαρτυρω τα περι εμου εις ιερουσαλημ ουτως σε δει και εις ρωμην μαρτυρησαι 
44N 023:012 γενομενης δε ημερας ποιησαντες τινες των ιουδαιων συστροφην ανεθεματισαν εαυτους λεγοντες μητε φαγειν μητε πιειν εως ου αποκτεινωσιν τον παυλον 
44N 023:013 ησαν δε πλειους τεσσαρακοντα οι ταυτην την συνωμοσιαν πεποιηκοτες 
44N 023:014 οιτινες προσελθοντες τοις αρχιερευσιν και τοις πρεσβυτεροις ειπον αναθεματι ανεθεματισαμεν εαυτους μηδενος γευσασθαι εως ου αποκτεινωμεν τον παυλον 
44N 023:015 νυν ουν υμεις εμφανισατε τω χιλιαρχω συν τω συνεδριω οπως αυριον αυτον καταγαγη προς υμας ως μελλοντας διαγινωσκειν ακριβεστερον τα περι αυτου ημεις δε προ του εγγισαι αυτον ετοιμοι εσμεν του ανελειν αυτον 
44N 023:016 ακουσας δε ο υιος της αδελφης παυλου  {VAR1: το ενεδρον } {VAR2: την ενεδραν } παραγενομενος και εισελθων εις την παρεμβολην απηγγειλεν τω παυλω 
44N 023:017 προσκαλεσαμενος δε ο παυλος ενα των εκατονταρχων εφη τον νεανιαν τουτον απαγαγε προς τον χιλιαρχον εχει γαρ τι απαγγειλαι αυτω 
44N 023:018 ο μεν ουν παραλαβων αυτον ηγαγεν προς τον χιλιαρχον και φησιν ο δεσμιος παυλος προσκαλεσαμενος με ηρωτησεν τουτον τον νεανιαν αγαγειν προς σε εχοντα τι λαλησαι σοι 
44N 023:019 επιλαβομενος δε της χειρος αυτου ο χιλιαρχος και αναχωρησας κατ ιδιαν επυνθανετο τι εστιν ο εχεις απαγγειλαι μοι 
44N 023:020 ειπεν δε οτι οι ιουδαιοι συνεθεντο του ερωτησαι σε οπως αυριον εις το συνεδριον καταγαγης τον παυλον ως μελλοντες τι ακριβεστερον πυνθανεσθαι περι αυτου 
44N 023:021 συ ουν μη πεισθης αυτοις ενεδρευουσιν γαρ αυτον εξ αυτων ανδρες πλειους τεσσαρακοντα οιτινες ανεθεματισαν εαυτους μητε φαγειν μητε πιειν εως ου ανελωσιν αυτον και νυν ετοιμοι εισιν προσδεχομενοι την απο σου επαγγελιαν 
44N 023:022 ο μεν ουν χιλιαρχος απελυσεν τον νεανιαν παραγγειλας μηδενι εκλαλησαι οτι ταυτα ενεφανισας προς με 
44N 023:023 και προσκαλεσαμενος δυο τινας των εκατονταρχων ειπεν ετοιμασατε στρατιωτας διακοσιους οπως πορευθωσιν εως καισαρειας και ιππεις εβδομηκοντα και δεξιολαβους διακοσιους απο τριτης ωρας της νυκτος 
44N 023:024 κτηνη τε παραστησαι ινα επιβιβασαντες τον παυλον διασωσωσιν προς φηλικα τον ηγεμονα 
44N 023:025 γραψας επιστολην περιεχουσαν τον τυπον τουτον 
44N 023:026 κλαυδιος λυσιας τω κρατιστω ηγεμονι φηλικι χαιρειν 
44N 023:027 τον ανδρα τουτον συλληφθεντα υπο των ιουδαιων και μελλοντα αναιρεισθαι υπ αυτων επιστας συν τω στρατευματι εξειλομην αυτον μαθων οτι ρωμαιος εστιν 
44N 023:028 βουλομενος δε γνωναι την αιτιαν δι ην ενεκαλουν αυτω κατηγαγον αυτον εις το συνεδριον αυτων 
44N 023:029 ον ευρον εγκαλουμενον περι ζητηματων του νομου αυτων μηδεν δε αξιον θανατου η δεσμων εγκλημα εχοντα 
44N 023:030 μηνυθεισης δε μοι επιβουλης εις τον ανδρα μελλειν εσεσθαι υπο των ιουδαιων εξαυτης επεμψα προς σε παραγγειλας και τοις κατηγοροις λεγειν τα προς αυτον επι σου ερρωσο 
44N 023:031 οι μεν ουν στρατιωται κατα το διατεταγμενον αυτοις αναλαβοντες τον παυλον ηγαγον δια της νυκτος εις την αντιπατριδα 
44N 023:032 τη δε επαυριον εασαντες τους ιππεις πορευεσθαι συν αυτω υπεστρεψαν εις την παρεμβολην 
44N 023:033 οιτινες εισελθοντες εις την καισαρειαν και αναδοντες την επιστολην τω ηγεμονι παρεστησαν και τον παυλον αυτω 
44N 023:034 αναγνους δε ο ηγεμων και επερωτησας εκ ποιας επαρχιας εστιν και πυθομενος οτι απο κιλικιας 
44N 023:035 διακουσομαι σου εφη οταν και οι κατηγοροι σου παραγενωνται εκελευσεν τε αυτον εν τω πραιτωριω του ηρωδου φυλασσεσθαι 
44N 024:001 μετα δε πεντε ημερας κατεβη ο αρχιερευς ανανιας μετα των πρεσβυτερων και ρητορος τερτυλλου τινος οιτινες ενεφανισαν τω ηγεμονι κατα του παυλου 
44N 024:002 κληθεντος δε αυτου ηρξατο κατηγορειν ο τερτυλλος λεγων 
44N 024:003 πολλης ειρηνης τυγχανοντες δια σου και κατορθωματων γινομενων τω εθνει τουτω δια της σης προνοιας παντη τε και πανταχου αποδεχομεθα κρατιστε φηλιξ μετα πασης ευχαριστιας 
44N 024:004 ινα δε μη επι πλειον σε εγκοπτω παρακαλω ακουσαι σε ημων συντομως τη ση επιεικεια 
44N 024:005 ευροντες γαρ τον ανδρα τουτον λοιμον και κινουντα στασιν πασιν τοις ιουδαιοις τοις κατα την οικουμενην πρωτοστατην τε της των ναζωραιων αιρεσεως 
44N 024:006 ος και το ιερον επειρασεν βεβηλωσαι ον και εκρατησαμεν και κατα τον ημετερον νομον ηθελησαμεν κρινειν 
44N 024:007 παρελθων δε λυσιας ο χιλιαρχος μετα πολλης βιας εκ των χειρων ημων απηγαγεν 
44N 024:008 κελευσας τους κατηγορους αυτου ερχεσθαι επι σε παρ ου δυνηση αυτος ανακρινας περι παντων τουτων επιγνωναι ων ημεις κατηγορουμεν αυτου 
44N 024:009 συνεθεντο δε και οι ιουδαιοι φασκοντες ταυτα ουτως εχειν 
44N 024:010 απεκριθη δε ο παυλος νευσαντος αυτω του ηγεμονος λεγειν εκ πολλων ετων οντα σε κριτην τω εθνει τουτω επισταμενος ευθυμοτερον τα περι εμαυτου απολογουμαι 
44N 024:011 δυναμενου σου γνωναι οτι ου πλειους εισιν μοι ημεραι η δεκαδυο αφ ης ανεβην προσκυνησων εν ιερουσαλημ 
44N 024:012 και ουτε εν τω ιερω ευρον με προς τινα διαλεγομενον η επισυστασιν ποιουντα οχλου ουτε εν ταις συναγωγαις ουτε κατα την πολιν 
44N 024:013 ουτε παραστησαι  {VAR1: με } δυνανται περι ων νυν κατηγορουσιν μου 
44N 024:014 ομολογω δε τουτο σοι οτι κατα την οδον ην λεγουσιν αιρεσιν ουτως λατρευω τω πατρωω θεω πιστευων πασιν τοις κατα τον νομον και τοις προφηταις γεγραμμενοις 
44N 024:015 ελπιδα εχων εις τον θεον ην και αυτοι ουτοι προσδεχονται αναστασιν μελλειν εσεσθαι νεκρων δικαιων τε και αδικων 
44N 024:016 εν τουτω δε αυτος ασκω απροσκοπον συνειδησιν εχειν προς τον θεον και τους ανθρωπους διαπαντος 
44N 024:017 δι ετων δε πλειονων παρεγενομην ελεημοσυνας ποιησων εις το εθνος μου και προσφορας 
44N 024:018 εν οις ευρον με ηγνισμενον εν τω ιερω ου μετα οχλου ουδε μετα θορυβου τινες  {VAR1: δε } απο της ασιας ιουδαιοι 
44N 024:019 ους  {VAR1: δει } {VAR2: εδει } επι σου παρειναι και κατηγορειν ει τι εχοιεν προς με 
44N 024:020 η αυτοι ουτοι ειπατωσαν ει τι ευρον εν εμοι αδικημα σταντος μου επι του συνεδριου 
44N 024:021 η περι μιας ταυτης φωνης ης εκραξα εστως εν αυτοις οτι περι αναστασεως νεκρων εγω κρινομαι σημερον υφ υμων 
44N 024:022 ακουσας δε ταυτα ο φηλιξ ανεβαλετο αυτους ακριβεστερον ειδως τα περι της οδου ειπων οταν λυσιας ο χιλιαρχος καταβη διαγνωσομαι τα καθ υμας 
44N 024:023 διαταξαμενος τε τω εκατονταρχη τηρεισθαι τον παυλον εχειν τε ανεσιν και μηδενα κωλυειν των ιδιων αυτου υπηρετειν η προσερχεσθαι αυτω 
44N 024:024 μετα δε ημερας τινας παραγενομενος ο φηλιξ συν δρουσιλλη τη γυναικι αυτου ουση ιουδαια μετεπεμψατο τον παυλον και ηκουσεν αυτου περι της εις χριστον πιστεως 
44N 024:025 διαλεγομενου δε αυτου περι δικαιοσυνης και εγκρατειας και του κριματος του μελλοντος εσεσθαι εμφοβος γενομενος ο φηλιξ απεκριθη το νυν εχον πορευου καιρον δε μεταλαβων μετακαλεσομαι σε 
44N 024:026 αμα δε και ελπιζων οτι χρηματα δοθησεται αυτω υπο του παυλου οπως λυση αυτον διο και πυκνοτερον αυτον μεταπεμπομενος ωμιλει αυτω 
44N 024:027 διετιας δε πληρωθεισης ελαβεν διαδοχον ο φηλιξ πορκιον φηστον θελων τε χαριτας καταθεσθαι τοις ιουδαιοις ο φηλιξ κατελιπεν τον παυλον δεδεμενον 
44N 025:001 φηστος ουν επιβας τη επαρχια μετα τρεις ημερας ανεβη εις ιεροσολυμα απο καισαρειας 
44N 025:002 ενεφανισαν δε αυτω ο αρχιερευς και οι πρωτοι των ιουδαιων κατα του παυλου και παρεκαλουν αυτον 
44N 025:003 αιτουμενοι χαριν κατ αυτου οπως μεταπεμψηται αυτον εις ιερουσαλημ ενεδραν ποιουντες ανελειν αυτον κατα την οδον 
44N 025:004 ο μεν ουν φηστος απεκριθη τηρεισθαι τον παυλον εν καισαρεια εαυτον δε μελλειν εν ταχει εκπορευεσθαι 
44N 025:005 οι ουν δυνατοι εν υμιν φησιν συγκαταβαντες ει τι εστιν  {VAR2: ατοπον } εν τω ανδρι τουτω κατηγορειτωσαν αυτου 
44N 025:006 διατριψας δε εν αυτοις ημερας πλειους η δεκα καταβας εις καισαρειαν τη επαυριον καθισας επι του βηματος εκελευσεν τον παυλον αχθηναι 
44N 025:007 παραγενομενου δε αυτου περιεστησαν οι απο ιεροσολυμων καταβεβηκοτες ιουδαιοι πολλα και βαρεα αιτιαματα φεροντες κατα του παυλου α ουκ ισχυον αποδειξαι 
44N 025:008 απολογουμενου αυτου οτι ουτε εις τον νομον των ιουδαιων ουτε εις το ιερον ουτε εις καισαρα τι ημαρτον 
44N 025:009 ο φηστος δε τοις ιουδαιοις θελων χαριν καταθεσθαι αποκριθεις τω παυλω ειπεν θελεις εις ιεροσολυμα αναβας εκει περι τουτων κρινεσθαι επ εμου 
44N 025:010 ειπεν δε ο παυλος επι του βηματος καισαρος εστως ειμι ου με δει κρινεσθαι ιουδαιους ουδεν ηδικησα ως και συ καλλιον επιγινωσκεις 
44N 025:011 ει μεν γαρ αδικω και αξιον θανατου πεπραχα τι ου παραιτουμαι το αποθανειν ει δε ουδεν εστιν ων ουτοι κατηγορουσιν μου ουδεις με δυναται αυτοις χαρισασθαι καισαρα επικαλουμαι 
44N 025:012 τοτε ο φηστος συλλαλησας μετα του συμβουλιου απεκριθη καισαρα επικεκλησαι επι καισαρα πορευση 
44N 025:013 ημερων δε διαγενομενων τινων αγριππας ο βασιλευς και βερνικη κατηντησαν εις καισαρειαν ασπασομενοι τον φηστον 
44N 025:014 ως δε πλειους ημερας διετριβον εκει ο φηστος τω βασιλει ανεθετο τα κατα τον παυλον λεγων ανηρ τις εστιν καταλελειμμενος υπο φηλικος δεσμιος 
44N 025:015 περι ου γενομενου μου εις ιεροσολυμα ενεφανισαν οι αρχιερεις και οι πρεσβυτεροι των ιουδαιων αιτουμενοι κατ αυτου δικην 
44N 025:016 προς ους απεκριθην οτι ουκ εστιν εθος ρωμαιοις χαριζεσθαι τινα ανθρωπον εις απωλειαν πριν η ο κατηγορουμενος κατα προσωπον εχοι τους κατηγορους τοπον τε απολογιας λαβοι περι του εγκληματος 
44N 025:017 συνελθοντων ουν αυτων ενθαδε αναβολην μηδεμιαν ποιησαμενος τη εξης καθισας επι του βηματος εκελευσα αχθηναι τον ανδρα 
44N 025:018 περι ου σταθεντες οι κατηγοροι ουδεμιαν αιτιαν επεφερον ων υπενοουν εγω 
44N 025:019 ζητηματα δε τινα περι της ιδιας δεισιδαιμονιας ειχον προς αυτον και περι τινος ιησου τεθνηκοτος ον εφασκεν ο παυλος ζην 
44N 025:020 απορουμενος δε εγω εις την περι τουτου ζητησιν ελεγον ει βουλοιτο πορευεσθαι εις ιερουσαλημ κακει κρινεσθαι περι τουτων 
44N 025:021 του δε παυλου επικαλεσαμενου τηρηθηναι αυτον εις την του σεβαστου διαγνωσιν εκελευσα τηρεισθαι αυτον εως ου πεμψω αυτον προς καισαρα 
44N 025:022 αγριππας δε προς τον φηστον εφη εβουλομην και αυτος του ανθρωπου ακουσαι ο δε αυριον φησιν ακουση αυτου 
44N 025:023 τη ουν επαυριον ελθοντος του αγριππα και της βερνικης μετα πολλης φαντασιας και εισελθοντων εις το ακροατηριον συν τε τοις χιλιαρχοις και ανδρασιν τοις κατ εξοχην ουσιν της πολεως και κελευσαντος του φηστου ηχθη ο παυλος 
44N 025:024 και φησιν ο φηστος αγριππα βασιλευ και παντες οι συμπαροντες ημιν ανδρες θεωρειτε τουτον περι ου παν το πληθος των ιουδαιων ενετυχον μοι εν τε ιεροσολυμοις και ενθαδε επιβοωντες μη δειν ζην αυτον μηκετι 
44N 025:025 εγω δε καταλαβομενος μηδεν αξιον θανατου αυτον πεπραχεναι και αυτου δε τουτου επικαλεσαμενου τον σεβαστον εκρινα πεμπειν αυτον 
44N 025:026 περι ου ασφαλες τι γραψαι τω κυριω ουκ εχω διο προηγαγον αυτον εφ υμων και μαλιστα επι σου βασιλευ αγριππα οπως της ανακρισεως γενομενης σχω τι γραψαι 
44N 025:027 αλογον γαρ μοι δοκει πεμποντα δεσμιον μη και τας κατ αυτου αιτιας σημαναι 
44N 026:001 αγριππας δε προς τον παυλον εφη επιτρεπεται σοι υπερ σεαυτου λεγειν τοτε ο παυλος απελογειτο εκτεινας την χειρα 
44N 026:002 περι παντων ων εγκαλουμαι υπο ιουδαιων βασιλευ αγριππα ηγημαι εμαυτον μακαριον μελλων απολογεισθαι επι σου σημερον 
44N 026:003 μαλιστα γνωστην οντα σε  {VAR2: ειδως } παντων των κατα ιουδαιους εθων τε και ζητηματων διο δεομαι σου μακροθυμως ακουσαι μου 
44N 026:004 την μεν ουν βιωσιν μου την εκ νεοτητος την απ αρχης γενομενην εν τω εθνει μου εν ιεροσολυμοις ισασιν παντες οι ιουδαιοι 
44N 026:005 προγινωσκοντες με ανωθεν εαν θελωσιν μαρτυρειν οτι κατα την ακριβεστατην αιρεσιν της ημετερας θρησκειας εζησα φαρισαιος 
44N 026:006 και νυν επ ελπιδι της προς τους πατερας επαγγελιας γενομενης υπο του θεου εστηκα κρινομενος 
44N 026:007 εις ην το δωδεκαφυλον ημων εν εκτενεια νυκτα και ημεραν λατρευον ελπιζει καταντησαι περι ης ελπιδος εγκαλουμαι βασιλευ αγριππα υπο των ιουδαιων 
44N 026:008 τι απιστον κρινεται παρ υμιν ει ο θεος νεκρους εγειρει 
44N 026:009 εγω μεν ουν εδοξα εμαυτω προς το ονομα ιησου του ναζωραιου δειν πολλα εναντια πραξαι 
44N 026:010 ο και εποιησα εν ιεροσολυμοις και πολλους των αγιων εγω φυλακαις κατεκλεισα την παρα των αρχιερεων εξουσιαν λαβων αναιρουμενων τε αυτων κατηνεγκα ψηφον 
44N 026:011 και κατα πασας τας συναγωγας πολλακις τιμωρων αυτους ηναγκαζον βλασφημειν περισσως τε εμμαινομενος αυτοις εδιωκον εως και εις τας εξω πολεις 
44N 026:012 εν οις και πορευομενος εις την δαμασκον μετ εξουσιας και επιτροπης της παρα των αρχιερεων 
44N 026:013 ημερας μεσης κατα την οδον ειδον βασιλευ ουρανοθεν υπερ την λαμπροτητα του ηλιου περιλαμψαν με φως και τους συν εμοι πορευομενους 
44N 026:014 παντων δε καταπεσοντων ημων εις την γην ηκουσα φωνην λαλουσαν προς με και λεγουσαν τη εβραιδι διαλεκτω σαουλ σαουλ τι με διωκεις σκληρον σοι προς κεντρα λακτιζειν 
44N 026:015 εγω δε ειπον τις ει κυριε ο δε ειπεν εγω ειμι ιησους ον συ διωκεις 
44N 026:016 αλλα αναστηθι και στηθι επι τους ποδας σου εις τουτο γαρ ωφθην σοι προχειρισασθαι σε υπηρετην και μαρτυρα ων τε ειδες ων τε οφθησομαι σοι 
44N 026:017 εξαιρουμενος σε εκ του λαου και των εθνων εις ους νυν σε αποστελλω 
44N 026:018 ανοιξαι οφθαλμους αυτων  {VAR1: του } {VAR2: και } επιστρεψαι απο σκοτους εις φως και της εξουσιας του σατανα επι τον θεον του λαβειν αυτους αφεσιν αμαρτιων και κληρον εν τοις ηγιασμενοις πιστει τη εις εμε 
44N 026:019 οθεν βασιλευ αγριππα ουκ εγενομην απειθης τη ουρανιω οπτασια 
44N 026:020 αλλα τοις εν δαμασκω πρωτον και ιεροσολυμοις εις πασαν τε την χωραν της ιουδαιας και τοις εθνεσιν  {VAR1: απαγγελλων } {VAR2: απηγγελλον } μετανοειν και επιστρεφειν επι τον θεον αξια της μετανοιας εργα πρασσοντας 
44N 026:021 ενεκα τουτων με οι ιουδαιοι συλλαβομενοι εν τω ιερω επειρωντο διαχειρισασθαι 
44N 026:022 επικουριας ουν τυχων της παρα του θεου αχρι της ημερας ταυτης εστηκα μαρτυρουμενος μικρω τε και μεγαλω ουδεν εκτος λεγων ων τε οι προφηται ελαλησαν μελλοντων γινεσθαι και μωσης 
44N 026:023 ει παθητος ο χριστος ει πρωτος εξ αναστασεως νεκρων φως μελλει καταγγελλειν τω λαω και τοις εθνεσιν 
44N 026:024 ταυτα δε αυτου απολογουμενου ο φηστος μεγαλη τη φωνη εφη μαινη παυλε τα πολλα σε γραμματα εις μανιαν περιτρεπει 
44N 026:025 ο δε ου μαινομαι φησιν κρατιστε φηστε αλλ αληθειας και σωφροσυνης ρηματα αποφθεγγομαι 
44N 026:026 επισταται γαρ περι τουτων ο βασιλευς προς ον και παρρησιαζομενος λαλω λανθανειν γαρ αυτον τι τουτων ου πειθομαι ουδεν ου γαρ εστιν εν γωνια πεπραγμενον τουτο 
44N 026:027 πιστευεις βασιλευ αγριππα τοις προφηταις οιδα οτι πιστευεις 
44N 026:028 ο δε αγριππας προς τον παυλον εφη εν ολιγω με πειθεις χριστιανον γενεσθαι 
44N 026:029 ο δε παυλος ειπεν ευξαιμην αν τω θεω και εν ολιγω και εν πολλω ου μονον σε αλλα και παντας τους ακουοντας μου σημερον γενεσθαι τοιουτους οποιος καγω ειμι παρεκτος των δεσμων τουτων 
44N 026:030 και ταυτα ειποντος αυτου ανεστη ο βασιλευς και ο ηγεμων η τε βερνικη και οι συγκαθημενοι αυτοις 
44N 026:031 και αναχωρησαντες ελαλουν προς αλληλους λεγοντες οτι ουδεν θανατου αξιον η δεσμων πρασσει ο ανθρωπος ουτος 
44N 026:032 αγριππας δε τω φηστω εφη απολελυσθαι εδυνατο ο ανθρωπος ουτος ει μη επεκεκλητο καισαρα 
44N 027:001 ως δε εκριθη του αποπλειν ημας εις την ιταλιαν παρεδιδουν τον τε παυλον και τινας ετερους δεσμωτας εκατονταρχη ονοματι ιουλιω σπειρης σεβαστης 
44N 027:002 επιβαντες δε πλοιω αδραμυττηνω μελλοντες πλειν τους κατα την ασιαν τοπους ανηχθημεν οντος συν ημιν αρισταρχου μακεδονος θεσσαλονικεως 
44N 027:003 τη τε ετερα κατηχθημεν εις σιδωνα φιλανθρωπως τε ο ιουλιος τω παυλω χρησαμενος επετρεψεν προς  {VAR2: τους } φιλους πορευθεντα επιμελειας τυχειν 
44N 027:004 κακειθεν αναχθεντες υπεπλευσαμεν την κυπρον δια το τους ανεμους ειναι εναντιους 
44N 027:005 το τε πελαγος το κατα την κιλικιαν και παμφυλιαν διαπλευσαντες κατηλθομεν εις μυρα της λυκιας 
44N 027:006 κακει ευρων ο εκατονταρχος πλοιον αλεξανδρινον πλεον εις την ιταλιαν ενεβιβασεν ημας εις αυτο 
44N 027:007 εν ικαναις δε ημεραις βραδυπλοουντες και μολις γενομενοι κατα την κνιδον μη προσεωντος ημας του ανεμου υπεπλευσαμεν την κρητην κατα σαλμωνην 
44N 027:008 μολις τε παραλεγομενοι αυτην ηλθομεν εις τοπον τινα καλουμενον καλους λιμενας ω εγγυς ην πολις λασαια 
44N 027:009 ικανου δε χρονου διαγενομενου και οντος ηδη επισφαλους του πλοος δια το και την νηστειαν ηδη παρεληλυθεναι παρηνει ο παυλος 
44N 027:010 λεγων αυτοις ανδρες θεωρω οτι μετα υβρεως και πολλης ζημιας ου μονον του φορτου και του πλοιου αλλα και των ψυχων ημων μελλειν εσεσθαι τον πλουν 
44N 027:011 ο δε εκατονταρχος τω κυβερνητη και τω ναυκληρω επειθετο μαλλον η τοις υπο του παυλου λεγομενοις 
44N 027:012 ανευθετου δε του λιμενος υπαρχοντος προς παραχειμασιαν οι πλειους εθεντο βουλην αναχθηναι κακειθεν ειπως δυναιντο καταντησαντες εις φοινικα παραχειμασαι λιμενα της κρητης βλεποντα κατα λιβα και κατα χωρον 
44N 027:013 υποπνευσαντος δε νοτου δοξαντες της προθεσεως κεκρατηκεναι αραντες ασσον παρελεγοντο την κρητην 
44N 027:014 μετ ου πολυ δε εβαλεν κατ αυτης ανεμος τυφωνικος ο καλουμενος ευροκλυδων 
44N 027:015 συναρπασθεντος δε του πλοιου και μη δυναμενου αντοφθαλμειν τω ανεμω επιδοντες εφερομεθα 
44N 027:016 νησιον δε τι υποδραμοντες καλουμενον κλαυδην μολις ισχυσαμεν περικρατεις γενεσθαι της σκαφης 
44N 027:017 ην αραντες βοηθειαις εχρωντο υποζωννυντες το πλοιον φοβουμενοι τε μη εις την συρτιν εκπεσωσιν χαλασαντες το σκευος ουτως εφεροντο 
44N 027:018 σφοδρως δε χειμαζομενων ημων τη εξης εκβολην εποιουντο 
44N 027:019 και τη τριτη αυτοχειρες την σκευην του πλοιου ερριψαμεν 
44N 027:020 μητε δε ηλιου μητε αστρων επιφαινοντων επι πλειονας ημερας χειμωνος τε ουκ ολιγου επικειμενου λοιπον περιηρειτο πασα ελπις του σωζεσθαι ημας 
44N 027:021 πολλης δε ασιτιας υπαρχουσης τοτε σταθεις ο παυλος εν μεσω αυτων ειπεν εδει μεν ω ανδρες πειθαρχησαντας μοι μη αναγεσθαι απο της κρητης κερδησαι τε την υβριν ταυτην και την ζημιαν 
44N 027:022 και  {VAR1: τανυν } {VAR2: τα νυν } παραινω υμας ευθυμειν αποβολη γαρ ψυχης ουδεμια εσται εξ υμων πλην του πλοιου 
44N 027:023 παρεστη γαρ μοι τη νυκτι ταυτη αγγελος του θεου ου ειμι ω και λατρευω 
44N 027:024 λεγων μη φοβου παυλε καισαρι σε δει παραστηναι και ιδου κεχαρισται σοι ο θεος παντας τους πλεοντας μετα σου 
44N 027:025 διο ευθυμειτε ανδρες πιστευω γαρ τω θεω οτι ουτως εσται καθ ον τροπον λελαληται μοι 
44N 027:026 εις νησον δε τινα δει ημας εκπεσειν 
44N 027:027 ως δε τεσσαρεσκαιδεκατη νυξ εγενετο διαφερομενων ημων εν τω αδρια κατα μεσον της νυκτος υπενοουν οι ναυται προσαγειν τινα αυτοις χωραν 
44N 027:028 και βολισαντες ευρον οργυιας εικοσι βραχυ δε διαστησαντες και παλιν βολισαντες ευρον οργυιας δεκαπεντε 
44N 027:029 φοβουμενοι τε μηπως εις τραχεις τοπους  {VAR1: εκπεσωσιν } {VAR2: εκπεσωμεν } εκ πρυμνης ριψαντες αγκυρας τεσσαρας ηυχοντο ημεραν γενεσθαι 
44N 027:030 των δε ναυτων ζητουντων φυγειν εκ του πλοιου και χαλασαντων την σκαφην εις την θαλασσαν προφασει ως εκ πρωρας μελλοντων αγκυρας εκτεινειν 
44N 027:031 ειπεν ο παυλος τω εκατονταρχη και τοις στρατιωταις εαν μη ουτοι μεινωσιν εν τω πλοιω υμεις σωθηναι ου δυνασθε 
44N 027:032 τοτε οι στρατιωται απεκοψαν τα σχοινια της σκαφης και ειασαν αυτην εκπεσειν 
44N 027:033 αχρι δε ου εμελλεν ημερα γινεσθαι παρεκαλει ο παυλος απαντας μεταλαβειν τροφης λεγων τεσσαρεσκαιδεκατην σημερον ημεραν προσδοκωντες ασιτοι διατελειτε μηδεν προσλαβομενοι 
44N 027:034 διο παρακαλω υμας προσλαβειν τροφης τουτο γαρ προς της υμετερας σωτηριας υπαρχει ουδενος γαρ υμων θριξ εκ της κεφαλης πεσειται 
44N 027:035 ειπων δε ταυτα και λαβων αρτον ευχαριστησεν τω θεω ενωπιον παντων και κλασας ηρξατο εσθιειν 
44N 027:036 ευθυμοι δε γενομενοι παντες και αυτοι προσελαβοντο τροφης 
44N 027:037 ημεν δε εν τω πλοιω αι πασαι ψυχαι διακοσιαι εβδομηκονταεξ 
44N 027:038 κορεσθεντες δε τροφης εκουφιζον το πλοιον εκβαλλομενοι τον σιτον εις την θαλασσαν 
44N 027:039 οτε δε ημερα εγενετο την γην ουκ επεγινωσκον κολπον δε τινα κατενοουν εχοντα αιγιαλον εις ον εβουλευσαντο ει δυναιντο εξωσαι το πλοιον 
44N 027:040 και τας αγκυρας περιελοντες ειων εις την θαλασσαν αμα ανεντες τας ζευκτηριας των πηδαλιων και επαραντες τον αρτεμονα τη πνεουση κατειχον εις τον αιγιαλον 
44N 027:041 περιπεσοντες δε εις τοπον διθαλασσον επωκειλαν την ναυν και η μεν πρωρα ερεισασα εμεινεν ασαλευτος η δε πρυμνα ελυετο υπο της βιας των κυματων 
44N 027:042 των δε στρατιωτων βουλη εγενετο ινα τους δεσμωτας αποκτεινωσιν μη τις εκκολυμβησας διαφυγοι 
44N 027:043 ο δε εκατονταρχος βουλομενος διασωσαι τον παυλον εκωλυσεν αυτους του βουληματος εκελευσεν τε τους δυναμενους κολυμβαν απορριψαντας πρωτους επι την γην εξιεναι 
44N 027:044 και τους λοιπους ους μεν επι σανισιν ους δε επι τινων των απο του πλοιου και ουτως εγενετο παντας διασωθηναι επι την γην 
44N 028:001 και διασωθεντες τοτε επεγνωσαν οτι μελιτη η νησος καλειται 
44N 028:002 οι δε βαρβαροι παρειχον ου την τυχουσαν φιλανθρωπιαν ημιν αναψαντες γαρ πυραν προσελαβοντο παντας ημας δια τον υετον τον εφεστωτα και δια το ψυχος 
44N 028:003 συστρεψαντος δε του παυλου φρυγανων πληθος και επιθεντος επι την πυραν εχιδνα εκ της θερμης εξελθουσα καθηψεν της χειρος αυτου 
44N 028:004 ως δε ειδον οι βαρβαροι κρεμαμενον το θηριον εκ της χειρος αυτου ελεγον προς αλληλους παντως φονευς εστιν ο ανθρωπος ουτος ον διασωθεντα εκ της θαλασσης η δικη ζην ουκ ειασεν 
44N 028:005 ο μεν ουν αποτιναξας το θηριον εις το πυρ επαθεν ουδεν κακον 
44N 028:006 οι δε προσεδοκων αυτον μελλειν πιμπρασθαι η καταπιπτειν αφνω νεκρον επι πολυ δε αυτων προσδοκωντων και θεωρουντων μηδεν ατοπον εις αυτον γινομενον μεταβαλλομενοι ελεγον θεον αυτον ειναι 
44N 028:007 εν δε τοις περι τον τοπον εκεινον υπηρχεν χωρια τω πρωτω της νησου ονοματι ποπλιω ος αναδεξαμενος ημας τρεις ημερας φιλοφρονως εξενισεν 
44N 028:008 εγενετο δε τον πατερα του ποπλιου πυρετοις και δυσεντερια συνεχομενον κατακεισθαι προς ον ο παυλος εισελθων και προσευξαμενος επιθεις τας χειρας αυτω ιασατο αυτον 
44N 028:009 τουτου ουν γενομενου και οι λοιποι οι εχοντες ασθενειας εν τη νησω προσηρχοντο και εθεραπευοντο 
44N 028:010 οι και πολλαις τιμαις ετιμησαν ημας και αναγομενοις επεθεντο τα προς την χρειαν 
44N 028:011 μετα δε τρεις μηνας ανηχθημεν εν πλοιω παρακεχειμακοτι εν τη νησω αλεξανδρινω παρασημω διοσκουροις 
44N 028:012 και καταχθεντες εις συρακουσας επεμειναμεν ημερας τρεις 
44N 028:013 οθεν περιελθοντες κατηντησαμεν εις ρηγιον και μετα μιαν ημεραν επιγενομενου νοτου δευτεραιοι ηλθομεν εις ποτιολους 
44N 028:014 ου ευροντες αδελφους παρεκληθημεν επ αυτοις επιμειναι ημερας επτα και ουτως εις την ρωμην ηλθομεν 
44N 028:015 κακειθεν οι αδελφοι ακουσαντες τα περι ημων εξηλθον εις απαντησιν ημιν αχρις αππιου φορου και τριων ταβερνων ους ιδων ο παυλος ευχαριστησας τω θεω ελαβεν θαρσος 
44N 028:016 οτε δε ηλθομεν εις ρωμην ο εκατονταρχος παρεδωκεν τους δεσμιους τω στρατοπεδαρχη τω δε παυλω επετραπη μενειν καθ εαυτον συν τω φυλασσοντι αυτον στρατιωτη 
44N 028:017 εγενετο δε μετα ημερας τρεις συγκαλεσασθαι τον παυλον τους οντας των ιουδαιων πρωτους συνελθοντων δε αυτων ελεγεν προς αυτους ανδρες αδελφοι εγω ουδεν εναντιον ποιησας τω λαω η τοις εθεσιν τοις πατρωοις δεσμιος εξ ιεροσολυμων παρεδοθην εις τας χειρας των ρωμαιων 
44N 028:018 οιτινες ανακριναντες με εβουλοντο απολυσαι δια το μηδεμιαν αιτιαν θανατου υπαρχειν εν εμοι 
44N 028:019 αντιλεγοντων δε των ιουδαιων ηναγκασθην επικαλεσασθαι καισαρα ουχ ως του εθνους μου εχων τι κατηγορησαι 
44N 028:020 δια ταυτην ουν την αιτιαν παρεκαλεσα υμας ιδειν και προσλαλησαι ενεκεν γαρ της ελπιδος του ισραηλ την αλυσιν ταυτην περικειμαι 
44N 028:021 οι δε προς αυτον ειπον ημεις ουτε γραμματα περι σου εδεξαμεθα απο της ιουδαιας ουτε παραγενομενος τις των αδελφων απηγγειλεν η ελαλησεν τι περι σου πονηρον 
44N 028:022 αξιουμεν δε παρα σου ακουσαι α φρονεις περι μεν γαρ της αιρεσεως ταυτης γνωστον εστιν ημιν οτι πανταχου αντιλεγεται 
44N 028:023 ταξαμενοι δε αυτω ημεραν ηκον προς αυτον εις την ξενιαν πλειονες οις εξετιθετο διαμαρτυρομενος την βασιλειαν του θεου πειθων τε αυτους τα περι του ιησου απο τε του νομου μωσεως και των προφητων απο πρωι εως εσπερας 
44N 028:024 και οι μεν επειθοντο τοις λεγομενοις οι δε ηπιστουν 
44N 028:025 ασυμφωνοι δε οντες προς αλληλους απελυοντο ειποντος του παυλου ρημα εν οτι καλως το πνευμα το αγιον ελαλησεν δια ησαιου του προφητου προς τους πατερας ημων 
44N 028:026 λεγον πορευθητι προς τον λαον τουτον και ειπε ακοη ακουσετε και ου μη συνητε και βλεποντες βλεψετε και ου μη ιδητε 
44N 028:027 επαχυνθη γαρ η καρδια του λαου τουτου και τοις ωσιν βαρεως ηκουσαν και τους οφθαλμους αυτων εκαμμυσαν μηποτε ιδωσιν τοις οφθαλμοις και τοις ωσιν ακουσωσιν και τη καρδια συνωσιν και επιστρεψωσιν και ιασωμαι αυτους 
44N 028:028 γνωστον ουν εστω υμιν οτι τοις εθνεσιν απεσταλη το σωτηριον του θεου αυτοι και ακουσονται 
44N 028:029 και ταυτα αυτου ειποντος απηλθον οι ιουδαιοι πολλην εχοντες εν εαυτοις συζητησιν 
44N 028:030 εμεινεν δε ο παυλος διετιαν ολην εν ιδιω μισθωματι και απεδεχετο παντας τους εισπορευομενους προς αυτον 
44N 028:031 κηρυσσων την βασιλειαν του θεου και διδασκων τα περι του κυριου ιησου χριστου μετα πασης παρρησιας ακωλυτως 
45N 001:001 παυλος δουλος ιησου χριστου κλητος αποστολος αφωρισμενος εις ευαγγελιον θεου 
45N 001:002 ο προεπηγγειλατο δια των προφητων αυτου εν γραφαις αγιαις 
45N 001:003 περι του υιου αυτου του γενομενου εκ σπερματος δαβιδ κατα σαρκα 
45N 001:004 του ορισθεντος υιου θεου εν δυναμει κατα πνευμα αγιωσυνης εξ αναστασεως νεκρων ιησου χριστου του κυριου ημων 
45N 001:005 δι ου ελαβομεν χαριν και αποστολην εις υπακοην πιστεως εν πασιν τοις εθνεσιν υπερ του ονοματος αυτου 
45N 001:006 εν οις εστε και υμεις κλητοι ιησου χριστου 
45N 001:007 πασιν τοις ουσιν εν ρωμη αγαπητοις θεου κλητοις αγιοις χαρις υμιν και ειρηνη απο θεου πατρος ημων και κυριου ιησου χριστου 
45N 001:008 πρωτον μεν ευχαριστω τω θεω μου δια ιησου χριστου υπερ παντων υμων οτι η πιστις υμων καταγγελλεται εν ολω τω κοσμω 
45N 001:009 μαρτυς γαρ μου εστιν ο θεος ω λατρευω εν τω πνευματι μου εν τω ευαγγελιω του υιου αυτου ως αδιαλειπτως μνειαν υμων ποιουμαι 
45N 001:010 παντοτε επι των προσευχων μου δεομενος ειπως ηδη ποτε ευοδωθησομαι εν τω θεληματι του θεου ελθειν προς υμας 
45N 001:011 επιποθω γαρ ιδειν υμας ινα τι μεταδω χαρισμα υμιν πνευματικον εις το στηριχθηναι υμας 
45N 001:012 τουτο δε εστιν συμπαρακληθηναι εν υμιν δια της εν αλληλοις πιστεως υμων τε και εμου 
45N 001:013 ου θελω δε υμας αγνοειν αδελφοι οτι πολλακις προεθεμην ελθειν προς υμας και εκωλυθην αχρι του δευρο ινα καρπον τινα σχω και εν υμιν καθως και εν τοις λοιποις εθνεσιν 
45N 001:014 ελλησιν τε και βαρβαροις σοφοις τε και ανοητοις οφειλετης ειμι 
45N 001:015 ουτως το κατ εμε προθυμον και υμιν τοις εν ρωμη ευαγγελισασθαι 
45N 001:016 ου γαρ επαισχυνομαι το ευαγγελιον του χριστου δυναμις γαρ θεου εστιν εις σωτηριαν παντι τω πιστευοντι ιουδαιω τε πρωτον και ελληνι 
45N 001:017 δικαιοσυνη γαρ θεου εν αυτω αποκαλυπτεται εκ πιστεως εις πιστιν καθως γεγραπται ο δε δικαιος εκ πιστεως ζησεται 
45N 001:018 αποκαλυπτεται γαρ οργη θεου απ ουρανου επι πασαν ασεβειαν και αδικιαν ανθρωπων των την αληθειαν εν αδικια κατεχοντων 
45N 001:019 διοτι το γνωστον του θεου φανερον εστιν εν αυτοις ο γαρ θεος αυτοις εφανερωσεν 
45N 001:020 τα γαρ αορατα αυτου απο κτισεως κοσμου τοις ποιημασιν νοουμενα καθοραται η τε αιδιος αυτου δυναμις και θειοτης εις το ειναι αυτους αναπολογητους 
45N 001:021 διοτι γνοντες τον θεον ουχ ως θεον εδοξασαν η ευχαριστησαν αλλ εματαιωθησαν εν τοις διαλογισμοις αυτων και εσκοτισθη η ασυνετος αυτων καρδια 
45N 001:022 φασκοντες ειναι σοφοι εμωρανθησαν 
45N 001:023 και ηλλαξαν την δοξαν του αφθαρτου θεου εν ομοιωματι εικονος φθαρτου ανθρωπου και πετεινων και τετραποδων και ερπετων 
45N 001:024 διο και παρεδωκεν αυτους ο θεος εν ταις επιθυμιαις των καρδιων αυτων εις ακαθαρσιαν του ατιμαζεσθαι τα σωματα αυτων εν εαυτοις 
45N 001:025 οιτινες μετηλλαξαν την αληθειαν του θεου εν τω ψευδει και εσεβασθησαν και ελατρευσαν τη κτισει παρα τον κτισαντα ος εστιν ευλογητος εις τους αιωνας αμην 
45N 001:026 δια τουτο παρεδωκεν αυτους ο θεος εις παθη ατιμιας αι τε γαρ θηλειαι αυτων μετηλλαξαν την φυσικην χρησιν εις την παρα φυσιν 
45N 001:027 ομοιως τε και οι  {VAR1: αρρενες } {VAR2: αρσενες } αφεντες την φυσικην χρησιν της θηλειας εξεκαυθησαν εν τη ορεξει αυτων εις αλληλους αρσενες εν αρσεσιν την ασχημοσυνην κατεργαζομενοι και την αντιμισθιαν ην εδει της πλανης αυτων εν εαυτοις απολαμβανοντες 
45N 001:028 και καθως ουκ εδοκιμασαν τον θεον εχειν εν επιγνωσει παρεδωκεν αυτους ο θεος εις αδοκιμον νουν ποιειν τα μη καθηκοντα 
45N 001:029 πεπληρωμενους παση αδικια πορνεια πονηρια πλεονεξια κακια μεστους φθονου φονου εριδος δολου κακοηθειας ψιθυριστας 
45N 001:030 καταλαλους θεοστυγεις υβριστας υπερηφανους αλαζονας εφευρετας κακων γονευσιν απειθεις 
45N 001:031 ασυνετους ασυνθετους αστοργους ασπονδους ανελεημονας 
45N 001:032 οιτινες το δικαιωμα του θεου επιγνοντες οτι οι τα τοιαυτα πρασσοντες αξιοι θανατου εισιν ου μονον αυτα ποιουσιν αλλα και συνευδοκουσιν τοις πρασσουσιν 
45N 002:001 διο αναπολογητος ει ω ανθρωπε πας ο κρινων εν ω γαρ κρινεις τον ετερον σεαυτον κατακρινεις τα γαρ αυτα πρασσεις ο κρινων 
45N 002:002 οιδαμεν δε οτι το κριμα του θεου εστιν κατα αληθειαν επι τους τα τοιαυτα πρασσοντας 
45N 002:003 λογιζη δε τουτο ω ανθρωπε ο κρινων τους τα τοιαυτα πρασσοντας και ποιων αυτα οτι συ εκφευξη το κριμα του θεου 
45N 002:004 η του πλουτου της χρηστοτητος αυτου και της ανοχης και της μακροθυμιας καταφρονεις αγνοων οτι το χρηστον του θεου εις μετανοιαν σε αγει 
45N 002:005 κατα δε την σκληροτητα σου και αμετανοητον καρδιαν θησαυριζεις σεαυτω οργην εν ημερα οργης και αποκαλυψεως δικαιοκρισιας του θεου 
45N 002:006 ος αποδωσει εκαστω κατα τα εργα αυτου 
45N 002:007 τοις μεν καθ υπομονην εργου αγαθου δοξαν και τιμην και αφθαρσιαν ζητουσιν ζωην αιωνιον 
45N 002:008 τοις δε εξ εριθειας και απειθουσιν μεν τη αληθεια πειθομενοις δε τη αδικια θυμος και οργη 
45N 002:009 θλιψις και στενοχωρια επι πασαν ψυχην ανθρωπου του κατεργαζομενου το κακον ιουδαιου τε πρωτον και ελληνος 
45N 002:010 δοξα δε και τιμη και ειρηνη παντι τω εργαζομενω το αγαθον ιουδαιω τε πρωτον και ελληνι 
45N 002:011 ου γαρ εστιν προσωποληψια παρα τω θεω 
45N 002:012 οσοι γαρ ανομως ημαρτον ανομως και απολουνται και οσοι εν νομω ημαρτον δια νομου κριθησονται 
45N 002:013 ου γαρ οι ακροαται του νομου δικαιοι παρα τω θεω αλλ οι ποιηται του νομου δικαιωθησονται 
45N 002:014 οταν γαρ εθνη τα μη νομον εχοντα φυσει τα του νομου ποιη ουτοι νομον μη εχοντες εαυτοις εισιν νομος 
45N 002:015 οιτινες ενδεικνυνται το εργον του νομου γραπτον εν ταις καρδιαις αυτων συμμαρτυρουσης αυτων της συνειδησεως και μεταξυ αλληλων των λογισμων κατηγορουντων η και απολογουμενων 
45N 002:016 εν ημερα οτε κρινει ο θεος τα κρυπτα των ανθρωπων κατα το ευαγγελιον μου δια ιησου χριστου 
45N 002:017 ιδε συ ιουδαιος επονομαζη και επαναπαυη τω νομω και καυχασαι εν θεω 
45N 002:018 και γινωσκεις το θελημα και δοκιμαζεις τα διαφεροντα κατηχουμενος εκ του νομου 
45N 002:019 πεποιθας τε σεαυτον οδηγον ειναι τυφλων φως των εν σκοτει 
45N 002:020 παιδευτην αφρονων διδασκαλον νηπιων εχοντα την μορφωσιν της γνωσεως και της αληθειας εν τω νομω 
45N 002:021 ο ουν διδασκων ετερον σεαυτον ου διδασκεις ο κηρυσσων μη κλεπτειν κλεπτεις 
45N 002:022 ο λεγων μη μοιχευειν μοιχευεις ο βδελυσσομενος τα ειδωλα ιεροσυλεις 
45N 002:023 ος εν νομω καυχασαι δια της παραβασεως του νομου τον θεον ατιμαζεις 
45N 002:024 το γαρ ονομα του θεου δι υμας βλασφημειται εν τοις εθνεσιν καθως γεγραπται 
45N 002:025 περιτομη μεν γαρ ωφελει εαν νομον πρασσης εαν δε παραβατης νομου ης η περιτομη σου ακροβυστια γεγονεν 
45N 002:026 εαν ουν η ακροβυστια τα δικαιωματα του νομου φυλασση ουχι η ακροβυστια αυτου εις περιτομην λογισθησεται 
45N 002:027 και κρινει η εκ φυσεως ακροβυστια τον νομον τελουσα σε τον δια γραμματος και περιτομης παραβατην νομου 
45N 002:028 ου γαρ ο εν τω φανερω ιουδαιος εστιν ουδε η εν τω φανερω εν σαρκι περιτομη 
45N 002:029 αλλ ο εν τω κρυπτω ιουδαιος και περιτομη καρδιας εν πνευματι ου γραμματι ου ο επαινος ουκ εξ ανθρωπων αλλ εκ του θεου 
45N 003:001 τι ουν το περισσον του ιουδαιου η τις η ωφελεια της περιτομης 
45N 003:002 πολυ κατα παντα τροπον πρωτον μεν γαρ οτι επιστευθησαν τα λογια του θεου 
45N 003:003 τι γαρ ει ηπιστησαν τινες μη η απιστια αυτων την πιστιν του θεου καταργησει 
45N 003:004 μη γενοιτο γινεσθω δε ο θεος αληθης πας δε ανθρωπος ψευστης καθως γεγραπται οπως αν δικαιωθης εν τοις λογοις σου και νικησης εν τω κρινεσθαι σε 
45N 003:005 ει δε η αδικια ημων θεου δικαιοσυνην συνιστησιν τι ερουμεν μη αδικος ο θεος ο επιφερων την οργην κατα ανθρωπον λεγω 
45N 003:006 μη γενοιτο επει πως κρινει ο θεος τον κοσμον 
45N 003:007 ει γαρ η αληθεια του θεου εν τω εμω ψευσματι επερισσευσεν εις την δοξαν αυτου τι ετι καγω ως αμαρτωλος κρινομαι 
45N 003:008 και μη καθως βλασφημουμεθα και καθως φασιν τινες ημας λεγειν οτι ποιησωμεν τα κακα ινα ελθη τα αγαθα ων το κριμα ενδικον εστιν 
45N 003:009 τι ουν προεχομεθα ου παντως προητιασαμεθα γαρ ιουδαιους τε και ελληνας παντας υφ αμαρτιαν ειναι 
45N 003:010 καθως γεγραπται οτι ουκ εστιν δικαιος ουδε εις 
45N 003:011 ουκ εστιν ο συνιων ουκ εστιν ο εκζητων τον θεον 
45N 003:012 παντες εξεκλιναν αμα ηχρειωθησαν ουκ εστιν ποιων χρηστοτητα ουκ εστιν εως ενος 
45N 003:013 ταφος ανεωγμενος ο λαρυγξ αυτων ταις γλωσσαις αυτων εδολιουσαν ιος ασπιδων υπο τα χειλη αυτων 
45N 003:014 ων το στομα αρας και πικριας γεμει 
45N 003:015 οξεις οι ποδες αυτων εκχεαι αιμα 
45N 003:016 συντριμμα και ταλαιπωρια εν ταις οδοις αυτων 
45N 003:017 και οδον ειρηνης ουκ εγνωσαν 
45N 003:018 ουκ εστιν φοβος θεου απεναντι των οφθαλμων αυτων 
45N 003:019 οιδαμεν δε οτι οσα ο νομος λεγει τοις εν τω νομω λαλει ινα παν στομα φραγη και υποδικος γενηται πας ο κοσμος τω θεω 
45N 003:020 διοτι εξ εργων νομου ου δικαιωθησεται πασα σαρξ ενωπιον αυτου δια γαρ νομου επιγνωσις αμαρτιας 
45N 003:021 νυνι δε χωρις νομου δικαιοσυνη θεου πεφανερωται μαρτυρουμενη υπο του νομου και των προφητων 
45N 003:022 δικαιοσυνη δε θεου δια πιστεως ιησου χριστου εις παντας και επι παντας τους πιστευοντας ου γαρ εστιν διαστολη 
45N 003:023 παντες γαρ ημαρτον και υστερουνται της δοξης του θεου 
45N 003:024 δικαιουμενοι δωρεαν τη αυτου χαριτι δια της απολυτρωσεως της εν χριστω ιησου 
45N 003:025 ον προεθετο ο θεος ιλαστηριον δια της πιστεως εν τω αυτου αιματι εις ενδειξιν της δικαιοσυνης αυτου δια την παρεσιν των προγεγονοτων αμαρτηματων 
45N 003:026 εν τη ανοχη του θεου προς ενδειξιν της δικαιοσυνης αυτου εν τω νυν καιρω εις το ειναι αυτον δικαιον και δικαιουντα τον εκ πιστεως ιησου 
45N 003:027 που ουν η καυχησις εξεκλεισθη δια ποιου νομου των εργων ουχι αλλα δια νομου πιστεως 
45N 003:028 λογιζομεθα ουν πιστει δικαιουσθαι ανθρωπον χωρις εργων νομου 
45N 003:029 η ιουδαιων ο θεος μονον ουχι δε και εθνων ναι και εθνων 
45N 003:030 επειπερ εις ο θεος ος δικαιωσει περιτομην εκ πιστεως και ακροβυστιαν δια της πιστεως 
45N 003:031 νομον ουν καταργουμεν δια της πιστεως μη γενοιτο αλλα νομον ιστωμεν 
45N 004:001 τι ουν ερουμεν αβρααμ τον πατερα ημων ευρηκεναι κατα σαρκα 
45N 004:002 ει γαρ αβρααμ εξ εργων εδικαιωθη εχει καυχημα αλλ ου προς τον θεον 
45N 004:003 τι γαρ η γραφη λεγει επιστευσεν δε αβρααμ τω θεω και ελογισθη αυτω εις δικαιοσυνην 
45N 004:004 τω δε εργαζομενω ο μισθος ου λογιζεται κατα χαριν αλλα κατα το οφειλημα 
45N 004:005 τω δε μη εργαζομενω πιστευοντι δε επι τον δικαιουντα τον ασεβη λογιζεται η πιστις αυτου εις δικαιοσυνην 
45N 004:006 καθαπερ και δαβιδ λεγει τον μακαρισμον του ανθρωπου ω ο θεος λογιζεται δικαιοσυνην χωρις εργων 
45N 004:007 μακαριοι ων αφεθησαν αι ανομιαι και ων επεκαλυφθησαν αι αμαρτιαι 
45N 004:008 μακαριος ανηρ ω ου μη λογισηται κυριος αμαρτιαν 
45N 004:009 ο μακαρισμος ουν ουτος επι την περιτομην η και επι την ακροβυστιαν λεγομεν γαρ οτι ελογισθη τω αβρααμ η πιστις εις δικαιοσυνην 
45N 004:010 πως ουν ελογισθη εν περιτομη οντι η εν ακροβυστια ουκ εν περιτομη αλλ εν ακροβυστια 
45N 004:011 και σημειον ελαβεν περιτομης σφραγιδα της δικαιοσυνης της πιστεως της εν τη ακροβυστια εις το ειναι αυτον πατερα παντων των πιστευοντων δι ακροβυστιας εις το λογισθηναι και αυτοις την δικαιοσυνην 
45N 004:012 και πατερα περιτομης τοις ουκ εκ περιτομης μονον αλλα και τοις στοιχουσιν τοις ιχνεσιν της εν τη ακροβυστια πιστεως του πατρος ημων αβρααμ 
45N 004:013 ου γαρ δια νομου η επαγγελια τω αβρααμ η τω σπερματι αυτου το κληρονομον αυτον ειναι του κοσμου αλλα δια δικαιοσυνης πιστεως 
45N 004:014 ει γαρ οι εκ νομου κληρονομοι κεκενωται η πιστις και κατηργηται η επαγγελια 
45N 004:015 ο γαρ νομος οργην κατεργαζεται ου γαρ ουκ εστιν νομος ουδε παραβασις 
45N 004:016 δια τουτο εκ πιστεως ινα κατα χαριν εις το ειναι βεβαιαν την επαγγελιαν παντι τω σπερματι ου τω εκ του νομου μονον αλλα και τω εκ πιστεως αβρααμ ος εστιν πατηρ παντων ημων 
45N 004:017 καθως γεγραπται οτι πατερα πολλων εθνων τεθεικα σε κατεναντι ου επιστευσεν θεου του ζωοποιουντος τους νεκρους και καλουντος τα μη οντα ως οντα 
45N 004:018 ος παρ ελπιδα επ ελπιδι επιστευσεν εις το γενεσθαι αυτον πατερα πολλων εθνων κατα το ειρημενον ουτως εσται το σπερμα σου 
45N 004:019 και μη ασθενησας τη πιστει ου κατενοησεν το εαυτου σωμα ηδη νενεκρωμενον εκατονταετης που υπαρχων και την νεκρωσιν της μητρας σαρρας 
45N 004:020 εις δε την επαγγελιαν του θεου ου διεκριθη τη απιστια αλλ ενεδυναμωθη τη πιστει δους δοξαν τω θεω 
45N 004:021 και πληροφορηθεις οτι ο επηγγελται δυνατος εστιν και ποιησαι 
45N 004:022 διο και ελογισθη αυτω εις δικαιοσυνην 
45N 004:023 ουκ εγραφη δε δι αυτον μονον οτι ελογισθη αυτω 
45N 004:024 αλλα και δι ημας οις μελλει λογιζεσθαι τοις πιστευουσιν επι τον εγειραντα ιησουν τον κυριον ημων εκ νεκρων 
45N 004:025 ος παρεδοθη δια τα παραπτωματα ημων και ηγερθη δια την δικαιωσιν ημων 
45N 005:001 δικαιωθεντες ουν εκ πιστεως ειρηνην εχομεν προς τον θεον δια του κυριου ημων ιησου χριστου 
45N 005:002 δι ου και την προσαγωγην εσχηκαμεν τη πιστει εις την χαριν ταυτην εν η εστηκαμεν και καυχωμεθα επ ελπιδι της δοξης του θεου 
45N 005:003 ου μονον δε αλλα και καυχωμεθα εν ταις θλιψεσιν ειδοτες οτι η θλιψις υπομονην κατεργαζεται 
45N 005:004 η δε υπομονη δοκιμην η δε δοκιμη ελπιδα 
45N 005:005 η δε ελπις ου καταισχυνει οτι η αγαπη του θεου εκκεχυται εν ταις καρδιαις ημων δια πνευματος αγιου του δοθεντος ημιν 
45N 005:006 ετι γαρ χριστος οντων ημων ασθενων κατα καιρον υπερ ασεβων απεθανεν 
45N 005:007 μολις γαρ υπερ δικαιου τις αποθανειται υπερ γαρ του αγαθου ταχα τις και τολμα αποθανειν 
45N 005:008 συνιστησιν δε την εαυτου αγαπην εις ημας ο θεος οτι ετι αμαρτωλων οντων ημων χριστος υπερ ημων απεθανεν 
45N 005:009 πολλω ουν μαλλον δικαιωθεντες νυν εν τω αιματι αυτου σωθησομεθα δι αυτου απο της οργης 
45N 005:010 ει γαρ εχθροι οντες κατηλλαγημεν τω θεω δια του θανατου του υιου αυτου πολλω μαλλον καταλλαγεντες σωθησομεθα εν τη ζωη αυτου 
45N 005:011 ου μονον δε αλλα και καυχωμενοι εν τω θεω δια του κυριου ημων ιησου χριστου δι ου νυν την καταλλαγην ελαβομεν 
45N 005:012 δια τουτο ωσπερ δι ενος ανθρωπου η αμαρτια εις τον κοσμον εισηλθεν και δια της αμαρτιας ο θανατος και ουτως εις παντας ανθρωπους ο θανατος διηλθεν εφ ω παντες ημαρτον 
45N 005:013 αχρι γαρ νομου αμαρτια ην εν κοσμω αμαρτια δε ουκ ελλογειται μη οντος νομου 
45N 005:014 αλλ εβασιλευσεν ο θανατος απο αδαμ μεχρι μωσεως και επι τους μη αμαρτησαντας επι τω ομοιωματι της παραβασεως αδαμ ος εστιν τυπος του μελλοντος 
45N 005:015 αλλ ουχ ως το παραπτωμα ουτως και το χαρισμα ει γαρ τω του ενος παραπτωματι οι πολλοι απεθανον πολλω μαλλον η χαρις του θεου και η δωρεα εν χαριτι τη του ενος ανθρωπου ιησου χριστου εις τους πολλους επερισσευσεν 
45N 005:016 και ουχ ως δι ενος αμαρτησαντος το δωρημα το μεν γαρ κριμα εξ ενος εις κατακριμα το δε χαρισμα εκ πολλων παραπτωματων εις δικαιωμα 
45N 005:017 ει γαρ τω του ενος παραπτωματι ο θανατος εβασιλευσεν δια του ενος πολλω μαλλον οι την περισσειαν της χαριτος και της δωρεας της δικαιοσυνης λαμβανοντες εν ζωη βασιλευσουσιν δια του ενος ιησου χριστου 
45N 005:018 αρα ουν ως δι ενος παραπτωματος εις παντας ανθρωπους εις κατακριμα ουτως και δι ενος δικαιωματος εις παντας ανθρωπους εις δικαιωσιν ζωης 
45N 005:019 ωσπερ γαρ δια της παρακοης του ενος ανθρωπου αμαρτωλοι κατεσταθησαν οι πολλοι ουτως και δια της υπακοης του ενος δικαιοι κατασταθησονται οι πολλοι 
45N 005:020 νομος δε παρεισηλθεν ινα πλεοναση το παραπτωμα ου δε επλεονασεν η αμαρτια υπερεπερισσευσεν η χαρις 
45N 005:021 ινα ωσπερ εβασιλευσεν η αμαρτια εν τω θανατω ουτως και η χαρις βασιλευση δια δικαιοσυνης εις ζωην αιωνιον δια ιησου χριστου του κυριου ημων 
45N 006:001 τι ουν ερουμεν επιμενουμεν τη αμαρτια ινα η χαρις πλεοναση 
45N 006:002 μη γενοιτο οιτινες απεθανομεν τη αμαρτια πως ετι ζησομεν εν αυτη 
45N 006:003 η αγνοειτε οτι οσοι εβαπτισθημεν εις χριστον ιησουν εις τον θανατον αυτου εβαπτισθημεν 
45N 006:004 συνεταφημεν ουν αυτω δια του βαπτισματος εις τον θανατον ινα ωσπερ ηγερθη χριστος εκ νεκρων δια της δοξης του πατρος ουτως και ημεις εν καινοτητι ζωης περιπατησωμεν 
45N 006:005 ει γαρ συμφυτοι γεγοναμεν τω ομοιωματι του θανατου αυτου αλλα και της αναστασεως εσομεθα 
45N 006:006 τουτο γινωσκοντες οτι ο παλαιος ημων ανθρωπος συνεσταυρωθη ινα καταργηθη το σωμα της αμαρτιας του μηκετι δουλευειν ημας τη αμαρτια 
45N 006:007 ο γαρ αποθανων δεδικαιωται απο της αμαρτιας 
45N 006:008 ει δε απεθανομεν συν χριστω πιστευομεν οτι και συζησομεν αυτω 
45N 006:009 ειδοτες οτι χριστος εγερθεις εκ νεκρων ουκετι αποθνησκει θανατος αυτου ουκετι κυριευει 
45N 006:010 ο γαρ απεθανεν τη αμαρτια απεθανεν εφαπαξ ο δε ζη ζη τω θεω 
45N 006:011 ουτως και υμεις λογιζεσθε εαυτους νεκρους μεν ειναι τη αμαρτια ζωντας δε τω θεω εν χριστω ιησου τω κυριω ημων 
45N 006:012 μη ουν βασιλευετω η αμαρτια εν τω θνητω υμων σωματι εις το υπακουειν αυτη εν ταις επιθυμιαις αυτου 
45N 006:013 μηδε παριστανετε τα μελη υμων οπλα αδικιας τη αμαρτια αλλα παραστησατε εαυτους τω θεω ως εκ νεκρων ζωντας και τα μελη υμων οπλα δικαιοσυνης τω θεω 
45N 006:014 αμαρτια γαρ υμων ου κυριευσει ου γαρ εστε υπο νομον αλλ υπο χαριν 
45N 006:015 τι ουν αμαρτησομεν οτι ουκ εσμεν υπο νομον αλλ υπο χαριν μη γενοιτο 
45N 006:016 ουκ οιδατε οτι ω παριστανετε εαυτους δουλους εις υπακοην δουλοι εστε ω υπακουετε ητοι αμαρτιας εις θανατον η υπακοης εις δικαιοσυνην 
45N 006:017 χαρις δε τω θεω οτι ητε δουλοι της αμαρτιας υπηκουσατε δε εκ καρδιας εις ον παρεδοθητε τυπον διδαχης 
45N 006:018 ελευθερωθεντες δε απο της αμαρτιας εδουλωθητε τη δικαιοσυνη 
45N 006:019 ανθρωπινον λεγω δια την ασθενειαν της σαρκος υμων ωσπερ γαρ παρεστησατε τα μελη υμων δουλα τη ακαθαρσια και τη ανομια εις την ανομιαν ουτως νυν παραστησατε τα μελη υμων δουλα τη δικαιοσυνη εις αγιασμον 
45N 006:020 οτε γαρ δουλοι ητε της αμαρτιας ελευθεροι ητε τη δικαιοσυνη 
45N 006:021 τινα ουν καρπον ειχετε τοτε εφ οις νυν επαισχυνεσθε το γαρ τελος εκεινων θανατος 
45N 006:022 νυνι δε ελευθερωθεντες απο της αμαρτιας δουλωθεντες δε τω θεω εχετε τον καρπον υμων εις αγιασμον το δε τελος ζωην αιωνιον 
45N 006:023 τα γαρ οψωνια της αμαρτιας θανατος το δε χαρισμα του θεου ζωη αιωνιος εν χριστω ιησου τω κυριω ημων 
45N 007:001 η αγνοειτε αδελφοι γινωσκουσιν γαρ νομον λαλω οτι ο νομος κυριευει του ανθρωπου εφ οσον χρονον ζη 
45N 007:002 η γαρ υπανδρος γυνη τω ζωντι ανδρι δεδεται νομω εαν δε αποθανη ο ανηρ κατηργηται απο του νομου του ανδρος 
45N 007:003 αρα ουν ζωντος του ανδρος μοιχαλις χρηματισει εαν γενηται ανδρι ετερω εαν δε αποθανη ο ανηρ ελευθερα εστιν απο του νομου του μη ειναι αυτην μοιχαλιδα γενομενην ανδρι ετερω 
45N 007:004 ωστε αδελφοι μου και υμεις εθανατωθητε τω νομω δια του σωματος του χριστου εις το γενεσθαι υμας ετερω τω εκ νεκρων εγερθεντι ινα καρποφορησωμεν τω θεω 
45N 007:005 οτε γαρ ημεν εν τη σαρκι τα παθηματα των αμαρτιων τα δια του νομου ενηργειτο εν τοις μελεσιν ημων εις το καρποφορησαι τω θανατω 
45N 007:006 νυνι δε κατηργηθημεν απο του νομου  {VAR1: αποθανοντες } {VAR2: αποθανοντος } εν ω κατειχομεθα ωστε δουλευειν ημας εν καινοτητι πνευματος και ου παλαιοτητι γραμματος 
45N 007:007 τι ουν ερουμεν ο νομος αμαρτια μη γενοιτο αλλα την αμαρτιαν ουκ εγνων ει μη δια νομου την τε γαρ επιθυμιαν ουκ ηδειν ει μη ο νομος ελεγεν ουκ επιθυμησεις 
45N 007:008 αφορμην δε λαβουσα η αμαρτια δια της εντολης κατειργασατο εν εμοι πασαν επιθυμιαν χωρις γαρ νομου αμαρτια νεκρα 
45N 007:009 εγω δε εζων χωρις νομου ποτε ελθουσης δε της εντολης η αμαρτια ανεζησεν εγω δε απεθανον 
45N 007:010 και ευρεθη μοι η εντολη η εις ζωην αυτη εις θανατον 
45N 007:011 η γαρ αμαρτια αφορμην λαβουσα δια της εντολης εξηπατησεν με και δι αυτης απεκτεινεν 
45N 007:012 ωστε ο μεν νομος αγιος και η εντολη αγια και δικαια και αγαθη 
45N 007:013 το ουν αγαθον εμοι γεγονεν θανατος μη γενοιτο αλλα η αμαρτια ινα φανη αμαρτια δια του αγαθου μοι κατεργαζομενη θανατον ινα γενηται καθ υπερβολην αμαρτωλος η αμαρτια δια της εντολης 
45N 007:014 οιδαμεν γαρ οτι ο νομος πνευματικος εστιν εγω δε σαρκικος ειμι πεπραμενος υπο την αμαρτιαν 
45N 007:015 ο γαρ κατεργαζομαι ου γινωσκω ου γαρ ο θελω τουτο πρασσω αλλ ο μισω τουτο ποιω 
45N 007:016 ει δε ο ου θελω τουτο ποιω συμφημι τω νομω οτι καλος 
45N 007:017 νυνι δε ουκετι εγω κατεργαζομαι αυτο αλλ η οικουσα εν εμοι αμαρτια 
45N 007:018 οιδα γαρ οτι ουκ οικει εν εμοι τουτ εστιν εν τη σαρκι μου αγαθον το γαρ θελειν παρακειται μοι το δε κατεργαζεσθαι το καλον ουχ ευρισκω 
45N 007:019 ου γαρ ο θελω ποιω αγαθον αλλ ο ου θελω κακον τουτο πρασσω 
45N 007:020 ει δε ο ου θελω εγω τουτο ποιω ουκετι εγω κατεργαζομαι αυτο αλλ η οικουσα εν εμοι αμαρτια 
45N 007:021 ευρισκω αρα τον νομον τω θελοντι εμοι ποιειν το καλον οτι εμοι το κακον παρακειται 
45N 007:022 συνηδομαι γαρ τω νομω του θεου κατα τον εσω ανθρωπον 
45N 007:023 βλεπω δε ετερον νομον εν τοις μελεσιν μου αντιστρατευομενον τω νομω του νοος μου και αιχμαλωτιζοντα με τω νομω της αμαρτιας τω οντι εν τοις μελεσιν μου 
45N 007:024 ταλαιπωρος εγω ανθρωπος τις με ρυσεται εκ του σωματος του θανατου τουτου 
45N 007:025 ευχαριστω τω θεω δια ιησου χριστου του κυριου ημων αρα ουν αυτος εγω τω μεν νοι δουλευω νομω θεου τη δε σαρκι νομω αμαρτιας 
45N 008:001 ουδεν αρα νυν κατακριμα τοις εν χριστω ιησου μη κατα σαρκα περιπατουσιν αλλα κατα πνευμα 
45N 008:002 ο γαρ νομος του πνευματος της ζωης εν χριστω ιησου ηλευθερωσεν με απο του νομου της αμαρτιας και του θανατου 
45N 008:003 το γαρ αδυνατον του νομου εν ω ησθενει δια της σαρκος ο θεος τον εαυτου υιον πεμψας εν ομοιωματι σαρκος αμαρτιας και περι αμαρτιας κατεκρινεν την αμαρτιαν εν τη σαρκι 
45N 008:004 ινα το δικαιωμα του νομου πληρωθη εν ημιν τοις μη κατα σαρκα περιπατουσιν αλλα κατα πνευμα 
45N 008:005 οι γαρ κατα σαρκα οντες τα της σαρκος φρονουσιν οι δε κατα πνευμα τα του πνευματος 
45N 008:006 το γαρ φρονημα της σαρκος θανατος το δε φρονημα του πνευματος ζωη και ειρηνη 
45N 008:007 διοτι το φρονημα της σαρκος εχθρα εις θεον τω γαρ νομω του θεου ουχ υποτασσεται ουδε γαρ δυναται 
45N 008:008 οι δε εν σαρκι οντες θεω αρεσαι ου δυνανται 
45N 008:009 υμεις δε ουκ εστε εν σαρκι αλλ εν πνευματι ειπερ πνευμα θεου οικει εν υμιν ει δε τις πνευμα χριστου ουκ εχει ουτος ουκ εστιν αυτου 
45N 008:010 ει δε χριστος εν υμιν το μεν σωμα νεκρον δι αμαρτιαν το δε πνευμα ζωη δια δικαιοσυνην 
45N 008:011 ει δε το πνευμα του εγειραντος ιησουν εκ νεκρων οικει εν υμιν ο εγειρας τον χριστον εκ νεκρων ζωοποιησει και τα θνητα σωματα υμων δια  {VAR1: το ενοικουν αυτου πνευμα } {VAR2: του ενοικουντος αυτου πνευματος } εν υμιν 
45N 008:012 αρα ουν αδελφοι οφειλεται εσμεν ου τη σαρκι του κατα σαρκα ζην 
45N 008:013 ει γαρ κατα σαρκα ζητε μελλετε αποθνησκειν ει δε πνευματι τας πραξεις του σωματος θανατουτε ζησεσθε 
45N 008:014 οσοι γαρ πνευματι θεου αγονται ουτοι εισιν υιοι θεου 
45N 008:015 ου γαρ ελαβετε πνευμα δουλειας παλιν εις φοβον αλλ ελαβετε πνευμα υιοθεσιας εν ω κραζομεν αββα ο πατηρ 
45N 008:016 αυτο το πνευμα συμμαρτυρει τω πνευματι ημων οτι εσμεν τεκνα θεου 
45N 008:017 ει δε τεκνα και κληρονομοι κληρονομοι μεν θεου συγκληρονομοι δε χριστου ειπερ συμπασχομεν ινα και συνδοξασθωμεν 
45N 008:018 λογιζομαι γαρ οτι ουκ αξια τα παθηματα του νυν καιρου προς την μελλουσαν δοξαν αποκαλυφθηναι εις ημας 
45N 008:019 η γαρ αποκαραδοκια της κτισεως την αποκαλυψιν των υιων του θεου απεκδεχεται 
45N 008:020 τη γαρ ματαιοτητι η κτισις υπεταγη ουχ εκουσα αλλα δια τον υποταξαντα επ ελπιδι 
45N 008:021 οτι και αυτη η κτισις ελευθερωθησεται απο της δουλειας της φθορας εις την ελευθεριαν της δοξης των τεκνων του θεου 
45N 008:022 οιδαμεν γαρ οτι πασα η κτισις συστεναζει και συνωδινει αχρι του νυν 
45N 008:023 ου μονον δε αλλα και αυτοι την απαρχην του πνευματος εχοντες και ημεις αυτοι εν εαυτοις στεναζομεν υιοθεσιαν απεκδεχομενοι την απολυτρωσιν του σωματος ημων 
45N 008:024 τη γαρ ελπιδι εσωθημεν ελπις δε βλεπομενη ουκ εστιν ελπις ο γαρ βλεπει τις τι και ελπιζει 
45N 008:025 ει δε ο ου βλεπομεν ελπιζομεν δι υπομονης απεκδεχομεθα 
45N 008:026 ωσαυτως δε και το πνευμα συναντιλαμβανεται ταις ασθενειαις ημων το γαρ τι προσευξωμεθα καθο δει ουκ οιδαμεν αλλ αυτο το πνευμα υπερεντυγχανει υπερ ημων στεναγμοις αλαλητοις 
45N 008:027 ο δε ερευνων τας καρδιας οιδεν τι το φρονημα του πνευματος οτι κατα θεον εντυγχανει υπερ αγιων 
45N 008:028 οιδαμεν δε οτι τοις αγαπωσιν τον θεον παντα συνεργει εις αγαθον τοις κατα προθεσιν κλητοις ουσιν 
45N 008:029 οτι ους προεγνω και προωρισεν συμμορφους της εικονος του υιου αυτου εις το ειναι αυτον πρωτοτοκον εν πολλοις αδελφοις 
45N 008:030 ους δε προωρισεν τουτους και εκαλεσεν και ους εκαλεσεν τουτους και εδικαιωσεν ους δε εδικαιωσεν τουτους και εδοξασεν 
45N 008:031 τι ουν ερουμεν προς ταυτα ει ο θεος υπερ ημων τις καθ ημων 
45N 008:032 ος γε του ιδιου υιου ουκ εφεισατο αλλ υπερ ημων παντων παρεδωκεν αυτον πως ουχι και συν αυτω τα παντα ημιν χαρισεται 
45N 008:033 τις εγκαλεσει κατα εκλεκτων θεου θεος ο δικαιων 
45N 008:034 τις ο κατακρινων χριστος ο αποθανων μαλλον δε και εγερθεις ος και εστιν εν δεξια του θεου ος και εντυγχανει υπερ ημων 
45N 008:035 τις ημας χωρισει απο της αγαπης του χριστου θλιψις η στενοχωρια η διωγμος η λιμος η γυμνοτης η κινδυνος η μαχαιρα 
45N 008:036 καθως γεγραπται οτι ενεκα σου θανατουμεθα ολην την ημεραν ελογισθημεν ως προβατα σφαγης 
45N 008:037 αλλ εν τουτοις πασιν υπερνικωμεν δια του αγαπησαντος ημας 
45N 008:038 πεπεισμαι γαρ οτι ουτε θανατος ουτε ζωη ουτε αγγελοι ουτε αρχαι ουτε δυναμεις ουτε ενεστωτα ουτε μελλοντα 
45N 008:039 ουτε υψωμα ουτε βαθος ουτε τις κτισις ετερα δυνησεται ημας χωρισαι απο της αγαπης του θεου της εν χριστω ιησου τω κυριω ημων 
45N 009:001 αληθειαν λεγω εν χριστω ου ψευδομαι συμμαρτυρουσης μοι της συνειδησεως μου εν πνευματι αγιω 
45N 009:002 οτι λυπη μοι εστιν μεγαλη και αδιαλειπτος οδυνη τη καρδια μου 
45N 009:003 ηυχομην γαρ αυτος εγω αναθεμα ειναι απο του χριστου υπερ των αδελφων μου των συγγενων μου κατα σαρκα 
45N 009:004 οιτινες εισιν ισραηλιται ων η υιοθεσια και η δοξα και αι διαθηκαι και η νομοθεσια και η λατρεια και αι επαγγελιαι 
45N 009:005 ων οι πατερες και εξ ων ο χριστος το κατα σαρκα ο ων επι παντων θεος ευλογητος εις τους αιωνας αμην 
45N 009:006 ουχ οιον δε οτι εκπεπτωκεν ο λογος του θεου ου γαρ παντες οι εξ ισραηλ ουτοι ισραηλ 
45N 009:007 ουδ οτι εισιν σπερμα αβρααμ παντες τεκνα αλλ εν ισαακ κληθησεται σοι σπερμα 
45N 009:008 τουτ εστιν ου τα τεκνα της σαρκος ταυτα τεκνα του θεου αλλα τα τεκνα της επαγγελιας λογιζεται εις σπερμα 
45N 009:009 επαγγελιας γαρ ο λογος ουτος κατα τον καιρον τουτον ελευσομαι και εσται τη σαρρα υιος 
45N 009:010 ου μονον δε αλλα και ρεβεκκα εξ ενος κοιτην εχουσα ισαακ του πατρος ημων 
45N 009:011 μηπω γαρ γεννηθεντων μηδε πραξαντων τι αγαθον η κακον ινα η κατ εκλογην του θεου προθεσις μενη ουκ εξ εργων αλλ εκ του καλουντος 
45N 009:012 ερρηθη αυτη οτι ο μειζων δουλευσει τω ελασσονι 
45N 009:013 καθως γεγραπται τον ιακωβ ηγαπησα τον δε ησαυ εμισησα 
45N 009:014 τι ουν ερουμεν μη αδικια παρα τω θεω μη γενοιτο 
45N 009:015 τω γαρ μωση λεγει ελεησω ον αν ελεω και οικτειρησω ον αν οικτειρω 
45N 009:016 αρα ουν ου του θελοντος ουδε του τρεχοντος αλλα του ελεουντος θεου 
45N 009:017 λεγει γαρ η γραφη τω φαραω οτι εις αυτο τουτο εξηγειρα σε οπως ενδειξωμαι εν σοι την δυναμιν μου και οπως διαγγελη το ονομα μου εν παση τη γη 
45N 009:018 αρα ουν ον θελει ελεει ον δε θελει σκληρυνει 
45N 009:019 ερεις ουν μοι τι ετι μεμφεται τω γαρ βουληματι αυτου τις ανθεστηκεν 
45N 009:020 μενουνγε ω ανθρωπε συ τις ει ο ανταποκρινομενος τω θεω μη ερει το πλασμα τω πλασαντι τι με εποιησας ουτως 
45N 009:021 η ουκ εχει εξουσιαν ο κεραμευς του πηλου εκ του αυτου φυραματος ποιησαι ο μεν εις τιμην σκευος ο δε εις ατιμιαν 
45N 009:022 ει δε θελων ο θεος ενδειξασθαι την οργην και γνωρισαι το δυνατον αυτου ηνεγκεν εν πολλη μακροθυμια σκευη οργης κατηρτισμενα εις απωλειαν 
45N 009:023 και ινα γνωριση τον πλουτον της δοξης αυτου επι σκευη ελεους α προητοιμασεν εις δοξαν 
45N 009:024 ους και εκαλεσεν ημας ου μονον εξ ιουδαιων αλλα και εξ εθνων 
45N 009:025 ως και εν τω ωσηε λεγει καλεσω τον ου λαον μου λαον μου και την ουκ ηγαπημενην ηγαπημενην 
45N 009:026 και εσται εν τω τοπω ου ερρηθη αυτοις ου λαος μου υμεις εκει κληθησονται υιοι θεου ζωντος 
45N 009:027 ησαιας δε κραζει υπερ του ισραηλ εαν η ο αριθμος των υιων ισραηλ ως η αμμος της θαλασσης το καταλειμμα σωθησεται 
45N 009:028 λογον γαρ συντελων και συντεμνων εν δικαιοσυνη οτι λογον συντετμημενον ποιησει κυριος επι της γης 
45N 009:029 και καθως προειρηκεν ησαιας ει μη κυριος σαβαωθ εγκατελιπεν ημιν σπερμα ως σοδομα αν εγενηθημεν και ως γομορρα αν ωμοιωθημεν 
45N 009:030 τι ουν ερουμεν οτι εθνη τα μη διωκοντα δικαιοσυνην κατελαβεν δικαιοσυνην δικαιοσυνην δε την εκ πιστεως 
45N 009:031 ισραηλ δε διωκων νομον δικαιοσυνης εις νομον δικαιοσυνης ουκ εφθασεν 
45N 009:032 δια τι οτι ουκ εκ πιστεως αλλ ως εξ εργων νομου προσεκοψαν γαρ τω λιθω του προσκομματος 
45N 009:033 καθως γεγραπται ιδου τιθημι εν σιων λιθον προσκομματος και πετραν σκανδαλου και πας ο πιστευων επ αυτω ου καταισχυνθησεται 
45N 010:001 αδελφοι η μεν ευδοκια της εμης καρδιας και η δεησις η προς τον θεον υπερ του ισραηλ εστιν εις σωτηριαν 
45N 010:002 μαρτυρω γαρ αυτοις οτι ζηλον θεου εχουσιν αλλ ου κατ επιγνωσιν 
45N 010:003 αγνοουντες γαρ την του θεου δικαιοσυνην και την ιδιαν δικαιοσυνην ζητουντες στησαι τη δικαιοσυνη του θεου ουχ υπεταγησαν 
45N 010:004 τελος γαρ νομου χριστος εις δικαιοσυνην παντι τω πιστευοντι 
45N 010:005 μωσης γαρ γραφει την δικαιοσυνην την εκ του νομου οτι ο ποιησας αυτα ανθρωπος ζησεται εν αυτοις 
45N 010:006 η δε εκ πιστεως δικαιοσυνη ουτως λεγει μη ειπης εν τη καρδια σου τις αναβησεται εις τον ουρανον τουτ εστιν χριστον καταγαγειν 
45N 010:007 η τις καταβησεται εις την αβυσσον τουτ εστιν χριστον εκ νεκρων αναγαγειν 
45N 010:008 αλλα τι λεγει εγγυς σου το ρημα εστιν εν τω στοματι σου και εν τη καρδια σου τουτ εστιν το ρημα της πιστεως ο κηρυσσομεν 
45N 010:009 οτι εαν ομολογησης εν τω στοματι σου κυριον ιησουν και πιστευσης εν τη καρδια σου οτι ο θεος αυτον ηγειρεν εκ νεκρων σωθηση 
45N 010:010 καρδια γαρ πιστευεται εις δικαιοσυνην στοματι δε ομολογειται εις σωτηριαν 
45N 010:011 λεγει γαρ η γραφη πας ο πιστευων επ αυτω ου καταισχυνθησεται 
45N 010:012 ου γαρ εστιν διαστολη ιουδαιου τε και ελληνος ο γαρ αυτος κυριος παντων πλουτων εις παντας τους επικαλουμενους αυτον 
45N 010:013 πας γαρ ος αν επικαλεσηται το ονομα κυριου σωθησεται 
45N 010:014 πως ουν επικαλεσονται εις ον ουκ επιστευσαν πως δε πιστευσουσιν ου ουκ ηκουσαν πως δε ακουσουσιν χωρις κηρυσσοντος 
45N 010:015 πως δε κηρυξουσιν εαν μη αποσταλωσιν καθως γεγραπται ως ωραιοι οι ποδες των ευαγγελιζομενων ειρηνην των ευαγγελιζομενων τα αγαθα 
45N 010:016 αλλ ου παντες υπηκουσαν τω ευαγγελιω ησαιας γαρ λεγει κυριε τις επιστευσεν τη ακοη ημων 
45N 010:017 αρα η πιστις εξ ακοης η δε ακοη δια ρηματος θεου 
45N 010:018 αλλα λεγω μη ουκ ηκουσαν μενουνγε εις πασαν την γην εξηλθεν ο φθογγος αυτων και εις τα περατα της οικουμενης τα ρηματα αυτων 
45N 010:019 αλλα λεγω μη ουκ εγνω ισραηλ πρωτος μωσης λεγει εγω παραζηλωσω υμας επ ουκ εθνει επι εθνει ασυνετω παροργιω υμας 
45N 010:020 ησαιας δε αποτολμα και λεγει ευρεθην τοις εμε μη ζητουσιν εμφανης εγενομην τοις εμε μη επερωτωσιν 
45N 010:021 προς δε τον ισραηλ λεγει ολην την ημεραν εξεπετασα τας χειρας μου προς λαον απειθουντα και αντιλεγοντα 
45N 011:001 λεγω ουν μη απωσατο ο θεος τον λαον αυτου μη γενοιτο και γαρ εγω ισραηλιτης ειμι εκ σπερματος αβρααμ φυλης βενιαμιν 
45N 011:002 ουκ απωσατο ο θεος τον λαον αυτου ον προεγνω η ουκ οιδατε εν ηλια τι λεγει η γραφη ως εντυγχανει τω θεω κατα του ισραηλ λεγων 
45N 011:003 κυριε τους προφητας σου απεκτειναν και τα θυσιαστηρια σου κατεσκαψαν καγω υπελειφθην μονος και ζητουσιν την ψυχην μου 
45N 011:004 αλλα τι λεγει αυτω ο χρηματισμος κατελιπον εμαυτω επτακισχιλιους ανδρας οιτινες ουκ εκαμψαν γονυ τη βααλ 
45N 011:005 ουτως ουν και εν τω νυν καιρω λειμμα κατ εκλογην χαριτος γεγονεν 
45N 011:006 ει δε χαριτι ουκετι εξ εργων επει η χαρις ουκετι γινεται χαρις ει δε εξ εργων ουκετι εστιν χαρις επει το εργον ουκετι εστιν εργον 
45N 011:007 τι ουν ο επιζητει ισραηλ τουτου ουκ επετυχεν η δε εκλογη επετυχεν οι δε λοιποι επωρωθησαν 
45N 011:008 καθως γεγραπται εδωκεν αυτοις ο θεος πνευμα κατανυξεως οφθαλμους του μη βλεπειν και ωτα του μη ακουειν εως της σημερον ημερας 
45N 011:009 και δαβιδ λεγει γενηθητω η τραπεζα αυτων εις παγιδα και εις θηραν και εις σκανδαλον και εις ανταποδομα αυτοις 
45N 011:010 σκοτισθητωσαν οι οφθαλμοι αυτων του μη βλεπειν και τον νωτον αυτων διαπαντος συγκαμψον 
45N 011:011 λεγω ουν μη επταισαν ινα πεσωσιν μη γενοιτο αλλα τω αυτων παραπτωματι η σωτηρια τοις εθνεσιν εις το παραζηλωσαι αυτους 
45N 011:012 ει δε το παραπτωμα αυτων πλουτος κοσμου και το ηττημα αυτων πλουτος εθνων ποσω μαλλον το πληρωμα αυτων 
45N 011:013 υμιν γαρ λεγω τοις εθνεσιν εφ οσον μεν ειμι εγω εθνων αποστολος την διακονιαν μου δοξαζω 
45N 011:014 ει πως παραζηλωσω μου την σαρκα και σωσω τινας εξ αυτων 
45N 011:015 ει γαρ η αποβολη αυτων καταλλαγη κοσμου τις η προσληψις ει μη ζωη εκ νεκρων 
45N 011:016 ει δε η απαρχη αγια και το φυραμα και ει η ριζα αγια και οι κλαδοι 
45N 011:017 ει δε τινες των κλαδων εξεκλασθησαν συ δε αγριελαιος ων ενεκεντρισθης εν αυτοις και συγκοινωνος της ριζης και της πιοτητος της ελαιας εγενου 
45N 011:018 μη κατακαυχω των κλαδων ει δε κατακαυχασαι ου συ την ριζαν βασταζεις αλλ η ριζα σε 
45N 011:019 ερεις ουν εξεκλασθησαν οι κλαδοι ινα εγω εγκεντρισθω 
45N 011:020 καλως τη απιστια εξεκλασθησαν συ δε τη πιστει εστηκας μη υψηλοφρονει αλλα φοβου 
45N 011:021 ει γαρ ο θεος των κατα φυσιν κλαδων ουκ εφεισατο μηπως ουδε σου φεισηται 
45N 011:022 ιδε ουν χρηστοτητα και αποτομιαν θεου επι μεν τους πεσοντας αποτομιαν επι δε σε χρηστοτητα εαν επιμεινης τη χρηστοτητι επει και συ εκκοπηση 
45N 011:023 και εκεινοι δε εαν μη επιμεινωσιν τη απιστια εγκεντρισθησονται δυνατος γαρ εστιν ο θεος παλιν εγκεντρισαι αυτους 
45N 011:024 ει γαρ συ εκ της κατα φυσιν εξεκοπης αγριελαιου και παρα φυσιν ενεκεντρισθης εις καλλιελαιον ποσω μαλλον ουτοι οι κατα φυσιν εγκεντρισθησονται τη ιδια ελαια 
45N 011:025 ου γαρ θελω υμας αγνοειν αδελφοι το μυστηριον τουτο ινα μη ητε παρ εαυτοις φρονιμοι οτι πωρωσις απο μερους τω ισραηλ γεγονεν αχρις ου το πληρωμα των εθνων εισελθη 
45N 011:026 και ουτως πας ισραηλ σωθησεται καθως γεγραπται ηξει εκ σιων ο ρυομενος και αποστρεψει ασεβειας απο ιακωβ 
45N 011:027 και αυτη αυτοις η παρ εμου διαθηκη οταν αφελωμαι τας αμαρτιας αυτων 
45N 011:028 κατα μεν το ευαγγελιον εχθροι δι υμας κατα δε την εκλογην αγαπητοι δια τους πατερας 
45N 011:029 αμεταμελητα γαρ τα χαρισματα και η κλησις του θεου 
45N 011:030 ωσπερ γαρ και υμεις ποτε ηπειθησατε τω θεω νυν δε ηλεηθητε τη τουτων απειθεια 
45N 011:031 ουτως και ουτοι νυν ηπειθησαν τω υμετερω ελεει ινα και αυτοι ελεηθωσιν 
45N 011:032 συνεκλεισεν γαρ ο θεος τους παντας εις απειθειαν ινα τους παντας ελεηση 
45N 011:033 ω βαθος πλουτου και σοφιας και γνωσεως θεου ως ανεξερευνητα τα κριματα αυτου και ανεξιχνιαστοι αι οδοι αυτου 
45N 011:034 τις γαρ εγνω νουν κυριου η τις συμβουλος αυτου εγενετο 
45N 011:035 η τις προεδωκεν αυτω και ανταποδοθησεται αυτω 
45N 011:036 οτι εξ αυτου και δι αυτου και εις αυτον τα παντα αυτω η δοξα εις τους αιωνας αμην 
45N 012:001 παρακαλω ουν υμας αδελφοι δια των οικτιρμων του θεου παραστησαι τα σωματα υμων θυσιαν ζωσαν αγιαν ευαρεστον τω θεω την λογικην λατρειαν υμων 
45N 012:002 και μη συσχηματιζεσθε τω αιωνι τουτω αλλα μεταμορφουσθε τη ανακαινωσει του νοος υμων εις το δοκιμαζειν υμας τι το θελημα του θεου το αγαθον και ευαρεστον και τελειον 
45N 012:003 λεγω γαρ δια της χαριτος της δοθεισης μοι παντι τω οντι εν υμιν μη υπερφρονειν παρ ο δει φρονειν αλλα φρονειν εις το σωφρονειν εκαστω ως ο θεος εμερισεν μετρον πιστεως 
45N 012:004 καθαπερ γαρ εν ενι σωματι μελη πολλα εχομεν τα δε μελη παντα ου την αυτην εχει πραξιν 
45N 012:005 ουτως οι πολλοι εν σωμα εσμεν εν χριστω ο δε καθ εις αλληλων μελη 
45N 012:006 εχοντες δε χαρισματα κατα την χαριν την δοθεισαν ημιν διαφορα ειτε προφητειαν κατα την αναλογιαν της πιστεως 
45N 012:007 ειτε διακονιαν εν τη διακονια ειτε ο διδασκων εν τη διδασκαλια 
45N 012:008 ειτε ο παρακαλων εν τη παρακλησει ο μεταδιδους εν απλοτητι ο προισταμενος εν σπουδη ο ελεων εν ιλαροτητι 
45N 012:009 η αγαπη ανυποκριτος αποστυγουντες το πονηρον κολλωμενοι τω αγαθω 
45N 012:010 τη φιλαδελφια εις αλληλους φιλοστοργοι τη τιμη αλληλους προηγουμενοι 
45N 012:011 τη σπουδη μη οκνηροι τω πνευματι ζεοντες τω  {VAR1: καιρω } {VAR2: κυριω } δουλευοντες 
45N 012:012 τη ελπιδι χαιροντες τη θλιψει υπομενοντες τη προσευχη προσκαρτερουντες 
45N 012:013 ταις χρειαις των αγιων κοινωνουντες την φιλοξενιαν διωκοντες 
45N 012:014 ευλογειτε τους διωκοντας υμας ευλογειτε και μη καταρασθε 
45N 012:015 χαιρειν μετα χαιροντων και κλαιειν μετα κλαιοντων 
45N 012:016 το αυτο εις αλληλους φρονουντες μη τα υψηλα φρονουντες αλλα τοις ταπεινοις συναπαγομενοι μη γινεσθε φρονιμοι παρ εαυτοις 
45N 012:017 μηδενι κακον αντι κακου αποδιδοντες προνοουμενοι καλα ενωπιον παντων ανθρωπων 
45N 012:018 ει δυνατον το εξ υμων μετα παντων ανθρωπων ειρηνευοντες 
45N 012:019 μη εαυτους εκδικουντες αγαπητοι αλλα δοτε τοπον τη οργη γεγραπται γαρ εμοι εκδικησις εγω ανταποδωσω λεγει κυριος 
45N 012:020 εαν ουν πεινα ο εχθρος σου ψωμιζε αυτον εαν διψα ποτιζε αυτον τουτο γαρ ποιων ανθρακας πυρος σωρευσεις επι την κεφαλην αυτου 
45N 012:021 μη νικω υπο του κακου αλλα νικα εν τω αγαθω το κακον 
45N 013:001 πασα ψυχη εξουσιαις υπερεχουσαις υποτασσεσθω ου γαρ εστιν εξουσια ει μη απο θεου αι δε ουσαι εξουσιαι υπο του θεου τεταγμεναι εισιν 
45N 013:002 ωστε ο αντιτασσομενος τη εξουσια τη του θεου διαταγη ανθεστηκεν οι δε ανθεστηκοτες εαυτοις κριμα ληψονται 
45N 013:003 οι γαρ αρχοντες ουκ εισιν φοβος των αγαθων εργων αλλα των κακων θελεις δε μη φοβεισθαι την εξουσιαν το αγαθον ποιει και εξεις επαινον εξ αυτης 
45N 013:004 θεου γαρ διακονος εστιν σοι εις το αγαθον εαν δε το κακον ποιης φοβου ου γαρ εικη την μαχαιραν φορει θεου γαρ διακονος εστιν εκδικος εις οργην τω το κακον πρασσοντι 
45N 013:005 διο αναγκη υποτασσεσθαι ου μονον δια την οργην αλλα και δια την συνειδησιν 
45N 013:006 δια τουτο γαρ και φορους τελειτε λειτουργοι γαρ θεου εισιν εις αυτο τουτο προσκαρτερουντες 
45N 013:007 αποδοτε ουν πασιν τας οφειλας τω τον φορον τον φορον τω το τελος το τελος τω τον φοβον τον φοβον τω την τιμην την τιμην 
45N 013:008 μηδενι μηδεν οφειλετε ει μη το αγαπαν αλληλους ο γαρ αγαπων τον ετερον νομον πεπληρωκεν 
45N 013:009 το γαρ ου μοιχευσεις ου φονευσεις ου κλεψεις ου ψευδομαρτυρησεις ουκ επιθυμησεις και ει τις ετερα εντολη εν τουτω τω λογω ανακεφαλαιουται εν τω αγαπησεις τον πλησιον σου ως εαυτον 
45N 013:010 η αγαπη τω πλησιον κακον ουκ εργαζεται πληρωμα ουν νομου η αγαπη 
45N 013:011 και τουτο ειδοτες τον καιρον οτι ωρα ημας ηδη εξ υπνου εγερθηναι νυν γαρ εγγυτερον ημων η σωτηρια η οτε επιστευσαμεν 
45N 013:012 η νυξ προεκοψεν η δε ημερα ηγγικεν αποθωμεθα ουν τα εργα του σκοτους και ενδυσωμεθα τα οπλα του φωτος 
45N 013:013 ως εν ημερα ευσχημονως περιπατησωμεν μη κωμοις και μεθαις μη κοιταις και ασελγειαις μη εριδι και ζηλω 
45N 013:014 αλλ ενδυσασθε τον κυριον ιησουν χριστον και της σαρκος προνοιαν μη ποιεισθε εις επιθυμιας 
45N 014:001 τον δε ασθενουντα τη πιστει προσλαμβανεσθε μη εις διακρισεις διαλογισμων 
45N 014:002 ος μεν πιστευει φαγειν παντα ο δε ασθενων λαχανα εσθιει 
45N 014:003 ο εσθιων τον μη εσθιοντα μη εξουθενειτω και ο μη εσθιων τον εσθιοντα μη κρινετω ο θεος γαρ αυτον προσελαβετο 
45N 014:004 συ τις ει ο κρινων αλλοτριον οικετην τω ιδιω κυριω στηκει η πιπτει σταθησεται δε δυνατος γαρ εστιν ο θεος στησαι αυτον 
45N 014:005 ος μεν κρινει ημεραν παρ ημεραν ος δε κρινει πασαν ημεραν εκαστος εν τω ιδιω νοι πληροφορεισθω 
45N 014:006 ο φρονων την ημεραν κυριω φρονει και ο μη φρονων την ημεραν κυριω ου φρονει ο εσθιων κυριω εσθιει ευχαριστει γαρ τω θεω και ο μη εσθιων κυριω ουκ εσθιει και ευχαριστει τω θεω 
45N 014:007 ουδεις γαρ ημων εαυτω ζη και ουδεις εαυτω αποθνησκει 
45N 014:008 εαν τε γαρ ζωμεν τω κυριω ζωμεν εαν τε αποθνησκωμεν τω κυριω αποθνησκομεν εαν τε ουν ζωμεν εαν τε αποθνησκωμεν του κυριου εσμεν 
45N 014:009 εις τουτο γαρ χριστος και απεθανεν και ανεστη και ανεζησεν ινα και νεκρων και ζωντων κυριευση 
45N 014:010 συ δε τι κρινεις τον αδελφον σου η και συ τι εξουθενεις τον αδελφον σου παντες γαρ παραστησομεθα τω βηματι του χριστου 
45N 014:011 γεγραπται γαρ ζω εγω λεγει κυριος οτι εμοι καμψει παν γονυ και πασα γλωσσα εξομολογησεται τω θεω 
45N 014:012 αρα ουν εκαστος ημων περι εαυτου λογον δωσει τω θεω 
45N 014:013 μηκετι ουν αλληλους κρινωμεν αλλα τουτο κρινατε μαλλον το μη τιθεναι προσκομμα τω αδελφω η σκανδαλον 
45N 014:014 οιδα και πεπεισμαι εν κυριω ιησου οτι ουδεν κοινον δι εαυτου ει μη τω λογιζομενω τι κοινον ειναι εκεινω κοινον 
45N 014:015 ει δε δια βρωμα ο αδελφος σου λυπειται ουκετι κατα αγαπην περιπατεις μη τω βρωματι σου εκεινον απολλυε υπερ ου χριστος απεθανεν 
45N 014:016 μη βλασφημεισθω ουν υμων το αγαθον 
45N 014:017 ου γαρ εστιν η βασιλεια του θεου βρωσις και ποσις αλλα δικαιοσυνη και ειρηνη και χαρα εν πνευματι αγιω 
45N 014:018 ο γαρ εν τουτοις δουλευων τω χριστω ευαρεστος τω θεω και δοκιμος τοις ανθρωποις 
45N 014:019 αρα ουν τα της ειρηνης διωκωμεν και τα της οικοδομης της εις αλληλους 
45N 014:020 μη ενεκεν βρωματος καταλυε το εργον του θεου παντα μεν καθαρα αλλα κακον τω ανθρωπω τω δια προσκομματος εσθιοντι 
45N 014:021 καλον το μη φαγειν κρεα μηδε πιειν οινον μηδε εν ω ο αδελφος σου προσκοπτει η σκανδαλιζεται η ασθενει 
45N 014:022 συ πιστιν εχεις κατα σαυτον εχε ενωπιον του θεου μακαριος ο μη κρινων εαυτον εν ω δοκιμαζει 
45N 014:023 ο δε διακρινομενος εαν φαγη κατακεκριται οτι ουκ εκ πιστεως παν δε ο ουκ εκ πιστεως αμαρτια εστιν 
45N 015:001 οφειλομεν δε ημεις οι δυνατοι τα ασθενηματα των αδυνατων βασταζειν και μη εαυτοις αρεσκειν 
45N 015:002 εκαστος γαρ ημων τω πλησιον αρεσκετω εις το αγαθον προς οικοδομην 
45N 015:003 και γαρ ο χριστος ουχ εαυτω ηρεσεν αλλα καθως γεγραπται οι ονειδισμοι των ονειδιζοντων σε επεπεσον επ εμε 
45N 015:004 οσα γαρ προεγραφη εις την ημετεραν διδασκαλιαν προεγραφη ινα δια της υπομονης και της παρακλησεως των γραφων την ελπιδα εχωμεν 
45N 015:005 ο δε θεος της υπομονης και της παρακλησεως δωη υμιν το αυτο φρονειν εν αλληλοις κατα χριστον ιησουν 
45N 015:006 ινα ομοθυμαδον εν ενι στοματι δοξαζητε τον θεον και πατερα του κυριου ημων ιησου χριστου 
45N 015:007 διο προσλαμβανεσθε αλληλους καθως και ο χριστος προσελαβετο ημας εις δοξαν θεου 
45N 015:008 λεγω δε ιησουν χριστον διακονον γεγενησθαι περιτομης υπερ αληθειας θεου εις το βεβαιωσαι τας επαγγελιας των πατερων 
45N 015:009 τα δε εθνη υπερ ελεους δοξασαι τον θεον καθως γεγραπται δια τουτο εξομολογησομαι σοι εν εθνεσιν και τω ονοματι σου ψαλω 
45N 015:010 και παλιν λεγει ευφρανθητε εθνη μετα του λαου αυτου 
45N 015:011 και παλιν αινειτε τον κυριον παντα τα εθνη και επαινεσατε αυτον παντες οι λαοι 
45N 015:012 και παλιν ησαιας λεγει εσται η ριζα του ιεσσαι και ο ανισταμενος αρχειν εθνων επ αυτω εθνη ελπιουσιν 
45N 015:013 ο δε θεος της ελπιδος πληρωσαι υμας πασης χαρας και ειρηνης εν τω πιστευειν εις το περισσευειν υμας εν τη ελπιδι εν δυναμει πνευματος αγιου 
45N 015:014 πεπεισμαι δε αδελφοι μου και αυτος εγω περι υμων οτι και αυτοι μεστοι εστε αγαθωσυνης πεπληρωμενοι πασης γνωσεως δυναμενοι και αλληλους νουθετειν 
45N 015:015 τολμηροτερον δε εγραψα υμιν αδελφοι απο μερους ως επαναμιμνησκων υμας δια την χαριν την δοθεισαν μοι υπο του θεου 
45N 015:016 εις το ειναι με λειτουργον ιησου χριστου εις τα εθνη ιερουργουντα το ευαγγελιον του θεου ινα γενηται η προσφορα των εθνων ευπροσδεκτος ηγιασμενη εν πνευματι αγιω 
45N 015:017 εχω ουν καυχησιν εν χριστω ιησου τα προς θεον 
45N 015:018 ου γαρ τολμησω λαλειν τι ων ου κατειργασατο χριστος δι εμου εις υπακοην εθνων λογω και εργω 
45N 015:019 εν δυναμει σημειων και τερατων εν δυναμει πνευματος θεου ωστε με απο ιερουσαλημ και κυκλω μεχρι του ιλλυρικου πεπληρωκεναι το ευαγγελιον του χριστου 
45N 015:020 ουτως δε φιλοτιμουμενον ευαγγελιζεσθαι ουχ οπου ωνομασθη χριστος ινα μη επ αλλοτριον θεμελιον οικοδομω 
45N 015:021 αλλα καθως γεγραπται οις ουκ ανηγγελη περι αυτου οψονται και οι ουκ ακηκοασιν συνησουσιν 
45N 015:022 διο και ενεκοπτομην τα πολλα του ελθειν προς υμας 
45N 015:023 νυνι δε μηκετι τοπον εχων εν τοις κλιμασιν τουτοις επιποθιαν δε εχων του ελθειν προς υμας απο πολλων ετων 
45N 015:024 ως εαν πορευωμαι εις την σπανιαν ελευσομαι προς υμας ελπιζω γαρ διαπορευομενος θεασασθαι υμας και υφ υμων προπεμφθηναι εκει εαν υμων πρωτον απο μερους εμπλησθω 
45N 015:025 νυνι δε πορευομαι εις ιερουσαλημ διακονων τοις αγιοις 
45N 015:026 ευδοκησαν γαρ μακεδονια και αχαια κοινωνιαν τινα ποιησασθαι εις τους πτωχους των αγιων των εν ιερουσαλημ 
45N 015:027 ευδοκησαν γαρ και οφειλεται αυτων εισιν ει γαρ τοις πνευματικοις αυτων εκοινωνησαν τα εθνη οφειλουσιν και εν τοις σαρκικοις λειτουργησαι αυτοις 
45N 015:028 τουτο ουν επιτελεσας και σφραγισαμενος αυτοις τον καρπον τουτον απελευσομαι δι υμων εις την σπανιαν 
45N 015:029 οιδα δε οτι ερχομενος προς υμας εν πληρωματι ευλογιας του ευαγγελιου του χριστου ελευσομαι 
45N 015:030 παρακαλω δε υμας αδελφοι δια του κυριου ημων ιησου χριστου και δια της αγαπης του πνευματος συναγωνισασθαι μοι εν ταις προσευχαις υπερ εμου προς τον θεον 
45N 015:031 ινα ρυσθω απο των απειθουντων εν τη ιουδαια και ινα η διακονια μου η εις ιερουσαλημ ευπροσδεκτος γενηται τοις αγιοις 
45N 015:032 ινα εν χαρα ελθω προς υμας δια θεληματος θεου και συναναπαυσωμαι υμιν 
45N 015:033 ο δε θεος της ειρηνης μετα παντων υμων αμην 
45N 016:001 συνιστημι δε υμιν φοιβην την αδελφην ημων ουσαν διακονον της εκκλησιας της εν κεγχρεαις 
45N 016:002 ινα αυτην προσδεξησθε εν κυριω αξιως των αγιων και παραστητε αυτη εν ω αν υμων χρηζη πραγματι και γαρ αυτη προστατις πολλων εγενηθη και αυτου εμου 
45N 016:003 ασπασασθε πρισκιλλαν και ακυλαν τους συνεργους μου εν χριστω ιησου 
45N 016:004 οιτινες υπερ της ψυχης μου τον εαυτων τραχηλον υπεθηκαν οις ουκ εγω μονος ευχαριστω αλλα και πασαι αι εκκλησιαι των εθνων 
45N 016:005 και την κατ οικον αυτων εκκλησιαν ασπασασθε επαινετον τον αγαπητον μου ος εστιν απαρχη της αχαιας εις χριστον 
45N 016:006 ασπασασθε μαριαμ ητις πολλα εκοπιασεν εις ημας 
45N 016:007 ασπασασθε ανδρονικον και ιουνιαν τους συγγενεις μου και συναιχμαλωτους μου οιτινες εισιν επισημοι εν τοις αποστολοις οι και προ εμου γεγονασιν εν χριστω 
45N 016:008 ασπασασθε αμπλιαν τον αγαπητον μου εν κυριω 
45N 016:009 ασπασασθε ουρβανον τον συνεργον ημων εν χριστω και σταχυν τον αγαπητον μου 
45N 016:010 ασπασασθε απελλην τον δοκιμον εν χριστω ασπασασθε τους εκ των αριστοβουλου 
45N 016:011 ασπασασθε ηροδιωνα τον συγγενη μου ασπασασθε τους εκ των ναρκισσου τους οντας εν κυριω 
45N 016:012 ασπασασθε τρυφαιναν και τρυφωσαν τας κοπιωσας εν κυριω ασπασασθε περσιδα την αγαπητην ητις πολλα εκοπιασεν εν κυριω 
45N 016:013 ασπασασθε ρουφον τον εκλεκτον εν κυριω και την μητερα αυτου και εμου 
45N 016:014 ασπασασθε ασυγκριτον φλεγοντα ερμαν πατροβαν ερμην και τους συν αυτοις αδελφους 
45N 016:015 ασπασασθε φιλολογον και ιουλιαν νηρεα και την αδελφην αυτου και ολυμπαν και τους συν αυτοις παντας αγιους 
45N 016:016 ασπασασθε αλληλους εν φιληματι αγιω ασπαζονται υμας αι εκκλησιαι του χριστου 
45N 016:017 παρακαλω δε υμας αδελφοι σκοπειν τους τας διχοστασιας και τα σκανδαλα παρα την διδαχην ην υμεις εμαθετε ποιουντας και εκκλινατε απ αυτων 
45N 016:018 οι γαρ τοιουτοι τω κυριω ημων ιησου χριστω ου δουλευουσιν αλλα τη εαυτων κοιλια και δια της χρηστολογιας και ευλογιας εξαπατωσιν τας καρδιας των ακακων 
45N 016:019 η γαρ υμων υπακοη εις παντας αφικετο χαιρω ουν το εφ υμιν θελω δε υμας σοφους μεν ειναι εις το αγαθον ακεραιους δε εις το κακον 
45N 016:020 ο δε θεος της ειρηνης συντριψει τον σαταναν υπο τους ποδας υμων εν ταχει η χαρις του κυριου ημων ιησου χριστου μεθ υμων  {VAR2: αμην } 
45N 016:021 ασπαζονται υμας τιμοθεος ο συνεργος μου και λουκιος και ιασων και σωσιπατρος οι συγγενεις μου 
45N 016:022 ασπαζομαι υμας εγω τερτιος ο γραψας την επιστολην εν κυριω 
45N 016:023 ασπαζεται υμας γαιος ο ξενος μου και της εκκλησιας ολης ασπαζεται υμας εραστος ο οικονομος της πολεως και κουαρτος ο αδελφος 
45N 016:024 η χαρις του κυριου ημων ιησου χριστου μετα παντων υμων αμην 
45N 016:025 τω δε δυναμενω υμας στηριξαι κατα το ευαγγελιον μου και το κηρυγμα ιησου χριστου κατα αποκαλυψιν μυστηριου χρονοις αιωνιοις σεσιγημενου 
45N 016:026 φανερωθεντος δε νυν δια τε γραφων προφητικων κατ επιταγην του αιωνιου θεου εις υπακοην πιστεως εις παντα τα εθνη γνωρισθεντος 
45N 016:027 μονω σοφω θεω δια ιησου χριστου  {VAR1: ω } η δοξα εις τους αιωνας αμην [προς ρωμαιους εγραφη απο κορινθου δια φοιβης της διακονου της εν κεγχρεαις εκκλησιας] 
46N 001:001 παυλος κλητος αποστολος ιησου χριστου δια θεληματος θεου και σωσθενης ο αδελφος 
46N 001:002 τη εκκλησια του θεου τη ουση εν κορινθω ηγιασμενοις εν χριστω ιησου κλητοις αγιοις συν πασιν τοις επικαλουμενοις το ονομα του κυριου ημων ιησου χριστου εν παντι τοπω αυτων τε και ημων 
46N 001:003 χαρις υμιν και ειρηνη απο θεου πατρος ημων και κυριου ιησου χριστου 
46N 001:004 ευχαριστω τω θεω μου παντοτε περι υμων επι τη χαριτι του θεου τη δοθειση υμιν εν χριστω ιησου 
46N 001:005 οτι εν παντι επλουτισθητε εν αυτω εν παντι λογω και παση γνωσει 
46N 001:006 καθως το μαρτυριον του χριστου εβεβαιωθη εν υμιν 
46N 001:007 ωστε υμας μη υστερεισθαι εν μηδενι χαρισματι απεκδεχομενους την αποκαλυψιν του κυριου ημων ιησου χριστου 
46N 001:008 ος και βεβαιωσει υμας εως τελους ανεγκλητους εν τη ημερα του κυριου ημων ιησου χριστου 
46N 001:009 πιστος ο θεος δι ου εκληθητε εις κοινωνιαν του υιου αυτου ιησου χριστου του κυριου ημων 
46N 001:010 παρακαλω δε υμας αδελφοι δια του ονοματος του κυριου ημων ιησου χριστου ινα το αυτο λεγητε παντες και μη η εν υμιν σχισματα ητε δε κατηρτισμενοι εν τω αυτω νοι και εν τη αυτη γνωμη 
46N 001:011 εδηλωθη γαρ μοι περι υμων αδελφοι μου υπο των χλοης οτι εριδες εν υμιν εισιν 
46N 001:012 λεγω δε τουτο οτι εκαστος υμων λεγει εγω μεν ειμι παυλου εγω δε απολλω εγω δε κηφα εγω δε χριστου 
46N 001:013 μεμερισται ο χριστος μη παυλος εσταυρωθη υπερ υμων η εις το ονομα παυλου εβαπτισθητε 
46N 001:014 ευχαριστω τω θεω οτι ουδενα υμων εβαπτισα ει μη κρισπον και γαιον 
46N 001:015 ινα μη τις ειπη οτι εις το εμον ονομα εβαπτισα 
46N 001:016 εβαπτισα δε και τον στεφανα οικον λοιπον ουκ οιδα ει τινα αλλον εβαπτισα 
46N 001:017 ου γαρ απεστειλεν με χριστος βαπτιζειν αλλ ευαγγελιζεσθαι ουκ εν σοφια λογου ινα μη κενωθη ο σταυρος του χριστου 
46N 001:018 ο λογος γαρ ο του σταυρου τοις μεν απολλυμενοις μωρια εστιν τοις δε σωζομενοις ημιν δυναμις θεου εστιν 
46N 001:019 γεγραπται γαρ απολω την σοφιαν των σοφων και την συνεσιν των συνετων αθετησω 
46N 001:020 που σοφος που γραμματευς που συζητητης του αιωνος τουτου ουχι εμωρανεν ο θεος την σοφιαν του κοσμου τουτου 
46N 001:021 επειδη γαρ εν τη σοφια του θεου ουκ εγνω ο κοσμος δια της σοφιας τον θεον ευδοκησεν ο θεος δια της μωριας του κηρυγματος σωσαι τους πιστευοντας 
46N 001:022 επειδη και ιουδαιοι σημειον αιτουσιν και ελληνες σοφιαν ζητουσιν 
46N 001:023 ημεις δε κηρυσσομεν χριστον εσταυρωμενον ιουδαιοις μεν σκανδαλον ελλησιν δε μωριαν 
46N 001:024 αυτοις δε τοις κλητοις ιουδαιοις τε και ελλησιν χριστον θεου δυναμιν και θεου σοφιαν 
46N 001:025 οτι το μωρον του θεου σοφωτερον των ανθρωπων εστιν και το ασθενες του θεου ισχυροτερον των ανθρωπων εστιν 
46N 001:026 βλεπετε γαρ την κλησιν υμων αδελφοι οτι ου πολλοι σοφοι κατα σαρκα ου πολλοι δυνατοι ου πολλοι ευγενεις 
46N 001:027 αλλα τα μωρα του κοσμου εξελεξατο ο θεος ινα τους σοφους καταισχυνη και τα ασθενη του κοσμου εξελεξατο ο θεος ινα καταισχυνη τα ισχυρα 
46N 001:028 και τα αγενη του κοσμου και τα εξουθενημενα εξελεξατο ο θεος και τα μη οντα ινα τα οντα καταργηση 
46N 001:029 οπως μη καυχησηται πασα σαρξ ενωπιον αυτου 
46N 001:030 εξ αυτου δε υμεις εστε εν χριστω ιησου ος εγενηθη ημιν σοφια απο θεου δικαιοσυνη τε και αγιασμος και απολυτρωσις 
46N 001:031 ινα καθως γεγραπται ο καυχωμενος εν κυριω καυχασθω 
46N 002:001 καγω ελθων προς υμας αδελφοι ηλθον ου καθ υπεροχην λογου η σοφιας καταγγελλων υμιν το μαρτυριον του θεου 
46N 002:002 ου γαρ εκρινα του ειδεναι τι εν υμιν ει μη ιησουν χριστον και τουτον εσταυρωμενον 
46N 002:003 και εγω εν ασθενεια και εν φοβω και εν τρομω πολλω εγενομην προς υμας 
46N 002:004 και ο λογος μου και το κηρυγμα μου ουκ εν πειθοις ανθρωπινης σοφιας λογοις αλλ εν αποδειξει πνευματος και δυναμεως 
46N 002:005 ινα η πιστις υμων μη η εν σοφια ανθρωπων αλλ εν δυναμει θεου 
46N 002:006 σοφιαν δε λαλουμεν εν τοις τελειοις σοφιαν δε ου του αιωνος τουτου ουδε των αρχοντων του αιωνος τουτου των καταργουμενων 
46N 002:007 αλλα λαλουμεν σοφιαν θεου εν μυστηριω την αποκεκρυμμενην ην προωρισεν ο θεος προ των αιωνων εις δοξαν ημων 
46N 002:008 ην ουδεις των αρχοντων του αιωνος τουτου εγνωκεν ει γαρ εγνωσαν ουκ αν τον κυριον της δοξης εσταυρωσαν 
46N 002:009 αλλα καθως γεγραπται α οφθαλμος ουκ ειδεν και ους ουκ ηκουσεν και επι καρδιαν ανθρωπου ουκ ανεβη α ητοιμασεν ο θεος τοις αγαπωσιν αυτον 
46N 002:010 ημιν δε ο θεος απεκαλυψεν δια του πνευματος αυτου το γαρ πνευμα παντα ερευνα και τα βαθη του θεου 
46N 002:011 τις γαρ οιδεν ανθρωπων τα του ανθρωπου ει μη το πνευμα του ανθρωπου το εν αυτω ουτως και τα του θεου ουδεις οιδεν ει μη το πνευμα του θεου 
46N 002:012 ημεις δε ου το πνευμα του κοσμου ελαβομεν αλλα το πνευμα το εκ του θεου ινα ειδωμεν τα υπο του θεου χαρισθεντα ημιν 
46N 002:013 α και λαλουμεν ουκ εν διδακτοις ανθρωπινης σοφιας λογοις αλλ εν διδακτοις πνευματος αγιου πνευματικοις πνευματικα συγκρινοντες 
46N 002:014 ψυχικος δε ανθρωπος ου δεχεται τα του πνευματος του θεου μωρια γαρ αυτω εστιν και ου δυναται γνωναι οτι πνευματικως ανακρινεται 
46N 002:015 ο δε πνευματικος ανακρινει μεν παντα αυτος δε υπ ουδενος ανακρινεται 
46N 002:016 τις γαρ εγνω νουν κυριου ος συμβιβασει αυτον ημεις δε νουν χριστου εχομεν 
46N 003:001 και εγω αδελφοι ουκ ηδυνηθην λαλησαι υμιν ως πνευματικοις αλλ ως σαρκικοις ως νηπιοις εν χριστω 
46N 003:002 γαλα υμας εποτισα και ου βρωμα ουπω γαρ ηδυνασθε αλλ ουτε ετι νυν δυνασθε 
46N 003:003 ετι γαρ σαρκικοι εστε οπου γαρ εν υμιν ζηλος και ερις και διχοστασιαι ουχι σαρκικοι εστε και κατα ανθρωπον περιπατειτε 
46N 003:004 οταν γαρ λεγη τις εγω μεν ειμι παυλου ετερος δε εγω απολλω ουχι σαρκικοι εστε 
46N 003:005 τις ουν εστιν παυλος τις δε απολλως αλλ η διακονοι δι ων επιστευσατε και εκαστω ως ο κυριος εδωκεν 
46N 003:006 εγω εφυτευσα απολλως εποτισεν αλλ ο θεος ηυξανεν 
46N 003:007 ωστε ουτε ο φυτευων εστιν τι ουτε ο ποτιζων αλλ ο αυξανων θεος 
46N 003:008 ο φυτευων δε και ο ποτιζων εν εισιν εκαστος δε τον ιδιον μισθον ληψεται κατα τον ιδιον κοπον 
46N 003:009 θεου γαρ εσμεν συνεργοι θεου γεωργιον θεου οικοδομη εστε 
46N 003:010 κατα την χαριν του θεου την δοθεισαν μοι ως σοφος αρχιτεκτων θεμελιον τεθεικα αλλος δε εποικοδομει εκαστος δε βλεπετω πως εποικοδομει 
46N 003:011 θεμελιον γαρ αλλον ουδεις δυναται θειναι παρα τον κειμενον ος εστιν ιησους ο χριστος 
46N 003:012 ει δε τις εποικοδομει επι τον θεμελιον τουτον χρυσον αργυρον λιθους τιμιους ξυλα χορτον καλαμην 
46N 003:013 εκαστου το εργον φανερον γενησεται η γαρ ημερα δηλωσει οτι εν πυρι αποκαλυπτεται και εκαστου το εργον οποιον εστιν το πυρ δοκιμασει 
46N 003:014 ει τινος το εργον μενει ο επωκοδομησεν μισθον ληψεται 
46N 003:015 ει τινος το εργον κατακαησεται ζημιωθησεται αυτος δε σωθησεται ουτως δε ως δια πυρος 
46N 003:016 ουκ οιδατε οτι ναος θεου εστε και το πνευμα του θεου οικει εν υμιν 
46N 003:017 ει τις τον ναον του θεου φθειρει φθερει τουτον ο θεος ο γαρ ναος του θεου αγιος εστιν οιτινες εστε υμεις 
46N 003:018 μηδεις εαυτον εξαπατατω ει τις δοκει σοφος ειναι εν υμιν εν τω αιωνι τουτω μωρος γενεσθω ινα γενηται σοφος 
46N 003:019 η γαρ σοφια του κοσμου τουτου μωρια παρα τω θεω εστιν γεγραπται γαρ ο δρασσομενος τους σοφους εν τη πανουργια αυτων 
46N 003:020 και παλιν κυριος γινωσκει τους διαλογισμους των σοφων οτι εισιν ματαιοι 
46N 003:021 ωστε μηδεις καυχασθω εν ανθρωποις παντα γαρ υμων εστιν 
46N 003:022 ειτε παυλος ειτε απολλως ειτε κηφας ειτε κοσμος ειτε ζωη ειτε θανατος ειτε ενεστωτα ειτε μελλοντα παντα υμων εστιν 
46N 003:023 υμεις δε χριστου χριστος δε θεου 
46N 004:001 ουτως ημας λογιζεσθω ανθρωπος ως υπηρετας χριστου και οικονομους μυστηριων θεου 
46N 004:002 ο δε λοιπον ζητειται εν τοις οικονομοις ινα πιστος τις ευρεθη 
46N 004:003 εμοι δε εις ελαχιστον εστιν ινα υφ υμων ανακριθω η υπο ανθρωπινης ημερας αλλ ουδε εμαυτον ανακρινω 
46N 004:004 ουδεν γαρ εμαυτω συνοιδα αλλ ουκ εν τουτω δεδικαιωμαι ο δε ανακρινων με κυριος εστιν 
46N 004:005 ωστε μη προ καιρου τι κρινετε εως αν ελθη ο κυριος ος και φωτισει τα κρυπτα του σκοτους και φανερωσει τας βουλας των καρδιων και τοτε ο επαινος γενησεται εκαστω απο του θεου 
46N 004:006 ταυτα δε αδελφοι μετεσχηματισα εις εμαυτον και απολλω δι υμας ινα εν ημιν μαθητε το μη υπερ ο γεγραπται φρονειν ινα μη εις υπερ του ενος φυσιουσθε κατα του ετερου 
46N 004:007 τις γαρ σε διακρινει τι δε εχεις ο ουκ ελαβες ει δε και ελαβες τι καυχασαι ως μη λαβων 
46N 004:008 ηδη κεκορεσμενοι εστε ηδη επλουτησατε χωρις ημων εβασιλευσατε και οφελον γε εβασιλευσατε ινα και ημεις υμιν συμβασιλευσωμεν 
46N 004:009 δοκω γαρ οτι ο θεος ημας τους αποστολους εσχατους απεδειξεν ως επιθανατιους οτι θεατρον εγενηθημεν τω κοσμω και αγγελοις και ανθρωποις 
46N 004:010 ημεις μωροι δια χριστον υμεις δε φρονιμοι εν χριστω ημεις ασθενεις υμεις δε ισχυροι υμεις ενδοξοι ημεις δε ατιμοι 
46N 004:011 αχρι της αρτι ωρας και πεινωμεν και διψωμεν και γυμνητευομεν και κολαφιζομεθα και αστατουμεν 
46N 004:012 και κοπιωμεν εργαζομενοι ταις ιδιαις χερσιν λοιδορουμενοι ευλογουμεν διωκομενοι ανεχομεθα 
46N 004:013 βλασφημουμενοι παρακαλουμεν ως περικαθαρματα του κοσμου εγενηθημεν παντων περιψημα εως αρτι 
46N 004:014 ουκ εντρεπων υμας γραφω ταυτα αλλ ως τεκνα μου αγαπητα νουθετω 
46N 004:015 εαν γαρ μυριους παιδαγωγους εχητε εν χριστω αλλ ου πολλους πατερας εν γαρ χριστω ιησου δια του ευαγγελιου εγω υμας εγεννησα 
46N 004:016 παρακαλω ουν υμας μιμηται μου γινεσθε 
46N 004:017 δια τουτο επεμψα υμιν τιμοθεον ος εστιν τεκνον μου αγαπητον και πιστον εν κυριω ος υμας αναμνησει τας οδους μου τας εν χριστω καθως πανταχου εν παση εκκλησια διδασκω 
46N 004:018 ως μη ερχομενου δε μου προς υμας εφυσιωθησαν τινες 
46N 004:019 ελευσομαι δε ταχεως προς υμας εαν ο κυριος θεληση και γνωσομαι ου τον λογον των πεφυσιωμενων αλλα την δυναμιν 
46N 004:020 ου γαρ εν λογω η βασιλεια του θεου αλλ εν δυναμει 
46N 004:021 τι θελετε εν ραβδω ελθω προς υμας η εν αγαπη πνευματι τε πραοτητος 
46N 005:001 ολως ακουεται εν υμιν πορνεια και τοιαυτη πορνεια ητις ουδε εν τοις εθνεσιν ονομαζεται ωστε γυναικα τινα του πατρος εχειν 
46N 005:002 και υμεις πεφυσιωμενοι εστε και ουχι μαλλον επενθησατε ινα εξαρθη εκ μεσου υμων ο το εργον τουτο ποιησας 
46N 005:003 εγω μεν γαρ ως απων τω σωματι παρων δε τω πνευματι ηδη κεκρικα ως παρων τον ουτως τουτο κατεργασαμενον 
46N 005:004 εν τω ονοματι του κυριου ημων ιησου χριστου συναχθεντων υμων και του εμου πνευματος συν τη δυναμει του κυριου ημων ιησου χριστου 
46N 005:005 παραδουναι τον τοιουτον τω σατανα εις ολεθρον της σαρκος ινα το πνευμα σωθη εν τη ημερα του κυριου ιησου 
46N 005:006 ου καλον το καυχημα υμων ουκ οιδατε οτι μικρα ζυμη ολον το φυραμα ζυμοι 
46N 005:007 εκκαθαρατε ουν την παλαιαν ζυμην ινα ητε νεον φυραμα καθως εστε αζυμοι και γαρ το πασχα ημων υπερ ημων  {VAR1: ετυθη } {VAR2: εθυθη } χριστος 
46N 005:008 ωστε εορταζωμεν μη εν ζυμη παλαια μηδε εν ζυμη κακιας και πονηριας αλλ εν αζυμοις ειλικρινειας και αληθειας 
46N 005:009 εγραψα υμιν εν τη επιστολη μη συναναμιγνυσθαι πορνοις 
46N 005:010 και ου παντως τοις πορνοις του κοσμου τουτου η τοις πλεονεκταις η αρπαξιν η ειδωλολατραις επει οφειλετε αρα εκ του κοσμου εξελθειν 
46N 005:011 νυνι δε εγραψα υμιν μη συναναμιγνυσθαι εαν τις αδελφος ονομαζομενος η πορνος η πλεονεκτης η ειδωλολατρης η λοιδορος η μεθυσος η αρπαξ τω τοιουτω μηδε συνεσθιειν 
46N 005:012 τι γαρ μοι και τους εξω κρινειν ουχι τους εσω υμεις κρινετε 
46N 005:013 τους δε εξω ο θεος κρινει και εξαρειτε τον πονηρον εξ υμων αυτων 
46N 006:001 τολμα τις υμων πραγμα εχων προς τον ετερον κρινεσθαι επι των αδικων και ουχι επι των αγιων 
46N 006:002 ουκ οιδατε οτι οι αγιοι τον κοσμον κρινουσιν και ει εν υμιν κρινεται ο κοσμος αναξιοι εστε κριτηριων ελαχιστων 
46N 006:003 ουκ οιδατε οτι αγγελους κρινουμεν μητι γε βιωτικα 
46N 006:004 βιωτικα μεν ουν κριτηρια εαν εχητε τους εξουθενημενους εν τη εκκλησια τουτους καθιζετε 
46N 006:005 προς εντροπην υμιν λεγω ουτως ουκ εστιν εν υμιν σοφος ουδε εις ος δυνησεται διακριναι ανα μεσον του αδελφου αυτου 
46N 006:006 αλλα αδελφος μετα αδελφου κρινεται και τουτο επι απιστων 
46N 006:007 ηδη μεν ουν ολως ηττημα εν υμιν εστιν οτι κριματα εχετε μεθ εαυτων δια τι ουχι μαλλον αδικεισθε δια τι ουχι μαλλον αποστερεισθε 
46N 006:008 αλλα υμεις αδικειτε και αποστερειτε και ταυτα αδελφους 
46N 006:009 η ουκ οιδατε οτι αδικοι βασιλειαν θεου ου κληρονομησουσιν μη πλανασθε ουτε πορνοι ουτε ειδωλολατραι ουτε μοιχοι ουτε μαλακοι ουτε αρσενοκοιται 
46N 006:010 ουτε κλεπται ουτε πλεονεκται ουτε μεθυσοι ου λοιδοροι ουχ αρπαγες βασιλειαν θεου ου κληρονομησουσιν 
46N 006:011 και ταυτα τινες ητε αλλα απελουσασθε αλλα ηγιασθητε αλλ εδικαιωθητε εν τω ονοματι του κυριου ιησου και εν τω πνευματι του θεου ημων 
46N 006:012 παντα μοι εξεστιν αλλ ου παντα συμφερει παντα μοι εξεστιν αλλ ουκ εγω εξουσιασθησομαι υπο τινος 
46N 006:013 τα βρωματα τη κοιλια και η κοιλια τοις βρωμασιν ο δε θεος και ταυτην και ταυτα καταργησει το δε σωμα ου τη πορνεια αλλα τω κυριω και ο κυριος τω σωματι 
46N 006:014 ο δε θεος και τον κυριον ηγειρεν και ημας εξεγερει δια της δυναμεως αυτου 
46N 006:015 ουκ οιδατε οτι τα σωματα υμων μελη χριστου εστιν αρας ουν τα μελη του χριστου ποιησω πορνης μελη μη γενοιτο 
46N 006:016 η ουκ οιδατε οτι ο κολλωμενος τη πορνη εν σωμα εστιν εσονται γαρ φησιν οι δυο εις σαρκα μιαν 
46N 006:017 ο δε κολλωμενος τω κυριω εν πνευμα εστιν 
46N 006:018 φευγετε την πορνειαν παν αμαρτημα ο εαν ποιηση ανθρωπος εκτος του σωματος εστιν ο δε πορνευων εις το ιδιον σωμα αμαρτανει 
46N 006:019 η ουκ οιδατε οτι το σωμα υμων ναος του εν υμιν αγιου πνευματος εστιν ου εχετε απο θεου και ουκ εστε εαυτων 
46N 006:020 ηγορασθητε γαρ τιμης δοξασατε δη τον θεον εν τω σωματι υμων και εν τω πνευματι υμων ατινα εστιν του θεου 
46N 007:001 περι δε ων εγραψατε μοι καλον ανθρωπω γυναικος μη απτεσθαι 
46N 007:002 δια δε τας πορνειας εκαστος την εαυτου γυναικα εχετω και εκαστη τον ιδιον ανδρα εχετω 
46N 007:003 τη γυναικι ο ανηρ την οφειλομενην ευνοιαν αποδιδοτω ομοιως δε και η γυνη τω ανδρι 
46N 007:004 η γυνη του ιδιου σωματος ουκ εξουσιαζει αλλ ο ανηρ ομοιως δε και ο ανηρ του ιδιου σωματος ουκ εξουσιαζει αλλ η γυνη 
46N 007:005 μη αποστερειτε αλληλους ει μη τι αν εκ συμφωνου προς καιρον ινα σχολαζητε τη νηστεια και τη προσευχη και παλιν επι το αυτο συνερχησθε ινα μη πειραζη υμας ο σατανας δια την ακρασιαν υμων 
46N 007:006 τουτο δε λεγω κατα συγγνωμην ου κατ επιταγην 
46N 007:007 θελω γαρ παντας ανθρωπους ειναι ως και εμαυτον αλλ εκαστος ιδιον χαρισμα εχει εκ θεου ος μεν ουτως ος δε ουτως 
46N 007:008 λεγω δε τοις αγαμοις και ταις χηραις καλον αυτοις εστιν εαν μεινωσιν ως καγω 
46N 007:009 ει δε ουκ εγκρατευονται γαμησατωσαν κρεισσον γαρ εστιν γαμησαι η πυρουσθαι 
46N 007:010 τοις δε γεγαμηκοσιν παραγγελλω ουκ εγω αλλ ο κυριος γυναικα απο ανδρος μη χωρισθηναι 
46N 007:011 εαν δε και χωρισθη μενετω αγαμος η τω ανδρι καταλλαγητω και ανδρα γυναικα μη αφιεναι 
46N 007:012 τοις δε λοιποις εγω λεγω ουχ ο κυριος ει τις αδελφος γυναικα εχει απιστον και αυτη συνευδοκει οικειν μετ αυτου μη αφιετω αυτην 
46N 007:013 και γυνη ητις εχει ανδρα απιστον και αυτος συνευδοκει οικειν μετ αυτης μη αφιετω αυτον 
46N 007:014 ηγιασται γαρ ο ανηρ ο απιστος εν τη γυναικι και ηγιασται η γυνη η απιστος εν τω ανδρι επει αρα τα τεκνα υμων ακαθαρτα εστιν νυν δε αγια εστιν 
46N 007:015 ει δε ο απιστος χωριζεται χωριζεσθω ου δεδουλωται ο αδελφος η η αδελφη εν τοις τοιουτοις εν δε ειρηνη κεκληκεν ημας ο θεος 
46N 007:016 τι γαρ οιδας γυναι ει τον ανδρα σωσεις η τι οιδας ανερ ει την γυναικα σωσεις 
46N 007:017 ει μη εκαστω ως εμερισεν ο θεος εκαστον ως κεκληκεν ο κυριος ουτως περιπατειτω και ουτως εν ταις εκκλησιαις πασαις διατασσομαι 
46N 007:018 περιτετμημενος τις εκληθη μη επισπασθω εν ακροβυστια τις εκληθη μη περιτεμνεσθω 
46N 007:019 η περιτομη ουδεν εστιν και η ακροβυστια ουδεν εστιν αλλα τηρησις εντολων θεου 
46N 007:020 εκαστος εν τη κλησει η εκληθη εν ταυτη μενετω 
46N 007:021 δουλος εκληθης μη σοι μελετω αλλ ει και δυνασαι ελευθερος γενεσθαι μαλλον χρησαι 
46N 007:022 ο γαρ εν κυριω κληθεις δουλος απελευθερος κυριου εστιν ομοιως και ο ελευθερος κληθεις δουλος εστιν χριστου 
46N 007:023 τιμης ηγορασθητε μη γινεσθε δουλοι ανθρωπων 
46N 007:024 εκαστος εν ω εκληθη αδελφοι εν τουτω μενετω παρα τω θεω 
46N 007:025 περι δε των παρθενων επιταγην κυριου ουκ εχω γνωμην δε διδωμι ως ηλεημενος υπο κυριου πιστος ειναι 
46N 007:026 νομιζω ουν τουτο καλον υπαρχειν δια την ενεστωσαν αναγκην οτι καλον ανθρωπω το ουτως ειναι 
46N 007:027 δεδεσαι γυναικι μη ζητει λυσιν λελυσαι απο γυναικος μη ζητει γυναικα 
46N 007:028 εαν δε και γημης ουχ ημαρτες και εαν γημη η παρθενος ουχ ημαρτεν θλιψιν δε τη σαρκι εξουσιν οι τοιουτοι εγω δε υμων φειδομαι 
46N 007:029 τουτο δε φημι αδελφοι  {VAR2: οτι } ο καιρος συνεσταλμενος το λοιπον εστιν ινα και οι εχοντες γυναικας ως μη εχοντες ωσιν 
46N 007:030 και οι κλαιοντες ως μη κλαιοντες και οι χαιροντες ως μη χαιροντες και οι αγοραζοντες ως μη κατεχοντες 
46N 007:031 και οι χρωμενοι τω κοσμω τουτω ως μη καταχρωμενοι παραγει γαρ το σχημα του κοσμου τουτου 
46N 007:032 θελω δε υμας αμεριμνους ειναι ο αγαμος μεριμνα τα του κυριου πως αρεσει τω κυριω 
46N 007:033 ο δε γαμησας μεριμνα τα του κοσμου πως αρεσει τη γυναικι 
46N 007:034 μεμερισται η γυνη και η παρθενος η αγαμος μεριμνα τα του κυριου ινα η αγια και σωματι και πνευματι η δε γαμησασα μεριμνα τα του κοσμου πως αρεσει τω ανδρι 
46N 007:035 τουτο δε προς το υμων αυτων συμφερον λεγω ουχ ινα βροχον υμιν επιβαλω αλλα προς το ευσχημον και ευπροσεδρον τω κυριω απερισπαστως 
46N 007:036 ει δε τις ασχημονειν επι την παρθενον αυτου νομιζει εαν η υπερακμος και ουτως οφειλει γινεσθαι ο θελει ποιειτω ουχ αμαρτανει γαμειτωσαν 
46N 007:037 ος δε εστηκεν εδραιος εν τη καρδια μη εχων αναγκην εξουσιαν δε εχει περι του ιδιου θεληματος και τουτο κεκρικεν εν τη καρδια αυτου του τηρειν την εαυτου παρθενον καλως ποιει 
46N 007:038 ωστε και ο εκγαμιζων καλως ποιει ο δε μη εκγαμιζων κρεισσον ποιει 
46N 007:039 γυνη δεδεται νομω εφ οσον χρονον ζη ο ανηρ αυτης εαν δε κοιμηθη ο ανηρ αυτης ελευθερα εστιν ω θελει γαμηθηναι μονον εν κυριω 
46N 007:040 μακαριωτερα δε εστιν εαν ουτως μεινη κατα την εμην γνωμην δοκω δε καγω πνευμα θεου εχειν 
46N 008:001 περι δε των ειδωλοθυτων οιδαμεν οτι παντες γνωσιν εχομεν η γνωσις φυσιοι η δε αγαπη οικοδομει 
46N 008:002 ει δε τις δοκει ειδεναι τι ουδεπω ουδεν εγνωκεν καθως δει γνωναι 
46N 008:003 ει δε τις αγαπα τον θεον ουτος εγνωσται υπ αυτου 
46N 008:004 περι της βρωσεως ουν των ειδωλοθυτων οιδαμεν οτι ουδεν ειδωλον εν κοσμω και οτι ουδεις θεος ετερος ει μη εις 
46N 008:005 και γαρ ειπερ εισιν λεγομενοι θεοι ειτε εν ουρανω ειτε επι της γης ωσπερ εισιν θεοι πολλοι και κυριοι πολλοι 
46N 008:006 αλλ ημιν εις θεος ο πατηρ εξ ου τα παντα και ημεις εις αυτον και εις κυριος ιησους χριστος δι ου τα παντα και ημεις δι αυτου 
46N 008:007 αλλ ουκ εν πασιν η γνωσις τινες δε τη συνειδησει του ειδωλου εως αρτι ως ειδωλοθυτον εσθιουσιν και η συνειδησις αυτων ασθενης ουσα μολυνεται 
46N 008:008 βρωμα δε ημας ου παριστησιν τω θεω ουτε γαρ εαν φαγωμεν περισσευομεν ουτε εαν μη φαγωμεν υστερουμεθα 
46N 008:009 βλεπετε δε μηπως η εξουσια υμων αυτη προσκομμα γενηται τοις ασθενουσιν 
46N 008:010 εαν γαρ τις ιδη σε τον εχοντα γνωσιν εν ειδωλειω κατακειμενον ουχι η συνειδησις αυτου ασθενους οντος οικοδομηθησεται εις το τα ειδωλοθυτα εσθιειν 
46N 008:011 και απολειται ο ασθενων αδελφος επι τη ση γνωσει δι ον χριστος απεθανεν 
46N 008:012 ουτως δε αμαρτανοντες εις τους αδελφους και τυπτοντες αυτων την συνειδησιν ασθενουσαν εις χριστον αμαρτανετε 
46N 008:013 διοπερ ει βρωμα σκανδαλιζει τον αδελφον μου ου μη φαγω κρεα εις τον αιωνα ινα μη τον αδελφον μου σκανδαλισω 
46N 009:001 ουκ ειμι αποστολος ουκ ειμι ελευθερος ουχι ιησουν χριστον τον κυριον ημων εωρακα ου το εργον μου υμεις εστε εν κυριω 
46N 009:002 ει αλλοις ουκ ειμι αποστολος αλλα γε υμιν ειμι η γαρ σφραγις της εμης αποστολης υμεις εστε εν κυριω 
46N 009:003 η εμη απολογια τοις εμε ανακρινουσιν αυτη εστιν 
46N 009:004 μη ουκ εχομεν εξουσιαν φαγειν και πιειν 
46N 009:005 μη ουκ εχομεν εξουσιαν αδελφην γυναικα περιαγειν ως και οι λοιποι αποστολοι και οι αδελφοι του κυριου και κηφας 
46N 009:006 η μονος εγω και βαρναβας ουκ εχομεν εξουσιαν του μη εργαζεσθαι 
46N 009:007 τις στρατευεται ιδιοις οψωνιοις ποτε τις φυτευει αμπελωνα και εκ του καρπου αυτου ουκ εσθιει η τις ποιμαινει ποιμνην και εκ του γαλακτος της ποιμνης ουκ εσθιει 
46N 009:008 μη κατα ανθρωπον ταυτα λαλω η ουχι και ο νομος ταυτα λεγει 
46N 009:009 εν γαρ τω μωσεως νομω γεγραπται ου φιμωσεις βουν αλοωντα μη των βοων μελει τω θεω 
46N 009:010 η δι ημας παντως λεγει δι ημας γαρ εγραφη οτι επ ελπιδι οφειλει ο αροτριων αροτριαν και ο αλοων της ελπιδος αυτου μετεχειν επ ελπιδι 
46N 009:011 ει ημεις υμιν τα πνευματικα εσπειραμεν μεγα ει ημεις υμων τα σαρκικα θερισομεν 
46N 009:012 ει αλλοι της εξουσιας υμων μετεχουσιν ου μαλλον ημεις αλλ ουκ εχρησαμεθα τη εξουσια ταυτη αλλα παντα στεγομεν ινα μη εγκοπην τινα δωμεν τω ευαγγελιω του χριστου 
46N 009:013 ουκ οιδατε οτι οι τα ιερα εργαζομενοι εκ του ιερου εσθιουσιν οι τω θυσιαστηριω προσεδρευοντες τω θυσιαστηριω συμμεριζονται 
46N 009:014 ουτως και ο κυριος διεταξεν τοις το ευαγγελιον καταγγελλουσιν εκ του ευαγγελιου ζην 
46N 009:015 εγω δε ουδενι εχρησαμην τουτων ουκ εγραψα δε ταυτα ινα ουτως γενηται εν εμοι καλον γαρ μοι μαλλον αποθανειν η το καυχημα μου ινα τις κενωση 
46N 009:016 εαν γαρ ευαγγελιζωμαι ουκ εστιν μοι καυχημα αναγκη γαρ μοι επικειται ουαι δε μοι εστιν εαν μη ευαγγελιζωμαι 
46N 009:017 ει γαρ εκων τουτο πρασσω μισθον εχω ει δε ακων οικονομιαν πεπιστευμαι 
46N 009:018 τις ουν μοι εστιν ο μισθος ινα ευαγγελιζομενος αδαπανον θησω το ευαγγελιον του χριστου εις το μη καταχρησασθαι τη εξουσια μου εν τω ευαγγελιω 
46N 009:019 ελευθερος γαρ ων εκ παντων πασιν εμαυτον εδουλωσα ινα τους πλειονας κερδησω 
46N 009:020 και εγενομην τοις ιουδαιοις ως ιουδαιος ινα ιουδαιους κερδησω τοις υπο νομον ως υπο νομον ινα τους υπο νομον κερδησω 
46N 009:021 τοις ανομοις ως ανομος μη ων ανομος θεω αλλ εννομος χριστω ινα κερδησω ανομους 
46N 009:022 εγενομην τοις ασθενεσιν ως ασθενης ινα τους ασθενεις κερδησω τοις πασιν γεγονα τα παντα ινα παντως τινας σωσω 
46N 009:023 τουτο δε ποιω δια το ευαγγελιον ινα συγκοινωνος αυτου γενωμαι 
46N 009:024 ουκ οιδατε οτι οι εν σταδιω τρεχοντες παντες μεν τρεχουσιν εις δε λαμβανει το βραβειον ουτως τρεχετε ινα καταλαβητε 
46N 009:025 πας δε ο αγωνιζομενος παντα εγκρατευεται εκεινοι μεν ουν ινα φθαρτον στεφανον λαβωσιν ημεις δε αφθαρτον 
46N 009:026 εγω τοινυν ουτως τρεχω ως ουκ αδηλως ουτως πυκτευω ως ουκ αερα δερων 
46N 009:027 αλλ υπωπιαζω μου το σωμα και δουλαγωγω μηπως αλλοις κηρυξας αυτος αδοκιμος γενωμαι 
46N 010:001 ου θελω δε υμας αγνοειν αδελφοι οτι οι πατερες ημων παντες υπο την νεφελην ησαν και παντες δια της θαλασσης διηλθον 
46N 010:002 και παντες εις τον μωσην εβαπτισαντο εν τη νεφελη και εν τη θαλασση 
46N 010:003 και παντες το αυτο βρωμα πνευματικον εφαγον 
46N 010:004 και παντες το αυτο πομα πνευματικον επιον επινον γαρ εκ πνευματικης ακολουθουσης πετρας η δε πετρα ην ο χριστος 
46N 010:005 αλλ ουκ εν τοις πλειοσιν αυτων ευδοκησεν ο θεος κατεστρωθησαν γαρ εν τη ερημω 
46N 010:006 ταυτα δε τυποι ημων εγενηθησαν εις το μη ειναι ημας επιθυμητας κακων καθως κακεινοι επεθυμησαν 
46N 010:007 μηδε ειδωλολατραι γινεσθε καθως τινες αυτων ως γεγραπται εκαθισεν ο λαος φαγειν και πιειν και ανεστησαν παιζειν 
46N 010:008 μηδε πορνευωμεν καθως τινες αυτων επορνευσαν και επεσον εν μια ημερα εικοσιτρεις χιλιαδες 
46N 010:009 μηδε εκπειραζωμεν τον χριστον καθως και τινες αυτων επειρασαν και υπο των οφεων απωλοντο 
46N 010:010 μηδε γογγυζετε καθως και τινες αυτων εγογγυσαν και απωλοντο υπο του ολοθρευτου 
46N 010:011 ταυτα δε παντα τυποι συνεβαινον εκεινοις εγραφη δε προς νουθεσιαν ημων εις ους τα τελη των αιωνων κατηντησεν 
46N 010:012 ωστε ο δοκων εσταναι βλεπετω μη πεση 
46N 010:013 πειρασμος υμας ουκ ειληφεν ει μη ανθρωπινος πιστος δε ο θεος ος ουκ εασει υμας πειρασθηναι υπερ ο δυνασθε αλλα ποιησει συν τω πειρασμω και την εκβασιν του δυνασθαι υμας υπενεγκειν 
46N 010:014 διοπερ αγαπητοι μου φευγετε απο της ειδωλολατρειας 
46N 010:015 ως φρονιμοις λεγω κρινατε υμεις ο φημι 
46N 010:016 το ποτηριον της ευλογιας ο ευλογουμεν ουχι κοινωνια του αιματος του χριστου εστιν τον αρτον ον κλωμεν ουχι κοινωνια του σωματος του χριστου εστιν 
46N 010:017 οτι εις αρτος εν σωμα οι πολλοι εσμεν οι γαρ παντες εκ του ενος αρτου μετεχομεν 
46N 010:018 βλεπετε τον ισραηλ κατα σαρκα ουχι οι εσθιοντες τας θυσιας κοινωνοι του θυσιαστηριου εισιν 
46N 010:019 τι ουν φημι οτι ειδωλον τι εστιν η οτι ειδωλοθυτον τι εστιν 
46N 010:020 αλλ οτι α θυει τα εθνη δαιμονιοις θυει και ου θεω ου θελω δε υμας κοινωνους των δαιμονιων γινεσθαι 
46N 010:021 ου δυνασθε ποτηριον κυριου πινειν και ποτηριον δαιμονιων ου δυνασθε τραπεζης κυριου μετεχειν και τραπεζης δαιμονιων 
46N 010:022 η παραζηλουμεν τον κυριον μη ισχυροτεροι αυτου εσμεν 
46N 010:023 παντα μοι εξεστιν αλλ ου παντα συμφερει παντα μοι εξεστιν αλλ ου παντα οικοδομει 
46N 010:024 μηδεις το εαυτου ζητειτω αλλα το του ετερου εκαστος 
46N 010:025 παν το εν μακελλω πωλουμενον εσθιετε μηδεν ανακρινοντες δια την συνειδησιν 
46N 010:026 του γαρ κυριου η γη και το πληρωμα αυτης 
46N 010:027 ει δε τις καλει υμας των απιστων και θελετε πορευεσθαι παν το παρατιθεμενον υμιν εσθιετε μηδεν ανακρινοντες δια την συνειδησιν 
46N 010:028 εαν δε τις υμιν ειπη τουτο ειδωλοθυτον εστιν μη εσθιετε δι εκεινον τον μηνυσαντα και την συνειδησιν του γαρ κυριου η γη και το πληρωμα αυτης 
46N 010:029 συνειδησιν δε λεγω ουχι την εαυτου αλλα την του ετερου ινα τι γαρ η ελευθερια μου κρινεται υπο αλλης συνειδησεως 
46N 010:030 ει δε εγω χαριτι μετεχω τι βλασφημουμαι υπερ ου εγω ευχαριστω 
46N 010:031 ειτε ουν εσθιετε ειτε πινετε ειτε τι ποιειτε παντα εις δοξαν θεου ποιειτε 
46N 010:032 απροσκοποι γινεσθε και ιουδαιοις και ελλησιν και τη εκκλησια του θεου 
46N 010:033 καθως καγω παντα πασιν αρεσκω μη ζητων το εμαυτου συμφερον αλλα το των πολλων ινα σωθωσιν 
46N 011:001 μιμηται μου γινεσθε καθως καγω χριστου 
46N 011:002 επαινω δε υμας αδελφοι οτι παντα μου μεμνησθε και καθως παρεδωκα υμιν τας παραδοσεις κατεχετε 
46N 011:003 θελω δε υμας ειδεναι οτι παντος ανδρος η κεφαλη ο χριστος εστιν κεφαλη δε γυναικος ο ανηρ κεφαλη δε χριστου ο θεος 
46N 011:004 πας ανηρ προσευχομενος η προφητευων κατα κεφαλης εχων καταισχυνει την κεφαλην αυτου 
46N 011:005 πασα δε γυνη προσευχομενη η προφητευουσα ακατακαλυπτω τη κεφαλη καταισχυνει την κεφαλην εαυτης εν γαρ εστιν και το αυτο τη εξυρημενη 
46N 011:006 ει γαρ ου κατακαλυπτεται γυνη και κειρασθω ει δε αισχρον γυναικι το κειρασθαι η ξυρασθαι κατακαλυπτεσθω 
46N 011:007 ανηρ μεν γαρ ουκ οφειλει κατακαλυπτεσθαι την κεφαλην εικων και δοξα θεου υπαρχων γυνη δε δοξα ανδρος εστιν 
46N 011:008 ου γαρ εστιν ανηρ εκ γυναικος αλλα γυνη εξ ανδρος 
46N 011:009 και γαρ ουκ εκτισθη ανηρ δια την γυναικα αλλα γυνη δια τον ανδρα 
46N 011:010 δια τουτο οφειλει η γυνη εξουσιαν εχειν επι της κεφαλης δια τους αγγελους 
46N 011:011 πλην ουτε ανηρ χωρις γυναικος ουτε γυνη χωρις ανδρος εν κυριω 
46N 011:012 ωσπερ γαρ η γυνη εκ του ανδρος ουτως και ο ανηρ δια της γυναικος τα δε παντα εκ του θεου 
46N 011:013 εν υμιν αυτοις κρινατε πρεπον εστιν γυναικα ακατακαλυπτον τω θεω προσευχεσθαι 
46N 011:014 η ουδε αυτη η φυσις διδασκει υμας οτι ανηρ μεν εαν κομα ατιμια αυτω εστιν 
46N 011:015 γυνη δε εαν κομα δοξα αυτη εστιν οτι η κομη αντι περιβολαιου δεδοται αυτη 
46N 011:016 ει δε τις δοκει φιλονεικος ειναι ημεις τοιαυτην συνηθειαν ουκ εχομεν ουδε αι εκκλησιαι του θεου 
46N 011:017 τουτο δε παραγγελλων ουκ επαινω οτι ουκ εις το κρειττον αλλ εις το ηττον συνερχεσθε 
46N 011:018 πρωτον μεν γαρ συνερχομενων υμων εν τη εκκλησια ακουω σχισματα εν υμιν υπαρχειν και μερος τι πιστευω 
46N 011:019 δει γαρ και αιρεσεις εν υμιν ειναι ινα οι δοκιμοι φανεροι γενωνται εν υμιν 
46N 011:020 συνερχομενων ουν υμων επι το αυτο ουκ εστιν κυριακον δειπνον φαγειν 
46N 011:021 εκαστος γαρ το ιδιον δειπνον προλαμβανει εν τω φαγειν και ος μεν πεινα ος δε μεθυει 
46N 011:022 μη γαρ οικιας ουκ εχετε εις το εσθιειν και πινειν η της εκκλησιας του θεου καταφρονειτε και καταισχυνετε τους μη εχοντας τι υμιν ειπω επαινεσω υμας εν τουτω ουκ επαινω 
46N 011:023 εγω γαρ παρελαβον απο του κυριου ο και παρεδωκα υμιν οτι ο κυριος ιησους εν τη νυκτι η παρεδιδοτο ελαβεν αρτον 
46N 011:024 και ευχαριστησας εκλασεν και ειπεν λαβετε φαγετε τουτο μου εστιν το σωμα το υπερ υμων κλωμενον τουτο ποιειτε εις την εμην αναμνησιν 
46N 011:025 ωσαυτως και το ποτηριον μετα το δειπνησαι λεγων τουτο το ποτηριον η καινη διαθηκη εστιν εν τω εμω αιματι τουτο ποιειτε οσακις αν πινητε εις την εμην αναμνησιν 
46N 011:026 οσακις γαρ αν εσθιητε τον αρτον τουτον και το ποτηριον τουτο πινητε τον θανατον του κυριου καταγγελλετε αχρις ου αν ελθη 
46N 011:027 ωστε ος αν εσθιη τον αρτον τουτον η πινη το ποτηριον του κυριου αναξιως ενοχος εσται του σωματος και αιματος του κυριου 
46N 011:028 δοκιμαζετω δε ανθρωπος εαυτον και ουτως εκ του αρτου εσθιετω και εκ του ποτηριου πινετω 
46N 011:029 ο γαρ εσθιων και πινων αναξιως κριμα εαυτω εσθιει και πινει μη διακρινων το σωμα του κυριου 
46N 011:030 δια τουτο εν υμιν πολλοι ασθενεις και αρρωστοι και κοιμωνται ικανοι 
46N 011:031 ει γαρ εαυτους διεκρινομεν ουκ αν εκρινομεθα 
46N 011:032 κρινομενοι δε υπο κυριου παιδευομεθα ινα μη συν τω κοσμω κατακριθωμεν 
46N 011:033 ωστε αδελφοι μου συνερχομενοι εις το φαγειν αλληλους εκδεχεσθε 
46N 011:034 ει δε τις πεινα εν οικω εσθιετω ινα μη εις κριμα συνερχησθε τα δε λοιπα ως αν ελθω διαταξομαι 
46N 012:001 περι δε των πνευματικων αδελφοι ου θελω υμας αγνοειν 
46N 012:002 οιδατε οτι εθνη ητε προς τα ειδωλα τα αφωνα ως αν ηγεσθε απαγομενοι 
46N 012:003 διο γνωριζω υμιν οτι ουδεις εν πνευματι θεου λαλων λεγει αναθεμα ιησουν και ουδεις δυναται ειπειν κυριον ιησουν ει μη εν πνευματι αγιω 
46N 012:004 διαιρεσεις δε χαρισματων εισιν το δε αυτο πνευμα 
46N 012:005 και διαιρεσεις διακονιων εισιν και ο αυτος κυριος 
46N 012:006 και διαιρεσεις ενεργηματων εισιν ο δε αυτος εστιν θεος ο ενεργων τα παντα εν πασιν 
46N 012:007 εκαστω δε διδοται η φανερωσις του πνευματος προς το συμφερον 
46N 012:008 ω μεν γαρ δια του πνευματος διδοται λογος σοφιας αλλω δε λογος γνωσεως κατα το αυτο πνευμα 
46N 012:009 ετερω δε πιστις εν τω αυτω πνευματι αλλω δε χαρισματα ιαματων εν τω αυτω πνευματι 
46N 012:010 αλλω δε ενεργηματα δυναμεων αλλω δε προφητεια αλλω δε διακρισεις πνευματων ετερω δε γενη γλωσσων αλλω δε ερμηνεια γλωσσων 
46N 012:011 παντα δε ταυτα ενεργει το εν και το αυτο πνευμα διαιρουν ιδια εκαστω καθως βουλεται 
46N 012:012 καθαπερ γαρ το σωμα εν εστιν και μελη εχει πολλα παντα δε τα μελη του σωματος του ενος πολλα οντα εν εστιν σωμα ουτως και ο χριστος 
46N 012:013 και γαρ εν ενι πνευματι ημεις παντες εις εν σωμα εβαπτισθημεν ειτε ιουδαιοι ειτε ελληνες ειτε δουλοι ειτε ελευθεροι και παντες εις εν πνευμα εποτισθημεν 
46N 012:014 και γαρ το σωμα ουκ εστιν εν μελος αλλα πολλα 
46N 012:015 εαν ειπη ο πους οτι ουκ ειμι χειρ ουκ ειμι εκ του σωματος ου παρα τουτο ουκ εστιν εκ του σωματος 
46N 012:016 και εαν ειπη το ους οτι ουκ ειμι οφθαλμος ουκ ειμι εκ του σωματος ου παρα τουτο ουκ εστιν εκ του σωματος 
46N 012:017 ει ολον το σωμα οφθαλμος που η ακοη ει ολον ακοη που η οσφρησις 
46N 012:018 νυνι δε ο θεος εθετο τα μελη εν εκαστον αυτων εν τω σωματι καθως ηθελησεν 
46N 012:019 ει δε ην τα παντα εν μελος που το σωμα 
46N 012:020 νυν δε πολλα μεν μελη εν δε σωμα 
46N 012:021 ου δυναται δε οφθαλμος ειπειν τη χειρι χρειαν σου ουκ εχω η παλιν η κεφαλη τοις ποσιν χρειαν υμων ουκ εχω 
46N 012:022 αλλα πολλω μαλλον τα δοκουντα μελη του σωματος ασθενεστερα υπαρχειν αναγκαια εστιν 
46N 012:023 και α δοκουμεν ατιμοτερα ειναι του σωματος τουτοις τιμην περισσοτεραν περιτιθεμεν και τα ασχημονα ημων ευσχημοσυνην περισσοτεραν εχει 
46N 012:024 τα δε ευσχημονα ημων ου χρειαν εχει αλλ ο θεος συνεκερασεν το σωμα τω υστερουντι περισσοτεραν δους τιμην 
46N 012:025 ινα μη η σχισμα εν τω σωματι αλλα το αυτο υπερ αλληλων μεριμνωσιν τα μελη 
46N 012:026 και ειτε πασχει εν μελος συμπασχει παντα τα μελη ειτε δοξαζεται εν μελος συγχαιρει παντα τα μελη 
46N 012:027 υμεις δε εστε σωμα χριστου και μελη εκ μερους 
46N 012:028 και ους μεν εθετο ο θεος εν τη εκκλησια πρωτον αποστολους δευτερον προφητας τριτον διδασκαλους επειτα δυναμεις ειτα χαρισματα ιαματων αντιληψεις κυβερνησεις γενη γλωσσων 
46N 012:029 μη παντες αποστολοι μη παντες προφηται μη παντες διδασκαλοι μη παντες δυναμεις 
46N 012:030 μη παντες χαρισματα εχουσιν ιαματων μη παντες γλωσσαις λαλουσιν μη παντες διερμηνευουσιν 
46N 012:031 ζηλουτε δε τα χαρισματα τα κρειττονα και ετι καθ υπερβολην οδον υμιν δεικνυμι 
46N 013:001 εαν ταις γλωσσαις των ανθρωπων λαλω και των αγγελων αγαπην δε μη εχω γεγονα χαλκος ηχων η κυμβαλον αλαλαζον 
46N 013:002 και εαν εχω προφητειαν και ειδω τα μυστηρια παντα και πασαν την γνωσιν και εαν εχω πασαν την πιστιν ωστε ορη μεθιστανειν αγαπην δε μη εχω  {VAR1: ουθεν } {VAR2: ουδεν } ειμι 
46N 013:003 και εαν ψωμισω παντα τα υπαρχοντα μου και εαν παραδω το σωμα μου ινα καυθησωμαι αγαπην δε μη εχω ουδεν ωφελουμαι 
46N 013:004 η αγαπη μακροθυμει χρηστευεται η αγαπη ου ζηλοι η αγαπη ου περπερευεται ου φυσιουται 
46N 013:005 ουκ ασχημονει ου ζητει τα εαυτης ου παροξυνεται ου λογιζεται το κακον 
46N 013:006 ου χαιρει επι τη αδικια συγχαιρει δε τη αληθεια 
46N 013:007 παντα στεγει παντα πιστευει παντα ελπιζει παντα υπομενει 
46N 013:008 η αγαπη ουδεποτε εκπιπτει ειτε δε προφητειαι καταργηθησονται ειτε γλωσσαι παυσονται ειτε γνωσις καταργηθησεται 
46N 013:009 εκ μερους γαρ γινωσκομεν και εκ μερους προφητευομεν 
46N 013:010 οταν δε ελθη το τελειον τοτε το εκ μερους καταργηθησεται 
46N 013:011 οτε ημην νηπιος ως νηπιος ελαλουν ως νηπιος εφρονουν ως νηπιος ελογιζομην οτε δε γεγονα ανηρ κατηργηκα τα του νηπιου 
46N 013:012 βλεπομεν γαρ αρτι δι εσοπτρου εν αινιγματι τοτε δε προσωπον προς προσωπον αρτι γινωσκω εκ μερους τοτε δε επιγνωσομαι καθως και επεγνωσθην 
46N 013:013 νυνι δε μενει πιστις ελπις αγαπη τα τρια ταυτα μειζων δε τουτων η αγαπη 
46N 014:001 διωκετε την αγαπην ζηλουτε δε τα πνευματικα μαλλον δε ινα προφητευητε 
46N 014:002 ο γαρ λαλων γλωσση ουκ ανθρωποις λαλει αλλα τω θεω ουδεις γαρ ακουει πνευματι δε λαλει μυστηρια 
46N 014:003 ο δε προφητευων ανθρωποις λαλει οικοδομην και παρακλησιν και παραμυθιαν 
46N 014:004 ο λαλων γλωσση εαυτον οικοδομει ο δε προφητευων εκκλησιαν οικοδομει 
46N 014:005 θελω δε παντας υμας λαλειν γλωσσαις μαλλον δε ινα προφητευητε μειζων γαρ ο προφητευων η ο λαλων γλωσσαις εκτος ει μη διερμηνευη ινα η εκκλησια οικοδομην λαβη 
46N 014:006 νυνι δε αδελφοι εαν ελθω προς υμας γλωσσαις λαλων τι υμας ωφελησω εαν μη υμιν λαλησω η εν αποκαλυψει η εν γνωσει η εν προφητεια η εν διδαχη 
46N 014:007 ομως τα αψυχα φωνην διδοντα ειτε αυλος ειτε κιθαρα εαν διαστολην τοις φθογγοις μη δω πως γνωσθησεται το αυλουμενον η το κιθαριζομενον 
46N 014:008 και γαρ εαν αδηλον φωνην σαλπιγξ δω τις παρασκευασεται εις πολεμον 
46N 014:009 ουτως και υμεις δια της γλωσσης εαν μη ευσημον λογον δωτε πως γνωσθησεται το λαλουμενον εσεσθε γαρ εις αερα λαλουντες 
46N 014:010 τοσαυτα ει τυχοι γενη φωνων εστιν εν κοσμω και ουδεν  {VAR1: αυτων } αφωνον 
46N 014:011 εαν ουν μη ειδω την δυναμιν της φωνης εσομαι τω λαλουντι βαρβαρος και ο λαλων εν εμοι βαρβαρος 
46N 014:012 ουτως και υμεις επει ζηλωται εστε πνευματων προς την οικοδομην της εκκλησιας ζητειτε ινα περισσευητε 
46N 014:013 διοπερ ο λαλων γλωσση προσευχεσθω ινα διερμηνευη 
46N 014:014 εαν γαρ προσευχωμαι γλωσση το πνευμα μου προσευχεται ο δε νους μου ακαρπος εστιν 
46N 014:015 τι ουν εστιν προσευξομαι τω πνευματι προσευξομαι δε και τω νοι ψαλω τω πνευματι ψαλω δε και τω νοι 
46N 014:016 επει εαν ευλογησης τω πνευματι ο αναπληρων τον τοπον του ιδιωτου πως ερει το αμην επι τη ση ευχαριστια επειδη τι λεγεις ουκ οιδεν 
46N 014:017 συ μεν γαρ καλως ευχαριστεις αλλ ο ετερος ουκ οικοδομειται 
46N 014:018 ευχαριστω τω θεω μου παντων υμων μαλλον γλωσσαις λαλων 
46N 014:019 αλλ εν εκκλησια θελω πεντε λογους δια του νοος μου λαλησαι ινα και αλλους κατηχησω η μυριους λογους εν γλωσση 
46N 014:020 αδελφοι μη παιδια γινεσθε ταις φρεσιν αλλα τη κακια νηπιαζετε ταις δε φρεσιν τελειοι γινεσθε 
46N 014:021 εν τω νομω γεγραπται οτι εν ετερογλωσσοις και εν χειλεσιν ετεροις λαλησω τω λαω τουτω και ουδ ουτως εισακουσονται μου λεγει κυριος 
46N 014:022 ωστε αι γλωσσαι εις σημειον εισιν ου τοις πιστευουσιν αλλα τοις απιστοις η δε προφητεια ου τοις απιστοις αλλα τοις πιστευουσιν 
46N 014:023 εαν ουν συνελθη η εκκλησια ολη επι το αυτο και παντες γλωσσαις λαλωσιν εισελθωσιν δε ιδιωται η απιστοι ουκ ερουσιν οτι μαινεσθε 
46N 014:024 εαν δε παντες προφητευωσιν εισελθη δε τις απιστος η ιδιωτης ελεγχεται υπο παντων ανακρινεται υπο παντων 
46N 014:025 και ουτως τα κρυπτα της καρδιας αυτου φανερα γινεται και ουτως πεσων επι προσωπον προσκυνησει τω θεω απαγγελλων οτι ο θεος οντως εν υμιν εστιν 
46N 014:026 τι ουν εστιν αδελφοι οταν συνερχησθε εκαστος υμων ψαλμον εχει διδαχην εχει γλωσσαν εχει αποκαλυψιν εχει ερμηνειαν εχει παντα προς οικοδομην γενεσθω 
46N 014:027 ειτε γλωσση τις λαλει κατα δυο η το πλειστον τρεις και ανα μερος και εις διερμηνευετω 
46N 014:028 εαν δε μη η διερμηνευτης σιγατω εν εκκλησια εαυτω δε λαλειτω και τω θεω 
46N 014:029 προφηται δε δυο η τρεις λαλειτωσαν και οι αλλοι διακρινετωσαν 
46N 014:030 εαν δε αλλω αποκαλυφθη καθημενω ο πρωτος σιγατω 
46N 014:031 δυνασθε γαρ καθ ενα παντες προφητευειν ινα παντες μανθανωσιν και παντες παρακαλωνται 
46N 014:032 και πνευματα προφητων προφηταις υποτασσεται 
46N 014:033 ου γαρ εστιν ακαταστασιας ο θεος αλλ ειρηνης ως εν πασαις ταις εκκλησιαις των αγιων 
46N 014:034 αι γυναικες υμων εν ταις εκκλησιαις σιγατωσαν ου γαρ επιτετραπται αυταις λαλειν αλλ υποτασσεσθαι καθως και ο νομος λεγει 
46N 014:035 ει δε τι μαθειν θελουσιν εν οικω τους ιδιους ανδρας επερωτατωσαν αισχρον γαρ εστιν γυναιξιν εν εκκλησια λαλειν 
46N 014:036 η αφ υμων ο λογος του θεου εξηλθεν η εις υμας μονους κατηντησεν 
46N 014:037 ει τις δοκει προφητης ειναι η πνευματικος επιγινωσκετω α γραφω υμιν οτι του κυριου εισιν εντολαι 
46N 014:038 ει δε τις αγνοει αγνοειτω 
46N 014:039 ωστε αδελφοι ζηλουτε το προφητευειν και το λαλειν γλωσσαις μη κωλυετε 
46N 014:040 παντα ευσχημονως και κατα ταξιν γινεσθω 
46N 015:001 γνωριζω δε υμιν αδελφοι το ευαγγελιον ο ευηγγελισαμην υμιν ο και παρελαβετε εν ω και εστηκατε 
46N 015:002 δι ου και σωζεσθε τινι λογω ευηγγελισαμην υμιν ει κατεχετε εκτος ει μη εικη επιστευσατε 
46N 015:003 παρεδωκα γαρ υμιν εν πρωτοις ο και παρελαβον οτι χριστος απεθανεν υπερ των αμαρτιων ημων κατα τας γραφας 
46N 015:004 και οτι εταφη και οτι εγηγερται τη τριτη ημερα κατα τας γραφας 
46N 015:005 και οτι ωφθη κηφα ειτα τοις δωδεκα 
46N 015:006 επειτα ωφθη επανω πεντακοσιοις αδελφοις εφαπαξ εξ ων οι πλειους μενουσιν εως αρτι τινες δε και εκοιμηθησαν 
46N 015:007 επειτα ωφθη ιακωβω ειτα τοις αποστολοις πασιν 
46N 015:008 εσχατον δε παντων ωσπερει τω εκτρωματι ωφθη καμοι 
46N 015:009 εγω γαρ ειμι ο ελαχιστος των αποστολων ος ουκ ειμι ικανος καλεισθαι αποστολος διοτι εδιωξα την εκκλησιαν του θεου 
46N 015:010 χαριτι δε θεου ειμι ο ειμι και η χαρις αυτου η εις εμε ου κενη εγενηθη αλλα περισσοτερον αυτων παντων εκοπιασα ουκ εγω δε αλλ η χαρις του θεου η συν εμοι 
46N 015:011 ειτε ουν εγω ειτε εκεινοι ουτως κηρυσσομεν και ουτως επιστευσατε 
46N 015:012 ει δε χριστος κηρυσσεται οτι εκ νεκρων εγηγερται πως λεγουσιν τινες εν υμιν οτι αναστασις νεκρων ουκ εστιν 
46N 015:013 ει δε αναστασις νεκρων ουκ εστιν ουδε χριστος εγηγερται 
46N 015:014 ει δε χριστος ουκ εγηγερται κενον αρα το κηρυγμα ημων κενη δε και η πιστις υμων 
46N 015:015 ευρισκομεθα δε και ψευδομαρτυρες του θεου οτι εμαρτυρησαμεν κατα του θεου οτι ηγειρεν τον χριστον ον ουκ ηγειρεν ειπερ αρα νεκροι ουκ εγειρονται 
46N 015:016 ει γαρ νεκροι ουκ εγειρονται ουδε χριστος εγηγερται 
46N 015:017 ει δε χριστος ουκ εγηγερται ματαια η πιστις υμων ετι εστε εν ταις αμαρτιαις υμων 
46N 015:018 αρα και οι κοιμηθεντες εν χριστω απωλοντο 
46N 015:019 ει εν τη ζωη ταυτη ηλπικοτες εσμεν εν χριστω μονον ελεεινοτεροι παντων ανθρωπων εσμεν 
46N 015:020 νυνι δε χριστος εγηγερται εκ νεκρων απαρχη των κεκοιμημενων εγενετο 
46N 015:021 επειδη γαρ δι ανθρωπου ο θανατος και δι ανθρωπου αναστασις νεκρων 
46N 015:022 ωσπερ γαρ εν τω αδαμ παντες αποθνησκουσιν ουτως και εν τω χριστω παντες ζωοποιηθησονται 
46N 015:023 εκαστος δε εν τω ιδιω ταγματι απαρχη χριστος επειτα οι χριστου εν τη παρουσια αυτου 
46N 015:024 ειτα το τελος οταν παραδω την βασιλειαν τω θεω και πατρι οταν καταργηση πασαν αρχην και πασαν εξουσιαν και δυναμιν 
46N 015:025 δει γαρ αυτον βασιλευειν αχρις ου αν θη παντας τους εχθρους υπο τους ποδας αυτου 
46N 015:026 εσχατος εχθρος καταργειται ο θανατος 
46N 015:027 παντα γαρ υπεταξεν υπο τους ποδας αυτου οταν δε ειπη οτι παντα υποτετακται δηλον οτι εκτος του υποταξαντος αυτω τα παντα 
46N 015:028 οταν δε υποταγη αυτω τα παντα τοτε και αυτος ο υιος υποταγησεται τω υποταξαντι αυτω τα παντα ινα η ο θεος τα παντα εν πασιν 
46N 015:029 επει τι ποιησουσιν οι βαπτιζομενοι υπερ των νεκρων ει ολως νεκροι ουκ εγειρονται τι και βαπτιζονται υπερ των νεκρων 
46N 015:030 τι και ημεις κινδυνευομεν πασαν ωραν 
46N 015:031 καθ ημεραν αποθνησκω νη την  {VAR1: ημετεραν } {VAR2: υμετεραν } καυχησιν ην εχω εν χριστω ιησου τω κυριω ημων 
46N 015:032 ει κατα ανθρωπον εθηριομαχησα εν εφεσω τι μοι το οφελος ει νεκροι ουκ εγειρονται φαγωμεν και πιωμεν αυριον γαρ αποθνησκομεν 
46N 015:033 μη πλανασθε φθειρουσιν ηθη χρησθ ομιλιαι κακαι 
46N 015:034 εκνηψατε δικαιως και μη αμαρτανετε αγνωσιαν γαρ θεου τινες εχουσιν προς εντροπην υμιν λεγω 
46N 015:035 αλλ ερει τις πως εγειρονται οι νεκροι ποιω δε σωματι ερχονται 
46N 015:036 αφρον συ ο σπειρεις ου ζωοποιειται εαν μη αποθανη 
46N 015:037 και ο σπειρεις ου το σωμα το γενησομενον σπειρεις αλλα γυμνον κοκκον ει τυχοι σιτου η τινος των λοιπων 
46N 015:038 ο δε θεος αυτω διδωσιν σωμα καθως ηθελησεν και εκαστω των σπερματων το ιδιον σωμα 
46N 015:039 ου πασα σαρξ η αυτη σαρξ αλλα αλλη μεν σαρξ ανθρωπων αλλη δε σαρξ κτηνων αλλη δε ιχθυων αλλη δε πτηνων 
46N 015:040 και σωματα επουρανια και σωματα επιγεια αλλ ετερα μεν η των επουρανιων δοξα ετερα δε η των επιγειων 
46N 015:041 αλλη δοξα ηλιου και αλλη δοξα σεληνης και αλλη δοξα αστερων αστηρ γαρ αστερος διαφερει εν δοξη 
46N 015:042 ουτως και η αναστασις των νεκρων σπειρεται εν φθορα εγειρεται εν αφθαρσια 
46N 015:043 σπειρεται εν ατιμια εγειρεται εν δοξη σπειρεται εν ασθενεια εγειρεται εν δυναμει 
46N 015:044 σπειρεται σωμα ψυχικον εγειρεται σωμα πνευματικον εστιν σωμα ψυχικον και εστιν σωμα πνευματικον 
46N 015:045 ουτως και γεγραπται εγενετο ο πρωτος ανθρωπος αδαμ εις ψυχην ζωσαν ο εσχατος αδαμ εις πνευμα ζωοποιουν 
46N 015:046 αλλ ου πρωτον το πνευματικον αλλα το ψυχικον επειτα το πνευματικον 
46N 015:047 ο πρωτος ανθρωπος εκ γης χοικος ο δευτερος ανθρωπος ο κυριος εξ ουρανου 
46N 015:048 οιος ο χοικος τοιουτοι και οι χοικοι και οιος ο επουρανιος τοιουτοι και οι επουρανιοι 
46N 015:049 και καθως εφορεσαμεν την εικονα του χοικου φορεσομεν και την εικονα του επουρανιου 
46N 015:050 τουτο δε φημι αδελφοι οτι σαρξ και αιμα βασιλειαν θεου κληρονομησαι ου δυνανται ουδε η φθορα την αφθαρσιαν κληρονομει 
46N 015:051 ιδου μυστηριον υμιν λεγω παντες μεν ου κοιμηθησομεθα παντες δε αλλαγησομεθα 
46N 015:052 εν ατομω εν ριπη οφθαλμου εν τη εσχατη σαλπιγγι σαλπισει γαρ και οι νεκροι εγερθησονται αφθαρτοι και ημεις αλλαγησομεθα 
46N 015:053 δει γαρ το φθαρτον τουτο ενδυσασθαι αφθαρσιαν και το θνητον τουτο ενδυσασθαι αθανασιαν 
46N 015:054 οταν δε το φθαρτον τουτο ενδυσηται αφθαρσιαν και το θνητον τουτο ενδυσηται αθανασιαν τοτε γενησεται ο λογος ο γεγραμμενος κατεποθη ο θανατος εις νικος 
46N 015:055 που σου θανατε το κεντρον που σου αδη το νικος 
46N 015:056 το δε κεντρον του θανατου η αμαρτια η δε δυναμις της αμαρτιας ο νομος 
46N 015:057 τω δε θεω χαρις τω διδοντι ημιν το νικος δια του κυριου ημων ιησου χριστου 
46N 015:058 ωστε αδελφοι μου αγαπητοι εδραιοι γινεσθε αμετακινητοι περισσευοντες εν τω εργω του κυριου παντοτε ειδοτες οτι ο κοπος υμων ουκ εστιν κενος εν κυριω 
46N 016:001 περι δε της λογιας της εις τους αγιους ωσπερ διεταξα ταις εκκλησιαις της γαλατιας ουτως και υμεις ποιησατε 
46N 016:002 κατα μιαν σαββατων εκαστος υμων παρ εαυτω τιθετω θησαυριζων ο τι αν ευοδωται ινα μη οταν ελθω τοτε λογιαι γινωνται 
46N 016:003 οταν δε παραγενωμαι ους εαν δοκιμασητε δι επιστολων τουτους πεμψω απενεγκειν την χαριν υμων εις ιερουσαλημ 
46N 016:004 εαν δε η αξιον του καμε πορευεσθαι συν εμοι πορευσονται 
46N 016:005 ελευσομαι δε προς υμας οταν μακεδονιαν διελθω μακεδονιαν γαρ διερχομαι 
46N 016:006 προς υμας δε τυχον παραμενω η και παραχειμασω ινα υμεις με προπεμψητε ου εαν πορευωμαι 
46N 016:007 ου θελω γαρ υμας αρτι εν παροδω ιδειν ελπιζω δε χρονον τινα επιμειναι προς υμας εαν ο κυριος επιτρεπη 
46N 016:008 επιμενω δε εν εφεσω εως της πεντηκοστης 
46N 016:009 θυρα γαρ μοι ανεωγεν μεγαλη και ενεργης και αντικειμενοι πολλοι 
46N 016:010 εαν δε ελθη τιμοθεος βλεπετε ινα αφοβως γενηται προς υμας το γαρ εργον κυριου εργαζεται ως και εγω 
46N 016:011 μη τις ουν αυτον εξουθενηση προπεμψατε δε αυτον εν ειρηνη ινα ελθη προς με εκδεχομαι γαρ αυτον μετα των αδελφων 
46N 016:012 περι δε απολλω του αδελφου πολλα παρεκαλεσα αυτον ινα ελθη προς υμας μετα των αδελφων και παντως ουκ ην θελημα ινα νυν ελθη ελευσεται δε οταν ευκαιρηση 
46N 016:013 γρηγορειτε στηκετε εν τη πιστει ανδριζεσθε κραταιουσθε 
46N 016:014 παντα υμων εν αγαπη γινεσθω 
46N 016:015 παρακαλω δε υμας αδελφοι οιδατε την οικιαν στεφανα οτι εστιν απαρχη της αχαιας και εις διακονιαν τοις αγιοις εταξαν εαυτους 
46N 016:016 ινα και υμεις υποτασσησθε τοις τοιουτοις και παντι τω συνεργουντι και κοπιωντι 
46N 016:017 χαιρω δε επι τη παρουσια στεφανα και φουρτουνατου και αχαικου οτι το υμων υστερημα ουτοι ανεπληρωσαν 
46N 016:018 ανεπαυσαν γαρ το εμον πνευμα και το υμων επιγινωσκετε ουν τους τοιουτους 
46N 016:019 ασπαζονται υμας αι εκκλησιαι της ασιας ασπαζονται υμας εν κυριω πολλα ακυλας και πρισκιλλα συν τη κατ οικον αυτων εκκλησια 
46N 016:020 ασπαζονται υμας οι αδελφοι παντες ασπασασθε αλληλους εν φιληματι αγιω 
46N 016:021 ο ασπασμος τη εμη χειρι παυλου 
46N 016:022 ει τις ου φιλει τον κυριον ιησουν χριστον ητω αναθεμα μαραν αθα 
46N 016:023 η χαρις του κυριου ιησου χριστου μεθ υμων 
46N 016:024 η αγαπη μου μετα παντων υμων εν χριστω ιησου αμην [προς κορινθιους πρωτη εγραφη απο φιλιππων δια στεφανα και φουρτουνατου και αχαικου και τιμοθεου] 
47N 001:001 παυλος αποστολος ιησου χριστου δια θεληματος θεου και τιμοθεος ο αδελφος τη εκκλησια του θεου τη ουση εν κορινθω συν τοις αγιοις πασιν τοις ουσιν εν ολη τη αχαια 
47N 001:002 χαρις υμιν και ειρηνη απο θεου πατρος ημων και κυριου ιησου χριστου 
47N 001:003 ευλογητος ο θεος και πατηρ του κυριου ημων ιησου χριστου ο πατηρ των οικτιρμων και θεος πασης παρακλησεως 
47N 001:004 ο παρακαλων ημας επι παση τη θλιψει ημων εις το δυνασθαι ημας παρακαλειν τους εν παση θλιψει δια της παρακλησεως ης παρακαλουμεθα αυτοι υπο του θεου 
47N 001:005 οτι καθως περισσευει τα παθηματα του χριστου εις ημας ουτως δια χριστου περισσευει και η παρακλησις ημων 
47N 001:006 ειτε δε θλιβομεθα υπερ της υμων παρακλησεως και σωτηριας της ενεργουμενης εν υπομονη των αυτων παθηματων ων και ημεις πασχομεν ειτε παρακαλουμεθα υπερ της υμων παρακλησεως και σωτηριας και η ελπις ημων βεβαια υπερ υμων 
47N 001:007 ειδοτες οτι ωσπερ κοινωνοι εστε των παθηματων ουτως και της παρακλησεως 
47N 001:008 ου γαρ θελομεν υμας αγνοειν αδελφοι υπερ της θλιψεως ημων της γενομενης ημιν εν τη ασια οτι καθ υπερβολην εβαρηθημεν υπερ δυναμιν ωστε εξαπορηθηναι ημας και του ζην 
47N 001:009 αλλα αυτοι εν εαυτοις το αποκριμα του θανατου εσχηκαμεν ινα μη πεποιθοτες ωμεν εφ εαυτοις αλλ επι τω θεω τω εγειροντι τους νεκρους 
47N 001:010 ος εκ τηλικουτου θανατου ερρυσατο ημας και ρυεται εις ον ηλπικαμεν οτι και ετι ρυσεται 
47N 001:011 συνυπουργουντων και υμων υπερ ημων τη δεησει ινα εκ πολλων προσωπων το εις ημας χαρισμα δια πολλων ευχαριστηθη υπερ ημων 
47N 001:012 η γαρ καυχησις ημων αυτη εστιν το μαρτυριον της συνειδησεως ημων οτι εν απλοτητι και ειλικρινεια θεου ουκ εν σοφια σαρκικη αλλ εν χαριτι θεου ανεστραφημεν εν τω κοσμω περισσοτερως δε προς υμας 
47N 001:013 ου γαρ αλλα γραφομεν υμιν αλλ η α αναγινωσκετε η και επιγινωσκετε ελπιζω δε οτι και εως τελους επιγνωσεσθε 
47N 001:014 καθως και επεγνωτε ημας απο μερους οτι καυχημα υμων εσμεν καθαπερ και υμεις ημων εν τη ημερα του κυριου ιησου 
47N 001:015 και ταυτη τη πεποιθησει εβουλομην προς υμας ελθειν προτερον ινα δευτεραν χαριν εχητε 
47N 001:016 και δι υμων διελθειν εις μακεδονιαν και παλιν απο μακεδονιας ελθειν προς υμας και υφ υμων προπεμφθηναι εις την ιουδαιαν 
47N 001:017 τουτο ουν βουλευομενος μη τι αρα τη ελαφρια εχρησαμην η α βουλευομαι κατα σαρκα βουλευομαι ινα η παρ εμοι το ναι ναι και το ου ου 
47N 001:018 πιστος δε ο θεος οτι ο λογος ημων ο προς υμας ουκ εγενετο ναι και ου 
47N 001:019 ο γαρ του θεου υιος ιησους χριστος ο εν υμιν δι ημων κηρυχθεις δι εμου και σιλουανου και τιμοθεου ουκ εγενετο ναι και ου αλλα ναι εν αυτω γεγονεν 
47N 001:020 οσαι γαρ επαγγελιαι θεου εν αυτω το ναι και εν αυτω το αμην τω θεω προς δοξαν δι ημων 
47N 001:021 ο δε βεβαιων ημας συν υμιν εις χριστον και χρισας ημας θεος 
47N 001:022 ο και σφραγισαμενος ημας και δους τον αρραβωνα του πνευματος εν ταις καρδιαις ημων 
47N 001:023 εγω δε μαρτυρα τον θεον επικαλουμαι επι την εμην ψυχην οτι φειδομενος υμων ουκετι ηλθον εις κορινθον 
47N 001:024 ουχ οτι κυριευομεν υμων της πιστεως αλλα συνεργοι εσμεν της χαρας υμων τη γαρ πιστει εστηκατε 
47N 002:001 εκρινα δε εμαυτω τουτο το μη παλιν ελθειν εν λυπη προς υμας 
47N 002:002 ει γαρ εγω λυπω υμας και τις εστιν ο ευφραινων με ει μη ο λυπουμενος εξ εμου 
47N 002:003 και εγραψα υμιν τουτο αυτο ινα μη ελθων λυπην εχω αφ ων εδει με χαιρειν πεποιθως επι παντας υμας οτι η εμη χαρα παντων υμων εστιν 
47N 002:004 εκ γαρ πολλης θλιψεως και συνοχης καρδιας εγραψα υμιν δια πολλων δακρυων ουχ ινα λυπηθητε αλλα την αγαπην ινα γνωτε ην εχω περισσοτερως εις υμας 
47N 002:005 ει δε τις λελυπηκεν ουκ εμε λελυπηκεν αλλ απο μερους ινα μη επιβαρω παντας υμας 
47N 002:006 ικανον τω τοιουτω η επιτιμια αυτη η υπο των πλειονων 
47N 002:007 ωστε τουναντιον μαλλον υμας χαρισασθαι και παρακαλεσαι μηπως τη περισσοτερα λυπη καταποθη ο τοιουτος 
47N 002:008 διο παρακαλω υμας κυρωσαι εις αυτον αγαπην 
47N 002:009 εις τουτο γαρ και εγραψα ινα γνω την δοκιμην υμων ει εις παντα υπηκοοι εστε 
47N 002:010 ω δε τι χαριζεσθε και εγω και γαρ εγω ει τι κεχαρισμαι ω κεχαρισμαι δι υμας εν προσωπω χριστου 
47N 002:011 ινα μη πλεονεκτηθωμεν υπο του σατανα ου γαρ αυτου τα νοηματα αγνοουμεν 
47N 002:012 ελθων δε εις την τρωαδα εις το ευαγγελιον του χριστου και θυρας μοι ανεωγμενης εν κυριω 
47N 002:013 ουκ εσχηκα ανεσιν τω πνευματι μου τω μη ευρειν με τιτον τον αδελφον μου αλλα αποταξαμενος αυτοις εξηλθον εις μακεδονιαν 
47N 002:014 τω δε θεω χαρις τω παντοτε θριαμβευοντι ημας εν τω χριστω και την οσμην της γνωσεως αυτου φανερουντι δι ημων εν παντι τοπω 
47N 002:015 οτι χριστου ευωδια εσμεν τω θεω εν τοις σωζομενοις και εν τοις απολλυμενοις 
47N 002:016 οις μεν οσμη θανατου εις θανατον οις δε οσμη ζωης εις ζωην και προς ταυτα τις ικανος 
47N 002:017 ου γαρ εσμεν ως οι πολλοι καπηλευοντες τον λογον του θεου αλλ ως εξ ειλικρινειας αλλ ως εκ θεου κατενωπιον του θεου εν χριστω λαλουμεν 
47N 003:001 αρχομεθα παλιν εαυτους συνιστανειν  {VAR1: ει } {VAR2: η } μη χρηζομεν ως τινες συστατικων επιστολων προς υμας η εξ υμων συστατικων 
47N 003:002 η επιστολη ημων υμεις εστε εγγεγραμμενη εν ταις καρδιαις ημων γινωσκομενη και αναγινωσκομενη υπο παντων ανθρωπων 
47N 003:003 φανερουμενοι οτι εστε επιστολη χριστου διακονηθεισα υφ ημων εγγεγραμμενη ου μελανι αλλα πνευματι θεου ζωντος ουκ εν πλαξιν λιθιναις αλλ εν πλαξιν καρδιας σαρκιναις 
47N 003:004 πεποιθησιν δε τοιαυτην εχομεν δια του χριστου προς τον θεον 
47N 003:005 ουχ οτι ικανοι εσμεν αφ εαυτων λογισασθαι τι ως εξ εαυτων αλλ η ικανοτης ημων εκ του θεου 
47N 003:006 ος και ικανωσεν ημας διακονους καινης διαθηκης ου γραμματος αλλα πνευματος το γαρ γραμμα αποκτεινει το δε πνευμα ζωοποιει 
47N 003:007 ει δε η διακονια του θανατου εν γραμμασιν εντετυπωμενη εν λιθοις εγενηθη εν δοξη ωστε μη δυνασθαι ατενισαι τους υιους ισραηλ εις το προσωπον μωσεως δια την δοξαν του προσωπου αυτου την καταργουμενην 
47N 003:008 πως ουχι μαλλον η διακονια του πνευματος εσται εν δοξη 
47N 003:009 ει γαρ η διακονια της κατακρισεως δοξα πολλω μαλλον περισσευει η διακονια της δικαιοσυνης εν δοξη 
47N 003:010 και γαρ ουδε δεδοξασται το δεδοξασμενον εν τουτω τω μερει ενεκεν της υπερβαλλουσης δοξης 
47N 003:011 ει γαρ το καταργουμενον δια δοξης πολλω μαλλον το μενον εν δοξη 
47N 003:012 εχοντες ουν τοιαυτην ελπιδα πολλη παρρησια χρωμεθα 
47N 003:013 και ου καθαπερ μωσης ετιθει καλυμμα επι το προσωπον εαυτου προς το μη ατενισαι τους υιους ισραηλ εις το τελος του καταργουμενου 
47N 003:014 αλλ επωρωθη τα νοηματα αυτων αχρι γαρ της σημερον το αυτο καλυμμα επι τη αναγνωσει της παλαιας διαθηκης μενει μη ανακαλυπτομενον ο τι εν χριστω καταργειται 
47N 003:015 αλλ εως σημερον ηνικα αναγινωσκεται μωσης καλυμμα επι την καρδιαν αυτων κειται 
47N 003:016 ηνικα δ αν επιστρεψη προς κυριον περιαιρειται το καλυμμα 
47N 003:017 ο δε κυριος το πνευμα εστιν ου δε το πνευμα κυριου εκει ελευθερια 
47N 003:018 ημεις δε παντες ανακεκαλυμμενω προσωπω την δοξαν κυριου κατοπτριζομενοι την αυτην εικονα μεταμορφουμεθα απο δοξης εις δοξαν καθαπερ απο κυριου πνευματος 
47N 004:001 δια τουτο εχοντες την διακονιαν ταυτην καθως ηλεηθημεν ουκ εκκακουμεν 
47N 004:002 αλλ απειπαμεθα τα κρυπτα της αισχυνης μη περιπατουντες εν πανουργια μηδε δολουντες τον λογον του θεου αλλα τη φανερωσει της αληθειας συνιστωντες εαυτους προς πασαν συνειδησιν ανθρωπων ενωπιον του θεου 
47N 004:003 ει δε και εστιν κεκαλυμμενον το ευαγγελιον ημων εν τοις απολλυμενοις εστιν κεκαλυμμενον 
47N 004:004 εν οις ο θεος του αιωνος τουτου ετυφλωσεν τα νοηματα των απιστων εις το μη αυγασαι αυτοις τον φωτισμον του ευαγγελιου της δοξης του χριστου ος εστιν εικων του θεου 
47N 004:005 ου γαρ εαυτους κηρυσσομεν αλλα χριστον ιησουν κυριον εαυτους δε δουλους υμων δια ιησουν 
47N 004:006 οτι ο θεος ο ειπων εκ σκοτους φως λαμψαι ος ελαμψεν εν ταις καρδιαις ημων προς φωτισμον της γνωσεως της δοξης του θεου εν προσωπω ιησου χριστου 
47N 004:007 εχομεν δε τον θησαυρον τουτον εν οστρακινοις σκευεσιν ινα η υπερβολη της δυναμεως η του θεου και μη εξ ημων 
47N 004:008 εν παντι θλιβομενοι αλλ ου στενοχωρουμενοι απορουμενοι αλλ ουκ εξαπορουμενοι 
47N 004:009 διωκομενοι αλλ ουκ εγκαταλειπομενοι καταβαλλομενοι αλλ ουκ απολλυμενοι 
47N 004:010 παντοτε την νεκρωσιν του κυριου ιησου εν τω σωματι περιφεροντες ινα και η ζωη του ιησου εν τω σωματι ημων φανερωθη 
47N 004:011 αει γαρ ημεις οι ζωντες εις θανατον παραδιδομεθα δια ιησουν ινα και η ζωη του ιησου φανερωθη εν τη θνητη σαρκι ημων 
47N 004:012 ωστε ο μεν θανατος εν ημιν ενεργειται η δε ζωη εν υμιν 
47N 004:013 εχοντες δε το αυτο πνευμα της πιστεως κατα το γεγραμμενον επιστευσα διο ελαλησα και ημεις πιστευομεν διο και λαλουμεν 
47N 004:014 ειδοτες οτι ο εγειρας τον κυριον ιησουν και ημας δια ιησου εγερει και παραστησει συν υμιν 
47N 004:015 τα γαρ παντα δι υμας ινα η χαρις πλεονασασα δια των πλειονων την ευχαριστιαν περισσευση εις την δοξαν του θεου 
47N 004:016 διο ουκ εκκακουμεν αλλ ει και ο εξω ημων ανθρωπος διαφθειρεται αλλ ο εσωθεν ανακαινουται ημερα και ημερα 
47N 004:017 το γαρ παραυτικα ελαφρον της θλιψεως ημων καθ υπερβολην εις υπερβολην αιωνιον βαρος δοξης κατεργαζεται ημιν 
47N 004:018 μη σκοπουντων ημων τα βλεπομενα αλλα τα μη βλεπομενα τα γαρ βλεπομενα προσκαιρα τα δε μη βλεπομενα αιωνια 
47N 005:001 οιδαμεν γαρ οτι εαν η επιγειος ημων οικια του σκηνους καταλυθη οικοδομην εκ θεου εχομεν οικιαν αχειροποιητον αιωνιον εν τοις ουρανοις 
47N 005:002 και γαρ εν τουτω στεναζομεν το οικητηριον ημων το εξ ουρανου επενδυσασθαι επιποθουντες 
47N 005:003 ειγε και ενδυσαμενοι ου γυμνοι ευρεθησομεθα 
47N 005:004 και γαρ οι οντες εν τω σκηνει στεναζομεν βαρουμενοι  {VAR1: επειδη } {VAR2: εφ ω } ου θελομεν εκδυσασθαι αλλ επενδυσασθαι ινα καταποθη το θνητον υπο της ζωης 
47N 005:005 ο δε κατεργασαμενος ημας εις αυτο τουτο θεος ο και δους ημιν τον αρραβωνα του πνευματος 
47N 005:006 θαρρουντες ουν παντοτε και ειδοτες οτι ενδημουντες εν τω σωματι εκδημουμεν απο του κυριου 
47N 005:007 δια πιστεως γαρ περιπατουμεν ου δια ειδους 
47N 005:008 θαρρουμεν δε και ευδοκουμεν μαλλον εκδημησαι εκ του σωματος και ενδημησαι προς τον κυριον 
47N 005:009 διο και φιλοτιμουμεθα ειτε ενδημουντες ειτε εκδημουντες ευαρεστοι αυτω ειναι 
47N 005:010 τους γαρ παντας ημας φανερωθηναι δει εμπροσθεν του βηματος του χριστου ινα κομισηται εκαστος τα δια του σωματος προς α επραξεν ειτε αγαθον ειτε κακον 
47N 005:011 ειδοτες ουν τον φοβον του κυριου ανθρωπους πειθομεν θεω δε πεφανερωμεθα ελπιζω δε και εν ταις συνειδησεσιν υμων πεφανερωσθαι 
47N 005:012 ου γαρ παλιν εαυτους συνιστανομεν υμιν αλλα αφορμην διδοντες υμιν καυχηματος υπερ ημων ινα εχητε προς τους εν προσωπω καυχωμενους και ου καρδια 
47N 005:013 ειτε γαρ εξεστημεν θεω ειτε σωφρονουμεν υμιν 
47N 005:014 η γαρ αγαπη του χριστου συνεχει ημας κριναντας τουτο οτι ει εις υπερ παντων απεθανεν αρα οι παντες απεθανον 
47N 005:015 και υπερ παντων απεθανεν ινα οι ζωντες μηκετι εαυτοις ζωσιν αλλα τω υπερ αυτων αποθανοντι και εγερθεντι 
47N 005:016 ωστε ημεις απο του νυν ουδενα οιδαμεν κατα σαρκα ει δε και εγνωκαμεν κατα σαρκα χριστον αλλα νυν ουκετι γινωσκομεν 
47N 005:017 ωστε ει τις εν χριστω καινη κτισις τα αρχαια παρηλθεν ιδου γεγονεν καινα τα παντα 
47N 005:018 τα δε παντα εκ του θεου του καταλλαξαντος ημας εαυτω δια ιησου χριστου και δοντος ημιν την διακονιαν της καταλλαγης 
47N 005:019 ως οτι θεος ην εν χριστω κοσμον καταλλασσων εαυτω μη λογιζομενος αυτοις τα παραπτωματα αυτων και θεμενος εν ημιν τον λογον της καταλλαγης 
47N 005:020 υπερ χριστου ουν πρεσβευομεν ως του θεου παρακαλουντος δι ημων δεομεθα υπερ χριστου καταλλαγητε τω θεω 
47N 005:021 τον γαρ μη γνοντα αμαρτιαν υπερ ημων αμαρτιαν εποιησεν ινα ημεις γινωμεθα δικαιοσυνη θεου εν αυτω 
47N 006:001 συνεργουντες δε και παρακαλουμεν μη εις κενον την χαριν του θεου δεξασθαι υμας 
47N 006:002 λεγει γαρ καιρω δεκτω επηκουσα σου και εν ημερα σωτηριας εβοηθησα σοι ιδου νυν καιρος ευπροσδεκτος ιδου νυν ημερα σωτηριας 
47N 006:003 μηδεμιαν εν μηδενι διδοντες προσκοπην ινα μη μωμηθη η διακονια 
47N 006:004 αλλ εν παντι συνιστωντες εαυτους ως θεου διακονοι εν υπομονη πολλη εν θλιψεσιν εν αναγκαις εν στενοχωριαις 
47N 006:005 εν πληγαις εν φυλακαις εν ακαταστασιαις εν κοποις εν αγρυπνιαις εν νηστειαις 
47N 006:006 εν αγνοτητι εν γνωσει εν μακροθυμια εν χρηστοτητι εν πνευματι αγιω εν αγαπη ανυποκριτω 
47N 006:007 εν λογω αληθειας εν δυναμει θεου δια των οπλων της δικαιοσυνης των δεξιων και αριστερων 
47N 006:008 δια δοξης και ατιμιας δια δυσφημιας και ευφημιας ως πλανοι και αληθεις 
47N 006:009 ως αγνοουμενοι και επιγινωσκομενοι ως αποθνησκοντες και ιδου ζωμεν ως παιδευομενοι και μη θανατουμενοι 
47N 006:010 ως λυπουμενοι αει δε χαιροντες ως πτωχοι πολλους δε πλουτιζοντες ως μηδεν εχοντες και παντα κατεχοντες 
47N 006:011 το στομα ημων ανεωγεν προς υμας κορινθιοι η καρδια ημων πεπλατυνται 
47N 006:012 ου στενοχωρεισθε εν ημιν στενοχωρεισθε δε εν τοις σπλαγχνοις υμων 
47N 006:013 την δε αυτην αντιμισθιαν ως τεκνοις λεγω πλατυνθητε και υμεις 
47N 006:014 μη γινεσθε ετεροζυγουντες απιστοις τις γαρ μετοχη δικαιοσυνη και ανομια τις δε κοινωνια φωτι προς σκοτος 
47N 006:015 τις δε συμφωνησις χριστω προς  {VAR1: βελιαρ } {VAR2: βελιαλ } η τις μερις πιστω μετα απιστου 
47N 006:016 τις δε συγκαταθεσις ναω θεου μετα ειδωλων υμεις γαρ ναος θεου εστε ζωντος καθως ειπεν ο θεος οτι ενοικησω εν αυτοις και εμπεριπατησω και εσομαι αυτων θεος και αυτοι εσονται μοι λαος 
47N 006:017 διο εξελθετε εκ μεσου αυτων και αφορισθητε λεγει κυριος και ακαθαρτου μη απτεσθε καγω εισδεξομαι υμας 
47N 006:018 και εσομαι υμιν εις πατερα και υμεις εσεσθε μοι εις υιους και θυγατερας λεγει κυριος παντοκρατωρ 
47N 007:001 ταυτας ουν εχοντες τας επαγγελιας αγαπητοι καθαρισωμεν εαυτους απο παντος μολυσμου σαρκος και πνευματος επιτελουντες αγιωσυνην εν φοβω θεου 
47N 007:002 χωρησατε ημας ουδενα ηδικησαμεν ουδενα εφθειραμεν ουδενα επλεονεκτησαμεν 
47N 007:003 ου προς κατακρισιν λεγω προειρηκα γαρ οτι εν ταις καρδιαις ημων εστε εις το συναποθανειν και συζην 
47N 007:004 πολλη μοι παρρησια προς υμας πολλη μοι καυχησις υπερ υμων πεπληρωμαι τη παρακλησει υπερπερισσευομαι τη χαρα επι παση τη θλιψει ημων 
47N 007:005 και γαρ ελθοντων ημων εις μακεδονιαν ουδεμιαν εσχηκεν ανεσιν η σαρξ ημων αλλ εν παντι θλιβομενοι εξωθεν μαχαι εσωθεν φοβοι 
47N 007:006 αλλ ο παρακαλων τους ταπεινους παρεκαλεσεν ημας ο θεος εν τη παρουσια τιτου 
47N 007:007 ου μονον δε εν τη παρουσια αυτου αλλα και εν τη παρακλησει η παρεκληθη εφ υμιν αναγγελλων ημιν την υμων επιποθησιν τον υμων οδυρμον τον υμων ζηλον υπερ εμου ωστε με μαλλον χαρηναι 
47N 007:008 οτι ει και ελυπησα υμας εν τη επιστολη ου μεταμελομαι ει και μετεμελομην βλεπω γαρ οτι η επιστολη εκεινη ει και προς ωραν ελυπησεν υμας 
47N 007:009 νυν χαιρω ουχ οτι ελυπηθητε αλλ οτι ελυπηθητε εις μετανοιαν ελυπηθητε γαρ κατα θεον ινα εν μηδενι ζημιωθητε εξ ημων 
47N 007:010 η γαρ κατα θεον λυπη μετανοιαν εις σωτηριαν αμεταμελητον κατεργαζεται η δε του κοσμου λυπη θανατον κατεργαζεται 
47N 007:011 ιδου γαρ αυτο τουτο το κατα θεον λυπηθηναι υμας ποσην κατειργασατο υμιν σπουδην αλλα απολογιαν αλλα αγανακτησιν αλλα φοβον αλλα επιποθησιν αλλα ζηλον αλλ εκδικησιν εν παντι συνεστησατε εαυτους αγνους ειναι εν τω πραγματι 
47N 007:012 αρα ει και εγραψα υμιν ουχ εινεκεν του αδικησαντος ουδε εινεκεν του αδικηθεντος αλλ εινεκεν του φανερωθηναι την σπουδην  {VAR1: υμων } {VAR2: ημων } την υπερ  {VAR1: ημων } {VAR2: υμων } προς υμας ενωπιον του θεου 
47N 007:013 δια τουτο παρακεκλημεθα επι τη παρακλησει υμων περισσοτερως δε μαλλον εχαρημεν επι τη χαρα τιτου οτι αναπεπαυται το πνευμα αυτου απο παντων υμων 
47N 007:014 οτι ει τι αυτω υπερ υμων κεκαυχημαι ου κατησχυνθην αλλ ως παντα εν αληθεια ελαλησαμεν υμιν ουτως και η καυχησις ημων η επι τιτου αληθεια εγενηθη 
47N 007:015 και τα σπλαγχνα αυτου περισσοτερως εις υμας εστιν αναμιμνησκομενου την παντων υμων υπακοην ως μετα φοβου και τρομου εδεξασθε αυτον 
47N 007:016 χαιρω  {VAR2: ουν } οτι εν παντι θαρρω εν υμιν 
47N 008:001 γνωριζομεν δε υμιν αδελφοι την χαριν του θεου την δεδομενην εν ταις εκκλησιαις της μακεδονιας 
47N 008:002 οτι εν πολλη δοκιμη θλιψεως η περισσεια της χαρας αυτων και η κατα βαθους πτωχεια αυτων επερισσευσεν εις τον πλουτον της απλοτητος αυτων 
47N 008:003 οτι κατα δυναμιν μαρτυρω και υπερ δυναμιν αυθαιρετοι 
47N 008:004 μετα πολλης παρακλησεως δεομενοι ημων την χαριν και την κοινωνιαν της διακονιας της εις τους αγιους δεξασθαι ημας 
47N 008:005 και ου καθως ηλπισαμεν αλλ εαυτους εδωκαν πρωτον τω κυριω και ημιν δια θεληματος θεου 
47N 008:006 εις το παρακαλεσαι ημας τιτον ινα καθως προενηρξατο ουτως και επιτελεση εις υμας και την χαριν ταυτην 
47N 008:007 αλλ ωσπερ εν παντι περισσευετε πιστει και λογω και γνωσει και παση σπουδη και τη εξ υμων εν ημιν αγαπη ινα και εν ταυτη τη χαριτι περισσευητε 
47N 008:008 ου κατ επιταγην λεγω αλλα δια της ετερων σπουδης και το της υμετερας αγαπης γνησιον δοκιμαζων 
47N 008:009 γινωσκετε γαρ την χαριν του κυριου ημων ιησου χριστου οτι δι υμας επτωχευσεν πλουσιος ων ινα υμεις τη εκεινου πτωχεια πλουτησητε 
47N 008:010 και γνωμην εν τουτω διδωμι τουτο γαρ υμιν συμφερει οιτινες ου μονον το ποιησαι αλλα και το θελειν προενηρξασθε απο περυσι 
47N 008:011 νυνι δε και το ποιησαι επιτελεσατε οπως καθαπερ η προθυμια του θελειν ουτως και το επιτελεσαι εκ του εχειν 
47N 008:012 ει γαρ η προθυμια προκειται καθο εαν εχη τις ευπροσδεκτος ου καθο ουκ εχει 
47N 008:013 ου γαρ ινα αλλοις ανεσις υμιν δε θλιψις αλλ εξ ισοτητος εν τω νυν καιρω το υμων περισσευμα εις το εκεινων υστερημα 
47N 008:014 ινα και το εκεινων περισσευμα γενηται εις το υμων υστερημα οπως γενηται ισοτης 
47N 008:015 καθως γεγραπται ο το πολυ ουκ επλεονασεν και ο το ολιγον ουκ ηλαττονησεν 
47N 008:016 χαρις δε τω θεω τω διδοντι την αυτην σπουδην υπερ υμων εν τη καρδια τιτου 
47N 008:017 οτι την μεν παρακλησιν εδεξατο σπουδαιοτερος δε υπαρχων αυθαιρετος εξηλθεν προς υμας 
47N 008:018 συνεπεμψαμεν δε μετ αυτου τον αδελφον ου ο επαινος εν τω ευαγγελιω δια πασων των εκκλησιων 
47N 008:019 ου μονον δε αλλα και χειροτονηθεις υπο των εκκλησιων συνεκδημος ημων συν τη χαριτι ταυτη τη διακονουμενη υφ ημων προς την αυτου του κυριου δοξαν και προθυμιαν υμων 
47N 008:020 στελλομενοι τουτο μη τις ημας μωμησηται εν τη αδροτητι ταυτη τη διακονουμενη υφ ημων 
47N 008:021 προνοουμενοι καλα ου μονον ενωπιον κυριου αλλα και ενωπιον ανθρωπων 
47N 008:022 συνεπεμψαμεν δε αυτοις τον αδελφον ημων ον εδοκιμασαμεν εν πολλοις πολλακις σπουδαιον οντα νυνι δε πολυ σπουδαιοτερον πεποιθησει πολλη τη εις υμας 
47N 008:023 ειτε υπερ τιτου κοινωνος εμος και εις υμας συνεργος ειτε αδελφοι ημων αποστολοι εκκλησιων δοξα χριστου 
47N 008:024 την ουν ενδειξιν της αγαπης υμων και ημων καυχησεως υπερ υμων εις αυτους ενδειξασθε και εις προσωπον των εκκλησιων 
47N 009:001 περι μεν γαρ της διακονιας της εις τους αγιους περισσον μοι εστιν το γραφειν υμιν 
47N 009:002 οιδα γαρ την προθυμιαν υμων ην υπερ υμων καυχωμαι μακεδοσιν οτι αχαια παρεσκευασται απο περυσι και ο εξ υμων ζηλος ηρεθισεν τους πλειονας 
47N 009:003 επεμψα δε τους αδελφους ινα μη το καυχημα ημων το υπερ υμων κενωθη εν τω μερει τουτω ινα καθως ελεγον παρεσκευασμενοι ητε 
47N 009:004 μηπως εαν ελθωσιν συν εμοι μακεδονες και ευρωσιν υμας απαρασκευαστους καταισχυνθωμεν ημεις ινα μη λεγωμεν υμεις εν τη υποστασει ταυτη της καυχησεως 
47N 009:005 αναγκαιον ουν ηγησαμην παρακαλεσαι τους αδελφους ινα προελθωσιν εις υμας και προκαταρτισωσιν την προκατηγγελμενην ευλογιαν υμων ταυτην ετοιμην ειναι ουτως ως ευλογιαν και μη ωσπερ πλεονεξιαν 
47N 009:006 τουτο δε ο σπειρων φειδομενως φειδομενως και θερισει και ο σπειρων επ ευλογιαις επ ευλογιαις και θερισει 
47N 009:007 εκαστος καθως προαιρειται τη καρδια μη εκ λυπης η εξ αναγκης ιλαρον γαρ δοτην αγαπα ο θεος 
47N 009:008 δυνατος δε ο θεος πασαν χαριν περισσευσαι εις υμας ινα εν παντι παντοτε πασαν αυταρκειαν εχοντες περισσευητε εις παν εργον αγαθον 
47N 009:009 καθως γεγραπται εσκορπισεν εδωκεν τοις πενησιν η δικαιοσυνη αυτου μενει εις τον αιωνα 
47N 009:010 ο δε επιχορηγων σπερμα τω σπειροντι και αρτον εις βρωσιν χορηγησαι και πληθυναι τον σπορον υμων και αυξησαι τα γεννηματα της δικαιοσυνης υμων 
47N 009:011 εν παντι πλουτιζομενοι εις πασαν απλοτητα ητις κατεργαζεται δι ημων ευχαριστιαν τω θεω 
47N 009:012 οτι η διακονια της λειτουργιας ταυτης ου μονον εστιν προσαναπληρουσα τα υστερηματα των αγιων αλλα και περισσευουσα δια πολλων ευχαριστιων τω θεω 
47N 009:013 δια της δοκιμης της διακονιας ταυτης δοξαζοντες τον θεον επι τη υποταγη της ομολογιας υμων εις το ευαγγελιον του χριστου και απλοτητι της κοινωνιας εις αυτους και εις παντας 
47N 009:014 και αυτων δεησει υπερ υμων επιποθουντων υμας δια την υπερβαλλουσαν χαριν του θεου εφ υμιν 
47N 009:015 χαρις δε τω θεω επι τη ανεκδιηγητω αυτου δωρεα 
47N 010:001 αυτος δε εγω παυλος παρακαλω υμας δια της πραοτητος και επιεικειας του χριστου ος κατα προσωπον μεν ταπεινος εν υμιν απων δε θαρρω εις υμας 
47N 010:002 δεομαι δε το μη παρων θαρρησαι τη πεποιθησει η λογιζομαι τολμησαι επι τινας τους λογιζομενους ημας ως κατα σαρκα περιπατουντας 
47N 010:003 εν σαρκι γαρ περιπατουντες ου κατα σαρκα στρατευομεθα 
47N 010:004 τα γαρ οπλα της στρατειας ημων ου σαρκικα αλλα δυνατα τω θεω προς καθαιρεσιν οχυρωματων 
47N 010:005 λογισμους καθαιρουντες και παν υψωμα επαιρομενον κατα της γνωσεως του θεου και αιχμαλωτιζοντες παν νοημα εις την υπακοην του χριστου 
47N 010:006 και εν ετοιμω εχοντες εκδικησαι πασαν παρακοην οταν πληρωθη υμων η υπακοη 
47N 010:007 τα κατα προσωπον βλεπετε ει τις πεποιθεν εαυτω χριστου ειναι τουτο λογιζεσθω παλιν αφ εαυτου οτι καθως αυτος χριστου ουτως και ημεις χριστου 
47N 010:008 εαν τε γαρ και περισσοτερον τι καυχησωμαι περι της εξουσιας ημων ης εδωκεν ο κυριος ημιν εις οικοδομην και ουκ εις καθαιρεσιν υμων ουκ αισχυνθησομαι 
47N 010:009 ινα μη δοξω ως αν εκφοβειν υμας δια των επιστολων 
47N 010:010 οτι αι μεν επιστολαι φησιν βαρειαι και ισχυραι η δε παρουσια του σωματος ασθενης και ο λογος εξουθενημενος 
47N 010:011 τουτο λογιζεσθω ο τοιουτος οτι οιοι εσμεν τω λογω δι επιστολων αποντες τοιουτοι και παροντες τω εργω 
47N 010:012 ου γαρ τολμωμεν εγκριναι η συγκριναι εαυτους τισιν των εαυτους συνιστανοντων αλλα αυτοι εν εαυτοις εαυτους μετρουντες και συγκρινοντες εαυτους εαυτοις ου συνιουσιν 
47N 010:013 ημεις δε ουχι εις τα αμετρα καυχησομεθα αλλα κατα το μετρον του κανονος ου εμερισεν ημιν ο θεος μετρου εφικεσθαι αχρι και υμων 
47N 010:014 ου γαρ ως μη εφικνουμενοι εις υμας υπερεκτεινομεν εαυτους αχρι γαρ και υμων εφθασαμεν εν τω ευαγγελιω του χριστου 
47N 010:015 ουκ εις τα αμετρα καυχωμενοι εν αλλοτριοις κοποις ελπιδα δε εχοντες αυξανομενης της πιστεως υμων εν υμιν μεγαλυνθηναι κατα τον κανονα ημων εις περισσειαν 
47N 010:016 εις τα υπερεκεινα υμων ευαγγελισασθαι ουκ εν αλλοτριω κανονι εις τα ετοιμα καυχησασθαι 
47N 010:017 ο δε καυχωμενος εν κυριω καυχασθω 
47N 010:018 ου γαρ ο εαυτον συνιστων εκεινος εστιν δοκιμος αλλ ον ο κυριος συνιστησιν 
47N 011:001 οφελον ανειχεσθε μου μικρον τη αφροσυνη αλλα και ανεχεσθε μου 
47N 011:002 ζηλω γαρ υμας θεου ζηλω ηρμοσαμην γαρ υμας ενι ανδρι παρθενον αγνην παραστησαι τω χριστω 
47N 011:003 φοβουμαι δε μηπως ως ο οφις ευαν εξηπατησεν εν τη πανουργια αυτου ουτως φθαρη τα νοηματα υμων απο της απλοτητος της εις τον χριστον 
47N 011:004 ει μεν γαρ ο ερχομενος αλλον ιησουν κηρυσσει ον ουκ εκηρυξαμεν η πνευμα ετερον λαμβανετε ο ουκ ελαβετε η ευαγγελιον ετερον ο ουκ εδεξασθε καλως ηνειχεσθε 
47N 011:005 λογιζομαι γαρ μηδεν υστερηκεναι των υπερ λιαν αποστολων 
47N 011:006 ει δε και ιδιωτης τω λογω αλλ ου τη γνωσει αλλ εν παντι φανερωθεντες εν πασιν εις υμας 
47N 011:007 η αμαρτιαν εποιησα εμαυτον ταπεινων ινα υμεις υψωθητε οτι δωρεαν το του θεου ευαγγελιον ευηγγελισαμην υμιν 
47N 011:008 αλλας εκκλησιας εσυλησα λαβων οψωνιον προς την υμων διακονιαν 
47N 011:009 και παρων προς υμας και υστερηθεις ου κατεναρκησα ουδενος το γαρ υστερημα μου προσανεπληρωσαν οι αδελφοι ελθοντες απο μακεδονιας και εν παντι αβαρη υμιν εμαυτον ετηρησα και τηρησω 
47N 011:010 εστιν αληθεια χριστου εν εμοι οτι η καυχησις αυτη ου  {VAR1: σφραγισεται } {VAR2: φραγησεται } εις εμε εν τοις κλιμασιν της αχαιας 
47N 011:011 δια τι οτι ουκ αγαπω υμας ο θεος οιδεν 
47N 011:012 ο δε ποιω και ποιησω ινα εκκοψω την αφορμην των θελοντων αφορμην ινα εν ω καυχωνται ευρεθωσιν καθως και ημεις 
47N 011:013 οι γαρ τοιουτοι ψευδαποστολοι εργαται δολιοι μετασχηματιζομενοι εις αποστολους χριστου 
47N 011:014 και ου θαυμαστον αυτος γαρ ο σατανας μετασχηματιζεται εις αγγελον φωτος 
47N 011:015 ου μεγα ουν ει και οι διακονοι αυτου μετασχηματιζονται ως διακονοι δικαιοσυνης ων το τελος εσται κατα τα εργα αυτων 
47N 011:016 παλιν λεγω μη τις με δοξη αφρονα ειναι ει δε μηγε καν ως αφρονα δεξασθε με ινα μικρον τι καγω καυχησωμαι 
47N 011:017 ο λαλω ου λαλω κατα κυριον αλλ ως εν αφροσυνη εν ταυτη τη υποστασει της καυχησεως 
47N 011:018 επει πολλοι καυχωνται κατα την σαρκα καγω καυχησομαι 
47N 011:019 ηδεως γαρ ανεχεσθε των αφρονων φρονιμοι οντες 
47N 011:020 ανεχεσθε γαρ ει τις υμας καταδουλοι ει τις κατεσθιει ει τις λαμβανει ει τις επαιρεται ει τις υμας εις προσωπον δερει 
47N 011:021 κατα ατιμιαν λεγω ως οτι ημεις ησθενησαμεν εν ω δ αν τις τολμα εν αφροσυνη λεγω τολμω καγω 
47N 011:022 εβραιοι εισιν καγω ισραηλιται εισιν καγω σπερμα αβρααμ εισιν καγω 
47N 011:023 διακονοι χριστου εισιν παραφρονων λαλω υπερ εγω εν κοποις περισσοτερως εν πληγαις υπερβαλλοντως εν φυλακαις περισσοτερως εν θανατοις πολλακις 
47N 011:024 υπο ιουδαιων πεντακις τεσσαρακοντα παρα μιαν ελαβον 
47N 011:025 τρις ερραβδισθην απαξ ελιθασθην τρις εναυαγησα νυχθημερον εν τω βυθω πεποιηκα 
47N 011:026 οδοιποριαις πολλακις κινδυνοις ποταμων κινδυνοις ληστων κινδυνοις εκ γενους κινδυνοις εξ εθνων κινδυνοις εν πολει κινδυνοις εν ερημια κινδυνοις εν θαλασση κινδυνοις εν ψευδαδελφοις 
47N 011:027 εν κοπω και μοχθω εν αγρυπνιαις πολλακις εν λιμω και διψει εν νηστειαις πολλακις εν ψυχει και γυμνοτητι 
47N 011:028 χωρις των παρεκτος η επισυστασις μου η καθ ημεραν η μεριμνα πασων των εκκλησιων 
47N 011:029 τις ασθενει και ουκ ασθενω τις σκανδαλιζεται και ουκ εγω πυρουμαι 
47N 011:030 ει καυχασθαι δει τα της ασθενειας μου καυχησομαι 
47N 011:031 ο θεος και πατηρ του κυριου ημων ιησου χριστου οιδεν ο ων ευλογητος εις τους αιωνας οτι ου ψευδομαι 
47N 011:032 εν δαμασκω ο εθναρχης αρετα του βασιλεως εφρουρει την δαμασκηνων πολιν πιασαι με θελων 
47N 011:033 και δια θυριδος εν σαργανη εχαλασθην δια του τειχους και εξεφυγον τας χειρας αυτου 
47N 012:001 καυχασθαι δη ου συμφερει μοι ελευσομαι γαρ εις οπτασιας και αποκαλυψεις κυριου 
47N 012:002 οιδα ανθρωπον εν χριστω προ ετων δεκατεσσαρων ειτε εν σωματι ουκ οιδα ειτε εκτος του σωματος ουκ οιδα ο θεος οιδεν αρπαγεντα τον τοιουτον εως τριτου ουρανου 
47N 012:003 και οιδα τον τοιουτον ανθρωπον ειτε εν σωματι ειτε εκτος του σωματος ουκ οιδα ο θεος οιδεν 
47N 012:004 οτι ηρπαγη εις τον παραδεισον και ηκουσεν αρρητα ρηματα α ουκ εξον ανθρωπω λαλησαι 
47N 012:005 υπερ του τοιουτου καυχησομαι υπερ δε εμαυτου ου καυχησομαι ει μη εν ταις ασθενειαις μου 
47N 012:006 εαν γαρ θελησω καυχησασθαι ουκ εσομαι αφρων αληθειαν γαρ ερω φειδομαι δε μη τις εις εμε λογισηται υπερ ο βλεπει με η ακουει τι εξ εμου 
47N 012:007 και τη υπερβολη των αποκαλυψεων ινα μη υπεραιρωμαι εδοθη μοι σκολοψ τη σαρκι αγγελος σαταν ινα με κολαφιζη ινα μη υπεραιρωμαι 
47N 012:008 υπερ τουτου τρις τον κυριον παρεκαλεσα ινα αποστη απ εμου 
47N 012:009 και ειρηκεν μοι αρκει σοι η χαρις μου η γαρ δυναμις μου εν ασθενεια τελειουται ηδιστα ουν μαλλον καυχησομαι εν ταις ασθενειαις μου ινα επισκηνωση επ εμε η δυναμις του χριστου 
47N 012:010 διο ευδοκω εν ασθενειαις εν υβρεσιν εν αναγκαις εν διωγμοις εν στενοχωριαις υπερ χριστου οταν γαρ ασθενω τοτε δυνατος ειμι 
47N 012:011 γεγονα αφρων καυχωμενος υμεις με ηναγκασατε εγω γαρ ωφειλον υφ υμων συνιστασθαι ουδεν γαρ υστερησα των υπερ λιαν αποστολων ει και ουδεν ειμι 
47N 012:012 τα μεν σημεια του αποστολου κατειργασθη εν υμιν εν παση υπομονη εν σημειοις και τερασιν και δυναμεσιν 
47N 012:013 τι γαρ εστιν ο ηττηθητε υπερ τας λοιπας εκκλησιας ει μη οτι αυτος εγω ου κατεναρκησα υμων χαρισασθε μοι την αδικιαν ταυτην 
47N 012:014 ιδου τριτον ετοιμως εχω ελθειν προς υμας και ου καταναρκησω υμων ου γαρ ζητω τα υμων αλλ υμας ου γαρ οφειλει τα τεκνα τοις γονευσιν θησαυριζειν αλλ οι γονεις τοις τεκνοις 
47N 012:015 εγω δε ηδιστα δαπανησω και εκδαπανηθησομαι υπερ των ψυχων υμων ει και περισσοτερως υμας αγαπων ηττον αγαπωμαι 
47N 012:016 εστω δε εγω ου κατεβαρησα υμας αλλ υπαρχων πανουργος δολω υμας ελαβον 
47N 012:017 μη τινα ων απεσταλκα προς υμας δι αυτου επλεονεκτησα υμας 
47N 012:018 παρεκαλεσα τιτον και συναπεστειλα τον αδελφον μη τι επλεονεκτησεν υμας τιτος ου τω αυτω πνευματι περιεπατησαμεν ου τοις αυτοις ιχνεσιν 
47N 012:019 παλιν δοκειτε οτι υμιν απολογουμεθα κατενωπιον του θεου εν χριστω λαλουμεν τα δε παντα αγαπητοι υπερ της υμων οικοδομης 
47N 012:020 φοβουμαι γαρ μηπως ελθων ουχ οιους θελω ευρω υμας καγω ευρεθω υμιν οιον ου θελετε μηπως ερεις ζηλοι θυμοι εριθειαι καταλαλιαι ψιθυρισμοι φυσιωσεις ακαταστασιαι 
47N 012:021 μη παλιν ελθοντα με ταπεινωση ο θεος μου προς υμας και πενθησω πολλους των προημαρτηκοτων και μη μετανοησαντων επι τη ακαθαρσια και πορνεια και ασελγεια η επραξαν 
47N 013:001 τριτον τουτο ερχομαι προς υμας επι στοματος δυο μαρτυρων και τριων σταθησεται παν ρημα 
47N 013:002 προειρηκα και προλεγω ως παρων το δευτερον και απων νυν γραφω τοις προημαρτηκοσιν και τοις λοιποις πασιν οτι εαν ελθω εις το παλιν ου φεισομαι 
47N 013:003 επει δοκιμην ζητειτε του εν εμοι λαλουντος χριστου ος εις υμας ουκ ασθενει αλλα δυνατει εν υμιν 
47N 013:004 και γαρ ει εσταυρωθη εξ ασθενειας αλλα ζη εκ δυναμεως θεου και γαρ  {VAR2: και } ημεις ασθενουμεν εν αυτω αλλα ζησομεθα συν αυτω εκ δυναμεως θεου εις υμας 
47N 013:005 εαυτους πειραζετε ει εστε εν τη πιστει εαυτους δοκιμαζετε η ουκ επιγινωσκετε εαυτους οτι ιησους χριστος εν υμιν εστιν ει μη τι αδοκιμοι εστε 
47N 013:006 ελπιζω δε οτι γνωσεσθε οτι ημεις ουκ εσμεν αδοκιμοι 
47N 013:007 ευχομαι δε προς τον θεον μη ποιησαι υμας κακον μηδεν ουχ ινα ημεις δοκιμοι φανωμεν αλλ ινα υμεις το καλον ποιητε ημεις δε ως αδοκιμοι ωμεν 
47N 013:008 ου γαρ δυναμεθα τι κατα της αληθειας αλλ υπερ της αληθειας 
47N 013:009 χαιρομεν γαρ οταν ημεις ασθενωμεν υμεις δε δυνατοι ητε τουτο δε και ευχομεθα την υμων καταρτισιν 
47N 013:010 δια τουτο ταυτα απων γραφω ινα παρων μη αποτομως χρησωμαι κατα την εξουσιαν ην εδωκεν μοι ο κυριος εις οικοδομην και ουκ εις καθαιρεσιν 
47N 013:011 λοιπον αδελφοι χαιρετε καταρτιζεσθε παρακαλεισθε το αυτο φρονειτε ειρηνευετε και ο θεος της αγαπης και ειρηνης εσται μεθ υμων 
47N 013:012 ασπασασθε αλληλους εν αγιω φιληματι ασπαζονται υμας οι αγιοι παντες 
47N 013:013 η χαρις του κυριου ιησου χριστου και η αγαπη του θεου και η κοινωνια του αγιου πνευματος μετα παντων υμων αμην [προς κορινθιους δευτερα εγραφη απο φιλιππων της μακεδονιας δια τιτου και λουκα] 
48N 001:001 παυλος αποστολος ουκ απ ανθρωπων ουδε δι ανθρωπου αλλα δια ιησου χριστου και θεου πατρος του εγειραντος αυτον εκ νεκρων 
48N 001:002 και οι συν εμοι παντες αδελφοι ταις εκκλησιαις της γαλατιας 
48N 001:003 χαρις υμιν και ειρηνη απο θεου πατρος και κυριου ημων ιησου χριστου 
48N 001:004 του δοντος εαυτον υπερ των αμαρτιων ημων οπως εξεληται ημας εκ του ενεστωτος αιωνος πονηρου κατα το θελημα του θεου και πατρος ημων 
48N 001:005 ω η δοξα εις τους αιωνας των αιωνων αμην 
48N 001:006 θαυμαζω οτι ουτως ταχεως μετατιθεσθε απο του καλεσαντος υμας εν χαριτι χριστου εις ετερον ευαγγελιον 
48N 001:007 ο ουκ εστιν αλλο ει μη τινες εισιν οι ταρασσοντες υμας και θελοντες μεταστρεψαι το ευαγγελιον του χριστου 
48N 001:008 αλλα και εαν ημεις η αγγελος εξ ουρανου ευαγγελιζηται υμιν παρ ο ευηγγελισαμεθα υμιν αναθεμα εστω 
48N 001:009 ως προειρηκαμεν και αρτι παλιν λεγω ει τις υμας ευαγγελιζεται παρ ο παρελαβετε αναθεμα εστω 
48N 001:010 αρτι γαρ ανθρωπους πειθω η τον θεον η ζητω ανθρωποις αρεσκειν ει γαρ ετι ανθρωποις ηρεσκον χριστου δουλος ουκ αν ημην 
48N 001:011 γνωριζω δε υμιν αδελφοι το ευαγγελιον το ευαγγελισθεν υπ εμου οτι ουκ εστιν κατα ανθρωπον 
48N 001:012 ουδε γαρ εγω παρα ανθρωπου παρελαβον αυτο ουτε εδιδαχθην αλλα δι αποκαλυψεως ιησου χριστου 
48N 001:013 ηκουσατε γαρ την εμην αναστροφην ποτε εν τω ιουδαισμω οτι καθ υπερβολην εδιωκον την εκκλησιαν του θεου και επορθουν αυτην 
48N 001:014 και προεκοπτον εν τω ιουδαισμω υπερ πολλους συνηλικιωτας εν τω γενει μου περισσοτερως ζηλωτης υπαρχων των πατρικων μου παραδοσεων 
48N 001:015 οτε δε ευδοκησεν ο θεος ο αφορισας με εκ κοιλιας μητρος μου και καλεσας δια της χαριτος αυτου 
48N 001:016 αποκαλυψαι τον υιον αυτου εν εμοι ινα ευαγγελιζωμαι αυτον εν τοις εθνεσιν ευθεως ου προσανεθεμην σαρκι και αιματι 
48N 001:017 ουδε ανηλθον εις ιεροσολυμα προς τους προ εμου αποστολους αλλ απηλθον εις αραβιαν και παλιν υπεστρεψα εις δαμασκον 
48N 001:018 επειτα μετα ετη τρια ανηλθον εις ιεροσολυμα ιστορησαι πετρον και επεμεινα προς αυτον ημερας δεκαπεντε 
48N 001:019 ετερον δε των αποστολων ουκ ειδον ει μη ιακωβον τον αδελφον του κυριου 
48N 001:020 α δε γραφω υμιν ιδου ενωπιον του θεου οτι ου ψευδομαι 
48N 001:021 επειτα ηλθον εις τα κλιματα της συριας και της κιλικιας 
48N 001:022 ημην δε αγνοουμενος τω προσωπω ταις εκκλησιαις της ιουδαιας ταις εν χριστω 
48N 001:023 μονον δε ακουοντες ησαν οτι ο διωκων ημας ποτε νυν ευαγγελιζεται την πιστιν ην ποτε επορθει 
48N 001:024 και εδοξαζον εν εμοι τον θεον 
48N 002:001 επειτα δια δεκατεσσαρων ετων παλιν ανεβην εις ιεροσολυμα μετα βαρναβα συμπαραλαβων και τιτον 
48N 002:002 ανεβην δε κατα αποκαλυψιν και ανεθεμην αυτοις το ευαγγελιον ο κηρυσσω εν τοις εθνεσιν κατ ιδιαν δε τοις δοκουσιν μηπως εις κενον τρεχω η εδραμον 
48N 002:003 αλλ ουδε τιτος ο συν εμοι ελλην ων ηναγκασθη περιτμηθηναι 
48N 002:004 δια δε τους παρεισακτους ψευδαδελφους οιτινες παρεισηλθον κατασκοπησαι την ελευθεριαν ημων ην εχομεν εν χριστω ιησου ινα ημας καταδουλωσωνται 
48N 002:005 οις ουδε προς ωραν ειξαμεν τη υποταγη ινα η αληθεια του ευαγγελιου διαμεινη προς υμας 
48N 002:006 απο δε των δοκουντων ειναι τι οποιοι ποτε ησαν ουδεν μοι διαφερει προσωπον θεος ανθρωπου ου λαμβανει εμοι γαρ οι δοκουντες ουδεν προσανεθεντο 
48N 002:007 αλλα τουναντιον ιδοντες οτι πεπιστευμαι το ευαγγελιον της ακροβυστιας καθως πετρος της περιτομης 
48N 002:008 ο γαρ ενεργησας πετρω εις αποστολην της περιτομης ενηργησεν και εμοι εις τα εθνη 
48N 002:009 και γνοντες την χαριν την δοθεισαν μοι ιακωβος και κηφας και ιωαννης οι δοκουντες στυλοι ειναι δεξιας εδωκαν εμοι και βαρναβα κοινωνιας ινα ημεις εις τα εθνη αυτοι δε εις την περιτομην 
48N 002:010 μονον των πτωχων ινα μνημονευωμεν ο και εσπουδασα αυτο τουτο ποιησαι 
48N 002:011 οτε δε ηλθεν πετρος εις αντιοχειαν κατα προσωπον αυτω αντεστην οτι κατεγνωσμενος ην 
48N 002:012 προ του γαρ ελθειν τινας απο ιακωβου μετα των εθνων συνησθιεν οτε δε ηλθον υπεστελλεν και αφωριζεν εαυτον φοβουμενος τους εκ περιτομης 
48N 002:013 και συνυπεκριθησαν αυτω και οι λοιποι ιουδαιοι ωστε και βαρναβας συναπηχθη αυτων τη υποκρισει 
48N 002:014 αλλ οτε ειδον οτι ουκ ορθοποδουσιν προς την αληθειαν του ευαγγελιου ειπον τω πετρω εμπροσθεν παντων ει συ ιουδαιος υπαρχων εθνικως ζης και ουκ ιουδαικως τι τα εθνη αναγκαζεις ιουδαιζειν 
48N 002:015 ημεις φυσει ιουδαιοι και ουκ εξ εθνων αμαρτωλοι 
48N 002:016 ειδοτες οτι ου δικαιουται ανθρωπος εξ εργων νομου εαν μη δια πιστεως ιησου χριστου και ημεις εις χριστον ιησουν επιστευσαμεν ινα δικαιωθωμεν εκ πιστεως χριστου και ουκ εξ εργων νομου διοτι ου δικαιωθησεται εξ εργων νομου πασα σαρξ 
48N 002:017 ει δε ζητουντες δικαιωθηναι εν χριστω ευρεθημεν και αυτοι αμαρτωλοι αρα χριστος αμαρτιας διακονος μη γενοιτο 
48N 002:018 ει γαρ α κατελυσα ταυτα παλιν οικοδομω παραβατην εμαυτον συνιστημι 
48N 002:019 εγω γαρ δια νομου νομω απεθανον ινα θεω ζησω 
48N 002:020 χριστω συνεσταυρωμαι ζω δε ουκετι εγω ζη δε εν εμοι χριστος ο δε νυν ζω εν σαρκι εν πιστει ζω τη του υιου του θεου του αγαπησαντος με και παραδοντος εαυτον υπερ εμου 
48N 002:021 ουκ αθετω την χαριν του θεου ει γαρ δια νομου δικαιοσυνη αρα χριστος δωρεαν απεθανεν 
48N 003:001 ω ανοητοι γαλαται τις υμας εβασκανεν τη αληθεια μη πειθεσθαι οις κατ οφθαλμους ιησους χριστος προεγραφη εν υμιν εσταυρωμενος 
48N 003:002 τουτο μονον θελω μαθειν αφ υμων εξ εργων νομου το πνευμα ελαβετε η εξ ακοης πιστεως 
48N 003:003 ουτως ανοητοι εστε εναρξαμενοι πνευματι νυν σαρκι επιτελεισθε 
48N 003:004 τοσαυτα επαθετε εικη ειγε και εικη 
48N 003:005 ο ουν επιχορηγων υμιν το πνευμα και ενεργων δυναμεις εν υμιν εξ εργων νομου η εξ ακοης πιστεως 
48N 003:006 καθως αβρααμ επιστευσεν τω θεω και ελογισθη αυτω εις δικαιοσυνην 
48N 003:007 γινωσκετε αρα οτι οι εκ πιστεως ουτοι εισιν υιοι αβρααμ 
48N 003:008 προιδουσα δε η γραφη οτι εκ πιστεως δικαιοι τα εθνη ο θεος προευηγγελισατο τω αβρααμ οτι  {VAR1: ενευλογηθησονται } {VAR2: ευλογηθησονται } εν σοι παντα τα εθνη 
48N 003:009 ωστε οι εκ πιστεως ευλογουνται συν τω πιστω αβρααμ 
48N 003:010 οσοι γαρ εξ εργων νομου εισιν υπο καταραν εισιν γεγραπται γαρ επικαταρατος πας ος ουκ εμμενει εν πασιν τοις γεγραμμενοις εν τω βιβλιω του νομου του ποιησαι αυτα 
48N 003:011 οτι δε εν νομω ουδεις δικαιουται παρα τω θεω δηλον οτι ο δικαιος εκ πιστεως ζησεται 
48N 003:012 ο δε νομος ουκ εστιν εκ πιστεως αλλ ο ποιησας αυτα ανθρωπος ζησεται εν αυτοις 
48N 003:013 χριστος ημας εξηγορασεν εκ της καταρας του νομου γενομενος υπερ ημων καταρα γεγραπται γαρ επικαταρατος πας ο κρεμαμενος επι ξυλου 
48N 003:014 ινα εις τα εθνη η ευλογια του αβρααμ γενηται εν χριστω ιησου ινα την επαγγελιαν του πνευματος λαβωμεν δια της πιστεως 
48N 003:015 αδελφοι κατα ανθρωπον λεγω ομως ανθρωπου κεκυρωμενην διαθηκην ουδεις αθετει η επιδιατασσεται 
48N 003:016 τω δε αβρααμ ερρηθησαν αι επαγγελιαι και τω σπερματι αυτου ου λεγει και τοις σπερμασιν ως επι πολλων αλλ ως εφ ενος και τω σπερματι σου ος εστιν χριστος 
48N 003:017 τουτο δε λεγω διαθηκην προκεκυρωμενην υπο του θεου εις χριστον ο μετα ετη τετρακοσια και τριακοντα γεγονως νομος ουκ ακυροι εις το καταργησαι την επαγγελιαν 
48N 003:018 ει γαρ εκ νομου η κληρονομια ουκετι εξ επαγγελιας τω δε αβρααμ δι επαγγελιας κεχαρισται ο θεος 
48N 003:019 τι ουν ο νομος των παραβασεων χαριν προσετεθη αχρις ου ελθη το σπερμα ω επηγγελται διαταγεις δι αγγελων εν χειρι μεσιτου 
48N 003:020 ο δε μεσιτης ενος ουκ εστιν ο δε θεος εις εστιν 
48N 003:021 ο ουν νομος κατα των επαγγελιων του θεου μη γενοιτο ει γαρ εδοθη νομος ο δυναμενος ζωοποιησαι οντως αν εκ νομου ην η δικαιοσυνη 
48N 003:022 αλλα συνεκλεισεν η γραφη τα παντα υπο αμαρτιαν ινα η επαγγελια εκ πιστεως ιησου χριστου δοθη τοις πιστευουσιν 
48N 003:023 προ του δε ελθειν την πιστιν υπο νομον εφρουρουμεθα συγκεκλεισμενοι εις την μελλουσαν πιστιν αποκαλυφθηναι 
48N 003:024 ωστε ο νομος παιδαγωγος ημων γεγονεν εις χριστον ινα εκ πιστεως δικαιωθωμεν 
48N 003:025 ελθουσης δε της πιστεως ουκετι υπο παιδαγωγον εσμεν 
48N 003:026 παντες γαρ υιοι θεου εστε δια της πιστεως εν χριστω ιησου 
48N 003:027 οσοι γαρ εις χριστον εβαπτισθητε χριστον ενεδυσασθε 
48N 003:028 ουκ ενι ιουδαιος ουδε ελλην ουκ ενι δουλος ουδε ελευθερος ουκ ενι αρσεν και θηλυ παντες γαρ υμεις εις εστε εν χριστω ιησου 
48N 003:029 ει δε υμεις χριστου αρα του αβρααμ σπερμα εστε και κατ επαγγελιαν κληρονομοι 
48N 004:001 λεγω δε εφ οσον χρονον ο κληρονομος νηπιος εστιν ουδεν διαφερει δουλου κυριος παντων ων 
48N 004:002 αλλα υπο επιτροπους εστιν και οικονομους αχρι της προθεσμιας του πατρος 
48N 004:003 ουτως και ημεις οτε ημεν νηπιοι υπο τα στοιχεια του κοσμου ημεν δεδουλωμενοι 
48N 004:004 οτε δε ηλθεν το πληρωμα του χρονου εξαπεστειλεν ο θεος τον υιον αυτου γενομενον εκ γυναικος γενομενον υπο νομον 
48N 004:005 ινα τους υπο νομον εξαγοραση ινα την υιοθεσιαν απολαβωμεν 
48N 004:006 οτι δε εστε υιοι εξαπεστειλεν ο θεος το πνευμα του υιου αυτου εις τας καρδιας υμων κραζον αββα ο πατηρ 
48N 004:007 ωστε ουκετι ει δουλος αλλ υιος ει δε υιος και κληρονομος θεου δια χριστου 
48N 004:008 αλλα τοτε μεν ουκ ειδοτες θεον εδουλευσατε τοις μη φυσει ουσιν θεοις 
48N 004:009 νυν δε γνοντες θεον μαλλον δε γνωσθεντες υπο θεου πως επιστρεφετε παλιν επι τα ασθενη και πτωχα στοιχεια οις παλιν ανωθεν δουλευειν θελετε 
48N 004:010 ημερας παρατηρεισθε και μηνας και καιρους και ενιαυτους 
48N 004:011 φοβουμαι υμας μηπως εικη κεκοπιακα εις υμας 
48N 004:012 γινεσθε ως εγω οτι καγω ως υμεις αδελφοι δεομαι υμων ουδεν με ηδικησατε 
48N 004:013 οιδατε δε οτι δι ασθενειαν της σαρκος ευηγγελισαμην υμιν το προτερον 
48N 004:014 και τον πειρασμον μου τον εν τη σαρκι μου ουκ εξουθενησατε ουδε εξεπτυσατε αλλ ως αγγελον θεου εδεξασθε με ως χριστον ιησουν 
48N 004:015 τις ουν ην ο μακαρισμος υμων μαρτυρω γαρ υμιν οτι ει δυνατον τους οφθαλμους υμων εξορυξαντες αν εδωκατε μοι 
48N 004:016 ωστε εχθρος υμων γεγονα αληθευων υμιν 
48N 004:017 ζηλουσιν υμας ου καλως αλλα εκκλεισαι υμας θελουσιν ινα αυτους ζηλουτε 
48N 004:018 καλον δε το ζηλουσθαι εν καλω παντοτε και μη μονον εν τω παρειναι με προς υμας 
48N 004:019 τεκνια μου ους παλιν ωδινω αχρις ου μορφωθη χριστος εν υμιν 
48N 004:020 ηθελον δε παρειναι προς υμας αρτι και αλλαξαι την φωνην μου οτι απορουμαι εν υμιν 
48N 004:021 λεγετε μοι οι υπο νομον θελοντες ειναι τον νομον ουκ ακουετε 
48N 004:022 γεγραπται γαρ οτι αβρααμ δυο υιους εσχεν ενα εκ της παιδισκης και ενα εκ της ελευθερας 
48N 004:023 αλλ ο μεν εκ της παιδισκης κατα σαρκα γεγεννηται ο δε εκ της ελευθερας δια της επαγγελιας 
48N 004:024 ατινα εστιν αλληγορουμενα αυται γαρ εισιν αι δυο διαθηκαι μια μεν απο ορους σινα εις δουλειαν γεννωσα ητις εστιν αγαρ 
48N 004:025 το γαρ αγαρ σινα ορος εστιν εν τη αραβια συστοιχει δε τη νυν ιερουσαλημ δουλευει δε μετα των τεκνων αυτης 
48N 004:026 η δε ανω ιερουσαλημ ελευθερα εστιν ητις εστιν μητηρ παντων ημων 
48N 004:027 γεγραπται γαρ ευφρανθητι στειρα η ου τικτουσα ρηξον και βοησον η ουκ ωδινουσα οτι πολλα τα τεκνα της ερημου μαλλον η της εχουσης τον ανδρα 
48N 004:028 ημεις δε αδελφοι κατα ισαακ επαγγελιας τεκνα εσμεν 
48N 004:029 αλλ ωσπερ τοτε ο κατα σαρκα γεννηθεις εδιωκεν τον κατα πνευμα ουτως και νυν 
48N 004:030 αλλα τι λεγει η γραφη εκβαλε την παιδισκην και τον υιον αυτης ου γαρ μη κληρονομηση ο υιος της παιδισκης μετα του υιου της ελευθερας 
48N 004:031 αρα αδελφοι ουκ εσμεν παιδισκης τεκνα αλλα της ελευθερας 
48N 005:001 τη ελευθερια ουν η χριστος ημας ηλευθερωσεν στηκετε και μη παλιν ζυγω δουλειας ενεχεσθε 
48N 005:002 ιδε εγω παυλος λεγω υμιν οτι εαν περιτεμνησθε χριστος υμας ουδεν ωφελησει 
48N 005:003 μαρτυρομαι δε παλιν παντι ανθρωπω περιτεμνομενω οτι οφειλετης εστιν ολον τον νομον ποιησαι 
48N 005:004 κατηργηθητε απο του χριστου οιτινες εν νομω δικαιουσθε της χαριτος εξεπεσατε 
48N 005:005 ημεις γαρ πνευματι εκ πιστεως ελπιδα δικαιοσυνης απεκδεχομεθα 
48N 005:006 εν γαρ χριστω ιησου ουτε περιτομη τι ισχυει ουτε ακροβυστια αλλα πιστις δι αγαπης ενεργουμενη 
48N 005:007 ετρεχετε καλως τις υμας ανεκοψεν τη αληθεια μη πειθεσθαι 
48N 005:008 η πεισμονη ουκ εκ του καλουντος υμας 
48N 005:009 μικρα ζυμη ολον το φυραμα ζυμοι 
48N 005:010 εγω πεποιθα εις υμας εν κυριω οτι ουδεν αλλο φρονησετε ο δε ταρασσων υμας βαστασει το κριμα οστις αν η 
48N 005:011 εγω δε αδελφοι ει περιτομην ετι κηρυσσω τι ετι διωκομαι αρα κατηργηται το σκανδαλον του σταυρου 
48N 005:012 οφελον και αποκοψονται οι αναστατουντες υμας 
48N 005:013 υμεις γαρ επ ελευθερια εκληθητε αδελφοι μονον μη την ελευθεριαν εις αφορμην τη σαρκι αλλα δια της αγαπης δουλευετε αλληλοις 
48N 005:014 ο γαρ πας νομος εν ενι λογω πληρουται εν τω αγαπησεις τον πλησιον σου ως εαυτον 
48N 005:015 ει δε αλληλους δακνετε και κατεσθιετε βλεπετε μη υπο αλληλων αναλωθητε 
48N 005:016 λεγω δε πνευματι περιπατειτε και επιθυμιαν σαρκος ου μη τελεσητε 
48N 005:017 η γαρ σαρξ επιθυμει κατα του πνευματος το δε πνευμα κατα της σαρκος ταυτα δε αντικειται αλληλοις ινα μη α αν θελητε ταυτα ποιητε 
48N 005:018 ει δε πνευματι αγεσθε ουκ εστε υπο νομον 
48N 005:019 φανερα δε εστιν τα εργα της σαρκος ατινα εστιν μοιχεια πορνεια ακαθαρσια ασελγεια 
48N 005:020 ειδωλολατρεια φαρμακεια εχθραι ερεις ζηλοι θυμοι εριθειαι διχοστασιαι αιρεσεις 
48N 005:021 φθονοι φονοι μεθαι κωμοι και τα ομοια τουτοις α προλεγω υμιν καθως και προειπον οτι οι τα τοιαυτα πρασσοντες βασιλειαν θεου ου κληρονομησουσιν 
48N 005:022 ο δε καρπος του πνευματος εστιν αγαπη χαρα ειρηνη μακροθυμια χρηστοτης αγαθωσυνη πιστις 
48N 005:023 πραοτης εγκρατεια κατα των τοιουτων ουκ εστιν νομος 
48N 005:024 οι δε του χριστου την σαρκα εσταυρωσαν συν τοις παθημασιν και ταις επιθυμιαις 
48N 005:025 ει ζωμεν πνευματι πνευματι και στοιχωμεν 
48N 005:026 μη γινωμεθα κενοδοξοι αλληλους προκαλουμενοι αλληλοις φθονουντες 
48N 006:001 αδελφοι εαν και προληφθη ανθρωπος εν τινι παραπτωματι υμεις οι πνευματικοι καταρτιζετε τον τοιουτον εν πνευματι πραοτητος σκοπων σεαυτον μη και συ πειρασθης 
48N 006:002 αλληλων τα βαρη βασταζετε και ουτως αναπληρωσατε τον νομον του χριστου 
48N 006:003 ει γαρ δοκει τις ειναι τι μηδεν ων εαυτον φρεναπατα 
48N 006:004 το δε εργον εαυτου δοκιμαζετω εκαστος και τοτε εις εαυτον μονον το καυχημα εξει και ουκ εις τον ετερον 
48N 006:005 εκαστος γαρ το ιδιον φορτιον βαστασει 
48N 006:006 κοινωνειτω δε ο κατηχουμενος τον λογον τω κατηχουντι εν πασιν αγαθοις 
48N 006:007 μη πλανασθε θεος ου μυκτηριζεται ο γαρ εαν σπειρη ανθρωπος τουτο και θερισει 
48N 006:008 οτι ο σπειρων εις την σαρκα εαυτου εκ της σαρκος θερισει φθοραν ο δε σπειρων εις το πνευμα εκ του πνευματος θερισει ζωην αιωνιον 
48N 006:009 το δε καλον ποιουντες μη εκκακωμεν καιρω γαρ ιδιω θερισομεν μη εκλυομενοι 
48N 006:010 αρα ουν ως καιρον εχομεν εργαζωμεθα το αγαθον προς παντας μαλιστα δε προς τους οικειους της πιστεως 
48N 006:011 ιδετε πηλικοις υμιν γραμμασιν εγραψα τη εμη χειρι 
48N 006:012 οσοι θελουσιν ευπροσωπησαι εν σαρκι ουτοι αναγκαζουσιν υμας περιτεμνεσθαι μονον ινα μη τω σταυρω του χριστου διωκωνται 
48N 006:013 ουδε γαρ οι περιτεμνομενοι αυτοι νομον φυλασσουσιν αλλα θελουσιν υμας περιτεμνεσθαι ινα εν τη υμετερα σαρκι καυχησωνται 
48N 006:014 εμοι δε μη γενοιτο καυχασθαι ει μη εν τω σταυρω του κυριου ημων ιησου χριστου δι ου εμοι κοσμος εσταυρωται καγω τω κοσμω 
48N 006:015 εν γαρ χριστω ιησου ουτε περιτομη τι ισχυει ουτε ακροβυστια αλλα καινη κτισις 
48N 006:016 και οσοι τω κανονι τουτω στοιχησουσιν ειρηνη επ αυτους και ελεος και επι τον ισραηλ του θεου 
48N 006:017 του λοιπου κοπους μοι μηδεις παρεχετω εγω γαρ τα στιγματα του κυριου ιησου εν τω σωματι μου βασταζω 
48N 006:018 η χαρις του κυριου ημων ιησου χριστου μετα του πνευματος υμων αδελφοι αμην [προς γαλατας εγραφη απο ρωμης] 
49N 001:001 παυλος αποστολος ιησου χριστου δια θεληματος θεου τοις αγιοις τοις ουσιν εν εφεσω και πιστοις εν χριστω ιησου 
49N 001:002 χαρις υμιν και ειρηνη απο θεου πατρος ημων και κυριου ιησου χριστου 
49N 001:003 ευλογητος ο θεος και πατηρ του κυριου ημων ιησου χριστου ο ευλογησας ημας εν παση ευλογια πνευματικη εν τοις επουρανιοις  {VAR2: εν } χριστω 
49N 001:004 καθως εξελεξατο ημας εν αυτω προ καταβολης κοσμου ειναι ημας αγιους και αμωμους κατενωπιον αυτου εν αγαπη 
49N 001:005 προορισας ημας εις υιοθεσιαν δια ιησου χριστου εις αυτον κατα την ευδοκιαν του θεληματος αυτου 
49N 001:006 εις επαινον δοξης της χαριτος αυτου εν η εχαριτωσεν ημας εν τω ηγαπημενω 
49N 001:007 εν ω εχομεν την απολυτρωσιν δια του αιματος αυτου την αφεσιν των παραπτωματων κατα τον πλουτον της χαριτος αυτου 
49N 001:008 ης επερισσευσεν εις ημας εν παση σοφια και φρονησει 
49N 001:009 γνωρισας ημιν το μυστηριον του θεληματος αυτου κατα την ευδοκιαν αυτου ην προεθετο εν αυτω 
49N 001:010 εις οικονομιαν του πληρωματος των καιρων ανακεφαλαιωσασθαι τα παντα εν τω χριστω τα τε εν τοις ουρανοις και τα επι της γης 
49N 001:011 εν αυτω εν ω και εκληρωθημεν προορισθεντες κατα προθεσιν του τα παντα ενεργουντος κατα την βουλην του θεληματος αυτου 
49N 001:012 εις το ειναι ημας εις επαινον της δοξης αυτου τους προηλπικοτας εν τω χριστω 
49N 001:013 εν ω και υμεις ακουσαντες τον λογον της αληθειας το ευαγγελιον της σωτηριας υμων εν ω και πιστευσαντες εσφραγισθητε τω πνευματι της επαγγελιας τω αγιω 
49N 001:014 ος εστιν αρραβων της κληρονομιας ημων εις απολυτρωσιν της περιποιησεως εις επαινον της δοξης αυτου 
49N 001:015 δια τουτο καγω ακουσας την καθ υμας πιστιν εν τω κυριω ιησου και την αγαπην την εις παντας τους αγιους 
49N 001:016 ου παυομαι ευχαριστων υπερ υμων μνειαν υμων ποιουμενος επι των προσευχων μου 
49N 001:017 ινα ο θεος του κυριου ημων ιησου χριστου ο πατηρ της δοξης δωη υμιν πνευμα σοφιας και αποκαλυψεως εν επιγνωσει αυτου 
49N 001:018 πεφωτισμενους τους οφθαλμους της διανοιας υμων εις το ειδεναι υμας τις εστιν η ελπις της κλησεως αυτου και τις ο πλουτος της δοξης της κληρονομιας αυτου εν τοις αγιοις 
49N 001:019 και τι το υπερβαλλον μεγεθος της δυναμεως αυτου εις ημας τους πιστευοντας κατα την ενεργειαν του κρατους της ισχυος αυτου 
49N 001:020 ην ενηργησεν εν τω χριστω εγειρας αυτον εκ νεκρων και εκαθισεν εν δεξια αυτου εν τοις επουρανιοις 
49N 001:021 υπερανω πασης αρχης και εξουσιας και δυναμεως και κυριοτητος και παντος ονοματος ονομαζομενου ου μονον εν τω αιωνι τουτω αλλα και εν τω μελλοντι 
49N 001:022 και παντα υπεταξεν υπο τους ποδας αυτου και αυτον εδωκεν κεφαλην υπερ παντα τη εκκλησια 
49N 001:023 ητις εστιν το σωμα αυτου το πληρωμα του παντα εν πασιν πληρουμενου 
49N 002:001 και υμας οντας νεκρους τοις παραπτωμασιν και ταις αμαρτιαις 
49N 002:002 εν αις ποτε περιεπατησατε κατα τον αιωνα του κοσμου τουτου κατα τον αρχοντα της εξουσιας του αερος του πνευματος του νυν ενεργουντος εν τοις υιοις της απειθειας 
49N 002:003 εν οις και ημεις παντες ανεστραφημεν ποτε εν ταις επιθυμιαις της σαρκος ημων ποιουντες τα θεληματα της σαρκος και των διανοιων και ημεν τεκνα φυσει οργης ως και οι λοιποι 
49N 002:004 ο δε θεος πλουσιος ων εν ελεει δια την πολλην αγαπην αυτου ην ηγαπησεν ημας 
49N 002:005 και οντας ημας νεκρους τοις παραπτωμασιν συνεζωοποιησεν τω χριστω χαριτι εστε σεσωσμενοι 
49N 002:006 και συνηγειρεν και συνεκαθισεν εν τοις επουρανιοις εν χριστω ιησου 
49N 002:007 ινα ενδειξηται εν τοις αιωσιν τοις επερχομενοις τον υπερβαλλοντα πλουτον της χαριτος αυτου εν χρηστοτητι εφ ημας εν χριστω ιησου 
49N 002:008 τη γαρ χαριτι εστε σεσωσμενοι δια της πιστεως και τουτο ουκ εξ υμων θεου το δωρον 
49N 002:009 ουκ εξ εργων ινα μη τις καυχησηται 
49N 002:010 αυτου γαρ εσμεν ποιημα κτισθεντες εν χριστω ιησου επι εργοις αγαθοις οις προητοιμασεν ο θεος ινα εν αυτοις περιπατησωμεν 
49N 002:011 διο μνημονευετε οτι υμεις ποτε τα εθνη εν σαρκι οι λεγομενοι ακροβυστια υπο της λεγομενης περιτομης εν σαρκι χειροποιητου 
49N 002:012 οτι ητε εν τω καιρω εκεινω χωρις χριστου απηλλοτριωμενοι της πολιτειας του ισραηλ και ξενοι των διαθηκων της επαγγελιας ελπιδα μη εχοντες και αθεοι εν τω κοσμω 
49N 002:013 νυνι δε εν χριστω ιησου υμεις οι ποτε οντες μακραν εγγυς εγενηθητε εν τω αιματι του χριστου 
49N 002:014 αυτος γαρ εστιν η ειρηνη ημων ο ποιησας τα αμφοτερα εν και το μεσοτοιχον του φραγμου λυσας 
49N 002:015 την εχθραν εν τη σαρκι αυτου τον νομον των εντολων εν δογμασιν καταργησας ινα τους δυο κτιση εν εαυτω εις ενα καινον ανθρωπον ποιων ειρηνην 
49N 002:016 και αποκαταλλαξη τους αμφοτερους εν ενι σωματι τω θεω δια του σταυρου αποκτεινας την εχθραν εν αυτω 
49N 002:017 και ελθων ευηγγελισατο ειρηνην υμιν τοις μακραν και τοις εγγυς 
49N 002:018 οτι δι αυτου εχομεν την προσαγωγην οι αμφοτεροι εν ενι πνευματι προς τον πατερα 
49N 002:019 αρα ουν ουκετι εστε ξενοι και παροικοι αλλα συμπολιται των αγιων και οικειοι του θεου 
49N 002:020 εποικοδομηθεντες επι τω θεμελιω των αποστολων και προφητων οντος ακρογωνιαιου αυτου ιησου χριστου 
49N 002:021 εν ω πασα η οικοδομη συναρμολογουμενη αυξει εις ναον αγιον εν κυριω 
49N 002:022 εν ω και υμεις συνοικοδομεισθε εις κατοικητηριον του θεου εν πνευματι 
49N 003:001 τουτου χαριν εγω παυλος ο δεσμιος του χριστου ιησου υπερ υμων των εθνων 
49N 003:002 ειγε ηκουσατε την οικονομιαν της χαριτος του θεου της δοθεισης μοι εις υμας 
49N 003:003 οτι κατα αποκαλυψιν εγνωρισεν μοι το μυστηριον καθως προεγραψα εν ολιγω 
49N 003:004 προς ο δυνασθε αναγινωσκοντες νοησαι την συνεσιν μου εν τω μυστηριω του χριστου 
49N 003:005 ο εν ετεραις γενεαις ουκ εγνωρισθη τοις υιοις των ανθρωπων ως νυν απεκαλυφθη τοις αγιοις αποστολοις αυτου και προφηταις εν πνευματι 
49N 003:006 ειναι τα εθνη συγκληρονομα και συσσωμα και συμμετοχα της επαγγελιας αυτου εν τω χριστω δια του ευαγγελιου 
49N 003:007 ου εγενομην διακονος κατα την δωρεαν της χαριτος του θεου την δοθεισαν μοι κατα την ενεργειαν της δυναμεως αυτου 
49N 003:008 εμοι τω ελαχιστοτερω παντων των αγιων εδοθη η χαρις αυτη εν τοις εθνεσιν ευαγγελισασθαι τον ανεξιχνιαστον πλουτον του χριστου 
49N 003:009 και φωτισαι παντας τις η κοινωνια του μυστηριου του αποκεκρυμμενου απο των αιωνων εν τω θεω τω τα παντα κτισαντι δια ιησου χριστου 
49N 003:010 ινα γνωρισθη νυν ταις αρχαις και ταις εξουσιαις εν τοις επουρανιοις δια της εκκλησιας η πολυποικιλος σοφια του θεου 
49N 003:011 κατα προθεσιν των αιωνων ην εποιησεν εν χριστω ιησου τω κυριω ημων 
49N 003:012 εν ω εχομεν την παρρησιαν και την προσαγωγην εν πεποιθησει δια της πιστεως αυτου 
49N 003:013 διο αιτουμαι μη εκκακειν εν ταις θλιψεσιν μου υπερ υμων ητις εστιν δοξα υμων 
49N 003:014 τουτου χαριν καμπτω τα γονατα μου προς τον πατερα του κυριου ημων ιησου χριστου 
49N 003:015 εξ ου πασα πατρια εν ουρανοις και επι γης ονομαζεται 
49N 003:016 ινα δωη υμιν κατα τον πλουτον της δοξης αυτου δυναμει κραταιωθηναι δια του πνευματος αυτου εις τον εσω ανθρωπον 
49N 003:017 κατοικησαι τον χριστον δια της πιστεως εν ταις καρδιαις υμων 
49N 003:018 εν αγαπη ερριζωμενοι και τεθεμελιωμενοι ινα εξισχυσητε καταλαβεσθαι συν πασιν τοις αγιοις τι το πλατος και μηκος και βαθος και υψος 
49N 003:019 γνωναι τε την υπερβαλλουσαν της γνωσεως αγαπην του χριστου ινα πληρωθητε εις παν το πληρωμα του θεου 
49N 003:020 τω δε δυναμενω υπερ παντα ποιησαι υπερ εκπερισσου ων αιτουμεθα η νοουμεν κατα την δυναμιν την ενεργουμενην εν ημιν 
49N 003:021 αυτω η δοξα εν τη εκκλησια εν χριστω ιησου εις πασας τας γενεας του αιωνος των αιωνων αμην 
49N 004:001 παρακαλω ουν υμας εγω ο δεσμιος εν κυριω αξιως περιπατησαι της κλησεως ης εκληθητε 
49N 004:002 μετα πασης ταπεινοφροσυνης και πραοτητος μετα μακροθυμιας ανεχομενοι αλληλων εν αγαπη 
49N 004:003 σπουδαζοντες τηρειν την ενοτητα του πνευματος εν τω συνδεσμω της ειρηνης 
49N 004:004 εν σωμα και εν πνευμα καθως και εκληθητε εν μια ελπιδι της κλησεως υμων 
49N 004:005 εις κυριος μια πιστις εν βαπτισμα 
49N 004:006 εις θεος και πατηρ παντων ο επι παντων και δια παντων και εν πασιν υμιν 
49N 004:007 ενι δε εκαστω ημων εδοθη η χαρις κατα το μετρον της δωρεας του χριστου 
49N 004:008 διο λεγει αναβας εις υψος ηχμαλωτευσεν αιχμαλωσιαν και εδωκεν δοματα τοις ανθρωποις 
49N 004:009 το δε ανεβη τι εστιν ει μη οτι και κατεβη πρωτον εις τα κατωτερα μερη της γης 
49N 004:010 ο καταβας αυτος εστιν και ο αναβας υπερανω παντων των ουρανων ινα πληρωση τα παντα 
49N 004:011 και αυτος εδωκεν τους μεν αποστολους τους δε προφητας τους δε ευαγγελιστας τους δε ποιμενας και διδασκαλους 
49N 004:012 προς τον καταρτισμον των αγιων εις εργον διακονιας εις οικοδομην του σωματος του χριστου 
49N 004:013 μεχρι καταντησωμεν οι παντες εις την ενοτητα της πιστεως και της επιγνωσεως του υιου του θεου εις ανδρα τελειον εις μετρον ηλικιας του πληρωματος του χριστου 
49N 004:014 ινα μηκετι ωμεν νηπιοι κλυδωνιζομενοι και περιφερομενοι παντι ανεμω της διδασκαλιας εν τη κυβεια των ανθρωπων εν πανουργια προς την μεθοδειαν της πλανης 
49N 004:015 αληθευοντες δε εν αγαπη αυξησωμεν εις αυτον τα παντα ος εστιν η κεφαλη ο χριστος 
49N 004:016 εξ ου παν το σωμα συναρμολογουμενον και συμβιβαζομενον δια πασης αφης της επιχορηγιας κατ ενεργειαν εν μετρω ενος εκαστου μερους την αυξησιν του σωματος ποιειται εις οικοδομην εαυτου εν αγαπη 
49N 004:017 τουτο ουν λεγω και μαρτυρομαι εν κυριω μηκετι υμας περιπατειν καθως και τα λοιπα εθνη περιπατει εν ματαιοτητι του νοος αυτων 
49N 004:018 εσκοτισμενοι τη διανοια οντες απηλλοτριωμενοι της ζωης του θεου δια την αγνοιαν την ουσαν εν αυτοις δια την πωρωσιν της καρδιας αυτων 
49N 004:019 οιτινες απηλγηκοτες εαυτους παρεδωκαν τη ασελγεια εις εργασιαν ακαθαρσιας πασης εν πλεονεξια 
49N 004:020 υμεις δε ουχ ουτως εμαθετε τον χριστον 
49N 004:021 ειγε αυτον ηκουσατε και εν αυτω εδιδαχθητε καθως εστιν αληθεια εν τω ιησου 
49N 004:022 αποθεσθαι υμας κατα την προτεραν αναστροφην τον παλαιον ανθρωπον τον φθειρομενον κατα τας επιθυμιας της απατης 
49N 004:023 ανανεουσθαι δε τω πνευματι του νοος υμων 
49N 004:024 και ενδυσασθαι τον καινον ανθρωπον τον κατα θεον κτισθεντα εν δικαιοσυνη και οσιοτητι της αληθειας 
49N 004:025 διο αποθεμενοι το ψευδος λαλειτε αληθειαν εκαστος μετα του πλησιον αυτου οτι εσμεν αλληλων μελη 
49N 004:026 οργιζεσθε και μη αμαρτανετε ο ηλιος μη επιδυετω επι τω παροργισμω υμων 
49N 004:027 μητε διδοτε τοπον τω διαβολω 
49N 004:028 ο κλεπτων μηκετι κλεπτετω μαλλον δε κοπιατω εργαζομενος το αγαθον ταις χερσιν ινα εχη μεταδιδοναι τω χρειαν εχοντι 
49N 004:029 πας λογος σαπρος εκ του στοματος υμων μη εκπορευεσθω αλλ ει τις αγαθος προς οικοδομην της χρειας ινα δω χαριν τοις ακουουσιν 
49N 004:030 και μη λυπειτε το πνευμα το αγιον του θεου εν ω εσφραγισθητε εις ημεραν απολυτρωσεως 
49N 004:031 πασα πικρια και θυμος και οργη και κραυγη και βλασφημια αρθητω αφ υμων συν παση κακια 
49N 004:032 γινεσθε δε εις αλληλους χρηστοι ευσπλαγχνοι χαριζομενοι εαυτοις καθως και ο θεος εν χριστω εχαρισατο υμιν 
49N 005:001 γινεσθε ουν μιμηται του θεου ως τεκνα αγαπητα 
49N 005:002 και περιπατειτε εν αγαπη καθως και ο χριστος ηγαπησεν ημας και παρεδωκεν εαυτον υπερ ημων προσφοραν και θυσιαν τω θεω εις οσμην ευωδιας 
49N 005:003 πορνεια δε και πασα ακαθαρσια η πλεονεξια μηδε ονομαζεσθω εν υμιν καθως πρεπει αγιοις 
49N 005:004 και αισχροτης και μωρολογια η ευτραπελια τα ουκ ανηκοντα αλλα μαλλον ευχαριστια 
49N 005:005 τουτο γαρ εστε γινωσκοντες οτι πας πορνος η ακαθαρτος η πλεονεκτης ος εστιν ειδωλολατρης ουκ εχει κληρονομιαν εν τη βασιλεια του χριστου και θεου 
49N 005:006 μηδεις υμας απατατω κενοις λογοις δια ταυτα γαρ ερχεται η οργη του θεου επι τους υιους της απειθειας 
49N 005:007 μη ουν γινεσθε συμμετοχοι αυτων 
49N 005:008 ητε γαρ ποτε σκοτος νυν δε φως εν κυριω ως τεκνα φωτος περιπατειτε 
49N 005:009 ο γαρ καρπος του πνευματος εν παση αγαθωσυνη και δικαιοσυνη και αληθεια 
49N 005:010 δοκιμαζοντες τι εστιν ευαρεστον τω κυριω 
49N 005:011 και μη συγκοινωνειτε τοις εργοις τοις ακαρποις του σκοτους μαλλον δε και ελεγχετε 
49N 005:012 τα γαρ κρυφη γινομενα υπ αυτων αισχρον εστιν και λεγειν 
49N 005:013 τα δε παντα ελεγχομενα υπο του φωτος φανερουται παν γαρ το φανερουμενον φως εστιν 
49N 005:014 διο λεγει εγειραι ο καθευδων και αναστα εκ των νεκρων και επιφαυσει σοι ο χριστος 
49N 005:015 βλεπετε ουν πως ακριβως περιπατειτε μη ως ασοφοι αλλ ως σοφοι 
49N 005:016 εξαγοραζομενοι τον καιρον οτι αι ημεραι πονηραι εισιν 
49N 005:017 δια τουτο μη γινεσθε αφρονες αλλα συνιεντες τι το θελημα του κυριου 
49N 005:018 και μη μεθυσκεσθε οινω εν ω εστιν ασωτια αλλα πληρουσθε εν πνευματι 
49N 005:019 λαλουντες εαυτοις ψαλμοις και υμνοις και ωδαις πνευματικαις αδοντες και ψαλλοντες εν τη καρδια υμων τω κυριω 
49N 005:020 ευχαριστουντες παντοτε υπερ παντων εν ονοματι του κυριου ημων ιησου χριστου τω θεω και πατρι 
49N 005:021 υποτασσομενοι αλληλοις εν φοβω θεου 
49N 005:022 αι γυναικες τοις ιδιοις ανδρασιν υποτασσεσθε ως τω κυριω 
49N 005:023 οτι ο ανηρ εστιν κεφαλη της γυναικος ως και ο χριστος κεφαλη της εκκλησιας και αυτος εστιν σωτηρ του σωματος 
49N 005:024 αλλ ωσπερ η εκκλησια υποτασσεται τω χριστω ουτως και αι γυναικες τοις ιδιοις ανδρασιν εν παντι 
49N 005:025 οι ανδρες αγαπατε τας γυναικας εαυτων καθως και ο χριστος ηγαπησεν την εκκλησιαν και εαυτον παρεδωκεν υπερ αυτης 
49N 005:026 ινα αυτην αγιαση καθαρισας τω λουτρω του υδατος εν ρηματι 
49N 005:027 ινα παραστηση αυτην εαυτω ενδοξον την εκκλησιαν μη εχουσαν σπιλον η ρυτιδα η τι των τοιουτων αλλ ινα η αγια και αμωμος 
49N 005:028 ουτως οφειλουσιν οι ανδρες αγαπαν τας εαυτων γυναικας ως τα εαυτων σωματα ο αγαπων την εαυτου γυναικα εαυτον αγαπα 
49N 005:029 ουδεις γαρ ποτε την εαυτου σαρκα εμισησεν αλλ εκτρεφει και θαλπει αυτην καθως και ο κυριος την εκκλησιαν 
49N 005:030 οτι μελη εσμεν του σωματος αυτου εκ της σαρκος αυτου και εκ των οστεων αυτου 
49N 005:031 αντι τουτου καταλειψει ανθρωπος τον πατερα αυτου και την μητερα και προσκολληθησεται προς την γυναικα αυτου και εσονται οι δυο εις σαρκα μιαν 
49N 005:032 το μυστηριον τουτο μεγα εστιν εγω δε λεγω εις χριστον και εις την εκκλησιαν 
49N 005:033 πλην και υμεις οι καθ ενα εκαστος την εαυτου γυναικα ουτως αγαπατω ως εαυτον η δε γυνη ινα φοβηται τον ανδρα 
49N 006:001 τα τεκνα υπακουετε τοις γονευσιν υμων εν κυριω τουτο γαρ εστιν δικαιον 
49N 006:002 τιμα τον πατερα σου και την μητερα ητις εστιν εντολη πρωτη εν επαγγελια 
49N 006:003 ινα ευ σοι γενηται και εση μακροχρονιος επι της γης 
49N 006:004 και οι πατερες μη παροργιζετε τα τεκνα υμων αλλ εκτρεφετε αυτα εν παιδεια και νουθεσια κυριου 
49N 006:005 οι δουλοι υπακουετε τοις κυριοις κατα σαρκα μετα φοβου και τρομου εν απλοτητι της καρδιας υμων ως τω χριστω 
49N 006:006 μη κατ οφθαλμοδουλειαν ως ανθρωπαρεσκοι αλλ ως δουλοι του χριστου ποιουντες το θελημα του θεου εκ ψυχης 
49N 006:007 μετ ευνοιας δουλευοντες  {VAR2: ως } τω κυριω και ουκ ανθρωποις 
49N 006:008 ειδοτες οτι ο εαν τι εκαστος ποιηση αγαθον τουτο κομιειται παρα του κυριου ειτε δουλος ειτε ελευθερος 
49N 006:009 και οι κυριοι τα αυτα ποιειτε προς αυτους ανιεντες την απειλην ειδοτες οτι και υμων αυτων ο κυριος εστιν εν ουρανοις και προσωποληψια ουκ εστιν παρ αυτω 
49N 006:010 το λοιπον αδελφοι μου ενδυναμουσθε εν κυριω και εν τω κρατει της ισχυος αυτου 
49N 006:011 ενδυσασθε την πανοπλιαν του θεου προς το δυνασθαι υμας στηναι προς τας μεθοδειας του διαβολου 
49N 006:012 οτι ουκ εστιν ημιν η παλη προς αιμα και σαρκα αλλα προς τας αρχας προς τας εξουσιας προς τους κοσμοκρατορας του σκοτους του αιωνος τουτου προς τα πνευματικα της πονηριας εν τοις επουρανιοις 
49N 006:013 δια τουτο αναλαβετε την πανοπλιαν του θεου ινα δυνηθητε αντιστηναι εν τη ημερα τη πονηρα και απαντα κατεργασαμενοι στηναι 
49N 006:014 στητε ουν περιζωσαμενοι την οσφυν υμων εν αληθεια και ενδυσαμενοι τον θωρακα της δικαιοσυνης 
49N 006:015 και υποδησαμενοι τους ποδας εν ετοιμασια του ευαγγελιου της ειρηνης 
49N 006:016 επι πασιν αναλαβοντες τον θυρεον της πιστεως εν ω δυνησεσθε παντα τα βελη του πονηρου τα πεπυρωμενα σβεσαι 
49N 006:017 και την περικεφαλαιαν του σωτηριου δεξασθε και την μαχαιραν του πνευματος ο εστιν ρημα θεου 
49N 006:018 δια πασης προσευχης και δεησεως προσευχομενοι εν παντι καιρω εν πνευματι και εις αυτο τουτο αγρυπνουντες εν παση προσκαρτερησει και δεησει περι παντων των αγιων 
49N 006:019 και υπερ εμου ινα μοι δοθειη λογος εν ανοιξει του στοματος μου εν παρρησια γνωρισαι το μυστηριον του ευαγγελιου 
49N 006:020 υπερ ου πρεσβευω εν αλυσει ινα εν αυτω παρρησιασωμαι ως δει με λαλησαι 
49N 006:021 ινα δε ειδητε και υμεις τα κατ εμε τι πρασσω παντα υμιν γνωρισει τυχικος ο αγαπητος αδελφος και πιστος διακονος εν κυριω 
49N 006:022 ον επεμψα προς υμας εις αυτο τουτο ινα γνωτε τα περι ημων και παρακαλεση τας καρδιας υμων 
49N 006:023 ειρηνη τοις αδελφοις και αγαπη μετα πιστεως απο θεου πατρος και κυριου ιησου χριστου 
49N 006:024 η χαρις μετα παντων των αγαπωντων τον κυριον ημων ιησουν χριστον εν αφθαρσια  {VAR1: αμην } [προς εφεσιους εγραφη απο ρωμης δια τυχικου] 
50N 001:001 παυλος και τιμοθεος δουλοι ιησου χριστου πασιν τοις αγιοις εν χριστω ιησου τοις ουσιν εν φιλιπποις συν επισκοποις και διακονοις 
50N 001:002 χαρις υμιν και ειρηνη απο θεου πατρος ημων και κυριου ιησου χριστου 
50N 001:003 ευχαριστω τω θεω μου επι παση τη μνεια υμων 
50N 001:004 παντοτε εν παση δεησει μου υπερ παντων υμων μετα χαρας την δεησιν ποιουμενος 
50N 001:005 επι τη κοινωνια υμων εις το ευαγγελιον απο πρωτης ημερας αχρι του νυν 
50N 001:006 πεποιθως αυτο τουτο οτι ο εναρξαμενος εν υμιν εργον αγαθον επιτελεσει αχρις ημερας ιησου χριστου 
50N 001:007 καθως εστιν δικαιον εμοι τουτο φρονειν υπερ παντων υμων δια το εχειν με εν τη καρδια υμας εν τε τοις δεσμοις μου και τη απολογια και βεβαιωσει του ευαγγελιου συγκοινωνους μου της χαριτος παντας υμας οντας 
50N 001:008 μαρτυς γαρ μου εστιν ο θεος ως επιποθω παντας υμας εν σπλαγχνοις ιησου χριστου 
50N 001:009 και τουτο προσευχομαι ινα η αγαπη υμων ετι μαλλον και μαλλον περισσευη εν επιγνωσει και παση αισθησει 
50N 001:010 εις το δοκιμαζειν υμας τα διαφεροντα ινα ητε ειλικρινεις και απροσκοποι εις ημεραν χριστου 
50N 001:011 πεπληρωμενοι καρπων δικαιοσυνης των δια ιησου χριστου εις δοξαν και επαινον θεου 
50N 001:012 γινωσκειν δε υμας βουλομαι αδελφοι οτι τα κατ εμε μαλλον εις προκοπην του ευαγγελιου εληλυθεν 
50N 001:013 ωστε τους δεσμους μου φανερους εν χριστω γενεσθαι εν ολω τω πραιτωριω και τοις λοιποις πασιν 
50N 001:014 και τους πλειονας των αδελφων εν κυριω πεποιθοτας τοις δεσμοις μου περισσοτερως τολμαν αφοβως τον λογον λαλειν 
50N 001:015 τινες μεν και δια φθονον και εριν τινες δε και δι ευδοκιαν τον χριστον κηρυσσουσιν 
50N 001:016 οι μεν εξ εριθειας τον χριστον καταγγελλουσιν ουχ αγνως οιομενοι θλιψιν επιφερειν τοις δεσμοις μου 
50N 001:017 οι δε εξ αγαπης ειδοτες οτι εις απολογιαν του ευαγγελιου κειμαι 
50N 001:018 τι γαρ πλην παντι τροπω ειτε προφασει ειτε αληθεια χριστος καταγγελλεται και εν τουτω χαιρω αλλα και χαρησομαι 
50N 001:019 οιδα γαρ οτι τουτο μοι αποβησεται εις σωτηριαν δια της υμων δεησεως και επιχορηγιας του πνευματος ιησου χριστου 
50N 001:020 κατα την αποκαραδοκιαν και ελπιδα μου οτι εν ουδενι αισχυνθησομαι αλλ εν παση παρρησια ως παντοτε και νυν μεγαλυνθησεται χριστος εν τω σωματι μου ειτε δια ζωης ειτε δια θανατου 
50N 001:021 εμοι γαρ το ζην χριστος και το αποθανειν κερδος 
50N 001:022 ει δε το ζην εν σαρκι τουτο μοι καρπος εργου και τι αιρησομαι ου γνωριζω 
50N 001:023 συνεχομαι γαρ εκ των δυο την επιθυμιαν εχων εις το αναλυσαι και συν χριστω ειναι πολλω μαλλον κρεισσον 
50N 001:024 το δε επιμενειν εν τη σαρκι αναγκαιοτερον δι υμας 
50N 001:025 και τουτο πεποιθως οιδα οτι μενω και συμπαραμενω πασιν υμιν εις την υμων προκοπην και χαραν της πιστεως 
50N 001:026 ινα το καυχημα υμων περισσευη εν χριστω ιησου εν εμοι δια της εμης παρουσιας παλιν προς υμας 
50N 001:027 μονον αξιως του ευαγγελιου του χριστου πολιτευεσθε ινα ειτε ελθων και ιδων υμας ειτε απων ακουσω τα περι υμων οτι στηκετε εν ενι πνευματι μια ψυχη συναθλουντες τη πιστει του ευαγγελιου 
50N 001:028 και μη πτυρομενοι εν μηδενι υπο των αντικειμενων ητις αυτοις μεν εστιν ενδειξις απωλειας υμιν δε σωτηριας και τουτο απο θεου 
50N 001:029 οτι υμιν εχαρισθη το υπερ χριστου ου μονον το εις αυτον πιστευειν αλλα και το υπερ αυτου πασχειν 
50N 001:030 τον αυτον αγωνα εχοντες οιον  {VAR1: ιδετε } {VAR2: ειδετε } εν εμοι και νυν ακουετε εν εμοι 
50N 002:001 ει τις ουν παρακλησις εν χριστω ει τι παραμυθιον αγαπης ει τις κοινωνια πνευματος ει τινα σπλαγχνα και οικτιρμοι 
50N 002:002 πληρωσατε μου την χαραν ινα το αυτο φρονητε την αυτην αγαπην εχοντες συμψυχοι το εν φρονουντες 
50N 002:003 μηδεν κατα εριθειαν η κενοδοξιαν αλλα τη ταπεινοφροσυνη αλληλους ηγουμενοι υπερεχοντας εαυτων 
50N 002:004 μη τα εαυτων εκαστος σκοπειτε αλλα και τα ετερων εκαστος 
50N 002:005 τουτο γαρ φρονεισθω εν υμιν ο και εν χριστω ιησου 
50N 002:006 ος εν μορφη θεου υπαρχων ουχ αρπαγμον ηγησατο το ειναι ισα θεω 
50N 002:007 αλλ εαυτον εκενωσεν μορφην δουλου λαβων εν ομοιωματι ανθρωπων γενομενος 
50N 002:008 και σχηματι ευρεθεις ως ανθρωπος εταπεινωσεν εαυτον γενομενος υπηκοος μεχρι θανατου θανατου δε σταυρου 
50N 002:009 διο και ο θεος αυτον υπερυψωσεν και εχαρισατο αυτω ονομα το υπερ παν ονομα 
50N 002:010 ινα εν τω ονοματι ιησου παν γονυ καμψη επουρανιων και επιγειων και καταχθονιων 
50N 002:011 και πασα γλωσσα εξομολογησηται οτι κυριος ιησους χριστος εις δοξαν θεου πατρος 
50N 002:012 ωστε αγαπητοι μου καθως παντοτε υπηκουσατε μη ως εν τη παρουσια μου μονον αλλα νυν πολλω μαλλον εν τη απουσια μου μετα φοβου και τρομου την εαυτων σωτηριαν κατεργαζεσθε 
50N 002:013 ο θεος γαρ εστιν ο ενεργων εν υμιν και το θελειν και το ενεργειν υπερ της ευδοκιας 
50N 002:014 παντα ποιειτε χωρις γογγυσμων και διαλογισμων 
50N 002:015 ινα γενησθε αμεμπτοι και ακεραιοι τεκνα θεου αμωμητα εν μεσω γενεας σκολιας και διεστραμμενης εν οις φαινεσθε ως φωστηρες εν κοσμω 
50N 002:016 λογον ζωης επεχοντες εις καυχημα εμοι εις ημεραν χριστου οτι ουκ εις κενον εδραμον ουδε εις κενον εκοπιασα 
50N 002:017 αλλ ει και σπενδομαι επι τη θυσια και λειτουργια της πιστεως υμων χαιρω και συγχαιρω πασιν υμιν 
50N 002:018 το δ αυτο και υμεις χαιρετε και συγχαιρετε μοι 
50N 002:019 ελπιζω δε εν κυριω ιησου τιμοθεον ταχεως πεμψαι υμιν ινα καγω ευψυχω γνους τα περι υμων 
50N 002:020 ουδενα γαρ εχω ισοψυχον οστις γνησιως τα περι υμων μεριμνησει 
50N 002:021 οι παντες γαρ τα εαυτων ζητουσιν ου τα του χριστου ιησου 
50N 002:022 την δε δοκιμην αυτου γινωσκετε οτι ως πατρι τεκνον συν εμοι εδουλευσεν εις το ευαγγελιον 
50N 002:023 τουτον μεν ουν ελπιζω πεμψαι ως αν απιδω τα περι εμε εξαυτης 
50N 002:024 πεποιθα δε εν κυριω οτι και αυτος ταχεως ελευσομαι 
50N 002:025 αναγκαιον δε ηγησαμην επαφροδιτον τον αδελφον και συνεργον και συστρατιωτην μου υμων δε αποστολον και λειτουργον της χρειας μου πεμψαι προς υμας 
50N 002:026 επειδη επιποθων ην παντας υμας και αδημονων διοτι ηκουσατε οτι ησθενησεν 
50N 002:027 και γαρ ησθενησεν παραπλησιον θανατω αλλ ο θεος αυτον ηλεησεν ουκ αυτον δε μονον αλλα και εμε ινα μη λυπην επι λυπη σχω 
50N 002:028 σπουδαιοτερως ουν επεμψα αυτον ινα ιδοντες αυτον παλιν χαρητε καγω αλυποτερος ω 
50N 002:029 προσδεχεσθε ουν αυτον εν κυριω μετα πασης χαρας και τους τοιουτους εντιμους εχετε 
50N 002:030 οτι δια το εργον του χριστου μεχρι θανατου ηγγισεν παραβουλευσαμενος τη ψυχη ινα αναπληρωση το υμων υστερημα της προς με λειτουργιας 
50N 003:001 το λοιπον αδελφοι μου χαιρετε εν κυριω τα αυτα γραφειν υμιν εμοι μεν ουκ οκνηρον υμιν δε ασφαλες 
50N 003:002 βλεπετε τους κυνας βλεπετε τους κακους εργατας βλεπετε την κατατομην 
50N 003:003 ημεις γαρ εσμεν η περιτομη οι πνευματι θεω λατρευοντες και καυχωμενοι εν χριστω ιησου και ουκ εν σαρκι πεποιθοτες 
50N 003:004 καιπερ εγω εχων πεποιθησιν και εν σαρκι ει τις δοκει αλλος πεποιθεναι εν σαρκι εγω μαλλον 
50N 003:005 περιτομη οκταημερος εκ γενους ισραηλ φυλης βενιαμιν εβραιος εξ εβραιων κατα νομον φαρισαιος 
50N 003:006 κατα ζηλον διωκων την εκκλησιαν κατα δικαιοσυνην την εν νομω γενομενος αμεμπτος 
50N 003:007 αλλ ατινα ην μοι κερδη ταυτα ηγημαι δια τον χριστον ζημιαν 
50N 003:008 αλλα μενουνγε και ηγουμαι παντα ζημιαν ειναι δια το υπερεχον της γνωσεως χριστου ιησου του κυριου μου δι ον τα παντα εζημιωθην και ηγουμαι σκυβαλα ειναι ινα χριστον κερδησω 
50N 003:009 και ευρεθω εν αυτω μη εχων εμην δικαιοσυνην την εκ νομου αλλα την δια πιστεως χριστου την εκ θεου δικαιοσυνην επι τη πιστει 
50N 003:010 του γνωναι αυτον και την δυναμιν της αναστασεως αυτου και την κοινωνιαν των παθηματων αυτου συμμορφουμενος τω θανατω αυτου 
50N 003:011 ει πως καταντησω εις την εξαναστασιν των νεκρων 
50N 003:012 ουχ οτι ηδη ελαβον η ηδη τετελειωμαι διωκω δε ει και καταλαβω εφ ω και κατεληφθην υπο του χριστου ιησου 
50N 003:013 αδελφοι εγω εμαυτον ου λογιζομαι κατειληφεναι εν δε τα μεν οπισω επιλανθανομενος τοις δε εμπροσθεν επεκτεινομενος 
50N 003:014 κατα σκοπον διωκω επι το βραβειον της ανω κλησεως του θεου εν χριστω ιησου 
50N 003:015 οσοι ουν τελειοι τουτο φρονωμεν και ει τι ετερως φρονειτε και τουτο ο θεος υμιν αποκαλυψει 
50N 003:016 πλην εις ο εφθασαμεν τω αυτω στοιχειν κανονι το αυτο φρονειν 
50N 003:017 συμμιμηται μου γινεσθε αδελφοι και σκοπειτε τους ουτως περιπατουντας καθως εχετε τυπον ημας 
50N 003:018 πολλοι γαρ περιπατουσιν ους πολλακις ελεγον υμιν νυν δε και κλαιων λεγω τους εχθρους του σταυρου του χριστου 
50N 003:019 ων το τελος απωλεια ων ο θεος η κοιλια και η δοξα εν τη αισχυνη αυτων οι τα επιγεια φρονουντες 
50N 003:020 ημων γαρ το πολιτευμα εν ουρανοις υπαρχει εξ ου και σωτηρα απεκδεχομεθα κυριον ιησουν χριστον 
50N 003:021 ος μετασχηματισει το σωμα της ταπεινωσεως ημων εις το γενεσθαι αυτο συμμορφον τω σωματι της δοξης αυτου κατα την ενεργειαν του δυνασθαι αυτον και υποταξαι εαυτω τα παντα 
50N 004:001 ωστε αδελφοι μου αγαπητοι και επιποθητοι χαρα και στεφανος μου ουτως στηκετε εν κυριω αγαπητοι 
50N 004:002  {VAR1: ευωδιαν } {VAR2: ευοδιαν } παρακαλω και συντυχην παρακαλω το αυτο φρονειν εν κυριω 
50N 004:003 και ερωτω και σε συζυγε γνησιε συλλαμβανου αυταις αιτινες εν τω ευαγγελιω συνηθλησαν μοι μετα και κλημεντος και των λοιπων συνεργων μου ων τα ονοματα εν βιβλω ζωης 
50N 004:004 χαιρετε εν κυριω παντοτε παλιν ερω χαιρετε 
50N 004:005 το επιεικες υμων γνωσθητω πασιν ανθρωποις ο κυριος εγγυς 
50N 004:006 μηδεν μεριμνατε αλλ εν παντι τη προσευχη και τη δεησει μετα ευχαριστιας τα αιτηματα υμων γνωριζεσθω προς τον θεον 
50N 004:007 και η ειρηνη του θεου η υπερεχουσα παντα νουν φρουρησει τας καρδιας υμων και τα νοηματα υμων εν χριστω ιησου 
50N 004:008 το λοιπον αδελφοι οσα εστιν αληθη οσα σεμνα οσα δικαια οσα αγνα οσα προσφιλη οσα ευφημα ει τις αρετη και ει τις επαινος ταυτα λογιζεσθε 
50N 004:009 α και εμαθετε και παρελαβετε και ηκουσατε και ειδετε εν εμοι ταυτα πρασσετε και ο θεος της ειρηνης εσται μεθ υμων 
50N 004:010 εχαρην δε εν κυριω μεγαλως οτι ηδη ποτε ανεθαλετε το υπερ εμου φρονειν εφ ω και εφρονειτε ηκαιρεισθε δε 
50N 004:011 ουχ οτι καθ υστερησιν λεγω εγω γαρ εμαθον εν οις ειμι αυταρκης ειναι 
50N 004:012 οιδα  {VAR1: δε } {VAR2: και } ταπεινουσθαι οιδα και περισσευειν εν παντι και εν πασιν μεμυημαι και χορταζεσθαι και πειναν και περισσευειν και υστερεισθαι 
50N 004:013 παντα ισχυω εν τω ενδυναμουντι με χριστω 
50N 004:014 πλην καλως εποιησατε συγκοινωνησαντες μου τη θλιψει 
50N 004:015 οιδατε δε και υμεις φιλιππησιοι οτι εν αρχη του ευαγγελιου οτε εξηλθον απο μακεδονιας ουδεμια μοι εκκλησια εκοινωνησεν εις λογον δοσεως και ληψεως ει μη υμεις μονοι 
50N 004:016 οτι και εν θεσσαλονικη και απαξ και δις εις την χρειαν μοι επεμψατε 
50N 004:017 ουχ οτι επιζητω το δομα αλλ επιζητω τον καρπον τον πλεοναζοντα εις λογον υμων 
50N 004:018 απεχω δε παντα και περισσευω πεπληρωμαι δεξαμενος παρα επαφροδιτου τα παρ υμων οσμην ευωδιας θυσιαν δεκτην ευαρεστον τω θεω 
50N 004:019 ο δε θεος μου πληρωσει πασαν χρειαν υμων κατα τον πλουτον αυτου εν δοξη εν χριστω ιησου 
50N 004:020 τω δε θεω και πατρι ημων η δοξα εις τους αιωνας των αιωνων αμην 
50N 004:021 ασπασασθε παντα αγιον εν χριστω ιησου ασπαζονται υμας οι συν εμοι αδελφοι 
50N 004:022 ασπαζονται υμας παντες οι αγιοι μαλιστα δε οι εκ της καισαρος οικιας 
50N 004:023 η χαρις του κυριου ημων ιησου χριστου μετα παντων υμων αμην [προς φιλιππησιους εγραφη απο ρωμης δι επαφροδιτου] 
51N 001:001 παυλος αποστολος ιησου χριστου δια θεληματος θεου και τιμοθεος ο αδελφος 
51N 001:002 τοις εν  {VAR1: κολασσαις } {VAR2: κολοσσαις } αγιοις και πιστοις αδελφοις εν χριστω χαρις υμιν και ειρηνη απο θεου πατρος ημων και κυριου ιησου χριστου 
51N 001:003 ευχαριστουμεν τω θεω και πατρι του κυριου ημων ιησου χριστου παντοτε περι υμων προσευχομενοι 
51N 001:004 ακουσαντες την πιστιν υμων εν χριστω ιησου και την αγαπην την εις παντας τους αγιους 
51N 001:005 δια την ελπιδα την αποκειμενην υμιν εν τοις ουρανοις ην προηκουσατε εν τω λογω της αληθειας του ευαγγελιου 
51N 001:006 του παροντος εις υμας καθως και εν παντι τω κοσμω και εστιν καρποφορουμενον καθως και εν υμιν αφ ης ημερας ηκουσατε και επεγνωτε την χαριν του θεου εν αληθεια 
51N 001:007 καθως και εμαθετε απο επαφρα του αγαπητου συνδουλου ημων ος εστιν πιστος υπερ υμων διακονος του χριστου 
51N 001:008 ο και δηλωσας ημιν την υμων αγαπην εν πνευματι 
51N 001:009 δια τουτο και ημεις αφ ης ημερας ηκουσαμεν ου παυομεθα υπερ υμων προσευχομενοι και αιτουμενοι ινα πληρωθητε την επιγνωσιν του θεληματος αυτου εν παση σοφια και συνεσει πνευματικη 
51N 001:010 περιπατησαι υμας αξιως του κυριου εις πασαν αρεσκειαν εν παντι εργω αγαθω καρποφορουντες και αυξανομενοι εις την επιγνωσιν του θεου 
51N 001:011 εν παση δυναμει δυναμουμενοι κατα το κρατος της δοξης αυτου εις πασαν υπομονην και μακροθυμιαν μετα χαρας 
51N 001:012 ευχαριστουντες τω πατρι τω ικανωσαντι ημας εις την μεριδα του κληρου των αγιων εν τω φωτι 
51N 001:013 ος ερρυσατο ημας εκ της εξουσιας του σκοτους και μετεστησεν εις την βασιλειαν του υιου της αγαπης αυτου 
51N 001:014 εν ω εχομεν την απολυτρωσιν δια του αιματος αυτου την αφεσιν των αμαρτιων 
51N 001:015 ος εστιν εικων του θεου του αορατου πρωτοτοκος πασης κτισεως 
51N 001:016 οτι εν αυτω εκτισθη τα παντα τα εν τοις ουρανοις και τα επι της γης τα ορατα και τα αορατα ειτε θρονοι ειτε κυριοτητες ειτε αρχαι ειτε εξουσιαι τα παντα δι αυτου και εις αυτον εκτισται 
51N 001:017 και αυτος εστιν προ παντων και τα παντα εν αυτω συνεστηκεν 
51N 001:018 και αυτος εστιν η κεφαλη του σωματος της εκκλησιας ος εστιν αρχη πρωτοτοκος εκ των νεκρων ινα γενηται εν πασιν αυτος πρωτευων 
51N 001:019 οτι εν αυτω ευδοκησεν παν το πληρωμα κατοικησαι 
51N 001:020 και δι αυτου αποκαταλλαξαι τα παντα εις αυτον ειρηνοποιησας δια του αιματος του σταυρου αυτου δι αυτου ειτε τα επι της γης ειτε τα εν τοις ουρανοις 
51N 001:021 και υμας ποτε οντας απηλλοτριωμενους και εχθρους τη διανοια εν τοις εργοις τοις πονηροις νυνι δε αποκατηλλαξεν 
51N 001:022 εν τω σωματι της σαρκος αυτου δια του θανατου παραστησαι υμας αγιους και αμωμους και ανεγκλητους κατενωπιον αυτου 
51N 001:023 ειγε επιμενετε τη πιστει τεθεμελιωμενοι και εδραιοι και μη μετακινουμενοι απο της ελπιδος του ευαγγελιου ου ηκουσατε του κηρυχθεντος εν παση τη κτισει τη υπο τον ουρανον ου εγενομην εγω παυλος διακονος 
51N 001:024  {VAR2: ος } νυν χαιρω εν τοις παθημασιν μου υπερ υμων και ανταναπληρω τα υστερηματα των θλιψεων του χριστου εν τη σαρκι μου υπερ του σωματος αυτου ο εστιν η εκκλησια 
51N 001:025 ης εγενομην εγω διακονος κατα την οικονομιαν του θεου την δοθεισαν μοι εις υμας πληρωσαι τον λογον του θεου 
51N 001:026 το μυστηριον το αποκεκρυμμενον απο των αιωνων και απο των γενεων νυνι δε εφανερωθη τοις αγιοις αυτου 
51N 001:027 οις ηθελησεν ο θεος γνωρισαι τις ο πλουτος της δοξης του μυστηριου τουτου εν τοις εθνεσιν ος εστιν χριστος εν υμιν η ελπις της δοξης 
51N 001:028 ον ημεις καταγγελλομεν νουθετουντες παντα ανθρωπον και διδασκοντες παντα ανθρωπον εν παση σοφια ινα παραστησωμεν παντα ανθρωπον τελειον εν χριστω ιησου 
51N 001:029 εις ο και κοπιω αγωνιζομενος κατα την ενεργειαν αυτου την ενεργουμενην εν εμοι εν δυναμει 
51N 002:001 θελω γαρ υμας ειδεναι ηλικον αγωνα εχω περι υμων και των εν λαοδικεια και οσοι ουχ εωρακασιν το προσωπον μου εν σαρκι 
51N 002:002 ινα παρακληθωσιν αι καρδιαι αυτων συμβιβασθεντων εν αγαπη και εις παντα πλουτον της πληροφοριας της συνεσεως εις επιγνωσιν του μυστηριου του θεου και πατρος και του χριστου 
51N 002:003 εν ω εισιν παντες οι θησαυροι της σοφιας και της γνωσεως αποκρυφοι 
51N 002:004 τουτο δε λεγω ινα μη τις υμας παραλογιζηται εν πιθανολογια 
51N 002:005 ει γαρ και τη σαρκι απειμι αλλα τω πνευματι συν υμιν ειμι χαιρων και βλεπων υμων την ταξιν και το στερεωμα της εις χριστον πιστεως υμων 
51N 002:006 ως ουν παρελαβετε τον χριστον ιησουν τον κυριον εν αυτω περιπατειτε 
51N 002:007 ερριζωμενοι και εποικοδομουμενοι εν αυτω και βεβαιουμενοι εν τη πιστει καθως εδιδαχθητε περισσευοντες εν αυτη εν ευχαριστια 
51N 002:008 βλεπετε μη τις υμας εσται ο συλαγωγων δια της φιλοσοφιας και κενης απατης κατα την παραδοσιν των ανθρωπων κατα τα στοιχεια του κοσμου και ου κατα χριστον 
51N 002:009 οτι εν αυτω κατοικει παν το πληρωμα της θεοτητος σωματικως 
51N 002:010 και εστε εν αυτω πεπληρωμενοι ος εστιν η κεφαλη πασης αρχης και εξουσιας 
51N 002:011 εν ω και περιετμηθητε περιτομη αχειροποιητω εν τη απεκδυσει του σωματος των αμαρτιων της σαρκος εν τη περιτομη του χριστου 
51N 002:012 συνταφεντες αυτω εν τω βαπτισματι εν ω και συνηγερθητε δια της πιστεως της ενεργειας του θεου του εγειραντος αυτον εκ των νεκρων 
51N 002:013 και υμας νεκρους οντας εν τοις παραπτωμασιν και τη ακροβυστια της σαρκος υμων  {VAR1: συνεζωποιησεν } {VAR2: συνεζωοποιησεν } συν αυτω χαρισαμενος  {VAR1: ημιν } {VAR2: υμιν } παντα τα παραπτωματα 
51N 002:014 εξαλειψας το καθ ημων χειρογραφον τοις δογμασιν ο ην υπεναντιον ημιν και αυτο ηρκεν εκ του μεσου προσηλωσας αυτο τω σταυρω 
51N 002:015 απεκδυσαμενος τας αρχας και τας εξουσιας εδειγματισεν εν παρρησια θριαμβευσας αυτους εν αυτω 
51N 002:016 μη ουν τις υμας κρινετω εν βρωσει η εν ποσει η εν μερει εορτης η νουμηνιας η σαββατων 
51N 002:017 α εστιν σκια των μελλοντων το δε σωμα του χριστου 
51N 002:018 μηδεις υμας καταβραβευετω θελων εν ταπεινοφροσυνη και θρησκεια των αγγελων α μη εωρακεν εμβατευων εικη φυσιουμενος υπο του νοος της σαρκος αυτου 
51N 002:019 και ου κρατων την κεφαλην εξ ου παν το σωμα δια των αφων και συνδεσμων επιχορηγουμενον και συμβιβαζομενον αυξει την αυξησιν του θεου 
51N 002:020 ει ουν απεθανετε συν τω χριστω απο των στοιχειων του κοσμου τι ως ζωντες εν κοσμω δογματιζεσθε 
51N 002:021 μη αψη μηδε γευση μηδε θιγης 
51N 002:022 α εστιν παντα εις φθοραν τη αποχρησει κατα τα ενταλματα και διδασκαλιας των ανθρωπων 
51N 002:023 ατινα εστιν λογον μεν εχοντα σοφιας εν εθελοθρησκεια και ταπεινοφροσυνη και αφειδια σωματος ουκ εν τιμη τινι προς πλησμονην της σαρκος 
51N 003:001 ει ουν συνηγερθητε τω χριστω τα ανω ζητειτε ου ο χριστος εστιν εν δεξια του θεου καθημενος 
51N 003:002 τα ανω φρονειτε μη τα επι της γης 
51N 003:003 απεθανετε γαρ και η ζωη υμων κεκρυπται συν τω χριστω εν τω θεω 
51N 003:004 οταν ο χριστος φανερωθη η ζωη ημων τοτε και υμεις συν αυτω φανερωθησεσθε εν δοξη 
51N 003:005 νεκρωσατε ουν τα μελη υμων τα επι της γης πορνειαν ακαθαρσιαν παθος επιθυμιαν κακην και την πλεονεξιαν ητις εστιν ειδωλολατρεια 
51N 003:006 δι α ερχεται η οργη του θεου επι τους υιους της απειθειας 
51N 003:007 εν οις και υμεις περιεπατησατε ποτε οτε εζητε εν αυτοις 
51N 003:008 νυνι δε αποθεσθε και υμεις τα παντα οργην θυμον κακιαν βλασφημιαν αισχρολογιαν εκ του στοματος υμων 
51N 003:009 μη ψευδεσθε εις αλληλους απεκδυσαμενοι τον παλαιον ανθρωπον συν ταις πραξεσιν αυτου 
51N 003:010 και ενδυσαμενοι τον νεον τον ανακαινουμενον εις επιγνωσιν κατ εικονα του κτισαντος αυτον 
51N 003:011 οπου ουκ ενι ελλην και ιουδαιος περιτομη και ακροβυστια βαρβαρος σκυθης δουλος ελευθερος αλλα τα παντα και εν πασιν χριστος 
51N 003:012 ενδυσασθε ουν ως εκλεκτοι του θεου αγιοι και ηγαπημενοι σπλαγχνα οικτιρμων χρηστοτητα ταπεινοφροσυνην πραοτητα μακροθυμιαν 
51N 003:013 ανεχομενοι αλληλων και χαριζομενοι εαυτοις εαν τις προς τινα εχη μομφην καθως και ο χριστος εχαρισατο υμιν ουτως και υμεις 
51N 003:014 επι πασιν δε τουτοις την αγαπην ητις εστιν συνδεσμος της τελειοτητος 
51N 003:015 και η ειρηνη του θεου βραβευετω εν ταις καρδιαις υμων εις ην και εκληθητε εν ενι σωματι και ευχαριστοι γινεσθε 
51N 003:016 ο λογος του χριστου ενοικειτω εν υμιν πλουσιως εν παση σοφια διδασκοντες και νουθετουντες εαυτους ψαλμοις και υμνοις και ωδαις πνευματικαις εν χαριτι αδοντες εν τη καρδια υμων τω κυριω 
51N 003:017 και παν ο τι αν ποιητε εν λογω η εν εργω παντα εν ονοματι κυριου ιησου ευχαριστουντες τω θεω και πατρι δι αυτου 
51N 003:018 αι γυναικες υποτασσεσθε τοις ιδιοις ανδρασιν ως ανηκεν εν κυριω 
51N 003:019 οι ανδρες αγαπατε τας γυναικας και μη πικραινεσθε προς αυτας 
51N 003:020 τα τεκνα υπακουετε τοις γονευσιν κατα παντα τουτο γαρ εστιν ευαρεστον τω κυριω 
51N 003:021 οι πατερες μη ερεθιζετε τα τεκνα υμων ινα μη αθυμωσιν 
51N 003:022 οι δουλοι υπακουετε κατα παντα τοις κατα σαρκα κυριοις μη εν οφθαλμοδουλειαις ως ανθρωπαρεσκοι αλλ εν απλοτητι καρδιας φοβουμενοι τον θεον 
51N 003:023 και παν ο τι εαν ποιητε εκ ψυχης εργαζεσθε ως τω κυριω και ουκ ανθρωποις 
51N 003:024 ειδοτες οτι απο κυριου αποληψεσθε την ανταποδοσιν της κληρονομιας τω γαρ κυριω χριστω δουλευετε 
51N 003:025 ο δε αδικων κομιειται ο ηδικησεν και ουκ εστιν προσωποληψια 
51N 004:001 οι κυριοι το δικαιον και την ισοτητα τοις δουλοις παρεχεσθε ειδοτες οτι και υμεις εχετε κυριον εν ουρανοις 
51N 004:002 τη προσευχη προσκαρτερειτε γρηγορουντες εν αυτη εν ευχαριστια 
51N 004:003 προσευχομενοι αμα και περι ημων ινα ο θεος ανοιξη ημιν θυραν του λογου λαλησαι το μυστηριον του χριστου δι ο και δεδεμαι 
51N 004:004 ινα φανερωσω αυτο ως δει με λαλησαι 
51N 004:005 εν σοφια περιπατειτε προς τους εξω τον καιρον εξαγοραζομενοι 
51N 004:006 ο λογος υμων παντοτε εν χαριτι αλατι ηρτυμενος ειδεναι πως δει υμας ενι εκαστω αποκρινεσθαι 
51N 004:007 τα κατ εμε παντα γνωρισει υμιν τυχικος ο αγαπητος αδελφος και πιστος διακονος και συνδουλος εν κυριω 
51N 004:008 ον επεμψα προς υμας εις αυτο τουτο ινα γνω τα περι υμων και παρακαλεση τας καρδιας υμων 
51N 004:009 συν ονησιμω τω πιστω και αγαπητω αδελφω ος εστιν εξ υμων παντα υμιν γνωριουσιν τα ωδε 
51N 004:010 ασπαζεται υμας αρισταρχος ο συναιχμαλωτος μου και μαρκος ο ανεψιος βαρναβα περι ου ελαβετε εντολας εαν ελθη προς υμας δεξασθε αυτον 
51N 004:011 και ιησους ο λεγομενος ιουστος οι οντες εκ περιτομης ουτοι μονοι συνεργοι εις την βασιλειαν του θεου οιτινες εγενηθησαν μοι παρηγορια 
51N 004:012 ασπαζεται υμας επαφρας ο εξ υμων δουλος χριστου παντοτε αγωνιζομενος υπερ υμων εν ταις προσευχαις ινα στητε τελειοι και πεπληρωμενοι εν παντι θεληματι του θεου 
51N 004:013 μαρτυρω γαρ αυτω οτι εχει ζηλον πολυν υπερ υμων και των εν λαοδικεια και των εν ιεραπολει 
51N 004:014 ασπαζεται υμας λουκας ο ιατρος ο αγαπητος και δημας 
51N 004:015 ασπασασθε τους εν λαοδικεια αδελφους και νυμφαν και την κατ οικον αυτου εκκλησιαν 
51N 004:016 και οταν αναγνωσθη παρ υμιν η επιστολη ποιησατε ινα και εν τη λαοδικεων εκκλησια αναγνωσθη και την εκ λαοδικειας ινα και υμεις αναγνωτε 
51N 004:017 και ειπατε αρχιππω βλεπε την διακονιαν ην παρελαβες εν κυριω ινα αυτην πληροις 
51N 004:018 ο ασπασμος τη εμη χειρι παυλου μνημονευετε μου των δεσμων η χαρις μεθ υμων αμην [προς κολασσαεις εγραφη απο ρωμης δια τυχικου και ονησιμου] 
52N 001:001 παυλος και σιλουανος και τιμοθεος τη εκκλησια θεσσαλονικεων εν θεω πατρι και κυριω ιησου χριστω χαρις υμιν και ειρηνη απο θεου πατρος ημων και κυριου ιησου χριστου 
52N 001:002 ευχαριστουμεν τω θεω παντοτε περι παντων υμων μνειαν υμων ποιουμενοι επι των προσευχων ημων 
52N 001:003 αδιαλειπτως μνημονευοντες υμων του εργου της πιστεως και του κοπου της αγαπης και της υπομονης της ελπιδος του κυριου ημων ιησου χριστου εμπροσθεν του θεου και πατρος ημων 
52N 001:004 ειδοτες αδελφοι ηγαπημενοι υπο θεου την εκλογην υμων 
52N 001:005 οτι το ευαγγελιον ημων ουκ εγενηθη εις υμας εν λογω μονον αλλα και εν δυναμει και εν πνευματι αγιω και εν πληροφορια πολλη καθως οιδατε οιοι εγενηθημεν εν υμιν δι υμας 
52N 001:006 και υμεις μιμηται ημων εγενηθητε και του κυριου δεξαμενοι τον λογον εν θλιψει πολλη μετα χαρας πνευματος αγιου 
52N 001:007 ωστε γενεσθαι υμας τυπους πασιν τοις πιστευουσιν εν τη μακεδονια και τη αχαια 
52N 001:008 αφ υμων γαρ εξηχηται ο λογος του κυριου ου μονον εν τη μακεδονια και αχαια αλλα και εν παντι τοπω η πιστις υμων η προς τον θεον εξεληλυθεν ωστε μη χρειαν ημας εχειν λαλειν τι 
52N 001:009 αυτοι γαρ περι ημων απαγγελλουσιν οποιαν εισοδον  {VAR1: εχομεν } {VAR2: εσχομεν } προς υμας και πως επεστρεψατε προς τον θεον απο των ειδωλων δουλευειν θεω ζωντι και αληθινω 
52N 001:010 και αναμενειν τον υιον αυτου εκ των ουρανων ον ηγειρεν εκ νεκρων ιησουν τον ρυομενον ημας απο της οργης της ερχομενης 
52N 002:001 αυτοι γαρ οιδατε αδελφοι την εισοδον ημων την προς υμας οτι ου κενη γεγονεν 
52N 002:002 αλλα και προπαθοντες και υβρισθεντες καθως οιδατε εν φιλιπποις επαρρησιασαμεθα εν τω θεω ημων λαλησαι προς υμας το ευαγγελιον του θεου εν πολλω αγωνι 
52N 002:003 η γαρ παρακλησις ημων ουκ εκ πλανης ουδε εξ ακαθαρσιας ουτε εν δολω 
52N 002:004 αλλα καθως δεδοκιμασμεθα υπο του θεου πιστευθηναι το ευαγγελιον ουτως λαλουμεν ουχ ως ανθρωποις αρεσκοντες αλλα τω θεω τω δοκιμαζοντι τας καρδιας ημων 
52N 002:005 ουτε γαρ ποτε εν λογω κολακειας εγενηθημεν καθως οιδατε ουτε εν προφασει πλεονεξιας θεος μαρτυς 
52N 002:006 ουτε ζητουντες εξ ανθρωπων δοξαν ουτε αφ υμων ουτε απ αλλων δυναμενοι εν βαρει ειναι ως χριστου αποστολοι 
52N 002:007 αλλ εγενηθημεν ηπιοι εν μεσω υμων ως αν τροφος θαλπη τα εαυτης τεκνα 
52N 002:008 ουτως ιμειρομενοι υμων ευδοκουμεν μεταδουναι υμιν ου μονον το ευαγγελιον του θεου αλλα και τας εαυτων ψυχας διοτι αγαπητοι ημιν γεγενησθε 
52N 002:009 μνημονευετε γαρ αδελφοι τον κοπον ημων και τον μοχθον νυκτος γαρ και ημερας εργαζομενοι προς το μη επιβαρησαι τινα υμων εκηρυξαμεν εις υμας το ευαγγελιον του θεου 
52N 002:010 υμεις μαρτυρες και ο θεος ως οσιως και δικαιως και αμεμπτως υμιν τοις πιστευουσιν εγενηθημεν 
52N 002:011 καθαπερ οιδατε ως ενα εκαστον υμων ως πατηρ τεκνα εαυτου παρακαλουντες υμας και παραμυθουμενοι 
52N 002:012 και μαρτυρουμενοι εις το περιπατησαι υμας αξιως του θεου του καλουντος υμας εις την εαυτου βασιλειαν και δοξαν 
52N 002:013 δια τουτο και ημεις ευχαριστουμεν τω θεω αδιαλειπτως οτι παραλαβοντες λογον ακοης παρ ημων του θεου εδεξασθε ου λογον ανθρωπων αλλα καθως εστιν αληθως λογον θεου ος και ενεργειται εν υμιν τοις πιστευουσιν 
52N 002:014 υμεις γαρ μιμηται εγενηθητε αδελφοι των εκκλησιων του θεου των ουσων εν τη ιουδαια εν χριστω ιησου οτι ταυτα επαθετε και υμεις υπο των ιδιων συμφυλετων καθως και αυτοι υπο των ιουδαιων 
52N 002:015 των και τον κυριον αποκτειναντων ιησουν και τους ιδιους προφητας και  {VAR1: υμας } {VAR2: ημας } εκδιωξαντων και θεω μη αρεσκοντων και πασιν ανθρωποις εναντιων 
52N 002:016 κωλυοντων ημας τοις εθνεσιν λαλησαι ινα σωθωσιν εις το αναπληρωσαι αυτων τας αμαρτιας παντοτε εφθασεν δε επ αυτους η οργη εις τελος 
52N 002:017 ημεις δε αδελφοι απορφανισθεντες αφ υμων προς καιρον ωρας προσωπω ου καρδια περισσοτερως εσπουδασαμεν το προσωπον υμων ιδειν εν πολλη επιθυμια 
52N 002:018 διο ηθελησαμεν ελθειν προς υμας εγω μεν παυλος και απαξ και δις και ενεκοψεν ημας ο σατανας 
52N 002:019 τις γαρ ημων ελπις η χαρα η στεφανος καυχησεως η ουχι και υμεις εμπροσθεν του κυριου ημων ιησου χριστου εν τη αυτου παρουσια 
52N 002:020 υμεις γαρ εστε η δοξα ημων και η χαρα 
52N 003:001 διο μηκετι στεγοντες ευδοκησαμεν καταλειφθηναι εν αθηναις μονοι 
52N 003:002 και επεμψαμεν τιμοθεον τον αδελφον ημων και διακονον του θεου και συνεργον ημων εν τω ευαγγελιω του χριστου εις το στηριξαι υμας και παρακαλεσαι υμας περι της πιστεως υμων 
52N 003:003 τω μηδενα σαινεσθαι εν ταις θλιψεσιν ταυταις αυτοι γαρ οιδατε οτι εις τουτο κειμεθα 
52N 003:004 και γαρ οτε προς υμας ημεν προελεγομεν υμιν οτι μελλομεν θλιβεσθαι καθως και εγενετο και οιδατε 
52N 003:005 δια τουτο καγω μηκετι στεγων επεμψα εις το γνωναι την πιστιν υμων μηπως επειρασεν υμας ο πειραζων και εις κενον γενηται ο κοπος ημων 
52N 003:006 αρτι δε ελθοντος τιμοθεου προς ημας αφ υμων και ευαγγελισαμενου ημιν την πιστιν και την αγαπην υμων και οτι εχετε μνειαν ημων αγαθην παντοτε επιποθουντες ημας ιδειν καθαπερ και ημεις υμας 
52N 003:007 δια τουτο παρεκληθημεν αδελφοι εφ υμιν επι παση τη θλιψει και αναγκη ημων δια της υμων πιστεως 
52N 003:008 οτι νυν ζωμεν εαν υμεις στηκητε εν κυριω 
52N 003:009 τινα γαρ ευχαριστιαν δυναμεθα τω θεω ανταποδουναι περι υμων επι παση τη χαρα η χαιρομεν δι υμας εμπροσθεν του θεου ημων 
52N 003:010 νυκτος και ημερας υπερ εκπερισσου δεομενοι εις το ιδειν υμων το προσωπον και καταρτισαι τα υστερηματα της πιστεως υμων 
52N 003:011 αυτος δε ο θεος και πατηρ ημων και ο κυριος ημων ιησους χριστος κατευθυναι την οδον ημων προς υμας 
52N 003:012 υμας δε ο κυριος πλεονασαι και περισσευσαι τη αγαπη εις αλληλους και εις παντας καθαπερ και ημεις εις υμας 
52N 003:013 εις το στηριξαι υμων τας καρδιας αμεμπτους εν αγιωσυνη εμπροσθεν του θεου και πατρος ημων εν τη παρουσια του κυριου ημων ιησου χριστου μετα παντων των αγιων αυτου 
52N 004:001 το λοιπον ουν αδελφοι ερωτωμεν υμας και παρακαλουμεν εν κυριω ιησου καθως παρελαβετε παρ ημων το πως δει υμας περιπατειν και αρεσκειν θεω ινα περισσευητε μαλλον 
52N 004:002 οιδατε γαρ τινας παραγγελιας εδωκαμεν υμιν δια του κυριου ιησου 
52N 004:003 τουτο γαρ εστιν θελημα του θεου ο αγιασμος υμων απεχεσθαι υμας απο της πορνειας 
52N 004:004 ειδεναι εκαστον υμων το εαυτου σκευος κτασθαι εν αγιασμω και τιμη 
52N 004:005 μη εν παθει επιθυμιας καθαπερ και τα εθνη τα μη ειδοτα τον θεον 
52N 004:006 το μη υπερβαινειν και πλεονεκτειν εν τω πραγματι τον αδελφον αυτου διοτι εκδικος ο κυριος περι παντων τουτων καθως και προειπαμεν υμιν και διεμαρτυραμεθα 
52N 004:007 ου γαρ εκαλεσεν ημας ο θεος επι ακαθαρσια αλλ εν αγιασμω 
52N 004:008 τοιγαρουν ο αθετων ουκ ανθρωπον αθετει αλλα τον θεον τον και δοντα το πνευμα αυτου το αγιον εις ημας 
52N 004:009 περι δε της φιλαδελφιας ου χρειαν εχετε γραφειν υμιν αυτοι γαρ υμεις θεοδιδακτοι εστε εις το αγαπαν αλληλους 
52N 004:010 και γαρ ποιειτε αυτο εις παντας τους αδελφους τους εν ολη τη μακεδονια παρακαλουμεν δε υμας αδελφοι περισσευειν μαλλον 
52N 004:011 και φιλοτιμεισθαι ησυχαζειν και πρασσειν τα ιδια και εργαζεσθαι ταις ιδιαις χερσιν υμων καθως υμιν παρηγγειλαμεν 
52N 004:012 ινα περιπατητε ευσχημονως προς τους εξω και μηδενος χρειαν εχητε 
52N 004:013 ου θελω δε υμας αγνοειν αδελφοι περι των κεκοιμημενων ινα μη λυπησθε καθως και οι λοιποι οι μη εχοντες ελπιδα 
52N 004:014 ει γαρ πιστευομεν οτι ιησους απεθανεν και ανεστη ουτως και ο θεος τους κοιμηθεντας δια του ιησου αξει συν αυτω 
52N 004:015 τουτο γαρ υμιν λεγομεν εν λογω κυριου οτι ημεις οι ζωντες οι περιλειπομενοι εις την παρουσιαν του κυριου ου μη φθασωμεν τους κοιμηθεντας 
52N 004:016 οτι αυτος ο κυριος εν κελευσματι εν φωνη αρχαγγελου και εν σαλπιγγι θεου καταβησεται απ ουρανου και οι νεκροι εν χριστω αναστησονται πρωτον 
52N 004:017 επειτα ημεις οι ζωντες οι περιλειπομενοι αμα συν αυτοις αρπαγησομεθα εν νεφελαις εις απαντησιν του κυριου εις αερα και ουτως παντοτε συν κυριω εσομεθα 
52N 004:018 ωστε παρακαλειτε αλληλους εν τοις λογοις τουτοις 
52N 005:001 περι δε των χρονων και των καιρων αδελφοι ου χρειαν εχετε υμιν γραφεσθαι 
52N 005:002 αυτοι γαρ ακριβως οιδατε οτι η ημερα κυριου ως κλεπτης εν νυκτι ουτως ερχεται 
52N 005:003 οταν γαρ λεγωσιν ειρηνη και ασφαλεια τοτε αιφνιδιος αυτοις εφισταται ολεθρος ωσπερ η ωδιν τη εν γαστρι εχουση και ου μη εκφυγωσιν 
52N 005:004 υμεις δε αδελφοι ουκ εστε εν σκοτει ινα η ημερα υμας ως κλεπτης καταλαβη 
52N 005:005 παντες υμεις υιοι φωτος εστε και υιοι ημερας ουκ εσμεν νυκτος ουδε σκοτους 
52N 005:006 αρα ουν μη καθευδωμεν ως και οι λοιποι αλλα γρηγορωμεν και νηφωμεν 
52N 005:007 οι γαρ καθευδοντες νυκτος καθευδουσιν και οι μεθυσκομενοι νυκτος μεθυουσιν 
52N 005:008 ημεις δε ημερας οντες νηφωμεν ενδυσαμενοι θωρακα πιστεως και αγαπης και περικεφαλαιαν ελπιδα σωτηριας 
52N 005:009 οτι ουκ εθετο ημας ο θεος εις οργην αλλ εις περιποιησιν σωτηριας δια του κυριου ημων ιησου χριστου 
52N 005:010 του αποθανοντος υπερ ημων ινα ειτε γρηγορωμεν ειτε καθευδωμεν αμα συν αυτω ζησωμεν 
52N 005:011 διο παρακαλειτε αλληλους και οικοδομειτε εις τον ενα καθως και ποιειτε 
52N 005:012 ερωτωμεν δε υμας αδελφοι ειδεναι τους κοπιωντας εν υμιν και προισταμενους υμων εν κυριω και νουθετουντας υμας 
52N 005:013 και ηγεισθαι αυτους υπερ εκπερισσου εν αγαπη δια το εργον αυτων ειρηνευετε εν εαυτοις 
52N 005:014 παρακαλουμεν δε υμας αδελφοι νουθετειτε τους ατακτους παραμυθεισθε τους ολιγοψυχους αντεχεσθε των ασθενων μακροθυμειτε προς παντας 
52N 005:015 ορατε μη τις κακον αντι κακου τινι αποδω αλλα παντοτε το αγαθον διωκετε και εις αλληλους και εις παντας 
52N 005:016 παντοτε χαιρετε 
52N 005:017 αδιαλειπτως προσευχεσθε 
52N 005:018 εν παντι ευχαριστειτε τουτο γαρ θελημα θεου εν χριστω ιησου εις υμας 
52N 005:019 το πνευμα μη σβεννυτε 
52N 005:020 προφητειας μη εξουθενειτε 
52N 005:021 παντα δοκιμαζετε το καλον κατεχετε 
52N 005:022 απο παντος ειδους πονηρου απεχεσθε 
52N 005:023 αυτος δε ο θεος της ειρηνης αγιασαι υμας ολοτελεις και ολοκληρον υμων το πνευμα και η ψυχη και το σωμα αμεμπτως εν τη παρουσια του κυριου ημων ιησου χριστου τηρηθειη 
52N 005:024 πιστος ο καλων υμας ος και ποιησει 
52N 005:025 αδελφοι προσευχεσθε περι ημων 
52N 005:026 ασπασασθε τους αδελφους παντας εν φιληματι αγιω 
52N 005:027 ορκιζω υμας τον κυριον αναγνωσθηναι την επιστολην πασιν τοις αγιοις αδελφοις 
52N 005:028 η χαρις του κυριου ημων ιησου χριστου μεθ υμων αμην [προς θεσσαλονικεις πρωτη εγραφη απο αθηνων] 
53N 001:001 παυλος και σιλουανος και τιμοθεος τη εκκλησια θεσσαλονικεων εν θεω πατρι ημων και κυριω ιησου χριστω 
53N 001:002 χαρις υμιν και ειρηνη απο θεου πατρος ημων και κυριου ιησου χριστου 
53N 001:003 ευχαριστειν οφειλομεν τω θεω παντοτε περι υμων αδελφοι καθως αξιον εστιν οτι υπεραυξανει η πιστις υμων και πλεοναζει η αγαπη ενος εκαστου παντων υμων εις αλληλους 
53N 001:004 ωστε ημας αυτους εν υμιν καυχασθαι εν ταις εκκλησιαις του θεου υπερ της υπομονης υμων και πιστεως εν πασιν τοις διωγμοις υμων και ταις θλιψεσιν αις ανεχεσθε 
53N 001:005 ενδειγμα της δικαιας κρισεως του θεου εις το καταξιωθηναι υμας της βασιλειας του θεου υπερ ης και πασχετε 
53N 001:006 ειπερ δικαιον παρα θεω ανταποδουναι τοις θλιβουσιν υμας θλιψιν 
53N 001:007 και υμιν τοις θλιβομενοις ανεσιν μεθ ημων εν τη αποκαλυψει του κυριου ιησου απ ουρανου μετ αγγελων δυναμεως αυτου 
53N 001:008 εν πυρι φλογος διδοντος εκδικησιν τοις μη ειδοσιν θεον και τοις μη υπακουουσιν τω ευαγγελιω του κυριου ημων ιησου χριστου 
53N 001:009 οιτινες δικην τισουσιν ολεθρον αιωνιον απο προσωπου του κυριου και απο της δοξης της ισχυος αυτου 
53N 001:010 οταν ελθη ενδοξασθηναι εν τοις αγιοις αυτου και θαυμασθηναι εν πασιν τοις πιστευουσιν οτι επιστευθη το μαρτυριον ημων εφ υμας εν τη ημερα εκεινη 
53N 001:011 εις ο και προσευχομεθα παντοτε περι υμων ινα υμας αξιωση της κλησεως ο θεος ημων και πληρωση πασαν ευδοκιαν αγαθωσυνης και εργον πιστεως εν δυναμει 
53N 001:012 οπως ενδοξασθη το ονομα του κυριου ημων ιησου χριστου εν υμιν και υμεις εν αυτω κατα την χαριν του θεου ημων και κυριου ιησου χριστου 
53N 002:001 ερωτωμεν δε υμας αδελφοι υπερ της παρουσιας του κυριου ημων ιησου χριστου και ημων επισυναγωγης επ αυτον 
53N 002:002 εις το μη ταχεως σαλευθηναι υμας απο του νοος μητε θροεισθαι μητε δια πνευματος μητε δια λογου μητε δι επιστολης ως δι ημων ως οτι ενεστηκεν η ημερα του χριστου 
53N 002:003 μη τις υμας εξαπατηση κατα μηδενα τροπον οτι εαν μη ελθη η αποστασια πρωτον και αποκαλυφθη ο ανθρωπος της αμαρτιας ο υιος της απωλειας 
53N 002:004 ο αντικειμενος και υπεραιρομενος επι  {VAR1: παντα } {VAR2: παν το } λεγομενον θεον η σεβασμα ωστε αυτον εις τον ναον του θεου ως θεον καθισαι αποδεικνυντα εαυτον οτι εστιν θεος 
53N 002:005 ου μνημονευετε οτι ετι ων προς υμας ταυτα ελεγον υμιν 
53N 002:006 και νυν το κατεχον οιδατε εις το αποκαλυφθηναι αυτον εν τω εαυτου καιρω 
53N 002:007 το γαρ μυστηριον ηδη ενεργειται της ανομιας μονον ο κατεχων αρτι εως εκ μεσου γενηται 
53N 002:008 και τοτε αποκαλυφθησεται ο ανομος ον ο κυριος αναλωσει τω πνευματι του στοματος αυτου και καταργησει τη επιφανεια της παρουσιας αυτου 
53N 002:009 ου εστιν η παρουσια κατ ενεργειαν του σατανα εν παση δυναμει και σημειοις και τερασιν ψευδους 
53N 002:010 και εν παση απατη της αδικιας εν τοις απολλυμενοις ανθ ων την αγαπην της αληθειας ουκ εδεξαντο εις το σωθηναι αυτους 
53N 002:011 και δια τουτο πεμψει αυτοις ο θεος ενεργειαν πλανης εις το πιστευσαι αυτους τω ψευδει 
53N 002:012 ινα κριθωσιν παντες οι μη πιστευσαντες τη αληθεια αλλ ευδοκησαντες εν τη αδικια 
53N 002:013 ημεις δε οφειλομεν ευχαριστειν τω θεω παντοτε περι υμων αδελφοι ηγαπημενοι υπο κυριου οτι ειλετο υμας ο θεος απ αρχης εις σωτηριαν εν αγιασμω πνευματος και πιστει αληθειας 
53N 002:014 εις ο εκαλεσεν υμας δια του ευαγγελιου ημων εις περιποιησιν δοξης του κυριου ημων ιησου χριστου 
53N 002:015 αρα ουν αδελφοι στηκετε και κρατειτε τας παραδοσεις ας εδιδαχθητε ειτε δια λογου ειτε δι επιστολης ημων 
53N 002:016 αυτος δε ο κυριος ημων ιησους χριστος και ο θεος και πατηρ ημων ο αγαπησας ημας και δους παρακλησιν αιωνιαν και ελπιδα αγαθην εν χαριτι 
53N 002:017 παρακαλεσαι υμων τας καρδιας και στηριξαι υμας εν παντι λογω και εργω αγαθω 
53N 003:001 το λοιπον προσευχεσθε αδελφοι περι ημων ινα ο λογος του κυριου τρεχη και δοξαζηται καθως και προς υμας 
53N 003:002 και ινα ρυσθωμεν απο των ατοπων και πονηρων ανθρωπων ου γαρ παντων η πιστις 
53N 003:003 πιστος δε εστιν ο κυριος ος στηριξει υμας και φυλαξει απο του πονηρου 
53N 003:004 πεποιθαμεν δε εν κυριω εφ υμας οτι α παραγγελλομεν υμιν και ποιειτε και ποιησετε 
53N 003:005 ο δε κυριος κατευθυναι υμων τας καρδιας εις την αγαπην του θεου και  {VAR1: εις υπομονην } {VAR2: εις την υπομονην } του χριστου 
53N 003:006 παραγγελλομεν δε υμιν αδελφοι εν ονοματι του κυριου ημων ιησου χριστου στελλεσθαι υμας απο παντος αδελφου ατακτως περιπατουντος και μη κατα την παραδοσιν ην παρελαβεν παρ ημων 
53N 003:007 αυτοι γαρ οιδατε πως δει μιμεισθαι ημας οτι ουκ ητακτησαμεν εν υμιν 
53N 003:008 ουδε δωρεαν αρτον εφαγομεν παρα τινος αλλ εν κοπω και μοχθω νυκτα και ημεραν εργαζομενοι προς το μη επιβαρησαι τινα υμων 
53N 003:009 ουχ οτι ουκ εχομεν εξουσιαν αλλ ινα εαυτους τυπον δωμεν υμιν εις το μιμεισθαι ημας 
53N 003:010 και γαρ οτε ημεν προς υμας τουτο παρηγγελλομεν υμιν οτι ει τις ου θελει εργαζεσθαι μηδε εσθιετω 
53N 003:011 ακουομεν γαρ τινας περιπατουντας εν υμιν ατακτως μηδεν εργαζομενους αλλα περιεργαζομενους 
53N 003:012 τοις δε τοιουτοις παραγγελλομεν και παρακαλουμεν δια του κυριου ημων ιησου χριστου ινα μετα ησυχιας εργαζομενοι τον εαυτων αρτον εσθιωσιν 
53N 003:013 υμεις δε αδελφοι μη εκκακησητε καλοποιουντες 
53N 003:014 ει δε τις ουχ υπακουει τω λογω ημων δια της επιστολης τουτον σημειουσθε και μη συναναμιγνυσθε αυτω ινα εντραπη 
53N 003:015 και μη ως εχθρον ηγεισθε αλλα νουθετειτε ως αδελφον 
53N 003:016 αυτος δε ο κυριος της ειρηνης δωη υμιν την ειρηνην δια παντος εν παντι τροπω ο κυριος μετα παντων υμων 
53N 003:017 ο ασπασμος τη εμη χειρι παυλου ο εστιν σημειον εν παση επιστολη ουτως γραφω 
53N 003:018 η χαρις του κυριου ημων ιησου χριστου μετα παντων υμων αμην [προς θεσσαλονικεις δευτερα εγραφη απο αθηνων] 
54N 001:001 παυλος αποστολος ιησου χριστου κατ επιταγην θεου σωτηρος ημων και κυριου ιησου χριστου της ελπιδος ημων 
54N 001:002 τιμοθεω γνησιω τεκνω εν πιστει χαρις ελεος ειρηνη απο θεου πατρος ημων και  {VAR1: χριστου ιησου } {VAR2: ιησου χριστου } του κυριου ημων 
54N 001:003 καθως παρεκαλεσα σε προσμειναι εν εφεσω πορευομενος εις μακεδονιαν ινα παραγγειλης τισιν μη ετεροδιδασκαλειν 
54N 001:004 μηδε προσεχειν μυθοις και γενεαλογιαις απεραντοις αιτινες ζητησεις παρεχουσιν μαλλον η  {VAR1: οικονομιαν } {VAR2: οικοδομιαν } θεου την εν πιστει 
54N 001:005 το δε τελος της παραγγελιας εστιν αγαπη εκ καθαρας καρδιας και συνειδησεως αγαθης και πιστεως ανυποκριτου 
54N 001:006 ων τινες αστοχησαντες εξετραπησαν εις ματαιολογιαν 
54N 001:007 θελοντες ειναι νομοδιδασκαλοι μη νοουντες μητε α λεγουσιν μητε περι τινων διαβεβαιουνται 
54N 001:008 οιδαμεν δε οτι καλος ο νομος εαν τις αυτω νομιμως χρηται 
54N 001:009 ειδως τουτο οτι δικαιω νομος ου κειται ανομοις δε και ανυποτακτοις ασεβεσιν και αμαρτωλοις ανοσιοις και βεβηλοις πατραλωαις και μητραλωαις ανδροφονοις 
54N 001:010 πορνοις αρσενοκοιταις ανδραποδισταις ψευσταις επιορκοις και ει τι ετερον τη υγιαινουση διδασκαλια αντικειται 
54N 001:011 κατα το ευαγγελιον της δοξης του μακαριου θεου ο επιστευθην εγω 
54N 001:012 και χαριν εχω τω ενδυναμωσαντι με χριστω ιησου τω κυριω ημων οτι πιστον με ηγησατο θεμενος εις διακονιαν 
54N 001:013 τον προτερον οντα βλασφημον και διωκτην και υβριστην αλλ ηλεηθην οτι αγνοων εποιησα εν απιστια 
54N 001:014 υπερεπλεονασεν δε η χαρις του κυριου ημων μετα πιστεως και αγαπης της εν χριστω ιησου 
54N 001:015 πιστος ο λογος και πασης αποδοχης αξιος οτι χριστος ιησους ηλθεν εις τον κοσμον αμαρτωλους σωσαι ων πρωτος ειμι εγω 
54N 001:016 αλλα δια τουτο ηλεηθην ινα εν εμοι πρωτω ενδειξηται ιησους χριστος την πασαν μακροθυμιαν προς υποτυπωσιν των μελλοντων πιστευειν επ αυτω εις ζωην αιωνιον 
54N 001:017 τω δε βασιλει των αιωνων αφθαρτω αορατω μονω σοφω θεω τιμη και δοξα εις τους αιωνας των αιωνων αμην 
54N 001:018 ταυτην την παραγγελιαν παρατιθεμαι σοι τεκνον τιμοθεε κατα τας προαγουσας επι σε προφητειας ινα στρατευη εν αυταις την καλην στρατειαν 
54N 001:019 εχων πιστιν και αγαθην συνειδησιν ην τινες απωσαμενοι περι την πιστιν εναυαγησαν 
54N 001:020 ων εστιν υμεναιος και αλεξανδρος ους παρεδωκα τω σατανα ινα παιδευθωσιν μη βλασφημειν 
54N 002:001 παρακαλω ουν πρωτον παντων ποιεισθαι δεησεις προσευχας εντευξεις ευχαριστιας υπερ παντων ανθρωπων 
54N 002:002 υπερ βασιλεων και παντων των εν υπεροχη οντων ινα ηρεμον και ησυχιον βιον διαγωμεν εν παση ευσεβεια και σεμνοτητι 
54N 002:003 τουτο γαρ καλον και αποδεκτον ενωπιον του σωτηρος ημων θεου 
54N 002:004 ος παντας ανθρωπους θελει σωθηναι και εις επιγνωσιν αληθειας ελθειν 
54N 002:005 εις γαρ θεος εις και μεσιτης θεου και ανθρωπων ανθρωπος χριστος ιησους 
54N 002:006 ο δους εαυτον αντιλυτρον υπερ παντων το μαρτυριον καιροις ιδιοις 
54N 002:007 εις ο ετεθην εγω κηρυξ και αποστολος αληθειαν λεγω εν χριστω ου ψευδομαι διδασκαλος εθνων εν πιστει και αληθεια 
54N 002:008 βουλομαι ουν προσευχεσθαι τους ανδρας εν παντι τοπω επαιροντας οσιους χειρας χωρις οργης και διαλογισμου 
54N 002:009 ωσαυτως και τας γυναικας εν καταστολη κοσμιω μετα αιδους και σωφροσυνης κοσμειν εαυτας μη εν πλεγμασιν η χρυσω η μαργαριταις η ιματισμω πολυτελει 
54N 002:010 αλλ ο πρεπει γυναιξιν επαγγελλομεναις θεοσεβειαν δι εργων αγαθων 
54N 002:011 γυνη εν ησυχια μανθανετω εν παση υποταγη 
54N 002:012 γυναικι δε διδασκειν ουκ επιτρεπω ουδε αυθεντειν ανδρος αλλ ειναι εν ησυχια 
54N 002:013 αδαμ γαρ πρωτος επλασθη ειτα ευα 
54N 002:014 και αδαμ ουκ ηπατηθη η δε γυνη απατηθεισα εν παραβασει γεγονεν 
54N 002:015 σωθησεται δε δια της τεκνογονιας εαν μεινωσιν εν πιστει και αγαπη και αγιασμω μετα σωφροσυνης 
54N 003:001 πιστος ο λογος ει τις επισκοπης ορεγεται καλου εργου επιθυμει 
54N 003:002 δει ουν τον επισκοπον ανεπιληπτον ειναι μιας γυναικος ανδρα  {VAR1: νηφαλεον } {VAR2: νηφαλιον } σωφρονα κοσμιον φιλοξενον διδακτικον 
54N 003:003 μη παροινον μη πληκτην μη αισχροκερδη αλλ επιεικη αμαχον αφιλαργυρον 
54N 003:004 του ιδιου οικου καλως προισταμενον τεκνα εχοντα εν υποταγη μετα πασης σεμνοτητος 
54N 003:005 ει δε τις του ιδιου οικου προστηναι ουκ οιδεν πως εκκλησιας θεου επιμελησεται 
54N 003:006 μη νεοφυτον ινα μη τυφωθεις εις κριμα εμπεση του διαβολου 
54N 003:007 δει δε αυτον και μαρτυριαν καλην εχειν απο των εξωθεν ινα μη εις ονειδισμον εμπεση και παγιδα του διαβολου 
54N 003:008 διακονους ωσαυτως σεμνους μη διλογους μη οινω πολλω προσεχοντας μη αισχροκερδεις 
54N 003:009 εχοντας το μυστηριον της πιστεως εν καθαρα συνειδησει 
54N 003:010 και ουτοι δε δοκιμαζεσθωσαν πρωτον ειτα διακονειτωσαν ανεγκλητοι οντες 
54N 003:011 γυναικας ωσαυτως σεμνας μη διαβολους  {VAR1: νηφαλεους } {VAR2: νηφαλιους } πιστας εν πασιν 
54N 003:012 διακονοι εστωσαν μιας γυναικος ανδρες τεκνων καλως προισταμενοι και των ιδιων οικων 
54N 003:013 οι γαρ καλως διακονησαντες βαθμον εαυτοις καλον περιποιουνται και πολλην παρρησιαν εν πιστει τη εν χριστω ιησου 
54N 003:014 ταυτα σοι γραφω ελπιζων ελθειν προς σε ταχιον 
54N 003:015 εαν δε βραδυνω ινα ειδης πως δει εν οικω θεου αναστρεφεσθαι ητις εστιν εκκλησια θεου ζωντος στυλος και εδραιωμα της αληθειας 
54N 003:016 και ομολογουμενως μεγα εστιν το της ευσεβειας μυστηριον θεος εφανερωθη εν σαρκι εδικαιωθη εν πνευματι ωφθη αγγελοις εκηρυχθη εν εθνεσιν επιστευθη εν κοσμω ανεληφθη εν δοξη 
54N 004:001 το δε πνευμα ρητως λεγει οτι εν υστεροις καιροις αποστησονται τινες της πιστεως προσεχοντες πνευμασιν πλανοις και διδασκαλιαις δαιμονιων 
54N 004:002 εν υποκρισει ψευδολογων κεκαυτηριασμενων την ιδιαν συνειδησιν 
54N 004:003 κωλυοντων γαμειν απεχεσθαι βρωματων α ο θεος εκτισεν εις μεταληψιν μετα ευχαριστιας τοις πιστοις και επεγνωκοσιν την αληθειαν 
54N 004:004 οτι παν κτισμα θεου καλον και ουδεν αποβλητον μετα ευχαριστιας λαμβανομενον 
54N 004:005 αγιαζεται γαρ δια λογου θεου και εντευξεως 
54N 004:006 ταυτα υποτιθεμενος τοις αδελφοις καλος εση διακονος ιησου χριστου εντρεφομενος τοις λογοις της πιστεως και της καλης διδασκαλιας η παρηκολουθηκας 
54N 004:007 τους δε βεβηλους και γραωδεις μυθους παραιτου γυμναζε δε σεαυτον προς ευσεβειαν 
54N 004:008 η γαρ σωματικη γυμνασια προς ολιγον εστιν ωφελιμος η δε ευσεβεια προς παντα ωφελιμος εστιν επαγγελιαν εχουσα ζωης της νυν και της μελλουσης 
54N 004:009 πιστος ο λογος και πασης αποδοχης αξιος 
54N 004:010 εις τουτο γαρ και κοπιωμεν και ονειδιζομεθα οτι ηλπικαμεν επι θεω ζωντι ος εστιν σωτηρ παντων ανθρωπων μαλιστα πιστων 
54N 004:011 παραγγελλε ταυτα και διδασκε 
54N 004:012 μηδεις σου της νεοτητος καταφρονειτω αλλα τυπος γινου των πιστων εν λογω εν αναστροφη εν αγαπη εν πνευματι εν πιστει εν αγνεια 
54N 004:013 εως ερχομαι προσεχε τη αναγνωσει τη παρακλησει τη διδασκαλια 
54N 004:014 μη αμελει του εν σοι χαρισματος ο εδοθη σοι δια προφητειας μετα επιθεσεως των χειρων του πρεσβυτεριου 
54N 004:015 ταυτα μελετα εν τουτοις ισθι ινα σου η προκοπη φανερα η εν πασιν 
54N 004:016 επεχε σεαυτω και τη διδασκαλια επιμενε αυτοις τουτο γαρ ποιων και σεαυτον σωσεις και τους ακουοντας σου 
54N 005:001 πρεσβυτερω μη επιπληξης αλλα παρακαλει ως πατερα νεωτερους ως αδελφους 
54N 005:002 πρεσβυτερας ως μητερας νεωτερας ως αδελφας εν παση αγνεια 
54N 005:003 χηρας τιμα τας οντως χηρας 
54N 005:004 ει δε τις χηρα τεκνα η εκγονα εχει μανθανετωσαν πρωτον τον ιδιον οικον ευσεβειν και αμοιβας αποδιδοναι τοις προγονοις τουτο γαρ εστιν καλον και αποδεκτον ενωπιον του θεου 
54N 005:005 η δε οντως χηρα και μεμονωμενη ηλπικεν επι τον θεον και προσμενει ταις δεησεσιν και ταις προσευχαις νυκτος και ημερας 
54N 005:006 η δε σπαταλωσα ζωσα τεθνηκεν 
54N 005:007 και ταυτα παραγγελλε ινα ανεπιληπτοι ωσιν 
54N 005:008 ει δε τις των ιδιων και μαλιστα των οικειων ου προνοει την πιστιν ηρνηται και εστιν απιστου χειρων 
54N 005:009 χηρα καταλεγεσθω μη ελαττον ετων εξηκοντα γεγονυια ενος ανδρος γυνη 
54N 005:010 εν εργοις καλοις μαρτυρουμενη ει ετεκνοτροφησεν ει εξενοδοχησεν ει αγιων ποδας ενιψεν ει θλιβομενοις επηρκεσεν ει παντι εργω αγαθω επηκολουθησεν 
54N 005:011 νεωτερας δε χηρας παραιτου οταν γαρ καταστρηνιασωσιν του χριστου γαμειν θελουσιν 
54N 005:012 εχουσαι κριμα οτι την πρωτην πιστιν ηθετησαν 
54N 005:013 αμα δε και αργαι μανθανουσιν περιερχομεναι τας οικιας ου μονον δε αργαι αλλα και φλυαροι και περιεργοι λαλουσαι τα μη δεοντα 
54N 005:014 βουλομαι ουν νεωτερας γαμειν τεκνογονειν οικοδεσποτειν μηδεμιαν αφορμην διδοναι τω αντικειμενω λοιδοριας χαριν 
54N 005:015 ηδη γαρ τινες εξετραπησαν οπισω του σατανα 
54N 005:016 ει τις πιστος η πιστη εχει χηρας επαρκειτω αυταις και μη βαρεισθω η εκκλησια ινα ταις οντως χηραις επαρκεση 
54N 005:017 οι καλως προεστωτες πρεσβυτεροι διπλης τιμης αξιουσθωσαν μαλιστα οι κοπιωντες εν λογω και διδασκαλια 
54N 005:018 λεγει γαρ η γραφη βουν αλοωντα ου φιμωσεις και αξιος ο εργατης του μισθου αυτου 
54N 005:019 κατα πρεσβυτερου κατηγοριαν μη παραδεχου εκτος ει μη επι δυο η τριων μαρτυρων 
54N 005:020 τους αμαρτανοντας ενωπιον παντων ελεγχε ινα και οι λοιποι φοβον εχωσιν 
54N 005:021 διαμαρτυρομαι ενωπιον του θεου και κυριου ιησου χριστου και των εκλεκτων αγγελων ινα ταυτα φυλαξης χωρις προκριματος μηδεν ποιων κατα προσκλισιν 
54N 005:022 χειρας ταχεως μηδενι επιτιθει μηδε κοινωνει αμαρτιαις αλλοτριαις σεαυτον αγνον τηρει 
54N 005:023 μηκετι υδροποτει αλλ οινω ολιγω χρω δια τον στομαχον σου και τας πυκνας σου ασθενειας 
54N 005:024 τινων ανθρωπων αι αμαρτιαι προδηλοι εισιν προαγουσαι εις κρισιν τισιν δε και επακολουθουσιν 
54N 005:025 ωσαυτως και τα καλα εργα προδηλα εστιν και τα αλλως εχοντα κρυβηναι ου δυναται 
54N 006:001 οσοι εισιν υπο ζυγον δουλοι τους ιδιους δεσποτας πασης τιμης αξιους ηγεισθωσαν ινα μη το ονομα του θεου και η διδασκαλια βλασφημηται 
54N 006:002 οι δε πιστους εχοντες δεσποτας μη καταφρονειτωσαν οτι αδελφοι εισιν αλλα μαλλον δουλευετωσαν οτι πιστοι εισιν και αγαπητοι οι της ευεργεσιας αντιλαμβανομενοι ταυτα διδασκε και παρακαλει 
54N 006:003 ει τις ετεροδιδασκαλει και μη προσερχεται υγιαινουσιν λογοις τοις του κυριου ημων ιησου χριστου και τη κατ ευσεβειαν διδασκαλια 
54N 006:004 τετυφωται μηδεν επισταμενος αλλα νοσων περι ζητησεις και λογομαχιας εξ ων γινεται φθονος ερις βλασφημιαι υπονοιαι πονηραι 
54N 006:005 παραδιατριβαι διεφθαρμενων ανθρωπων τον νουν και απεστερημενων της αληθειας νομιζοντων πορισμον ειναι την ευσεβειαν αφιστασο απο των τοιουτων 
54N 006:006 εστιν δε πορισμος μεγας η ευσεβεια μετα αυταρκειας 
54N 006:007 ουδεν γαρ εισηνεγκαμεν εις τον κοσμον δηλον οτι ουδε εξενεγκειν τι δυναμεθα 
54N 006:008 εχοντες δε διατροφας και σκεπασματα τουτοις αρκεσθησομεθα 
54N 006:009 οι δε βουλομενοι πλουτειν εμπιπτουσιν εις πειρασμον και παγιδα και επιθυμιας πολλας ανοητους και βλαβερας αιτινες βυθιζουσιν τους ανθρωπους εις ολεθρον και απωλειαν 
54N 006:010 ριζα γαρ παντων των κακων εστιν η φιλαργυρια ης τινες ορεγομενοι απεπλανηθησαν απο της πιστεως και εαυτους περιεπειραν οδυναις πολλαις 
54N 006:011 συ δε ω ανθρωπε του θεου ταυτα φευγε διωκε δε δικαιοσυνην ευσεβειαν πιστιν αγαπην υπομονην πραοτητα 
54N 006:012 αγωνιζου τον καλον αγωνα της πιστεως επιλαβου της αιωνιου ζωης εις ην και εκληθης και ωμολογησας την καλην ομολογιαν ενωπιον πολλων μαρτυρων 
54N 006:013 παραγγελλω σοι ενωπιον του θεου του ζωοποιουντος τα παντα και χριστου ιησου του μαρτυρησαντος επι ποντιου πιλατου την καλην ομολογιαν 
54N 006:014 τηρησαι σε την εντολην ασπιλον ανεπιληπτον μεχρι της επιφανειας του κυριου ημων ιησου χριστου 
54N 006:015 ην καιροις ιδιοις δειξει ο μακαριος και μονος δυναστης ο βασιλευς των βασιλευοντων και κυριος των κυριευοντων 
54N 006:016 ο μονος εχων αθανασιαν φως οικων απροσιτον ον ειδεν ουδεις ανθρωπων ουδε ιδειν δυναται ω τιμη και κρατος αιωνιον αμην 
54N 006:017 τοις πλουσιοις εν τω νυν αιωνι παραγγελλε μη υψηλοφρονειν μηδε ηλπικεναι επι πλουτου αδηλοτητι αλλ εν τω θεω τω ζωντι τω παρεχοντι ημιν πλουσιως παντα εις απολαυσιν 
54N 006:018 αγαθοεργειν πλουτειν εν εργοις καλοις ευμεταδοτους ειναι κοινωνικους 
54N 006:019 αποθησαυριζοντας εαυτοις θεμελιον καλον εις το μελλον ινα επιλαβωνται της αιωνιου ζωης 
54N 006:020 ω τιμοθεε την παρακαταθηκην φυλαξον εκτρεπομενος τας βεβηλους κενοφωνιας και αντιθεσεις της ψευδωνυμου γνωσεως 
54N 006:021 ην τινες επαγγελλομενοι περι την πιστιν ηστοχησαν η χαρις μετα σου αμην [προς τιμοθεον πρωτη εγραφη απο λαοδικειας ητις εστιν μητροπολις φρυγιας της πακατιανης] 
55N 001:001 παυλος αποστολος ιησου χριστου δια θεληματος θεου κατ επαγγελιαν ζωης της εν χριστω ιησου 
55N 001:002 τιμοθεω αγαπητω τεκνω χαρις ελεος ειρηνη απο θεου πατρος και χριστου ιησου του κυριου ημων 
55N 001:003 χαριν εχω τω θεω ω λατρευω απο προγονων εν καθαρα συνειδησει ως αδιαλειπτον εχω την περι σου μνειαν εν ταις δεησεσιν μου νυκτος και ημερας 
55N 001:004 επιποθων σε ιδειν μεμνημενος σου των δακρυων ινα χαρας πληρωθω 
55N 001:005 υπομνησιν λαμβανων της εν σοι ανυποκριτου πιστεως ητις ενωκησεν πρωτον εν τη μαμμη σου λωιδι και τη μητρι σου  {VAR1: ευνεικη } {VAR2: ευνικη } πεπεισμαι δε οτι και εν σοι 
55N 001:006 δι ην αιτιαν αναμιμνησκω σε αναζωπυρειν το χαρισμα του θεου ο εστιν εν σοι δια της επιθεσεως των χειρων μου 
55N 001:007 ου γαρ εδωκεν ημιν ο θεος πνευμα δειλιας αλλα δυναμεως και αγαπης και σωφρονισμου 
55N 001:008 μη ουν επαισχυνθης το μαρτυριον του κυριου ημων μηδε εμε τον δεσμιον αυτου αλλα συγκακοπαθησον τω ευαγγελιω κατα δυναμιν θεου 
55N 001:009 του σωσαντος ημας και καλεσαντος κλησει αγια ου κατα τα εργα ημων αλλα κατ ιδιαν προθεσιν και χαριν την δοθεισαν ημιν εν χριστω ιησου προ χρονων αιωνιων 
55N 001:010 φανερωθεισαν δε νυν δια της επιφανειας του σωτηρος ημων ιησου χριστου καταργησαντος μεν τον θανατον φωτισαντος δε ζωην και αφθαρσιαν δια του ευαγγελιου 
55N 001:011 εις ο ετεθην εγω κηρυξ και αποστολος και διδασκαλος εθνων 
55N 001:012 δι ην αιτιαν και ταυτα πασχω αλλ ουκ επαισχυνομαι οιδα γαρ ω πεπιστευκα και πεπεισμαι οτι δυνατος εστιν την παραθηκην μου φυλαξαι εις εκεινην την ημεραν 
55N 001:013 υποτυπωσιν εχε υγιαινοντων λογων ων παρ εμου ηκουσας εν πιστει και αγαπη τη εν χριστω ιησου 
55N 001:014 την καλην παρακαταθηκην φυλαξον δια πνευματος αγιου του ενοικουντος εν ημιν 
55N 001:015 οιδας τουτο οτι απεστραφησαν με παντες οι εν τη ασια ων εστιν φυγελλος και ερμογενης 
55N 001:016 δωη ελεος ο κυριος τω ονησιφορου οικω οτι πολλακις με ανεψυξεν και την αλυσιν μου ουκ επησχυνθη 
55N 001:017 αλλα γενομενος εν ρωμη σπουδαιοτερον εζητησεν με και ευρεν 
55N 001:018 δωη αυτω ο κυριος ευρειν ελεος παρα κυριου εν εκεινη τη ημερα και οσα εν εφεσω διηκονησεν βελτιον συ γινωσκεις 
55N 002:001 συ ουν τεκνον μου ενδυναμου εν τη χαριτι τη εν χριστω ιησου 
55N 002:002 και α ηκουσας παρ εμου δια πολλων μαρτυρων ταυτα παραθου πιστοις ανθρωποις οιτινες ικανοι εσονται και ετερους διδαξαι 
55N 002:003 συ ουν κακοπαθησον ως καλος στρατιωτης ιησου χριστου 
55N 002:004 ουδεις στρατευομενος εμπλεκεται ταις του βιου πραγματειαις ινα τω στρατολογησαντι αρεση 
55N 002:005 εαν δε και αθλη τις ου στεφανουται εαν μη νομιμως αθληση 
55N 002:006 τον κοπιωντα γεωργον δει πρωτον των καρπων μεταλαμβανειν 
55N 002:007 νοει α λεγω δωη γαρ σοι ο κυριος συνεσιν εν πασιν 
55N 002:008 μνημονευε ιησουν χριστον εγηγερμενον εκ νεκρων εκ σπερματος δαβιδ κατα το ευαγγελιον μου 
55N 002:009 εν ω κακοπαθω μεχρι δεσμων ως κακουργος αλλ ο λογος του θεου ου δεδεται 
55N 002:010 δια τουτο παντα υπομενω δια τους εκλεκτους ινα και αυτοι σωτηριας τυχωσιν της εν χριστω ιησου μετα δοξης αιωνιου 
55N 002:011 πιστος ο λογος ει γαρ συναπεθανομεν και συζησομεν 
55N 002:012 ει υπομενομεν και συμβασιλευσομεν ει αρνουμεθα κακεινος αρνησεται ημας 
55N 002:013 ει απιστουμεν εκεινος πιστος μενει αρνησασθαι εαυτον ου δυναται 
55N 002:014 ταυτα υπομιμνησκε διαμαρτυρομενος ενωπιον του κυριου μη λογομαχειν εις ουδεν χρησιμον επι καταστροφη των ακουοντων 
55N 002:015 σπουδασον σεαυτον δοκιμον παραστησαι τω θεω εργατην ανεπαισχυντον ορθοτομουντα τον λογον της αληθειας 
55N 002:016 τας δε βεβηλους κενοφωνιας περιιστασο επι πλειον γαρ προκοψουσιν ασεβειας 
55N 002:017 και ο λογος αυτων ως γαγγραινα νομην εξει ων εστιν υμεναιος και φιλητος 
55N 002:018 οιτινες περι την αληθειαν ηστοχησαν λεγοντες την αναστασιν ηδη γεγονεναι και ανατρεπουσιν την τινων πιστιν 
55N 002:019 ο μεντοι στερεος θεμελιος του θεου εστηκεν εχων την σφραγιδα ταυτην εγνω κυριος τους οντας αυτου και αποστητω απο αδικιας πας ο ονομαζων το ονομα χριστου 
55N 002:020 εν μεγαλη δε οικια ουκ εστιν μονον σκευη χρυσα και αργυρα αλλα και ξυλινα και οστρακινα και α μεν εις τιμην α δε εις ατιμιαν 
55N 002:021 εαν ουν τις εκκαθαρη εαυτον απο τουτων εσται σκευος εις τιμην ηγιασμενον και ευχρηστον τω δεσποτη εις παν εργον αγαθον ητοιμασμενον 
55N 002:022 τας δε νεωτερικας επιθυμιας φευγε διωκε δε δικαιοσυνην πιστιν αγαπην ειρηνην μετα των επικαλουμενων τον κυριον εκ καθαρας καρδιας 
55N 002:023 τας δε μωρας και απαιδευτους ζητησεις παραιτου ειδως οτι γεννωσιν μαχας 
55N 002:024 δουλον δε κυριου ου δει μαχεσθαι αλλ ηπιον ειναι προς παντας διδακτικον ανεξικακον 
55N 002:025 εν πραοτητι παιδευοντα τους αντιδιατιθεμενους μηποτε δω αυτοις ο θεος μετανοιαν εις επιγνωσιν αληθειας 
55N 002:026 και ανανηψωσιν εκ της του διαβολου παγιδος εζωγρημενοι υπ αυτου εις το εκεινου θελημα 
55N 003:001 τουτο δε γινωσκε οτι εν εσχαταις ημεραις ενστησονται καιροι χαλεποι 
55N 003:002 εσονται γαρ οι ανθρωποι φιλαυτοι φιλαργυροι αλαζονες υπερηφανοι βλασφημοι γονευσιν απειθεις αχαριστοι ανοσιοι 
55N 003:003 αστοργοι ασπονδοι διαβολοι ακρατεις ανημεροι αφιλαγαθοι 
55N 003:004 προδοται προπετεις τετυφωμενοι φιληδονοι μαλλον η φιλοθεοι 
55N 003:005 εχοντες μορφωσιν ευσεβειας την δε δυναμιν αυτης ηρνημενοι και τουτους αποτρεπου 
55N 003:006 εκ τουτων γαρ εισιν οι ενδυνοντες εις τας οικιας και αιχμαλωτευοντες τα γυναικαρια σεσωρευμενα αμαρτιαις αγομενα επιθυμιαις ποικιλαις 
55N 003:007 παντοτε μανθανοντα και μηδεποτε εις επιγνωσιν αληθειας ελθειν δυναμενα 
55N 003:008 ον τροπον δε ιαννης και ιαμβρης αντεστησαν μωυσει ουτως και ουτοι ανθιστανται τη αληθεια ανθρωποι κατεφθαρμενοι τον νουν αδοκιμοι περι την πιστιν 
55N 003:009 αλλ ου προκοψουσιν επι πλειον η γαρ ανοια αυτων εκδηλος εσται πασιν ως και η εκεινων εγενετο 
55N 003:010 συ δε παρηκολουθηκας μου τη διδασκαλια τη αγωγη τη προθεσει τη πιστει τη μακροθυμια τη αγαπη τη υπομονη 
55N 003:011 τοις διωγμοις τοις παθημασιν οια μοι εγενετο εν αντιοχεια εν ικονιω εν λυστροις οιους διωγμους υπηνεγκα και εκ παντων με ερρυσατο ο κυριος 
55N 003:012 και παντες δε οι θελοντες ευσεβως ζην εν χριστω ιησου διωχθησονται 
55N 003:013 πονηροι δε ανθρωποι και γοητες προκοψουσιν επι το χειρον πλανωντες και πλανωμενοι 
55N 003:014 συ δε μενε εν οις εμαθες και επιστωθης ειδως παρα τινος εμαθες 
55N 003:015 και οτι απο βρεφους τα ιερα γραμματα οιδας τα δυναμενα σε σοφισαι εις σωτηριαν δια πιστεως της εν χριστω ιησου 
55N 003:016 πασα γραφη θεοπνευστος και ωφελιμος προς διδασκαλιαν προς ελεγχον προς επανορθωσιν προς παιδειαν την εν δικαιοσυνη 
55N 003:017 ινα αρτιος η ο του θεου ανθρωπος προς παν εργον αγαθον εξηρτισμενος 
55N 004:001 διαμαρτυρομαι ουν εγω ενωπιον του θεου και του κυριου ιησου χριστου του μελλοντος κρινειν ζωντας και νεκρους κατα την επιφανειαν αυτου και την βασιλειαν αυτου 
55N 004:002 κηρυξον τον λογον επιστηθι ευκαιρως ακαιρως ελεγξον επιτιμησον παρακαλεσον εν παση μακροθυμια και διδαχη 
55N 004:003 εσται γαρ καιρος οτε της υγιαινουσης διδασκαλιας ουκ ανεξονται αλλα κατα τας επιθυμιας τας ιδιας εαυτοις επισωρευσουσιν διδασκαλους κνηθομενοι την ακοην 
55N 004:004 και απο μεν της αληθειας την ακοην αποστρεψουσιν επι δε τους μυθους εκτραπησονται 
55N 004:005 συ δε νηφε εν πασιν κακοπαθησον εργον ποιησον ευαγγελιστου την διακονιαν σου πληροφορησον 
55N 004:006 εγω γαρ ηδη σπενδομαι και ο καιρος της εμης αναλυσεως εφεστηκεν 
55N 004:007 τον αγωνα τον καλον ηγωνισμαι τον δρομον τετελεκα την πιστιν τετηρηκα 
55N 004:008 λοιπον αποκειται μοι ο της δικαιοσυνης στεφανος ον αποδωσει μοι ο κυριος εν εκεινη τη ημερα ο δικαιος κριτης ου μονον δε εμοι αλλα και πασιν τοις ηγαπηκοσιν την επιφανειαν αυτου 
55N 004:009 σπουδασον ελθειν προς με ταχεως 
55N 004:010 δημας γαρ με εγκατελιπεν αγαπησας τον νυν αιωνα και επορευθη εις θεσσαλονικην κρησκης εις γαλατιαν τιτος εις δαλματιαν 
55N 004:011 λουκας εστιν μονος μετ εμου μαρκον αναλαβων αγε μετα σεαυτου εστιν γαρ μοι ευχρηστος εις διακονιαν 
55N 004:012 τυχικον δε απεστειλα εις εφεσον 
55N 004:013 τον  {VAR1: φαιλονην } {VAR2: φελονην } ον απελιπον εν τρωαδι παρα καρπω ερχομενος φερε και τα βιβλια μαλιστα τας μεμβρανας 
55N 004:014 αλεξανδρος ο χαλκευς πολλα μοι κακα ενεδειξατο αποδωη αυτω ο κυριος κατα τα εργα αυτου 
55N 004:015 ον και συ φυλασσου λιαν γαρ ανθεστηκεν τοις ημετεροις λογοις 
55N 004:016 εν τη πρωτη μου απολογια ουδεις μοι συμπαρεγενετο αλλα παντες με εγκατελιπον μη αυτοις λογισθειη 
55N 004:017 ο δε κυριος μοι παρεστη και ενεδυναμωσεν με ινα δι εμου το κηρυγμα πληροφορηθη και ακουση παντα τα εθνη και ερρυσθην εκ στοματος λεοντος 
55N 004:018 και ρυσεται με ο κυριος απο παντος εργου πονηρου και σωσει εις την βασιλειαν αυτου την επουρανιον ω η δοξα εις τους αιωνας των αιωνων αμην 
55N 004:019 ασπασαι πρισκαν και ακυλαν και τον ονησιφορου οικον 
55N 004:020 εραστος εμεινεν εν κορινθω τροφιμον δε απελιπον εν μιλητω ασθενουντα 
55N 004:021 σπουδασον προ χειμωνος ελθειν ασπαζεται σε ευβουλος και πουδης και λινος και κλαυδια και οι αδελφοι παντες 
55N 004:022 ο κυριος ιησους χριστος μετα του πνευματος σου η χαρις μεθ υμων αμην [προς τιμοθεον δευτερα της εφεσιων εκκλησιας πρωτον επισκοπον χειροτονηθεντα εγραφη απο ρωμης οτε εκ δευτερου παρεστη παυλος τω καισαρι νερωνι] 
56N 001:001 παυλος δουλος θεου αποστολος δε ιησου χριστου κατα πιστιν εκλεκτων θεου και επιγνωσιν αληθειας της κατ ευσεβειαν 
56N 001:002 επ ελπιδι ζωης αιωνιου ην επηγγειλατο ο αψευδης θεος προ χρονων αιωνιων 
56N 001:003 εφανερωσεν δε καιροις ιδιοις τον λογον αυτου εν κηρυγματι ο επιστευθην εγω κατ επιταγην του σωτηρος ημων θεου 
56N 001:004 τιτω γνησιω τεκνω κατα κοινην πιστιν χαρις ελεος ειρηνη απο θεου πατρος και κυριου ιησου χριστου του σωτηρος ημων 
56N 001:005 τουτου χαριν κατελιπον σε εν κρητη ινα τα λειποντα επιδιορθωση και καταστησης κατα πολιν πρεσβυτερους ως εγω σοι διεταξαμην 
56N 001:006 ει τις εστιν ανεγκλητος μιας γυναικος ανηρ τεκνα εχων πιστα μη εν κατηγορια ασωτιας η ανυποτακτα 
56N 001:007 δει γαρ τον επισκοπον ανεγκλητον ειναι ως θεου οικονομον μη αυθαδη μη οργιλον μη παροινον μη πληκτην μη αισχροκερδη 
56N 001:008 αλλα φιλοξενον φιλαγαθον σωφρονα δικαιον οσιον εγκρατη 
56N 001:009 αντεχομενον του κατα την διδαχην πιστου λογου ινα δυνατος η και παρακαλειν εν τη διδασκαλια τη υγιαινουση και τους αντιλεγοντας ελεγχειν 
56N 001:010 εισιν γαρ πολλοι και ανυποτακτοι ματαιολογοι και φρεναπαται μαλιστα οι εκ περιτομης 
56N 001:011 ους δει επιστομιζειν οιτινες ολους οικους ανατρεπουσιν διδασκοντες α μη δει αισχρου κερδους χαριν 
56N 001:012 ειπεν τις εξ αυτων ιδιος αυτων προφητης κρητες αει ψευσται κακα θηρια γαστερες αργαι 
56N 001:013 η μαρτυρια αυτη εστιν αληθης δι ην αιτιαν ελεγχε αυτους αποτομως ινα υγιαινωσιν εν τη πιστει 
56N 001:014 μη προσεχοντες ιουδαικοις μυθοις και εντολαις ανθρωπων αποστρεφομενων την αληθειαν 
56N 001:015 παντα μεν καθαρα τοις καθαροις τοις δε μεμιασμενοις και απιστοις ουδεν καθαρον αλλα μεμιανται αυτων και ο νους και η συνειδησις 
56N 001:016 θεον ομολογουσιν ειδεναι τοις δε εργοις αρνουνται βδελυκτοι οντες και απειθεις και προς παν εργον αγαθον αδοκιμοι 
56N 002:001 συ δε λαλει α πρεπει τη υγιαινουση διδασκαλια 
56N 002:002 πρεσβυτας νηφαλιους ειναι σεμνους σωφρονας υγιαινοντας τη πιστει τη αγαπη τη υπομονη 
56N 002:003 πρεσβυτιδας ωσαυτως εν καταστηματι ιεροπρεπεις μη διαβολους μη οινω πολλω δεδουλωμενας καλοδιδασκαλους 
56N 002:004 ινα σωφρονιζωσιν τας νεας φιλανδρους ειναι φιλοτεκνους 
56N 002:005 σωφρονας αγνας οικουρους αγαθας υποτασσομενας τοις ιδιοις ανδρασιν ινα μη ο λογος του θεου βλασφημηται 
56N 002:006 τους νεωτερους ωσαυτως παρακαλει σωφρονειν 
56N 002:007 περι παντα σεαυτον παρεχομενος τυπον καλων εργων εν τη διδασκαλια αδιαφθοριαν σεμνοτητα αφθαρσιαν 
56N 002:008 λογον υγιη ακαταγνωστον ινα ο εξ εναντιας εντραπη μηδεν εχων περι υμων λεγειν φαυλον 
56N 002:009 δουλους ιδιοις δεσποταις υποτασσεσθαι εν πασιν ευαρεστους ειναι μη αντιλεγοντας 
56N 002:010 μη νοσφιζομενους αλλα πιστιν πασαν ενδεικνυμενους αγαθην ινα την διδασκαλιαν του σωτηρος  {VAR1: υμων } {VAR2: ημων } θεου κοσμωσιν εν πασιν 
56N 002:011 επεφανη γαρ η χαρις του θεου η σωτηριος πασιν ανθρωποις 
56N 002:012 παιδευουσα ημας ινα αρνησαμενοι την ασεβειαν και τας κοσμικας επιθυμιας σωφρονως και δικαιως και ευσεβως ζησωμεν εν τω νυν αιωνι 
56N 002:013 προσδεχομενοι την μακαριαν ελπιδα και επιφανειαν της δοξης του μεγαλου θεου και σωτηρος ημων ιησου χριστου 
56N 002:014 ος εδωκεν εαυτον υπερ ημων ινα λυτρωσηται ημας απο πασης ανομιας και καθαριση εαυτω λαον περιουσιον ζηλωτην καλων εργων 
56N 002:015 ταυτα λαλει και παρακαλει και ελεγχε μετα πασης επιταγης μηδεις σου περιφρονειτω 
56N 003:001 υπομιμνησκε αυτους αρχαις και εξουσιαις υποτασσεσθαι πειθαρχειν προς παν εργον αγαθον ετοιμους ειναι 
56N 003:002 μηδενα βλασφημειν αμαχους ειναι επιεικεις πασαν ενδεικνυμενους πραοτητα προς παντας ανθρωπους 
56N 003:003 ημεν γαρ ποτε και ημεις ανοητοι απειθεις πλανωμενοι δουλευοντες επιθυμιαις και ηδοναις ποικιλαις εν κακια και φθονω διαγοντες στυγητοι μισουντες αλληλους 
56N 003:004 οτε δε η χρηστοτης και η φιλανθρωπια επεφανη του σωτηρος ημων θεου 
56N 003:005 ουκ εξ εργων των εν δικαιοσυνη ων εποιησαμεν ημεις αλλα κατα τον αυτου ελεον εσωσεν ημας δια λουτρου παλιγγενεσιας και ανακαινωσεως πνευματος αγιου 
56N 003:006 ου εξεχεεν εφ ημας πλουσιως δια ιησου χριστου του σωτηρος ημων 
56N 003:007 ινα δικαιωθεντες τη εκεινου χαριτι κληρονομοι γενωμεθα κατ ελπιδα ζωης αιωνιου 
56N 003:008 πιστος ο λογος και περι τουτων βουλομαι σε διαβεβαιουσθαι ινα φροντιζωσιν καλων εργων προιστασθαι οι πεπιστευκοτες τω θεω ταυτα εστιν τα καλα και ωφελιμα τοις ανθρωποις 
56N 003:009 μωρας δε ζητησεις και γενεαλογιας και ερεις και μαχας νομικας περιιστασο εισιν γαρ ανωφελεις και ματαιοι 
56N 003:010 αιρετικον ανθρωπον μετα μιαν και δευτεραν νουθεσιαν παραιτου 
56N 003:011 ειδως οτι εξεστραπται ο τοιουτος και αμαρτανει ων αυτοκατακριτος 
56N 003:012 οταν πεμψω αρτεμαν προς σε η τυχικον σπουδασον ελθειν προς με εις νικοπολιν εκει γαρ κεκρικα παραχειμασαι 
56N 003:013 ζηναν τον νομικον και απολλω σπουδαιως προπεμψον ινα μηδεν αυτοις λειπη 
56N 003:014 μανθανετωσαν δε και οι ημετεροι καλων εργων προιστασθαι εις τας αναγκαιας χρειας ινα μη ωσιν ακαρποι 
56N 003:015 ασπαζονται σε οι μετ εμου παντες ασπασαι τους φιλουντας ημας εν πιστει η χαρις μετα παντων υμων αμην [προς τιτον της κρητων εκκλησιας πρωτον επισκοπον χειροτονηθεντα εγραφη απο νικοπολεως της μακεδονιας] 
57N 001:001 παυλος δεσμιος χριστου ιησου και τιμοθεος ο αδελφος φιλημονι τω αγαπητω και συνεργω ημων 
57N 001:002 και απφια τη αγαπητη και αρχιππω τω συστρατιωτη ημων και τη κατ οικον σου εκκλησια 
57N 001:003 χαρις υμιν και ειρηνη απο θεου πατρος ημων και κυριου ιησου χριστου 
57N 001:004 ευχαριστω τω θεω μου παντοτε μνειαν σου ποιουμενος επι των προσευχων μου 
57N 001:005 ακουων σου την αγαπην και την πιστιν ην εχεις προς τον κυριον ιησουν και εις παντας τους αγιους 
57N 001:006 οπως η κοινωνια της πιστεως σου ενεργης γενηται εν επιγνωσει παντος αγαθου του εν υμιν εις χριστον ιησουν 
57N 001:007  {VAR1: χαριν } {VAR2: χαραν } γαρ εχομεν πολλην και παρακλησιν επι τη αγαπη σου οτι τα σπλαγχνα των αγιων αναπεπαυται δια σου αδελφε 
57N 001:008 διο πολλην εν χριστω παρρησιαν εχων επιτασσειν σοι το ανηκον 
57N 001:009 δια την αγαπην μαλλον παρακαλω τοιουτος ων ως παυλος πρεσβυτης νυνι δε και δεσμιος ιησου χριστου 
57N 001:010 παρακαλω σε περι του εμου τεκνου ον εγεννησα εν τοις δεσμοις μου ονησιμον 
57N 001:011 τον ποτε σοι αχρηστον νυνι δε σοι και εμοι ευχρηστον 
57N 001:012 ον ανεπεμψα συ δε αυτον τουτ εστιν τα εμα σπλαγχνα προσλαβου 
57N 001:013 ον εγω εβουλομην προς εμαυτον κατεχειν ινα υπερ σου διακονη μοι εν τοις δεσμοις του ευαγγελιου 
57N 001:014 χωρις δε της σης γνωμης ουδεν ηθελησα ποιησαι ινα μη ως κατα αναγκην το αγαθον σου η αλλα κατα εκουσιον 
57N 001:015 ταχα γαρ δια τουτο εχωρισθη προς ωραν ινα αιωνιον αυτον απεχης 
57N 001:016 ουκετι ως δουλον αλλ υπερ δουλον αδελφον αγαπητον μαλιστα εμοι ποσω δε μαλλον σοι και εν σαρκι και εν κυριω 
57N 001:017 ει ουν εμε εχεις κοινωνον προσλαβου αυτον ως εμε 
57N 001:018 ει δε τι ηδικησεν σε η οφειλει τουτο εμοι ελλογει 
57N 001:019 εγω παυλος εγραψα τη εμη χειρι εγω αποτισω ινα μη λεγω σοι οτι και σεαυτον μοι προσοφειλεις 
57N 001:020 ναι αδελφε εγω σου οναιμην εν κυριω αναπαυσον μου τα σπλαγχνα εν κυριω 
57N 001:021 πεποιθως τη υπακοη σου εγραψα σοι ειδως οτι και υπερ ο λεγω ποιησεις 
57N 001:022 αμα δε και ετοιμαζε μοι ξενιαν ελπιζω γαρ οτι δια των προσευχων υμων χαρισθησομαι υμιν 
57N 001:023 ασπαζονται σε επαφρας ο συναιχμαλωτος μου εν χριστω ιησου 
57N 001:024 μαρκος αρισταρχος δημας λουκας οι συνεργοι μου 
57N 001:025 η χαρις του κυριου ημων ιησου χριστου μετα του πνευματος υμων αμην [προς φιλημονα εγραφη απο ρωμης δια ονησιμου οικετου] 
58N 001:001 πολυμερως και πολυτροπως παλαι ο θεος λαλησας τοις πατρασιν εν τοις προφηταις 
58N 001:002 επ εσχατων των ημερων τουτων ελαλησεν ημιν εν υιω ον εθηκεν κληρονομον παντων δι ου και τους αιωνας εποιησεν 
58N 001:003 ος ων απαυγασμα της δοξης και χαρακτηρ της υποστασεως αυτου φερων τε τα παντα τω ρηματι της δυναμεως αυτου δι εαυτου καθαρισμον ποιησαμενος των αμαρτιων ημων εκαθισεν εν δεξια της μεγαλωσυνης εν υψηλοις 
58N 001:004 τοσουτω κρειττων γενομενος των αγγελων οσω διαφορωτερον παρ αυτους κεκληρονομηκεν ονομα 
58N 001:005 τινι γαρ ειπεν ποτε των αγγελων υιος μου ει συ εγω σημερον γεγεννηκα σε και παλιν εγω εσομαι αυτω εις πατερα και αυτος εσται μοι εις υιον 
58N 001:006 οταν δε παλιν εισαγαγη τον πρωτοτοκον εις την οικουμενην λεγει και προσκυνησατωσαν αυτω παντες αγγελοι θεου 
58N 001:007 και προς μεν τους αγγελους λεγει ο ποιων τους αγγελους αυτου πνευματα και τους λειτουργους αυτου πυρος φλογα 
58N 001:008 προς δε τον υιον ο θρονος σου ο θεος εις τον αιωνα του αιωνος ραβδος ευθυτητος η ραβδος της βασιλειας σου 
58N 001:009 ηγαπησας δικαιοσυνην και εμισησας ανομιαν δια τουτο εχρισεν σε ο θεος ο θεος σου ελαιον αγαλλιασεως παρα τους μετοχους σου 
58N 001:010 και συ κατ αρχας κυριε την γην εθεμελιωσας και εργα των χειρων σου εισιν οι ουρανοι 
58N 001:011 αυτοι απολουνται συ δε διαμενεις και παντες ως ιματιον παλαιωθησονται 
58N 001:012 και ωσει περιβολαιον ελιξεις αυτους και αλλαγησονται συ δε ο αυτος ει και τα ετη σου ουκ εκλειψουσιν 
58N 001:013 προς τινα δε των αγγελων ειρηκεν ποτε καθου εκ δεξιων μου εως αν θω τους εχθρους σου υποποδιον των ποδων σου 
58N 001:014 ουχι παντες εισιν λειτουργικα πνευματα εις διακονιαν αποστελλομενα δια τους μελλοντας κληρονομειν σωτηριαν 
58N 002:001 δια τουτο δει περισσοτερως ημας προσεχειν τοις ακουσθεισιν μηποτε παραρρυωμεν 
58N 002:002 ει γαρ ο δι αγγελων λαληθεις λογος εγενετο βεβαιος και πασα παραβασις και παρακοη ελαβεν ενδικον μισθαποδοσιαν 
58N 002:003 πως ημεις εκφευξομεθα τηλικαυτης αμελησαντες σωτηριας ητις αρχην λαβουσα λαλεισθαι δια του κυριου υπο των ακουσαντων εις ημας εβεβαιωθη 
58N 002:004 συνεπιμαρτυρουντος του θεου σημειοις τε και τερασιν και ποικιλαις δυναμεσιν και πνευματος αγιου μερισμοις κατα την αυτου θελησιν 
58N 002:005 ου γαρ αγγελοις υπεταξεν την οικουμενην την μελλουσαν περι ης λαλουμεν 
58N 002:006 διεμαρτυρατο δε που τις λεγων τι εστιν ανθρωπος οτι μιμνησκη αυτου η υιος ανθρωπου οτι επισκεπτη αυτον 
58N 002:007 ηλαττωσας αυτον βραχυ τι παρ αγγελους δοξη και τιμη εστεφανωσας αυτον και κατεστησας αυτον επι τα εργα των χειρων σου 
58N 002:008 παντα υπεταξας υποκατω των ποδων αυτου εν γαρ τω υποταξαι αυτω τα παντα ουδεν αφηκεν αυτω ανυποτακτον νυν δε ουπω ορωμεν αυτω τα παντα υποτεταγμενα 
58N 002:009 τον δε βραχυ τι παρ αγγελους ηλαττωμενον βλεπομεν ιησουν δια το παθημα του θανατου δοξη και τιμη εστεφανωμενον οπως χαριτι θεου υπερ παντος γευσηται θανατου 
58N 002:010 επρεπεν γαρ αυτω δι ον τα παντα και δι ου τα παντα πολλους υιους εις δοξαν αγαγοντα τον αρχηγον της σωτηριας αυτων δια παθηματων τελειωσαι 
58N 002:011 ο τε γαρ αγιαζων και οι αγιαζομενοι εξ ενος παντες δι ην αιτιαν ουκ επαισχυνεται αδελφους αυτους καλειν 
58N 002:012 λεγων απαγγελω το ονομα σου τοις αδελφοις μου εν μεσω εκκλησιας υμνησω σε 
58N 002:013 και παλιν εγω εσομαι πεποιθως επ αυτω και παλιν ιδου εγω και τα παιδια α μοι εδωκεν ο θεος 
58N 002:014 επει ουν τα παιδια κεκοινωνηκεν σαρκος και αιματος και αυτος παραπλησιως μετεσχεν των αυτων ινα δια του θανατου καταργηση τον το κρατος εχοντα του θανατου τουτ εστιν τον διαβολον 
58N 002:015 και απαλλαξη τουτους οσοι φοβω θανατου δια παντος του ζην ενοχοι ησαν δουλειας 
58N 002:016 ου γαρ δηπου αγγελων επιλαμβανεται αλλα σπερματος αβρααμ επιλαμβανεται 
58N 002:017 οθεν ωφειλεν κατα παντα τοις αδελφοις ομοιωθηναι ινα ελεημων γενηται και πιστος αρχιερευς τα προς τον θεον εις το ιλασκεσθαι τας αμαρτιας του λαου 
58N 002:018 εν ω γαρ πεπονθεν αυτος πειρασθεις δυναται τοις πειραζομενοις βοηθησαι 
58N 003:001 οθεν αδελφοι αγιοι κλησεως επουρανιου μετοχοι κατανοησατε τον αποστολον και αρχιερεα της ομολογιας ημων χριστον ιησουν 
58N 003:002 πιστον οντα τω ποιησαντι αυτον ως και μωσης εν ολω τω οικω αυτου 
58N 003:003 πλειονος γαρ δοξης ουτος παρα μωσην ηξιωται καθ οσον πλειονα τιμην εχει του οικου ο κατασκευασας αυτον 
58N 003:004 πας γαρ οικος κατασκευαζεται υπο τινος ο δε τα παντα κατασκευασας θεος 
58N 003:005 και μωσης μεν πιστος εν ολω τω οικω αυτου ως θεραπων εις μαρτυριον των λαληθησομενων 
58N 003:006 χριστος δε ως υιος επι τον οικον αυτου ου οικος εσμεν ημεις εανπερ την παρρησιαν και το καυχημα της ελπιδος μεχρι τελους βεβαιαν κατασχωμεν 
58N 003:007 διο καθως λεγει το πνευμα το αγιον σημερον εαν της φωνης αυτου ακουσητε 
58N 003:008 μη σκληρυνητε τας καρδιας υμων ως εν τω παραπικρασμω κατα την ημεραν του πειρασμου εν τη ερημω 
58N 003:009 ου επειρασαν με οι πατερες υμων εδοκιμασαν με και ειδον τα εργα μου τεσσαρακοντα ετη 
58N 003:010 διο προσωχθισα τη γενεα εκεινη και ειπον αει πλανωνται τη καρδια αυτοι δε ουκ εγνωσαν τας οδους μου 
58N 003:011 ως ωμοσα εν τη οργη μου ει εισελευσονται εις την καταπαυσιν μου 
58N 003:012 βλεπετε αδελφοι μηποτε εσται εν τινι υμων καρδια πονηρα απιστιας εν τω αποστηναι απο θεου ζωντος 
58N 003:013 αλλα παρακαλειτε εαυτους καθ εκαστην ημεραν αχρις ου το σημερον καλειται ινα μη σκληρυνθη τις εξ υμων απατη της αμαρτιας 
58N 003:014 μετοχοι γαρ γεγοναμεν του χριστου εανπερ την αρχην της υποστασεως μεχρι τελους βεβαιαν κατασχωμεν 
58N 003:015 εν τω λεγεσθαι σημερον εαν της φωνης αυτου ακουσητε μη σκληρυνητε τας καρδιας υμων ως εν τω παραπικρασμω 
58N 003:016 τινες γαρ ακουσαντες παρεπικραναν αλλ ου παντες οι εξελθοντες εξ αιγυπτου δια μωσεως 
58N 003:017 τισιν δε προσωχθισεν τεσσαρακοντα ετη ουχι τοις αμαρτησασιν ων τα κωλα επεσεν εν τη ερημω 
58N 003:018 τισιν δε ωμοσεν μη εισελευσεσθαι εις την καταπαυσιν αυτου ει μη τοις απειθησασιν 
58N 003:019 και βλεπομεν οτι ουκ ηδυνηθησαν εισελθειν δι απιστιαν 
58N 004:001 φοβηθωμεν ουν μηποτε καταλειπομενης επαγγελιας εισελθειν εις την καταπαυσιν αυτου δοκη τις εξ υμων υστερηκεναι 
58N 004:002 και γαρ εσμεν ευηγγελισμενοι καθαπερ κακεινοι αλλ ουκ ωφελησεν ο λογος της ακοης εκεινους μη συγκεκραμενος τη πιστει τοις ακουσασιν 
58N 004:003 εισερχομεθα γαρ εις την καταπαυσιν οι πιστευσαντες καθως ειρηκεν ως ωμοσα εν τη οργη μου ει εισελευσονται εις την καταπαυσιν μου καιτοι των εργων απο καταβολης κοσμου γενηθεντων 
58N 004:004 ειρηκεν γαρ που περι της εβδομης ουτως και κατεπαυσεν ο θεος εν τη ημερα τη εβδομη απο παντων των εργων αυτου 
58N 004:005 και εν τουτω παλιν ει εισελευσονται εις την καταπαυσιν μου 
58N 004:006 επει ουν απολειπεται τινας εισελθειν εις αυτην και οι προτερον ευαγγελισθεντες ουκ εισηλθον δι απειθειαν 
58N 004:007 παλιν τινα οριζει ημεραν σημερον εν δαβιδ λεγων μετα τοσουτον χρονον καθως ειρηται σημερον εαν της φωνης αυτου ακουσητε μη σκληρυνητε τας καρδιας υμων 
58N 004:008 ει γαρ αυτους ιησους κατεπαυσεν ουκ αν περι αλλης ελαλει μετα ταυτα ημερας 
58N 004:009 αρα απολειπεται σαββατισμος τω λαω του θεου 
58N 004:010 ο γαρ εισελθων εις την καταπαυσιν αυτου και αυτος κατεπαυσεν απο των εργων αυτου ωσπερ απο των ιδιων ο θεος 
58N 004:011 σπουδασωμεν ουν εισελθειν εις εκεινην την καταπαυσιν ινα μη εν τω αυτω τις υποδειγματι πεση της απειθειας 
58N 004:012 ζων γαρ ο λογος του θεου και ενεργης και τομωτερος υπερ πασαν μαχαιραν διστομον και διικνουμενος αχρι μερισμου ψυχης τε και πνευματος αρμων τε και μυελων και κριτικος ενθυμησεων και εννοιων καρδιας 
58N 004:013 και ουκ εστιν κτισις αφανης ενωπιον αυτου παντα δε γυμνα και τετραχηλισμενα τοις οφθαλμοις αυτου προς ον ημιν ο λογος 
58N 004:014 εχοντες ουν αρχιερεα μεγαν διεληλυθοτα τους ουρανους ιησουν τον υιον του θεου κρατωμεν της ομολογιας 
58N 004:015 ου γαρ εχομεν αρχιερεα μη δυναμενον συμπαθησαι ταις ασθενειαις ημων  {VAR1: πεπειραμενον } {VAR2: πεπειρασμενον } δε κατα παντα καθ ομοιοτητα χωρις αμαρτιας 
58N 004:016 προσερχωμεθα ουν μετα παρρησιας τω θρονω της χαριτος ινα λαβωμεν ελεον και χαριν ευρωμεν εις ευκαιρον βοηθειαν 
58N 005:001 πας γαρ αρχιερευς εξ ανθρωπων λαμβανομενος υπερ ανθρωπων καθισταται τα προς τον θεον ινα προσφερη δωρα τε και θυσιας υπερ αμαρτιων 
58N 005:002 μετριοπαθειν δυναμενος τοις αγνοουσιν και πλανωμενοις επει και αυτος περικειται ασθενειαν 
58N 005:003 και δια ταυτην οφειλει καθως περι του λαου ουτως και περι εαυτου προσφερειν υπερ αμαρτιων 
58N 005:004 και ουχ εαυτω τις λαμβανει την τιμην αλλα ο καλουμενος υπο του θεου καθαπερ και ο ααρων 
58N 005:005 ουτως και ο χριστος ουχ εαυτον εδοξασεν γενηθηναι αρχιερεα αλλ ο λαλησας προς αυτον υιος μου ει συ εγω σημερον γεγεννηκα σε 
58N 005:006 καθως και εν ετερω λεγει συ ιερευς εις τον αιωνα κατα την ταξιν μελχισεδεκ 
58N 005:007 ος εν ταις ημεραις της σαρκος αυτου δεησεις τε και ικετηριας προς τον δυναμενον σωζειν αυτον εκ θανατου μετα κραυγης ισχυρας και δακρυων προσενεγκας και εισακουσθεις απο της ευλαβειας 
58N 005:008 καιπερ ων υιος εμαθεν αφ ων επαθεν την υπακοην 
58N 005:009 και τελειωθεις εγενετο τοις υπακουουσιν αυτω πασιν αιτιος σωτηριας αιωνιου 
58N 005:010 προσαγορευθεις υπο του θεου αρχιερευς κατα την ταξιν μελχισεδεκ 
58N 005:011 περι ου πολυς ημιν ο λογος και δυσερμηνευτος λεγειν επει νωθροι γεγονατε ταις ακοαις 
58N 005:012 και γαρ οφειλοντες ειναι διδασκαλοι δια τον χρονον παλιν χρειαν εχετε του διδασκειν υμας τινα τα στοιχεια της αρχης των λογιων του θεου και γεγονατε χρειαν εχοντες γαλακτος και ου στερεας τροφης 
58N 005:013 πας γαρ ο μετεχων γαλακτος απειρος λογου δικαιοσυνης νηπιος γαρ εστιν 
58N 005:014 τελειων δε εστιν η στερεα τροφη των δια την εξιν τα αισθητηρια γεγυμνασμενα εχοντων προς διακρισιν καλου τε και κακου 
58N 006:001 διο αφεντες τον της αρχης του χριστου λογον επι την τελειοτητα φερωμεθα μη παλιν θεμελιον καταβαλλομενοι μετανοιας απο νεκρων εργων και πιστεως επι θεον 
58N 006:002 βαπτισμων διδαχης επιθεσεως τε χειρων αναστασεως τε νεκρων και κριματος αιωνιου 
58N 006:003 και τουτο ποιησομεν εανπερ επιτρεπη ο θεος 
58N 006:004 αδυνατον γαρ τους απαξ φωτισθεντας γευσαμενους τε της δωρεας της επουρανιου και μετοχους γενηθεντας πνευματος αγιου 
58N 006:005 και καλον γευσαμενους θεου ρημα δυναμεις τε μελλοντος αιωνος 
58N 006:006 και παραπεσοντας παλιν ανακαινιζειν εις μετανοιαν ανασταυρουντας εαυτοις τον υιον του θεου και παραδειγματιζοντας 
58N 006:007 γη γαρ η πιουσα τον επ αυτης πολλακις ερχομενον υετον και τικτουσα βοτανην ευθετον εκεινοις δι ους και γεωργειται μεταλαμβανει ευλογιας απο του θεου 
58N 006:008 εκφερουσα δε ακανθας και τριβολους αδοκιμος και καταρας εγγυς ης το τελος εις καυσιν 
58N 006:009 πεπεισμεθα δε περι υμων αγαπητοι τα κρειττονα και εχομενα σωτηριας ει και ουτως λαλουμεν 
58N 006:010 ου γαρ αδικος ο θεος επιλαθεσθαι του εργου υμων και του κοπου της αγαπης ης  {VAR1: ενεδειξασθε } {VAR2: ενδειξασθε } εις το ονομα αυτου διακονησαντες τοις αγιοις και διακονουντες 
58N 006:011 επιθυμουμεν δε εκαστον υμων την αυτην ενδεικνυσθαι σπουδην προς την πληροφοριαν της ελπιδος αχρι τελους 
58N 006:012 ινα μη νωθροι γενησθε μιμηται δε των δια πιστεως και μακροθυμιας κληρονομουντων τας επαγγελιας 
58N 006:013 τω γαρ αβρααμ επαγγειλαμενος ο θεος επει κατ ουδενος ειχεν μειζονος ομοσαι ωμοσεν καθ εαυτου 
58N 006:014 λεγων η μην ευλογων ευλογησω σε και πληθυνων πληθυνω σε 
58N 006:015 και ουτως μακροθυμησας επετυχεν της επαγγελιας 
58N 006:016 ανθρωποι μεν γαρ κατα του μειζονος ομνυουσιν και πασης αυτοις αντιλογιας περας εις βεβαιωσιν ο ορκος 
58N 006:017 εν ω περισσοτερον βουλομενος ο θεος επιδειξαι τοις κληρονομοις της επαγγελιας το αμεταθετον της βουλης αυτου εμεσιτευσεν ορκω 
58N 006:018 ινα δια δυο πραγματων αμεταθετων εν οις αδυνατον ψευσασθαι θεον ισχυραν παρακλησιν εχωμεν οι καταφυγοντες κρατησαι της προκειμενης ελπιδος 
58N 006:019 ην ως αγκυραν εχομεν της ψυχης ασφαλη τε και βεβαιαν και εισερχομενην εις το εσωτερον του καταπετασματος 
58N 006:020 οπου προδρομος υπερ ημων εισηλθεν ιησους κατα την ταξιν μελχισεδεκ αρχιερευς γενομενος εις τον αιωνα 
58N 007:001 ουτος γαρ ο μελχισεδεκ βασιλευς σαλημ ιερευς του θεου του υψιστου ο συναντησας αβρααμ υποστρεφοντι απο της κοπης των βασιλεων και ευλογησας αυτον 
58N 007:002 ω και δεκατην απο παντων εμερισεν αβρααμ πρωτον μεν ερμηνευομενος βασιλευς δικαιοσυνης επειτα δε και βασιλευς σαλημ ο εστιν βασιλευς ειρηνης 
58N 007:003 απατωρ αμητωρ αγενεαλογητος μητε αρχην ημερων μητε ζωης τελος εχων αφωμοιωμενος δε τω υιω του θεου μενει ιερευς εις το διηνεκες 
58N 007:004 θεωρειτε δε πηλικος ουτος ω και δεκατην αβρααμ εδωκεν εκ των ακροθινιων ο πατριαρχης 
58N 007:005 και οι μεν εκ των υιων λευι την ιερατειαν λαμβανοντες εντολην εχουσιν αποδεκατουν τον λαον κατα τον νομον τουτ εστιν τους αδελφους αυτων καιπερ εξεληλυθοτας εκ της οσφυος αβρααμ 
58N 007:006 ο δε μη γενεαλογουμενος εξ αυτων δεδεκατωκεν τον αβρααμ και τον εχοντα τας επαγγελιας ευλογηκεν 
58N 007:007 χωρις δε πασης αντιλογιας το ελαττον υπο του κρειττονος ευλογειται 
58N 007:008 και ωδε μεν δεκατας αποθνησκοντες ανθρωποι λαμβανουσιν εκει δε μαρτυρουμενος οτι ζη 
58N 007:009 και ως επος ειπειν δια αβρααμ και λευι ο δεκατας λαμβανων δεδεκατωται 
58N 007:010 ετι γαρ εν τη οσφυι του πατρος ην οτε συνηντησεν αυτω ο μελχισεδεκ 
58N 007:011 ει μεν ουν τελειωσις δια της λευιτικης ιερωσυνης ην ο λαος γαρ επ αυτη νενομοθετητο τις ετι χρεια κατα την ταξιν μελχισεδεκ ετερον ανιστασθαι ιερεα και ου κατα την ταξιν ααρων λεγεσθαι 
58N 007:012 μετατιθεμενης γαρ της ιερωσυνης εξ αναγκης και νομου μεταθεσις γινεται 
58N 007:013 εφ ον γαρ λεγεται ταυτα φυλης ετερας μετεσχηκεν αφ ης ουδεις προσεσχηκεν τω θυσιαστηριω 
58N 007:014 προδηλον γαρ οτι εξ ιουδα ανατεταλκεν ο κυριος ημων εις ην φυλην ουδεν περι ιερωσυνης μωσης ελαλησεν 
58N 007:015 και περισσοτερον ετι καταδηλον εστιν ει κατα την ομοιοτητα μελχισεδεκ ανισταται ιερευς ετερος 
58N 007:016 ος ου κατα νομον εντολης σαρκικης γεγονεν αλλα κατα δυναμιν ζωης ακαταλυτου 
58N 007:017 μαρτυρει γαρ οτι συ ιερευς εις τον αιωνα κατα την ταξιν μελχισεδεκ 
58N 007:018 αθετησις μεν γαρ γινεται προαγουσης εντολης δια το αυτης ασθενες και ανωφελες 
58N 007:019 ουδεν γαρ ετελειωσεν ο νομος επεισαγωγη δε κρειττονος ελπιδος δι ης εγγιζομεν τω θεω 
58N 007:020 και καθ οσον ου χωρις ορκωμοσιας 
58N 007:021 οι μεν γαρ χωρις ορκωμοσιας εισιν ιερεις γεγονοτες ο δε μετα ορκωμοσιας δια του λεγοντος προς αυτον ωμοσεν κυριος και ου μεταμεληθησεται συ ιερευς εις τον αιωνα κατα την ταξιν μελχισεδεκ 
58N 007:022 κατα τοσουτον κρειττονος διαθηκης γεγονεν εγγυος ιησους 
58N 007:023 και οι μεν πλειονες εισιν γεγονοτες ιερεις δια το θανατω κωλυεσθαι παραμενειν 
58N 007:024 ο δε δια το μενειν αυτον εις τον αιωνα απαραβατον εχει την ιερωσυνην 
58N 007:025 οθεν και σωζειν εις το παντελες δυναται τους προσερχομενους δι αυτου τω θεω παντοτε ζων εις το εντυγχανειν υπερ αυτων 
58N 007:026 τοιουτος γαρ ημιν επρεπεν αρχιερευς οσιος ακακος αμιαντος κεχωρισμενος απο των αμαρτωλων και υψηλοτερος των ουρανων γενομενος 
58N 007:027 ος ουκ εχει καθ ημεραν αναγκην ωσπερ οι αρχιερεις προτερον υπερ των ιδιων αμαρτιων θυσιας αναφερειν επειτα των του λαου τουτο γαρ εποιησεν εφαπαξ εαυτον ανενεγκας 
58N 007:028 ο νομος γαρ ανθρωπους καθιστησιν αρχιερεις εχοντας ασθενειαν ο λογος δε της ορκωμοσιας της μετα τον νομον υιον εις τον αιωνα τετελειωμενον 
58N 008:001 κεφαλαιον δε επι τοις λεγομενοις τοιουτον εχομεν αρχιερεα ος εκαθισεν εν δεξια του θρονου της μεγαλωσυνης εν τοις ουρανοις 
58N 008:002 των αγιων λειτουργος και της σκηνης της αληθινης ην επηξεν ο κυριος και ουκ ανθρωπος 
58N 008:003 πας γαρ αρχιερευς εις το προσφερειν δωρα τε και θυσιας καθισταται οθεν αναγκαιον εχειν τι και τουτον ο προσενεγκη 
58N 008:004 ει μεν γαρ ην επι γης ουδ αν ην ιερευς οντων των ιερεων των προσφεροντων κατα τον νομον τα δωρα 
58N 008:005 οιτινες υποδειγματι και σκια λατρευουσιν των επουρανιων καθως κεχρηματισται μωσης μελλων επιτελειν την σκηνην ορα γαρ φησιν ποιησης παντα κατα τον τυπον τον δειχθεντα σοι εν τω ορει 
58N 008:006 νυνι δε διαφορωτερας τετευχεν λειτουργιας οσω και κρειττονος εστιν διαθηκης μεσιτης ητις επι κρειττοσιν επαγγελιαις νενομοθετηται 
58N 008:007 ει γαρ η πρωτη εκεινη ην αμεμπτος ουκ αν δευτερας εζητειτο τοπος 
58N 008:008 μεμφομενος γαρ αυτοις λεγει ιδου ημεραι ερχονται λεγει κυριος και συντελεσω επι τον οικον ισραηλ και επι τον οικον ιουδα διαθηκην καινην 
58N 008:009 ου κατα την διαθηκην ην εποιησα τοις πατρασιν αυτων εν ημερα επιλαβομενου μου της χειρος αυτων εξαγαγειν αυτους εκ γης αιγυπτου οτι αυτοι ουκ ενεμειναν εν τη διαθηκη μου καγω ημελησα αυτων λεγει κυριος 
58N 008:010 οτι αυτη η διαθηκη ην διαθησομαι τω οικω ισραηλ μετα τας ημερας εκεινας λεγει κυριος διδους νομους μου εις την διανοιαν αυτων και επι καρδιας αυτων επιγραψω αυτους και εσομαι αυτοις εις θεον και αυτοι εσονται μοι εις λαον 
58N 008:011 και ου μη διδαξωσιν εκαστος τον πλησιον αυτου και εκαστος τον αδελφον αυτου λεγων γνωθι τον κυριον οτι παντες ειδησουσιν με απο μικρου αυτων εως μεγαλου αυτων 
58N 008:012 οτι ιλεως εσομαι ταις αδικιαις αυτων και των αμαρτιων αυτων και των ανομιων αυτων ου μη μνησθω ετι 
58N 008:013 εν τω λεγειν καινην πεπαλαιωκεν την πρωτην το δε παλαιουμενον και γηρασκον εγγυς αφανισμου 
58N 009:001 ειχεν μεν ουν και η πρωτη  {VAR1: σκηνη } δικαιωματα λατρειας το τε αγιον κοσμικον 
58N 009:002 σκηνη γαρ κατεσκευασθη η πρωτη εν η η τε λυχνια και η τραπεζα και η προθεσις των αρτων ητις λεγεται αγια 
58N 009:003 μετα δε το δευτερον καταπετασμα σκηνη η λεγομενη αγια αγιων 
58N 009:004 χρυσουν εχουσα θυμιατηριον και την κιβωτον της διαθηκης περικεκαλυμμενην παντοθεν χρυσιω εν η σταμνος χρυση εχουσα το μαννα και η ραβδος ααρων η βλαστησασα και αι πλακες της διαθηκης 
58N 009:005 υπερανω δε αυτης χερουβιμ δοξης κατασκιαζοντα το ιλαστηριον περι ων ουκ εστιν νυν λεγειν κατα μερος 
58N 009:006 τουτων δε ουτως κατεσκευασμενων εις μεν την πρωτην σκηνην διαπαντος εισιασιν οι ιερεις τας λατρειας επιτελουντες 
58N 009:007 εις δε την δευτεραν απαξ του ενιαυτου μονος ο αρχιερευς ου χωρις αιματος ο προσφερει υπερ εαυτου και των του λαου αγνοηματων 
58N 009:008 τουτο δηλουντος του πνευματος του αγιου μηπω πεφανερωσθαι την των αγιων οδον ετι της πρωτης σκηνης εχουσης στασιν 
58N 009:009 ητις παραβολη εις τον καιρον τον ενεστηκοτα καθ ον δωρα τε και θυσιαι προσφερονται μη δυναμεναι κατα συνειδησιν τελειωσαι τον λατρευοντα 
58N 009:010 μονον επι βρωμασιν και πομασιν και διαφοροις βαπτισμοις και δικαιωμασιν σαρκος μεχρι καιρου διορθωσεως επικειμενα 
58N 009:011 χριστος δε παραγενομενος αρχιερευς των μελλοντων αγαθων δια της μειζονος και τελειοτερας σκηνης ου χειροποιητου τουτ εστιν ου ταυτης της κτισεως 
58N 009:012 ουδε δι αιματος τραγων και μοσχων δια δε του ιδιου αιματος εισηλθεν εφαπαξ εις τα αγια αιωνιαν λυτρωσιν ευραμενος 
58N 009:013 ει γαρ το αιμα ταυρων και τραγων και σποδος δαμαλεως ραντιζουσα τους κεκοινωμενους αγιαζει προς την της σαρκος καθαροτητα 
58N 009:014 ποσω μαλλον το αιμα του χριστου ος δια πνευματος αιωνιου εαυτον προσηνεγκεν αμωμον τω θεω καθαριει την συνειδησιν υμων απο νεκρων εργων εις το λατρευειν θεω ζωντι 
58N 009:015 και δια τουτο διαθηκης καινης μεσιτης εστιν οπως θανατου γενομενου εις απολυτρωσιν των επι τη πρωτη διαθηκη παραβασεων την επαγγελιαν λαβωσιν οι κεκλημενοι της αιωνιου κληρονομιας 
58N 009:016 οπου γαρ διαθηκη θανατον αναγκη φερεσθαι του διαθεμενου 
58N 009:017 διαθηκη γαρ επι νεκροις βεβαια επει μηποτε ισχυει οτε ζη ο διαθεμενος 
58N 009:018 οθεν ουδ η πρωτη χωρις αιματος εγκεκαινισται 
58N 009:019 λαληθεισης γαρ πασης εντολης κατα νομον υπο μωυσεως παντι τω λαω λαβων το αιμα των μοσχων και τραγων μετα υδατος και εριου κοκκινου και υσσωπου αυτο τε το βιβλιον και παντα τον λαον ερραντισεν 
58N 009:020 λεγων τουτο το αιμα της διαθηκης ης ενετειλατο προς υμας ο θεος 
58N 009:021 και την σκηνην δε και παντα τα σκευη της λειτουργιας τω αιματι ομοιως ερραντισεν 
58N 009:022 και σχεδον εν αιματι παντα καθαριζεται κατα τον νομον και χωρις αιματεκχυσιας ου γινεται αφεσις 
58N 009:023 αναγκη ουν τα μεν υποδειγματα των εν τοις ουρανοις τουτοις καθαριζεσθαι αυτα δε τα επουρανια κρειττοσιν θυσιαις παρα ταυτας 
58N 009:024 ου γαρ εις χειροποιητα αγια εισηλθεν ο χριστος αντιτυπα των αληθινων αλλ εις αυτον τον ουρανον νυν εμφανισθηναι τω προσωπω του θεου υπερ ημων 
58N 009:025 ουδ ινα πολλακις προσφερη εαυτον ωσπερ ο αρχιερευς εισερχεται εις τα αγια κατ ενιαυτον εν αιματι αλλοτριω 
58N 009:026 επει εδει αυτον πολλακις παθειν απο καταβολης κοσμου νυν δε απαξ επι συντελεια των αιωνων εις αθετησιν αμαρτιας δια της θυσιας αυτου πεφανερωται 
58N 009:027 και καθ οσον αποκειται τοις ανθρωποις απαξ αποθανειν μετα δε τουτο κρισις 
58N 009:028 ουτως ο χριστος απαξ προσενεχθεις εις το πολλων ανενεγκειν αμαρτιας εκ δευτερου χωρις αμαρτιας οφθησεται τοις αυτον απεκδεχομενοις εις σωτηριαν 
58N 010:001 σκιαν γαρ εχων ο νομος των μελλοντων αγαθων ουκ αυτην την εικονα των πραγματων κατ ενιαυτον ταις αυταις θυσιαις ας προσφερουσιν εις το διηνεκες ουδεποτε δυναται τους προσερχομενους τελειωσαι 
58N 010:002 επει ουκ αν επαυσαντο προσφερομεναι δια το μηδεμιαν εχειν ετι συνειδησιν αμαρτιων τους λατρευοντας απαξ κεκαθαρμενους 
58N 010:003 αλλ εν αυταις αναμνησις αμαρτιων κατ ενιαυτον 
58N 010:004 αδυνατον γαρ αιμα ταυρων και τραγων αφαιρειν αμαρτιας 
58N 010:005 διο εισερχομενος εις τον κοσμον λεγει θυσιαν και προσφοραν ουκ ηθελησας σωμα δε κατηρτισω μοι 
58N 010:006 ολοκαυτωματα και περι αμαρτιας ουκ ευδοκησας 
58N 010:007 τοτε ειπον ιδου ηκω εν κεφαλιδι βιβλιου γεγραπται περι εμου του ποιησαι ο θεος το θελημα σου 
58N 010:008 ανωτερον λεγων οτι θυσιαν και προσφοραν και ολοκαυτωματα και περι αμαρτιας ουκ ηθελησας ουδε ευδοκησας αιτινες κατα τον νομον προσφερονται 
58N 010:009 τοτε ειρηκεν ιδου ηκω του ποιησαι ο θεος το θελημα σου αναιρει το πρωτον ινα το δευτερον στηση 
58N 010:010 εν ω θεληματι ηγιασμενοι εσμεν  {VAR1: οι } δια της προσφορας του σωματος του ιησου χριστου εφαπαξ 
58N 010:011 και πας μεν ιερευς εστηκεν καθ ημεραν λειτουργων και τας αυτας πολλακις προσφερων θυσιας αιτινες ουδεποτε δυνανται περιελειν αμαρτιας 
58N 010:012 αυτος δε μιαν υπερ αμαρτιων προσενεγκας θυσιαν εις το διηνεκες εκαθισεν εν δεξια του θεου 
58N 010:013 το λοιπον εκδεχομενος εως τεθωσιν οι εχθροι αυτου υποποδιον των ποδων αυτου 
58N 010:014 μια γαρ προσφορα τετελειωκεν εις το διηνεκες τους αγιαζομενους 
58N 010:015 μαρτυρει δε ημιν και το πνευμα το αγιον μετα γαρ το προειρηκεναι 
58N 010:016 αυτη η διαθηκη ην διαθησομαι προς αυτους μετα τας ημερας εκεινας λεγει κυριος διδους νομους μου επι καρδιας αυτων και επι των διανοιων αυτων επιγραψω αυτους 
58N 010:017 και των αμαρτιων αυτων και των ανομιων αυτων ου μη μνησθω ετι 
58N 010:018 οπου δε αφεσις τουτων ουκετι προσφορα περι αμαρτιας 
58N 010:019 εχοντες ουν αδελφοι παρρησιαν εις την εισοδον των αγιων εν τω αιματι ιησου 
58N 010:020 ην ενεκαινισεν ημιν οδον προσφατον και ζωσαν δια του καταπετασματος τουτ εστιν της σαρκος αυτου 
58N 010:021 και ιερεα μεγαν επι τον οικον του θεου 
58N 010:022 προσερχωμεθα μετα αληθινης καρδιας εν πληροφορια πιστεως ερραντισμενοι τας καρδιας απο συνειδησεως πονηρας και λελουμενοι το σωμα υδατι καθαρω 
58N 010:023 κατεχωμεν την ομολογιαν της ελπιδος ακλινη πιστος γαρ ο επαγγειλαμενος 
58N 010:024 και κατανοωμεν αλληλους εις παροξυσμον αγαπης και καλων εργων 
58N 010:025 μη εγκαταλειποντες την επισυναγωγην εαυτων καθως εθος τισιν αλλα παρακαλουντες και τοσουτω μαλλον οσω βλεπετε εγγιζουσαν την ημεραν 
58N 010:026 εκουσιως γαρ αμαρτανοντων ημων μετα το λαβειν την επιγνωσιν της αληθειας ουκετι περι αμαρτιων απολειπεται θυσια 
58N 010:027 φοβερα δε τις εκδοχη κρισεως και πυρος ζηλος εσθιειν μελλοντος τους υπεναντιους 
58N 010:028 αθετησας τις νομον μωσεως χωρις οικτιρμων επι δυσιν η τρισιν μαρτυσιν αποθνησκει 
58N 010:029 ποσω δοκειτε χειρονος αξιωθησεται τιμωριας ο τον υιον του θεου καταπατησας και το αιμα της διαθηκης κοινον ηγησαμενος εν ω ηγιασθη και το πνευμα της χαριτος ενυβρισας 
58N 010:030 οιδαμεν γαρ τον ειποντα εμοι εκδικησις εγω ανταποδωσω λεγει κυριος και παλιν κυριος κρινει τον λαον αυτου 
58N 010:031 φοβερον το εμπεσειν εις χειρας θεου ζωντος 
58N 010:032 αναμιμνησκεσθε δε τας προτερον ημερας εν αις φωτισθεντες πολλην αθλησιν υπεμεινατε παθηματων 
58N 010:033 τουτο μεν ονειδισμοις τε και θλιψεσιν θεατριζομενοι τουτο δε κοινωνοι των ουτως αναστρεφομενων γενηθεντες 
58N 010:034 και γαρ τοις δεσμοις μου συνεπαθησατε και την αρπαγην των υπαρχοντων υμων μετα χαρας προσεδεξασθε γινωσκοντες εχειν εν εαυτοις κρειττονα υπαρξιν εν ουρανοις και μενουσαν 
58N 010:035 μη αποβαλητε ουν την παρρησιαν υμων ητις εχει μισθαποδοσιαν μεγαλην 
58N 010:036 υπομονης γαρ εχετε χρειαν ινα το θελημα του θεου ποιησαντες κομισησθε την επαγγελιαν 
58N 010:037 ετι γαρ μικρον οσον οσον ο ερχομενος ηξει και ου χρονιει 
58N 010:038 ο δε δικαιος εκ πιστεως ζησεται και εαν υποστειληται ουκ ευδοκει η ψυχη μου εν αυτω 
58N 010:039 ημεις δε ουκ εσμεν υποστολης εις απωλειαν αλλα πιστεως εις περιποιησιν ψυχης 
58N 011:001 εστιν δε πιστις ελπιζομενων υποστασις πραγματων ελεγχος ου βλεπομενων 
58N 011:002 εν ταυτη γαρ εμαρτυρηθησαν οι πρεσβυτεροι 
58N 011:003 πιστει νοουμεν κατηρτισθαι τους αιωνας ρηματι θεου εις το μη εκ φαινομενων τα βλεπομενα γεγονεναι 
58N 011:004 πιστει πλειονα θυσιαν αβελ παρα καιν προσηνεγκεν τω θεω δι ης εμαρτυρηθη ειναι δικαιος μαρτυρουντος επι τοις δωροις αυτου του θεου και δι αυτης αποθανων ετι  {VAR1: λαλειται } {VAR2: λαλει } 
58N 011:005 πιστει ενωχ μετετεθη του μη ιδειν θανατον και ουχ ευρισκετο διοτι μετεθηκεν αυτον ο θεος προ γαρ της μεταθεσεως αυτου μεμαρτυρηται ευηρεστηκεναι τω θεω 
58N 011:006 χωρις δε πιστεως αδυνατον ευαρεστησαι πιστευσαι γαρ δει τον προσερχομενον τω θεω οτι εστιν και τοις εκζητουσιν αυτον μισθαποδοτης γινεται 
58N 011:007 πιστει χρηματισθεις νωε περι των μηδεπω βλεπομενων ευλαβηθεις κατεσκευασεν κιβωτον εις σωτηριαν του οικου αυτου δι ης κατεκρινεν τον κοσμον και της κατα πιστιν δικαιοσυνης εγενετο κληρονομος 
58N 011:008 πιστει καλουμενος αβρααμ υπηκουσεν εξελθειν εις τον τοπον ον ημελλεν λαμβανειν εις κληρονομιαν και εξηλθεν μη επισταμενος που ερχεται 
58N 011:009 πιστει παρωκησεν εις την γην της επαγγελιας ως αλλοτριαν εν σκηναις κατοικησας μετα ισαακ και ιακωβ των συγκληρονομων της επαγγελιας της αυτης 
58N 011:010 εξεδεχετο γαρ την τους θεμελιους εχουσαν πολιν ης τεχνιτης και δημιουργος ο θεος 
58N 011:011 πιστει και αυτη σαρρα δυναμιν εις καταβολην σπερματος ελαβεν και παρα καιρον ηλικιας ετεκεν επει πιστον ηγησατο τον επαγγειλαμενον 
58N 011:012 διο και αφ ενος εγεννηθησαν και ταυτα νενεκρωμενου καθως τα αστρα του ουρανου τω πληθει και ωσει αμμος η παρα το χειλος της θαλασσης η αναριθμητος 
58N 011:013 κατα πιστιν απεθανον ουτοι παντες μη λαβοντες τας επαγγελιας αλλα πορρωθεν αυτας ιδοντες και πεισθεντες και ασπασαμενοι και ομολογησαντες οτι ξενοι και παρεπιδημοι εισιν επι της γης 
58N 011:014 οι γαρ τοιαυτα λεγοντες εμφανιζουσιν οτι πατριδα επιζητουσιν 
58N 011:015 και ει μεν εκεινης εμνημονευον αφ ης εξηλθον ειχον αν καιρον ανακαμψαι 
58N 011:016 νυνι δε κρειττονος ορεγονται τουτ εστιν επουρανιου διο ουκ επαισχυνεται αυτους ο θεος θεος επικαλεισθαι αυτων ητοιμασεν γαρ αυτοις πολιν 
58N 011:017 πιστει προσενηνοχεν αβρααμ τον ισαακ πειραζομενος και τον μονογενη προσεφερεν ο τας επαγγελιας αναδεξαμενος 
58N 011:018 προς ον ελαληθη οτι εν ισαακ κληθησεται σοι σπερμα 
58N 011:019 λογισαμενος οτι και εκ νεκρων εγειρειν δυνατος ο θεος οθεν αυτον και εν παραβολη εκομισατο 
58N 011:020 πιστει περι μελλοντων ευλογησεν ισαακ τον ιακωβ και τον ησαυ 
58N 011:021 πιστει ιακωβ αποθνησκων εκαστον των υιων ιωσηφ ευλογησεν και προσεκυνησεν επι το ακρον της ραβδου αυτου 
58N 011:022 πιστει ιωσηφ τελευτων περι της εξοδου των υιων ισραηλ εμνημονευσεν και περι των οστεων αυτου ενετειλατο 
58N 011:023 πιστει μωσης γεννηθεις εκρυβη τριμηνον υπο των πατερων αυτου διοτι ειδον αστειον το παιδιον και ουκ εφοβηθησαν το διαταγμα του βασιλεως 
58N 011:024 πιστει μωσης μεγας γενομενος ηρνησατο λεγεσθαι υιος θυγατρος φαραω 
58N 011:025 μαλλον ελομενος συγκακουχεισθαι τω λαω του θεου η προσκαιρον εχειν αμαρτιας απολαυσιν 
58N 011:026 μειζονα πλουτον ηγησαμενος των εν αιγυπτω θησαυρων τον ονειδισμον του χριστου απεβλεπεν γαρ εις την μισθαποδοσιαν 
58N 011:027 πιστει κατελιπεν αιγυπτον μη φοβηθεις τον θυμον του βασιλεως τον γαρ αορατον ως ορων εκαρτερησεν 
58N 011:028 πιστει πεποιηκεν το πασχα και την προσχυσιν του αιματος ινα μη ο ολοθρευων τα πρωτοτοκα θιγη αυτων 
58N 011:029 πιστει διεβησαν την ερυθραν θαλασσαν ως δια ξηρας ης πειραν λαβοντες οι αιγυπτιοι κατεποθησαν 
58N 011:030 πιστει τα τειχη ιεριχω επεσεν κυκλωθεντα επι επτα ημερας 
58N 011:031 πιστει ρααβ η πορνη ου συναπωλετο τοις απειθησασιν δεξαμενη τους κατασκοπους μετ ειρηνης 
58N 011:032 και τι ετι λεγω επιλειψει γαρ με διηγουμενον ο χρονος περι γεδεων βαρακ τε και σαμψων και ιεφθαε δαβιδ τε και σαμουηλ και των προφητων 
58N 011:033 οι δια πιστεως κατηγωνισαντο βασιλειας ειργασαντο δικαιοσυνην επετυχον επαγγελιων εφραξαν στοματα λεοντων 
58N 011:034 εσβεσαν δυναμιν πυρος εφυγον στοματα μαχαιρας ενεδυναμωθησαν απο ασθενειας εγενηθησαν ισχυροι εν πολεμω παρεμβολας εκλιναν αλλοτριων 
58N 011:035 ελαβον γυναικες εξ αναστασεως τους νεκρους αυτων αλλοι δε ετυμπανισθησαν ου προσδεξαμενοι την απολυτρωσιν ινα κρειττονος αναστασεως τυχωσιν 
58N 011:036 ετεροι δε εμπαιγμων και μαστιγων πειραν ελαβον ετι δε δεσμων και φυλακης 
58N 011:037 ελιθασθησαν επρισθησαν επειρασθησαν εν φονω μαχαιρας απεθανον περιηλθον εν μηλωταις εν αιγειοις δερμασιν υστερουμενοι θλιβομενοι κακουχουμενοι 
58N 011:038 ων ουκ ην αξιος ο κοσμος εν ερημιαις πλανωμενοι και ορεσιν και σπηλαιοις και ταις οπαις της γης 
58N 011:039 και ουτοι παντες μαρτυρηθεντες δια της πιστεως ουκ εκομισαντο την επαγγελιαν 
58N 011:040 του θεου περι ημων κρειττον τι προβλεψαμενου ινα μη χωρις ημων τελειωθωσιν 
58N 012:001 τοιγαρουν και ημεις τοσουτον εχοντες περικειμενον ημιν νεφος μαρτυρων ογκον αποθεμενοι παντα και την ευπεριστατον αμαρτιαν δι υπομονης τρεχωμεν τον προκειμενον ημιν αγωνα 
58N 012:002 αφορωντες εις τον της πιστεως αρχηγον και τελειωτην ιησουν ος αντι της προκειμενης αυτω χαρας υπεμεινεν σταυρον αισχυνης καταφρονησας εν δεξια τε του θρονου του θεου εκαθισεν 
58N 012:003 αναλογισασθε γαρ τον τοιαυτην υπομεμενηκοτα υπο των αμαρτωλων εις αυτον αντιλογιαν ινα μη καμητε ταις ψυχαις υμων εκλυομενοι 
58N 012:004 ουπω μεχρις αιματος αντικατεστητε προς την αμαρτιαν ανταγωνιζομενοι 
58N 012:005 και εκλελησθε της παρακλησεως ητις υμιν ως υιοις διαλεγεται υιε μου μη ολιγωρει παιδειας κυριου μηδε εκλυου υπ αυτου ελεγχομενος 
58N 012:006 ον γαρ αγαπα κυριος παιδευει μαστιγοι δε παντα υιον ον παραδεχεται 
58N 012:007 ει παιδειαν υπομενετε ως υιοις υμιν προσφερεται ο θεος τις γαρ εστιν υιος ον ου παιδευει πατηρ 
58N 012:008 ει δε χωρις εστε παιδειας ης μετοχοι γεγονασιν παντες αρα νοθοι εστε και ουχ υιοι 
58N 012:009 ειτα τους μεν της σαρκος ημων πατερας ειχομεν παιδευτας και ενετρεπομεθα ου πολλω μαλλον υποταγησομεθα τω πατρι των πνευματων και ζησομεν 
58N 012:010 οι μεν γαρ προς ολιγας ημερας κατα το δοκουν αυτοις επαιδευον ο δε επι το συμφερον εις το μεταλαβειν της αγιοτητος αυτου 
58N 012:011 πασα δε παιδεια προς μεν το παρον ου δοκει χαρας ειναι αλλα λυπης υστερον δε καρπον ειρηνικον τοις δι αυτης γεγυμνασμενοις αποδιδωσιν δικαιοσυνης 
58N 012:012 διο τας παρειμενας χειρας και τα παραλελυμενα γονατα ανορθωσατε 
58N 012:013 και τροχιας ορθας ποιησατε τοις ποσιν υμων ινα μη το χωλον εκτραπη ιαθη δε μαλλον 
58N 012:014 ειρηνην διωκετε μετα παντων και τον αγιασμον ου χωρις ουδεις οψεται τον κυριον 
58N 012:015 επισκοπουντες μη τις υστερων απο της χαριτος του θεου μη τις ριζα πικριας ανω φυουσα ενοχλη και δια ταυτης μιανθωσιν πολλοι 
58N 012:016 μη τις πορνος η βεβηλος ως ησαυ ος αντι βρωσεως μιας απεδοτο τα πρωτοτοκια αυτου 
58N 012:017 ιστε γαρ οτι και μετεπειτα θελων κληρονομησαι την ευλογιαν απεδοκιμασθη μετανοιας γαρ τοπον ουχ ευρεν καιπερ μετα δακρυων εκζητησας αυτην 
58N 012:018 ου γαρ προσεληλυθατε ψηλαφωμενω ορει και κεκαυμενω πυρι και γνοφω και σκοτω και θυελλη 
58N 012:019 και σαλπιγγος ηχω και φωνη ρηματων ης οι ακουσαντες παρητησαντο μη προστεθηναι αυτοις λογον 
58N 012:020 ουκ εφερον γαρ το διαστελλομενον καν θηριον θιγη του ορους λιθοβοληθησεται η βολιδι κατατοξευθησεται 
58N 012:021 και ουτως φοβερον ην το φανταζομενον μωσης ειπεν εκφοβος ειμι και εντρομος 
58N 012:022 αλλα προσεληλυθατε σιων ορει και πολει θεου ζωντος ιερουσαλημ επουρανιω και μυριασιν αγγελων 
58N 012:023 πανηγυρει και εκκλησια πρωτοτοκων εν ουρανοις απογεγραμμενων και κριτη θεω παντων και πνευμασιν δικαιων τετελειωμενων 
58N 012:024 και διαθηκης νεας μεσιτη ιησου και αιματι ραντισμου κρειττονα λαλουντι παρα  {VAR1: τον } {VAR2: το } αβελ 
58N 012:025 βλεπετε μη παραιτησησθε τον λαλουντα ει γαρ εκεινοι ουκ εφυγον τον επι της γης παραιτησαμενοι χρηματιζοντα πολλω μαλλον ημεις οι τον απ ουρανων αποστρεφομενοι 
58N 012:026 ου η φωνη την γην εσαλευσεν τοτε νυν δε επηγγελται λεγων ετι απαξ εγω σειω ου μονον την γην αλλα και τον ουρανον 
58N 012:027 το δε ετι απαξ δηλοι των σαλευομενων την μεταθεσιν ως πεποιημενων ινα μεινη τα μη σαλευομενα 
58N 012:028 διο βασιλειαν ασαλευτον παραλαμβανοντες εχωμεν χαριν δι ης λατρευωμεν ευαρεστως τω θεω μετα αιδους και ευλαβειας 
58N 012:029 και γαρ ο θεος ημων πυρ καταναλισκον 
58N 013:001 η φιλαδελφια μενετω 
58N 013:002 της φιλοξενιας μη επιλανθανεσθε δια ταυτης γαρ ελαθον τινες ξενισαντες αγγελους 
58N 013:003 μιμνησκεσθε των δεσμιων ως συνδεδεμενοι των κακουχουμενων ως και αυτοι οντες εν σωματι 
58N 013:004 τιμιος ο γαμος εν πασιν και η κοιτη αμιαντος πορνους δε και μοιχους κρινει ο θεος 
58N 013:005 αφιλαργυρος ο τροπος αρκουμενοι τοις παρουσιν αυτος γαρ ειρηκεν ου μη σε ανω ουδ ου μη σε εγκαταλιπω 
58N 013:006 ωστε θαρρουντας ημας λεγειν κυριος εμοι βοηθος και ου φοβηθησομαι τι ποιησει μοι ανθρωπος 
58N 013:007 μνημονευετε των ηγουμενων υμων οιτινες ελαλησαν υμιν τον λογον του θεου ων αναθεωρουντες την εκβασιν της αναστροφης μιμεισθε την πιστιν 
58N 013:008 ιησους χριστος χθες και σημερον ο αυτος και εις τους αιωνας 
58N 013:009 διδαχαις ποικιλαις και ξεναις μη περιφερεσθε καλον γαρ χαριτι βεβαιουσθαι την καρδιαν ου βρωμασιν εν οις ουκ ωφεληθησαν οι περιπατησαντες 
58N 013:010 εχομεν θυσιαστηριον εξ ου φαγειν ουκ εχουσιν εξουσιαν οι τη σκηνη λατρευοντες 
58N 013:011 ων γαρ εισφερεται ζωων το αιμα περι αμαρτιας εις τα αγια δια του αρχιερεως τουτων τα σωματα κατακαιεται εξω της παρεμβολης 
58N 013:012 διο και ιησους ινα αγιαση δια του ιδιου αιματος τον λαον εξω της πυλης επαθεν 
58N 013:013 τοινυν εξερχωμεθα προς αυτον εξω της παρεμβολης τον ονειδισμον αυτου φεροντες 
58N 013:014 ου γαρ εχομεν ωδε μενουσαν πολιν αλλα την μελλουσαν επιζητουμεν 
58N 013:015 δι αυτου ουν αναφερωμεν θυσιαν αινεσεως διαπαντος τω θεω τουτ εστιν καρπον χειλεων ομολογουντων τω ονοματι αυτου 
58N 013:016 της δε ευποιιας και κοινωνιας μη επιλανθανεσθε τοιαυταις γαρ θυσιαις ευαρεστειται ο θεος 
58N 013:017 πειθεσθε τοις ηγουμενοις υμων και υπεικετε αυτοι γαρ αγρυπνουσιν υπερ των ψυχων υμων ως λογον αποδωσοντες ινα μετα χαρας τουτο ποιωσιν και μη στεναζοντες αλυσιτελες γαρ υμιν τουτο 
58N 013:018 προσευχεσθε περι ημων πεποιθαμεν γαρ οτι καλην συνειδησιν εχομεν εν πασιν καλως θελοντες αναστρεφεσθαι 
58N 013:019 περισσοτερως δε παρακαλω τουτο ποιησαι ινα ταχιον αποκατασταθω υμιν 
58N 013:020 ο δε θεος της ειρηνης ο αναγαγων εκ νεκρων τον ποιμενα των προβατων τον μεγαν εν αιματι διαθηκης αιωνιου τον κυριον ημων ιησουν 
58N 013:021 καταρτισαι υμας εν παντι εργω αγαθω εις το ποιησαι το θελημα αυτου ποιων εν υμιν το ευαρεστον ενωπιον αυτου δια ιησου χριστου ω η δοξα εις τους αιωνας των αιωνων αμην 
58N 013:022 παρακαλω δε υμας αδελφοι ανεχεσθε του λογου της παρακλησεως και γαρ δια βραχεων επεστειλα υμιν 
58N 013:023 γινωσκετε τον αδελφον τιμοθεον απολελυμενον μεθ ου εαν ταχιον ερχηται οψομαι υμας 
58N 013:024 ασπασασθε παντας τους ηγουμενους υμων και παντας τους αγιους ασπαζονται υμας οι απο της ιταλιας 
58N 013:025 η χαρις μετα παντων υμων αμην [προς εβραιους εγραφη απο της ιταλιας δια τιμοθεου] 
59N 001:001 ιακωβος θεου και κυριου ιησου χριστου δουλος ταις δωδεκα φυλαις ταις εν τη διασπορα χαιρειν 
59N 001:002 πασαν χαραν ηγησασθε αδελφοι μου οταν πειρασμοις περιπεσητε ποικιλοις 
59N 001:003 γινωσκοντες οτι το δοκιμιον υμων της πιστεως κατεργαζεται υπομονην 
59N 001:004 η δε υπομονη εργον τελειον εχετω ινα ητε τελειοι και ολοκληροι εν μηδενι λειπομενοι 
59N 001:005 ει δε τις υμων λειπεται σοφιας αιτειτω παρα του διδοντος θεου πασιν απλως και μη ονειδιζοντος και δοθησεται αυτω 
59N 001:006 αιτειτω δε εν πιστει μηδεν διακρινομενος ο γαρ διακρινομενος εοικεν κλυδωνι θαλασσης ανεμιζομενω και ριπιζομενω 
59N 001:007 μη γαρ οιεσθω ο ανθρωπος εκεινος οτι ληψεται τι παρα του κυριου 
59N 001:008 ανηρ διψυχος ακαταστατος εν πασαις ταις οδοις αυτου 
59N 001:009 καυχασθω δε ο αδελφος ο ταπεινος εν τω υψει αυτου 
59N 001:010 ο δε πλουσιος εν τη ταπεινωσει αυτου οτι ως ανθος χορτου παρελευσεται 
59N 001:011 ανετειλεν γαρ ο ηλιος συν τω καυσωνι και εξηρανεν τον χορτον και το ανθος αυτου εξεπεσεν και η ευπρεπεια του προσωπου αυτου απωλετο ουτως και ο πλουσιος εν ταις πορειαις αυτου μαρανθησεται 
59N 001:012 μακαριος ανηρ ος υπομενει πειρασμον οτι δοκιμος γενομενος ληψεται τον στεφανον της ζωης ον επηγγειλατο ο κυριος τοις αγαπωσιν αυτον 
59N 001:013 μηδεις πειραζομενος λεγετω οτι απο του θεου πειραζομαι ο γαρ θεος απειραστος εστιν κακων πειραζει δε αυτος ουδενα 
59N 001:014 εκαστος δε πειραζεται υπο της ιδιας επιθυμιας εξελκομενος και δελεαζομενος 
59N 001:015 ειτα η επιθυμια συλλαβουσα τικτει αμαρτιαν η δε αμαρτια αποτελεσθεισα αποκυει θανατον 
59N 001:016 μη πλανασθε αδελφοι μου αγαπητοι 
59N 001:017 πασα δοσις αγαθη και παν δωρημα τελειον ανωθεν εστιν καταβαινον απο του πατρος των φωτων παρ ω ουκ ενι παραλλαγη η τροπης αποσκιασμα 
59N 001:018 βουληθεις απεκυησεν ημας λογω αληθειας εις το ειναι ημας απαρχην τινα των αυτου κτισματων 
59N 001:019 ωστε αδελφοι μου αγαπητοι εστω πας ανθρωπος ταχυς εις το ακουσαι βραδυς εις το λαλησαι βραδυς εις οργην 
59N 001:020 οργη γαρ ανδρος δικαιοσυνην θεου ου κατεργαζεται 
59N 001:021 διο αποθεμενοι πασαν ρυπαριαν και περισσειαν κακιας εν πραυτητι δεξασθε τον εμφυτον λογον τον δυναμενον σωσαι τας ψυχας υμων 
59N 001:022 γινεσθε δε ποιηται λογου και μη μονον ακροαται παραλογιζομενοι εαυτους 
59N 001:023 οτι ει τις ακροατης λογου εστιν και ου ποιητης ουτος εοικεν ανδρι κατανοουντι το προσωπον της γενεσεως αυτου εν εσοπτρω 
59N 001:024 κατενοησεν γαρ εαυτον και απεληλυθεν και ευθεως επελαθετο οποιος ην 
59N 001:025 ο δε παρακυψας εις νομον τελειον τον της ελευθεριας και παραμεινας ουτος ουκ ακροατης επιλησμονης γενομενος αλλα ποιητης εργου ουτος μακαριος εν τη ποιησει αυτου εσται 
59N 001:026 ει τις δοκει θρησκος ειναι εν υμιν μη χαλιναγωγων γλωσσαν αυτου αλλ απατων καρδιαν αυτου τουτου ματαιος η θρησκεια 
59N 001:027 θρησκεια καθαρα και αμιαντος παρα τω θεω και πατρι αυτη εστιν επισκεπτεσθαι ορφανους και χηρας εν τη θλιψει αυτων ασπιλον εαυτον τηρειν απο του κοσμου 
59N 002:001 αδελφοι μου μη εν προσωποληψιαις εχετε την πιστιν του κυριου ημων ιησου χριστου της δοξης 
59N 002:002 εαν γαρ εισελθη εις την συναγωγην υμων ανηρ χρυσοδακτυλιος εν εσθητι λαμπρα εισελθη δε και πτωχος εν ρυπαρα εσθητι 
59N 002:003 και επιβλεψητε επι τον φορουντα την εσθητα την λαμπραν και ειπητε αυτω συ καθου ωδε καλως και τω πτωχω ειπητε συ στηθι εκει η καθου ωδε υπο το υποποδιον μου 
59N 002:004 και ου διεκριθητε εν εαυτοις και εγενεσθε κριται διαλογισμων πονηρων 
59N 002:005 ακουσατε αδελφοι μου αγαπητοι ουχ ο θεος εξελεξατο τους πτωχους του κοσμου τουτου πλουσιους εν πιστει και κληρονομους της βασιλειας ης επηγγειλατο τοις αγαπωσιν αυτον 
59N 002:006 υμεις δε ητιμασατε τον πτωχον ουχ οι πλουσιοι καταδυναστευουσιν υμων και αυτοι ελκουσιν υμας εις κριτηρια 
59N 002:007 ουκ αυτοι βλασφημουσιν το καλον ονομα το επικληθεν εφ υμας 
59N 002:008 ει μεντοι νομον τελειτε βασιλικον κατα την γραφην αγαπησεις τον πλησιον σου ως σεαυτον καλως ποιειτε 
59N 002:009 ει δε προσωποληπτειτε αμαρτιαν εργαζεσθε ελεγχομενοι υπο του νομου ως παραβαται 
59N 002:010 οστις γαρ ολον τον νομον τηρησει πταισει δε εν ενι γεγονεν παντων ενοχος 
59N 002:011 ο γαρ ειπων μη μοιχευσης ειπεν και μη φονευσης ει δε ου μοιχευσεις φονευσεις δε γεγονας παραβατης νομου 
59N 002:012 ουτως λαλειτε και ουτως ποιειτε ως δια νομου ελευθεριας μελλοντες κρινεσθαι 
59N 002:013 η γαρ κρισις ανιλεως τω μη ποιησαντι ελεος και κατακαυχαται ελεος κρισεως 
59N 002:014 τι το οφελος αδελφοι μου εαν πιστιν λεγη τις εχειν εργα δε μη εχη μη δυναται η πιστις σωσαι αυτον 
59N 002:015 εαν δε αδελφος η αδελφη γυμνοι υπαρχωσιν και λειπομενοι ωσιν της εφημερου τροφης 
59N 002:016 ειπη δε τις αυτοις εξ υμων υπαγετε εν ειρηνη θερμαινεσθε και χορταζεσθε μη δωτε δε αυτοις τα επιτηδεια του σωματος τι το οφελος 
59N 002:017 ουτως και η πιστις εαν μη εργα εχη νεκρα εστιν καθ εαυτην 
59N 002:018 αλλ ερει τις συ πιστιν εχεις καγω εργα εχω δειξον μοι την πιστιν σου  {VAR1: εκ } {VAR2: χωρις } των εργων σου καγω δειξω σοι εκ των εργων μου την πιστιν μου 
59N 002:019 συ πιστευεις οτι ο θεος εις εστιν καλως ποιεις και τα δαιμονια πιστευουσιν και φρισσουσιν 
59N 002:020 θελεις δε γνωναι ω ανθρωπε κενε οτι η πιστις χωρις των εργων νεκρα εστιν 
59N 002:021 αβρααμ ο πατηρ ημων ουκ εξ εργων εδικαιωθη ανενεγκας ισαακ τον υιον αυτου επι το θυσιαστηριον 
59N 002:022 βλεπεις οτι η πιστις συνηργει τοις εργοις αυτου και εκ των εργων η πιστις ετελειωθη 
59N 002:023 και επληρωθη η γραφη η λεγουσα επιστευσεν δε αβρααμ τω θεω και ελογισθη αυτω εις δικαιοσυνην και φιλος θεου εκληθη 
59N 002:024 ορατε τοινυν οτι εξ εργων δικαιουται ανθρωπος και ουκ εκ πιστεως μονον 
59N 002:025 ομοιως δε και ρααβ η πορνη ουκ εξ εργων εδικαιωθη υποδεξαμενη τους αγγελους και ετερα οδω εκβαλουσα 
59N 002:026 ωσπερ γαρ το σωμα χωρις πνευματος νεκρον εστιν ουτως και η πιστις χωρις των εργων νεκρα εστιν 
59N 003:001 μη πολλοι διδασκαλοι γινεσθε αδελφοι μου ειδοτες οτι μειζον κριμα ληψομεθα 
59N 003:002 πολλα γαρ πταιομεν απαντες ει τις εν λογω ου πταιει ουτος τελειος ανηρ δυνατος χαλιναγωγησαι και ολον το σωμα 
59N 003:003 ιδου των ιππων τους χαλινους εις τα στοματα βαλλομεν προς το πειθεσθαι αυτους ημιν και ολον το σωμα αυτων μεταγομεν 
59N 003:004 ιδου και τα πλοια τηλικαυτα οντα και υπο σκληρων ανεμων ελαυνομενα μεταγεται υπο ελαχιστου πηδαλιου οπου αν η ορμη του ευθυνοντος βουληται 
59N 003:005 ουτως και η γλωσσα μικρον μελος εστιν και μεγαλαυχει ιδου ολιγον πυρ ηλικην υλην αναπτει 
59N 003:006 και η γλωσσα πυρ ο κοσμος της αδικιας ουτως η γλωσσα καθισταται εν τοις μελεσιν ημων η σπιλουσα ολον το σωμα και φλογιζουσα τον τροχον της γενεσεως και φλογιζομενη υπο της γεεννης 
59N 003:007 πασα γαρ φυσις θηριων τε και πετεινων ερπετων τε και εναλιων δαμαζεται και δεδαμασται τη φυσει τη ανθρωπινη 
59N 003:008 την δε γλωσσαν ουδεις δυναται ανθρωπων δαμασαι ακατασχετον κακον μεστη ιου θανατηφορου 
59N 003:009 εν αυτη ευλογουμεν τον θεον και πατερα και εν αυτη καταρωμεθα τους ανθρωπους τους καθ ομοιωσιν θεου γεγονοτας 
59N 003:010 εκ του αυτου στοματος εξερχεται ευλογια και καταρα ου χρη αδελφοι μου ταυτα ουτως γινεσθαι 
59N 003:011 μητι η πηγη εκ της αυτης οπης βρυει το γλυκυ και το πικρον 
59N 003:012 μη δυναται αδελφοι μου συκη ελαιας ποιησαι η αμπελος συκα ουτως ουδεμια πηγη αλυκον και γλυκυ ποιησαι υδωρ 
59N 003:013 τις σοφος και επιστημων εν υμιν δειξατω εκ της καλης αναστροφης τα εργα αυτου εν πραυτητι σοφιας 
59N 003:014 ει δε ζηλον πικρον εχετε και εριθειαν εν τη καρδια υμων μη κατακαυχασθε και ψευδεσθε κατα της αληθειας 
59N 003:015 ουκ εστιν αυτη η σοφια ανωθεν κατερχομενη αλλ επιγειος ψυχικη δαιμονιωδης 
59N 003:016 οπου γαρ ζηλος και εριθεια εκει ακαταστασια και παν φαυλον πραγμα 
59N 003:017 η δε ανωθεν σοφια πρωτον μεν αγνη εστιν επειτα ειρηνικη επιεικης ευπειθης μεστη ελεους και καρπων αγαθων αδιακριτος και ανυποκριτος 
59N 003:018 καρπος δε της δικαιοσυνης εν ειρηνη σπειρεται τοις ποιουσιν ειρηνην 
59N 004:001 ποθεν πολεμοι και μαχαι εν υμιν ουκ εντευθεν εκ των ηδονων υμων των στρατευομενων εν τοις μελεσιν υμων 
59N 004:002 επιθυμειτε και ουκ εχετε φονευετε και ζηλουτε και ου δυνασθε επιτυχειν μαχεσθε και πολεμειτε ουκ εχετε δε δια το μη αιτεισθαι υμας 
59N 004:003 αιτειτε και ου λαμβανετε διοτι κακως αιτεισθε ινα εν ταις ηδοναις υμων δαπανησητε 
59N 004:004 μοιχοι και μοιχαλιδες ουκ οιδατε οτι η φιλια του κοσμου εχθρα του θεου εστιν ος αν ουν βουληθη φιλος ειναι του κοσμου εχθρος του θεου καθισταται 
59N 004:005 η δοκειτε οτι κενως η γραφη λεγει προς φθονον επιποθει το πνευμα ο κατωκησεν εν ημιν 
59N 004:006 μειζονα δε διδωσιν χαριν διο λεγει ο θεος υπερηφανοις αντιτασσεται ταπεινοις δε διδωσιν χαριν 
59N 004:007 υποταγητε ουν τω θεω αντιστητε τω διαβολω και φευξεται αφ υμων 
59N 004:008 εγγισατε τω θεω και εγγιει υμιν καθαρισατε χειρας αμαρτωλοι και αγνισατε καρδιας διψυχοι 
59N 004:009 ταλαιπωρησατε και πενθησατε και κλαυσατε ο γελως υμων εις πενθος μεταστραφητω και η χαρα εις κατηφειαν 
59N 004:010 ταπεινωθητε ενωπιον του κυριου και υψωσει υμας 
59N 004:011 μη καταλαλειτε αλληλων αδελφοι ο καταλαλων αδελφου και κρινων τον αδελφον αυτου καταλαλει νομου και κρινει νομον ει δε νομον κρινεις ουκ ει ποιητης νομου αλλα κριτης 
59N 004:012 εις εστιν ο νομοθετης ο δυναμενος σωσαι και απολεσαι συ τις ει ος κρινεις τον ετερον 
59N 004:013 αγε νυν οι λεγοντες σημερον  {VAR1: και } {VAR2: η } αυριον πορευσωμεθα εις τηνδε την πολιν και  {VAR1: ποιησωμεν } {VAR2: ποιησομεν } εκει ενιαυτον ενα και  {VAR1: εμπορευσωμεθα και κερδησωμεν } {VAR2: εμπορευσομεθα και κερδησομεν } 
59N 004:014 οιτινες ουκ επιστασθε το της αυριον ποια γαρ η ζωη υμων ατμις γαρ εστιν η προς ολιγον φαινομενη επειτα δε αφανιζομενη 
59N 004:015 αντι του λεγειν υμας εαν ο κυριος θεληση και  {VAR1: ζησωμεν και ποιησωμεν } {VAR2: ζησομεν και ποιησομεν } τουτο η εκεινο 
59N 004:016 νυν δε καυχασθε εν ταις αλαζονειαις υμων πασα καυχησις τοιαυτη πονηρα εστιν 
59N 004:017 ειδοτι ουν καλον ποιειν και μη ποιουντι αμαρτια αυτω εστιν 
59N 005:001 αγε νυν οι πλουσιοι κλαυσατε ολολυζοντες επι ταις ταλαιπωριαις υμων ταις επερχομεναις 
59N 005:002 ο πλουτος υμων σεσηπεν και τα ιματια υμων σητοβρωτα γεγονεν 
59N 005:003 ο χρυσος υμων και ο αργυρος κατιωται και ο ιος αυτων εις μαρτυριον υμιν εσται και φαγεται τας σαρκας υμων ως πυρ εθησαυρισατε εν εσχαταις ημεραις 
59N 005:004 ιδου ο μισθος των εργατων των αμησαντων τας χωρας υμων ο απεστερημενος αφ υμων κραζει και αι βοαι των θερισαντων εις τα ωτα κυριου σαβαωθ εισεληλυθασιν 
59N 005:005 ετρυφησατε επι της γης και εσπαταλησατε εθρεψατε τας καρδιας υμων ως εν ημερα σφαγης 
59N 005:006 κατεδικασατε εφονευσατε τον δικαιον ουκ αντιτασσεται υμιν 
59N 005:007 μακροθυμησατε ουν αδελφοι εως της παρουσιας του κυριου ιδου ο γεωργος εκδεχεται τον τιμιον καρπον της γης μακροθυμων επ αυτω εως αν λαβη υετον πρωιμον και οψιμον 
59N 005:008 μακροθυμησατε και υμεις στηριξατε τας καρδιας υμων οτι η παρουσια του κυριου ηγγικεν 
59N 005:009 μη στεναζετε κατ αλληλων αδελφοι ινα μη κατακριθητε ιδου  {VAR2: ο } κριτης προ των θυρων εστηκεν 
59N 005:010 υποδειγμα λαβετε της κακοπαθειας αδελφοι μου και της μακροθυμιας τους προφητας οι ελαλησαν τω ονοματι κυριου 
59N 005:011 ιδου μακαριζομεν τους υπομενοντας την υπομονην ιωβ ηκουσατε και το τελος κυριου ειδετε οτι πολυσπλαγχνος εστιν ο κυριος και οικτιρμων 
59N 005:012 προ παντων δε αδελφοι μου μη ομνυετε μητε τον ουρανον μητε την γην μητε αλλον τινα ορκον ητω δε υμων το ναι ναι και το ου ου ινα μη  {VAR1: εις υποκρισιν } {VAR2: υπο κρισιν } πεσητε 
59N 005:013 κακοπαθει τις εν υμιν προσευχεσθω ευθυμει τις ψαλλετω 
59N 005:014 ασθενει τις εν υμιν προσκαλεσασθω τους πρεσβυτερους της εκκλησιας και προσευξασθωσαν επ αυτον αλειψαντες αυτον ελαιω εν τω ονοματι του κυριου 
59N 005:015 και η ευχη της πιστεως σωσει τον καμνοντα και εγερει αυτον ο κυριος καν αμαρτιας η πεποιηκως αφεθησεται αυτω 
59N 005:016 εξομολογεισθε αλληλοις τα παραπτωματα και ευχεσθε υπερ αλληλων οπως ιαθητε πολυ ισχυει δεησις δικαιου ενεργουμενη 
59N 005:017 ηλιας ανθρωπος ην ομοιοπαθης ημιν και προσευχη προσηυξατο του μη βρεξαι και ουκ εβρεξεν επι της γης ενιαυτους τρεις και μηνας εξ 
59N 005:018 και παλιν προσηυξατο και ο ουρανος υετον εδωκεν και η γη εβλαστησεν τον καρπον αυτης 
59N 005:019 αδελφοι εαν τις εν υμιν πλανηθη απο της αληθειας και επιστρεψη τις αυτον 
59N 005:020 γινωσκετω οτι ο επιστρεψας αμαρτωλον εκ πλανης οδου αυτου σωσει ψυχην εκ θανατου και καλυψει πληθος αμαρτιων 
60N 001:001 πετρος αποστολος ιησου χριστου εκλεκτοις παρεπιδημοις διασπορας ποντου γαλατιας καππαδοκιας ασιας και βιθυνιας 
60N 001:002 κατα προγνωσιν θεου πατρος εν αγιασμω πνευματος εις υπακοην και ραντισμον αιματος ιησου χριστου χαρις υμιν και ειρηνη πληθυνθειη 
60N 001:003 ευλογητος ο θεος και πατηρ του κυριου ημων ιησου χριστου ο κατα το πολυ αυτου ελεος αναγεννησας ημας εις ελπιδα ζωσαν δι αναστασεως ιησου χριστου εκ νεκρων 
60N 001:004 εις κληρονομιαν αφθαρτον και αμιαντον και αμαραντον τετηρημενην εν ουρανοις εις  {VAR1: ημας } {VAR2: υμας } 
60N 001:005 τους εν δυναμει θεου φρουρουμενους δια πιστεως εις σωτηριαν ετοιμην αποκαλυφθηναι εν καιρω εσχατω 
60N 001:006 εν ω αγαλλιασθε ολιγον αρτι ει δεον εστιν λυπηθεντες εν ποικιλοις πειρασμοις 
60N 001:007 ινα το δοκιμιον υμων της πιστεως πολυ τιμιωτερον χρυσιου του απολλυμενου δια πυρος δε δοκιμαζομενου ευρεθη εις επαινον και τιμην και δοξαν εν αποκαλυψει ιησου χριστου 
60N 001:008 ον ουκ  {VAR1: ειδοτες } {VAR2: ιδοντες } αγαπατε εις ον αρτι μη ορωντες πιστευοντες δε αγαλλιασθε χαρα ανεκλαλητω και δεδοξασμενη 
60N 001:009 κομιζομενοι το τελος της πιστεως υμων σωτηριαν ψυχων 
60N 001:010 περι ης σωτηριας εξεζητησαν και εξηρευνησαν προφηται οι περι της εις υμας χαριτος προφητευσαντες 
60N 001:011 ερευνωντες εις τινα η ποιον καιρον εδηλου το εν αυτοις πνευμα χριστου προμαρτυρομενον τα εις χριστον παθηματα και τας μετα ταυτα δοξας 
60N 001:012 οις απεκαλυφθη οτι ουχ εαυτοις ημιν δε διηκονουν αυτα α νυν ανηγγελη υμιν δια των ευαγγελισαμενων υμας εν πνευματι αγιω αποσταλεντι απ ουρανου εις α επιθυμουσιν αγγελοι παρακυψαι 
60N 001:013 διο αναζωσαμενοι τας οσφυας της διανοιας υμων νηφοντες τελειως ελπισατε επι την φερομενην υμιν χαριν εν αποκαλυψει ιησου χριστου 
60N 001:014 ως τεκνα υπακοης μη συσχηματιζομενοι ταις προτερον εν τη αγνοια υμων επιθυμιαις 
60N 001:015 αλλα κατα τον καλεσαντα υμας αγιον και αυτοι αγιοι εν παση αναστροφη γενηθητε 
60N 001:016 διοτι γεγραπται αγιοι γενεσθε οτι εγω αγιος ειμι 
60N 001:017 και ει πατερα επικαλεισθε τον απροσωποληπτως κρινοντα κατα το εκαστου εργον εν φοβω τον της παροικιας υμων χρονον αναστραφητε 
60N 001:018 ειδοτες οτι ου φθαρτοις αργυριω η χρυσιω ελυτρωθητε εκ της ματαιας υμων αναστροφης πατροπαραδοτου 
60N 001:019 αλλα τιμιω αιματι ως αμνου αμωμου και ασπιλου χριστου 
60N 001:020 προεγνωσμενου μεν προ καταβολης κοσμου φανερωθεντος δε επ εσχατων των χρονων δι υμας 
60N 001:021 τους δι αυτου πιστευοντας εις θεον τον εγειραντα αυτον εκ νεκρων και δοξαν αυτω δοντα ωστε την πιστιν υμων και ελπιδα ειναι εις θεον 
60N 001:022 τας ψυχας υμων ηγνικοτες εν τη υπακοη της αληθειας δια πνευματος εις φιλαδελφιαν ανυποκριτον εκ καθαρας καρδιας αλληλους αγαπησατε εκτενως 
60N 001:023 αναγεγεννημενοι ουκ εκ σπορας φθαρτης αλλα αφθαρτου δια λογου ζωντος θεου και μενοντος εις τον αιωνα 
60N 001:024 διοτι πασα σαρξ ως χορτος και πασα δοξα ανθρωπου ως ανθος χορτου εξηρανθη ο χορτος και το ανθος αυτου εξεπεσεν 
60N 001:025 το δε ρημα κυριου μενει εις τον αιωνα τουτο δε εστιν το ρημα το ευαγγελισθεν εις υμας 
60N 002:001 αποθεμενοι ουν πασαν κακιαν και παντα δολον και υποκρισεις και φθονους και πασας καταλαλιας 
60N 002:002 ως αρτιγεννητα βρεφη το λογικον αδολον γαλα επιποθησατε ινα εν αυτω αυξηθητε 
60N 002:003 ειπερ εγευσασθε οτι χρηστος ο κυριος 
60N 002:004 προς ον προσερχομενοι λιθον ζωντα υπο ανθρωπων μεν αποδεδοκιμασμενον παρα δε θεω εκλεκτον εντιμον 
60N 002:005 και αυτοι ως λιθοι ζωντες οικοδομεισθε οικος πνευματικος ιερατευμα αγιον ανενεγκαι πνευματικας θυσιας ευπροσδεκτους τω θεω δια ιησου χριστου 
60N 002:006 διο και περιεχει εν τη γραφη ιδου τιθημι εν σιων λιθον ακρογωνιαιον εκλεκτον εντιμον και ο πιστευων επ αυτω ου μη καταισχυνθη 
60N 002:007 υμιν ουν η τιμη τοις πιστευουσιν απειθουσιν δε λιθον ον απεδοκιμασαν οι οικοδομουντες ουτος εγενηθη εις κεφαλην γωνιας 
60N 002:008 και λιθος προσκομματος και πετρα σκανδαλου οι προσκοπτουσιν τω λογω απειθουντες εις ο και ετεθησαν 
60N 002:009 υμεις δε γενος εκλεκτον βασιλειον ιερατευμα εθνος αγιον λαος εις περιποιησιν οπως τας αρετας εξαγγειλητε του εκ σκοτους υμας καλεσαντος εις το θαυμαστον αυτου φως 
60N 002:010 οι ποτε ου λαος νυν δε λαος θεου οι ουκ ηλεημενοι νυν δε ελεηθεντες 
60N 002:011 αγαπητοι παρακαλω ως παροικους και παρεπιδημους απεχεσθαι των σαρκικων επιθυμιων αιτινες στρατευονται κατα της ψυχης 
60N 002:012 την αναστροφην υμων εν τοις εθνεσιν εχοντες καλην ινα εν ω καταλαλουσιν υμων ως κακοποιων εκ των καλων εργων εποπτευσαντες δοξασωσιν τον θεον εν ημερα επισκοπης 
60N 002:013 υποταγητε ουν παση ανθρωπινη κτισει δια τον κυριον ειτε βασιλει ως υπερεχοντι 
60N 002:014 ειτε ηγεμοσιν ως δι αυτου πεμπομενοις εις εκδικησιν μεν κακοποιων επαινον δε αγαθοποιων 
60N 002:015 οτι ουτως εστιν το θελημα του θεου αγαθοποιουντας φιμουν την των αφρονων ανθρωπων αγνωσιαν 
60N 002:016 ως ελευθεροι και μη ως επικαλυμμα εχοντες της κακιας την ελευθεριαν αλλ ως δουλοι θεου 
60N 002:017 παντας τιμησατε την αδελφοτητα αγαπατε τον θεον φοβεισθε τον βασιλεα τιματε 
60N 002:018 οι οικεται υποτασσομενοι εν παντι φοβω τοις δεσποταις ου μονον τοις αγαθοις και επιεικεσιν αλλα και τοις σκολιοις 
60N 002:019 τουτο γαρ χαρις ει δια συνειδησιν θεου υποφερει τις λυπας πασχων αδικως 
60N 002:020 ποιον γαρ κλεος ει αμαρτανοντες και κολαφιζομενοι υπομενειτε αλλ ει αγαθοποιουντες και πασχοντες υπομενειτε τουτο χαρις παρα θεω 
60N 002:021 εις τουτο γαρ εκληθητε οτι και χριστος επαθεν υπερ ημων ημιν υπολιμπανων υπογραμμον ινα επακολουθησητε τοις ιχνεσιν αυτου 
60N 002:022 ος αμαρτιαν ουκ εποιησεν ουδε ευρεθη δολος εν τω στοματι αυτου 
60N 002:023 ος λοιδορουμενος ουκ αντελοιδορει πασχων ουκ ηπειλει παρεδιδου δε τω κρινοντι δικαιως 
60N 002:024 ος τας αμαρτιας ημων αυτος ανηνεγκεν εν τω σωματι αυτου επι το ξυλον ινα ταις αμαρτιαις απογενομενοι τη δικαιοσυνη ζησωμεν ου τω μωλωπι αυτου ιαθητε 
60N 002:025 ητε γαρ ως προβατα πλανωμενα αλλ επεστραφητε νυν επι τον ποιμενα και επισκοπον των ψυχων υμων 
60N 003:001 ομοιως αι γυναικες υποτασσομεναι τοις ιδιοις ανδρασιν ινα και ει τινες απειθουσιν τω λογω δια της των γυναικων αναστροφης ανευ λογου κερδηθησωνται 
60N 003:002 εποπτευσαντες την εν φοβω αγνην αναστροφην υμων 
60N 003:003 ων εστω ουχ ο εξωθεν εμπλοκης τριχων και περιθεσεως χρυσιων η ενδυσεως ιματιων κοσμος 
60N 003:004 αλλ ο κρυπτος της καρδιας ανθρωπος εν τω αφθαρτω του πραεος και ησυχιου πνευματος ο εστιν ενωπιον του θεου πολυτελες 
60N 003:005 ουτως γαρ ποτε και αι αγιαι γυναικες αι ελπιζουσαι επι τον θεον εκοσμουν εαυτας υποτασσομεναι τοις ιδιοις ανδρασιν 
60N 003:006 ως σαρρα υπηκουσεν τω αβρααμ κυριον αυτον καλουσα ης εγενηθητε τεκνα αγαθοποιουσαι και μη φοβουμεναι μηδεμιαν πτοησιν 
60N 003:007 οι ανδρες ομοιως συνοικουντες κατα γνωσιν ως ασθενεστερω σκευει τω γυναικειω απονεμοντες τιμην ως και συγκληρονομοι χαριτος ζωης εις το μη εκκοπτεσθαι τας προσευχας υμων 
60N 003:008 το δε τελος παντες ομοφρονες συμπαθεις φιλαδελφοι ευσπλαγχνοι φιλοφρονες 
60N 003:009 μη αποδιδοντες κακον αντι κακου η λοιδοριαν αντι λοιδοριας τουναντιον δε ευλογουντες ειδοτες οτι εις τουτο εκληθητε ινα ευλογιαν κληρονομησητε 
60N 003:010 ο γαρ θελων ζωην αγαπαν και ιδειν ημερας αγαθας παυσατω την γλωσσαν αυτου απο κακου και χειλη αυτου του μη λαλησαι δολον 
60N 003:011 εκκλινατω απο κακου και ποιησατω αγαθον ζητησατω ειρηνην και διωξατω αυτην 
60N 003:012 οτι οι οφθαλμοι κυριου επι δικαιους και ωτα αυτου εις δεησιν αυτων προσωπον δε κυριου επι ποιουντας κακα 
60N 003:013 και τις ο κακωσων υμας εαν του αγαθου μιμηται γενησθε 
60N 003:014 αλλ ει και πασχοιτε δια δικαιοσυνην μακαριοι τον δε φοβον αυτων μη φοβηθητε μηδε ταραχθητε 
60N 003:015 κυριον δε τον θεον αγιασατε εν ταις καρδιαις υμων ετοιμοι δε αει προς απολογιαν παντι τω αιτουντι υμας λογον περι της εν υμιν ελπιδος μετα πραυτητος και φοβου 
60N 003:016 συνειδησιν εχοντες αγαθην ινα εν ω καταλαλωσιν υμων ως κακοποιων καταισχυνθωσιν οι επηρεαζοντες υμων την αγαθην εν χριστω αναστροφην 
60N 003:017 κρειττον γαρ αγαθοποιουντας ει θελει το θελημα του θεου πασχειν η κακοποιουντας 
60N 003:018 οτι και χριστος απαξ περι αμαρτιων επαθεν δικαιος υπερ αδικων ινα ημας προσαγαγη τω θεω θανατωθεις μεν σαρκι ζωοποιηθεις δε τω πνευματι 
60N 003:019 εν ω και τοις εν φυλακη πνευμασιν πορευθεις εκηρυξεν 
60N 003:020 απειθησασιν ποτε οτε απαξ εξεδεχετο η του θεου μακροθυμια εν ημεραις νωε κατασκευαζομενης κιβωτου εις ην ολιγαι τουτ εστιν οκτω ψυχαι διεσωθησαν δι υδατος 
60N 003:021  {VAR1: ο } {VAR2: ω } και ημας αντιτυπον νυν σωζει βαπτισμα ου σαρκος αποθεσις ρυπου αλλα συνειδησεως αγαθης επερωτημα εις θεον δι αναστασεως ιησου χριστου 
60N 003:022 ος εστιν εν δεξια του θεου πορευθεις εις ουρανον υποταγεντων αυτω αγγελων και εξουσιων και δυναμεων 
60N 004:001 χριστου ουν παθοντος υπερ ημων σαρκι και υμεις την αυτην εννοιαν οπλισασθε οτι ο παθων εν σαρκι πεπαυται αμαρτιας 
60N 004:002 εις το μηκετι ανθρωπων επιθυμιαις αλλα θεληματι θεου τον επιλοιπον εν σαρκι βιωσαι χρονον 
60N 004:003 αρκετος γαρ ημιν ο παρεληλυθως χρονος του βιου το θελημα των εθνων κατεργασασθαι πεπορευμενους εν ασελγειαις επιθυμιαις οινοφλυγιαις κωμοις ποτοις και αθεμιτοις ειδωλολατρειαις 
60N 004:004 εν ω ξενιζονται μη συντρεχοντων υμων εις την αυτην της ασωτιας αναχυσιν βλασφημουντες 
60N 004:005 οι αποδωσουσιν λογον τω ετοιμως εχοντι κριναι ζωντας και νεκρους 
60N 004:006 εις τουτο γαρ και νεκροις ευηγγελισθη ινα κριθωσιν μεν κατα ανθρωπους σαρκι ζωσιν δε κατα θεον πνευματι 
60N 004:007 παντων δε το τελος ηγγικεν σωφρονησατε ουν και νηψατε εις τας προσευχας 
60N 004:008 προ παντων δε την εις εαυτους αγαπην εκτενη εχοντες οτι  {VAR2: η } αγαπη καλυψει πληθος αμαρτιων 
60N 004:009 φιλοξενοι εις αλληλους ανευ γογγυσμων 
60N 004:010 εκαστος καθως ελαβεν χαρισμα εις εαυτους αυτο διακονουντες ως καλοι οικονομοι ποικιλης χαριτος θεου 
60N 004:011 ει τις λαλει ως λογια θεου ει τις διακονει ως εξ ισχυος ης χορηγει ο θεος ινα εν πασιν δοξαζηται ο θεος δια ιησου χριστου ω εστιν η δοξα και το κρατος εις τους αιωνας των αιωνων αμην 
60N 004:012 αγαπητοι μη ξενιζεσθε τη εν υμιν πυρωσει προς πειρασμον υμιν γινομενη ως ξενου υμιν συμβαινοντος 
60N 004:013 αλλα καθο κοινωνειτε τοις του χριστου παθημασιν χαιρετε ινα και εν τη αποκαλυψει της δοξης αυτου χαρητε αγαλλιωμενοι 
60N 004:014 ει ονειδιζεσθε εν ονοματι χριστου μακαριοι οτι το της δοξης και το του θεου πνευμα εφ υμας αναπαυεται κατα μεν αυτους βλασφημειται κατα δε υμας δοξαζεται 
60N 004:015 μη γαρ τις υμων πασχετω ως φονευς η κλεπτης η κακοποιος η ως αλλοτριοεπισκοπος 
60N 004:016 ει δε ως χριστιανος μη αισχυνεσθω δοξαζετω δε τον θεον εν τω μερει τουτω 
60N 004:017 οτι ο καιρος του αρξασθαι το κριμα απο του οικου του θεου ει δε πρωτον αφ ημων τι το τελος των απειθουντων τω του θεου ευαγγελιω 
60N 004:018 και ει ο δικαιος μολις σωζεται ο ασεβης και αμαρτωλος που φανειται 
60N 004:019 ωστε και οι πασχοντες κατα το θελημα του θεου ως πιστω κτιστη παρατιθεσθωσαν τας ψυχας εαυτων εν αγαθοποιια 
60N 005:001 πρεσβυτερους τους εν υμιν παρακαλω ο συμπρεσβυτερος και μαρτυς των του χριστου παθηματων ο και της μελλουσης αποκαλυπτεσθαι δοξης κοινωνος 
60N 005:002 ποιμανατε το εν υμιν ποιμνιον του θεου επισκοπουντες μη αναγκαστως αλλ εκουσιως μηδε αισχροκερδως αλλα προθυμως 
60N 005:003 μηδ ως κατακυριευοντες των κληρων αλλα τυποι γινομενοι του ποιμνιου 
60N 005:004 και φανερωθεντος του αρχιποιμενος κομιεισθε τον αμαραντινον της δοξης στεφανον 
60N 005:005 ομοιως νεωτεροι υποταγητε πρεσβυτεροις παντες δε αλληλοις υποτασσομενοι την ταπεινοφροσυνην εγκομβωσασθε οτι ο θεος υπερηφανοις αντιτασσεται ταπεινοις δε διδωσιν χαριν 
60N 005:006 ταπεινωθητε ουν υπο την κραταιαν χειρα του θεου ινα υμας υψωση εν καιρω 
60N 005:007 πασαν την μεριμναν υμων επιρριψαντες επ αυτον οτι αυτω μελει περι υμων 
60N 005:008 νηψατε γρηγορησατε οτι ο αντιδικος υμων διαβολος ως λεων ωρυομενος περιπατει ζητων τινα καταπιη 
60N 005:009 ω αντιστητε στερεοι τη πιστει ειδοτες τα αυτα των παθηματων τη εν κοσμω υμων αδελφοτητι επιτελεισθαι 
60N 005:010 ο δε θεος πασης χαριτος ο καλεσας ημας εις την αιωνιον αυτου δοξαν εν χριστω ιησου ολιγον παθοντας αυτος καταρτισαι υμας στηριξαι σθενωσαι θεμελιωσαι 
60N 005:011 αυτω η δοξα και το κρατος εις τους αιωνας των αιωνων αμην 
60N 005:012 δια σιλουανου υμιν του πιστου αδελφου ως λογιζομαι δι ολιγων εγραψα παρακαλων και επιμαρτυρων ταυτην ειναι αληθη χαριν του θεου εις ην εστηκατε 
60N 005:013 ασπαζεται υμας η εν βαβυλωνι συνεκλεκτη και μαρκος ο υιος μου 
60N 005:014 ασπασασθε αλληλους εν φιληματι αγαπης ειρηνη υμιν πασιν τοις εν χριστω ιησου αμην 
61N 001:001  {VAR1: συμεων } {VAR2: σιμων } πετρος δουλος και αποστολος ιησου χριστου τοις ισοτιμον ημιν λαχουσιν πιστιν εν δικαιοσυνη του θεου ημων και σωτηρος  {VAR2: ημων } ιησου χριστου 
61N 001:002 χαρις υμιν και ειρηνη πληθυνθειη εν επιγνωσει του θεου και ιησου του κυριου ημων 
61N 001:003 ως παντα ημιν της θειας δυναμεως αυτου τα προς ζωην και ευσεβειαν δεδωρημενης δια της επιγνωσεως του καλεσαντος ημας δια δοξης και αρετης 
61N 001:004 δι ων τα μεγιστα ημιν και τιμια επαγγελματα δεδωρηται ινα δια τουτων γενησθε θειας κοινωνοι φυσεως αποφυγοντες της εν κοσμω εν επιθυμια φθορας 
61N 001:005 και αυτο τουτο δε σπουδην πασαν παρεισενεγκαντες επιχορηγησατε εν τη πιστει υμων την αρετην εν δε τη αρετη την γνωσιν 
61N 001:006 εν δε τη γνωσει την εγκρατειαν εν δε τη εγκρατεια την υπομονην εν δε τη υπομονη την ευσεβειαν 
61N 001:007 εν δε τη ευσεβεια την φιλαδελφιαν εν δε τη φιλαδελφια την αγαπην 
61N 001:008 ταυτα γαρ υμιν υπαρχοντα και πλεοναζοντα ουκ αργους ουδε ακαρπους καθιστησιν εις την του κυριου ημων ιησου χριστου επιγνωσιν 
61N 001:009 ω γαρ μη παρεστιν ταυτα τυφλος εστιν μυωπαζων ληθην λαβων του καθαρισμου των παλαι αυτου αμαρτιων 
61N 001:010 διο μαλλον αδελφοι σπουδασατε βεβαιαν υμων την κλησιν και εκλογην ποιεισθαι ταυτα γαρ ποιουντες ου μη πταισητε ποτε 
61N 001:011 ουτως γαρ πλουσιως επιχορηγηθησεται υμιν η εισοδος εις την αιωνιον βασιλειαν του κυριου ημων και σωτηρος ιησου χριστου 
61N 001:012 διο ουκ αμελησω υμας αει υπομιμνησκειν περι τουτων καιπερ ειδοτας και εστηριγμενους εν τη παρουση αληθεια 
61N 001:013 δικαιον δε ηγουμαι εφ οσον ειμι εν τουτω τω σκηνωματι διεγειρειν υμας εν υπομνησει 
61N 001:014 ειδως οτι ταχινη εστιν η αποθεσις του σκηνωματος μου καθως και ο κυριος ημων ιησους χριστος εδηλωσεν μοι 
61N 001:015 σπουδασω δε και εκαστοτε εχειν υμας μετα την εμην εξοδον την τουτων μνημην ποιεισθαι 
61N 001:016 ου γαρ σεσοφισμενοις μυθοις εξακολουθησαντες εγνωρισαμεν υμιν την του κυριου ημων ιησου χριστου δυναμιν και παρουσιαν αλλ εποπται γενηθεντες της εκεινου μεγαλειοτητος 
61N 001:017 λαβων γαρ παρα θεου πατρος τιμην και δοξαν φωνης ενεχθεισης αυτω τοιασδε υπο της μεγαλοπρεπους δοξης ουτος εστιν ο υιος μου ο αγαπητος εις ον εγω ευδοκησα 
61N 001:018 και ταυτην την φωνην ημεις ηκουσαμεν εξ ουρανου ενεχθεισαν συν αυτω οντες εν τω ορει τω αγιω 
61N 001:019 και εχομεν βεβαιοτερον τον προφητικον λογον ω καλως ποιειτε προσεχοντες ως λυχνω φαινοντι εν αυχμηρω τοπω εως ου ημερα διαυγαση και φωσφορος ανατειλη εν ταις καρδιαις υμων 
61N 001:020 τουτο πρωτον γινωσκοντες οτι πασα προφητεια γραφης ιδιας επιλυσεως ου γινεται 
61N 001:021 ου γαρ θεληματι ανθρωπου ηνεχθη ποτε προφητεια αλλ υπο πνευματος αγιου φερομενοι ελαλησαν  {VAR1: οι } αγιοι θεου ανθρωποι 
61N 002:001 εγενοντο δε και ψευδοπροφηται εν τω λαω ως και εν υμιν εσονται ψευδοδιδασκαλοι οιτινες παρεισαξουσιν αιρεσεις απωλειας και τον αγορασαντα αυτους δεσποτην αρνουμενοι επαγοντες εαυτοις ταχινην απωλειαν 
61N 002:002 και πολλοι εξακολουθησουσιν αυτων ταις απωλειαις δι ους η οδος της αληθειας βλασφημηθησεται 
61N 002:003 και εν πλεονεξια πλαστοις λογοις υμας εμπορευσονται οις το κριμα εκπαλαι ουκ αργει και η απωλεια αυτων ου νυσταζει 
61N 002:004 ει γαρ ο θεος αγγελων αμαρτησαντων ουκ εφεισατο αλλα σειραις ζοφου ταρταρωσας παρεδωκεν εις κρισιν τετηρημενους 
61N 002:005 και αρχαιου κοσμου ουκ εφεισατο αλλ ογδοον νωε δικαιοσυνης κηρυκα εφυλαξεν κατακλυσμον κοσμω ασεβων επαξας 
61N 002:006 και πολεις σοδομων και γομορρας τεφρωσας καταστροφη κατεκρινεν υποδειγμα μελλοντων ασεβειν τεθεικως 
61N 002:007 και δικαιον λωτ καταπονουμενον υπο της των αθεσμων εν ασελγεια αναστροφης ερρυσατο 
61N 002:008 βλεμματι γαρ και ακοη ο δικαιος εγκατοικων εν αυτοις ημεραν εξ ημερας ψυχην δικαιαν ανομοις εργοις εβασανιζεν 
61N 002:009 οιδεν κυριος ευσεβεις εκ  {VAR1: πειρασμου } {VAR2: πειρασμων } ρυεσθαι αδικους δε εις ημεραν κρισεως κολαζομενους τηρειν 
61N 002:010 μαλιστα δε τους οπισω σαρκος εν επιθυμια μιασμου πορευομενους και κυριοτητος καταφρονουντας τολμηται αυθαδεις δοξας ου τρεμουσιν βλασφημουντες 
61N 002:011 οπου αγγελοι ισχυι και δυναμει μειζονες οντες ου φερουσιν κατ αυτων παρα κυριω βλασφημον κρισιν 
61N 002:012 ουτοι δε ως αλογα ζωα φυσικα γεγενημενα εις αλωσιν και φθοραν εν οις αγνοουσιν βλασφημουντες εν τη φθορα αυτων καταφθαρησονται 
61N 002:013 κομιουμενοι μισθον αδικιας ηδονην ηγουμενοι την εν ημερα τρυφην σπιλοι και μωμοι εντρυφωντες εν ταις απαταις αυτων συνευωχουμενοι υμιν 
61N 002:014 οφθαλμους εχοντες μεστους μοιχαλιδος και ακαταπαυστους αμαρτιας δελεαζοντες ψυχας αστηρικτους καρδιαν γεγυμνασμενην πλεονεξιαις εχοντες καταρας τεκνα 
61N 002:015 καταλιποντες την ευθειαν οδον επλανηθησαν εξακολουθησαντες τη οδω του βαλααμ του βοσορ ος μισθον αδικιας ηγαπησεν 
61N 002:016 ελεγξιν δε εσχεν ιδιας παρανομιας υποζυγιον αφωνον εν ανθρωπου φωνη φθεγξαμενον εκωλυσεν την του προφητου παραφρονιαν 
61N 002:017 ουτοι εισιν πηγαι ανυδροι νεφελαι υπο λαιλαπος ελαυνομεναι οις ο ζοφος του σκοτους εις αιωνα τετηρηται 
61N 002:018 υπερογκα γαρ ματαιοτητος φθεγγομενοι δελεαζουσιν εν επιθυμιαις σαρκος  {VAR2: εν } ασελγειαις τους οντως αποφυγοντας τους εν πλανη αναστρεφομενους 
61N 002:019 ελευθεριαν αυτοις επαγγελλομενοι αυτοι δουλοι υπαρχοντες της φθορας ω γαρ τις ηττηται τουτω και δεδουλωται 
61N 002:020 ει γαρ αποφυγοντες τα μιασματα του κοσμου εν επιγνωσει του κυριου και σωτηρος ιησου χριστου τουτοις δε παλιν εμπλακεντες ηττωνται γεγονεν αυτοις τα εσχατα χειρονα των πρωτων 
61N 002:021 κρειττον γαρ ην αυτοις μη επεγνωκεναι την οδον της δικαιοσυνης η επιγνουσιν επιστρεψαι εκ της παραδοθεισης αυτοις αγιας εντολης 
61N 002:022 συμβεβηκεν δε αυτοις το της αληθους παροιμιας κυων επιστρεψας επι το ιδιον εξεραμα και υς λουσαμενη εις κυλισμα βορβορου 
61N 003:001 ταυτην ηδη αγαπητοι δευτεραν υμιν γραφω επιστολην εν αις διεγειρω υμων εν υπομνησει την ειλικρινη διανοιαν 
61N 003:002 μνησθηναι των προειρημενων ρηματων υπο των αγιων προφητων και της των αποστολων ημων εντολης του κυριου και σωτηρος 
61N 003:003 τουτο πρωτον γινωσκοντες οτι ελευσονται επ εσχατου των ημερων εμπαικται κατα τας ιδιας αυτων επιθυμιας πορευομενοι 
61N 003:004 και λεγοντες που εστιν η επαγγελια της παρουσιας αυτου αφ ης γαρ οι πατερες εκοιμηθησαν παντα ουτως διαμενει απ αρχης κτισεως 
61N 003:005 λανθανει γαρ αυτους τουτο θελοντας οτι ουρανοι ησαν εκπαλαι και γη εξ υδατος και δι υδατος συνεστωσα τω του θεου λογω 
61N 003:006 δι ων ο τοτε κοσμος υδατι κατακλυσθεις απωλετο 
61N 003:007 οι δε νυν ουρανοι και η γη  {VAR1: αυτου } {VAR2: τω αυτω } λογω τεθησαυρισμενοι εισιν πυρι τηρουμενοι εις ημεραν κρισεως και απωλειας των ασεβων ανθρωπων 
61N 003:008 εν δε τουτο μη λανθανετω υμας αγαπητοι οτι μια ημερα παρα κυριω ως χιλια ετη και χιλια ετη ως ημερα μια 
61N 003:009 ου βραδυνει ο κυριος της επαγγελιας ως τινες βραδυτητα ηγουνται αλλα μακροθυμει εις ημας μη βουλομενος τινας απολεσθαι αλλα παντας εις μετανοιαν χωρησαι 
61N 003:010 ηξει δε η ημερα κυριου ως κλεπτης εν νυκτι εν η οι ουρανοι ροιζηδον παρελευσονται στοιχεια δε καυσουμενα λυθησονται και γη και τα εν αυτη εργα κατακαησεται 
61N 003:011 τουτων ουν παντων λυομενων ποταπους δει υπαρχειν υμας εν αγιαις αναστροφαις και ευσεβειαις 
61N 003:012 προσδοκωντας και σπευδοντας την παρουσιαν της του θεου ημερας δι ην ουρανοι πυρουμενοι λυθησονται και στοιχεια καυσουμενα τηκεται 
61N 003:013 καινους δε ουρανους και γην καινην κατα το επαγγελμα αυτου προσδοκωμεν εν οις δικαιοσυνη κατοικει 
61N 003:014 διο αγαπητοι ταυτα προσδοκωντες σπουδασατε ασπιλοι και αμωμητοι αυτω ευρεθηναι εν ειρηνη 
61N 003:015 και την του κυριου ημων μακροθυμιαν σωτηριαν ηγεισθε καθως και ο αγαπητος ημων αδελφος παυλος κατα την αυτω δοθεισαν σοφιαν εγραψεν υμιν 
61N 003:016 ως και εν πασαις ταις επιστολαις λαλων εν αυταις περι τουτων εν οις εστιν δυσνοητα τινα α οι αμαθεις και αστηρικτοι στρεβλουσιν ως και τας λοιπας γραφας προς την ιδιαν αυτων απωλειαν 
61N 003:017 υμεις ουν αγαπητοι προγινωσκοντες φυλασσεσθε ινα μη τη των αθεσμων πλανη συναπαχθεντες εκπεσητε του ιδιου στηριγμου 
61N 003:018 αυξανετε δε εν χαριτι και γνωσει του κυριου ημων και σωτηρος ιησου χριστου αυτω η δοξα και νυν και εις ημεραν αιωνος αμην 
62N 001:001 ο ην απ αρχης ο ακηκοαμεν ο εωρακαμεν τοις οφθαλμοις ημων ο εθεασαμεθα και αι χειρες ημων εψηλαφησαν περι του λογου της ζωης 
62N 001:002 και η ζωη εφανερωθη και εωρακαμεν και μαρτυρουμεν και απαγγελλομεν υμιν την ζωην την αιωνιον ητις ην προς τον πατερα και εφανερωθη ημιν 
62N 001:003 ο εωρακαμεν και ακηκοαμεν απαγγελλομεν υμιν ινα και υμεις κοινωνιαν εχητε μεθ ημων και η κοινωνια δε η ημετερα μετα του πατρος και μετα του υιου αυτου ιησου χριστου 
62N 001:004 και ταυτα γραφομεν υμιν ινα η χαρα  {VAR1: ημων } {VAR2: υμων } η πεπληρωμενη 
62N 001:005 και αυτη εστιν η  {VAR1: επαγγελια } {VAR2: αγγελια } ην ακηκοαμεν απ αυτου και αναγγελλομεν υμιν οτι ο θεος φως εστιν και σκοτια εν αυτω ουκ εστιν ουδεμια 
62N 001:006 εαν ειπωμεν οτι κοινωνιαν εχομεν μετ αυτου και εν τω σκοτει περιπατωμεν ψευδομεθα και ου ποιουμεν την αληθειαν 
62N 001:007 εαν δε εν τω φωτι περιπατωμεν ως αυτος εστιν εν τω φωτι κοινωνιαν εχομεν μετ αλληλων και το αιμα ιησου χριστου του υιου αυτου καθαριζει ημας απο πασης αμαρτιας 
62N 001:008 εαν ειπωμεν οτι αμαρτιαν ουκ εχομεν εαυτους πλανωμεν και η αληθεια ουκ εστιν εν ημιν 
62N 001:009 εαν ομολογωμεν τας αμαρτιας ημων πιστος εστιν και δικαιος ινα αφη ημιν τας αμαρτιας και καθαριση ημας απο πασης αδικιας 
62N 001:010 εαν ειπωμεν οτι ουχ ημαρτηκαμεν ψευστην ποιουμεν αυτον και ο λογος αυτου ουκ εστιν εν ημιν 
62N 002:001 τεκνια μου ταυτα γραφω υμιν ινα μη αμαρτητε και εαν τις αμαρτη παρακλητον εχομεν προς τον πατερα ιησουν χριστον δικαιον 
62N 002:002 και αυτος ιλασμος εστιν περι των αμαρτιων ημων ου περι των ημετερων δε μονον αλλα και περι ολου του κοσμου 
62N 002:003 και εν τουτω γινωσκομεν οτι εγνωκαμεν αυτον εαν τας εντολας αυτου τηρωμεν 
62N 002:004 ο λεγων εγνωκα αυτον και τας εντολας αυτου μη τηρων ψευστης εστιν και εν τουτω η αληθεια ουκ εστιν 
62N 002:005 ος δ αν τηρη αυτου τον λογον αληθως εν τουτω η αγαπη του θεου τετελειωται εν τουτω γινωσκομεν οτι εν αυτω εσμεν 
62N 002:006 ο λεγων εν αυτω μενειν οφειλει καθως εκεινος περιεπατησεν και αυτος ουτως περιπατειν 
62N 002:007 αδελφοι ουκ εντολην καινην γραφω υμιν αλλ εντολην παλαιαν ην ειχετε απ αρχης η εντολη η παλαια εστιν ο λογος ον ηκουσατε απ αρχης 
62N 002:008 παλιν εντολην καινην γραφω υμιν ο εστιν αληθες εν αυτω και εν υμιν οτι η σκοτια παραγεται και το φως το αληθινον ηδη φαινει 
62N 002:009 ο λεγων εν τω φωτι ειναι και τον αδελφον αυτου μισων εν τη σκοτια εστιν εως αρτι 
62N 002:010 ο αγαπων τον αδελφον αυτου εν τω φωτι μενει και σκανδαλον εν αυτω ουκ εστιν 
62N 002:011 ο δε μισων τον αδελφον αυτου εν τη σκοτια εστιν και εν τη σκοτια περιπατει και ουκ οιδεν που υπαγει οτι η σκοτια ετυφλωσεν τους οφθαλμους αυτου 
62N 002:012 γραφω υμιν τεκνια οτι αφεωνται υμιν αι αμαρτιαι δια το ονομα αυτου 
62N 002:013 γραφω υμιν πατερες οτι εγνωκατε τον απ αρχης γραφω υμιν νεανισκοι οτι νενικηκατε τον πονηρον γραφω υμιν παιδια οτι εγνωκατε τον πατερα 
62N 002:014 εγραψα υμιν πατερες οτι εγνωκατε τον απ αρχης εγραψα υμιν νεανισκοι οτι ισχυροι εστε και ο λογος του θεου εν υμιν μενει και νενικηκατε τον πονηρον 
62N 002:015 μη αγαπατε τον κοσμον μηδε τα εν τω κοσμω εαν τις αγαπα τον κοσμον ουκ εστιν η αγαπη του πατρος εν αυτω 
62N 002:016 οτι παν το εν τω κοσμω η επιθυμια της σαρκος και η επιθυμια των οφθαλμων και η αλαζονεια του βιου ουκ εστιν εκ του πατρος αλλ εκ του κοσμου εστιν 
62N 002:017 και ο κοσμος παραγεται και η επιθυμια αυτου ο δε ποιων το θελημα του θεου μενει εις τον αιωνα 
62N 002:018 παιδια εσχατη ωρα εστιν και καθως ηκουσατε οτι ο αντιχριστος ερχεται και νυν αντιχριστοι πολλοι γεγονασιν οθεν γινωσκομεν οτι εσχατη ωρα εστιν 
62N 002:019 εξ ημων εξηλθον αλλ ουκ ησαν εξ ημων ει γαρ ησαν εξ ημων μεμενηκεισαν αν μεθ ημων αλλ ινα φανερωθωσιν οτι ουκ εισιν παντες εξ ημων 
62N 002:020 και υμεις χρισμα εχετε απο του αγιου και οιδατε παντα 
62N 002:021 ουκ εγραψα υμιν οτι ουκ οιδατε την αληθειαν αλλ οτι οιδατε αυτην και οτι παν ψευδος εκ της αληθειας ουκ εστιν 
62N 002:022 τις εστιν ο ψευστης ει μη ο αρνουμενος οτι ιησους ουκ εστιν ο χριστος ουτος εστιν ο αντιχριστος ο αρνουμενος τον πατερα και τον υιον 
62N 002:023 πας ο αρνουμενος τον υιον ουδε τον πατερα εχει  {VAR2: ο ομολογων τον υιον και τον πατερα εχει } 
62N 002:024 υμεις ουν ο ηκουσατε απ αρχης εν υμιν μενετω εαν εν υμιν μεινη ο απ αρχης ηκουσατε και υμεις εν τω υιω και εν τω πατρι μενειτε 
62N 002:025 και αυτη εστιν η επαγγελια ην αυτος επηγγειλατο ημιν την ζωην την αιωνιον 
62N 002:026 ταυτα εγραψα υμιν περι των πλανωντων υμας 
62N 002:027 και υμεις το χρισμα ο ελαβετε απ αυτου εν υμιν μενει και ου χρειαν εχετε ινα τις διδασκη υμας αλλ ως το αυτο χρισμα διδασκει υμας περι παντων και αληθες εστιν και ουκ εστιν ψευδος και καθως εδιδαξεν υμας μενειτε εν αυτω 
62N 002:028 και νυν τεκνια μενετε εν αυτω ινα οταν φανερωθη εχωμεν παρρησιαν και μη αισχυνθωμεν απ αυτου εν τη παρουσια αυτου 
62N 002:029 εαν ειδητε οτι δικαιος εστιν γινωσκετε οτι πας ο ποιων την δικαιοσυνην εξ αυτου γεγεννηται 
62N 003:001 ιδετε ποταπην αγαπην δεδωκεν ημιν ο πατηρ ινα τεκνα θεου κληθωμεν δια τουτο ο κοσμος ου γινωσκει ημας οτι ουκ εγνω αυτον 
62N 003:002 αγαπητοι νυν τεκνα θεου εσμεν και ουπω εφανερωθη τι εσομεθα οιδαμεν δε οτι εαν φανερωθη ομοιοι αυτω εσομεθα οτι οψομεθα αυτον καθως εστιν 
62N 003:003 και πας ο εχων την ελπιδα ταυτην επ αυτω αγνιζει εαυτον καθως εκεινος αγνος εστιν 
62N 003:004 πας ο ποιων την αμαρτιαν και την ανομιαν ποιει και η αμαρτια εστιν η ανομια 
62N 003:005 και οιδατε οτι εκεινος εφανερωθη ινα τας αμαρτιας ημων αρη και αμαρτια εν αυτω ουκ εστιν 
62N 003:006 πας ο εν αυτω μενων ουχ αμαρτανει πας ο αμαρτανων ουχ εωρακεν αυτον ουδε εγνωκεν αυτον 
62N 003:007 τεκνια μηδεις πλανατω υμας ο ποιων την δικαιοσυνην δικαιος εστιν καθως εκεινος δικαιος εστιν 
62N 003:008 ο ποιων την αμαρτιαν εκ του διαβολου εστιν οτι απ αρχης ο διαβολος αμαρτανει εις τουτο εφανερωθη ο υιος του θεου ινα λυση τα εργα του διαβολου 
62N 003:009 πας ο γεγεννημενος εκ του θεου αμαρτιαν ου ποιει οτι σπερμα αυτου εν αυτω μενει και ου δυναται αμαρτανειν οτι εκ του θεου γεγεννηται 
62N 003:010 εν τουτω φανερα εστιν τα τεκνα του θεου και τα τεκνα του διαβολου πας ο μη ποιων δικαιοσυνην ουκ εστιν εκ του θεου και ο μη αγαπων τον αδελφον αυτου 
62N 003:011 οτι αυτη εστιν η αγγελια ην ηκουσατε απ αρχης ινα αγαπωμεν αλληλους 
62N 003:012 ου καθως καιν εκ του πονηρου ην και εσφαξεν τον αδελφον αυτου και χαριν τινος εσφαξεν αυτον οτι τα εργα αυτου πονηρα ην τα δε του αδελφου αυτου δικαια 
62N 003:013 μη θαυμαζετε αδελφοι μου ει μισει υμας ο κοσμος 
62N 003:014 ημεις οιδαμεν οτι μεταβεβηκαμεν εκ του θανατου εις την ζωην οτι αγαπωμεν τους αδελφους ο μη αγαπων τον αδελφον μενει εν τω θανατω 
62N 003:015 πας ο μισων τον αδελφον αυτου ανθρωποκτονος εστιν και οιδατε οτι πας ανθρωποκτονος ουκ εχει ζωην αιωνιον εν αυτω μενουσαν 
62N 003:016 εν τουτω εγνωκαμεν την αγαπην  {VAR2: του θεου } οτι εκεινος υπερ ημων την ψυχην αυτου εθηκεν και ημεις οφειλομεν υπερ των αδελφων τας ψυχας τιθεναι 
62N 003:017 ος δ αν εχη τον βιον του κοσμου και θεωρη τον αδελφον αυτου χρειαν εχοντα και κλειση τα σπλαγχνα αυτου απ αυτου πως η αγαπη του θεου μενει εν αυτω 
62N 003:018 τεκνια μου μη αγαπωμεν λογω μηδε γλωσση αλλ εργω και αληθεια 
62N 003:019 και εν τουτω γινωσκομεν οτι εκ της αληθειας εσμεν και εμπροσθεν αυτου πεισομεν τας καρδιας ημων 
62N 003:020 οτι εαν καταγινωσκη ημων η καρδια οτι μειζων εστιν ο θεος της καρδιας ημων και γινωσκει παντα 
62N 003:021 αγαπητοι εαν η καρδια ημων μη καταγινωσκη ημων παρρησιαν εχομεν προς τον θεον 
62N 003:022 και ο εαν αιτωμεν λαμβανομεν παρ αυτου οτι τας εντολας αυτου τηρουμεν και τα αρεστα ενωπιον αυτου ποιουμεν 
62N 003:023 και αυτη εστιν η εντολη αυτου ινα πιστευσωμεν τω ονοματι του υιου αυτου ιησου χριστου και αγαπωμεν αλληλους καθως εδωκεν εντολην ημιν 
62N 003:024 και ο τηρων τας εντολας αυτου εν αυτω μενει και αυτος εν αυτω και εν τουτω γινωσκομεν οτι μενει εν ημιν εκ του πνευματος ου ημιν εδωκεν 
62N 004:001 αγαπητοι μη παντι πνευματι πιστευετε αλλα δοκιμαζετε τα πνευματα ει εκ του θεου εστιν οτι πολλοι ψευδοπροφηται εξεληλυθασιν εις τον κοσμον 
62N 004:002 εν τουτω γινωσκετε το πνευμα του θεου παν πνευμα ο ομολογει ιησουν χριστον εν σαρκι εληλυθοτα εκ του θεου εστιν 
62N 004:003 και παν πνευμα ο μη ομολογει τον ιησουν χριστον εν σαρκι εληλυθοτα εκ του θεου ουκ εστιν και τουτο εστιν το του αντιχριστου ο ακηκοατε οτι ερχεται και νυν εν τω κοσμω εστιν ηδη 
62N 004:004 υμεις εκ του θεου εστε τεκνια και νενικηκατε αυτους οτι μειζων εστιν ο εν υμιν η ο εν τω κοσμω 
62N 004:005 αυτοι εκ του κοσμου εισιν δια τουτο εκ του κοσμου λαλουσιν και ο κοσμος αυτων ακουει 
62N 004:006 ημεις εκ του θεου εσμεν ο γινωσκων τον θεον ακουει ημων ος ουκ εστιν εκ του θεου ουκ ακουει ημων εκ τουτου γινωσκομεν το πνευμα της αληθειας και το πνευμα της πλανης 
62N 004:007 αγαπητοι αγαπωμεν αλληλους οτι η αγαπη εκ του θεου εστιν και πας ο αγαπων εκ του θεου γεγεννηται και γινωσκει τον θεον 
62N 004:008 ο μη αγαπων ουκ εγνω τον θεον οτι ο θεος αγαπη εστιν 
62N 004:009 εν τουτω εφανερωθη η αγαπη του θεου εν ημιν οτι τον υιον αυτου τον μονογενη απεσταλκεν ο θεος εις τον κοσμον ινα ζησωμεν δι αυτου 
62N 004:010 εν τουτω εστιν η αγαπη ουχ οτι ημεις ηγαπησαμεν τον θεον αλλ οτι αυτος ηγαπησεν ημας και απεστειλεν τον υιον αυτου ιλασμον περι των αμαρτιων ημων 
62N 004:011 αγαπητοι ει ουτως ο θεος ηγαπησεν ημας και ημεις οφειλομεν αλληλους αγαπαν 
62N 004:012 θεον ουδεις πωποτε τεθεαται εαν αγαπωμεν αλληλους ο θεος εν ημιν μενει και η αγαπη αυτου τετελειωμενη εστιν εν ημιν 
62N 004:013 εν τουτω γινωσκομεν οτι εν αυτω μενομεν και αυτος εν ημιν οτι εκ του πνευματος αυτου δεδωκεν ημιν 
62N 004:014 και ημεις τεθεαμεθα και μαρτυρουμεν οτι ο πατηρ απεσταλκεν τον υιον σωτηρα του κοσμου 
62N 004:015 ος αν ομολογηση οτι ιησους εστιν ο υιος του θεου ο θεος εν αυτω μενει και αυτος εν τω θεω 
62N 004:016 και ημεις εγνωκαμεν και πεπιστευκαμεν την αγαπην ην εχει ο θεος εν ημιν ο θεος αγαπη εστιν και ο μενων εν τη αγαπη εν τω θεω μενει και ο θεος εν αυτω 
62N 004:017 εν τουτω τετελειωται η αγαπη μεθ ημων ινα παρρησιαν εχωμεν εν τη ημερα της κρισεως οτι καθως εκεινος εστιν και ημεις εσμεν εν τω κοσμω τουτω 
62N 004:018 φοβος ουκ εστιν εν τη αγαπη αλλ η τελεια αγαπη εξω βαλλει τον φοβον οτι ο φοβος κολασιν εχει ο δε φοβουμενος ου τετελειωται εν τη αγαπη 
62N 004:019 ημεις αγαπωμεν αυτον οτι αυτος πρωτος ηγαπησεν ημας 
62N 004:020 εαν τις ειπη οτι αγαπω τον θεον και τον αδελφον αυτου μιση ψευστης εστιν ο γαρ μη αγαπων τον αδελφον αυτου ον εωρακεν τον θεον ον ουχ εωρακεν πως δυναται αγαπαν 
62N 004:021 και ταυτην την εντολην εχομεν απ αυτου ινα ο αγαπων τον θεον αγαπα και τον αδελφον αυτου 
62N 005:001 πας ο πιστευων οτι ιησους εστιν ο χριστος εκ του θεου γεγεννηται και πας ο αγαπων τον γεννησαντα αγαπα και τον γεγεννημενον εξ αυτου 
62N 005:002 εν τουτω γινωσκομεν οτι αγαπωμεν τα τεκνα του θεου οταν τον θεον αγαπωμεν και τας εντολας αυτου τηρωμεν 
62N 005:003 αυτη γαρ εστιν η αγαπη του θεου ινα τας εντολας αυτου τηρωμεν και αι εντολαι αυτου βαρειαι ουκ εισιν 
62N 005:004 οτι παν το γεγεννημενον εκ του θεου νικα τον κοσμον και αυτη εστιν η νικη η νικησασα τον κοσμον η πιστις ημων 
62N 005:005 τις εστιν ο νικων τον κοσμον ει μη ο πιστευων οτι ιησους εστιν ο υιος του θεου 
62N 005:006 ουτος εστιν ο ελθων δι υδατος και αιματος ιησους ο χριστος ουκ εν τω υδατι μονον αλλ εν τω υδατι και τω αιματι και το πνευμα εστιν το μαρτυρουν οτι το πνευμα εστιν η αληθεια 
62N 005:007 οτι τρεις εισιν οι μαρτυρουντες εν τω ουρανω ο πατηρ ο λογος και το αγιον πνευμα και ουτοι οι τρεις εν εισιν 
62N 005:008 και τρεις εισιν οι μαρτυρουντες εν τη γη το πνευμα και το υδωρ και το αιμα και οι τρεις εις το εν εισιν 
62N 005:009 ει την μαρτυριαν των ανθρωπων λαμβανομεν η μαρτυρια του θεου μειζων εστιν οτι αυτη εστιν η μαρτυρια του θεου ην μεμαρτυρηκεν περι του υιου αυτου 
62N 005:010 ο πιστευων εις τον υιον του θεου εχει την μαρτυριαν εν εαυτω ο μη πιστευων τω θεω ψευστην πεποιηκεν αυτον οτι ου πεπιστευκεν εις την μαρτυριαν ην μεμαρτυρηκεν ο θεος περι του υιου αυτου 
62N 005:011 και αυτη εστιν η μαρτυρια οτι ζωην αιωνιον εδωκεν ημιν ο θεος και αυτη η ζωη εν τω υιω αυτου εστιν 
62N 005:012 ο εχων τον υιον εχει την ζωην ο μη εχων τον υιον του θεου την ζωην ουκ εχει 
62N 005:013 ταυτα εγραψα υμιν τοις πιστευουσιν εις το ονομα του υιου του θεου ινα ειδητε οτι ζωην εχετε αιωνιον και ινα πιστευητε εις το ονομα του υιου του θεου 
62N 005:014 και αυτη εστιν η παρρησια ην εχομεν προς αυτον οτι εαν τι αιτωμεθα κατα το θελημα αυτου ακουει ημων 
62N 005:015 και εαν οιδαμεν οτι ακουει ημων ο αν αιτωμεθα οιδαμεν οτι εχομεν τα αιτηματα α ητηκαμεν παρ αυτου 
62N 005:016 εαν τις ιδη τον αδελφον αυτου αμαρτανοντα αμαρτιαν μη προς θανατον αιτησει και δωσει αυτω ζωην τοις αμαρτανουσιν μη προς θανατον εστιν αμαρτια προς θανατον ου περι εκεινης λεγω ινα ερωτηση 
62N 005:017 πασα αδικια αμαρτια εστιν και εστιν αμαρτια ου προς θανατον 
62N 005:018 οιδαμεν οτι πας ο γεγεννημενος εκ του θεου ουχ αμαρτανει αλλ ο γεννηθεις εκ του θεου τηρει εαυτον και ο πονηρος ουχ απτεται αυτου 
62N 005:019 οιδαμεν οτι εκ του θεου εσμεν και ο κοσμος ολος εν τω πονηρω κειται 
62N 005:020 οιδαμεν δε οτι ο υιος του θεου ηκει και δεδωκεν ημιν διανοιαν ινα γινωσκωμεν τον αληθινον και εσμεν εν τω αληθινω εν τω υιω αυτου ιησου χριστω ουτος εστιν ο αληθινος θεος και η ζωη αιωνιος 
62N 005:021 τεκνια φυλαξατε εαυτους απο των ειδωλων αμην 
63N 001:001 ο πρεσβυτερος εκλεκτη κυρια και τοις τεκνοις αυτης ους εγω αγαπω εν αληθεια και ουκ εγω μονος αλλα και παντες οι εγνωκοτες την αληθειαν 
63N 001:002 δια την αληθειαν την μενουσαν εν ημιν και μεθ ημων εσται εις τον αιωνα 
63N 001:003 εσται μεθ  {VAR1: ημων } {VAR2: υμων } χαρις ελεος ειρηνη παρα θεου πατρος και παρα κυριου ιησου χριστου του υιου του πατρος εν αληθεια και αγαπη 
63N 001:004 εχαρην λιαν οτι ευρηκα εκ των τεκνων σου περιπατουντας εν αληθεια καθως εντολην ελαβομεν παρα του πατρος 
63N 001:005 και νυν ερωτω σε κυρια ουχ ως εντολην  {VAR1: γραφω } {VAR2: γραφων } σοι καινην αλλα ην ειχομεν απ αρχης ινα αγαπωμεν αλληλους 
63N 001:006 και αυτη εστιν η αγαπη ινα περιπατωμεν κατα τας εντολας αυτου αυτη εστιν η εντολη καθως ηκουσατε απ αρχης ινα εν αυτη περιπατητε 
63N 001:007 οτι πολλοι πλανοι εισηλθον εις τον κοσμον οι μη ομολογουντες ιησουν χριστον ερχομενον εν σαρκι ουτος εστιν ο πλανος και ο αντιχριστος 
63N 001:008 βλεπετε εαυτους ινα μη απολεσωμεν α ειργασαμεθα αλλα μισθον πληρη απολαβωμεν 
63N 001:009 πας ο παραβαινων και μη μενων εν τη διδαχη του χριστου θεον ουκ εχει ο μενων εν τη διδαχη του χριστου ουτος και τον πατερα και τον υιον εχει 
63N 001:010 ει τις ερχεται προς υμας και ταυτην την διδαχην ου φερει μη λαμβανετε αυτον εις οικιαν και χαιρειν αυτω μη λεγετε 
63N 001:011 ο γαρ λεγων αυτω χαιρειν κοινωνει τοις εργοις αυτου τοις πονηροις 
63N 001:012 πολλα εχων υμιν γραφειν ουκ ηβουληθην δια χαρτου και μελανος αλλα ελπιζω ελθειν προς υμας και στομα προς στομα λαλησαι ινα η χαρα ημων η πεπληρωμενη 
63N 001:013 ασπαζεται σε τα τεκνα της αδελφης σου της εκλεκτης αμην 
64N 001:001 ο πρεσβυτερος γαιω τω αγαπητω ον εγω αγαπω εν αληθεια 
64N 001:002 αγαπητε περι παντων ευχομαι σε ευοδουσθαι και υγιαινειν καθως ευοδουται σου η ψυχη 
64N 001:003 εχαρην γαρ λιαν ερχομενων αδελφων και μαρτυρουντων σου τη αληθεια καθως συ εν αληθεια περιπατεις 
64N 001:004 μειζοτεραν τουτων ουκ εχω χαραν ινα ακουω τα εμα τεκνα εν αληθεια περιπατουντα 
64N 001:005 αγαπητε πιστον ποιεις ο εαν εργαση εις τους αδελφους και εις τους ξενους 
64N 001:006 οι εμαρτυρησαν σου τη αγαπη ενωπιον εκκλησιας ους καλως ποιησεις προπεμψας αξιως του θεου 
64N 001:007 υπερ γαρ του ονοματος  {VAR2: αυτου } εξηλθον μηδεν λαμβανοντες απο των εθνων 
64N 001:008 ημεις ουν οφειλομεν απολαμβανειν τους τοιουτους ινα συνεργοι γινωμεθα τη αληθεια 
64N 001:009 εγραψα τη εκκλησια αλλ ο φιλοπρωτευων αυτων διοτρεφης ουκ επιδεχεται ημας 
64N 001:010 δια τουτο εαν ελθω υπομνησω αυτου τα εργα α ποιει λογοις πονηροις φλυαρων ημας και μη αρκουμενος επι τουτοις ουτε αυτος επιδεχεται τους αδελφους και τους βουλομενους κωλυει και εκ της εκκλησιας εκβαλλει 
64N 001:011 αγαπητε μη μιμου το κακον αλλα το αγαθον ο αγαθοποιων εκ του θεου εστιν ο δε κακοποιων ουχ εωρακεν τον θεον 
64N 001:012 δημητριω μεμαρτυρηται υπο παντων και υπ αυτης της αληθειας και ημεις δε μαρτυρουμεν και οιδατε οτι η μαρτυρια ημων αληθης εστιν 
64N 001:013 πολλα ειχον γραφειν αλλ ου θελω δια μελανος και καλαμου σοι γραψαι 
64N 001:014 ελπιζω δε ευθεως ιδειν σε και στομα προς στομα λαλησομεν  
64N 001:015 ειρηνη σοι ασπαζονται σε οι φιλοι ασπαζου τους φιλους κατ ονομα 
65N 001:001 ιουδας ιησου χριστου δουλος αδελφος δε ιακωβου τοις εν θεω πατρι ηγιασμενοις και ιησου χριστω τετηρημενοις κλητοις 
65N 001:002 ελεος υμιν και ειρηνη και αγαπη πληθυνθειη 
65N 001:003 αγαπητοι πασαν σπουδην ποιουμενος γραφειν υμιν περι της κοινης σωτηριας αναγκην εσχον γραψαι υμιν παρακαλων επαγωνιζεσθαι τη απαξ παραδοθειση τοις αγιοις πιστει 
65N 001:004 παρεισεδυσαν γαρ τινες ανθρωποι οι παλαι προγεγραμμενοι εις τουτο το κριμα ασεβεις την του θεου ημων χαριν μετατιθεντες εις ασελγειαν και τον μονον δεσποτην θεον και κυριον ημων ιησουν χριστον αρνουμενοι 
65N 001:005 υπομνησαι δε υμας βουλομαι ειδοτας υμας απαξ τουτο οτι ο κυριος λαον εκ γης αιγυπτου σωσας το δευτερον τους μη πιστευσαντας απωλεσεν 
65N 001:006 αγγελους τε τους μη τηρησαντας την εαυτων αρχην αλλα απολιποντας το ιδιον οικητηριον εις κρισιν μεγαλης ημερας δεσμοις αιδιοις υπο ζοφον τετηρηκεν 
65N 001:007 ως σοδομα και γομορρα και αι περι αυτας πολεις τον ομοιον τουτοις τροπον εκπορνευσασαι και απελθουσαι οπισω σαρκος ετερας προκεινται δειγμα πυρος αιωνιου δικην υπεχουσαι 
65N 001:008 ομοιως μεντοι και ουτοι ενυπνιαζομενοι σαρκα μεν μιαινουσιν κυριοτητα δε αθετουσιν δοξας δε βλασφημουσιν 
65N 001:009 ο δε μιχαηλ ο αρχαγγελος οτε τω διαβολω διακρινομενος διελεγετο περι του μωσεως σωματος ουκ ετολμησεν κρισιν επενεγκειν βλασφημιας αλλ ειπεν επιτιμησαι σοι κυριος 
65N 001:010 ουτοι δε οσα μεν ουκ οιδασιν βλασφημουσιν οσα δε φυσικως ως τα αλογα ζωα επιστανται εν τουτοις φθειρονται 
65N 001:011 ουαι αυτοις οτι τη οδω του καιν επορευθησαν και τη πλανη του βαλααμ μισθου εξεχυθησαν και τη αντιλογια του κορε απωλοντο 
65N 001:012 ουτοι εισιν εν ταις αγαπαις υμων σπιλαδες συνευωχουμενοι  {VAR2: υμιν } αφοβως εαυτους ποιμαινοντες νεφελαι ανυδροι υπο ανεμων περιφερομεναι δενδρα φθινοπωρινα ακαρπα δις αποθανοντα εκριζωθεντα 
65N 001:013 κυματα αγρια θαλασσης επαφριζοντα τας εαυτων αισχυνας αστερες πλανηται οις ο ζοφος του σκοτους εις τον αιωνα τετηρηται 
65N 001:014 προεφητευσεν δε και τουτοις εβδομος απο αδαμ ενωχ λεγων ιδου ηλθεν κυριος εν μυριασιν αγιαις αυτου 
65N 001:015 ποιησαι κρισιν κατα παντων και εξελεγξαι παντας τους ασεβεις αυτων περι παντων των εργων ασεβειας αυτων ων ησεβησαν και περι παντων των σκληρων ων ελαλησαν κατ αυτου αμαρτωλοι ασεβεις 
65N 001:016 ουτοι εισιν γογγυσται μεμψιμοιροι κατα τας επιθυμιας αυτων πορευομενοι και το στομα αυτων λαλει υπερογκα θαυμαζοντες προσωπα ωφελειας χαριν 
65N 001:017 υμεις δε αγαπητοι μνησθητε των ρηματων των προειρημενων υπο των αποστολων του κυριου ημων ιησου χριστου 
65N 001:018 οτι ελεγον υμιν οτι εν εσχατω χρονω εσονται εμπαικται κατα τας εαυτων επιθυμιας πορευομενοι των ασεβειων 
65N 001:019 ουτοι εισιν οι αποδιοριζοντες  {VAR2: εαυτους } ψυχικοι πνευμα μη εχοντες 
65N 001:020 υμεις δε αγαπητοι τη αγιωτατη υμων πιστει εποικοδομουντες εαυτους εν πνευματι αγιω προσευχομενοι 
65N 001:021 εαυτους εν αγαπη θεου τηρησατε προσδεχομενοι το ελεος του κυριου ημων ιησου χριστου εις ζωην αιωνιον 
65N 001:022 και ους μεν ελεειτε διακρινομενοι 
65N 001:023 ους δε εν φοβω σωζετε εκ του πυρος αρπαζοντες μισουντες και τον απο της σαρκος εσπιλωμενον χιτωνα 
65N 001:024 τω δε δυναμενω φυλαξαι  {VAR1: αυτους } {VAR2: υμας } απταιστους και στησαι κατενωπιον της δοξης αυτου αμωμους εν αγαλλιασει 
65N 001:025 μονω σοφω θεω σωτηρι ημων δοξα και μεγαλωσυνη κρατος και εξουσια και νυν και εις παντας τους αιωνας αμην 
66N 001:001 αποκαλυψις ιησου χριστου ην εδωκεν αυτω ο θεος δειξαι τοις δουλοις αυτου α δει γενεσθαι εν ταχει και εσημανεν αποστειλας δια του αγγελου αυτου τω δουλω αυτου ιωαννη 
66N 001:002 ος εμαρτυρησεν τον λογον του θεου και την μαρτυριαν ιησου χριστου οσα τε ειδεν 
66N 001:003 μακαριος ο αναγινωσκων και οι ακουοντες τους λογους της προφητειας και τηρουντες τα εν αυτη γεγραμμενα ο γαρ καιρος εγγυς 
66N 001:004 ιωαννης ταις επτα εκκλησιαις ταις εν τη ασια χαρις υμιν και ειρηνη απο του ο ων και ο ην και ο ερχομενος και απο των επτα πνευματων α εστιν ενωπιον του θρονου αυτου 
66N 001:005 και απο ιησου χριστου ο μαρτυς ο πιστος ο πρωτοτοκος εκ των νεκρων και ο αρχων των βασιλεων της γης τω αγαπησαντι ημας και λουσαντι ημας απο των αμαρτιων ημων εν τω αιματι αυτου 
66N 001:006 και εποιησεν ημας βασιλεις και ιερεις τω θεω και πατρι αυτου αυτω η δοξα και το κρατος εις τους αιωνας των αιωνων αμην 
66N 001:007 ιδου ερχεται μετα των νεφελων και οψεται αυτον πας οφθαλμος και οιτινες αυτον εξεκεντησαν και κοψονται επ αυτον πασαι αι φυλαι της γης ναι αμην 
66N 001:008 εγω ειμι το α και το ω αρχη και τελος λεγει ο κυριος ο ων και ο ην και ο ερχομενος ο παντοκρατωρ 
66N 001:009 εγω ιωαννης ο και αδελφος υμων και συγκοινωνος εν τη θλιψει και εν τη βασιλεια και υπομονη ιησου χριστου εγενομην εν τη νησω τη καλουμενη πατμω δια τον λογον του θεου και δια την μαρτυριαν ιησου χριστου 
66N 001:010 εγενομην εν πνευματι εν τη κυριακη ημερα και ηκουσα οπισω μου φωνην μεγαλην ως σαλπιγγος 
66N 001:011 λεγουσης εγω ειμι το α και το ω ο πρωτος και ο εσχατος και ο βλεπεις γραψον εις βιβλιον και πεμψον ταις  {VAR2: επτα } εκκλησιαις ταις εν ασια εις εφεσον και εις σμυρναν και εις περγαμον και εις θυατειρα και εις σαρδεις και εις φιλαδελφειαν και εις λαοδικειαν 
66N 001:012 και επεστρεψα βλεπειν την φωνην ητις ελαλησεν μετ εμου και επιστρεψας ειδον επτα λυχνιας χρυσας 
66N 001:013 και εν μεσω των επτα λυχνιων ομοιον υιω ανθρωπου ενδεδυμενον ποδηρη και περιεζωσμενον προς τοις μαστοις ζωνην χρυσην 
66N 001:014 η δε κεφαλη αυτου και αι τριχες λευκαι ωσει εριον λευκον ως χιων και οι οφθαλμοι αυτου ως φλοξ πυρος 
66N 001:015 και οι ποδες αυτου ομοιοι χαλκολιβανω ως εν καμινω πεπυρωμενοι και η φωνη αυτου ως φωνη υδατων πολλων 
66N 001:016 και εχων εν τη δεξια αυτου χειρι αστερας επτα και εκ του στοματος αυτου ρομφαια διστομος οξεια εκπορευομενη και η οψις αυτου ως ο ηλιος φαινει εν τη δυναμει αυτου 
66N 001:017 και οτε ειδον αυτον επεσα προς τους ποδας αυτου ως νεκρος και επεθηκεν την δεξιαν αυτου χειρα επ εμε λεγων μοι μη φοβου εγω ειμι ο πρωτος και ο εσχατος 
66N 001:018 και ο ζων και εγενομην νεκρος και ιδου ζων ειμι εις τους αιωνας των αιωνων αμην και εχω τας κλεις του αδου και του θανατου 
66N 001:019 γραψον α ειδες και α εισιν και α μελλει γινεσθαι μετα ταυτα 
66N 001:020 το μυστηριον των επτα αστερων ων ειδες επι της δεξιας μου και τας επτα λυχνιας τας χρυσας οι επτα αστερες αγγελοι των επτα εκκλησιων εισιν και αι επτα λυχνιαι ας ειδες επτα εκκλησιαι εισιν 
66N 002:001 τω αγγελω της εφεσινης εκκλησιας γραψον ταδε λεγει ο κρατων τους επτα αστερας εν τη δεξια αυτου ο περιπατων εν μεσω των επτα λυχνιων των χρυσων 
66N 002:002 οιδα τα εργα σου και τον κοπον σου και την υπομονην σου και οτι ου δυνη βαστασαι κακους και επειρασω τους φασκοντας ειναι αποστολους και ουκ εισιν και ευρες αυτους ψευδεις 
66N 002:003 και εβαστασας και υπομονην εχεις και δια το ονομα μου κεκοπιακας και ου κεκμηκας 
66N 002:004 αλλ εχω κατα σου οτι την αγαπην σου την πρωτην αφηκας 
66N 002:005 μνημονευε ουν ποθεν εκπεπτωκας και μετανοησον και τα πρωτα εργα ποιησον ει δε μη ερχομαι σοι  {VAR1: ταχει } {VAR2: ταχυ } και κινησω την λυχνιαν σου εκ του τοπου αυτης εαν μη μετανοησης 
66N 002:006 αλλα τουτο εχεις οτι μισεις τα εργα των νικολαιτων α καγω μισω 
66N 002:007 ο εχων ους ακουσατω τι το πνευμα λεγει ταις εκκλησιαις τω νικωντι δωσω αυτω φαγειν εκ του ξυλου της ζωης ο εστιν εν μεσω του παραδεισου του θεου 
66N 002:008 και τω αγγελω της εκκλησιας σμυρναιων γραψον ταδε λεγει ο πρωτος και ο εσχατος ος εγενετο νεκρος και εζησεν 
66N 002:009 οιδα σου τα εργα και την θλιψιν και την πτωχειαν πλουσιος δε ει και την βλασφημιαν των λεγοντων ιουδαιους ειναι εαυτους και ουκ εισιν αλλα συναγωγη του σατανα 
66N 002:010 μηδεν φοβου α μελλεις πασχειν ιδου μελλει βαλειν εξ υμων ο διαβολος εις φυλακην ινα πειρασθητε και εξετε θλιψιν ημερων δεκα γινου πιστος αχρι θανατου και δωσω σοι τον στεφανον της ζωης 
66N 002:011 ο εχων ους ακουσατω τι το πνευμα λεγει ταις εκκλησιαις ο νικων ου μη αδικηθη εκ του θανατου του δευτερου 
66N 002:012 και τω αγγελω της εν περγαμω εκκλησιας γραψον ταδε λεγει ο εχων την ρομφαιαν την διστομον την οξειαν 
66N 002:013 οιδα τα εργα σου και που κατοικεις οπου ο θρονος του σατανα και κρατεις το ονομα μου και ουκ ηρνησω την πιστιν μου και εν ταις ημεραις εν αις αντιπας ο μαρτυς μου ο πιστος ος απεκτανθη παρ υμιν οπου κατοικει ο σατανας 
66N 002:014 αλλ εχω κατα σου ολιγα οτι εχεις εκει κρατουντας την διδαχην βαλααμ ος εδιδασκεν  {VAR1: εν τω } {VAR2: τον } βαλακ βαλειν σκανδαλον ενωπιον των υιων ισραηλ φαγειν ειδωλοθυτα και πορνευσαι 
66N 002:015 ουτως εχεις και συ κρατουντας την διδαχην των νικολαιτων ο μισω 
66N 002:016 μετανοησον ει δε μη ερχομαι σοι ταχυ και πολεμησω μετ αυτων εν τη ρομφαια του στοματος μου 
66N 002:017 ο εχων ους ακουσατω τι το πνευμα λεγει ταις εκκλησιαις τω νικωντι δωσω αυτω φαγειν απο του μαννα του κεκρυμμενου και δωσω αυτω ψηφον λευκην και επι την ψηφον ονομα καινον γεγραμμενον ο ουδεις εγνω ει μη ο λαμβανων 
66N 002:018 και τω αγγελω της εν θυατειροις εκκλησιας γραψον ταδε λεγει ο υιος του θεου ο εχων τους οφθαλμους αυτου ως φλογα πυρος και οι ποδες αυτου ομοιοι χαλκολιβανω 
66N 002:019 οιδα σου τα εργα και την αγαπην και την διακονιαν και την πιστιν και την υπομονην σου και τα εργα σου και τα εσχατα πλειονα των πρωτων 
66N 002:020 αλλ εχω κατα σου ολιγα οτι εας την γυναικα ιεζαβηλ την λεγουσαν εαυτην προφητιν διδασκειν και πλανασθαι εμους δουλους πορνευσαι και ειδωλοθυτα φαγειν 
66N 002:021 και εδωκα αυτη χρονον ινα μετανοηση εκ της πορνειας αυτης και ου μετενοησεν 
66N 002:022 ιδου εγω βαλλω αυτην εις κλινην και τους μοιχευοντας μετ αυτης εις θλιψιν μεγαλην εαν μη μετανοησωσιν εκ των εργων αυτων 
66N 002:023 και τα τεκνα αυτης αποκτενω εν θανατω και γνωσονται πασαι αι εκκλησιαι οτι εγω ειμι ο ερευνων νεφρους και καρδιας και δωσω υμιν εκαστω κατα τα εργα υμων 
66N 002:024 υμιν δε λεγω και λοιποις τοις εν θυατειροις οσοι ουκ εχουσιν την διδαχην ταυτην και οιτινες ουκ εγνωσαν τα βαθη του σατανα ως λεγουσιν ου βαλω εφ υμας αλλο βαρος 
66N 002:025 πλην ο εχετε κρατησατε αχρις ου αν ηξω 
66N 002:026 και ο νικων και ο τηρων αχρι τελους τα εργα μου δωσω αυτω εξουσιαν επι των εθνων 
66N 002:027 και ποιμανει αυτους εν ραβδω σιδηρα ως τα σκευη τα κεραμικα συντριβεται ως καγω ειληφα παρα του πατρος μου 
66N 002:028 και δωσω αυτω τον αστερα τον πρωινον 
66N 002:029 ο εχων ους ακουσατω τι το πνευμα λεγει ταις εκκλησιαις 
66N 003:001 και τω αγγελω της εν σαρδεσιν εκκλησιας γραψον ταδε λεγει ο εχων τα  {VAR2: επτα } πνευματα του θεου και τους επτα αστερας οιδα σου τα εργα οτι το ονομα εχεις οτι ζης και νεκρος ει 
66N 003:002 γινου γρηγορων και στηριξον τα λοιπα α μελλει αποθανειν ου γαρ ευρηκα σου τα εργα πεπληρωμενα ενωπιον του θεου 
66N 003:003 μνημονευε ουν πως ειληφας και ηκουσας και τηρει και μετανοησον εαν ουν μη γρηγορησης ηξω επι σε ως κλεπτης και ου μη γνως ποιαν ωραν ηξω επι σε 
66N 003:004 εχεις ολιγα ονοματα και εν σαρδεσιν α ουκ εμολυναν τα ιματια αυτων και περιπατησουσιν μετ εμου εν λευκοις οτι αξιοι εισιν 
66N 003:005 ο νικων ουτος περιβαλειται εν ιματιοις λευκοις και ου μη εξαλειψω το ονομα αυτου εκ της βιβλου της ζωης και εξομολογησομαι το ονομα αυτου ενωπιον του πατρος μου και ενωπιον των αγγελων αυτου 
66N 003:006 ο εχων ους ακουσατω τι το πνευμα λεγει ταις εκκλησιαις 
66N 003:007 και τω αγγελω της εν φιλαδελφεια εκκλησιας γραψον ταδε λεγει ο αγιος ο αληθινος ο εχων την κλειδα του δαβιδ ο ανοιγων και ουδεις κλειει και κλειει και ουδεις ανοιγει 
66N 003:008 οιδα σου τα εργα ιδου δεδωκα ενωπιον σου θυραν ανεωγμενην και ουδεις δυναται κλεισαι αυτην οτι μικραν εχεις δυναμιν και ετηρησας μου τον λογον και ουκ ηρνησω το ονομα μου 
66N 003:009 ιδου διδωμι εκ της συναγωγης του σατανα των λεγοντων εαυτους ιουδαιους ειναι και ουκ εισιν αλλα ψευδονται ιδου ποιησω αυτους ινα ηξωσιν και προσκυνησωσιν ενωπιον των ποδων σου και γνωσιν οτι εγω ηγαπησα σε 
66N 003:010 οτι ετηρησας τον λογον της υπομονης μου καγω σε τηρησω εκ της ωρας του πειρασμου της μελλουσης ερχεσθαι επι της οικουμενης ολης πειρασαι τους κατοικουντας επι της γης 
66N 003:011 ιδου ερχομαι ταχυ κρατει ο εχεις ινα μηδεις λαβη τον στεφανον σου 
66N 003:012 ο νικων ποιησω αυτον στυλον εν τω ναω του θεου μου και εξω ου μη εξελθη ετι και γραψω επ αυτον το ονομα του θεου μου και το ονομα της πολεως του θεου μου της καινης ιερουσαλημ η  {VAR1: καταβαινουσα } {VAR2: καταβαινει } εκ του ουρανου απο του θεου μου και το ονομα μου το καινον 
66N 003:013 ο εχων ους ακουσατω τι το πνευμα λεγει ταις εκκλησιαις 
66N 003:014 και τω αγγελω της εκκλησιας λαοδικεων γραψον ταδε λεγει ο αμην ο μαρτυς ο πιστος και αληθινος η αρχη της κτισεως του θεου 
66N 003:015 οιδα σου τα εργα οτι ουτε ψυχρος ει ουτε ζεστος οφελον ψυχρος ειης η ζεστος 
66N 003:016 ουτως οτι χλιαρος ει και ουτε ψυχρος ουτε ζεστος μελλω σε εμεσαι εκ του στοματος μου 
66N 003:017 οτι λεγεις οτι πλουσιος ειμι και πεπλουτηκα και ουδενος χρειαν εχω και ουκ οιδας οτι συ ει ο ταλαιπωρος και ελεεινος και πτωχος και τυφλος και γυμνος 
66N 003:018 συμβουλευω σοι αγορασαι παρ εμου χρυσιον πεπυρωμενον εκ πυρος ινα πλουτησης και ιματια λευκα ινα περιβαλη και μη φανερωθη η αισχυνη της γυμνοτητος σου και κολλουριον εγχρισον τους οφθαλμους σου ινα βλεπης 
66N 003:019 εγω οσους εαν φιλω ελεγχω και παιδευω ζηλωσον ουν και μετανοησον 
66N 003:020 ιδου εστηκα επι την θυραν και κρουω εαν τις ακουση της φωνης μου και ανοιξη την θυραν εισελευσομαι προς αυτον και δειπνησω μετ αυτου και αυτος μετ εμου 
66N 003:021 ο νικων δωσω αυτω καθισαι μετ εμου εν τω θρονω μου ως καγω ενικησα και εκαθισα μετα του πατρος μου εν τω θρονω αυτου 
66N 003:022 ο εχων ους ακουσατω τι το πνευμα λεγει ταις εκκλησιαις 
66N 004:001 μετα ταυτα ειδον και ιδου θυρα ηνεωγμενη εν τω ουρανω και η φωνη η πρωτη ην ηκουσα ως σαλπιγγος λαλουσης μετ εμου λεγουσα αναβα ωδε και δειξω σοι α δει γενεσθαι μετα ταυτα 
66N 004:002 και ευθεως εγενομην εν πνευματι και ιδου θρονος εκειτο εν τω ουρανω και επι του θρονου καθημενος 
66N 004:003 και ο καθημενος ην ομοιος ορασει λιθω ιασπιδι και σαρδινω και ιρις κυκλοθεν του θρονου  {VAR1: ομοιος } {VAR2: ομοια } ορασει σμαραγδινω 
66N 004:004 και κυκλοθεν του θρονου θρονοι εικοσι και τεσσαρες και επι τους θρονους ειδον τους εικοσι και τεσσαρας πρεσβυτερους καθημενους περιβεβλημενους εν ιματιοις λευκοις και εσχον επι τας κεφαλας αυτων στεφανους χρυσους 
66N 004:005 και εκ του θρονου εκπορευονται αστραπαι και βρονται και φωναι και επτα λαμπαδες πυρος καιομεναι ενωπιον του θρονου αι εισιν τα επτα πνευματα του θεου 
66N 004:006 και ενωπιον του θρονου θαλασσα υαλινη ομοια κρυσταλλω και εν μεσω του θρονου και κυκλω του θρονου τεσσαρα ζωα γεμοντα οφθαλμων εμπροσθεν και οπισθεν 
66N 004:007 και το ζωον το πρωτον ομοιον λεοντι και το δευτερον ζωον ομοιον μοσχω και το τριτον ζωον εχον το προσωπον ως ανθρωπος και το τεταρτον ζωον ομοιον αετω πετωμενω 
66N 004:008 και τεσσαρα ζωα εν καθ εαυτο ειχον ανα πτερυγας εξ κυκλοθεν και εσωθεν γεμοντα οφθαλμων και αναπαυσιν ουκ εχουσιν ημερας και νυκτος λεγοντα αγιος αγιος αγιος κυριος ο θεος ο παντοκρατωρ ο ην και ο ων και ο ερχομενος 
66N 004:009 και οταν δωσουσιν τα ζωα δοξαν και τιμην και ευχαριστιαν τω καθημενω επι του θρονου τω ζωντι εις τους αιωνας των αιωνων 
66N 004:010 πεσουνται οι εικοσι και τεσσαρες πρεσβυτεροι ενωπιον του καθημενου επι του θρονου και προσκυνουσιν τω ζωντι εις τους αιωνας των αιωνων και βαλλουσιν τους στεφανους αυτων ενωπιον του θρονου λεγοντες 
66N 004:011 αξιος ει κυριε λαβειν την δοξαν και την τιμην και την δυναμιν οτι συ εκτισας τα παντα και δια το θελημα σου εισιν και εκτισθησαν 
66N 005:001 και ειδον επι την δεξιαν του καθημενου επι του θρονου βιβλιον γεγραμμενον εσωθεν και οπισθεν κατεσφραγισμενον σφραγισιν επτα 
66N 005:002 και ειδον αγγελον ισχυρον κηρυσσοντα φωνη μεγαλη τις εστιν αξιος ανοιξαι το βιβλιον και λυσαι τας σφραγιδας αυτου 
66N 005:003 και ουδεις ηδυνατο εν τω ουρανω ουδε επι της γης ουδε υποκατω της γης ανοιξαι το βιβλιον ουδε βλεπειν αυτο 
66N 005:004 και εγω εκλαιον πολλα οτι ουδεις αξιος ευρεθη ανοιξαι και αναγνωναι το βιβλιον ουτε βλεπειν αυτο 
66N 005:005 και εις εκ των πρεσβυτερων λεγει μοι μη κλαιε ιδου ενικησεν ο λεων ο ων εκ της φυλης ιουδα η ριζα δαβιδ ανοιξαι το βιβλιον και λυσαι τας επτα σφραγιδας αυτου 
66N 005:006 και ειδον και ιδου εν μεσω του θρονου και των τεσσαρων ζωων και εν μεσω των πρεσβυτερων αρνιον εστηκος ως εσφαγμενον εχον κερατα επτα και οφθαλμους επτα οι εισιν τα επτα του θεου πνευματα τα απεσταλμενα εις πασαν την γην 
66N 005:007 και ηλθεν και ειληφεν το βιβλιον εκ της δεξιας του καθημενου επι του θρονου 
66N 005:008 και οτε ελαβεν το βιβλιον τα τεσσαρα ζωα και οι εικοσιτεσσαρες πρεσβυτεροι επεσον ενωπιον του αρνιου εχοντες εκαστος κιθαρας και φιαλας χρυσας γεμουσας θυμιαματων αι εισιν αι προσευχαι των αγιων 
66N 005:009 και αδουσιν ωδην καινην λεγοντες αξιος ει λαβειν το βιβλιον και ανοιξαι τας σφραγιδας αυτου οτι εσφαγης και ηγορασας τω θεω ημας εν τω αιματι σου εκ πασης φυλης και γλωσσης και λαου και εθνους 
66N 005:010 και εποιησας ημας τω θεω ημων βασιλεις και ιερεις και βασιλευσομεν επι της γης 
66N 005:011 και ειδον και ηκουσα φωνην αγγελων πολλων κυκλοθεν του θρονου και των ζωων και των πρεσβυτερων και  {VAR2: ην ο αριθμος αυτων μυριαδες μυριαδων και } χιλιαδες χιλιαδων 
66N 005:012 λεγοντες φωνη μεγαλη αξιον εστιν το αρνιον το εσφαγμενον λαβειν την δυναμιν και πλουτον και σοφιαν και ισχυν και τιμην και δοξαν και ευλογιαν 
66N 005:013 και παν κτισμα ο εστιν εν τω ουρανω και εν τη γη και υποκατω της γης και επι της θαλασσης α εστιν και τα εν αυτοις παντα ηκουσα λεγοντας τω καθημενω επι του θρονου και τω αρνιω η ευλογια και η τιμη και η δοξα και το κρατος εις τους αιωνας των αιωνων 
66N 005:014 και τα τεσσαρα ζωα ελεγον αμην και οι εικοσιτεσσαρες πρεσβυτεροι επεσαν και προσεκυνησαν ζωντι εις τους αιωνας των αιωνων 
66N 006:001 και ειδον οτε ηνοιξεν το αρνιον μιαν εκ των σφραγιδων και ηκουσα ενος εκ των τεσσαρων ζωων λεγοντος ως φωνης βροντης ερχου και βλεπε 
66N 006:002 και ειδον και ιδου ιππος λευκος και ο καθημενος επ αυτω εχων τοξον και εδοθη αυτω στεφανος και εξηλθεν νικων και ινα νικηση 
66N 006:003 και οτε ηνοιξεν την δευτεραν σφραγιδα ηκουσα του δευτερου ζωου λεγοντος ερχου και βλεπε 
66N 006:004 και εξηλθεν αλλος ιππος πυρρος και τω καθημενω επ αυτω εδοθη αυτω λαβειν την ειρηνην απο της γης και ινα αλληλους σφαξωσιν και εδοθη αυτω μαχαιρα μεγαλη 
66N 006:005 και οτε ηνοιξεν την τριτην σφραγιδα ηκουσα του τριτου ζωου λεγοντος ερχου και βλεπε και ειδον και ιδου ιππος μελας και ο καθημενος επ αυτω εχων ζυγον εν τη χειρι αυτου 
66N 006:006 και ηκουσα φωνην εν μεσω των τεσσαρων ζωων λεγουσαν χοινιξ σιτου δηναριου και τρεις χοινικες κριθης δηναριου και το ελαιον και τον οινον μη αδικησης 
66N 006:007 και οτε ηνοιξεν την σφραγιδα την τεταρτην ηκουσα φωνην του τεταρτου ζωου λεγουσαν ερχου και βλεπε 
66N 006:008 και ειδον και ιδου ιππος χλωρος και ο καθημενος επανω αυτου ονομα αυτω ο θανατος και ο αδης ακολουθει μετ αυτου και εδοθη αυτοις εξουσια αποκτειναι επι το τεταρτον της γης εν ρομφαια και εν λιμω και εν θανατω και υπο των θηριων της γης 
66N 006:009 και οτε ηνοιξεν την πεμπτην σφραγιδα ειδον υποκατω του θυσιαστηριου τας ψυχας των εσφαγμενων δια τον λογον του θεου και δια την μαρτυριαν ην ειχον 
66N 006:010 και εκραζον φωνη μεγαλη λεγοντες εως ποτε ο δεσποτης ο αγιος και ο αληθινος ου κρινεις και εκδικεις το αιμα ημων απο των κατοικουντων επι της γης 
66N 006:011 και εδοθησαν εκαστοις στολαι λευκαι και ερρεθη αυτοις ινα αναπαυσωνται ετι χρονον μικρον εως ου πληρωσονται και οι συνδουλοι αυτων και οι αδελφοι αυτων οι μελλοντες αποκτεινεσθαι ως και αυτοι 
66N 006:012 και ειδον οτε ηνοιξεν την σφραγιδα την εκτην και ιδου σεισμος μεγας εγενετο και ο ηλιος εγενετο μελας ως σακκος τριχινος και η σεληνη εγενετο ως αιμα 
66N 006:013 και οι αστερες του ουρανου επεσαν εις την γην ως συκη βαλλει τους ολυνθους αυτης υπο μεγαλου ανεμου σειομενη 
66N 006:014 και ουρανος απεχωρισθη ως βιβλιον ειλισσομενον και παν ορος και νησος εκ των τοπων αυτων εκινηθησαν 
66N 006:015 και οι βασιλεις της γης και οι μεγιστανες και οι πλουσιοι και οι χιλιαρχοι και οι δυνατοι και πας δουλος και πας ελευθερος εκρυψαν εαυτους εις τα σπηλαια και εις τας πετρας των ορεων 
66N 006:016 και λεγουσιν τοις ορεσιν και ταις πετραις πεσετε εφ ημας και κρυψατε ημας απο προσωπου του καθημενου επι του θρονου και απο της οργης του αρνιου 
66N 006:017 οτι ηλθεν η ημερα η μεγαλη της οργης αυτου και τις δυναται σταθηναι 
66N 007:001 και μετα ταυτα ειδον τεσσαρας αγγελους εστωτας επι τας τεσσαρας γωνιας της γης κρατουντας τους τεσσαρας ανεμους της γης ινα μη πνεη ανεμος επι της γης μητε επι της θαλασσης μητε επι παν δενδρον 
66N 007:002 και ειδον αλλον αγγελον  {VAR1: αναβαντα } {VAR2: αναβαινοντα } απο ανατολης ηλιου εχοντα σφραγιδα θεου ζωντος και εκραξεν φωνη μεγαλη τοις τεσσαρσιν αγγελοις οις εδοθη αυτοις αδικησαι την γην και την θαλασσαν 
66N 007:003 λεγων μη αδικησητε την γην μητε την θαλασσαν μητε τα δενδρα αχρις ου  {VAR1: σφραγιζωμεν } {VAR2: σφραγισωμεν } τους δουλους του θεου ημων επι των μετωπων αυτων 
66N 007:004 και ηκουσα τον αριθμον των εσφραγισμενων ρμδ χιλιαδες εσφραγισμενοι εκ πασης φυλης υιων ισραηλ 
66N 007:005 εκ φυλης ιουδα ιβ χιλιαδες εσφραγισμενοι εκ φυλης ρουβην ιβ χιλιαδες εσφραγισμενοι εκ φυλης γαδ ιβ χιλιαδες εσφραγισμενοι 
66N 007:006 εκ φυλης ασηρ ιβ χιλιαδες εσφραγισμενοι εκ φυλης νεφθαλειμ ιβ χιλιαδες εσφραγισμενοι εκ φυλης μανασση ιβ χιλιαδες εσφραγισμενοι 
66N 007:007 εκ φυλης συμεων ιβ χιλιαδες εσφραγισμενοι εκ φυλης λευι ιβ χιλιαδες εσφραγισμενοι εκ φυλης ισαχαρ ιβ χιλιαδες εσφραγισμενοι 
66N 007:008 εκ φυλης ζαβουλων ιβ χιλιαδες εσφραγισμενοι εκ φυλης ιωσηφ ιβ χιλιαδες εσφραγισμενοι εκ φυλης βενιαμιν ιβ χιλιαδες εσφραγισμενοι 
66N 007:009 μετα ταυτα ειδον και ιδου οχλος πολυς ον αριθμησαι αυτον ουδεις ηδυνατο εκ παντος εθνους και φυλων και λαων και γλωσσων εστωτες ενωπιον του θρονου και ενωπιον του αρνιου περιβεβλημενοι στολας λευκας και φοινικες εν ταις χερσιν αυτων 
66N 007:010 και κραζοντες φωνη μεγαλη λεγοντες η σωτηρια τω  {VAR2: θεω ημων τω } καθημενω επι του θρονου  {VAR1: του θεου ημων } και τω αρνιω 
66N 007:011 και παντες οι αγγελοι εστηκεσαν κυκλω του θρονου και των πρεσβυτερων και των τεσσαρων ζωων και επεσον ενωπιον του θρονου επι προσωπον αυτων και προσεκυνησαν τω θεω 
66N 007:012 λεγοντες αμην η ευλογια και η δοξα και η σοφια και η ευχαριστια και η τιμη και η δυναμις και η ισχυς τω θεω ημων εις τους αιωνας των αιωνων αμην 
66N 007:013 και απεκριθη εις εκ των πρεσβυτερων λεγων μοι ουτοι οι περιβεβλημενοι τας στολας τας λευκας τινες εισιν και ποθεν ηλθον 
66N 007:014 και ειρηκα αυτω κυριε συ οιδας και ειπεν μοι ουτοι εισιν οι ερχομενοι εκ της θλιψεως της μεγαλης και επλυναν τας στολας αυτων και ελευκαναν  {VAR1: στολας αυτων } {VAR2: αυτας } εν τω αιματι του αρνιου 
66N 007:015 δια τουτο εισιν ενωπιον του θρονου του θεου και λατρευουσιν αυτω ημερας και νυκτος εν τω ναω αυτου και ο καθημενος επι του θρονου σκηνωσει επ αυτους 
66N 007:016 ου πεινασουσιν ετι ουδε διψησουσιν ετι ουδε μη πεση επ αυτους ο ηλιος ουδε παν καυμα 
66N 007:017 οτι το αρνιον το ανα μεσον του θρονου ποιμανει αυτους και οδηγησει αυτους επι ζωσας πηγας υδατων και εξαλειψει ο θεος παν δακρυον απο των οφθαλμων αυτων 
66N 008:001 και οτε ηνοιξεν την σφραγιδα την εβδομην εγενετο σιγη εν τω ουρανω ως ημιωριον 
66N 008:002 και ειδον τους επτα αγγελους οι ενωπιον του θεου εστηκασιν και εδοθησαν αυτοις επτα σαλπιγγες 
66N 008:003 και αλλος αγγελος ηλθεν και εσταθη επι το θυσιαστηριον εχων λιβανωτον χρυσουν και εδοθη αυτω θυμιαματα πολλα ινα δωση ταις προσευχαις των αγιων παντων επι το θυσιαστηριον το χρυσουν το ενωπιον του θρονου 
66N 008:004 και ανεβη ο καπνος των θυμιαματων ταις προσευχαις των αγιων εκ χειρος του αγγελου ενωπιον του θεου 
66N 008:005 και ειληφεν ο αγγελος το λιβανωτον και εγεμισεν αυτο εκ του πυρος του θυσιαστηριου και εβαλεν εις την γην και εγενοντο φωναι και βρονται και αστραπαι και σεισμος 
66N 008:006 και οι επτα αγγελοι  {VAR2: οι } εχοντες τας επτα σαλπιγγας ητοιμασαν εαυτους ινα σαλπισωσιν 
66N 008:007 και ο πρωτος αγγελος εσαλπισεν και εγενετο χαλαζα και πυρ μεμιγμενα αιματι και εβληθη εις την γην και το τριτον των δενδρων κατεκαη και πας χορτος χλωρος κατεκαη 
66N 008:008 και ο δευτερος αγγελος εσαλπισεν και ως ορος μεγα πυρι καιομενον εβληθη εις την θαλασσαν και εγενετο το τριτον της θαλασσης αιμα 
66N 008:009 και απεθανεν το τριτον των κτισματων των εν τη θαλασση τα εχοντα ψυχας και το τριτον των πλοιων διεφθαρη 
66N 008:010 και ο τριτος αγγελος εσαλπισεν και επεσεν εκ του ουρανου αστηρ μεγας καιομενος ως λαμπας και επεσεν επι το τριτον των ποταμων και επι τας πηγας υδατων 
66N 008:011 και το ονομα του αστερος λεγεται αψινθος και γινεται το τριτον  {VAR2: των υδατων } εις αψινθον και πολλοι ανθρωπων απεθανον εκ των υδατων οτι επικρανθησαν 
66N 008:012 και ο τεταρτος αγγελος εσαλπισεν και επληγη το τριτον του ηλιου και το τριτον της σεληνης και το τριτον των αστερων ινα σκοτισθη το τριτον αυτων και η ημερα μη φαινη το τριτον αυτης και η νυξ ομοιως 
66N 008:013 και ειδον και ηκουσα ενος αγγελου πετωμενου εν μεσουρανηματι λεγοντος φωνη μεγαλη ουαι ουαι ουαι τοις κατοικουσιν επι της γης εκ των λοιπων φωνων της σαλπιγγος των τριων αγγελων των μελλοντων σαλπιζειν 
66N 009:001 και ο πεμπτος αγγελος εσαλπισεν και ειδον αστερα εκ του ουρανου πεπτωκοτα εις την γην και εδοθη αυτω η κλεις του φρεατος της αβυσσου 
66N 009:002 και ηνοιξεν το φρεαρ της αβυσσου και ανεβη καπνος εκ του φρεατος ως καπνος καμινου μεγαλης και εσκοτισθη ο ηλιος και ο αηρ εκ του καπνου του φρεατος 
66N 009:003 και εκ του καπνου εξηλθον ακριδες εις την γην και εδοθη αυταις εξουσια ως εχουσιν εξουσιαν οι σκορπιοι της γης 
66N 009:004 και ερρεθη αυταις ινα μη αδικησωσιν τον χορτον της γης ουδε παν χλωρον ουδε παν δενδρον ει μη τους ανθρωπους μονους οιτινες ουκ εχουσιν την σφραγιδα του θεου επι των μετωπων αυτων 
66N 009:005 και εδοθη αυταις ινα μη αποκτεινωσιν αυτους αλλ ινα βασανισθωσιν μηνας πεντε και ο βασανισμος αυτων ως βασανισμος σκορπιου οταν παιση ανθρωπον 
66N 009:006 και εν ταις ημεραις εκειναις ζητησουσιν οι ανθρωποι τον θανατον και ουχ ευρησουσιν αυτον και επιθυμησουσιν αποθανειν και φευξεται ο θανατος απ αυτων 
66N 009:007 και τα ομοιωματα των ακριδων ομοια ιπποις ητοιμασμενοις εις πολεμον και επι τας κεφαλας αυτων ως στεφανοι ομοιοι χρυσω και τα προσωπα αυτων ως προσωπα ανθρωπων 
66N 009:008 και ειχον τριχας ως τριχας γυναικων και οι οδοντες αυτων ως λεοντων ησαν 
66N 009:009 και ειχον θωρακας ως θωρακας σιδηρους και η φωνη των πτερυγων αυτων ως φωνη αρματων ιππων πολλων τρεχοντων εις πολεμον 
66N 009:010 και εχουσιν ουρας ομοιας σκορπιοις και κεντρα ην εν ταις ουραις αυτων και η εξουσια αυτων αδικησαι τους ανθρωπους μηνας πεντε 
66N 009:011 και εχουσιν  {VAR1: εφ αυτων } {VAR2: επ αυτων } βασιλεα τον αγγελον της αβυσσου ονομα αυτω εβραιστι αβαδδων και εν τη ελληνικη ονομα εχει απολλυων 
66N 009:012 η ουαι η μια απηλθεν ιδου ερχονται ετι δυο ουαι μετα ταυτα 
66N 009:013 και ο εκτος αγγελος εσαλπισεν και ηκουσα φωνην μιαν εκ των τεσσαρων κερατων του θυσιαστηριου του χρυσου του ενωπιον του θεου 
66N 009:014 λεγουσαν τω εκτω αγγελω ος ειχε την σαλπιγγα λυσον τους τεσσαρας αγγελους τους δεδεμενους επι τω ποταμω τω μεγαλω ευφρατη 
66N 009:015 και ελυθησαν οι τεσσαρες αγγελοι οι ητοιμασμενοι εις την ωραν και ημεραν και μηνα και ενιαυτον ινα αποκτεινωσιν το τριτον των ανθρωπων 
66N 009:016 και ο αριθμος στρατευματων του ιππικου δυο μυριαδες μυριαδων και ηκουσα τον αριθμον αυτων 
66N 009:017 και ουτως ειδον τους ιππους εν τη ορασει και τους καθημενους επ αυτων εχοντας θωρακας πυρινους και υακινθινους και θειωδεις και αι κεφαλαι των ιππων ως κεφαλαι λεοντων και εκ των στοματων αυτων εκπορευεται πυρ και καπνος και θειον 
66N 009:018 υπο των τριων τουτων απεκτανθησαν το τριτον των ανθρωπων εκ του πυρος και εκ του καπνου και εκ του θειου του εκπορευομενου εκ των στοματων αυτων 
66N 009:019  {VAR1: αι γαρ εξουσιαι } {VAR2: η γαρ εξουσια } αυτων εν τω στοματι αυτων  {VAR1: εισιν } {VAR2: εστιν και εν ταις ουραις αυτων } αι γαρ ουραι αυτων ομοιαι οφεσιν εχουσαι κεφαλας και εν αυταις αδικουσιν 
66N 009:020 και οι λοιποι των ανθρωπων οι ουκ απεκτανθησαν εν ταις πληγαις ταυταις  {VAR1: ουτε } {VAR2: ου } μετενοησαν εκ των εργων των χειρων αυτων ινα μη προσκυνησωσιν τα δαιμονια και ειδωλα τα χρυσα και τα αργυρα και τα χαλκα και τα λιθινα και τα ξυλινα α ουτε βλεπειν δυναται ουτε ακουειν ουτε περιπατειν 
66N 009:021 και ου μετενοησαν εκ των φονων αυτων ουτε εκ των φαρμακειων αυτων ουτε εκ της πορνειας αυτων ουτε εκ των κλεμματων αυτων 
66N 010:001 και ειδον αλλον αγγελον ισχυρον καταβαινοντα εκ του ουρανου περιβεβλημενον νεφελην και ιρις επι της κεφαλης και το προσωπον αυτου ως ο ηλιος και οι ποδες αυτου ως στυλοι πυρος 
66N 010:002 και ειχεν εν τη χειρι αυτου βιβλαριδιον ανεωγμενον και εθηκεν τον ποδα αυτου τον δεξιον επι την θαλασσαν τον δε ευωνυμον επι την γην 
66N 010:003 και εκραξεν φωνη μεγαλη ωσπερ λεων μυκαται και οτε εκραξεν ελαλησαν αι επτα βρονται τας εαυτων φωνας 
66N 010:004 και οτε ελαλησαν αι επτα βρονται τας φωνας εαυτων εμελλον γραφειν και ηκουσα φωνην εκ του ουρανου λεγουσαν μοι σφραγισον α ελαλησαν αι επτα βρονται και μη ταυτα γραψης 
66N 010:005 και ο αγγελος ον ειδον εστωτα επι της θαλασσης και επι της γης ηρεν την χειρα αυτου εις τον ουρανον 
66N 010:006 και ωμοσεν εν τω ζωντι εις τους αιωνας των αιωνων ος εκτισεν τον ουρανον και τα εν αυτω και την γην και τα εν αυτη και την θαλασσαν και τα εν αυτη οτι χρονος ουκ εσται ετι 
66N 010:007 αλλα εν ταις ημεραις της φωνης του εβδομου αγγελου οταν μελλη σαλπιζειν και τελεσθη το μυστηριον του θεου ως ευηγγελισεν τοις εαυτου δουλοις τοις προφηταις 
66N 010:008 και η φωνη ην ηκουσα εκ του ουρανου παλιν λαλουσα μετ εμου και λεγουσα υπαγε λαβε το βιβλαριδιον το ηνεωγμενον εν τη χειρι αγγελου του εστωτος επι της θαλασσης και επι της γης 
66N 010:009 και απηλθον προς τον αγγελον λεγων αυτω δος μοι το βιβλαριδιον και λεγει μοι λαβε και καταφαγε αυτο και πικρανει σου την κοιλιαν αλλ εν τω στοματι σου εσται γλυκυ ως μελι 
66N 010:010 και ελαβον το βιβλαριδιον εκ της χειρος του αγγελου και κατεφαγον αυτο και ην εν τω στοματι μου ως μελι γλυκυ και οτε εφαγον αυτο επικρανθη η κοιλια μου 
66N 010:011 και λεγει μοι δει σε παλιν προφητευσαι επι λαοις και εθνεσιν και γλωσσαις και βασιλευσιν πολλοις 
66N 011:001 και εδοθη μοι καλαμος ομοιος ραβδω  {VAR2: και ο αγγελος ειστηκει } λεγων εγειραι και μετρησον τον ναον του θεου και το θυσιαστηριον και τους προσκυνουντας εν αυτω 
66N 011:002 και την αυλην την  {VAR1: εσωθεν } {VAR2: εξωθεν } του ναου εκβαλε εξω και μη αυτην μετρησης οτι εδοθη τοις εθνεσιν και την πολιν την αγιαν πατησουσιν μηνας τεσσαρακοντα δυο 
66N 011:003 και δωσω τοις δυσιν μαρτυσιν μου και προφητευσουσιν ημερας χιλιας διακοσιας εξηκοντα περιβεβλημενοι σακκους 
66N 011:004 ουτοι εισιν αι δυο ελαιαι και  {VAR2: αι } δυο λυχνιαι αι ενωπιον του θεου της γης εστωσαι 
66N 011:005 και ει τις αυτους θελη αδικησαι πυρ εκπορευεται εκ του στοματος αυτων και κατεσθιει τους εχθρους αυτων και ει τις αυτους θελη αδικησαι ουτως δει αυτον αποκτανθηναι 
66N 011:006 ουτοι εχουσιν εξουσιαν κλεισαι τον ουρανον ινα μη βρεχη υετος εν ημεραις αυτων της προφητειας και εξουσιαν εχουσιν επι των υδατων στρεφειν αυτα εις αιμα και παταξαι την γην παση πληγη οσακις εαν θελησωσιν 
66N 011:007 και οταν τελεσωσιν την μαρτυριαν αυτων το θηριον το αναβαινον εκ της αβυσσου ποιησει πολεμον μετ αυτων και νικησει αυτους και αποκτενει αυτους 
66N 011:008 και τα πτωματα αυτων επι της πλατειας πολεως της μεγαλης ητις καλειται πνευματικως σοδομα και αιγυπτος οπου και ο κυριος ημων εσταυρωθη 
66N 011:009 και βλεψουσιν εκ των λαων και φυλων και γλωσσων και εθνων τα πτωματα αυτων ημερας τρεις και ημισυ και τα πτωματα αυτων ουκ αφησουσιν τεθηναι εις μνηματα 
66N 011:010 και οι κατοικουντες επι της γης χαρουσιν επ αυτοις και ευφρανθησονται και δωρα πεμψουσιν αλληλοις οτι ουτοι οι δυο προφηται εβασανισαν τους κατοικουντας επι της γης 
66N 011:011 και μετα τας τρεις ημερας και ημισυ πνευμα ζωης εκ του θεου εισηλθεν επ αυτους και εστησαν επι τους ποδας αυτων και φοβος μεγας επεσεν επι τους θεωρουντας αυτους 
66N 011:012 και ηκουσαν φωνην μεγαλην εκ του ουρανου λεγουσαν αυτοις αναβητε ωδε και ανεβησαν εις τον ουρανον εν τη νεφελη και εθεωρησαν αυτους οι εχθροι αυτων 
66N 011:013 και εν εκεινη τη ωρα εγενετο σεισμος μεγας και το δεκατον της πολεως επεσεν και απεκτανθησαν εν τω σεισμω ονοματα ανθρωπων χιλιαδες επτα και οι λοιποι εμφοβοι εγενοντο και εδωκαν δοξαν τω θεω του ουρανου 
66N 011:014 η ουαι η δευτερα απηλθεν  {VAR2: και } ιδου η ουαι η τριτη ερχεται ταχυ 
66N 011:015 και ο εβδομος αγγελος εσαλπισεν και εγενοντο φωναι μεγαλαι εν τω ουρανω λεγουσαι εγενοντο αι βασιλειαι του κοσμου του κυριου ημων και του χριστου αυτου και βασιλευσει εις τους αιωνας των αιωνων 
66N 011:016 και οι εικοσι και τεσσαρες πρεσβυτεροι οι ενωπιον του θεου καθημενοι επι τους θρονους αυτων επεσαν επι τα προσωπα αυτων και προσεκυνησαν τω θεω 
66N 011:017 λεγοντες ευχαριστουμεν σοι κυριε ο θεος ο παντοκρατωρ ο ων και ο ην και ο ερχομενος οτι ειληφας την δυναμιν σου την μεγαλην και εβασιλευσας 
66N 011:018 και τα εθνη ωργισθησαν και ηλθεν η οργη σου και ο καιρος των νεκρων κριθηναι και δουναι τον μισθον τοις δουλοις σου τοις προφηταις και τοις αγιοις και τοις φοβουμενοις το ονομα σου τοις μικροις και τοις μεγαλοις και διαφθειραι τους διαφθειροντας την γην 
66N 011:019 και ηνοιγη ο ναος του θεου εν τω ουρανω και ωφθη η κιβωτος της διαθηκης αυτου εν τω ναω αυτου και εγενοντο αστραπαι και φωναι και βρονται και σεισμος και χαλαζα μεγαλη 
66N 012:001 και σημειον μεγα ωφθη εν τω ουρανω γυνη περιβεβλημενη τον ηλιον και η σεληνη υποκατω των ποδων αυτης και επι της κεφαλης αυτης στεφανος αστερων δωδεκα 
66N 012:002 και εν γαστρι εχουσα κραζει ωδινουσα και βασανιζομενη τεκειν 
66N 012:003 και ωφθη αλλο σημειον εν τω ουρανω και ιδου δρακων μεγας πυρρος εχων κεφαλας επτα και κερατα δεκα και επι τας κεφαλας αυτου διαδηματα επτα 
66N 012:004 και η ουρα αυτου συρει το τριτον των αστερων του ουρανου και εβαλεν αυτους εις την γην και ο δρακων εστηκεν ενωπιον της γυναικος της μελλουσης τεκειν ινα οταν τεκη το τεκνον αυτης καταφαγη 
66N 012:005 και ετεκεν υιον αρρενα ος μελλει ποιμαινειν παντα τα εθνη εν ραβδω σιδηρα και ηρπασθη το τεκνον αυτης προς τον θεον και τον θρονον αυτου 
66N 012:006 και η γυνη εφυγεν εις την ερημον οπου εχει τοπον ητοιμασμενον απο του θεου ινα εκει τρεφωσιν αυτην ημερας χιλιας διακοσιας εξηκοντα 
66N 012:007 και εγενετο πολεμος εν τω ουρανω ο μιχαηλ και οι αγγελοι αυτου επολεμησαν κατα του δρακοντος και ο δρακων επολεμησεν και οι αγγελοι αυτου 
66N 012:008 και ουκ ισχυσαν ουτε τοπος ευρεθη αυτων ετι εν τω ουρανω 
66N 012:009 και εβληθη ο δρακων ο μεγας ο οφις ο αρχαιος ο καλουμενος διαβολος και ο σατανας ο πλανων την οικουμενην ολην εβληθη εις την γην και οι αγγελοι αυτου μετ αυτου εβληθησαν 
66N 012:010 και ηκουσα φωνην μεγαλην λεγουσαν εν τω ουρανω αρτι εγενετο η σωτηρια και η δυναμις και η βασιλεια του θεου ημων και η εξουσια του χριστου αυτου οτι κατεβληθη ο κατηγορος των αδελφων ημων ο κατηγορων αυτων ενωπιον του θεου ημων ημερας και νυκτος 
66N 012:011 και αυτοι ενικησαν αυτον δια το αιμα του αρνιου και δια τον λογον της μαρτυριας αυτων και ουκ ηγαπησαν την ψυχην αυτων αχρι θανατου 
66N 012:012 δια τουτο ευφραινεσθε οι ουρανοι και οι εν αυτοις σκηνουντες ουαι τοις κατοικουσιν την γην και την θαλασσαν οτι κατεβη ο διαβολος προς υμας εχων θυμον μεγαν ειδως οτι ολιγον καιρον εχει 
66N 012:013 και οτε ειδεν ο δρακων οτι εβληθη εις την γην εδιωξεν την γυναικα ητις ετεκεν τον αρρενα 
66N 012:014 και εδοθησαν τη γυναικι δυο πτερυγες του αετου του μεγαλου ινα πετηται εις την ερημον εις τον τοπον αυτης οπου τρεφεται εκει καιρον και καιρους και ημισυ καιρου απο προσωπου του οφεως 
66N 012:015 και εβαλεν ο οφις οπισω της γυναικος εκ του στοματος αυτου υδωρ ως ποταμον ινα ταυτην ποταμοφορητον ποιηση 
66N 012:016 και εβοηθησεν η γη τη γυναικι και ηνοιξεν η γη το στομα αυτης και κατεπιεν τον ποταμον ον εβαλεν ο δρακων εκ του στοματος αυτου 
66N 012:017 και ωργισθη ο δρακων επι τη γυναικι και απηλθεν ποιησαι πολεμον μετα των λοιπων του σπερματος αυτης των τηρουντων τας εντολας του θεου και εχοντων την μαρτυριαν του ιησου χριστου  
66N 012:018 και εσταθην επι την αμμον της θαλασσης 
66N 013:001 και ειδον εκ της θαλασσης θηριον αναβαινον εχον κεφαλας επτα και κερατα δεκα και επι των κερατων αυτου δεκα διαδηματα και επι τας κεφαλας αυτου ονομα βλασφημιας 
66N 013:002 και το θηριον ο ειδον ην ομοιον παρδαλει και οι ποδες αυτου ως αρκτου και το στομα αυτου ως στομα λεοντος και εδωκεν αυτω ο δρακων την δυναμιν αυτου και τον θρονον αυτου και εξουσιαν μεγαλην 
66N 013:003 και ειδον μιαν των κεφαλων αυτου ως εσφαγμενην εις θανατον και η πληγη του θανατου αυτου εθεραπευθη και  {VAR1: εθαυμασθη εν ολη τη γη } {VAR2: εθαυμασεν ολη η γη } οπισω του θηριου 
66N 013:004 και προσεκυνησαν τον δρακοντα ος εδωκεν εξουσιαν τω θηριω και προσεκυνησαν το θηριον λεγοντες τις ομοιος τω θηριω τις δυναται πολεμησαι μετ αυτου 
66N 013:005 και εδοθη αυτω στομα λαλουν μεγαλα και βλασφημιας και εδοθη αυτω εξουσια ποιησαι μηνας τεσσαρακοντα δυο 
66N 013:006 και ηνοιξεν το στομα αυτου εις βλασφημιαν προς τον θεον βλασφημησαι το ονομα αυτου και την σκηνην αυτου και τους εν τω ουρανω σκηνουντας 
66N 013:007 και εδοθη αυτω πολεμον ποιησαι μετα των αγιων και νικησαι αυτους και εδοθη αυτω εξουσια επι πασαν φυλην και γλωσσαν και εθνος 
66N 013:008 και προσκυνησουσιν αυτω παντες οι κατοικουντες επι της γης ων ου γεγραπται τα ονοματα εν τη βιβλω της ζωης του αρνιου εσφαγμενου απο καταβολης κοσμου 
66N 013:009 ει τις εχει ους ακουσατω 
66N 013:010 ει τις αιχμαλωσιαν συναγει εις αιχμαλωσιαν υπαγει ει τις εν μαχαιρα αποκτενει δει αυτον εν μαχαιρα αποκτανθηναι ωδε εστιν η υπομονη και η πιστις των αγιων 
66N 013:011 και ειδον αλλο θηριον αναβαινον εκ της γης και ειχεν κερατα δυο ομοια αρνιω και ελαλει ως δρακων 
66N 013:012 και την εξουσιαν του πρωτου θηριου πασαν ποιει ενωπιον αυτου και ποιει την γην και τους κατοικουντας εν αυτη ινα προσκυνησωσιν το θηριον το πρωτον ου εθεραπευθη η πληγη του θανατου αυτου 
66N 013:013 και ποιει σημεια μεγαλα ινα και πυρ ποιη καταβαινειν εκ του ουρανου εις την γην ενωπιον των ανθρωπων 
66N 013:014 και πλανα τους κατοικουντας επι της γης δια τα σημεια α εδοθη αυτω ποιησαι ενωπιον του θηριου λεγων τοις κατοικουσιν επι της γης ποιησαι εικονα τω θηριω ο εχει την πληγην της μαχαιρας και εζησεν 
66N 013:015 και εδοθη αυτω δουναι πνευμα τη εικονι του θηριου ινα και λαληση η εικων του θηριου και ποιηση οσοι αν μη προσκυνησωσιν την εικονα του θηριου ινα αποκτανθωσιν 
66N 013:016 και ποιει παντας τους μικρους και τους μεγαλους και τους πλουσιους και τους πτωχους και τους ελευθερους και τους δουλους ινα δωση αυτοις χαραγμα επι της χειρος αυτων της δεξιας η επι των μετωπων αυτων 
66N 013:017 και ινα μη τις δυνηται αγορασαι η πωλησαι ει μη ο εχων το χαραγμα η το ονομα του θηριου η τον αριθμον του ονοματος αυτου 
66N 013:018 ωδε η σοφια εστιν ο εχων τον νουν ψηφισατω τον αριθμον του θηριου αριθμος γαρ ανθρωπου εστιν και ο αριθμος αυτου χξς 
66N 014:001 και ειδον και ιδου αρνιον εστηκος επι το ορος σιων και μετ αυτου εκατον τεσσαρακοντα τεσσαρες χιλιαδες εχουσαι το ονομα του πατρος αυτου γεγραμμενον επι των μετωπων αυτων 
66N 014:002 και ηκουσα φωνην εκ του ουρανου ως φωνην υδατων πολλων και ως φωνην βροντης μεγαλης και φωνην ηκουσα κιθαρωδων κιθαριζοντων εν ταις κιθαραις αυτων 
66N 014:003 και αδουσιν ως ωδην καινην ενωπιον του θρονου και ενωπιον των τεσσαρων ζωων και των πρεσβυτερων και ουδεις ηδυνατο μαθειν την ωδην ει μη αι εκατον τεσσαρακοντα τεσσαρες χιλιαδες οι ηγορασμενοι απο της γης 
66N 014:004 ουτοι εισιν οι μετα γυναικων ουκ εμολυνθησαν παρθενοι γαρ εισιν ουτοι εισιν οι ακολουθουντες τω αρνιω οπου αν υπαγη ουτοι ηγορασθησαν απο των ανθρωπων απαρχη τω θεω και τω αρνιω 
66N 014:005 και εν τω στοματι αυτων ουχ ευρεθη δολος αμωμοι γαρ εισιν ενωπιον του θρονου του θεου 
66N 014:006 και ειδον αλλον αγγελον πετωμενον εν μεσουρανηματι εχοντα ευαγγελιον αιωνιον ευαγγελισαι τους κατοικουντας επι της γης και παν εθνος και φυλην και γλωσσαν και λαον 
66N 014:007 λεγοντα εν φωνη μεγαλη φοβηθητε τον θεον και δοτε αυτω δοξαν οτι ηλθεν η ωρα της κρισεως αυτου και προσκυνησατε τω ποιησαντι τον ουρανον και την γην και  {VAR2: την } θαλασσαν και πηγας υδατων 
66N 014:008 και αλλος αγγελος ηκολουθησεν λεγων επεσεν επεσεν βαβυλων η πολις η μεγαλη οτι εκ του οινου του θυμου της πορνειας αυτης πεποτικεν παντα εθνη 
66N 014:009 και τριτος αγγελος ηκολουθησεν αυτοις λεγων εν φωνη μεγαλη ει τις το θηριον προσκυνει και την εικονα αυτου και λαμβανει χαραγμα επι του μετωπου αυτου η επι την χειρα αυτου 
66N 014:010 και αυτος πιεται εκ του οινου του θυμου του θεου του κεκερασμενου ακρατου εν τω ποτηριω της οργης αυτου και βασανισθησεται εν πυρι και θειω ενωπιον των αγιων αγγελων και ενωπιον του αρνιου 
66N 014:011 και ο καπνος του βασανισμου αυτων αναβαινει εις αιωνας αιωνων και ουκ εχουσιν αναπαυσιν ημερας και νυκτος οι προσκυνουντες το θηριον και την εικονα αυτου και ει τις λαμβανει το χαραγμα του ονοματος αυτου 
66N 014:012 ωδε υπομονη των αγιων εστιν ωδε οι τηρουντες τας εντολας του θεου και την πιστιν ιησου 
66N 014:013 και ηκουσα φωνης εκ του ουρανου λεγουσης μοι γραψον μακαριοι οι νεκροι οι εν κυριω αποθνησκοντες απαρτι ναι λεγει το πνευμα ινα αναπαυσωνται εκ των κοπων αυτων τα δε εργα αυτων ακολουθει μετ αυτων 
66N 014:014 και ειδον και ιδου νεφελη λευκη και επι την νεφελην καθημενος ομοιος υιω ανθρωπου εχων επι της κεφαλης αυτου στεφανον χρυσουν και εν τη χειρι αυτου δρεπανον οξυ 
66N 014:015 και αλλος αγγελος εξηλθεν εκ του ναου κραζων εν μεγαλη φωνη τω καθημενω επι της νεφελης πεμψον το δρεπανον σου και θερισον οτι ηλθεν σοι η ωρα του θερισαι οτι εξηρανθη ο θερισμος της γης 
66N 014:016 και εβαλεν ο καθημενος επι την νεφελην το δρεπανον αυτου επι την γην και εθερισθη η γη 
66N 014:017 και αλλος αγγελος εξηλθεν εκ του ναου του εν τω ουρανω εχων και αυτος δρεπανον οξυ 
66N 014:018 και αλλος αγγελος εξηλθεν εκ του θυσιαστηριου εχων εξουσιαν επι του πυρος και εφωνησεν κραυγη μεγαλη τω εχοντι το δρεπανον το οξυ λεγων πεμψον σου το δρεπανον το οξυ και τρυγησον τους βοτρυας της  {VAR2: αμπελου της } γης οτι ηκμασαν αι σταφυλαι αυτης 
66N 014:019 και εβαλεν ο αγγελος το δρεπανον αυτου εις την γην και ετρυγησεν την αμπελον της γης και εβαλεν εις την ληνον του θυμου του θεου την μεγαλην 
66N 014:020 και επατηθη η ληνος εξω της πολεως και εξηλθεν αιμα εκ της ληνου αχρι των χαλινων των ιππων απο σταδιων χιλιων εξακοσιων 
66N 015:001 και ειδον αλλο σημειον εν τω ουρανω μεγα και θαυμαστον αγγελους επτα εχοντας πληγας επτα τας εσχατας οτι εν αυταις ετελεσθη ο θυμος του θεου 
66N 015:002 και ειδον ως θαλασσαν υαλινην μεμιγμενην πυρι και τους νικωντας εκ του θηριου και εκ της εικονος αυτου και εκ του χαραγματος αυτου εκ του αριθμου του ονοματος αυτου εστωτας επι την θαλασσαν την υαλινην εχοντας κιθαρας του θεου 
66N 015:003 και αδουσιν την ωδην μωσεως  {VAR2: του } δουλου του θεου και την ωδην του αρνιου λεγοντες μεγαλα και θαυμαστα τα εργα σου κυριε ο θεος ο παντοκρατωρ δικαιαι και αληθιναι αι οδοι σου ο βασιλευς των αγιων 
66N 015:004 τις ου μη φοβηθη σε κυριε και δοξαση το ονομα σου οτι μονος οσιος οτι παντα τα εθνη ηξουσιν και προσκυνησουσιν ενωπιον σου οτι τα δικαιωματα σου εφανερωθησαν 
66N 015:005 και μετα ταυτα ειδον και ιδου ηνοιγη ο ναος της σκηνης του μαρτυριου εν τω ουρανω 
66N 015:006 και εξηλθον οι επτα αγγελοι εχοντες τας επτα πληγας εκ του ναου ενδεδυμενοι λινον καθαρον και λαμπρον και περιεζωσμενοι περι τα στηθη ζωνας χρυσας 
66N 015:007 και εν εκ των τεσσαρων ζωων εδωκεν τοις επτα αγγελοις επτα φιαλας χρυσας γεμουσας του θυμου του θεου του ζωντος εις τους αιωνας των αιωνων 
66N 015:008 και εγεμισθη ο ναος καπνου εκ της δοξης του θεου και εκ της δυναμεως αυτου και ουδεις ηδυνατο εισελθειν εις τον ναον αχρι τελεσθωσιν αι επτα πληγαι των επτα αγγελων 
66N 016:001 και ηκουσα φωνης μεγαλης εκ του ναου λεγουσης τοις επτα αγγελοις υπαγετε και εκχεατε τας φιαλας του θυμου του θεου εις την γην 
66N 016:002 και απηλθεν ο πρωτος και εξεχεεν την φιαλην αυτου επι την γην και εγενετο ελκος κακον και πονηρον εις τους ανθρωπους τους εχοντας το χαραγμα του θηριου και τους τη εικονι αυτου προσκυνουντας 
66N 016:003 και ο δευτερος αγγελος εξεχεεν την φιαλην αυτου εις την θαλασσαν και εγενετο αιμα ως νεκρου και πασα ψυχη ζωσα απεθανεν εν τη θαλασση 
66N 016:004 και ο τριτος αγγελος εξεχεεν την φιαλην αυτου εις τους ποταμους και εις τας πηγας των υδατων και εγενετο αιμα 
66N 016:005 και ηκουσα του αγγελου των υδατων λεγοντος δικαιος κυριε ει ο ων και ο ην και ο  {VAR1: οσιος } {VAR2: εσομενος } οτι ταυτα εκρινας 
66N 016:006 οτι αιμα αγιων και προφητων εξεχεαν και αιμα αυτοις εδωκας πιειν αξιοι γαρ εισιν 
66N 016:007 και ηκουσα αλλου εκ του θυσιαστηριου λεγοντος ναι κυριε ο θεος ο παντοκρατωρ αληθιναι και δικαιαι αι κρισεις σου 
66N 016:008 και ο τεταρτος αγγελος εξεχεεν την φιαλην αυτου επι τον ηλιον και εδοθη αυτω καυματισαι τους ανθρωπους εν πυρι 
66N 016:009 και εκαυματισθησαν οι ανθρωποι καυμα μεγα και εβλασφημησαν το ονομα του θεου του εχοντος εξουσιαν επι τας πληγας ταυτας και ου μετενοησαν δουναι αυτω δοξαν 
66N 016:010 και ο πεμπτος αγγελος εξεχεεν την φιαλην αυτου επι τον θρονον του θηριου και εγενετο η βασιλεια αυτου εσκοτωμενη και εμασσωντο τας γλωσσας αυτων εκ του πονου 
66N 016:011 και εβλασφημησαν τον θεον του ουρανου εκ των πονων αυτων και εκ των ελκων αυτων και ου μετενοησαν εκ των εργων αυτων 
66N 016:012 και ο εκτος αγγελος εξεχεεν την φιαλην αυτου επι τον ποταμον τον μεγαν τον ευφρατην και εξηρανθη το υδωρ αυτου ινα ετοιμασθη η οδος των βασιλεων των απο ανατολων ηλιου 
66N 016:013 και ειδον εκ του στοματος του δρακοντος και εκ του στοματος του θηριου και εκ του στοματος του ψευδοπροφητου πνευματα τρια ακαθαρτα ομοια βατραχοις 
66N 016:014 εισιν γαρ πνευματα δαιμονων ποιουντα σημεια  {VAR1: εκπορευεσθαι } {VAR2: α εκπορευεται } επι τους βασιλεις της γης και της οικουμενης ολης συναγαγειν αυτους εις  {VAR2: τον } πολεμον της ημερας εκεινης της μεγαλης του θεου του παντοκρατορος 
66N 016:015 ιδου ερχομαι ως κλεπτης μακαριος ο γρηγορων και τηρων τα ιματια αυτου ινα μη γυμνος περιπατη και βλεπωσιν την ασχημοσυνην αυτου 
66N 016:016 και συνηγαγεν αυτους εις τον τοπον τον καλουμενον εβραιστι αρμαγεδδων 
66N 016:017 και ο εβδομος αγγελος εξεχεεν την φιαλην αυτου εις τον αερα και εξηλθεν φωνη μεγαλη απο του ναου του ουρανου απο του θρονου λεγουσα γεγονεν 
66N 016:018 και εγενοντο φωναι και βρονται και αστραπαι και σεισμος εγενετο μεγας οιος ουκ εγενετο αφ ου οι ανθρωποι εγενοντο επι της γης τηλικουτος σεισμος ουτως μεγας 
66N 016:019 και εγενετο η πολις η μεγαλη εις τρια μερη και αι πολεις των εθνων επεσον και βαβυλων η μεγαλη εμνησθη ενωπιον του θεου δουναι αυτη το ποτηριον του οινου του θυμου της οργης αυτου 
66N 016:020 και πασα νησος εφυγεν και ορη ουχ ευρεθησαν 
66N 016:021 και χαλαζα μεγαλη ως ταλαντιαια καταβαινει εκ του ουρανου επι τους ανθρωπους και εβλασφημησαν οι ανθρωποι τον θεον εκ της πληγης της χαλαζης οτι μεγαλη εστιν η πληγη αυτης σφοδρα 
66N 017:001 και ηλθεν εις εκ των επτα αγγελων των εχοντων τας επτα φιαλας και ελαλησεν μετ εμου λεγων μοι δευρο δειξω σοι το κριμα της πορνης της μεγαλης της καθημενης επι των υδατων των πολλων 
66N 017:002 μεθ ης επορνευσαν οι βασιλεις της γης και εμεθυσθησαν εκ του οινου της πορνειας αυτης οι κατοικουντες την γην 
66N 017:003 και απηνεγκεν με εις ερημον εν πνευματι και ειδον γυναικα καθημενην επι θηριον κοκκινον γεμον ονοματων βλασφημιας εχον κεφαλας επτα και κερατα δεκα 
66N 017:004 και η γυνη  {VAR1: η } {VAR2: ην } περιβεβλημενη πορφυρα και κοκκινω και κεχρυσωμενη χρυσω και λιθω τιμιω και μαργαριταις εχουσα χρυσουν ποτηριον εν τη χειρι αυτης γεμον βδελυγματων και ακαθαρτητος πορνειας αυτης 
66N 017:005 και επι το μετωπον αυτης ονομα γεγραμμενον μυστηριον βαβυλων η μεγαλη η μητηρ των πορνων και των βδελυγματων της γης 
66N 017:006 και ειδον την γυναικα μεθυουσαν εκ του αιματος των αγιων και εκ του αιματος των μαρτυρων ιησου και εθαυμασα ιδων αυτην θαυμα μεγα 
66N 017:007 και ειπεν μοι ο αγγελος δια τι εθαυμασας εγω σοι ερω το μυστηριον της γυναικος και του θηριου του βασταζοντος αυτην του εχοντος τας επτα κεφαλας και τα δεκα κερατα 
66N 017:008  {VAR2: το } θηριον ο ειδες ην και ουκ εστιν και μελλει αναβαινειν εκ της αβυσσου και εις απωλειαν υπαγειν και θαυμασονται οι κατοικουντες επι της γης ων ου γεγραπται τα ονοματα επι το βιβλιον της ζωης απο καταβολης κοσμου βλεποντες το θηριον ο τι ην και ουκ εστιν καιπερ εστιν 
66N 017:009 ωδε ο νους ο εχων σοφιαν αι επτα κεφαλαι ορη εισιν επτα οπου η γυνη καθηται επ αυτων 
66N 017:010 και βασιλεις επτα εισιν οι πεντε επεσαν και ο εις εστιν ο αλλος ουπω ηλθεν και οταν ελθη ολιγον αυτον δει μειναι 
66N 017:011 και το θηριον ο ην και ουκ εστιν και αυτος ογδοος εστιν και εκ των επτα εστιν και εις απωλειαν υπαγει 
66N 017:012 και τα δεκα κερατα α ειδες δεκα βασιλεις εισιν οιτινες βασιλειαν ουπω ελαβον αλλ εξουσιαν ως βασιλεις μιαν ωραν λαμβανουσιν μετα του θηριου 
66N 017:013 ουτοι μιαν γνωμην εχουσιν και την δυναμιν και την εξουσιαν εαυτων τω θηριω διαδιδωσουσιν 
66N 017:014 ουτοι μετα του αρνιου πολεμησουσιν και το αρνιον νικησει αυτους οτι κυριος κυριων εστιν και βασιλευς βασιλεων και οι μετ αυτου κλητοι και εκλεκτοι και πιστοι 
66N 017:015 και λεγει μοι τα υδατα α ειδες ου η πορνη καθηται λαοι και οχλοι εισιν και εθνη και γλωσσαι 
66N 017:016 και τα δεκα κερατα α ειδες επι το θηριον ουτοι μισησουσιν την πορνην και ηρημωμενην ποιησουσιν αυτην και γυμνην και τας σαρκας αυτης φαγονται και αυτην κατακαυσουσιν εν πυρι 
66N 017:017 ο γαρ θεος εδωκεν εις τας καρδιας αυτων ποιησαι την γνωμην αυτου και ποιησαι μιαν γνωμην και δουναι την βασιλειαν αυτων τω θηριω αχρι τελεσθη τα ρηματα του θεου 
66N 017:018 και η γυνη ην ειδες εστιν η πολις η μεγαλη η εχουσα βασιλειαν επι των βασιλεων της γης 
66N 018:001 και μετα ταυτα ειδον  {VAR2: αλλον } αγγελον καταβαινοντα εκ του ουρανου εχοντα εξουσιαν μεγαλην και η γη εφωτισθη εκ της δοξης αυτου 
66N 018:002 και εκραξεν εν ισχυι φωνη μεγαλη λεγων επεσεν επεσεν βαβυλων η μεγαλη και εγενετο κατοικητηριον δαιμονων και φυλακη παντος πνευματος ακαθαρτου και φυλακη παντος ορνεου ακαθαρτου και μεμισημενου 
66N 018:003 οτι εκ του οινου του θυμου της πορνειας αυτης πεπωκεν παντα τα εθνη και οι βασιλεις της γης μετ αυτης επορνευσαν και οι εμποροι της γης εκ της δυναμεως του στρηνους αυτης επλουτησαν 
66N 018:004 και ηκουσα αλλην φωνην εκ του ουρανου λεγουσαν εξελθετε εξ αυτης ο λαος μου ινα μη συγκοινωνησητε ταις αμαρτιαις αυτης και ινα μη λαβητε εκ των πληγων αυτης 
66N 018:005 οτι  {VAR1: ηκολουθησαν } {VAR2: εκολληθησαν } αυτης αι αμαρτιαι αχρι του ουρανου και εμνημονευσεν ο θεος τα αδικηματα αυτης 
66N 018:006 αποδοτε αυτη ως και αυτη απεδωκεν υμιν και διπλωσατε αυτη διπλα κατα τα εργα αυτης εν τω ποτηριω ω εκερασεν κερασατε αυτη διπλουν 
66N 018:007 οσα εδοξασεν εαυτην και εστρηνιασεν τοσουτον δοτε αυτη βασανισμον και πενθος οτι εν τη καρδια αυτης λεγει καθημαι βασιλισσα και χηρα ουκ ειμι και πενθος ου μη ιδω 
66N 018:008 δια τουτο εν μια ημερα ηξουσιν αι πληγαι αυτης θανατος και πενθος και λιμος και εν πυρι κατακαυθησεται οτι ισχυρος κυριος ο θεος ο κρινων αυτην 
66N 018:009 και κλαυσονται αυτην και κοψονται επ αυτη οι βασιλεις της γης οι μετ αυτης πορνευσαντες και στρηνιασαντες οταν βλεπωσιν τον καπνον της πυρωσεως αυτης 
66N 018:010 απο μακροθεν εστηκοτες δια τον φοβον του βασανισμου αυτης λεγοντες ουαι ουαι η πολις η μεγαλη βαβυλων η πολις η ισχυρα οτι εν μια ωρα ηλθεν η κρισις σου 
66N 018:011 και οι εμποροι της γης κλαιουσιν και πενθουσιν επ αυτη οτι τον γομον αυτων ουδεις αγοραζει ουκετι 
66N 018:012 γομον χρυσου και αργυρου και λιθου τιμιου και μαργαριτου και βυσσου και πορφυρας και σηρικου και κοκκινου και παν ξυλον θυινον και παν σκευος ελεφαντινον και παν σκευος εκ ξυλου τιμιωτατου και χαλκου και σιδηρου και μαρμαρου 
66N 018:013 και κιναμωμον και θυμιαματα και μυρον και λιβανον και οινον και ελαιον και σεμιδαλιν και σιτον και κτηνη και προβατα και ιππων και ρεδων και σωματων και ψυχας ανθρωπων 
66N 018:014 και η οπωρα της επιθυμιας της ψυχης σου απηλθεν απο σου και παντα τα λιπαρα και τα λαμπρα απηλθεν απο σου και ουκετι ου μη ευρησης αυτα 
66N 018:015 οι εμποροι τουτων οι πλουτησαντες απ αυτης απο μακροθεν στησονται δια τον φοβον του βασανισμου αυτης κλαιοντες και πενθουντες 
66N 018:016 και λεγοντες ουαι ουαι η πολις η μεγαλη η περιβεβλημενη βυσσινον και πορφυρουν και κοκκινον και κεχρυσωμενη εν χρυσω και λιθω τιμιω και μαργαριταις 
66N 018:017 οτι μια ωρα ηρημωθη ο τοσουτος πλουτος και πας κυβερνητης και πας επι των πλοιων ο ομιλος και ναυται και οσοι την θαλασσαν εργαζονται απο μακροθεν εστησαν 
66N 018:018 και εκραζον ορωντες τον καπνον της πυρωσεως αυτης λεγοντες τις ομοια τη πολει τη μεγαλη 
66N 018:019 και εβαλον χουν επι τας κεφαλας αυτων και εκραζον κλαιοντες και πενθουντες λεγοντες ουαι ουαι η πολις η μεγαλη εν η επλουτησαν παντες οι εχοντες πλοια εν τη θαλασση εκ της τιμιοτητος αυτης οτι μια ωρα ηρημωθη 
66N 018:020 ευφραινου επ αυτην ουρανε και οι αγιοι αποστολοι και οι προφηται οτι εκρινεν ο θεος το κριμα υμων εξ αυτης 
66N 018:021 και ηρεν εις αγγελος ισχυρος λιθον ως μυλον μεγαν και εβαλεν εις την θαλασσαν λεγων ουτως ορμηματι βληθησεται βαβυλων η μεγαλη πολις και ου μη ευρεθη ετι 
66N 018:022 και φωνη κιθαρωδων και μουσικων και αυλητων και σαλπιστων ου μη ακουσθη εν σοι ετι και πας τεχνιτης πασης τεχνης ου μη ευρεθη εν σοι ετι και φωνη μυλου ου μη ακουσθη εν σοι ετι 
66N 018:023 και φως λυχνου ου μη φανη εν σοι ετι και φωνη νυμφιου και νυμφης ου μη ακουσθη εν σοι ετι οτι οι εμποροι σου ησαν οι μεγιστανες της γης οτι εν τη φαρμακεια σου επλανηθησαν παντα τα εθνη 
66N 018:024 και εν αυτη αιμα προφητων και αγιων ευρεθη και παντων των εσφαγμενων επι της γης 
66N 019:001 και μετα ταυτα ηκουσα φωνην οχλου πολλου μεγαλην εν τω ουρανω λεγοντος αλληλουια η σωτηρια και η δοξα και η τιμη και η δυναμις κυριω τω θεω ημων 
66N 019:002 οτι αληθιναι και δικαιαι αι κρισεις αυτου οτι εκρινεν την πορνην την μεγαλην ητις εφθειρεν την γην εν τη πορνεια αυτης και εξεδικησεν το αιμα των δουλων αυτου εκ της χειρος αυτης 
66N 019:003 και δευτερον ειρηκαν αλληλουια και ο καπνος αυτης αναβαινει εις τους αιωνας των αιωνων 
66N 019:004 και επεσαν οι πρεσβυτεροι οι εικοσι και τεσσαρες και τα τεσσαρα ζωα και προσεκυνησαν τω θεω τω καθημενω επι του θρονου λεγοντες αμην αλληλουια 
66N 019:005 και φωνη εκ του θρονου εξηλθεν λεγουσα αινειτε τον θεον ημων παντες οι δουλοι αυτου και οι φοβουμενοι αυτον και οι μικροι και οι μεγαλοι 
66N 019:006 και ηκουσα ως φωνην οχλου πολλου και ως φωνην υδατων πολλων και ως φωνην βροντων ισχυρων λεγοντας αλληλουια οτι εβασιλευσεν κυριος ο θεος ο παντοκρατωρ 
66N 019:007 χαιρωμεν και αγαλλιωμεθα και δωμεν την δοξαν αυτω οτι ηλθεν ο γαμος του αρνιου και η γυνη αυτου ητοιμασεν εαυτην 
66N 019:008 και εδοθη αυτη ινα περιβαληται βυσσινον καθαρον και λαμπρον το γαρ βυσσινον τα δικαιωματα εστιν των αγιων 
66N 019:009 και λεγει μοι γραψον μακαριοι οι εις το δειπνον του γαμου του αρνιου κεκλημενοι και λεγει μοι ουτοι οι λογοι αληθινοι εισιν του θεου 
66N 019:010 και επεσον εμπροσθεν των ποδων αυτου προσκυνησαι αυτω και λεγει μοι ορα μη συνδουλος σου ειμι και των αδελφων σου των εχοντων την μαρτυριαν του ιησου τω θεω προσκυνησον η γαρ μαρτυρια του ιησου εστιν το πνευμα της προφητειας 
66N 019:011 και ειδον τον ουρανον ανεωγμενον και ιδου ιππος λευκος και ο καθημενος επ αυτον καλουμενος πιστος και αληθινος και εν δικαιοσυνη κρινει και πολεμει 
66N 019:012 οι δε οφθαλμοι αυτου ως φλοξ πυρος και επι την κεφαλην αυτου διαδηματα πολλα εχων ονομα γεγραμμενον ο ουδεις οιδεν ει μη αυτος 
66N 019:013 και περιβεβλημενος ιματιον βεβαμμενον αιματι και καλειται το ονομα αυτου ο λογος του θεου 
66N 019:014 και τα στρατευματα  {VAR2: τα } εν τω ουρανω ηκολουθει αυτω εφ ιπποις λευκοις ενδεδυμενοι βυσσινον λευκον και καθαρον 
66N 019:015 και εκ του στοματος αυτου εκπορευεται ρομφαια οξεια ινα εν αυτη πατασση τα εθνη και αυτος ποιμανει αυτους εν ραβδω σιδηρα και αυτος πατει την ληνον του οινου του θυμου και της οργης του θεου του παντοκρατορος 
66N 019:016 και εχει επι το ιματιον και επι τον μηρον  {VAR1: αυτου το ονομα } {VAR2: αυτου ονομα } γεγραμμενον βασιλευς βασιλεων και κυριος κυριων 
66N 019:017 και ειδον ενα αγγελον εστωτα εν τω ηλιω και εκραξεν φωνη μεγαλη λεγων πασιν τοις ορνεοις τοις πετωμενοις εν μεσουρανηματι δευτε και συναγεσθε εις το δειπνον του μεγαλου θεου 
66N 019:018 ινα φαγητε σαρκας βασιλεων και σαρκας χιλιαρχων και σαρκας ισχυρων και σαρκας ιππων και των καθημενων επ αυτων και σαρκας παντων ελευθερων  {VAR2: τε } και δουλων και μικρων και μεγαλων 
66N 019:019 και ειδον το θηριον και τους βασιλεις της γης και τα στρατευματα αυτων συνηγμενα ποιησαι πολεμον μετα του καθημενου επι του ιππου και μετα του στρατευματος αυτου 
66N 019:020 και επιασθη το θηριον και μετα τουτου ο ψευδοπροφητης ο ποιησας τα σημεια ενωπιον αυτου εν οις επλανησεν τους λαβοντας το χαραγμα του θηριου και τους προσκυνουντας τη εικονι αυτου ζωντες εβληθησαν οι δυο εις την λιμνην του πυρος την καιομενην εν τω θειω 
66N 019:021 και οι λοιποι απεκτανθησαν εν τη ρομφαια του καθημενου επι του ιππου τη εκπορευομενη εκ του στοματος αυτου και παντα τα ορνεα εχορτασθησαν εκ των σαρκων αυτων 
66N 020:001 και ειδον αγγελον καταβαινοντα εκ του ουρανου εχοντα την κλειδα της αβυσσου και αλυσιν μεγαλην επι την χειρα αυτου 
66N 020:002 και εκρατησεν τον δρακοντα τον οφιν τον αρχαιον ος εστιν διαβολος και σατανας και εδησεν αυτον χιλια ετη 
66N 020:003 και εβαλεν αυτον εις την αβυσσον και εκλεισεν αυτον και εσφραγισεν επανω αυτου ινα μη πλανηση τα εθνη ετι αχρι τελεσθη τα χιλια ετη και μετα ταυτα δει αυτον λυθηναι μικρον χρονον 
66N 020:004 και ειδον θρονους και εκαθισαν επ αυτους και κριμα εδοθη αυτοις και τας ψυχας των πεπελεκισμενων δια την μαρτυριαν ιησου και δια τον λογον του θεου και οιτινες ου προσεκυνησαν τω θηριω ουτε την εικονα αυτου και ουκ ελαβον το χαραγμα επι το μετωπον αυτων και επι την χειρα αυτων και εζησαν και εβασιλευσαν μετα χριστου  {VAR1: τα } χιλια ετη 
66N 020:005 οι δε λοιποι των νεκρων ουκ ανεζησαν εως τελεσθη τα χιλια ετη αυτη η αναστασις η πρωτη 
66N 020:006 μακαριος και αγιος ο εχων μερος εν τη αναστασει τη πρωτη επι τουτων ο θανατος ο δευτερος ουκ εχει εξουσιαν αλλ εσονται ιερεις του θεου και του χριστου και βασιλευσουσιν μετ αυτου χιλια ετη 
66N 020:007 και οταν τελεσθη τα χιλια ετη λυθησεται ο σατανας εκ της φυλακης αυτου 
66N 020:008 και εξελευσεται πλανησαι τα εθνη τα εν ταις τεσσαρσιν γωνιαις της γης τον γωγ και τον μαγωγ συναγαγειν αυτους εις πολεμον ων ο αριθμος ως η αμμος της θαλασσης 
66N 020:009 και ανεβησαν επι το πλατος της γης και εκυκλωσαν την παρεμβολην των αγιων και την πολιν την ηγαπημενην και κατεβη πυρ απο του θεου εκ του ουρανου και κατεφαγεν αυτους 
66N 020:010 και ο διαβολος ο πλανων αυτους εβληθη εις την λιμνην του πυρος και θειου οπου το θηριον και ο ψευδοπροφητης και βασανισθησονται ημερας και νυκτος εις τους αιωνας των αιωνων 
66N 020:011 και ειδον θρονον λευκον μεγαν και τον καθημενον επ αυτου ου απο προσωπου εφυγεν η γη και ο ουρανος και τοπος ουχ ευρεθη αυτοις 
66N 020:012 και ειδον τους νεκρους μικρους και μεγαλους εστωτας ενωπιον του θεου και βιβλια ηνεωχθησαν και βιβλιον αλλο ηνεωχθη ο εστιν της ζωης και εκριθησαν οι νεκροι εκ των γεγραμμενων εν τοις βιβλιοις κατα τα εργα αυτων 
66N 020:013 και εδωκεν η θαλασσα τους εν αυτη νεκρους και ο θανατος και ο αδης εδωκαν τους εν αυτοις νεκρους και εκριθησαν εκαστος κατα τα εργα αυτων 
66N 020:014 και ο θανατος και ο αδης εβληθησαν εις την λιμνην του πυρος ουτος εστιν ο δευτερος θανατος 
66N 020:015 και ει τις ουχ ευρεθη εν τη βιβλω της ζωης γεγραμμενος εβληθη εις την λιμνην του πυρος 
66N 021:001 και ειδον ουρανον καινον και γην καινην ο γαρ πρωτος ουρανος και η πρωτη γη παρηλθεν και η θαλασσα ουκ εστιν ετι 
66N 021:002 και εγω ιωαννης ειδον την πολιν την αγιαν ιερουσαλημ καινην καταβαινουσαν απο του θεου εκ του ουρανου ητοιμασμενην ως νυμφην κεκοσμημενην τω ανδρι αυτης 
66N 021:003 και ηκουσα φωνης μεγαλης εκ του ουρανου λεγουσης ιδου η σκηνη του θεου μετα των ανθρωπων και σκηνωσει μετ αυτων και αυτοι λαοι αυτου εσονται και αυτος ο θεος εσται μετ αυτων θεος αυτων 
66N 021:004 και εξαλειψει ο θεος παν δακρυον απο των οφθαλμων αυτων και ο θανατος ουκ εσται ετι ουτε πενθος ουτε κραυγη ουτε πονος ουκ εσται ετι οτι τα πρωτα απηλθον 
66N 021:005 και ειπεν ο καθημενος επι του θρονου ιδου καινα παντα ποιω και λεγει μοι γραψον οτι ουτοι οι λογοι αληθινοι και πιστοι εισιν 
66N 021:006 και ειπεν μοι γεγονεν εγω ειμι το α και το ω η αρχη και το τελος εγω τω διψωντι δωσω εκ της πηγης του υδατος της ζωης δωρεαν 
66N 021:007 ο νικων κληρονομησει παντα και εσομαι αυτω θεος και αυτος εσται μοι ο υιος 
66N 021:008 δειλοις δε και απιστοις και εβδελυγμενοις και φονευσιν και πορνοις και φαρμακευσιν και ειδωλολατραις και πασιν τοις ψευδεσιν το μερος αυτων εν τη λιμνη τη καιομενη πυρι και θειω ο εστιν δευτερος θανατος 
66N 021:009 και ηλθεν προς με εις των επτα αγγελων των εχοντων τας επτα φιαλας τας γεμουσας των επτα πληγων των εσχατων και ελαλησεν μετ εμου λεγων δευρο δειξω σοι την νυμφην του αρνιου την γυναικα 
66N 021:010 και απηνεγκεν με εν πνευματι επ ορος μεγα και υψηλον και εδειξεν μοι την πολιν την μεγαλην την αγιαν ιερουσαλημ καταβαινουσαν εκ του ουρανου απο του θεου 
66N 021:011 εχουσαν την δοξαν του θεου και ο φωστηρ αυτης ομοιος λιθω τιμιωτατω ως λιθω ιασπιδι κρυσταλλιζοντι 
66N 021:012 εχουσαν τε τειχος μεγα και υψηλον εχουσαν πυλωνας δωδεκα και επι τοις πυλωσιν αγγελους δωδεκα και ονοματα επιγεγραμμενα α εστιν των δωδεκα φυλων των υιων ισραηλ 
66N 021:013 απ ανατολης πυλωνες τρεις απο βορρα πυλωνες τρεις απο νοτου πυλωνες τρεις  {VAR2: και } απο δυσμων πυλωνες τρεις 
66N 021:014 και το τειχος της πολεως εχον θεμελιους δωδεκα και εν αυτοις ονοματα των δωδεκα αποστολων του αρνιου 
66N 021:015 και ο λαλων μετ εμου ειχεν καλαμον χρυσουν ινα μετρηση την πολιν και τους πυλωνας αυτης και το τειχος αυτης 
66N 021:016 και η πολις τετραγωνος κειται και το μηκος αυτης τοσουτον εστιν οσον και το πλατος και εμετρησεν την πολιν τω καλαμω επι σταδιων δωδεκα χιλιαδων το μηκος και το πλατος και το υψος αυτης ισα εστιν 
66N 021:017 και εμετρησεν το τειχος αυτης εκατον τεσσαρακοντα τεσσαρων πηχων μετρον ανθρωπου ο εστιν αγγελου 
66N 021:018 και ην η ενδομησις του τειχους αυτης ιασπις και η πολις χρυσιον καθαρον ομοια υαλω καθαρω 
66N 021:019 και οι θεμελιοι του τειχους της πολεως παντι λιθω τιμιω κεκοσμημενοι ο θεμελιος ο πρωτος ιασπις ο δευτερος σαπφειρος ο τριτος χαλκηδων ο τεταρτος σμαραγδος 
66N 021:020 ο πεμπτος σαρδονυξ ο εκτος σαρδιος ο εβδομος χρυσολιθος ο ογδοος βηρυλλος ο  {VAR1: ενατος } {VAR2: εννατος } τοπαζιον ο δεκατος χρυσοπρασος ο ενδεκατος υακινθος ο δωδεκατος αμεθυστος 
66N 021:021 και οι δωδεκα πυλωνες δωδεκα μαργαριται ανα εις εκαστος των πυλωνων ην εξ ενος μαργαριτου και η πλατεια της πολεως χρυσιον καθαρον ως υαλος διαφανης 
66N 021:022 και ναον ουκ ειδον εν αυτη ο γαρ κυριος ο θεος ο παντοκρατωρ ναος αυτης εστιν και το αρνιον 
66N 021:023 και η πολις ου χρειαν εχει του ηλιου ουδε της σεληνης ινα φαινωσιν εν αυτη η γαρ δοξα του θεου εφωτισεν αυτην και ο λυχνος αυτης το αρνιον 
66N 021:024 και τα εθνη των σωζομενων εν τω φωτι αυτης περιπατησουσιν και οι βασιλεις της γης φερουσιν την δοξαν και την τιμην αυτων εις αυτην 
66N 021:025 και οι πυλωνες αυτης ου μη κλεισθωσιν ημερας νυξ γαρ ουκ εσται εκει 
66N 021:026 και οισουσιν την δοξαν και την τιμην των εθνων εις αυτην 
66N 021:027 και ου μη εισελθη εις αυτην παν κοινουν και ποιουν βδελυγμα και ψευδος ει μη οι γεγραμμενοι εν τω βιβλιω της ζωης του αρνιου 
66N 022:001 και εδειξεν μοι καθαρον ποταμον υδατος ζωης λαμπρον ως κρυσταλλον εκπορευομενον εκ του θρονου του θεου και του αρνιου 
66N 022:002 εν μεσω της πλατειας αυτης και του ποταμου εντευθεν και εντευθεν ξυλον ζωης ποιουν καρπους δωδεκα κατα μηνα ενα εκαστον αποδιδουν τον καρπον αυτου και τα φυλλα του ξυλου εις θεραπειαν των εθνων 
66N 022:003 και παν καταναθεμα ουκ εσται ετι και ο θρονος του θεου και του αρνιου εν αυτη εσται και οι δουλοι αυτου λατρευσουσιν αυτω 
66N 022:004 και οψονται το προσωπον αυτου και το ονομα αυτου επι των μετωπων αυτων 
66N 022:005 και νυξ ουκ εσται εκει και χρειαν ουκ εχουσιν λυχνου και φωτος ηλιου οτι κυριος ο θεος φωτιζει αυτους και βασιλευσουσιν εις τους αιωνας των αιωνων 
66N 022:006 και ειπεν μοι ουτοι οι λογοι πιστοι και αληθινοι και κυριος ο θεος των αγιων προφητων απεστειλεν τον αγγελον αυτου δειξαι τοις δουλοις αυτου α δει γενεσθαι εν ταχει 
66N 022:007 ιδου ερχομαι ταχυ μακαριος ο τηρων τους λογους της προφητειας του βιβλιου τουτου 
66N 022:008 και εγω ιωαννης ο βλεπων ταυτα και ακουων και οτε ηκουσα και εβλεψα επεσα προσκυνησαι εμπροσθεν των ποδων του αγγελου του δεικνυοντος μοι ταυτα 
66N 022:009 και λεγει μοι ορα μη συνδουλος σου γαρ ειμι και των αδελφων σου των προφητων και των τηρουντων τους λογους του βιβλιου τουτου τω θεω προσκυνησον 
66N 022:010 και λεγει μοι μη σφραγισης τους λογους της προφητειας του βιβλιου τουτου οτι ο καιρος εγγυς εστιν 
66N 022:011 ο αδικων αδικησατω ετι και ο ρυπων ρυπωσατω ετι και ο δικαιος δικαιωθητω ετι και ο αγιος αγιασθητω ετι 
66N 022:012 και ιδου ερχομαι ταχυ και ο μισθος μου μετ εμου αποδουναι εκαστω ως το εργον αυτου εσται 
66N 022:013 εγω ειμι το α και το ω αρχη και τελος ο πρωτος και ο εσχατος 
66N 022:014 μακαριοι οι ποιουντες τας εντολας αυτου ινα εσται η εξουσια αυτων επι το ξυλον της ζωης και τοις πυλωσιν εισελθωσιν εις την πολιν 
66N 022:015 εξω δε οι κυνες και οι φαρμακοι και οι πορνοι και οι φονεις και οι ειδωλολατραι και πας ο φιλων και ποιων ψευδος 
66N 022:016 εγω ιησους επεμψα τον αγγελον μου μαρτυρησαι υμιν ταυτα επι ταις εκκλησιαις εγω ειμι η ριζα και το γενος του δαβιδ ο αστηρ ο λαμπρος και ορθρινος 
66N 022:017 και το πνευμα και η νυμφη λεγουσιν ελθε και ο ακουων ειπατω ελθε και ο διψων ελθετω και ο θελων λαμβανετω το υδωρ ζωης δωρεαν 
66N 022:018 συμμαρτυρουμαι γαρ παντι ακουοντι τους λογους της προφητειας του βιβλιου τουτου εαν τις επιτιθη προς ταυτα επιθησει ο θεος επ αυτον τας πληγας τας γεγραμμενας εν βιβλιω τουτω 
66N 022:019 και εαν τις αφαιρη απο των λογων βιβλου της προφητειας ταυτης αφαιρησει ο θεος το μερος αυτου απο βιβλου της ζωης και εκ της πολεως της αγιας και των γεγραμμενων εν βιβλιω τουτω 
66N 022:020 λεγει ο μαρτυρων ταυτα ναι ερχομαι ταχυ αμην ναι ερχου κυριε ιησου 
66N 022:021 η χαρις του κυριου ημων ιησου χριστου μετα παντων υμων αμην 

